הוסף חוות דעת על השירות המשפטי
דירוג השירות המשפטי אותו אנו מספקים הוא מרכיב חשוב לשיפור ההתייעלות מצידנו וכחלק מכך מסייע לאחרים לקבל החלטות משמעותיות עבורם.

על מנת לשמור על אמינות ואיכות השירות המשפטי שלנו, כל חוות דעת נבדקת באמצעים טכנולוגיים וכן בבקרה אנושית, לאיתור שפה פוגענית, אי דיוקים ורמאויות. במידה וחוות דעת לא עומדת בכללי כתיבת חוות הדעת או חשודה כבלתי אמינה, אנו עשויים להסיר את חוות הדעת מן האתר, לחסום את הכותב ו/או למנוע ממנו ניקוד.
שם פרטי
 
שם משפחה
 
דעתך על השירות המשפטי במשפט אחד (עד 200 תווים)
 
חווה דעתך על השירות המשפטי
 
מאפייני דירוג השירות המשפטי (1 = הנמוך ביותר, 5 = הגבוה ביותר)
 
1
2
3
4
5
 
מקצועיות וידע
 
שירותיות
 
שביעות רצון
 
חזרה לעמוד הראשי | תחומי עיסוק | שימוע פלילי – בקשה להימנע מכתב אישום

שימוע פלילי – בקשה להימנע מכתב אישום

הליך השימוע הפלילי מתקיים לפני הגשת כתב אישום בעניינו של אדם ותכליתו היא לתת לחשוד ולעורך דינו המבקשים זאת, הזדמנות להציג את טענותיהם בפני רשויות התביעה בטרם יחלו ההליכים הפליליים בבית המשפט. בהתאם לחוק, בעבירות מסוג פשע, שדינן מעל 3 שנות מאסר, על רשויות התביעה להודיע לחשוד על זכותו לשימוע, על מנת שהאחרון יוכל לפנות אליה תוך 30 יום בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מלהגיש בעניינו כתב אישום. הוזמנת לשימוע? עו"ד אסף דוק מסביר על הליך השימוע ותכליתו וכן כיצד ניתן להיערך אליו בהתאם.

בקשה להימנע מהגשת כתב אישום לפי סעיף 60א לחסד"פ

במאמר זה נסביר על משמעותה של זכות השימוע הפלילי המוזכרת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, על היקפה של זכות השימוע, חשיבותה והצורך החיוני בייצוג משפטי מטעם עורך דין פלילי במימושה.

לאחר שאדם נחקר במשטרה התיק בעניינו עובר לבדיקתן של רשויות התביעה לצורך עיונם בחומר הראיות ובחינת השאלה האם יש להגיש נגדו כתב אישום או אם לאו. כל אותה העת תיק החקירה נגד החשוד מצוי בסטטוס של תיק מב"ד (תיק הממתין לבירור דין) ורישום בעניין מופיע בתדפיס המרשם הפלילי שלו.

מהו שימוע פלילי וכיצד מתבצע?

סעיף 60א לחסד"פ מהווה נדבך חשוב במגילת זכויות האדם בישראל בכלל וזכויות החשוד או הנאשם בפלילים בפרט. מתוך ההכרה כי ההחלטה האם להעמיד אדם לדין בגין ביצוע עבירה פלילית הינה החלטה רבת משמעות לחייו, שכן כל הגשה של כתב אישום, ואין המשנה באיזו עבירה, יש בה משום לפגוע פגיעה של ממש בנאשם.

הסעיף קובע כי על רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירה מסוג פשע (עבירות שעונשן מעל 3 שנות מאסר) להודיע על כך לחשוד (מכתב יידוע לחשוד), והוא רשאי לפנות אליה תוך 30 יום, בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. בכך מעניקה זכות השימוע לחשוד זכות טיעון ראשונית בטרם ישנה סטטוס ויהפוך מחשוד לנאשם אשר תלוי ועומד כנגדו כתב אישום בבית המשפט.

