חזרה לעמוד הראשי | תחומי עיסוק | עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד - משמעותה והעונש בצידה

עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד - משמעותה והעונש בצידה

עבירת המרמה והפרת האמונים בתאגיד מתייחסת לפעולתו של בעל תפקיד הנהלה בתאגיד אשר מציג מצג עובדתי שקרי ביודעין תוך שהוא מנצל לרעה את מעמדו ואת נגישותו למידע בחברה לצורך קידום מטרותיו האישיות על פני טובת התאגיד, גם כאשר המעשה לא הביא לידי פגיעה בפועל בתאגיד. עובדי תאגיד עשויים לנצל את האמון שניתן בהם ולהפר את חובתם כלפי התאגיד ולפגוע בו באופן משמעותי מבחינה חומרית, מוסרית וערכית. האינטרס המוגן אשר מגולם בעבירה זו הוא מניעת פגיעה בתפקודו של התאגיד ובאמון ציבור המשקיעים בו. עו"ד אסף דוק מסביר אודות יסודות עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד ומרכיביה, העונש שנקבע בצידה תוך סקירת פסקי דין בנושא.

בעבירת המרמה והפרת אמונים בתאגיד הערך החברתי המוגן הוא הבטחת תפקוד נאות של עובדים ומנהלים בתאגיד, הבטחה כי יועדף האינטרס התאגידי ולא זה האישי, מניעת שחיתות מידות בקרב המנהלים וביסוס האמון של בעלי המניות במנהליהם. נוסף על כך, האיסור נועד לשמור על יחסי האמון בין עובד או מנהל בתאגיד לבין התאגיד, שכן בהיות העובד פועל בשם אחרים ובעבורם, עליו לפעול ביושר ובהגינות ולא למעול באמון שניתן בו כי יפעל לשם הגשמת תפקידו.

תכלית העבירה היא הגנה על עניינו של התאגיד מפני התנהלות בניגוד עניינים של מנהליו, הבטחת תפקודם הנאות, ביסוס האמון של בעלי המניות בהם והגנה על התאגיד מפני מעילה באמון זה (ראו ע"פ 677/14 דנקנר נ' מדינת ישראל).

הפרת אמונים - אופיה ומהותה

הפרת אמונים הינה תופעה הכוללת בגידה, חוסר נאמנות, הונאה, מרמה, מעילה באמון ופעולה המונעת מלהיטות יתר, וזאת מתוך התעלמות מהותית מהנורמות המצופות וחוסר עניין כלפי האינטרסים הציבוריים והתאגידיים.

העבירה רווחת הן בקרב בעלי משרות ציבוריות והן בקרב מנהלים או עובדים בתאגידים כאלו ואחרים. ניתן אפוא להגדיר הפרת אמונים כהתנהגות שאינה מתיישבת עם היושרה הציבורית או התאגידית. עובד ציבור או עובד תאגיד המפר אמונים, למעשה מפר את חובתו העקרונית לפעול באופן ההולם את תפקידו ומנצל את סמכותו לשם השגת טובות הנאה אישיות. החדשות הפליליות לא פעם נוגעות לפרשות שחיתות בקרב עובדי ציבור שמעלו באמון הציבור ופגעו קשות במערכת השלטון. טרם המאמר יפרט אודות עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הוא יידון בעבירה דנן בקרב עובדי ציבור. 

לצורך הדוגמה, בכדי שהשלטון במדינת ישראל ישרת את כלל אזרחי החברה, שמירה על היושרה בקרב עובדי ציבור הינה הכרחית ומעוגנת בחקיקה. עובד הציבור חב לחברה חובת נאמנות ועליו למלא את התפקידים המוטלים עליו ביושר ובהגינות. סעיף 284 לחוק העונשין, מתייחס לעבירת מרמה והפרת אמונים בקרב עובדי ציבור. הפרת אמונים של עובד ציבור יכולה להתבטא דרך הסתרת מידע משמעותי מהממונים עליו, אשר עשוי להשפיע על החלטות שלטוניות. הדבר יכול להתבטא דרך הנאה אסורה מהתפקיד הכולל קבלת מתנות יקרות מאנשים הקשורים לרשויות באופן כזה או אחר, דרך פעולה בנסיבות אשר מסכנות את יכולתו של העובד לשקול את טובתו של הציבור, מה שמכונה – ניגוד עניינים, דרך בחירה בפעולה מסוימת באופן מודע הנוגדת את טובת הציבור וזכויות הפרטים, דרך שימוש שלא כדין בכדי לקדם אינטרס אישי, שימוש במידע סודי שלא לצורך התפקיד או במידע שלא התפרסם לציבור.

