אי הרשעה ללקוחה שאיימה בהצתה

אי הרשעה ללקוחה שהואשמה בעבירות איומים

כאמור, כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בקרית גת אשר ייחס לה מספר עבירות איומים כלפי מתלוננים שונים.

עבירת איומים מוגדרת כהטלת אימה על אדם אחר ופגיעה בביטחונו האישי ולצדה נקבע עונש של 3 שנות מאסר.

משרדנו טען מלכתחילה כי מדובר היה בחשדות בעלות משקל ראייתי נמוך ביותר לאור מספר כשלים בתיק החקירה. על כן, הוחלט במדור תביעות אשקלון לאמץ הסדר טיעון מקל מאוד עם הנאשמת לפיו היא תודה בכתב אישום מתוקן משמעותית והצדדים יעתרו במשותף לאי הרשעתה מבלי להידרש לתסקיר שירות מבחן, כך שלא יוותר לחובתה כל רישום פלילי.

כב’ השופטת נגה שמואלי-מאייר מצאה לנכון לכבד את ההסדר בהיותו סביר ומאזן נכונה בין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי של הנאשמת.

חשוב לזכור כי ככלל, אדם שהועמד לדין פלילי ונמצא אשם בעבירות שיוחסו לו – יורשע בדין. יחד עם זאת, במצבים מסוימים וחריגים בית המשפט רשאי לקבוע כי למרות שאדם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום הוא לא מרשיע אותו רק לשם מילוי חלל ההרתעה אלא להביא לשיקומו באמצעות החזרתו למסלול החיים התקין.

להרשעה פלילית ישנן השלכות קשות בתחומים שונים. כך למשל, הרשעה פלילית עלולה להביא לפיטורים של המורשע ממקום עבודתו או למנוע את קידומו בה. במקרים אחרים, הרשעה תסכל אפשרות לקבלת רישיון תעסוקתי מסוים, לנשיאת נשק ולקבלת היתרי כניסה למדינות רבות. לא כל אדם אשר מוגש נגדו כתב אישום הוא בבחינת “עבריין אשר מסכן את החברה” ולכן, לא כל התנהגות מסוימת של אדם אשר נופלת לגדרי עבירה פלילית מצדיקה את הרשעתו בפלילים.

להלן קטע קצר מהחלטת בית משפט השלום בקרית גת בעניינה של הלקוחה. מפאת החיסיון והשמירה על פרטיותה, פרטיה המזהים ומידע חסוי אחר הושמטו:

צפייה בפס”ד ת”פ 1608-12-14

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-19 בספטמבר 2020.