בתפ"ח 1138/05 מדינת ישראל נגד יעקב ארד נקבע כי הליך היידוע ובעקבותיו השימוע הינו זכות יסוד המוקנית לנחקר המאפשרת לו לשטוח את טענותיו במלואן ועל התביעה להאזין לדברים בנפש חפצה ומתוך נכונות להשתכנע. עוד נקבע שמדובר בזכות טיעון שהינה מן הזכויות היסודיות במשפט הישראלי ונמנית עם עקרונות של הצדק הטבעי וקשורה בטבורה לחובת ההגינות השלטונית.

זכות עיון בחומרי החקירה טרם הגשת כתב אישום

בעיקרון, חוק סדר הדין הפלילי מאפשר להגנה לקבל את חומרי החקירה מהתביעה רק אחרי שהוגש כתב אישום. יחד עם זאת, נקבע שגם במסגרת הליך השימוע הפלילי ההגנה זכאית לבקש ולקבל את עיקרי חומר הראיות שבידי התביעה בעבירות מסוג פשע על מנת שיהיה בידה להתכונן להליך השימוע באופן ראוי וממצה.

מטבע הדברים, כדי שחשוד יוכל להציג טיעונים משכנעים בשימוע ולהתגונן כראוי, עליו לדעת במה מאשימים אותו ואילו עובדות תומכות בכך. זוהי פסיקה שניתנה על ידי בית המשפט העליון, המצטרפת אל הזכות לקבלת מידע מרשויות ציבוריות. למעשה, מדובר בהנחיה ברורה מטעם היועץ המשפט לממשלה, שקובע כי יש לאפשר לחשוד או לעורך דינו לעיין בחומרי הראיות לפני השימוע. עוד קבע בית המשפט העליון כי התביעה צריכה להעמיד את עיקרי החומרים המצויים בידה, אך כאמור רק את אלו שאינם חסויים ועלולים לפגוע באינטרס ציבורי או בצד שלישי.

מכאן נובע שאכן חובה על הפרקליטות להעביר לחשוד את עיקריהם של חומרי החקירה (הלא חסויים) לפני השימוע. ואולם, היא עושה זאת בהתאם לשיקול דעת ואין היא חייבת להעביר את מכלול החומרים או רשימה שלהם, בניגוד לחובה שאחרי הגשת כתב אישום. מצב זה לא מאפשר כמובן להכיר את כל החומרים שישמשו את התביעה באם יוגש כתב אישום לבסוף, וכמו כן מותיר מרחב גדול ל-"שיקולים" מצידה. על כן, במקרה של חוסר סבירות בשיקולים אלו ניתן גם לפנות לבג"צ בבקשה לשחרר חומרים שלא הועברו.

דוגמא למכתב שימוע שנשלח ללקוח המשרד:

החוק, שעניינו יידוע חשוד על העברת חומר חקירה לתובע בעבירות מסוג פשע, קובע בסעיף 60א לחסד"פ כך:

(א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך .

(ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.

(ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.

(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.

(ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).

(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.

(ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.

(ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.

(ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).

חריגים לזכות השימוע

כפי שבוודאי הבחנתם הוראת החוק מוציאה מגדר תחולת חובת היידוע את מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר וכתב האישום הוגש בעת מעצרו. לעומת זאת, באשר לחשודים אשר מצויים במעצר חובת היידוע עדיין מוטלת על התביעה להודיע לאותו חשוד על העברת חומר החקירה לרשותה. נוסף על כך, אין חובת יידוע בעבירות אלימות במשפחה.

על חשיבותה של הזכות לשימוע

זכות השימוע הפכה לזכות יסוד במשפט הישראלי ונמנית עם עקרונות הצדק הטבעי ואין היא מוגבלת רק לנסיבות שמפורטות בסעיף 60א. לחסד"פ שעל פיו בחר המחוקק להעניק זכות שימוע חקוקה בעבירה מסוג פשע, אך לא פסל לקיים זכות שימוע בעבירות עוון או חטא. די אם נפנה לדברי ההסבר להצעת החוק, שנועדה להוסיף את סעיף 60א. לחסד"פ שם נאמר כך: "עצם ההחלטה על העמדת אדם לדין ובעיקר כאשר מדובר בעבירות המוגדרות כחמורות, ההחלטה היא רבת משמעות. בחברה שבה אנו חיים די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצדק להעניק את זכות השימוע למי שמרגע ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו בציבור".

מה קורה במקרים בהם לא קוימה חובת השימוע?

