חזרה לעמוד הראשי | תחומי עיסוק | עבירת ביזיון בית משפט - משמעותה והעונש בצידה

עבירת ביזיון בית משפט - משמעותה והעונש בצידה

צוותי ההגנה או התביעה בדיון משפטי לעיתים רבות מתמודדים עם התופעה הבעייתית של עד שמסרב להעיד על דוכן העדים. מתסכל לא פחות מכך, הם צדדים שאינם מצייתים לצווים והחלטות שהוציא כנגדם בית המשפט. לשם כך יצר המחוקק הליך לפי פקודת ביזיון בית משפט שתכליתו להביא לקיומו של צו בית המשפט. מדובר בהליך הצופה פני עתיד שמופעל במשורה על ידי בתי המשפט ומטרתו אינה עונשית אלא לגרום לצד המפר את הוראות בית המשפט לחזור ולמלא אחריהן. עו"ד אסף דוק מסביר אודות יסודות עבירת ביזיון בית המשפט ומרכיביה, הסנקציות הקיימות בצידה, וכן כיצד בתי המשפט מתייחסים לאלו אשר אינם מצייתים להוראותיו.

ניתן לקבוע שאחד המוסדות המרכזיים לשמירה על חברה מתוקנת, הינו מוסד בית המשפט. ישנו מעין "חוזה" בלתי כתוב בין כלל התושבים, לפיו את החלטות בית המשפט יש לכבד, שכן אם לא – החברה בה אנו חיים עלולה להתדרדר לכאוס מוחלט, במסגרתו "איש הישר בעיניו יעשה". אך מה קורה במצבים בהם ישנה התעלמות או אי ציות להחלטות של בית המשפט? כיצד בית המשפט מתמודד עם מצבים שבהם נתבעים או עדים, שמסיבות כאלו ואחרות, מסרבים להגיע לדיונים? או לחלופין, אנשים שאינם מצייתים לצווים משפטיים שהוצאו כנגדם?

הפתרון שנמצא למצבים אלו הינו אימוץ פקודת ביזיון בית המשפט. פקודה זו לקוחה ממערכת המשפט הבריטי אשר יושמה בארץ עוד בתקופת המנדט הבריטי, ומטרתה לדאוג לכך שכלל הצדדים בהליך המשפטי יכבדו ויקיימו את צווי בית המשפט, כולל צווים זמניים, וכן למנוע את התחמקותם של עדים שזומנו לתת עדות.

מה דינו של אדם שלא מתייצב לדיון בבית משפט?

אי התייצבות לדיון, נחשבת לעבירה פלילית לפי סעיף 241 לחוק העונשין, בגינה נקבע עונש של עד שנתיים מאסר. כמו כן, לפי סעיף 5 לפקודת ביזיון בית המשפט, עד אשר מסרב להיחקר או להשיב על שאלות שנשאלו אותו על פי חוק, ללא הסבר סביר לכך, בסמכותו של בית המשפט להשית עליו עונש של עד חודש מאסר. במידה ולפני סיום המשפט העד הסכים להעיד, העונש יבוטל.

מה דינו של אדם שאינו מציית לצו או החלטה שיפוטית?

בהתאם לסעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, אדם אשר אינו מציית לצו שהוצא כנגדו על ידי בית המשפט המורה עליו לבצע מעשה כלשהו או להימנע מביצוע מעשה, בית המשפט רשאי לקנוס אותו או להטיל עליו עונש מאסר, לשם אכיפת הצו.

ההלכה הנהוגה בנושא היא כי פקודת ביזיון בית המשפט עניינה באכיפה של צווים והחלטות שתוכנם ברור וחד משמעי. אי כיבוד של פסק דין עולה לכדי פגיעה חמורה בשלטון החוק. לצד האמור, מאחר והטלת סנקציות במסגרת הליך ביזיון בית המשפט עשויות להיות קשות, נפסק כי יש ליתן צווים במשורה, ולהגביל את השימוש בהם למקרים מתאימים. המטרה של הליך הביזיון אינה עונשית, ומטרה העיקרית היא להוביל לאכיפת פסק הדין במבט צופה פני עתיד.