עבירת מרמה והפרת אמונים, כשהיא באה לידי ביטוי בקרב עובדי ציבור, פוגעת באופן ישיר על הציבור בכללותו. לא בכדי המחוקק קבע עונש מאסר של עד 3 שנים לעובד ציבור שעשה במילוי תקפידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם המעשה לא היה מוגדר כעבירה אם היה נעשה כנגד יחיד. הדבר מבטא אפוא כי יש צורך להוכיח כי המעשה הוביל לפגיעה בציבור, בין אם באופן חומרי ובין אם באופן מוסרי או ערכי שהובילו לפגיעת אמון הציבור במערכת השלטונית. כאשר עובד ציבור מפר באופן בוטה אמונים אין עוררין על כך שיש להטיל עליו ענישה מוצדקת ומרתיעה. יחד עם זאת, לעיתים עבירת מרמה והפרת אמונים הינה עבירה חמקמקה וישנה מחלוקת איך להגדיר התנהגויות עליהן ראוי להטיל עונשי מאסר וסנקציות פליליות וכיצד לנהל את ההליך המשפטי נגדן.

הבעייתיות בעבירה דנן, בשונה מעבירות פליליות אחרות, היא כי הפרת אמונים במקרים רבים נחזית כפעולה לגיטימית ואופייה הפלילי לא גלוי לעין. בנסיבות אלה, עובדים רבים, המכירים באופן מעמיק את תפקידם, יכולים לנצל זאת בכדי להסוות את מעשיהם שידמו לפעולות חוקיות ולמנוע כל בקרה על כך. הדבר בא לידי ביטוי גם בקרב עובדי תאגיד, שעשויים לנצל לרעה את מעמדם ואת האמון שניתן בהם. עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד עלולה גם היא לפגוע באמון הציבור, כמו למשל אם מדובר בתאגיד הקשור לשוק ההון או לחברת השקעות, כפי שיפורט בהמשך, ובכך לפגוע בהוגנות ובאמינות של הציבור בישראל בתאגיד או בדבר הקשור אליו.

יסודות עבירת המרמה והפרת האמונים בתאגיד - סעיף 425 לחוק העונשין

עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד מופיעה תחת סעיף 425 לחוק העונשין בסימן ו' הנוגע לעבירות מרמה סחיטה ועושק. כאמור, עבירת המרמה והפרת האמונים בתאגיד מתייחסת לפעולתו של בעל תפקיד הנהלה בתאגיד אשר מציג מצג עובדתי שקרי ביודעין תוך שהוא מנצל לרעה את האמון שניתן בו לצורך קידום מטרותיו האישיות על פני טובת התאגיד, גם כאשר המעשה לא הביא לידי פגיעה בפועל בתאגיד. מדובר בעבירה חמורה, לאור העובדה שמרמה והפרת אמונים בתאגיד מצדו של בעל התפקיד הרלוונטי גוררת פגיעה באמון ציבור המשקיעים ומסבה נזק הן לתאגיד הספציפי והן לפעילות הכלכלית במשק בכללותו.

בכדי להוכיח כי נעברה עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד על התביעה להוכיח את התנאים הבאים:

1. פעולת המרמה בוצעה על ידי בעלי תפקידי הנהלה בתאגיד

על התביעה להוכיח כי מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, לרבות תאגיד העומד להיווסד, מילא את תפקידו במרמה, כלומר, טען עובדה כלשהי בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד, בעל פה, בכתב או בהתנהגות, תוך ידיעה שהדבר איננו אמת או שאינו מאמין כי הוא אמת. עובד בכל דרג שהוא בתאגיד, שמנצל את עמדתו בכדי לפעול במרמה או בכדי להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל לשם השגת טובות הנאה אישיות, יוגדר כמי שעשה מעשי מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

2. פעולת המרמה בוצעה מכוח תפקידו בתאגיד

על התביעה להוכיח כי מעשי המרמה והפרת האמונים נעשו מתוקף תפקידו של הנאשם כעובד בתאגיד תוך ניצול לרעה של מעמדו ונגישותו למידע בו. יש צורך בראיות המלמדות כי הנאשם פעל לשם השגת מטרותיו האישיות, במקום אלו של התאגיד, במסגרת תפקידו בתאגיד ואף אם מעשיו היו מחוץ למסגרת סמכויותיו.

3. פגיעה בתאגיד - פגיעה בציבור

יש להוכיח כי פעולותיו של עובד התאגיד היו פוגעניות כלפי התאגיד (לרבןת אמון ציבור משקיעיו), אף אם לא הביאו לידי פגיעה בפועל בתאגיד.

דרישת היסוד הנפשי בעבירה זו הנה מודעות להתנהגות ולנסיבות והיא ניתנת להוכחה גם באמצעות חזקת העיוורון המכוון.

מה עונשו של מנהל שרימה והפר אמונים כלפי התאגיד?

