החזרת רישיון נשק וכלי ירייה לאחר חקירה במשטרה

החזרת רישיון נשק וכלי ירייה לאחר חקירה

המדובר בפרקטיקה גורפת של האגף לכלי ירייה של המשרד לביטחון פנים אשר נמנע מהפעלת שיקול דעת ענייני בכל מקרה ומקרה ונוהג מדיניות גורפת וזאת במטרה ולחסוך בטעויות כביכול כאשר הלכה למעשה המדיניות הנ”ל גורמת בפועל לעיוותים קשים בעיקר כאשר המדובר באנשים חפים מפשע שנקלעו לבדיקה משטרתית בנושא פלילי הזקוקים לכלי הנשק והרשיון שברשותם כאויר לנשימה אם לאור עיסוקם ואם על רקע צרכי הגנה עצמית שוטפים.

המדובר בפרקטיקה אשר הלכה למעשה גורמת במקרים רבים לעוול גדול לאותם חשודים התלויים בנשק כמקור פרנסתם אם כמאבטחים ואם במסגרות אחרות כמדריכי ירי לדוגמא וכך הלכה למעשה מאבדים את יכולתם לכלכל את עצמם ואת משפחתם.

הליך ההחרמה מתבצע כך שלאחר תפיסת רישיון הנשק, מעבירה המשטרה בקשה להתלייה של רישיון הנשק. כפועל יוצא מכך, גם בסיטואציות בהן מירב הסיכויים הם כי תיק החקירה ייסגר בסופו של יום, ההליך בכל האמור לרשיון הנשק שנלקח עובר מתחום המשפט הפלילי למישור מנהלי.

בפרקטיקה, מרגע שהנשק נלקח, הסיכוי כי האגף לרישוי כלי ירייה ישיבו לבעליו הינו בבחינת תקוות שווא.

החל מזמן העברת הטיפול בהתליית הרשיון אל המשרד לביטחון פנים, ימצא עצמו אותו אדם מקבל הודעות לאקוניות ולא ברורות באשר לסטטוס ביטול הרשיון שלו.

לרשות אותו אינדבידואל עומדת הזכות להגיש ערר על ההחלטה של אגף כלי הירייה במשרד לבטחון פנים להתלות או לבטל את רשיון הנשק שלו. הוועדה תהפוך את ההחלטה לבטל את הרשיון רק במקרים נדירים אם בכלל. המדובר בפרקטיקה לא ראויה כאשר במקרים בהם מדובר באדם מבוגר קל וחומר המשמעות הינה גזירת גזר דין מוות תעסוקתי בכל הקשור להמשך השתלבותו בשוק העבודה.

להלן העתק הודעת המשרד לביטחון פנים שנשלחה למשרדנו בעניינו של לקוח שרישיון הנשק הוחזר לו לאחר הגשת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה. מפאת החיסיון והשמירה על פרטיותו, פרטיו המזהים הושמטו:

ראו עוד לדוגמא: החזרת רישיון נשק ללקוח לאחר ערר על החלטת פקיד רישוי כלי יריה 

עתירה מנהלית להשבת רישיון נשק

האופן הנכון המותיר סיכוי סביר להחזרת הרישיון בסופו של יום טמון באפשרות להגיש עתירה מנהלית בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, על הסירוב להשיבו במסגרת הערר.

החשיבות בשכירת שירותיו של עורך דין פלילי המתמצא בהליכים אלה הנה קריטית לאור העובדה שהשיקולים בנושא זה הינם מורכבים. כך לדוגמה חשוב לבדוק את נסיבות התיק בהן החשוד נחקר, ככל והמדובר בעבירות אלימות ובעיקר במסגרת המשפחה כך פוחתים הסיכויים להיעתרות בית המשפט לבקשה להשיב את הרשיון. בנוסף אותה סבירות של החלטת אגף כלי הירייה תיבדק לאור מידת הפגיעה בחופש העיסוק, הזמן שחלף, מידת מעורבות הנשק בתיק בו נחקר האדם, ההיזקקות של העותר לנשק להגנתו האישית במסגרת מגורים מעבר לקו הירוק, בחינת עברו הפלילי והערכת מסוכנות בכלל.

