מהי ועדת שליש לאסירים
חוק שחרור על תנאי ממאסר שנחקק בשנת 2001 קובע כי אסיר שסיים לרצות שני שליש מתקופת מאסרו, בתנאי שזו עולה על 6 חודשים, יכול לבקש שחרור מוקדם על תנאי. עצם הידיעה שיש באפשרותם להגיש בקשה לוועדת שליש מדרבנת פעמים רבות את האסירים להשתלב בהליך טיפולי ושיקומי, מה שיעמוד לזכותם במהלך הוועדה. האסירים הבאים זכאים להגיש בקשה לוועדת שליש לקיצור מאסרם:
◻️ אסירים שהיו במאסר 6 חודשים ומעלה וריצו מעל שני שליש מתקופת מאסרם.
◻️ ועדת שחרורים מיוחדת רשאית לשחרר אסיר שאינו אסיר עולם, המרצה מאסר של לפחות 25 שנה, גם אם לא חלפו שני שליש מתקופת מאסרו.
◻️ שחרור מטעמים רפואיים:
✔️ חוות דעת רפואית קבעה שימיו של האסיר ספורים או שהמשך שהותו במתקן מסכן את חייו. בתיקון משנת 2012 נוספו אסירים מחוסרי הכרה, עם דמנציה מתקדמת או אסירים מונשמים/
✔️ שחרור זמני יינתן לאסירים שעוברים טיפולים בגין מחלת הסרטן או השתלת איברים.
ההרכב שדן בבקשה היא ועדת שחרורים המתנהלת בתוך מתקני הכליאה עצמם. יו"ר הוועדה הוא יושב שופט (או שופט בדימוס) שממנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, שני נציגים בעלי ניסיון בקרימינולוגיה / סוציולוגיה / חינוך או תחום אחר רלבנטי ונציג מטעם שירות בתי הסוהר שאינו רשאי להצביע. ועדת שחרורים מיוחדת כוללת שופט עליון, שני נציגי ציבור ונציג שב"ס שאינו רשאי להצביע. הוועדה תדון ותחליט אם יש מקום לקבל את בקשתו של האסיר.
התהליך בוועדת שליש
יש לפנות ליועץ רש"א (הרשות לשיקום האסיר) או לעובד הסוציאלי בבית הסוהר כדי להתחיל תהליך של ועדת שחרורים. ועדת שליש מתכנסת לאחר שקיבלה את המסמכים הבאים:
◻️ הרשות לשיקום האסיר מצרפת את חוות דעתה לבקשתו של האסיר ונקבע בה האם הוא מתאים להצטרף לתוכנית שיקום או שאולי אינו בר שיקום. חוות הדעת הזו היא בעלת משקל רב בוועדת השחרורים/
◻️ אם חוות דעתה תהיה שלילית בעניינו, כדאי לאסיר להביא לוועדה חוות דעת נוספת מטעמו של מומחה, שידווח אם יש באפשרותו להשתלב במסגרת שיקומית וכי הוא לא יחזור על מעשיו/
◻️ חוות דעת מטעם ועדות שונות בהתאם לסיווג האסיר: בעבירות מין יש להמציא גם חוות דעת מטעם מרכז בריאות הנפש של שירות בתי הסוהר; בעבירות מין בתוך המשפחה יש לקבל גם חוות דעת מוועדת גילוי עריות; בעבירות של אלימות במשפחה יש לצרף גם חוות דעת של ועדת אלימות במשפחה (אלמ"ב); אם מדובר באסיר בעל בעיות נפשיות יש להמציא גם חוות דעת מוועדת בריאות הנפש. חוות דעת נוספות הן מטעם שירות בתי הסוהר, המשטרה או רשויות הביטחון.
יש לדאוג כי כל המסמכים מוכנים מהגורמים השונים וכי הפיצוי או הקנס שנגזרו על האסיר שולמו. אם לא שילם את הקנס, רשאי האסיר לבחור בחלופת מאסר במקום הקנס. יצוין שלאחרונה עלו לכותרות פרשיות של אסירים שריצו את עונשם בדרך הטובה ביותר, הצליחו לקבל קיצור מאסר בוועדת שליש אך נאלצו להישאר בין כותלי הכלא, כי אין באפשרותם לשלם את הקנס או הפיצוי שהוטל עליהם. ייתכן ובעתיד יהיו שינויים גם בנושא זה.
