ביטול הרשעה ללקוח שנתפס מחזיק במחשבו מאות תכנים מיניים פדופיליים

ביטול הרשעה ללקוח שנתפס מחזיק במחשבו מאות תכנים מיניים פדופיליים

כאמור, נגד לקוח המשרד הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בפתח תקווה שייחס לו בתחילה החזקה וצריכה של חומר תועבה בכמויות עצומות.

לאחר שמשרדנו טען למספר פגמים ראייתיים בתיק וכן עמד על מכלול נסיבות ביצוע העבירה, כתב האישום נגד לקוח המשרד תוקן משמעותית בתמורה להודאתו בהחזקה של מאות בודדות בלבד של תכנים מיניים פדופיליים, בהם סרטונים ותצלומים המתעדים קטינים בעירום וכן קטינים המקיימים יחסי מין.

משרדנו עתר לביטול הרשעתו של הלקוח תוך שנטען כי מדובר בלקוח צעיר המצוי בתחילת חייו הבוגרים ומאז ביצוע העבירה מקפיד על קלה כבחמורה תוך שהוא רותם את עיקר מרצו וכישוריו לטובת מימוש שאיפותיו המקצועיות. משכך, נטען כי הותרת ההרשעה על כנה צפויה לגרום לו נזק ארוך טווח ולמנוע ממנו מלהגשים את שאיפותיו הנורמטיביות באופן שאינו מידתי לחומרת העבירה ונסיבותיה.

מנגד, נטען על-ידי פרקליטות מחוז מרכז כי יש לתת משקל בכורה לשיקולי גמול והרתעה, על פני שיקולי שיקום והנסיבות האישיות של לקוח המשרד. כמו כן, התביעה טענה כי לא מתקיימים בעניינו התנאים לחריגה ממתחם העונש ההולם ולא קיימת כל פגיעה קונקרטית בו באם תיוותר הרשעתו על כנה. לאור כל אלה, התביעה עתרה להרשעתו של הלקוח.

כב’ סגן הנשיאה השופט חגי טרסי, החליט לקבל בסופו של דבר את טענות משרדנו ולהורות על ביטול הרשעתו של לקוח המשרד, זאת לאחר שבחן את עניינו בהתאם לפסיקה ולשכל הישר. בית המשפט הנכבד קבע כי בנסיבות המקרה דנן הרשעתו הייתה מובילה לפגיעה חמורה בשיקומו וכן שאופי העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

להלן ציטוט חלקי מהחלטתו של בית המשפט הנכבד בעניינו של לקוח המשרד:

“הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון בעבירה של החזקה וצריכה של חומר תועבה – עבירה על סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם, הוריד בשנים 2015-2016 למחשבו האישי מאות בודדות של סרטונים ו-22 תצלומים, המתעדים קטינים בעירום וקטינים המקיימים יחסי מין. חלק מאותם סרטונים הינם בעלי תוכן בוטה וקשה במיוחד כמתואר בסעיף 2 לעובדות כתב האישום המתוקן. הנאשם צפה בסרטונים וזמן מה לאחר מכן מחק אותם ממחשבו.

…אין חולק כי העבירה בה הורשע הנאשם מאפשרת לעיתים, גם אם במקרים חריגים, סיום ההליכים ללא הרשעה. עמדה זו אף אומצה במפורש על ידי בית המשפט המחוזי מרכז, במסגרת עפ”ג 716-11-09 מדינת ישראל נ’ יהב (20.1.10). דומה כי המעשים שביצע הנאשם אינם ברף החומרה הגבוה של עבירה זו ואף אינם חמורים יותר מאלה שביצע הנאשם בעניין יהב הנ”ל. לפיכך, אני סבור כי במבחן הראשון של הלכת כתב ניתן במקרה זה לסיים את ההליכים ללא הרשעה. באשר למבחן הנוסף שעניינו הפגיעה הממשית בשיקומו של הנאשם כתוצאה מהרשעה, אני סבור כי גם תנאי זה מתקיים במקרה הנוכחי. מדובר בנאשם אשר לא מחזיק בעת הזו באזרחות ישראלית, וגם אם יהיה עליו לדווח על כתב האישום שהוגש נגדו. קשה לחלוק על ההנחה כי הרשעה בדין תקשה עליו לקבל את האזרחות. גם בהיבט התעסוקתי אני סבור כי די במידע שבפני על מנת להניח כי צפויה פגיעה מעין זו. הנאשם כבר פוטר מעבודתו בתחום מקצועי מתקדם, על רקע חשיפת המעשים, והרשעה בעבירה מין זו צפויה להקשות עליו להשתלב מחדש בעבודה מתקדמת בתחום התמחותו…”

לאור כל אלה, בית המשפט הנכבד מחליט לקבל את טיעוני משרדנו תוך שהוא מבטל את הרשעתו של הנאשם בדין.

להלן העתק פסק הדין שניתן בעניינו של הלקוח. מפאת החיסיון והשמירה על פרטיותו, פרטיו המזהים ומידע חסוי אחר הושמטו:

חשוב לזכור כי ככלל, אדם שהועמד לדין פלילי ונמצא אשם בעבירות שיוחסו לו – יורשע בדין. יחד עם זאת, במצבים מסוימים וחריגים בית המשפט רשאי לקבוע כי למרות שאותו אדם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום הוא לא מרשיע אותו רק לצורך מילוי חלל ההרתעה אלא מביא לשיקומו באמצעות החזרתו למסלול החיים התקין:

להרשעה פלילית ישנן השלכות קשות בתחומים שונים. כך למשל, הרשעה פלילית עלולה להביא לפיטורים של המורשע ממקום עבודתו או למנוע את קידומו בה. במקרים אחרים, הרשעה תסכל אפשרות לקבלת רישיון תעסוקתי מסוים, לנשיאת נשק ולקבלת היתרי כניסה למדינות רבות. לא כל אדם אשר מוגש נגדו כתב אישום הוא בבחינת “עבריין אשר מסכן את החברה” ולכן, לא כל התנהגות מסוימת של אדם אשר נופלת לגדרי עבירה פלילית מצדיקה את הרשעתו בפלילים.