חזרה לעמוד הראשי | בלוג פלילי

בלוג פלילי - עמוד 3

ברוכים הבאים לבלוג הפלילי של עו"ד אסף דוק. הבלוג עוסק בנושאים הקשורים לעולם המשפט הפלילי אותו אני חווה מידי יום בחדרי החקירות של המשטרה, בספסלי העצורים והנאשמים בבתי המשפט ובפגישות משאים ומתנים עם גורמי האכיפה והתביעה. התכנים המובאים במסגרת בלוג זה מהווים את עמדתו האישית של כותבם ואינם מהווים עמדה מחייבת או יכולים להחליף ייעוץ משפטי פרטני.

10

2018

0
תגובות

האם יש לנתק את המכון לרפואה משפטית מהפרקליטות?

המכון לרפואה משפטית בישראל עוסק בתחומים רבים של רפואה משפטית על בסיס ידע רפואי. כחלק מתפקידיו הוא עוסק במתן חוות דעת לגופי המשפט השונים בישראל, במטרה להרשיע או לזכות נאשמים. המצב השורר כיום מאפשר לגורמים מהתביעה ליצור קשר עם מומחים מהמכון, ועדויות שהצטברו בשנים האחרונות מעידות על הטיות בחוות הדעת בשל קשר זה. גורמים שונים טוענים כי יש להפריד בין המכון לרפואה משפטית לבין הפרקליטות והמשטרה. עו"ד אסף דוק מסביר במאמר להלן מהו המכון לרפואה משפטית, מהם תפקידיו, מהו המצב הקיים והשלכותיו ומהן ההצעות לשנותו.

08

2018

0
תגובות

מי אתה אבי דוביצקי צייד הפדופילים - תחקיר מיוחד

בינואר 2018 פורסם בתכנית "הצנרת" בערוץ 13 תחקיר מיוחד שעסק באבי דוביצקי ומעלליו. מי שמתיימר להיקרא "צייד הפדופילים" נחשף במערומיו כבודה ראיות סדרתי, שהתקשה להתמודד עם האמת שהטיח בו לקוח משרדנו, אחרי שדוביצקי טפל עליו האשמות שווא בפדופיליה. התחקיר שופך אור על מעשיו העברייניים של דוביצקי בישראל בתקופה שחי בה וגם לאחר שנמלט ממנה.

22

2017

0
תגובות

ועדת שליש לאסירים (ועדת שחרורים)

האם ועדת שליש היא ועדת שחרורים? התשובה היא חיובית. השם 'ועדת שליש' ניתן לוועדת השחרורים לאור העובדה שאפשר להגיש בקשה לקיצור עונש המאסר, בתנאי שחלפו שני שליש מריצוי העונש. יש לעמוד בתנאי סף מסוימים ולהגיש מסמכים רלבנטיים כדי להגיע לוועדה. עו"ד אסף דוק מסביר במאמר להלן מהי ועדת שליש, מהם התנאים להגיש בקשה לוועדה, איזה מסמכים צריך לאסוף ומה אפשר לעשות אם מתקבלת תשובה שלילית.

28

2017

0
תגובות

מדיניות הענישה בעבירות נשק ומטעני חבלה

לאחרונה פורסמה הנחייה חדשה של פרקליט המדינה (הנחייה מספר 9.16) שמטרתה לפרט ולהסביר את מדיניות הענישה בעבירות נשק ומטעני חבלה לאור חומרתן, הנזק הרב שנגרם בגין שימוש לא חוקי בנשק והאינטרס הציבורי למיגור התופעה.

26

2017

0
תגובות

נסיבות מקלות בעבירות אלימות

עבירות אלימות מסווגות לפי פרטי המקרה וזהות הקורבן, כאשר החוק מחמיר אם הקורבן הוא קשיש או עובד ציבור למשל. לאחר שהאדם הורשע, מגיע שלב הטיעונים לעונש שבו על בא כוחו של הנאשם להציג נסיבות מקלות שהתקיימו בעת אירוע האלימות, כגון: נסיבות המקרה, מצבו האישי והנפשי של התוקף ועוד. בעת קביעת העונש יכול בית המשפט להתחשב בנסיבות אלה ולגזור עליו עונש מופחת. עו"ד אסף דוק מסביר מהן עבירות אלימות, כיצד מוגדרות עבירות תקיפה שונות ומהן הנסיבות המקלות בעת הטיעונים לעונש במהלך משפט פלילי בעבירות אלימות.