באשר לסמכותו של בית המשפט מכוח הוראת סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, יפים הדברים שנקבעו ברע"א 6858/14 עמית צדוק נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ;

"הוראת סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט מעניקה לבית המשפט סמכות לאכוף צווים שניתנו על-ידו. ההליך לפי סעיף 6 לפקודה נחשב להליך אכיפה קיצוני, המצוי באזור הדמדומים שבין המשפט הפלילי לבין המשפט האזרחי...אמצעי האכיפה הזמינים במסגרתו - קנס או מאסר - עשויים להיות קשים ופוגעניים כלפי הנאכף. מטעם זה השימוש בהם ייעשה ככלל במשורה ובלבד שאין בנמצא אמצעים פוגעניים פחות לאכיפת ההוראה השיפוטית הרלוונטית. במובן זה, מדובר בהליך שיורי באופיו...זאת ועוד, בשל חומרת הסנקציה המוטלת מתוקף הפקודה, נקבע בפסיקה כי כאשר פרשנותו של צו שיפוטי אינה ברורה וחד-משמעית, לא ראוי לעשות שימוש בפקודה לשם אכיפת הצו."

בנוסף לאמור, לפי סעיף 73 לחוק בתי המשפט, אדם שהוזמן למתן עדות ולא התייצב, או שצווה להמציא מסמך ולא ביצע זאת, בית המשפט או הרשם, רשאים להורות להביא אותו בפני בית המשפט. גם טענת אי הידיעה על הצו שהוגש, אינה יכולה לספק הגנה מלאה מפני סנקציות ועונשים על אי ביצועו. כך לדוגמה, נהג מונית אשר היה מצוי בהליכים שבמסגרתם הוא קיבל צו מניעה זמני (במסגרת הליך שנפתח כנגדו בגין ביזיון בית המשפט), העלה את הטענה שהוא לא ידע שהצו הוצא כנגדו באופן אישי, ולכן לא קרא בו ולא ידע מה תוכנו. השופטים לא קיבלו את טענתו. ניתן ללמוד מכך כי אין מטרתה של סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט להעניש את העד, אלא לאכוף. לכן גם טענות של תום לב, כמו אלו שהשמיע הנהג, אינן תקפות. על כן, תכליתו של הסעיף כאמור הוא לדאוג לכך שצווים שבית המשפט הוציא יבוצעו, ויצאו לפועל. בנוסף, נפגע עבירה או עוול יקבל את המגיע לו, על פי הפסיקה שנפסקה לטובתו.

הרציונאל העומד מאחורי פקודת ביזיון בית המשפט

הצורך למנוע עבירות הנוגעות לביזיון בית המשפט, הוא אינטרס ציבורי שכן אי קיום החלטות או צווים של בית משפט פוגעים במעמד של הרשות השופטת ובנורמות החברתיות של כיבוד בית המשפט והחוק. אמנם, יישום פקודת ביזיון המשפט הינה הדרגתית. יש לדעת, שעונש המאסר המרבי לא יבוצע מיד. בית המשפט עשוי להשתמש בשורה של סנקציות, הולכות ומחמירות, בכדי להפעיל לחץ על העד להגיע אל דוכן העדים. הסנקציות יתחילו בקנס, ובמידה והקנס לא השיג את המטרה, הוא יוכנס למאסר, ולבסוף יעשה שימוש בצו הבא, שבמהלכו העד יובא אל בית המשפט מלווה בשוטרים, הכל בכדי שימסור את עדותו, ועבור כך שכבוד בית המשפט לא יבוזה, ומעמדו ישמר.

יחד עם זאת, כנכתב לעיל, בהתאם לפסיקה הנהוגה, נקיטת הליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט, תיעשה רק במקרים קיצוניים, כאשר בית המשפט משתכנע כי בעל דין אינו מקיים במפגיע את הוראות פסק הדין.

פקודת ביזיון בית משפט בראי הפסיקה

דוגמה אחת לפסיקה של ביזיון בית המשפט היא בתביעה שהוגשה לבית המשפט על הפרת קניין רוחני, במסגרת תיק 1846/08. המשיבים התחייבו – לאחר שחתמו על הסכם פשרה – להפסיק לשווק מכלי אריזה למוצרי מזון אשר לטענת התביעה, יש בהם הפרה של זכויות יוצרים. אמנם, המשיבים החלו למכור ולשווק מכלים חדשים אשר דומים, על פי המשמעות של הסכם הפשרה, למכלים שהתחייבו לא למכור. כתוצאה מכך, המבקשים הגישו בקשה לאכיפת הסכם הפשרה ולהחלת פקודת ביזיון בית המשפט כנגד המשיבים.