בעל תפקיד הנהלה בתאגיד אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו - עד 3 שנות מאסר.

על הצורך בהחמרת הענישה בעבירות כלכליות, ועל הסכנה הטמונה בעבירות אלה, עמדה כבוד השופטת פרוקצ'יה בע"פ 9788/03 מדינת ישראל נ' דוד גולן (25.2.2004):

"העבריינות הכלכלית בתחומי החברה והכלכלה היא לרוב מתוחכמת, מסתייעת באמצעים מודרניים של הפקת מידע, וקשה לגילוי. נזקיה קשים לחברה בכללותה, למשק הכלכלי, ולאנשים הפרטיים הנפגעים ממנה במישרין. על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הרובצת לפיתחה של העבריינות הכלכלית המתוחכמת, את היקף הקרבנות העלולים להיפגע ממנה, את הקושי והמורכבות שבאיתורה ואת ההוקעה הברורה של יסודות השחיתות וניצול עמדות הכח, השליטה והמידע הכרוכים בביצועה. על המסר העונשי לשקף בבירור את תגובתה המחמירה של החברה על מעשים של הפרת נאמנות בשימוש בכספי הזולת תוך ניצול כח המשרה."

 

עבירות נוספות הגוררות פגיעה בקניין וביחסי אמון:


עבירת הגניבה בידי המנהל - סעיף 392 לחוק העונשין

עבירת גניבה בידי מנהל נשענת על עבירת הגניבה הבסיסית ומוסיפה לה היבט נוסף של פגיעה ביחסי האמון שבין התאגיד לבין נושא המשרה בתאגיד ביחס לנכסים המנוהלים על-ידו. החומרה בעבירה זו מתבטאת בנגישות נושא המשרה בתאגיד לנכסי התאגיד מכוח תפקידו, בשונה מנגישותם של עובדים זוטרים יותר, ובניצול לרעה של יחסי האמון הניתנים במנהל מכוח תפקידו בתאגיד. לאור כך, עבירת הגניבה בידי מנהל חמורה יותר חברתית מעבירת הגניבה הבסיסית שכן פגיעתה כפולה: הן הפגיעה בקניינם של בעלי המניות והן הפגיעה ביחסי האמון המיוחדים שנוצרו בינם לבין נושאי המשרה בתאגיד.

בעבירת הגניבה בידי מנהל הערך החברתי המוגן מתמקד בהגנה על האינטרס הרכושי של בעלי המניות בחברה, ביחד עם ההגנה על יחסי האמון המיוחדים בין בעלי המניות בחברה למנהליה, קרי: ההגנה על קניינו של אדם וההגנה על יחסי האמון.

נושא משרה בתאגיד לצורך סעיף העבירה הוא כל גורם בעל תפקיד במערך הארגוני של התאגיד, לרבות: דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל הכללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי.

דרישת היסוד העובדתי בעבירה זו הינה נטילת נכס או שליחת יד בנכס בלא הסכמה ומתוך מטרה לשלול אותו שלילת קבע מן התאגיד. בתוך כך, בעבירת הגניבה בידי המנהל לא נדרש רכיב של תוצאות, כך שאין זה משנה האם נגרם נזק או אובדן כתוצאה מגניבת נכס התאגיד, אלא די בעצם נטילתו.

דרישת היסוד הנפשי בעבירה זו הינה מודעות להתנהגות ולנסיבות, בתוספת כוונה מיוחדת באשר לשלילת נכס התאגיד שלילת קבע.

סעיף 392 לחוק העונשין קובע שחבר דירקטוריון או נושא משרה בתאגיד שגונב את נכסיו דינו עד 7 שנות מאסר.

בע"פ 281/82 אבו חציראנ' מדינת ישראל, פ"ד לז(3) 673 (1983), נקבע כי הפגיעה בשני הערכים האמורים (הפגיעה בקניינם של בעלי המניות והפגיעה ביחסי האמון המיוחדים שנוצרו בינם לבין נושאי המשרה בתאגיד) במשולב, מצדיקה ענישה מוחמרת.

עבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד - סעיף 423 לחוק העונשין

עבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד מתייחסת למרמה בתאגיד בדרך של פגיעה במסמכי התאגיד על-ידי הכללת פרטים שקריים או אי הכללה של פרטים דרושים. הרציונאל העומד מאחורי העבירה הוא שהכללת פרטים כוזבים או אי הכללת פרטים דרושים במסמכים, מציבה קושי להתחקות אחר פעילותו האמיתית של התאגיד ולהתייחס למצב לאשורו. הרישום הכוזב יכול להתבצע על ידי אחד מבעלי התפקידים בתאגיד או לחילופין יכול להתבצע על ידי אחר שקיבל הוראות מבעל תפקיד בתאגיד. על הרישום להיות כוזב ומתוך כוונה לרמות. העונש בגין עבירה זו היא עד 5 שנות מאסר

גניבת עובד ממעסיקו - סעיף 391 לחוק העונשין

בדומה לכך, גם עבירת גניבה ממעביד עוסקת בניצול לרעה של האמון שנתן מעסיק בעובדו. גם בעבירה זו, ההנחה בבסיס העבירה היא כי הנגישות של העובדים לנכסי מעבידיהם מכוח תפקידם ומכוח יחסי העבודה היא גבוהה יותר מאשר נגישותם של אחרים ולכן היא נעשית תוך ניצול לרעה ופגיעה ביחסי האמון הניתנים בעובד ממעבידו. נסיבות העבירה יכולות להיחשב כחמורות עוד יותר כאשר מדובר בעובד בכיר או מנהל, להם ניתנה אחריות רבה על העסק ובפרט אם הם בעלי ותק ומעמד בארגון. הגניבה יכולה להתבטא בכמה אופנים החל מגניבת פרטים ממשיים של הארגון ועד לגניבת נכסים בלתיי מחושיים כמו גניבה ושימוש של כרטיסי אשראי או חיוב של בית העסק או העברת כספי החברה לחשבונות פרטיים.

עונשו של עובד אשר גונב ממעבידו רכוש, סחורה או כספים בשווי של מעל 1,000 ש"ח - הוא עד 7 שנות מאסר.

גניבה בידי עובד ציבור - סעיף 390 לחוק העונשין

מעת לעת עולות לכותרות ידיעות בדבר עובדי ציבור החשודים בגניבה. מדובר במקרים אליהם מתייחס המחוקק בחומרה יתרה וכך גם בתי המשפט, שכן עובד הציבור אינו משמש כאדם פרטי בלבד אלא אמור לפעול למען האינטרס הציבורי ולייצג את מוסדות המדינה באשר הם. מסיבה זו יצא בשנת 1988 תיקון לחוק העונשין ובו גם סעיף 390 הקובע ענישה חמורה יותר של עד 10 שנות מאסר על גניבה בידי עובד ציבור.

הסיבות להחמרה בעונשם של עובדי ציבור אשר נמצאו גונבים במסגרת תפקידם נעוצות בראש ובראשונה בראייתם כנאמנים האמורים לפעול למען אינטרסים ציבוריים ולא למען עצמם. למעשה, מצופה מהם להיות בעלי תכונות מוסריות גבוהות יחסית, כגון הקפדה יתרה על טוהר מידות, יושרה והגינות, שכן הם מהווים דוגמא ומופת לציבור כולו. על כן, כאשר עובד ציבור מבצע גניבה הריהו מועל באמון הציבור כולו ופוגע בחברה בכללותה. מטבע הדברים, הוא אינו עומד רק כאדם הפרטי אלא כנציג המוסדות הציבוריים והמדינה, ופועלו משקף את המערכת העומדת מאחוריו. מכאן שמעילה בתפקידו חותרת תחת אמון הציבור במוסדות, ופוגעת באופן קשה ביסודות הדמוקרטיה עצמה. נקודה חשובה נוספת לעניין זה, היא השאיפה להראות כי עובדי ציבור אינם זוכים ליחס מועדף, עקב היותם קרובים או "מחוברים" למערכת. נהפוך הוא, דווקא קרבה זו מחייבת אותם לאמות מידה מוסריות גבוהות יותר, והענישה בהתאם.

גניבה בידי מורשה - סעיף 393 לחוק העונשין

גניבה על ידי מורשה הן סוג נפוץ של גניבות שעימן החוק נוטה להחמיר. החמרה זו באה מפני שהנכס הגיע לידי אחריותו של עובר העבירה כדין, ואילו הוא ניצל  מעמדו ומעל באמון שניתן בידיו על מנת לגנוב מרכוש זה ללא הסכמת וידיעת בעליו. גניבות מסוג זה מבוצעות בין היתר על ידי אנשים  פרטיים, עובדי בנק ואפילו עורכי דין המועלים בכספים, רכוש ונכסים המופקדים בידיהם.

מורשה הוא כל גורם שיש בינו ובין בעלי זכויות הקניין בנכס הספציפי יחסי הרשאה או שליחות, ואין זה משנה אם הוא מוגדר במסגרת תפקידו כ"מורשה" על ידם.

עבירת גניבה בידי מורשה יכולה ללבוש צורות שונות כגון: גניבת נכס שהמורשה קיבל הרשאה לפעול בו מכוח היותו מורשה, גניבת נכס שהופקד אצל מורשה לצורך שמירתו או לצורך ביצוע פעולות בו, גניבת נכס שהמורשה קיבל עבור מוטב אחר או גניבת תמורה בגין נכס שהתקבלה מתוך הרשאה. גניבות מסוג זה מבוצעות בין היתר על ידי אנשים פרטיים, עובדי בנק ואפילו עורכי דין המועלים בכספים, רכוש ונכסים המופקדים בידיהם מתוקף עבודתם.