החוק בישראל מגדיר מי יכול לשאת נשק ולהשתמש בו. על אדם המבקש לשאת נשק לעמוד בקריטריונים מוגדרים הקשורים למקום מגוריו ו/או עבודתו, מצבו הנפשי, הרקע הביטחוני שלו ועוד.

עו”ד אסף דוק, עורך דין פלילי, מסביר במאמר להלן מהי מדיניות אחזקת נשק בישראל, מהם הקריטריונים לקבל רישיון נשק, מהי בדיקת מסוכנות פסיכיאטרית להחזקת נשק, במה כרוכה אחזקת נשק בישראל ומדוע כדאי להתייעץ עם עו”ד פלילי בכל הקשור לרישוי כלי ירייה.

דוגמה לעתירה מנהלית שהגיש משרדנו והתקבלה על ידי בית המשפט בעקבות ביטול רישיון נשק ללקוח

העותר, לקוח המשרד, החזיק ברישיון לשאת כלי ירייה משך יותר מ-30 שנים. עקב סכסוך בין העותר לבין שכנו, הוגשה תלונה למשטרה לפיה נטען שאיים על המתלונן ואף גרם לחבלה ברכבו.

בעקבות אותו אירוע נפתח ללקוח תיק משטרתי אשר נסגר בהליך הסדר מותנה לאחר שהודה שגרם לנזק לרכבו של המתלונן. נוסף על כך, קיים ללקוח תיק משטרתי נוסף משנת 2017 בגין איומים נגד אותו שכן שנסגר מחוסר ראיות.

למרות סגירת התיק נגד הלקוח בהליך של הסדר מותנה, המשטרה המליצה לבטל את רישיונו של הלקוח ופקיד רישוי כלי ירייה ביטל את רישיון האקדח שלו. בעקבות כך, הלקוח הגיש ערר לממונה על פקיד הרישוי אך, כצפוי, הערר נדחה בהסתמך על המלצת המשטרה.

סעיף 12 לחוק כלי היריה מאפשר לאדם שנפגע מן ההחלטה לשלול לו את רישיון הנשק, להגיש ערר על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה תוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ביטול רישיון הנשק. במקרה של סירוב ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי אשר עשוי להתערב בהחלטת פקיד רישוי כלי ירייה במידה ומצא אותה לא סבירה.

משכך, הלקוח החליט להגיש עתירה מנהלית להשבת כלי ירייה באמצעות משרדנו לבית משפט המחוזי בבאר שבע כנגד ההחלטה.

אופיו הטוב של הלקוח והצורך שלו ברישיון נשק

מדובר בלקוח נורמטיבי ללא הרשעות פליליות, כבן 51, אשר מחזיק ברישיון נשק קרוב ל-30 שנים המשמש אותו בעבודתו כאיש ביטחון וחוקר פרטי.

הלקוח לקח אחריות על המיוחס לו בתיק המשטרתי שנפתח לו בגין האירוע, הביע חרטה כנה ועל כן התיק נגדו נסגר בהליך של הסדר מותנה על דעת משטרת ישראל.

משרדנו טען שהלקוח זקוק לרישיון הנשק האישי במסגרת עבודתו וסמך את טיעוניו על שלל נימוקים משפטיים וטענות להוכחת פסלות ההחלטה של המשרד לביטחון פנים לבטל את רישיון הנשק.

עמדת המשרד לביטחון פנים בעתירה המנהלית

המשרד לביטחון פנים, באמצעות פרקליטות מחוז דרום, טען כי ההחלטה להורות על ביטול רישיון הנשק של העותר הייתה סבירה בנסיבות העניין. כמו כן, נטען שבשל המעשים שיוחסו לו עולה מסוכנות לשלום הציבור.

המדינה נימקה את טיעוניה בזאת הלשון: “לאדם אין זכות קנויה להחזיק כלי ירייה. המדינה לא מוכנה שאדם שהסתכסך ורב עם שכניו יחזיק כלי נשק ואנחנו חושבים שההחלטה שניתנה היא סבירה, להמתין להחמרה בהתנהגותו של העותר עלולה לסכן את הציבור. בסופו של דבר הבחינה צריכה להיות לגבי סבירות ההחלטה”.

