בקשת חנינה בעבירות משמעת

מהי חנינה מידי נשיא המדינה?

חנינה מאפשרת לראש מדינה, בישראל הוא הנשיא, למחול לאדם שנאשם או הורשע בפלילים. החנינה מבטלת כל הליך משפטי בגין חקירה, משפט ואף מאסר. בדרך כלל מופעלת בקשת החנינה עבור יציאה מהכלא, אך לעתים היא כוללת גם הפחתה במידת העונש. יש מקרים ובהם מעניק הנשיא גם את האפשרות לבטל את העבירה ולמחוק אותה מהרישום הפלילי.

החנינה ניתנת לאחר בדיקה יסודית והליך מסודר. הנשיא מתבסס על המלצת שר המשפטים, על פי חוות דעת שניתנה במחלקת החנינות. ההליך כולל פניה לגופים שונים לקבלת חוות דעת, כולל גורמים מקצועיים, משטרה, שירות בתי הסוהר, שירות המבחן במשרד הרווחה ועוד. ההחלטה אם לחון את האסיר או לא נמצאת בידי הנשיא וסמכותו בישראל לחון היא סופית ומוחלטת, קרי לא ניתן לערער עליה.

כל זאת נכון לדין הפלילי, כלומר מי שנענש על ידי גוף מקצועי בענישה משמעתית, לא יכול היה לפנות לנשיא המדינה. בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שהתפרסמו בנובמבר 1968, פורטה סמכות נשיא המדינה לחון נידונים בבתי דין משמעתיים. עמדת משרד המשפטים הייתה שסנקציות שמוטלות על ידי בתי דין משמעתיים לא עומדות תחת האפשרות לחנינה. התוצאה של מדיניות זו הובילה למצבים הבאים:

◻️ אנשים עם עבר פלילי יכלו לקבל חנינה ואילו אנשים נורמטיביים שמעדו חד-פעמית ונענשו בדין משמעתי מטעם גוף מקצועי ולא בדין פלילי, לא יכלו לקבל חנינה על עונשם.

◻️ אנשים שנענשו בשני מסלולי ענישה, פלילי ומשמעתי, יכלו לקבל הקלות רק בדין הפלילי.

◻️ לפעמים העונש המשמעתי היה חמור יותר עבור בעל המקצוע מהעונש הפלילי. גם לאחר ששילם את חובו לחברה בדין הפלילי בדרך של קנס או מאסר, המשיך להיות נתון תחת הענישה המשמעתית.

יש להדגיש כי ענישה משמעתית היא חמורה מאוד עבור האדם. לעתים אינו יכול יותר לעבוד במקצועו, לעתים נגזרת עליו תקופת צינון שבה אינו יכול לחדש את רישיונו וכך הלאה. התוצאה היא פגיעה קשה במוניטין שלו, ביכולת ההשתכרות שלו ובקריירה שלו.

מהן סנקציות בידי גוף מקצועי?

כיום מוסמכים 28 גופים מקצועיים להטיל סנקציות על בעלי מקצוע על ידי ועדת משמעת. בהליך זה לא תמיד יש לבעל המקצוע אפשרות לערער ומערכת הענישה קובעת את הסנקציה לפי כללים קבועים ולא מתחשבת בנסיבות המיוחדות של האדם. התוצאה היא שהסנקציות המוטלות על בעלי המקצוע האלה הן חמורות, כגון:

◻️ חוסר אפשרות לעסוק במקצועם לתקופה קצובה.

◻️ ביטול הרישיון לעסוק כלל במקצוע.

◻️ מניעה לבקש את חידוש הרישיון בעתיד לתקופה קצובה או בכלל.

התוצאה הייתה עיוות דין ואף חוסר צדק ופגיעה באיש מקצוע ברמה חמורה הרבה יותר מהכוונה המקורית של הארגון המקצועי שהטיל עליו את הסנקציה. יש הסבורים שאדם שהוטל עליו עונש משמעתי “יצא בזול” כי לא עבר העמדה לדין פלילי. אולם ההשלכות של הענשה כזו הם משמעותיות ביותר עבורו, במיוחד אם הנסיבות בחייו השתנו.  

השינוי החדש בחוק החנינה

לאחר דיונים של שנים, אושר סופית ביוני 2017 תיקון לחוק הקובע כי נשיא המדינה קיבל סמכות להעניק חנינה גם לבעל מקצוע שהוטלה עליו סנקציה. את תיקון החוק יזמה מחלקת הייעוץ והחקיקה, ברוח חוקי היסוד. המטרה הייתה לקבוע הסדר מידתי ולהתחשב בפגיעה הקשה המונעת מאדם לעסוק במקצועו.