עונשו של אדם שהורשע בגניבת נכס שעליו הופקד (בין שמדובר בנכס מוחשי ובין שמדובר בנכס ערטילאי, לרבות גניבת זכויות, שירותים או נכסים וירטואליים) יכול להגיע עד 7 שנות מאסר.

עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד בראי הפסיקה:

18 חודשי מאסר בפועל לסמנכ"ל לשעבר בחברת השקעות בגין עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד

בתיק פלילי 52660-03-14 - הנאשם, סמנכ"ל לשעבר בחברת השקעות, חברת עילדב בע"מ, הורשע בעבירה לפי סעיף 425 לחוק העונשין של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות של השפעה בדרכי תרמית על שער נייר ערך ובעבירות גניבה בידי מורשה וגניבה בידי מנהל.

הנאשם שימש בתור סמנכ"ל כספים בתקופה לכתב האישום, בחברת השקעות בשם "עילדב השקעות בע"מ". בתקופה הרלוונטית, החברה כאמור שלטה בחברת מדטכניקה בע"מ שהחזיקה בבעלות על חברת פלייט מדיקל בע"מ. בין השנים 2008-2009, פלייט מדיקל ועילדב ניהלו חשבון השקות בניירות ערך. בתקופה זו, הנאשם שימש כחבר במגוון פורומים בהנהלת עילדב וכדירקטור במדטכניקה, האמונים על מדיניות ההשקעה בחשבונות של החברות. הנאשם היה אחראי מתוקף תפקידו על ההוצאה לפועל של מדיניות ההשקעה אשר נקבעה לחשבונות החברות. הוא נתן וביצע פקודות בנוגע לרכישה ולמכירה חשבונות החברה בהתאם לשיקול דעתו. בין היתר, הסמנכ"ל החליט מתי והאם בכלל לבצע עסקאות, וכן מה יהיו המחירים והכמויות המדויקים בכל עסקה. במקביל לכך, ניהל הנאשם בבעלותו הפרטית חשבון ניירות ערך. מכתב האישום עולה, כי הנאשם ביצע מעל ל-160 עסקאות באופן עצמאי בין חשבון החברות וחשבונו במסגרת מסחר בבורסה תוך שהוא מנצל את המאפיינים של שיטת המסחר בשלב הרצף. העסקאות כאמור, נחזו להיות אקראיות ואמתיות, בעוד שלמעשה, הנאשם עמד מאחוריהן ופעל בכדי ליצור רווחים ודאיים בחשבונו תוך שהוא מנצל את חשבונות החברה.

לפי כתב האישום, הסמנכ"ל רכש אגרות חוב לחשבונו מגורם אקראי בשוק. באותה העת ידע כי זמן קצר לאחר מכן ימכור את אותן אגרות לחברות במחיר גבוה יותר וכך היה. כעבור פרק זמן קצר ביצע הנאשם עסקה עצמית בין חשבונו לבין חשבון החברה כשהוא מוכר במחיר גבוה יותר את אגרות החוב שרכש לחשבונות החברה משער העסקה האחרונה בשוק. זאת ועוד, הנאשם רכש בשער נמוך אגרות חוב משער השוק לחשבונו באמצעות עסקה עצמית מול חשבון פלייט מדיקל או חשבון עילדב. המטרה הייתה ליצור רווח לחשבונו דרך הורדת שער הבורסה. הנאשם מכר את אגרון החוב לחשבונו במחיר נמוך משער השוק ולאחר שהתרחשה עלייה בשער השוק הוא מכר את הניירות שרכש בשער גבוה יותר לגורמים אקראיים בשוק. כתוצאה מפעולותיו הנאשם גרף רווחים בסך של כ-400,000 שקלים לחשבונו הפרטי. הוא הודה במרבית עובדות כתב האישום והורשע בכלל העבירות שיוחסו לו.

בשלב הטיעונים לעונש עורכת דינו תיארה כי משפחתו חוותה אירוע טראומתי טרם המעשים, דבר שהוביל אותו לביצוע העבירות. עוד נטען כי הנאשם לא עשה שימוש ברווחים שגרף וזה מעיד על כך שאינו פעל מתוך בצע הכסף. הוא הביע חרטה על מעשיו ועבר תהליך שיקום משמעותי. מומחה לפסיכיאטריה הגיש חוות דעת בנוגע לנאשם לפיו המשבר הנפשי אותו עברו הוא ובת זוגו היווה תשתית לביצוע העבירות. נקבע כי בעקבות המשבר שיקול דעתו נפגמה ומידת שליטתו על מעשיו הוגבלה.

