חזרה לעמוד הראשי | תחומי עיסוק | עבירות החזקה, נשיאה ושימוש במטעני חבלה - סוגים ועונשים

עבירות החזקה, נשיאה ושימוש במטעני חבלה - סוגים ועונשים

לצערנו, כבר התרגלנו למציאות בה אנו נחשפים במהדורות החדשות ובעיתונים למקרים של חיסולי חשבונות בעולם התחתון, באמצעות מטעני חבלה המונחים מתחת לרכבים, בבתים, בחניונים ובמגוון נכסים. מטענים, אשר גורמים לא פעם למותם ולפציעתם של יעדי החיסול, אך גם לפציעתם ולהריגתם של עוברי אורח תמימים ופוגעים ברכוש. עו"ד אסף דוק מסביר כיצד החוק מתייחס לעבירות החזקה, נשיאה ושימוש במטעני חבלה, העונשים בצידן, וכן התייחסות בתי המשפט אליהן.

יסודות עבירות ההחזקה, הנשיאה והשימוש במטעני חבלה

עבירות של הנחה, אחסון, ייצור או שימוש במטעני חבלה נחשבות לעבירות קשות במיוחד ומפורטות תחת הסעיפים הבאים לחוק העונשין:

◻️ על פי סעיף 144 לחוק העונשין, דינו של אדם אשר רוכש או מחזיק נשק שלא כדין, לרבות מטען חבלה, דינו עד 7 שנות מאסר. במידה ונשא או הוביל את הנשק, הדין מזנק לעד 10 שנות מאסרבמידה והנשק היה חלק, אבזר או תחמושת הדין על כך הוא עד 3 שנות מאסר.

◻️ בנוסף, אדם המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, ייחשב כמי שפוגע בשלום הציבור, ודינו הוא עד 15 שנות מאסר.

◻️ סעיף 330 לחוק, עוסק בעבירת הניסיון לחבול בחומר נפיץ וקובע כי אדם המניח בכל מקום שהוא חומר נפיץ שלא כדין, בכוונה לגרום חבלה לזולתו, דינו הוא עד 14 שנות מאסר.

◻️ סעיף 329 לחוק, עוסק בעבירת חבלה בכוונה מחמירה, וקובע כי אדם המניח חומר נפיץ כדי לגרום לפציעה או למום אצל אדם אחר דינו הוא עד 20 שנות מאסר.

◻️ סעיף 498 לחוק, עוסק בעבירת מתן אמצעים לביצוע פשע וקובע כי אדם הנותן לאדם אחר כלים, חמרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע פשע או להקלת ביצועו, דינו הוא עד 3 שנות מאסר. בהקשר זה, אין זה משנה אם הדבר ניתן לצמיתות או לשעה, בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצע פשע ואם לאו.

◻️ סעיף 499 לחוק, עוסק בעבירת קשירת קשר לביצוע פשע או עוון וקובע כי אדם הקושר קשר עם אדם אחר לבצע עבירה, דינו יהיה עד 7 שנות מאסר - במקרה של עבירה מסוג פשע (עבירות שדינן מעל 3 שנות מאסר) או עד שנתיים מאסר במקרה של עבירת עוון (עבירות שדינן עד 3 שנות מאסר).

◻️ סעיף 448 לחוק, עוסק בעבירות הצתה, וקובע כי אדם המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו הוא עד 15 שנות מאסר. עשה כן במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו הוא עד 20 שנות מאסר.

◻️ במקרה בו השימוש במטען החבלה הביא למותו של יעד החיסול, מדובר יהיה בעבירת רצח שדינה הוא מאסר עולם. במידה וניסיון החיסול "לא צלח" ולא גרם למותו של יעדו, אזי מדובר יהיה בעבירת ניסיון רצח שדינה הוא עד 20 שנות מאסר.

מסעיפי החוק ניתן לראות שהמחוקק רואה בחומרה רבה כל עיסוק בכלי משחית ללא היתר. מטעני חבלה, נחשבים מסוכנים במיוחד עקב הנזק הרב שהם עלולים לגרום, והענישה בגינם חמורה בהתאם. אמנם, לא פעם יש תחושה שלא ממוצה הדין עם אנשים המואשמים בהנחת מטעני חבלה במקומות ציבוריים. לכאורה, די ברור שיש להטיל עליהם את מלוא חומרת הדין באופן מיידי ולחתור להרשיעם בסעיפים בעלי רף הענישה העליון כגון רצח, ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה וניסיון לחבול בחומר נפיץ. אך לא פעם הם מואשמים בסעיפים קלים יותר. מדוע?

