חזרה לעמוד הראשי | בלוג פלילי

בלוג פלילי

ברוכים הבאים לבלוג הפלילי של עו"ד אסף דוק. הבלוג עוסק בנושאים הקשורים לעולם המשפט הפלילי אותו אני חווה מידי יום בחדרי החקירות של המשטרה, בספסלי העצורים והנאשמים בבתי המשפט ובפגישות משאים ומתנים עם גורמי האכיפה והתביעה. התכנים המובאים במסגרת בלוג זה מהווים את עמדתו האישית של כותבם ואינם מהווים עמדה מחייבת או יכולים להחליף ייעוץ משפטי פרטני.

12

2017

0
תגובות

כללי הספק הסביר במשפט הפלילי

האם אפשר לקעקע את טענות התביעה אם המשטרה התרשלה באיסוף ראיות? ומה קורה אם עדות העד אינה עקבית ומהימנה? מה ניתן להסיק משינוי חזקת החפות בעבירות מין על התפיסה של עבירת אונס לעומת עבירת רצח? כללי הספק הסביר עומדים לרשות הנאשם, כדי למנוע מצב ובו יואשמו חפים מפשע. מערכת המשפט לוקחת בחשבון שייתכן ואשמים ישוחררו, אך מוכנה לספוג זאת לאור הנחת העבודה כי אדם חף מפשע עד שיוכח כי הוא אשם. עם זאת, בעבירות מין הוכחת הספק הסביר כמעט ואינה אפשרית בגלל שינוי חקיקה שונים, מה שגורם לאדם להיתפס כאשם עד שלא יוכיח את חפותו. עו"ד אסף דוק מסביר במאמר להלן מהם כללי הספק הסביר, כיצד יכולה הסנגוריה לבנות ספק סביר, מה הדילמות שהליך זה מעלה וכיצד כמעט ולא ניתן לעשות זאת בתחום עבירות המין.

05

2017

0
תגובות

על הזכות לייצוג משפטי בהליכי משמעת בצבא

גופים רבים בישראל כופים דין משמעתי על עובדיהם, כגון רופאים, עורכי דין, רואי חשבון, שוטרים ואף חיילי צה"ל. ברוב המקרים זכאי הנאשם לייצוג משפטי מטעם עורך דין, אולם בצבא לא יכול חייל להיות מיוצג על ידי עורך דין חיצוני וכל ההליך המשמעתי הוא פנים ארגוני. עו"ד אסף דוק סוקר את מאמרו של אסף פורת "על הזכות לייצוג משפטי בהליכי משמעת – המקרה המיוחד של הדין המשמעתי בצבא" משפט ועסקים יז, תשע"ד, ומסביר מהו הליך משמעתי, כיצד הוא מתנהל בצבא, מדוע לא עומדת לזכות חייל העומד בפני הליך כזה הזכות לייצוג משפטי ומה הבעייתיות בקביעה זו.

27

2017

0
תגובות

שופט מגשר - קווים לדמותו ותפקידו

שופט בהגדרתו צריך להכריע בין שני צדדים שיש ביניהם מחלוקת וההגדרה הצרה של תפקידו כוללת הכרעה לצד זה או אחר. עם זאת, במשפט האנגלו-אמריקאי הנהוג גם בישראל, שואף השופט למצוא הסדר שמוסכם על כל הצדדים ולא להטיל רק הכרעה. טווח השפיטה ההסדרית נעה על ציר של רמת מעורבות השופט: מקביעת הסדר מטעמי יעילות ועד הסדר שבבסיסו עומד הרצון לשיתופיות בין הצדדים. שפיטה הסדרית היא הומנית ובעלת יתרונות רבים, אולם יש להבין כיצד להימנע מהבעייתיות הטמונה בשיטת שפיטה כזו ולפעול להסדרתה לפי מודל. עו"ד אסף דוק סוקר את מאמרה של קרני פרלמן: "שופט מגשר? על שפיטה הסדרית ובין מצוי לרצוי במשפט הישראלי", משפט ועסקים יט, תשע"ה, ומסביר על תפקידו של שופט מגשר בהליך הפלילי ואת הבעייתיות והזהירות הנדרשת בתהליך השפיטה ההסדרית.

25

2017

0
תגובות

אינוס וירטואלי - משמעותו במשפט הפלילי

המרחב הווירטואלי המתפתח הוביל למצבים של קיום מעשים בעלי אופי מיני ללא מפגש ממשי. ברוב המקרים כמובן שמדובר על מעשים מרצון, אולם לעיתים אנשים מנצלים את תמימותם של אחרים כדי לכפות עליהם ליצור תקשורת וירטואלית בעלת אופי מיני, בין אם על ידי זיוף זהותם האמיתית ובין אם באיום. כיום המצב המשפטי מכוון לכך שמי שהכריח אחר לבצע אקט מיני הכולל החדרת חפצים לגופו מואשם באינוס מרחוק, הגדרה משפטית שגוררת ענישה בהתאם. עם זאת, יש לבדוק אם אכן החלת המושג "אונס" על סיטואציה כזו היא מתאימה, ואם לשון החוק לא החילה בקלות רבה מדי מונח קיים לתופעה חדשה. עו"ד אסף דוק יסביר במאמר להלן מהו אינוס מרחוק, מדוע הגדרה זו בעייתית ומה ההשלכות שלה.