בית המשפט קבע כי המדינה הסתמכה בהחלטתה על ראייה לא קבילה

כב’ השופט פרידלנדר קבע בהחלטתו כי החלטת המדינה לשלול מן העותר את רישיון הנשק נשענה על ראייה שאינה קבילה ומשכך אינה עולה לכדי “ראייה מנהלית”. להלן ציטוט מהחלטתו של כב’ השופט פרידלנדר בנושא:

“התיק משנת 2017 נסגר מחוסר ראיות. ב”כ  המשיבים אישרה, לשאלתי, כי למעשה אין בידי המשיבים הוריה לעניין האיום, מלבד גרסת המתלונן. גרסתו של צד לסכסוך, כשלעצמה, בהיעדר הוריה מיידעית תומכת (אפילו אינה מגיעה כדי ראייה קבילה), אינה בגדר “ראייה מנהלית” שניתן להשתית עליה שלילת רישיון שאדם מחזיק בו עשרות בשנים, העלולה גם להתגלגל לכדי פגיעה בזכות יסוד לחופש העיסוק.

אזכיר, בהקשר זה, כי ההתבטאות שבה הודה העותר – ושאין למשיבים הוריה מיידעית לסתור אותה – היא התבטאות תגובתית שקשה לראות בה משום איום המבסס מסוכנות:  “אם אתה תתעסק איתי אני אתעסק איתך, אם תעשה לי נזק אני אעשה לך נזק”.

לגבי האירוע משנת 2019, שגם נסב על סכסוך שכנים בעניין חניה, המתלונן הודה כי העותר הוציא את האוויר מצמיגי המכונית, וזאת בניגוד לאמור בהנמקת המשיבים כאילו העותר חתך את צמיגי המכונית של המתלונן. כלומר, המשיבים הסתמכו על הנחה עובדתית לחובת העותר שאינה נכונה אפילו לכאורה, על פי גרסת המתלונן עצמו.

אציין כי העותר שולל אמירה כאילו מסר שהיה “בסערה רגשית”, וטען שדברים אלה נרשמו על ידי השוטר על דעת עצמו. לאור האמור לעיל, לא מצאתי בתיק החקירה יסוד לפקפק בגרסת העותר.

העולה מן המקובץ כי העותר היה אומנם מעורב בשנים האחרונות בשני סכסוכי שכנים, אולם אין מקום לקבוע כי דווקא הוא הצד האשם בסכסוכים אלה. האירוע הראשון הסתיים בסגירת התיק, וגם האירוע השני, שהסתיים בהסדר מותנה, היה פחות חמור מכפי שהצטייר מהנמקת המשיבים להחלטתם.”

לאחר עיון בתיק החקירה בית המשפט מצא כי דווקא המתלונן הוא זה שאיים על העותר

בית המשפט לא קיבל את עמדת המדינה לפיה העותר הוא הצד האשם בסכסוכים. להלן ציטוט מדבריו של כב’ השופט פרידלנדר בנושא:

“בית המשפט מעיין בתיק החקירה. מתיעוד שיחת המתלונן עם מוקד 100 עולה דווקא איום של המתלונן כלפי העותר מיום 31.10.19.

במזכרת מיום 9.9.19 , עמוד 2, עולה שהמתלונן הציג למשטרה סרטונים שצולמו בסמארטפון שרואים בהם את העותר “מתעסק עם הגלגלים”. בית המשפט מעיר כי חזקה שלו היה מדובר בחיתוך הגלגלים, המתלונן היה מראה צילום חזותי של החיתוך . מהודעת המתלונן שלומי וועקנין מיום 11.9.19 שעה 17:00, שורה 8, מוסר המתלונן עצמו כי במוסך הוברר שמדובר רק בהורדת אוויר כך גם בשורה 11 שם.”

החלטת בית המשפט המחוזי בעתירה המנהלית שהגיש משרדנו

כבוד השופט שלמה פרידלנדר, קיבל את העתירה המנהלית וחייב את המדינה להחזיר את רישיון הנשק ללקוח.

