הסדר טיעון מקל ביותר ללקוח שהואשם בהצתת בית המשפט בתל אביב

נגד לקוח המשרד הוגש כתב אישום חמור המייחס לו עבירת הצתה של בית המשפט בתל אביב. עם כתב האישום יחד הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

על פי כתב האישום המקורי שהוגש, לקוח המשרד החליט להצית את מבנה בית המשפט על רקע פסק דין שזיכה את קצין המשטרה ניצב ניסו שחם ממרבית עבירות המין שיוחסו לו. עוד נטען כי ב-10 במאי רכש בנזין בתחנת דלק ומילא בקבוק פלסטיק. בערך בשעה 21:00 הגיע לרחבה המערבית של בית המשפט בתל אביב מכיוון שדרות שאול המלך, וסמוך לאחר מכן הצית אש בסמוך למבנה.

במסגרת דיון המעצר, הפרקליטות התעקשה על המשך מעצרו של הלקוח עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, תוך שהיא מנמקת זאת בחומרת העבירה ועל העובדה שהיא מקימה עילת מעצר מוצקה בדמות מסוכנות. בסופו של הדיון בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו וקבע כי חומרת העבירה כשלעצמה אינה מצדיקה את המשך מעצרו ולכן הורה על שחרור החשוד בתנאים מבלי לקבל תסקיר של שירות המבחן קודם לכן.

כתב האישום המקורי ייחס ללקוח עבירת הצתה של מבנה ציבור שדינה הוא עד 20 שנות מאסר.

כתב האישום המקורי שהוגש נגד הלקוח:

כתב האישום המקורי – הצתת בית המשפט בתל אביב

סעיף 448 בחוק העונשין קובע את סוג ורמת הענישה על עבירות הצתה כדלהלן:

◻️  העונש העומד לאדם המקיים הצתה ברכוש אשר אינו שייך לו הוא 15 שנות מאסר.

◻️  העונש העומד לאדם המקיים הצתה ברכוש השייך למדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה ואף במטרה לפגוע בבני אדם הוא 20 שנות מאסר.

◻️  העונש העומד לאדם המקיים הצתה ברשלנות ולא מתוך כוונה תחילה הוא 3 שנות מאסר.

לאחר הידברות עם התביעה, משרדנו הגיע להסדר דיוני מקל ביותר עבור הלקוח, במסגרתו הודה בעובדות כתב אישום מתוקן ובעבירה של היזק לרכוש במזיד בלבד.

כתב האישום המתוקן שהוגש נגד הלקוח:

כתב אישום מתוקן – הצתת בית המשפט בתל אביב

פרוטוקול בית המשפט בדבר קבלת הסדר הטיעון המקל עם הלקוח:

בסופו של הליך, הלקוח הורשע ונידון למאסר על תנאי בלבד.

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-28 ביולי 2020.