22

2017

0
תגובות

מחיקת חובות וקבלת הפטר בהוצאה לפועל

החל משנת 2015 חלק מציבור החייבים בארץ רשאים להגיש בקשה להפטר ומחיקת חובות עד לגובה 800,000 ש"ח ישירות בהוצאה לפועל, זאת בעקבות אישור החוק הידוע בשם "חוק השמיטה". התיקון לחוק מאפשר למי שנקלע לחובות בתום לב להשתחרר מנטל ההגבלות והעיקולים ולהשתקם כלכלית בזמן קצר, דבר המאפשר לו לשקם את חייו, לשלם לפי יכולתו ולהימנע ממפגש עם גובי ההוצאה לפועל. עו"ד אסף דוק מסביר במדריך הבא על הליך פשיטת הרגל בהוצאה לפועל וכן כיצד ניתן להעלות את הסיכויים לקבלת הפטר ולהותיר את החובות מאחור.

20

2017

0
תגובות

נוהל גילוי מרצון ברשות המיסים - כך תימנעו מאישום פלילי

נוהל גילוי מרצון מאפשר לחייבים במס ונושים שלא מסרו דיווח מסודר על הכנסותיהם להצהיר לראשונה על ההון הלא מוצהר שברשותם ולהימנע מהליכים פליליים. במסגרת הנוהל בעלי ההון הבלתי מדווח לא נענשים על עבירות המס שביצעו, אך צפויים לשלם על הכסף מס הכנסה. בפועל, מדבר במעין "הלבנה" של כסף, אולם מבחינת רשויות המס מדובר בסכומי כסף גדולים שנכנסים לקופת המדינה. כשנה לאחר סיום ההליך הקודם שהסתיים בסוף שנת 2016, צפויה רשות המיסים לחדש החל מינואר 2018 את נוהל הגילוי מרצון ובכך להעניק הזדמנות נוספת לבעלי ההון הבלתי מדווח. עו"ד אסף דוק מסביר מהו נוהל גילוי מרצון, מהם התנאים והשלבים לביצועו וכיצד ניתן לסיים את הסוגיה על הצד הטוב ביותר ולהימנע מאישום פלילי בעבירות מס.

11

2017

0
תגובות

חוק חקירת חשודים - חשיבותו ומשמעות הפרתו

חוק חקירת חשודים מסדיר את נושא החקירה בישראל וחלקו רלבנטי גם לחוק הצבאי. סעיפי החוק קובעים היכן תתבצע החקירה, מהם האמצעים שניתן להשתמש בהם ומהם זכויותיו של הנחקר. כמו כן מתייחס החוק לדרך החקירה של אנשים שאינם דוברים את שפת המקום ושל נחקרים עם מוגבלות שכלית-התנהגותית. יש לספק לנחקר, חוקר הדובר את שפתו ויש לספק לו תיעוד חזותי וקולי. הפרה של אחד מסעיפי החוק יכולה להיות טיעון אפקטיבי במהלך ההליך הפלילי, שכן הנחקר לא יכול לאמת את ההודעה שמסר. דבר זה מפחית מאמינות ההודעה ועלול אף לגרום לביטול כל ההליך הפלילי או חלקו. עו"ד אסף דוק מסביר מהו חוק חקירת חשודים, מהם הסעיפים הקשורים לשפה ולתיעוד ומהן השלכות אי מילוי סעיפים אלה.

09

2017

0
תגובות

סיום חקירה במשטרה - מה עושים מכאן?

האם הליך איסוף הראיות מסתיים עם סיום החקירה במשטרה? לאיזה גורם מועבר התיק בסיום החקירה? כיצד על החשוד לנהוג לאחר החקירה על מנת ולסגור את תיק החקירה נגדו? עו"ד אסף דוק מסביר במאמר להלן מהי חקירת משטרה, מה המשמעות של החזרת התיק למשטרה, מי הם הגורמים המשפטיים השונים שאליהם מועבר התיק הפלילי (התביעה המשטרתית או הפרקליטות), וכן מה משמעותו של הליך השימוע הפלילי וכיצד ניתן להיערך אליו בהתאם במטרה למנוע את העמדתו של החשוד לדין.

07

2017

0
תגובות

הפקעת צו מבחן לנאשם - באילו נסיבות ומה עושים?

צו מבחן הוא הליך שיקומי, שמתחשב בנסיבות חייו של נאשם ומאפשר לו לשקם את חייו ולחזור לתפקוד נורמטיבי. צו המבחן מוטל במקום עונש שהיה מוטל על העבירה המקורית ויכול לכלול תנאים שונים כגון הליך שיקומי, התייצבות בפני קצין מבחן, התחייבות לעבודה סדירה וכדומה. אי מילוי של תנאי הצו יכול לגרור סנקציות שונות, החל מאזהרה ועד להפקעת הצו והטלת עונש על העבירה שבגינה הוטל הצו מלכתחילה. עם זאת, יש לבדוק את הסיבות להפקעת הצו ולוודא כי אכן ההפקעה חוקית ותקינה. עו"ד אסף דוק מסביר במאמר להלן מהו צו מבחן, מהם התנאים להפרתו והפקעתו ומה ניתן לעשות במקרה כזה.