החלטה זו נקבעה למרות ההלכה הנוהגת בבית המשפט העליון, לפיה בית המשפט לא ישים את עצמו כמומחה, ולא ייטה להתערב בשיקול הדעת של גוף מקצועי כוועדת הערר, אלא במקרים נדירים שבהם נפל פגם מהותי או משפטי בהתנהלותו של הגוף המקצועי (בר”מ 3186/03 מדינת ישראל נ’ שולמית עין דור).

ההחלטה התקבלה לאחר שהשופט קבע בזאת הלשון: “איני סבור כי סביר לשלול מאדם רישיון שהוא מחזיק בו כ-30 שנה, באופן העלול לפגוע בחופש העיסוק שלו ופרנסתו, בגלל ההיבטים בהתנהגות העותר שלגביהם יש למשיבים הוריה מידעית העולה כדי ראייה מנהלית אשר נסקרו לעיל. לפיכך העתירה מתקבלת. רישיונו של העותר יוחזר לו”.

העתק החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בתיק עת”מ 27833-02-20

קבלת עתירה מנהלית והשבת כלי ירייה – 27833-02-20

החזרת רישיון נשק לאחר שינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה

אם נפתח נגדכם תיק על עבירה שלא ביצעתם או שביצעתם, אולם החקירה לא הובילה לדיון משפטי והתיק נסגר, אתם עלולים לטעות ולחשוב שאין לכם רישום כלל, בייחוד אם אתם יודעים שאתם חפים מפשע. ברם, המציאות מעט שונה, שכן רק במידה ותיקכם נסגר מחוסר אשמה, יעלם התיק כלא היה והוא ימחק גם מן הרישום המשטרתי. כל עוד התיק נסגר מכל סיבה אחרת, למרות שלא הבשיל לכדי דיון משפטי, ואף על פי שאינכם אשמים, יישאר לכם רישום משטרתי.

כאשר חקירה במשטרה מגיעה לסיומה מבלי שהוגש נגד החשוד כתב אישום בגין העבירה עליה נחקר, התיק הפלילי ייסגר לאחר שתישלח אליו הודעה בדבר החלטה שלא להעמידו לדין בנימוק אחת מתוך חמש עילות הסגירה הבאות:

◻️  העדר ראיות מספיקות (“חוסר ראיות”) – במצבים בהם לא היה למשטרה מספיק ראיות שבכוחן להרשיע אדם בעבירה שיוחסה לו.

◻️  מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין (“חוסר עניין לציבור”) – במצבים בהם כאשר המשטרה מגיעה לקביעה ערכית כי אין תועלת ציבורית בהעמדה לדין. ככלל, מדובר במצבים בהם אכן קיימות ראיות המצביעות כי החשוד ביצע את העבירות המיוחסות לו, אולם האינטרס הציבורי שבאי העמדה לדין גובר בנסיבות העניין. במסגרת עילה זו מובאים שיקולים רבים כגון: חומרת העבירה והנזק החברתי הנגרם ממנה, החשוד ונסיבותיו (גילו, מצב בריאותו, עברו הפלילי ואפשרות שיקומו), עמדתו של קורבן העבירה והאינטרסים של המדינה (אינטרסים מדיניים, חברתיים וביטחוניים).

◻️  מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק המשך חקירה – במצבים בהם החומר הראייתי שנאסף אינו מצדיק ניהול חקירה פלילית לאור מכלול נסיבות האירוע.

◻️  סגירת תיק בהסדר מותנה – רשויות התביעה מוסמכות לסגור תיקים פליליים נגד חשודים שנמצאו נגדם מספיק ראיות המאפשרות את העמדתם לדין בעילה של “סגירה בהסדר”, בתמורה להודאה בעבירה מצדם והתחייבות לשלם פיצוי או להימנע מביצוע עבירות נוספות בעתיד. במאמר הבא מסביר עו”ד דוק על הליך סגירת תיק בהסדר מותנה.

◻️  העדר אשמה פלילית (“חוסר אשמה”) – במקרים בהם אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצועה של עבירה, באופן שלא ניתן לייחס לו כל אשמה. תיק שנסגר בשל היעדר אשמה יימחק מרישומי המשטרה.