18

2017

0
תגובות

מכירת אלכוהול לקטינים וחוקיות השימוש בסוכן מדיח

חוק העונשין בישראל אוסר על מכירת אלכוהול לקטינים מתחת לגיל 18 ועבר עם השנים כמה שינויים וכמה תוספות סעיפים. כדי לאכוף את החוק נוקטת המשטרה בשיטה של הפעלת "סוכנים קטינים" שנראים כמו בגירים, ובדרך זו נפתחת חקירה כנגד מוכרים ובעלי עסקים הגונים שכל רצונם הוא להתפרנס בכבוד ולא לעבור על החוק. האם המשטרה ראשית להעסיק סוכן קטין כדי להפליל בעל עסק במכירת אלכוהול לקטין? האם אפשר לבטל כתב אישום? עו"ד אסף דוק מסביר את רזי החוק, את הבעייתיות הטמונה בדרכי האכיפה בו ומה המצב כיום.

05

2017

0
תגובות

החזקת פורנוגרפיית קטינים דיגיטלית - האם אפשר וראוי להרשיע?

החוק למניעת פרסום תועבת קטינים קובע כי אפשר להרשיע אדם שרק החזיק בתועבה זו, מתוך הנחות שעצם ההחזקה של פרסומים אלה עלול לעודד מעשים בפועל. עו"ד אסף דוק יסביר במאמר להלן מדוע הגדרת החוק בעייתית ולא בהכרח מונעת ניצול פיזי-מיני של ילדים.

04

2017

0
תגובות

אבי דוביצקי צייד הפדופילים בדרך לפשיטת רגל

אבי דוביצקי, או בשמו המכובס "צייד הפדופילים", ברח מישראל לארצות הברית בשלהי שנת 2014 וזאת על מנת להתחמק ממבול התביעות המשפטיות נגדו מתחום לשון הרע, הדיבה, והגנת הפרטיות – כמו גם לאור הליכים פליליים שהתנהלו ועוד מתנהלים נגדו. ביום 10/09/2017 תידון בבית המשפט המחוזי בתל אביב הבקשה שהגישו נושיו של דוביצקי למתן צו כינוס ולהכריז עליו פושט רגל. מכוח צו הכינוס ימונה לדוביצקי מנהל מיוחד, שיידרש לתפוס ולממש את נכסיו בישראל ומעבר לים ולאחר מכן, להעביר לנושים את הכספים שייתקבלו בתמורה.

02

2017

0
תגובות

אתר adubi.net - מאגר נתונים שקרי ובלתי חוקי לאיתור פדופילים

אתר adubi.net הוקם ומתוחזק על-ידי מר אבי רועי דוביצקי בפעילותו האובססיבית והפוגענית כלפי ציבור רחב של גברים חפים מפשע אשר נופלים קורבן למניפולציות ולתככים שהוא יוזם. אתר זה מהווה למעשה מאגר נתונים פרטי ובלתי חוקי שלו לאיתור עברייני מין כביכול. אבי דוביצקי ברח מישראל לארצות הברית בשלהי שנת 2014 וזאת על מנת להתחמק ממבול התביעות המשפטיות נגדו מתחום לשון הרע, הדיבה, והגנת הפרטיות – כמו גם לאור הליכים פליליים שהתנהלו ועוד מתנהלים נגדו.

26

2017

0
תגובות

על האיסור בקיום קשר מיני בין קצין משטרה לשוטרת הכפופה לו

המשטרה עברה בשנים האחרונות טלטלה לא פשוטה. כמה פרשות ביטחוניות העיבו על אמינות מוקד החירום של המשטרה, כמו גם מעצרם של בכירים במשטרה על ניהול פרשיות אינטימיות אסורות עם כפופות להן. במטרה להבהיר את איסור קיום הקשר המיני בין קצין משטרה לשוטרת הכפופה לו, יצא אורי כרמל, ראש מח"ש, בהצהרה ברורה על מהות איסור קיום קשר אינטימי בין קצין לפקודה ועל השלכותיו. עו"ד אסף דוק מסביר במאמר להלן מדוע קשר אינטימי בין קצין משטרה לשוטרת הכפופה לו נאסר מכל וכל, ועל ההשלכות של קשר זה על אמינות המשטרה בעיני הציבור ויכולתה למלא את תפקידה.

20

2017

0
תגובות

נציבות הביקורת על הפרקליטות - אופיה ומהותה

נציבות הביקורת על הפרקליטות פתוחה לפניות הציבור ומקיימת ביקורת שוטפת על כלל גופי התביעה המונה כיום כ-2,900 פרקליטים בשירות המדינה. הנציבות פרסמה לאחרונה דו"ח על הפרקליטות שבו פורטו קשריה עם המכון לרפואה משפטית. כמו כן נטען בדו"ח כי הפרקליטות לא מסרה מידע וחומר חקירה לסנגורים, מה שהשפיע על הנאשמים במהלך משפטם. חלק מהגורמים במערכת המשפט סבורים כי זהו דו"ח חמור, בעוד אחרים סבורים שהוא מרוכך, יחסית לטיוטה שכתבה הנציבה הקודמת, השופטת הילה גרסטל. ההבדל בין הטיוטה שכתבה גרסטל לבין הדו"ח הסופי שכתב השופט בדימוס דוד רוזן, טמון בכך שגרסטל ציינה כי הפרקליטות מעורבת בעריכה של חוות דעת של מומחי המכון בשבעה מקרים. הדו"ח הסופי שלל מעורבות של הפרקליטות בשינוי חוות הדעת ונוסף על כך ציין כי מדובר בבעיות בארבעה מקרים ולא שבעה. לעומת זאת החמיר רוזן בסעיפים אחרים. עו"ד אסף דוק יסביר במאמר להלן מהי נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות וכיצד מתבררים התלונות המוגשות לה וכן מה משמעות הדו"חות המתפרסמים על-ידה.