חזרה לעמוד הראשי | בלוג פלילי | צו איסור פרסום וקיום דיון בדלתיים סגורות

צו איסור פרסום וקיום דיון בדלתיים סגורות

ככלל בית משפט יידון בפומבי. אולם, ייתכנו מצבים בהם בית המשפט רשאי יהיה לדון בדלתיים סגורות אם ראה צורך בכך, כגון: בעניינם של קטינים, עבירות מין ועבירות ביטחון. דיון בדלתיים סגורות הוא הליך אשר במסגרתו לא ניתן לפרסם את פרטי המתדיינים בו, לא ניתן להיות נוכח בעת שמיעתו ואף לא לפרסם את פרוטוקול הדיון. צו איסור פרסום ניתן במצבים בהם פרסום מידע הנוגע לפרשה מסוימת עלול לפגוע באינטרסים של הציבור, כגון פגיעה בחקירה משטרתית, פגיעה בביטחון המדינה, או לפגוע באדם מסוים, כגון פגיעה בשמו הטוב. עו"ד אסף דוק מסביר אודות המצבים בהם בית המשפט יאפשר לקיים דיון בדלתיים סגורות או יורה על מתן צו איסור פרסום.

דיון בדלתיים סגורות וצו איסור פרסום

הרבה פעמים יצא לנו לשמוע  את המשפט: "דיון בדלתיים סגורות" או "צו איסור פרסום". במאמר זה נבאר את המושגים הנ"ל ועל מי הן נועדו להגן. דיון במשפט הפלילי יכול להוות סכנה קיומית על חשודים, אשר הוגש נגדם כתב אישום, בייחוד אם מדובר בעבירות קשות וחמורות אשר יש בהן כדי להשפיע ממש על חיי הנאשם גם אם בסופו של ההליך יזוכה וינוכה מכל אשמה. לפני שנסביר על ההליך של דיון בדלתיים פתוחות ודיון בדלתיים סגורות, נדגיש ראשית כי בכדי לקיים הליך פלילי מוצנע, חשוב יהיה לקיימו בדלתיים סגורות ולבקש זאת כבר בתחילת ההליכים בתיק המתנהלים בבית המשפט.

מרבית האנשים שהוחשדו ועומדים כנאשמים בעבירות פליליות, בייחוד אם מדובר בעבירה ראשונה או שניה, ללא עבר פלילי או נגיעה לפשע, חשים חוסר נוחות, אי שקט המלווה בדאגה וחששות מרובים לצד בושה הנובעת משיפוט וביקורת עצמית.

כל זאת בשל החשש מתוצאות הדיון וההליך המשפטי המתקיים נגדם. מעבר לחששות מכליאה, מאסר וכתם לכל החיים, נלווים לזה גם "הדרכות" "שמועות" ושלל מזיקים אחרים אשר כלל אינם תורמים לשלוות נפשם ומוסיפים חרדות יום יומיות וחשש סביר ומוצדק כי בעת פרסום שמם בפרשה הם יכולים להינזק באופן ישיר ובאופן עקיף.

באופן ישיר, כאשר שמם יפורסם ברבים, באופן עקיף, כאשר בני משפחתם יינזקו בשל הפרסום ואף יתערער מעמדם של מי מהמעורבים מבחינה קרייריסטית בין אם הם שכירים או עצמאיים ולכן חשוב יהיה לבקש כבר בתחילת ההליכים להימנע מפרסום ולקיים את הדיון בדלתיים סגורות ואם לחדד את הנקודה, לבקש שיתנהל הדיון תחת צו איסור פרסום.

אין ספק שכל חשוד או נאשם היה רוצה ליהנות מהמעמד הזה שנועד במרבית המקרים לעניין את הציבור, בייחוד כאשר מדובר בעבירות חמורות וזכותו של הציבור לדעת. כאשר מדובר בעבירות שיש בהן עניין ציבורי, אמון הציבור חשוב למערכת המשפטית הרבה יותר מרצונו או בקשתו של החשוד או הנאשם. כמובן שאין שחור ולבן והכל מתנהל בהתאם לנסיבות והשיקולים הקיימים בתיק ואשר נשקלים היטב לפני החלטה אם לאסור פרסום ולנהל את הדיון בדלתיים סגורות או אם לאו.