מתוך חמש העילות האלו, רק סגירת תיק מעילת חוסר אשמה תביא למחיקת התיק מהרישום הפלילי ומן הרישום המשטרתי. זאת אומרת, שגם כאשר אדם נחקר במשטרה והתיק נגדו נסגר בעילה של “חוסר ראיות” או “חוסר עניין לציבור”, הוא עדיין מחזיק ברישום משטרתי אשר משאיר ספק באשר לחפותו. בשונה מכך, רק תיק משטרתי שנסגר בעילה של “חוסר אשמה פלילית” נמחק לגמרי ממחשבי המשטרה ולא מותיר כל רישום לחובתו. סגירת תיק החקירה מכל עילה אחרת תותיר רישום משטרתי, אשר לגופים שונים תהיה גישה אליו, ולכך יכולה להיות השפעה שלילית על חייו של החשוד, כמו שלילת רישיון הנשק, פגיעה במוניטין שלו ובשמו הטוב, וחסימת האפשרות שלו להתקבל למשרות שונות ולהתקדם בקריירה המקצועית. קיומו של רישום משטרתי כלפי אדם יכול למנוע ממנו להתקבל למשרות ציבוריות שונות, או לתפקידים ביטחוניים שונים.

מרבית עילות הסגירה, מלבד עילת “היעדר אשמה פלילית” כאמור, מותירות אחריהן רישום משטרתי כך שגופים ומוסדות שונים חשופים למידע המשטרתי בדבר החשדות עליהן נחקר אדם במשטרה, וכן את הסיבה שבגינה הוחלט לסגור את התיק ולא להגיש נגדו כתב אישום פלילי. זאת הסיבה שרישום משטרתי העומד נגד אדם יכול למנוע ולעכב התקדמות בקריירה וקבלה למגוון משרות. גורמים שונים מקבלים גישה לרישומי המשטרה ולכן כל תיק העומד כנגד אזרח ברישום המשטרתי הוא בעל פוטנציאל להכתים את שמו ולהטיל דופי באופיו ובאמינותו.

מכאן נולד הצורך להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה של התיק הפלילי לחוסר אשמה במטרה להביא למחיקתו מהרישום המשטרתי מה שיוביל להחזרת רישיון הנשק.

מדיניות אחזקת נשק בישראל

רישיון הנשק, “רישיון כלי ירייה”, מאפשר לאדם לקנות, להחזיק ולעשות שימוש בנשק בעת הצורך. בכל מדינה ישנם נהלים ותקנות שונים אודות האפשרות של האדם לקבל את הרישיון ולחדשו במידת הצורך. בישראל מעוגן הנושא בחוק כלי הירייה, התש”ט-1949 והוא זה שמסדיר את נושא רישוי, נשיאה והחזקה של כלי ירייה. הגוף האחראי על תחום רישוי כלי הירייה הוא ‘האגף לרישוי כלי ירייה’ המיישם את מדיניות שר הפנים תחת אחריות סמנכ”ל בכיר לתפעול ופיקוח.

החוק בישראל קובע כי אין לכל אדם זכות אוטומטית לשאת או להחזיק בכלי ירייה, ואדם המעוניין בכך צריך להוציא רישיון לנשיאת כלי נשק ולעמוד בדרישות סף מוגדרות. ההיגיון העומד מאחורי תפיסה זו גורס כי החזקת כלי ירייה אינה זכות שמוקנית לאזרח, אלא תחת אישור המדינה. בארה”ב, למשל, המדיניות שונה לגמרי והתיקון השני לחוקת ארה”ב קובע כי לכל תושב ארצות הברית זכות לשאת נשק.

כיצד אפשר לקבל רישיון נשק?

קבלת רישיון לכלי ירייה מותנית בהגשת בקשה ובחינת הסיבות שבגינן מבקש האזרח לשאת נשק. המטרה היא לאזן בין הצורך של הציבור להגן על עצמו לבין הסכנה שאותו ציבור ייפגע בגין ריבוי כלי נשק. קבלת הרישיון נעשית בכמה שלבים:

◻️ עמידה בתנאי סף מסוימים – אדם שרשום במשרד הפנים כתושב קבע ושהה בישראל שלוש שנים לפחות; בעל שליטה בסיסית בעברית; מתחם גיל מוגדר (אזרח ישראלי שעשה שירות צבאי רשאי להגיש בקשה מגיל 21, אזרח ישראלי שלא שירת רשאי להגיש בקשה מגיל 27, מי שאינו אזרח ישראלי רשאי להגיש בקשה לרישיון בהגיעו לגיל 45).