כתב אישום שהוגש תוך הפרת זכות השימוע הינו בטל מעיקרו, משום שהוגש בחוסר סמכות, שכן הסמכות להגיש כתב אישום מתגבשת רק לאחר עריכת שימוע. לא בכדי הבהיר בית המשפט העליון בצורה הברורה והנחרצת ביותר עד כה, כי יש להקפיד היטב על זכותו של חשוד לשימוע לפני הגשת כתב אישום נגדו באומרו כך: "ניתן לומר, שאין לכם החלטה בדבר הגשת כתב אישום כל עוד לא נערך שימוע - שאם לא תאמרו כן, יש בכך הקדמת אחרית לראשית" (ראו את דברי כב' השופט ריבלין בבג"צ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממלא מקום ראש הממשלה).

מכאן, כי כאשר לא נערך שימוע, מבלי שהתקיימו הסייגים שנקבעו, אזי יוכל הנאשם להעלות טענה מקדמית לפי סעיף 149(3) לחסד"פ, דהיינו לטעון כי כתב האישום הינו פסול ולבקש להכריז על בטלותו.

יתרה מכך, גם אם התביעה תדרוש להשאיר את כתב האישום תלוי ועומד עד לעריכת שימוע, דהיינו לערוך את השימוע בדיעבד, הדבר לא יועיל לה וזאת משום שהדבר מנוגד לרציונאל העומד בשימוע מלכתחילה - שהתביעה תשמע את טענות הנאשם "בנפש חפצה" טרם הגשת כתב אישום בעניינו.  

ייתכנו מצבים בהם הנאשם לא יידרש להמתין להזדמנות בה התביעה הפרה את חובתה לערוך שימוע כדי למצות את זכות השימוע. הוא יוכל להקדים תרופה למכה, וכבר בשלב הטבעי, עובר להגשת כתב האישום, לפנות לתביעה ולבקש כי ייערך שימוע בעניינו, כדי לשכנעה שלא להגיש כתב אישום ולמצער להסתפק בכתב אישום בעבירה פחות חמורה.

מה לא נכלל במסגרת זכות השימוע?

חשוד שבחר בזכות השתיקה לגבי שאלות עובדתיות שהוצגו לו בחקירתו, אינו רשאי להציג עובדות אלה במהלך השימוע. בזמן השימוע אין חובה להציג לחשוד את חומר הראיות שבידי התביעה, שכן חובה כזו נוצרת עם הגשת כתב האישום בלבד.

איך עליך לנהוג בזמן השימוע?

בהליך השימוע עצמו יש להתנהל בחכמה ולא בפזיזות בהעלאת טענות היכולות, בסופו של יום, להביא להגשת כתב אישום תוך כדי "סגירת חורים" מצד הפרקליטות בהתאם לטיעונים שנאמרו בשימוע. כמו כן, חשוב להבין כי ייתכנו מצבים בהם אין כלל מקום לקיים את השימוע, שכן חשיפת קו הגנה או ראיות הגנה כבר בשלב זה יכולה לעיתים להזיק לחשוד בהמשכו של ההליך.

החלטת התביעה כיצד לנהוג בתיק נגד אדם לאחר הליך השימוע

לאחר השימוע התביעה רשאית להורות למשטרה להוסיף ולחקור או לנהוג באחת מן האפשרויות הבאות:

1. להעמיד את החשוד לדין פלילי - כלומר, להגיש כתב אישום נגד החשוד לאור העובדה שיש בחומר החקירה "ראיות מספיקות" לאישום פלילי. במצב זה, כתב האישום יוגש על-ידי התביעה לבית המשפט המוסמך מקומית ועניינית לדון באותה עבירה.

2. להחליט על גניזת התיק הפלילי באחת מן העילות הבאות:

א. היעדר אשמה פלילית - סגירת תיק פלילי בעילה זו מתאפשרת במצבים בהם אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצועה של עבירה, באופן שלא ניתן לייחס לו כל "אשמה". תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק מרישומי המשטרה לחלוטין. 

ב. היעדר ראיות מספיקות - סגירת תיק פלילי בעילה זו מתקיים כאשר אין בידי התביעה חומר ראיות אשר סביר שיביא להרשעת אדם בעבירה מסוימת.