נקודת המוצא במשפט הישראלי הוא פומביות הדיון ולא משנה במה נחשדת או במה אתה מואשם. מתי בית המשפט יהיה רשאי לדיון בעניין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות? באחד מאלה:

1. לשם שמירה על בטחון המדינה
2. לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה.
3. לשם הגנה על המוסר.
4. לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005.
5. לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח- 1998.
6. כאשר הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.
7. לשם הגנה על סוד מסחרי.
8. לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
9. לשם הגנה על עד מוגן או על מידע חסוי בעניין עד מוגן, תכנית הגנה, הרשות להגנה על עדים, או עד מאוים, כמשמעותם בחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008.
10. לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה או של עבריין מין, בהליך לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006.
11. לשם הגנה על עניינו של חשוד בדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו.
12. לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.
13. בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות.

לא כל חשוד או נאשם זוכה לכותרות בעיתונים ובכל זאת מתקיים הדיון בעניינו בדלתיים פתוחות ומאושר לפרסום. הפרסום הוא חשיפת שמו במערכת המשפטית שנגישה לעו"ד רבים וכן לציבור. נכון להיום ניתן לבצע חיתוך חיפוש במנועי חיפוש על אדם פלוני ושמו עולה לתוצאות הראשונות בהקשרים משפטיים בהם ניתן לצפות אם כי במידה מצומצמת ואם רוצים לצפות במידע כולו ניתן לרכוש אותו בסכום סמלי. זה כשלעצמו יכול לפגוע בנקל במעמדו העתידי של אדם זה או אחר, שפרטיו האישיים נגישים לכלל הציבור באופן פומבי.

כל אדם המואשם בעבירות אלו או אחרות זכאי לפרטיות – אבל כנגד זכות זו עומדת ותלויה זכות הציבור לדעת, בייחוד כאשר מדובר בעבירות קשות ולפיכך נקבע בחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984 כי "בית המשפט ידון בפומבי".

הדיון בדלתיים פתוחות נשען על עקרונות אלה:

  • זכות הציבור לדעת – עבירות המהוות עניין לציבור.
  • תרומתו של הפרסום בעת ההליך המשפיע באופן ישיר על ההחלטות שניתנות בעת מתן פסק וגזר הדין.
  • אמון הציבור מחד והמערכת המשפטית בפרט.

עקרון פומביות הדיון הינו עקרון מרכזי בשיטת המשפט הישראלית ומעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט, הקובע את הכלל, לפיו, "בית המשפט ידון בפומבי". בית המשפט העליון עמד על תכליותיו של העיקרון בקובעו כי פומביות הדיון מגשימה את זכות הציבור לדעת ואת חופש הביטוי וחופש העיתונות. כמו כן, בזכות ניהול הדיונים בצורה פומבית, ישנה אפשרות לקיום ביקורת ציבורית על האופן בו מתנהלת הרשות השופטת, וכן הצגתם קבל עם ועדה של פתרונות משפטיים לסוגיות מהותיות המצויות על סדר היום הציבורי.

כאשר מחליט בית המשפט לנהל את ההליך בדלתיים סגורות, הוא רשאי להחליט מי יהיה נוכח בדיון ומי לא. חשוב לציין כי דיונים רבים המתנהלים בדלתיים פתוחות, נגישים לכלל הציבור שיכול להיכנס לאולם בית המשפט ולצפות בהליך גם אם אין לו כל קשר למקרה, בשונה מדיונים בדלתיים סגורות שרק למי מהמעורבים בפרשה או קרוביהם יש את הזכות להיות נוכחים בדיון.

בדרך כלל כאשר מחליט בית המשפט על קיום דיון בדלתיים סגורות נובע הדבר ממספר שיקולים אשר נועדו להגן על חלק מהמעורבים בתיק כמו למשל: נאשם קטין, קורבן המתלונן על נאשם בעבירות מין או אחרות ואינו רוצה להיקשר לפרשה מטעמי צניעות ואחרים.

כאן המקום לציין כי כאשר מדובר בדיון בדלתיים סגורות איסור הפרסום חל גם על מי מהמעורבים בפרשה או מי שחשוף לתכני הדיון בבית המשפט.

ישנם מקרים בהם נאשם חשוד במקרה של גרימת מוות לאדם אחר שלא בכוונה ע"י דריסה או אדם החשוד במעשה רצח וההליך המתנהל נגדו נמצא בשלבי חקירה ראשוניים. כל זאת נועד להגן על חשודים פוטנציאלים מחשש לגרימת נזק חמור בעת הפרסום מחד ואף מידע שיודלף לציבור ויכול לגרום לשיבוש הליך חקירה.