לטענת המאשימה, חוות הדעת הפסיכיאטרית אינה קובעת כי הנאשם סבל מהפרעה נפשית ולכן על פי החוק אין להתחשב במצבו הנפשי בעת שביצע את העבירות. עוד נטען כי הנאשם פגע באופן משמעותי בערכים החברתיים הניצבים בבסיס שוק ההון ולכן יש להחמיר בענישה. הנאשם פעל לבדו וניכר כי פעולותיו היו מתוכננות היטב, לאורך זמן ובשיטתיות ובכך גרם לחברות נזק אדיר מבחינה כספית ומבחינת מוניטין.

בדיון ובהכרעה, נקבע כי הסמנכ"ל פגם בהוגנות ובאמינות של שוק ההון בישראל ובאמון הציבור במנהלי החברות הציבוריות לאור עסקאות עצמיות שביצע אשר נחזו להיות אמתיות. הנאשם הורשע בין היתר בעבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירה לפי סעיף 425 לחוק העונשין, ובכך פגע בערך המוגן שהינו להבטיח תפקוד הולם של מנהלי התאגיד והעדפה של האינטרס התאגידי לעומת האישי. דרך ביצוע העסקאות העצמיות, בין חשבונות החברה לחשבונו האישי, הנאשם מעל באמון שניתן לו על ידי הממונים עליו וניצל לרעה את מעמדו. הנאשם פגע באמון הציבור לשוק ההון כיוון שהשפיע באמצעות מסחר על תנודות שערי ניירות הערך, יחד עם זאת, היקף ההשפעה של מעשיו היה מוגבל למרות חומרתן שכן סך הרווחים שגרף הסתכם לכדי 400,000 שקלים.

למרות שנטען כי הנאשם לא פעל מתוך בצע הכסף כיוון שלא עשה שימוש ברווחים שגרף, מדובר בעבירות כלכליות חמורות ולכן טענה זו לא מתקבלת. העובדה כי לא נעשה שימוש בכספים שגרף אינה מעידה כי לא פעל מתוך המניע כאמור. כמו כן, לא נשמעה טענה או ביסוס אחר שמעידים על מניע אחר. הנאשם נשא משרה בכירה ובגד באמון שניתן בו באופן מוחלט תוך פגיעה מהותית בחברות ובאמון הציבור לשוק ההון. יחד עם זאת, הנאשם עבר תהליך שיקום משמעותי, הסתייע בגורמי מקצוע ושיקם את חייו וחיי משפחתו. לאור זאת, תוך התחשבות בנסיבותיו הלא שגרתיות, ניתן משקל לקולא תוך חריגה ממתחם הענישה ההולם. לבסוף הושתו על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור על העבירות בהן הורשע 3 שנים מיום שחרורו וקנס כספי בסך של 200,000 שקלים או 10 חודשי מאסר תמורתו.

68 חודשי מאסר לבעלים של בית ההשקעות אפולו בגין עבירות מרמה ופיצוי בסך 3 מיליון שקלים ללקוחות שהונה

בתיק פלילי 32224-01-15 - בעלים של בית השקעות אפולו הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הנעה בדרכי תרמית, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון ועבירה לפי סעיף 425 לחוק העונשין של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

הרשות לניירות ערך עצרו את הנאשם לאחר חקירה ממושכת בביתו בירושלים. הנאשם, רכש בחודש יולי בשנת 2008 את חברת אפולו השקעות בע"מ, שהינה חברה לניהול תיקי השקעות תחתיה פעלו עשרות לקוחות בשווי של מיליוני שקלים. את הרכישה ביצע באמצעות אפולו אחזקות ובחודש יוני של שנת 2009 חתם על הסכם במסגרתו הנאשם העביר את מניותיו לאדם בשם נתן מלמד בנאמנות עיוורת. התפטרותו מתפקידו כדירקטור החברה דווח לרשות לניירות ערך וכן העובדה שתחתיו נכנס מלמד. למרות זאת, היה הנאשם דומיננטי, מעורב ובעל השפעה רבה על העניינים השוטפים בחברה ובקביעת אסטרטגיות להשקעות בחברה.

חברת גלובל קפיטל וחברת פרודנשל הן חברות קנדיות שהתאגדו בשנת 2011. הנאשם שימש כנשיא, דירקטור ובעל שליטה של שתי החברות הללו. בשנת 2001 הקים הנאשם יחד עם נתן את חברת ונגארד, שהיא חברה ישראלית. בין חודש ספטמבר בשנת 2011 ועד שלהי שנת 2012, קיבל הנאשם כספים במרמה שלקוחות אפולו השקיעו תוך שהוא מסתיר את מניות פרודנשל וגלובל קפיטל שנרכשו לתיקי לקוחות אפולו. הוא הסתיר את העובדה כי מכיר להם בעקיפין או בישירות את מניות החברה ואת העובדה כי החברות נעדרות כל פעילות ושלשל את הכספים לכיסו.