◻️ הצהרת בריאות – חתומה על ידי רופא שעיין בתיקו הרפואי ועם התחייבות לעדכון פרטים אם המצב הרפואי ישתנה. במידת הצורך כפי שיפורט להלן, מועברת הצהרת הבריאות למשרד הבריאות לצורך הערכת מסוכנות לנשיאת נשק.

◻️ עמידות בדרישות הסף של ההכשרה הנדרשת להחזיק נשק.

◻️ בדיקת הסיבות המפורטות בבקשה.

◻️ תיאום ובירור עם גורמי הביטחון השונים.

◻️ המלצות ממשרד הבריאות על מסוכנות פסיכיאטרית וממשטרת ישראל.

לא רק אנשים פרטיים יכולים להגיש בקשה לקבל נשק אלא גם ארגונים כגון יישובים, מפעלים, משרדי ממשלה, חברות המספקות שירותי אבטחה ועוד. יש לדעת כי אדם הנושא נשק ללא היתר עלול לעמוד למשפט ולקבל עונש של 7 שנות מאסר.

ברחבי הארץ פועלות לשכות רישוי כלי ירייה, וכדי להגיע אליהן יש לתאם מראש תור במרכז שירות ומידע בטלפון 8657*. פרטים נוספים אפשר למצוא באתר המשרד לביטחון פנים.

הערכת מסוכנות לנשיאת נשק

הגורמים שעימם מתייעצים במהלך בדיקת הבקשה מספקים מידע על הערכת המסוכנות של המבקש בתחומים של עבריינות ומסוכנותו בהיבט הפסיכיאטרי. אגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות אחראי על הערכה, איתור והתמודדות עם היבטים הקשורים לחוק כלי ירייה בכל הקשור למסוכנות בבריאות הנפש. האגף מבצע תהליך הערכת מסוכנות של המבקש:

◻️ אם עולה חשש לבעיה או להפרעה נפשית, מועברת הצהרת הרופא לבדיקת האחראי לאיתור מסוכנות. האחראי הוא רופא פסיכיאטר הפועל במחלקה לפסיכיאטריה משפטית באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.

◻️ אם האחראי הנ”ל מצא חשד לבעיה פסיכיאטרית שעלולה להשפיע על שיקול דעתו של המבקש בכל הקשור לנשיאת נשק ושימוש בו כלפי עצמו או הציבור, הוא מעביר בקשה לרופא המטפל ומבקש ממנו להוסיף פרטיים רפואיים ומהי חוות דעתו למידת מסוכנותו של המבקש.

◻️ לאחר שמגיעה התשובה מהרופא המטפל, מתקבלת ההחלטה אם המבקש יכול לקבל רישיון לנשק או שיש להפנותו להמשך בדיקות פסיכיאטריות.

◻️ המשך הבדיקות הפסיכיאטריות מתבצעת על ידי פסיכיאטר שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות. הוא בודק את המבקש ומגבש המלצות בעניינו.

◻️ האחראי לאיתור מסוכנות במשרד הבריאות מעביר את ההמלצות בחזרה לאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים. ההמלצה יכולה להיות חיובית או להמליץ על פסילת המבקש מלהחזיק נשק.

האישור של משרד הבריאות על החזקת הנשק יכול להיות לתקופה מוגבלת ויכול להיות כרוך בדרישה להיות במעקב רפואי ולקבל בכל פעם אישור מחדש. אדם שבקשתו לקבל רישיון לנשק נדחתה על רקע מסוכנות פסיכיאטרית יכול לבקש בדיקה נוספת לאחר שחלפה שנה ממועד פסילת בקשתו. כמו כן הוא יכול לפנות לוועדת ערר שמורכבת מנציגי המשרד לביטחון פנים ומשרד הבריאות. אם ועדה זו מסרה תשובה שלילית, ניתן לערער עליה בפני ערכאות משפטיות.