ג. היעדר עניין לציבור / נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין: סגירת תיק פלילי בעילה זו מתאפשרת במצבים בהם התביעה מגיעה לקביעה ערכית כי אין תועלת ציבורית בהעמדה לדין. ככלל, מדובר במצבים בהם אכן קיימות ראיות המצביעות כי החשוד ביצע את העבירות המיוחסות לו, אולם האינטרס הציבורי שבאי העמדה לדין גובר בנסיבות העניין. במסגרת עילה זו מובאים שיקולים רבים כגון: חומרת העבירה והנזק החברתי הנגרם ממנה, החשוד ונסיבותיו (גילו, מצב בריאותו, עברו הפלילי ואפשרות שיקומו), עמדתו של קורבן העבירה והאינטרסים של המדינה (אינטרסים מדיניים, חברתיים וביטחוניים).

בהקשר זה יוער, כי פרקליטות המדינה פרסמה לאחרונה הנחיה חדשה שמטרתה להסדיר את הודעת האזהרה או ההבהרה לחשוד שהתיק נגדו נסגר. מטרת ההנחיה היא להתוות את מדיניות התביעה בעניין השיקולים לאזהרת חשוד לאחר שהוחלט לסגור נגדו את התיק, או למתן הבהרה אודות פליליות מעשה מסוים. ההנחיה עשויה לכלול אזהרה לחשוד כי באם יתקבלו תלונות נוספות או יעלו חשדות נוספים נגדו בעתיד, בקשר לעניינים דומים, התביעה רשאית תהא להעמידו לדין פלילי בגין אותם חשדות ואף לשקול לפתוח את התיק שנסגר מחדש ולצרפו להליך המתנהל.

3לסגור את התיק הפלילי בהסדר מותנה - תיקון מספר 66 לחוק סדר הדין הפלילי קובע הסדר חדש בשם סגירת תיק מותנית המאפשר לרשויות התביעה, בתנאים מסוימים, לסגור תיק פלילי נגד אדם שנמצאו נגדו מספיק ראיות המאפשרות את העמדתו לדין בעבירות עוון או חטא, זאת בתמורה להודייתו והתחייבותו לשלם פיצוי ו/או לעמוד בפיקוח שירות המבחן ו/או להימנע מביצוע עבירה בעתיד. הסדר זה מעשיר הלכה למעשה את "ארגז הכלים" העומד לרשות התביעה, ומאפשר התאמה טובה יותר בין חומרת העבירה ונסיבות ביצועה לבין חומרת התגובה החברתית המופעלת נגד העבריין.

קיבלת מכתב שימוע - מה עליך לעשות עכשיו?

זכור, כי מרגע קבלת ההזמנה לשימוע עומדים לרשותך 30 ימים בלבד לפנות לרשויות התביעה בניסיון להימנע מהגשת כתב אישום כנגדך. ישנה חשיבות מכרעת להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי מנוסה במסגרת הליך השימוע. עורך הדין יוכל לסייע לך להבין האם המקרה הספציפי שלך ראוי ויכול להסתיים ללא העמדה לדין פלילי. במידה והתשובה לכך הינה חיובית – הרי שעל עורך הדין לשאת ולתת בשמך מול נציגי התביעה על מנת ולהגיע לתוצאה המשפטית הטובה ביותר עבורך. הליך זה מהווה כלי חשוב בניסיון להימנע מהעמדתך לדין פלילי – אל תזלזלו בו.

לפיכך, נוכח חשיבותה הרבה של הזכות לשימוע ונוכח ההשלכות מרחיקות הלכת שעשויות להיות לפגיעה בזכות זו על המשך ניהול ההליך הפלילי נגדך ובכך על עתידך, עליך להתייחס להליך השימוע בכובד ראש ולהיוועץ בהקדם בעורך דין פלילי באשר לאפשרויות השונות העומדות בפניך. באפשרותך ליצור עימנו קשר בכל שעה בטלפון 052-6885006 או באמצעות הטופס המקוון באתר.