השיקולים המנחים את בית המשפט בהחלטתו

כאשר בית המשפט נדרש לשאלה האם לקיים את הדיון בדלתיים פתוחות או סגורות, או לאסור את הפרסום בתיק, הוא נדרש לבחון את הסוגיה משני היבטים מרכזיים:

1. האם קיימת סיבה שמהווה בסיס חזק ומוצק לבקשה?

2. האם השיקולים של הציבור והצדדים המעורבים בפרשה מצדיקים את איסור הפרסום או הפגיעה בעקרון הפומביות?

לדוגמא: בבית המשפט התקיים דיון באשר להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת לאדם שבלש והטריד בחורה נשואה שלא נענתה לחיזוריו. אותה בחורה לא יידעה את בעלה באשר לפרטי המקרה וזאת עקב חששה לשלמות התא המשפחתי שלה. למרות שהתיק הוא מסוג התיקים הקלים, התבקש כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות כבר מראשיתו וזאת על מנת ולמנוע פגיעה בחייה של אותה מתלוננת.

סוב יודיצה - איסור על כלי תקשורת לחוות דעה על עניין פלילי שטרם ניתן בו פסק דין

החוק אוסר על פרסום כל עניין פלילי שבא בפני בית המשפט מיום שהוגשה בקשה למתן צו מעצר או משהוגש כתב אישום ועד לסיום ההליכים, במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו. לעניין זה, ראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה להשפיע.

אל תקלו ראש באשר לתוצאות פרסום תוכנו של ההליך המתנהל נגדכם. לא משנה מהי העבירה המיוחסת לכם, חשוב שתתייעצו עם עורך דין פלילי באשר לאפשרות קבלת צו איסור פרסום או קיום ההליך בדלתיים סגורות, דבר שיוכל לסייע לכם רבות בעתיד בכל הקשור לשמירה על פרטיותכם. באפשרותך ליצור עימנו קשר בכל שעה בטלפון 052-6885006 או באמצעות הטופס המקוון באתר.

תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

עו"ד אסף דוק הינו מומחה למשפט פלילי וצבאי ובעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחומו העוסק מזה זמן רב בייעוץ וייצוג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה במקצועיות, יסודיות ויצירתיות החל משלב החשדות והחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשימוע וכלה בניהול ההליך המשפטי. מיד עם תום עבודתו במשרד המשפטים, שימש כסניגור פלילי בתיקים שזכו לתהודה ציבורית רבה וצבר ניסיון מעשי רב בטיפול בתיקים קלים ומורכבים כאחד. המשרד מספק את שירותיו 24 שעות ביממה ובכל רחבי הארץ. למענה מקצועי ודיסקרטי ניתן ליצור קשר בטל' 03-5505995 | 052-6885006 ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
איסור פרסום שם חשוד | איסור פרסום | צו איסור פרסום | דיון בדלתיים סגורות | עיקרון פומביות הדיון | דוקטרינת נוסחת האיזון | איסור פרסום בתיק פלילי

הצלחות המשרד בתחום
משרדנו עצר כתבת תחקיר שקרית ומגמתית כנגד איש תקשורת מוכר סגירת תיק ללקוח שנחשד באספקת סם לאדם אחר סגירת תיק פלילי ללקוח בעבירות תקיפה חמורה והחזקת סכין סגירת תיק פלילי ללקוח שנחשד בעבירות מחשב וקבלת דבר במרמה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
איסור פרסום שם של חשוד שנעצר
דוד | 16:27 16/02/2014
איסור פרסום שם חשוד
עו''ד אסף דוק | 19:23 16/02/2014
הפרת צו איסור פרסום
ערן | 18:48 14/08/2016
הפרת צו איסור פרסום
עו''ד אלעד שאול אלבז | 22:23 28/08/2016
פרסום כשיש צו איסור פרסום
ערן | 01:08 10/08/2016
איסור פרסום פרטי נפגעת עבירה
אחת | 20:21 28/09/2013
איסור פרסום פרטי נפגעת עבירה
עו''ד אסף דוק | 20:39 28/09/2013
פרסום גזר דין באינטרנט
אורן | 10:39 06/06/2017
פרסום גזר דין באינטרנט
עו''ד אלעד שאול אלבז | 19:54 06/06/2017
פרסום מספר רכב של אדם שלא חנה כחוק ושיימינג
גלית | 15:43 08/05/2017
צו איסור פירסום
דלית | 16:05 06/01/2017
צו איסור פירסום
עו''ד אלעד שאול אלבז | 16:27 06/01/2017
פרסום תמונות של קטין עם אישור הורה
שקד | 19:16 06/08/2016