זאת ועוד, הנאשם הניע את מלמד לרכוש בכספי הלקוחות של אפולו השקעות מניות של החברות חסרות הפעילות הכלכלית, תוך שהוא מציג לו בכזב כתבות עיתונאיות שהציגו מצגי שווא. במקביל הנאשם ביצע מסחר בבורסת פרנקפורט שהובילו לעלייה בשער של מניות החברות הקנדיות שבבעלותו, חסרות תוכן כלכלי. כך למעשה הוא יצר מצג שווא ושכנע את מלמד לקנות את המניות תוך הפעלת מכבש לחצים עליו. לבסוף מלמד רכש את המניות במחיר גבוה הרבה יותר מהממוצע ללא כל תוכן אמיתי, כשבעצם הנאשם הוא זה שמכר לו את המניות באמצעות ברוקר גרמני או בדרך ישירה באמצעות אותה החברה שנמצאת בבעלותו. בורסת פרנקפורט החליטה להפסיק את המסחר במניות בחודש אוגוסט בשנת 2012 לצורך הגנה על המשקיעים. כשהדבר נודע ללקוחות אפולו, הם פנו בשאלות למלמד, כשזה האחרון פנה לנאשם שהשיב בתגובה שאין כל בעיה בחברות, שכן, הן עומדות להימכר לחברות גדולות תוך שהוא מציג עסקאות שביצע, שבדיעבד הסתבר שהן חסרות כל אמת מציאותית. דרך מעשיו אלו, הנאשם גרם לפגיעה עצומה בכיסם של המשקיעים בחברת אפולו בסך של כמיליון וחצי שקלים שאותם הוא גרף לכיסו.

נגד הנאשם התנהל תיק נוסף (תיק פלילי 16048-09-10) בו הורשע בעבירות של מנהלים ועובדים בתאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד, גניבה בידי מורשה ובעבירה של עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור. פרשיה זו קדמה לאישום הפלילי הנוכחי. הנאשם נהג להשתמש בשמות שונים לאחר ששב לארץ מארצות-הברית, שם ריצה עונש מאסר ממושך בגין עבירות תרמית והשינוי בשמו נועד בכדי להסתיר את עברו הפלילי. הוא הגיע לארץ ושינה את שמו חמישה ימים לאחר מכן תוך שהוא מקים חברת השקעות בינלאומיות בע"מ (חברת מורגן השקעות) כשהוא מנצל את המוניטין של בית השקעות עם שם דומה, שנחשב לאחד מבתי ההשקעות הגדולים ביותר בעולם. כמו כן, הוא השתמש במשרדי החברה לשם שיווק תכנית השקעות המיועדת למגזר החרדי. הוא הציע למשקיעים להשקיע את מיטב כספם בנכסים פיננסיים תוך הבטחת שווא כי השקעתם היא חסרת סיכון והבטחה לקבלת תשואה שאינה ריאלית בשיעור של 3%-2% בחודש. הנאשם ציין בפני המשקיעים הבטחות חסרות כיסוי שאינן מעוגנות במציאות, הכל בכדי לשכנעם להשקיע. הוא פנה למשקיעים מהמגזר החרדי, להם אין אמון רב במערכת הבנקאית ולכן הוא ניצל זאת על ידי מצגים שקריים תוך שהוא מסתיר את עברו הפלילי. הוא הצליח לגייס מעל ל-30 קורבנות שהשקיעו מעל לשלוש וחצי מיליון שקלים בחברה.

בדיון בהכרעת הדין נקבע כי מדובר בפרשייה מורכבת וסבוכה שנעשתה בתכנון קפדני. הנאשם פתח בידיעה חברות חסרות פעילות כלכלית ופיננסי בכדי להונות משקיעים. הנאשם הגיע לארץ, שינה את שמו בכדי להסתיר את עברו הפלילי. הוא שכנע את המשקיעים לרכוש מניות של חברות זרות תוך ידיעה שאין הם יקבלו את כספיהם חזרה. במעשים אלו הנאשם הוכיח כי אין הוא ראוי לאמון מצד מערכת המשפט, שכן אין הוא נרתע מלבצע עבירות מרמה ועושק במקביל להליכים פליליים המתנהלים נגדו. על כן, הוחלט להטיל עליו 68 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירות בהן הורשע, קנס בסך 25,000 שקלים ופיצוי למתלוננים בסך של 3 מיליון שקלים.

זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין מרמה והפרת אמונים בתאגיד?