הבקשה של המבקשים התקבלה, ובית המשפט קבע שהסכם הפשרה הופר, ולכן, בכדי ליצור הרתעה כלפי המשיבים מהפרה נוספת של צו בית המשפט, הם יחויבו בתשלום קנס על סך 10,000 שקל בגין כל יום נוסף של הפרה. הכוונה בכך, על כל יום נוסף בו הם מייצרים או/ו משקווים מכלי מזון המפרים את הקניין הרוחני של המבקשים. בית המשפט קבע בעניין היסוד הנפשי של העבירה, שאין באי כוונתם של המשיבים לעבור עבירה של פקודת ביזיון בית המשפט בכדי להימנע מלהשית עליהם סנקציות. הסנקציות נועדו בכדי להביא ליישום הסכם וצו המניעה שהוציא בית המשפט.

תיק זה מדגים את נחישותו של בית המשפט לדאוג לכך שהסכמים שנחתמו וצווים שהוצאו על ידו, ימולאו עד האות והפסיק האחרונים. כל ניסיון להתחכם או לנסות להערים על בית המשפט, עלול לעורר תגובה קשה מצד השופטים, אשר עשויים לראות בכך ניסיון לבזות את בית המשפט. אי לכך, ישנה חשיבות מכרעת על חתימת הסכם מראש שישרת אותך בצורה המיטבית, ולא יעמיד אותך במצב בו לא תכבד את ההסכם בכדי לא לצאת מופסד – דבר המוביל לתסבוכת גדולה עוד יותר.

דוגמה נוספת של אכיפת פקודת ביזיון בית המשפט, ניתן לראות בע"פ 2595/13. המערערת בפסק דין זה, הייתה חייבת הרבה כסף למספר רב של נושים. באחד הצווים שהוצאו כנגדה, היא הוכרה כפושטת רגל, ובמסגרת הליכי פשיטת רגל, היא צוותה לשלם כסף לקופת פשיטת הרגל. במסגרת ההליך המשפטי, נקבע שהאישה אינה מבצעת בצורה תדירה את הצווים של בית המשפט, ולכן יוטלו עליה הוצאות משפט שלא משולמות. כמו כן, נטען כנגדה שלא פעם היא נמנעה מלהתייצב לדיונים בבית המשפט, תוך שהיא מציגה אישורים רפואיים. מה שקרה אז, היה די בלתי שגרתי: בית המשפט החליט להגיע אליה. משמע, שהדיון יערך בביתה במקום בין כותלי בית המשפט. כך, על סמך פקודת ביזיון בית המשפט, כבוד השופטת ורדה אלשיך הופיעה בביתה של החייבת, והדיון התקיים שם. האם הדבר עולה בקנה אחד עם פקודת בזיון בית המשפט?

המערערת לא נשארה חייבת והגישה תלונה שהופנתה לבית המשפט העליון במסגרת הערעור דנן. טענתה הייתה שקיום הדיון בביתה מהווה סתירה להוראת סעיף 6(2) שבפקודת ביזיון בית המשפט, על פיה יש להביא את מי שמפר את ההוראות של בית המשפט, אל בית המשפט (ולא שבית המשפט יבוא אליו). כמו כן, הגברת טענה שההתייצבות של בית המשפט בבית שלה מהווה פגיעה בפרטיות שלה, וכן הועלו טענות הקשורות לאי קיום פרוטוקול בצורה תקינה וכדין.

בית המשפט העליון קבע כי מכוח סעיף 6(2), הנוגע לכך שהדיונים יתקיימו בבית המשפט, שהדרך האופטימלית לפעול היא להביא את הממרה להתייצבות בבית המשפט על ידי צו הבאה, ולא לקיים דיון בנוכחותו מחוץ לבית המשפט. בדרך כלל צו ההבאה יוצא מבעוד מועד אך במקרה זה נקבע שבית המשפט רשאי היה להוציא את צו ההבאה גם בבוקר של יום הדיון, במצב בו הממרה לא מופיע בבית המשפט בשעה שנקבעה לדיון וכאשר הוא לא מתכוון להגיע.

מתיק זה ניתן ללמוד על נחישותו וסמכויותיו הנרחבות של בית המשפט בכל הנוגע לאכיפת החלטות וצווים שונים, והבאת עד או נאשם למתן עדות מעל הדוכן. בית המשפט יעשה רבות בכדי לדאוג שהחלטותיו יכובדו, מעמדו ישמר, ופסיקותיו יבוצעו. הכל, מכוח פקודת ביזיון בית המשפט על סעיפיה השונים.