הקשיים הראייתיים בהוכחת עבירת השימוש במטען חבלה

אחת מהסיבות שהשימוש במטעני חבלה הפך לפופולרי בשביל "לסגור חשבונות" בעולם התחתון, היא הקושי של המשטרה ושל התביעה בבית המשפט להוכיח שאכן החשוד בהנחת המטען הוא זה שהניח את מטען החבלה. שכן, שלא כמו אקדח, סכין ורובה, מטענים אלו מופעלים מרחוק, או לחלופין באופן אוטומטי כאשר רכב הקורבן מונע. הדבר מציג בפני התביעה קשיים לא קטנים, בניסיון להוכיח שהחשוד במעשה, שכלל לא נכח בזירה בעת ביצוע העבירה – אכן ביצע אותו. גם במצב בו נערך חיפוש בביתו שבעקבותיו נמצאו חפצים, כלים וראיות אחרות הקושרים אותו להכנת המטען, אין בזה כדי להוכיח שהוא אכן הניחו בפועל. על כן, לא פעם, חשודים בהנחת מטענים נשפטים תחת סעיפים מקלים יותר מאשר הם היו נשפטים במידה והיה ניתן להוכיח מעל לספק הסביר שהם אלו ששתלו את המטען מתוך כוונה לפגוע ולהרוג.

דוגמה לכך ניתן לראות במקרה של אדי מכלוף, אשר תועד לאחר חקירה סמויה מאומצת מצד בלשי המשטרה, מחביא מטען חבלה שהכין בעצמו לפי הזמנה של גורמים בעולם התחתון, בפארק הלאומי באשקלון. מטרת המטען על פי החשד היה לחסל עבריינים יריבים. למרות שכתב האישום המקורי כלל עבירות של קשירת קשר לפשע, החזקת נשק, ניסיון לסחור בנשק, נשיאה והובלת נשק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לבסוף הוא תוקן במסגרת עסקת טיעון, לעבירות של החזקת נשק ונשיאה והובלה של כלי נשק בלבד.

כיצד הושגה תוצאה שכזו? הרי במסגרת החקירה הסמויה מכלוף תועד טומן בשיחים של פארק ציבורי מטען נפץ ומאוחר יותר ניגש לקחת אותו אל רכבו, שבו יושבים אשתו ובנו התינוק. באותו רגע מכלוף נעצר על ידי בלשי המשטרה. עד כדי כך הסדר הטיעון נחשב כמקל, שגורמים במשטרה יצאו כנגד החלטת הפרקליטות לחתום עליו. לדבריהם, מדובר במומחה למטענים שהכין מטענים רבים עבור עבריינים רבים. מטענים שגרמו לנזק רב, ולטענתם הוא נצפה, תועד ונתפס על חם למעשה, מטמין מטען במקום ציבורי. לדברי הפרקליטות קיימים "קשיים ראייתיים" בתיק והמשטרה לא בחנה לעומק את הנימוקים אשר גרמו להסדר הטיעון המקל עימו. הדבר כאמור מוכיח עד כמה לא פשוט עבור התביעה להוכיח את יסודות עבירת השימוש במטעני חבלה. אין זה מספיק להוכיח שהמטען הוכן, אוכסן והוחזק בידי הנאשם, אלא יש להוכיח את הנחתו והפעלתו של המטען על-ידו לשם גרימת חבלה לאדם אחר.

גורמים נוספים המובילים להסדרי טיעון מקלים בעבירת הנחת מטעני חבלה

יחד עם זאת, לעיתים הסדר טיעון מקל בעבירה של הנחת מטעני חבלה, נובע מגורמים אחרים, כמו עברו הפלילי של הנאשם, הודאתו בעבירה, ועד כמה חלקו היה משמעותי בפרשה.

לדוגמה, בתיק פלילי 53154-06-12, אנו עדים לענישה מקלה, למרות העבירה החמורה שבוצעה בו. הנאשם בתיק, קשר קשר עם אדי מכלוף, בכדי להניח חמור נפיץ באחד מנכסיו של יריביהם. בשלהי חודש ינואר בשנת 2012 בשעות הלילה המאוחרות, נסע הנאשם עם אדי למושב של הקרבן והניחו בסמוך לגלגל הרכב שלו את מטען החבלה. הקרבן הבחין בעת שיצא לאסוף את בתו, במטען שחובר לטלפון סלולארי, כאמצעי הפעלה, על רצפת החנייה בו נמצא רכבו. במסגרת הודאתו בהסדר טיעון, הנאשם הורשע בהובלה ונשיאת נשק ובסיוע לניסיון להרוס נכס בעזרת חומר נפיץ. אומנם, כתב האישום המקורי שהוגש כנגדו תוקן באופן מהותי, כאשר סעיף האישום החמור אשר נכלל בו – סעיף 329 לחוק הנוגע לעבירת חבלה בכוונה מחמירה, נמחק כליל ויוחסה לו במקום זאת עבירת סיוע לניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ ונשיאת והובלת נשק. במסגרת הסדר זה, הוטל על הנאשם מאסר בפועל למשך 30 חודשים ומאסר על תנאי למשך 12 חודשים. מתיק זה ניתן ללמוד, כי למרות הסכנה הכרוכה בעבירה של הנחת מטען חבלה, ועל רצון המחוקק להחמיר עם העבריינים, סוכם על עסקת טיעון לאור העובדה כי הנאשם הושפע מאדם המבוגר ממנו במספר שנים, חלקו היה יחסית קטן בפרשה זו, גילו הצעיר וכן התסקיר של שירות המבחן נותנים תקווה לשיקומו, כשמאסר ממושך עשוי לפגוע בעתידו ובחזרתו לחיים נורמטיביים. וכן הנאשם נעדר עבר פלילי ושיתף עם חוקרי המשטרה פעולה.

עבירות ההחזקה והשימוש במטעני חבלה בראי הפסיקה

מדיניות הענישה הנוהגת בתחום זה נוטה בשנים האחרונות להחמרה בשל התרחבות התופעה של החזקה, נשיאה ושימוש בנשק, לרבות מטעני חבלה, זאת בניסיון להרתיע מפני ביצוען:

בע"פ 2398/14 אלהזייל נגד מדינת ישראל (8.7.2014) קבע בית המשפט העליון (כבוד השופט י' עמית):

"אחזור ואדגיש את מדיניות ההחמרה בעבירות נשק, שבאה לידי ביטוי בשורה ארוכה של פסקי דין של בית משפט זה בשנים האחרונות (ראו, לדוגמה, ע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' עבד אלכרים סלימאן (19.1.2014)). לזמינות הבלתי נסבלת של נשק חם בידי מי שאינם מורשים לכך, יש פוטנציאל לשמש ל"חיסול חשבונות" ול"פתרון סכסוכים" כמו-גם לעבירות חמורות נוספות. המציאות בארצנו מוכיחה כי הקלישאה אודות האקדח במערכה הראשונה אינה מדוייקת, באשר לעיתים מזומנות האקדח אינו ממתין עד למערכה האחרונה ויורה עוד קודם לכן. מכאן, שבעבירות כגון דא, גם לשיקולי ההרתעה משקל של ממש".

בע"פ 3877/16 ג'באלי נגד מדינת ישראל (17.11.2016) קבע בית המשפט העליון (כבוד השופטת א' חיות):

"בית משפט זה עמד פעמים רבות על החומרה היתרה הגלומה בביצוע עבירות בנשק ובכללן העבירה של החזקת נשק או נשיאתו שלא כדין. עבירות אלה מקימות סיכון חמור לשלום הציבור וביטחונו ומחייבות "ליתן ביטוי עונשי הולם ומרתיע באמצעות הרחקת מבצע העבירה מן החברה לתקופת מאסר ממשית לריצוי בפועל" (ע"פ 5120/11 שתיווי נ' מדינת ישראל (18.12.2011); ע"פ    4329/10 פלוני נ' מדינת ישראל (25.10.2010)). עוד נפסק כי חומרתן של העבירות בנשק אינה מסתכמת רק בנזק שאירע בפועל, כי אם בפוטנציאל הנזק הנובע מאותן עבירות (ע"פ 116/13 וקנין נ' מדינת ישראל, (31.7.2013)".

בע"פ 5323/12 אבו ליל נגד מדינת ישראל, נקבע (כבוד השופט א' שהם):

"נוכח הסכנה לשלום הציבור, ובשל הצורך בהרתעה מפני עבריינות הנוגעת לנשק, נקבעה מדיניות הענישה הכוללת, ככלל, רכיב של מאסר לריצוי בפועל (רע"פ 2718/04 אבו דאחל נ' מדינת ישראל (29.3.2004); ע"פ 6583/06 אדהאם נ' מדינת ישראל (5.12.2006)). עוד יש לציין, כי בשנים האחרונות ניכרת מגמת החמרה בענישה, ככל שמדובר בעברייני הנשק (ע"פ 4460/11 מדינת ישראל נ' פאיד (28.11.2011); ע"פ 8416/09 מדינת ישראל נ' חרבוש (9.6.2010))".

נלקחת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין החזקה, נשיאה או שימוש במטען חבלה?

הרשעה בעבירה הקשורה להחזקה, נשיאה או הנחת מטען חבלה עלולה לגרור ענישה קשה במיוחד. משכך, היוועצות בעורך דין פלילי מנוסה הינה קריטית לאורך כל שלביו של ההליך המשפטי המתנהל נגדך. עורך הדין שייצג את האינטרסים שלך יוכל עוד משלביו הראשונים של ההליך לסכל את האפשרות שתואשם או תורשע בהאשמות שווא וכן במקרים מסוימים אף להביא לביטול ההליך הפלילי שנפתח נגדך. בכל מקרה של חשד בביצוע או מעורבות בעבירה פלילית, הצורך בייעוץ משפטי מקצועי הוא הכרחי. עורך הדין יוכל להקטין את כובד הראיות נגדך ולהביא לתוצאות המיטביות בתיק בכך שיסייע לך לגבש גרסה עקבית שעשויה להיות ההבדל בין הרשעה לזיכוי.

במידה וזומנת לחקירה במשטרה או הוגש נגדך כתב אישום בעבירות החזקה, נשיאה או שימוש במטעני חבלה, פנה ללא דיחוי להתייעצות עימנו בטלפון 052-6885006 או השאר פרטים ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.

אודות הכותב:

עו"ד אסף דוק הינו מומחה למשפט פלילי וצבאי ובעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחומו העוסק מזה תקופה ארוכה בייעוץ וייצוג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה במקצועיות, יסודיות ויצירתיות החל משלב החשדות והחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשימוע וכלה בניהול ההליך המשפטי. מיד עם תום עבודתו במשרד המשפטים, שימש כסניגור פלילי בתיקים שזכו לתהודה ציבורית רבה וצבר ניסיון מעשי רב בטיפול בתיקים קלים ומורכבים כאחד. המשרד מספק את שירותיו 24 שעות ביממה ובכל רחבי הארץ. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
עבירות נשק | קשירת קשר לביצוע פשע | החזקת נשק שלא כדין | חבלה בכוונה מחמירה | נשיאת נשק שלא כדין | עורך דין עבירות נשק | ניסיון לחבול בחומר נפיץ | החזקת מטען חבלה | שימוש במטען חבלה | נשיאת מטען חבלה | הנחת מטען חבלה | סחר במטעני חבלה | ייצור מטעני חבלה | מתן אמצעים לביצוע פשע

הצלחות המשרד בתחום
שחרור חשוד ממעצר בעבירות נשק ביטול רישום משטרתי בעבירות נשק וסחר בסמים ביטול הרשעה בעבירות נשק חמורות שחרור חשוד ממעצר בעבירות סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.

    Rss תגובות (0 תגובות)

    תגובות המאמר
    מתוך: | מציג:

    הוסף תגובה

    אנא חזור על התווים בתמונה:

    Captcha


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
התעללות בחסר ישע
דג שמן | 12:42 07/11/2013
התעללות בחסר ישע ע"פ חוק העונשין
עו''ד אסף דוק | 13:12 07/11/2013
קיבלתי הזמנה לשימוע - מה עושים?
גיא | 14:58 15/08/2013
זכות השימוע בכתב או בעל-פה
עו''ד אסף דוק | 15:11 15/08/2013
ספקית אינטרנט
גיל | 15:40 27/04/2014
ספקית אינטרנט
גיל | 15:42 27/04/2014
פגיעה בפרטיות מטעם ספקיות אינטרנט
עו''ד אסף דוק | 23:14 27/04/2014
רישום פלילי ופנקס הקבלנים
שמוליק | 15:55 18/01/2015
רישום פלילי ופנקס הקבלנים
עו''ד אסף דוק | 20:15 18/01/2015