רשויות האכיפה ובתי המשפט רואים בחומרה רבה מקרים של מרמה והפרת אמונים של מנהלים שניצלו את מעמדם ונגישותם למידע על מנת ולקדם את מטרותיהם האישיות תוך פגיעה בתאגיד. במידה וזומנת לחקירה במשטרה או הוגש נגדך כתב אישום בגין מרמה והפרת אמונים בתאגיד אתה זקוק לעורך דין מנוסה שייסע לך בניהול ההליך הפלילי נגדך, בין אם זה מול גורמי האכיפה ובין אם זה בכותלי בית המשפט, שכן המדובר בעבירה שתוצאתה יכולה להיות חמורה מאוד עבורך הכוללות כאפשרות סבירה לחלוטין גם שהייה מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת.

משרדנו מספק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ונאשמים בעבירות צווארון לבן מזה תקופה ארוכה ובכך שומר נאמנה על הזכויות והאינטרסים שלהם תוך לחימה עיקשת, רציפה ובלתי מתפשרת במנגנונים השונים עד לכיבוש היעד לשביעות רצונם. במידה ואתה זקוק לייעוץ וליווי משפטי מקצועי בנושא, פנה ללא דיחוי להתייעצות עימנו בטלפון 052-6885006 או השאר פרטים ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.

תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

עו"ד אסף דוק הינו מומחה למשפט פלילי וצבאי ובעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחומו העוסק מזה זמן רב בייעוץ וייצוג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה במקצועיות, יסודיות ויצירתיות החל משלב החשדות והחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשימוע וכלה בניהול ההליך המשפטי. מיד עם תום עבודתו במשרד המשפטים, שימש כסניגור פלילי בתיקים שזכו לתהודה ציבורית רבה וצבר ניסיון מעשי רב בטיפול בתיקים קלים ומורכבים כאחד. המשרד מספק את שירותיו 24 שעות ביממה ובכל רחבי הארץ. למענה מקצועי ודיסקרטי ניתן ליצור קשר בטל' 03-5505995 | 052-6885006 ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
עבירות כלכליות | עבירות מרמה והונאה | גניבה בידי מנהל | גניבה בידי מורשה | עבירות צווארון לבן | קבלת דבר במרמה | רישום כוזב במסמכי תאגיד | מרמה והפרת אמונים | אחריות פלילית של תאגיד | מרמה והפרת אמונים בתאגיד | עבירות סחיטה ועושק | קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות | הפרת אמונים בתאגיד | עונש על מרמה והפרת אמונים בתאגיד | עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד | אחריות מנהלים בתאגיד | אחריות פלילית של מנהלים | מרמה בתאגיד

הצלחות המשרד בתחום
ביטול הרשעתו של עובד ציבור בכיר בעבירות מרמה והונאה חמורות ועבירות כלכליות סגירת תיק פרקליטות בהיעדר אשמה פלילית ללקוח שנחשד בשיבוש הליכי חקירה אי הרשעה בעבירות של גניבה והונאה בכרטיסי אשראי שחרור ממעצר זוג חשודים בעבירות חמורות של סחר בסמים, גידול וייצור סמים

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
האם מדובר בעבירה פלילית של הפרת אמונים
נתי | 15:08 15/03/2015
האם מדובר בעבירה פלילית של הפרת אמונים
עו''ד איילון בירנבוים | 09:24 16/03/2015
תדפיס היעדר עבירות מין
רועי | 17:56 01/10/2017
תדפיס היעדר עבירות מין
עו''ד אור הדאיה | 19:48 01/10/2017
אילו עבירות נכללות בהליך סגירת תיק בהסדר מותנה?
נועם | 14:55 27/09/2017
אילו עבירות נכללות בהליך סגירת תיק בהסדר מותנה?
עו''ד אסף דוק | 15:31 27/09/2017
מהי הפרת אמונים מצד עובד ציבור?
צביקה | 06:24 22/08/2017
מהי הפרת אמונים מצד עובד ציבור?
עו''ד אור הדאיה | 04:40 24/08/2017
חקירה על עבירות מין
חסוי | 11:24 27/12/2016
חקירה על עבירות מין
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:17 27/12/2016
עבירות מין בקטינה בתוך המשפחה
רועי | 10:42 27/09/2016
עבירות מין בקטינה בתוך המשפחה
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:03 28/09/2016
תכנית בערוץ 2 מחפשת נפגעי עבירות מחשב ואינטרנט
עו''ד אסף דוק | 08:16 22/06/2015
תכנית בערוץ 2 מחפשת נפגעי עבירות מחשב ואינטרנט
עו''ד אסף דוק | 08:13 22/06/2015
תכנית בערוץ 2 מחפשת נפגעי עבירות מחשב ואינטרנט
רונית | 11:48 23/06/2015