ועדת שליש מתכנסת ודנה בבקשתו של האסיר ומקבלת את החלטה לפי כמה נתונים המפורטים בסעיף 9 לחוק שחרור על תנאי ממאסר:
◻️ האסיר לא מהווה סכנה לשלום הציבור אם ישתחרר.
◻️ מידת החומרה של העבירה שעליה נשפט, ושבגינה הוא מרצה את מאסרו.
◻️ התנהגותו במהלך ריצוי עונשו (לכן גם קוראים לשחרור הזה "ניכוי שליש על התנהגות טובה"), כולל שימוש בסמים, עבודה במסגרת המאסר, מעורבות בפעילות עבריינית ועוד.
◻️ האם עומדים כנגדו כתבי אישום נוספים.
◻️ האם זכה בעבר לשחרור מוקדם או להקלות בעונש מטעם נשיא המדינה.
◻️ האם זכה בעבר לשחרור מוקדם וחזר לבצע עבירות.
◻️ מה הרקע הפלילי שלו.
◻️ אם סבל בעבר מבעיית סמים ונגמל, יזכה ליחס משופר בוועדה.
◻️ נתונים אישיים כגון גילו ומצבו המשפחתי.
משפחתו של נפגע העבירה (הקורבן עצמו או משפחתו) זכאים להתנגד לשחרור מוקדם של האסיר שפגע בהם. גם התנהגות זו תובא לשיקול חברי הוועדה ואף תוצג בפני האסיר עצמו.
אסיר שבקשתו נדחתה יצטרך להמתין שישה חודשים לפני שיוכל להגיש בקשה חוזרת. הוא גם רשאי להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז שאליו הוא שייך. אם ברצונו של האסיר להגיש בקשה חוזרת, עליו להציג נתונים חדשים על התנהגותו וחוות דעת חדשות.
אסיר ששוחרר בשחרור מוקדם הוא "אסיר ברישיון" וחלות עליו כמה מגבלות –להתנהל עם פנקס מיוחד, לא יכול לצאת מהארץ, חייב להגיע לדיוני מעקב ועוד. אם הפר את תנאי שחרורו, רישיונו לשחרור מוקדם יופקע ממנו והוא יוחזר לכלא לריצוי כל תקופת מאסרו.
קראו גם את המאמרים הרלוונטיים הבאים:
◻️ עונש מאסר עולם - האם הוא באמת לכל החיים?
◻️ באילו מקרים מתירים שחרור מוקדם של אסיר?
◻️ מהו שחרור מנהלי ובאילו מקרים מתאפשר?
◻️ ייצוג בועדות שחרורים לאסירים
זקוקים לייצוג משפטי בדיון בפני ועדת שחרורים?
ועדת שליש היא אופציה העומדת לאסירים מסוימים המעוניינים לקצר את תקופת מאסרם. כדי לקבל ועדת שחרורים יש לעמוד בתנאי הסף, להגיש בקשה ולאסוף מסמכים וחוות דעת. האסיר רשאי להיות מלווה בעורך דין פלילי שייצג אותו והדבר מומלץ מאוד. ראשית, כדי לבדוק אם כל המסמכים תקינים ושנית, כדי לייצג את טענות האסיר בפני נציגי הוועדה בדרך שתשפיע עליהם לפסוק בחיוב. כדאי להיעזר בעורך הדין בכתיבת העתירה וגם לפני כן, בחתירה להסדר מוקדם עם הפרקליטות על תנאי השחרור.
ועדת השחרורים מהווה את כרטיס הכניסה אל החופש של האסיר והחלטותיה לעיתים מכתיבות גורלות. ישיבה ממושכת מאחורי סורג ובריח יכולה להיות קשה ולא פשוטה, אך יחד עם זאת כדאי לזכור שלאסירים יש גם זכויות. בכדי לזכות בייצוג משפטי הולם בוועדות השחרורים כדאי לפנות לשירותיו של עו"ד פלילי המתמחה בליווי וייצוג אסירים מעת כניסתם לכלא ועד לשחרורם. במידה ואתה עומד בפני דיון בועדת השחרורים - פנה ללא דיחוי להתייעצות עימנו בטלפון 052-6885006 או השאר פרטים ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים