ביטול הרשעה פלילית בעבירות גידול סמים

ביטול הרשעה פלילית בעבירות גידול סמים

בעקבות הודייתם בעובדות ובעבירות כתב האישום המתוקן, הורשעו לקוחותינו בעבירות גידול שתילי סם מסוג קנאביס במשקל כולל של 50 גרם.

משרדנו טען כי מדובר בלקוחות צעירים המצויים בתחילת דרכם הלימודית והמקצועית, אשר השתלבו בטיפול ארוך טווח להימנעות משימוש בסמים ומאז שומרים על ניקיונם, תוך שהם רותמים את עיקר מרצם וכישוריהם כיום לטובת בניית חייהם וביסוס מקצועם ושאיפותיהם להשתלב בשוק העבודה. משכך, נטען כי הותרת ההרשעה על כנה צפויה לגרום להם נזק ארוך טווח ולמנוע מהם מלהגשים את שאיפותיהם הנורמטיביות באופן שאינו מידתי לחומרת העבירה ונסיבותיה.

מנגד, נטען על-ידי תביעות נגב דרומי כי יש לתת משקל בכורה לשיקולי גמול והרתעה, על פני שיקולי שיקום והנסיבות האישיות של לקוחות המשרד. כמו כן, התביעה טענה כי לא מתקיימים בעניינם התנאים לחריגה ממתחם העונש ההולם ולא קיימת כל פגיעה קונקרטית בהם באם תיוותר הרשעתם על כנה. לאור כל אלה, עמדת התביעה לענישת הלקוחות הייתה 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס כספי ופסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

כב’ השופט אמיר דורון, שופט בית משפט השלום בבאר שבע, החליט לקבל בסופו של דבר את טענות משרדנו ולהורות על ביטול הרשעתם של לקוחות המשרד, זאת לאחר שבחן את עניינם בהתאם לפסיקה ולשכל הישר. בית המשפט הנכבד קבע כי בנסיבות המקרה דנן הרשעתם הייתה מובילה לפגיעה חמורה בשיקומם וכן שאופי העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

להלן ציטוט חלקי מהחלטתו של בית המשפט הנכבד בעניינם של לקוחות המשרד:

“אין חולק, כי טיעוני המאשימה לעונש נכונים במישור העקרוני והחברתי, אלא שמלאכת הענישה על מכלול שיקוליה, היא לעולם פרטנית לנאשם שבפני בית המשפט, ובנסיבות העושה והמעשה.

הליכה במתווה השיקומי, אין בה כדי קביעה שמעשי הנאשמים אינם חמורים, נהפוך הוא.

הדבר הוא בבחינת התווית דרך מחשבתית, לפיה יש להעדיף, בהינתן הנתונים לעיל, את שליחת הנאשמים למסלול השיקומי בעת הזו.

לעניין זה ראה את אמירות בית המשפט העליון ברע”פ 262/14 מוחמד נאשף נ’ מדינת ישראל [פורסם במאגרים] (22.1.14).

“בית המשפט יטה לבכר את שיקולי שיקומו של הנאשם על פני שיקולים אחרים כאשר הוא משתכנע כי הנאשם השתקם ושינה את דרכיו, או כי קיים סיכויי ממשי לשיקומו, וכך הוא “במקום שבו נראה כעקבי הליך השיקום שבו מצוי המבקש-המערער” (ראו: רע”פ 8665/12 ברהנה נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2.5.2013)) – ואילו השמתו של הנידון מאחורי סורג ובריח עלולה לאיין את ההליך השיקומי, או לפגוע בו באופן ניכר.”

משכך, מובהר לנאשמים, בצורה הברורה ביותר, כי העדפת מסלול שיקומם בעת הזו, הינו בבחינת “חוזה” אותו כורתים בית המשפט והחברה כולה עימם.

על פי תנאי ה”חוזה”, מקבלים הנאשמים הזדמנות להותיר מאחור אתמולם ולשפר אורחותיהם. יעמדו בהתחייבות זו, יוכלו לשים מאחוריהם את הענישה המחמירה יותר שצפויה להם בתיק זה. לא יעמדו בתנאי החוזה, יוכל בית המשפט להשית עליהם את העונשים המתבקשים במקרה דנן, במלוא חומרתם.”

לאור כל אלה, בית המשפט הנכבד מחליט לקבל את טיעוני משרדנו תוך שהוא מבטל את הרשעתם של הנאשמים בדין ומחליט להסתפק בהעמדתם בצו מבחן למשך שנה והטלת צו של”צ בהיקף השעות עליו המליץ שירות המבחן בלבד.

חשוב לזכור כי ככלל, אדם שהועמד לדין פלילי ונמצא אשם בעבירות שיוחסו לו – יורשע בדין. יחד עם זאת, במצבים מסוימים וחריגים בית המשפט רשאי לקבוע כי למרות שאותו אדם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום הוא לא מרשיע אותו רק לצורך מילוי חלל ההרתעה אלא מביא לשיקומו באמצעות החזרתו למסלול החיים התקין.

להרשעה פלילית ישנן השלכות קשות בתחומים שונים. כך למשל, הרשעה פלילית עלולה להביא לפיטורים של המורשע ממקום עבודתו או למנוע את קידומו בה. במקרים אחרים, הרשעה תסכל אפשרות לקבלת רישיון תעסוקתי מסוים, לנשיאת נשק ולקבלת היתרי כניסה למדינות רבות. לא כל אדם אשר מוגש נגדו כתב אישום הוא בבחינת “עבריין אשר מסכן את החברה” ולכן, לא כל התנהגות מסוימת של אדם אשר נופלת לגדרי עבירה פלילית מצדיקה את הרשעתו בפלילים.

צפייה בפסק הדין בת”פ 35207-02-15