אודות הכותב:

עו"ד אסף דוק הינו מומחה למשפט פלילי וצבאי ובעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחומו העוסק מזה תקופה ארוכה בייעוץ וייצוג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה במקצועיות, יסודיות ויצירתיות החל משלב החשדות והחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשימוע וכלה בניהול ההליך המשפטי. מיד עם תום עבודתו במשרד המשפטים, שימש כסניגור פלילי בתיקים שזכו לתהודה ציבורית רבה וצבר ניסיון מעשי רב בטיפול בתיקים קלים ומורכבים כאחד. המשרד מספק את שירותיו 24 שעות ביממה ובכל רחבי הארץ. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
סגירת תיק פלילי | זכות השימוע | זכות היידוע | שימוע פלילי | הליך השימוע הפלילי | ביטול כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | כתב אישום | מכתב יידוע לחשוד | שימוע לפני הגשת כתב אישום | pre indictment hearing | שימוע בפרקליטות | זכות השימוע 60א | עורך דין שימוע פלילי

חוות דעת על השירות המשפטי
דירוג השירות המשפטי אותו אנו מספקים הוא מרכיב חשוב לשיפור ההתייעלות מצידנו וכחלק מכך מסייע לאחרים לקבל החלטות משמעותיות עבורם.
חוות הדעת של רועי חסוי על השירות המשפטי במשפט אחד
פלס של יושרה, מסירות ומקצועיות!
חוות הדעת של רועי חסוי על השירות המשפטי
שמח לכתוב עכשיו כשהכול מאחורי, על הטיפול היסודי והמקצועי של עו"ד דוק. גיליתי אצלו פלס של יושרה, מסירות ומקצועיות. ממליץ בחום לכל מי שנזקק לעורך דין מעולה שבמעולים!
הוסף חוות דעת
רועי חסוי
24/01/2017
ציון השירות המשפטי
5
מאפייני דירוג השירות
מקצועיות וידע
5
 
שירותיות
5
 
שביעות רצון
5
 
 
חוות הדעת של יאיר ג. על השירות המשפטי במשפט אחד
עו"ד מקצועי ביותר שהציל לי את החיים
חוות הדעת של יאיר ג. על השירות המשפטי
המשרד של עו"ד דוק ייצג אותי בשלב השימוע בעבירות חמורות שלא ביצעתי והחזיר לי את חיי חזרה. ממליץ עליו בעיניים עצומות ומאחל לכם ולו הצלחה בהוכחת חפותכם בדיוק כמוני.
הוסף חוות דעת
יאיר ג.
15/02/2017
ציון השירות המשפטי
5
מאפייני דירוג השירות
מקצועיות וידע
5
 
שירותיות
5
 
שביעות רצון
5
 
 
חוות הדעת של אלכס חסוי על השירות המשפטי במשפט אחד
עו"ד מקצועי ואדיב שיודע את העבודה!
חוות הדעת של אלכס חסוי על השירות המשפטי
אסף הוא עו"ד אדיב ומקצועי, הטיפול שלו ושל המשרד בכלל בתיק שלי היה מקצועי, מסודר והכי חשוב - הניב את התוצאה הרצויה בסגירת התיק. מומלץ בחום!
הוסף חוות דעת
אלכס חסוי
11/03/2017
ציון השירות המשפטי
5
מאפייני דירוג השירות
מקצועיות וידע
5
 
שירותיות
5
 
שביעות רצון
5
 
 

הצלחות המשרד בתחום
קבלת ערר בדבר סגירת תיק אונס בעילה של היעדר אשמה פלילית סגירת תיק פלילי בעבירות גניבה והונאה בכרטיסי אשראי ביטול רישום משטרתי בעבירות השתתפות בהתקהלות אסורה והיזק לרכוש סגירת תיק תקיפה שנפתח נגד רופאה בעילה של חוסר אשמה פלילית

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
כתב אישום תקיפה סתם
נאור | 19:28 07/02/2016
כתב אישום תקיפה סתם
עו''ד אלעד שאול אלבז | 17:01 08/02/2016
מה זה הקראה ודיון לפי סעיף 144
אשר | 13:53 16/12/2014
מה זה הקראה ודיון לפי סעיף 144
עו''ד אסף דוק | 18:33 16/12/2014
מידע על תיק ורישום פלילי
אוהד | 09:34 12/08/2013
זכויות נפגע עבירה
עו''ד אסף דוק | 10:46 12/08/2013
אי מילוי חובה ציבורית במזיד
ייי | 17:44 11/08/2015