ביטול כתב אישום בעבירת מעשה מגונה בפומבי

ביטול כתב אישום בעבירת מעשה מגונה בפומבי

כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של מעשה מגונה בפומבי לפי סעיף 349 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977. על-פי עובדות כתב האישום, הנאשם חשף את איבר מינו ונגע בו בפני מספר נשים ממרכז הארץ.

משרדנו טען בפני הפרקליטות כי לנאשם עומדת טענת הגנת השכרות משום שבעטיה של השכרות הנאשם לא היה מודע לפרטי העבירה וכן לא יכול היה לגבש את המטרה הנדרשת של “גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים”.

הגנת השכרות מעוגנת בסעיף 34ט בזאת הלשון:
(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
(ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
(ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.
(ד) בסעיף זה, “מצב של שכרות” – מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.

כלומר, על מנת שטענת הגנת השכרות תעמוד לנאשם עליו להוכיח כי היה שרוי באחד או יותר מהמצבים הבאים:
1. הנאשם היה חסר יכולת של ממש בשעת מעשה להבין את אשר עשה.
2. הנאשם היה חסר יכולת של ממש להבין את הפסול שבמעשהו.
3. הנאשם היה חסר יכולת של ממש להימנע מעשיית המעשה.

בעקבות התערבות משרדנו, הסכימה הפרקליטות לחזור בה מכתב האישום ובית משפט השלום הורה על ביטולו.

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-22 בנובמבר 2020.