על חשיבות קבלת סיוע משפטי מקצועי ויצירתי בעבירות על-פי פקודת ביזיון בית משפט

פקודת ביזיון בית המשפט על סעיפיה השונים קיימת בכדי לשמור על מעמדו וסמכותו של בית המשפט, כמוסד שלהחלטותיו יש תוקף מחייב וברור. כל ניסיון להתחמק או לעקוף צווים והחלטות של בית המשפט עלול להיתקל בתגובה משפטית נחרצת. אי הגעה למתן עדות, אי נוכחות בדיונים, אי ציות לצווים והחלטות שיפוטיות – כל אלו טומנים בחובם תגובה קשה מצד השופטים. על כן, עליך לדעת כי אי ציות להוראות בית המשפט אינה הדרך להיאבק בהחלטות שייתכן שבעיניך אינן צודקות. יש לפעול למען האמת שלך לא דרך התחמקות, אלא באמצעות גיבוש טיעונים מנצחים והכרת המערכת המשפטית. לכן, בכל תסבוכת משפטית אליה אתה נקלע, ישנה חשיבות מכרעת ליצירת קשר מיידי עם עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בתחום. עורך הדין יפעל באופן מקצועי תוך ייצוג האינטרסים שלך מול התביעה ומול בית המשפט בצורה המיטבית. כמו כן, במידה והואשמת בביזיון בית המשפט, עורך הדין ידע להוכיח שאין בפעולותיך בכדי לא לכבד את החלטות בית המשפט ויבנה עבורך אסטרטגיה משפטית מנצחת שיש בה כדי להוביל לסיום ההליך המשפטי נגדך על הצד הטוב ביותר.

משרדנו מספק ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי ויצירתי לחשודים, נאשמים ונפגעי עבירה מזה תקופה ארוכה ובכך שומר נאמנה על הזכויות והאינטרסים שלהם תוך לחימה עיקשת, רציפה ובלתי מתפשרת במנגנונים השונים עד לכיבוש היעד לשביעות רצונם. במידה ואתה זקוק לייעוץ וליווי משפטי מקצועי בנושא, פנה ללא דיחוי להתייעצות עימנו בטלפון 052-6885006 או השאר פרטים ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.

אודות הכותב:

עו"ד אסף דוק הינו מומחה למשפט פלילי וצבאי ובעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחומו העוסק מזה תקופה ארוכה בייעוץ וייצוג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה במקצועיות, יסודיות ויצירתיות החל משלב החשדות והחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשימוע וכלה בניהול ההליך המשפטי. מיד עם תום עבודתו במשרד המשפטים, שימש כסניגור פלילי בתיקים שזכו לתהודה ציבורית רבה וצבר ניסיון מעשי רב בטיפול בתיקים קלים ומורכבים כאחד. המשרד מספק את שירותיו 24 שעות ביממה ובכל רחבי הארץ. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
סירוב להעיד | אי התייצבות לעדות | ביזיון בית משפט | סירוב להעיד בבית משפט | עונש על סירוב להעיד בבית משפט | סירוב עד להעיד | עונש על ביזיון בית משפט | אי התייצבות לדיון בבית משפט | סירוב עד להשיב על שאלות | פקודת בזיון בית משפט | בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט | הליך ביזיון בית משפט | קנס בגין ביזיון בית משפט | מאסר בגין ביזיון בית משפט

הצלחות המשרד בתחום
קבלת חנינה מהנשיא ללקוח שהורשע בהתפרצות וגניבה שחרור נאשם ממעצר בית לעבודה בעבירות גידול סמים ביטול הרשעה בעבירות של זיוף מסמכים וניסיון קבלת דבר במרמה ביטול כתב אישום בעבירות אלימות בתוך המשפחה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.

נושאים קשורים מהפורום המשפטי
דו"ח על אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה
דוד | 11:11 22/07/2014
דו"ח על אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה
עו''ד חזי כהן | 09:16 23/07/2014
אני מסתייגת מחלק מהדברים שפורסמו כאן
קרן מיכאל | 09:18 25/04/2014
זכות ההיוועצות של נחקר עם עורך דינו
עו''ד איילון בירנבוים | 10:16 25/04/2014
סמכויות מעצר חשודים על-ידי המשטרה
עו''ד אסף דוק | 15:16 25/04/2014
סמכויות מעצר חשודים על-ידי המשטרה
קרן מיכאל | 05:03 27/04/2014
זכות ההיוועצות של נחקר עם עורך דינו
קרן מיכאל | 05:16 27/04/2014
סמכויות מעצר חשודים על-ידי המשטרה
עו''ד אסף דוק | 06:25 27/04/2014
אני מסתייגת מחלק מהדברים שפורסמו כאן
מייקל | 12:23 06/05/2017
סגירת תיק פלילי
עו''ד אסף דוק | 20:06 04/01/2015
סגירת תיק פלילי
אלמונית | 12:43 03/01/2015
שאלה
גבי א | 12:05 08/01/2015