העילות למתן רישיון לכלי ירייה פרטי

חוק כלי הירייה מפרט את העילות למתן רישיון לכלי ירייה ברישוי פרטי:

◻️ מגורים ו/או עבודה ביישוב זכאי – המשטרה קבעה רשימה של ישובים בעייתיים מבחינה ביטחונית, בדרך כלל מעבר לקו הירוק. על האדם להוכיח שמרכז חייו מתנהל ביישוב זה  או שהוא עובד ביישוב זכאי. ככלל ישובים אלה הם יישובי קו התפר והגבולות. הקלות אלה אפשרו לעשרות אלפי אנשים שהיו מוגבלים מהחזקת נשק עד כה, לקבל רישיון לשאת כלי ירייה כחוק. עם זאת, לא ניתנים אישורים גורפים לנשיאת נשק אלא כל מקרה נבחן לגופו, לפי הקריטריונים הרגילים.

◻️ אדם שמוביל חומרי נפץ.

◻️ שירות פעיל בכוחות הביטחון – קצין בדרגת סגן ומעלה או נגד מדרגת רס”ר ומעלה המשרתים בצה”ל בשירות סדיר או בשירות מילואים פעיל; אדם המקביל לדרגות אלה המשרת בכוחות הביטחון.

◻️ שירות עבר בכוחות הביטחון – קצין בדרגת סא”ל ומעלה; מקביל לו בכוחות הביטחון; מי ששירת שירות קבע במשטרת ישראל במשך שנתיים לפחות. כל קצין מילואים בשירות פעיל רשאי לשאת נשק.

◻️ אדם שעבר הכשרה ייחודית – למשל בוגר קורס מאבטחים ברשות שדות התעופה, בשב”כ או במוסד אחר, ובלבד שעבד בגוף תחת השגחת המשטרה למשך שנתיים לפחות.

◻️ קצין ביטחון – המוכר על ידי משטרת ישראל ואשר הוכשר לפי דרישותיה, ואשר משמש בתפקיד זה בפועל.

◻️ המלצה פרטנית מטעם משטרת ישראל.

◻️ כבאי בשירות פעיל ; עובד מד”א בשירות פעיל – עם ותק של שנה לפחות בתפקידם.

◻️ מדריך ירי בעל רישיון תקף להדרכת ירי.

◻️ ספורטאי אולימפי שהוא יורה פעיל.

◻️ ספורטאי לא אולימפי שהוא חבר רשום בהתאחדות הקליעה בישראל לפחות 3 שנים.

◻️ ציד – בעל רישיון ציד מהרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

◻️ צרכים וטרינריים.

◻️ מורה דרך מוסמך.

◻️ חקלאי שהצורך שלו להחזיק כלי נשק הוכר על ידי קב”ן המועצה האזורית במשרד החקלאות.

◻️ כלי נשק המשמש כמזכרת ואשר יישמר במצב מושבת.

באתר המשרד לביטחון פנים אפשר להזין נתונים במחשבון בדיקת זכאות לרישיון כלי ירייה. המחשבון בודק נתונים כגון מקום יישוב ומקום עבודה, גיל, מצב האזרחות, שירות בצה”ל וכדומה ומספק הערכה על זכאות האדם לקבל רישיון לנשיאת נשק. תשובת המחשבון אינה מחייבת ובכל מקרה על המבקש להוציא בקשה לפי הנהלים המקובלים.

במה כרוכה הוצאת רישיון נשק?

על אדם המקבל רישיון נשק להקפיד על כמה הנחיות:

◻️ למלא אחר הנחיות מדוקדקות הקשורות לאחסון כלי ירייה.

◻️ להניחו במקום נעול מחוץ להישג ידם של מבוגרים וילדים.

◻️ חובה לרכוש כספת ביתית להחסנת נשק ולהתקינה במקום מסתור.

◻️ לפני ההחסנה יש לפרוק את הנשק מכל תחמושת.

◻️ אין להשאיר כלי ירייה ותחמושת במכונית, שכן זו עבירה פלילית.