התוצאה היא צמצום ואף ביטול מוחלט של סנקציות שהוטלו על בעלי מקצועות מוסדרים, כגון רואי חשבון, עובדים סוציאליים, עורכי דין, רופאים, פסיכולוגים, יועצי השקעות ואף בעלי מקצוע בתחום הבריאות. החוק החדש שהתקבל מעניק לנשיא המדינה סמכויות שונות להקל בשני אמצעי סנקציה משמעותיים:

◻️ תקופת התלייה לעסוק במקצוע – הנשיא מוסמך לקצר את תקופת התליית הרישיון לעסוק במקצוע לתקופה קצובה. כלומר הוא רשאי לקצר את התקופה ואף להמירה במשהו אחר.

◻️ ביטול האישור לעסוק במקצוע – הנשיא מוסמך לקצר את תקופת ההמתנה הנדרשת לחידוש הרישיון מהגוף המקצועי.

כיצד אפשר לבקש חנינה בדין המשמעתי

להלן מספר נקודות חשובות על הליך בקשת חנינה מידי הנשיא בדין משמעתי:

◻️ הנשיא לא יכול לערער על החלטות הגוף המקצועי, אלא רק לשנותן לפי שיקול דעתו.

◻️ חלפו עשרה חודשים ממועד ההרשעה המשמעתית.

◻️ הנשיא מכריע לאחר שיקבל חוות דעת מטעם גורם מקצועי, העוסק בשיפוט משמעתי ו/או בהליכי רישוי.

◻️ החנינה תינתן בעונשים המוטלים בדין משמעתי מקצועי בלבד, כעורכי דין, רואי חשבון, מקצועות רפואיים, פסיכולוגים, רופאי שיניים, יועצי השקעות, עובדים סוציאליים ובסה”כ 24 מקצועות מוסדרים.

◻️ החנינה לא תינתן בדין משמעתי מטעם שירות המדינה, הרשויות המקומיות, הצבא או המשטרה.

◻️ התיקון מוגבל לסמכות הקלה בעונש ולא לחנינה שמבטלת לחלוטין את ההרשעה המשמעתית.

תהליך בחינת בקשת החנינה

◻️ בקשת החנינה מוגשת ללשכת נשיא המדינה או לשר המשפטים, וכן למחלקת חנינות במשרד המשפטים רק כאשר הסתיימו כל ההליכים המשפטיים.

◻️ מחלקת חנינות מבצעת איסוף מידע על הבקשה בהסתמך על תיק בית משפט, רישום פלילי עדכני (ללא תיקים סגורים), מידע מודיעיני ממשטרת ישראל והשב”ס וכן פניה לגורמים נוספים המעורבים בעניין, כגון אגף המכס והמע”מ, מחלקת תביעות או פרקליטות וכדומה.

◻️ מתקיימת חקירה סביב הבקשה, נשקלים שיקולים ומוגשת המלצת מחלקת חנינות לנשיא המדינה.

◻️ נשיא המדינה מחליט בבקשה והנימוקים למתן החנינה או לאי נתינתה נותרים בבית הנשיא.

דוגמאות לבקשות חנינה שהוגשו על-ידי משרדנו ואושרו על ידי נשיא המדינה

הושעת מעיסוקך ואתה מעוניין להגיש בקשת חנינה להקלה בענישה משמעתית?

משרדנו עוסק מזו תקופה ארוכה בהגשת בקשות חנינה הנוגעות להקלה בעונש לרבות בענישה משמעתית, הפחתת עונש מאסר, הפחתת עונש פסילה ומחיקת רישום פלילי באמצעות קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה של ההרשעה הפלילית. במידת הצורך, משרדנו אף יוזם פגישה עם הגורם המטפל בלשכת נשיא המדינה בניסיון לשכנעו לקבל את הבקשה.

במידה והוטל עליך עונש משמעתי כבעל מקצוע הכלול בתיקון לחוק, אנו מזמינים אותך להגיע לפגישת ייעוץ לבחינת האפשרות להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה לצורך ביטול או קיצור תקופת ההשעיה. בפגישה נבחן את המקרה שלך, ההליך המשמעתי שעברת, הסנקציה שקיבלת והאפשרות לפנות לנשיא המדינה להקל בסנקציה זו. לייעוץ ראשוני בנושא אפשרותך ליצור עימנו קשר בטלפון 052-6885006 או להשאיר פרטים ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.

{fast_contact:לקבלת ייעוץ משפטי בנושא חנינות – השאירו פרטים}

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-05 באוקטובר 2020.