◻️ אם האדם עומד להיעדר לתקופה ממושכת, מומלץ להפקיד את כלי הירייה שלו למשמורת אצל סוחר נשק מורשה.

המשרד לביטחון פנים מספק הנחיות מפורטות להתקנת כספת ביתית המתאימה להחסנת נשק ורשימת סוחרי נשק מורשים.

לאחר שהאדם קיבל נשק עליו לשלם אגרת רישוי כלי ירייה ולהפיק העתק רישיון. ניתן לעשות זאת ברשימת עמדות המפורטות באתר המשרד לביטחון פנים. אדם שלא חידש את רישיון כלי הירייה במועד, צריך להפקיד את נשקו מיד במשטרת ישראל, אחרת הוא עלול להיות מואשם בהחזקת כלי ירייה ללא רישיון בתוקף, מה שמהווה עבירה פלילית.

נושא החזקת נשק בישראל מוסדר בחוק ונמצא תחת פיקוח מלא, בתיאום בין גורמי ממשלה וביטחון שונים. אזרח זכאי לקבל רישיון נשק ולהחזיק נשק רק אם עמד בשורת קריטריונים ואישורים. גם לאחר שקיבל אישור, עליו להקפיד לשלם את האגרות, לשמור על תקינות הנשק, להחזיקו בכספת מוסתרת ולוודא כי הנשק אינו חשוף לעיני הציבור.

משום שהנושא נמצא תחת רגולציה מוקפדת, לפעמים אדם נתקל בסירוב לקבל רישיון נשק על רקע מסוכנות פסיכיאטרית או אי עמידה בקריטריונים. לפעמים רישיונו ונשקו נשללים ממנו על רקע סכסוכים שונים והוא מוצא עצמו נחשד בעבירות שווא. כדי להתמודד עם מורכבות הנושא מומלץ לקבל ייעוץ מעו”ד פלילי המתמצא בנושא רישוי כלי ירייה ולוודא את הזכויות שלכם בתחום לפי חוק.

התלו או ביטלו לך את רישיון הנשק לאחר החקירה במשטרה?

אתה זקוק לעורך דין המתמחה בהשבת רישיון נשק וכלי ירייה באמצעות הגשת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי יריה ועתירות מנהליות. משרדנו נאבק בלא מעט החלטות של אגף רישוי כלי ירייה והשיב ללא מעט מלקוחותיו את רישיון הנשק שלהם ואת כלי הירייה שהיה בבעלותם ואשר שימש אותם לצורכי עבודה או הגנה. משרדנו מייעץ ומייצג אזרחים בכל הנוגע לעניינים הבאים:

◻️ בקשה לקבלת רישיון נשק
◻️ חידוש רישיון נשק
◻️ טיפול במקרים של ביטול רישיון נשק
◻️ טיפול במקרים של סירוב לחידוש רישיון נשק
◻️ החזרת כלי נשק מהמשטרה
◻️ ערר בפני ועדת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי יריה
◻️ ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית
◻️ עתירה מנהלית להשבת רישיון נשק
◻️ אם לאדם נפתח תיק פלילי יש לוודא כי הוא נסגר בעילה של חוסר אשמה, כדי שלא תיפסל בקשתו/רישיונו של האדם להחזיק נשק

במידה והחרימו לך את הנשק או מונעים ממך את חידוש הרישיון פנה ללא דיחוי להתייעצות עימנו בנושא רישוי כלי יריה בטלפון 052-6885006 או השאר פרטים ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.

קישורים שימושיים בנושא רישוי כלי ירייה

1. מידע אודות הליך קבלת רישיון לכלי ירייה
2. מידע אודות הוצאת רישיון כלי יריה חדש לאדם פרטי
3. מידע אודות הוצאת רישיון כלי יריה ארגוני
4. מידע אודות הליך קבלת רישיון מאבטח חמוש
5. התבחינים (קריטריונים) למתן רישיון נשק פרטי
6. איתור מסוכנות לאנשים המחזיקים כלי נשק
6. הגשת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי יריה 
7. טפסים להורדה של האגף לרישוי כלי יריה

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-18 בספטמבר 2020.