חזרה לעמוד הראשי | תחומי עיסוק | עבירת איומים במשפט הפלילי

עבירת איומים במשפט הפלילי

עבירת האיומים הנה עבירה של הטלת אימה על אדם אחר ופגיעה בביטחונו האישי, בין שהחשש לפגיעה בו הינו ריאלי ובין אם לאו. ההפחדה עשויה להתייחס למגוון אינטרסים של הפרט ובהם חייו, חירותו, שלמות גופו, בריאותו, קניינו וכדומה. עו"ד אסף דוק מסביר אודות יסודות העבירה ומרכיביה.

עבירת איומים - משמעותה והעונש בצידה

למרבה הצער, מרבית מאוכלוסיית מדינת ישראל, כלל אינה מודעת לעובדה כי איומים מכל סוג שהם, הם עבירה פלילית חמורה ככל העבירות הפליליות וכי קיימים לה עונשים כבדים שלא תמיד שווים את המחיר. בשנים האחרונות, חלה החמרה בענישה הן מצד מערכת בית המשפט והן מצד המשטרה לכל המאיימים למיניהם וזאת בשל גל האלימות הקשה ומקרי הרצח הקשים . נכון להיום, מספיק יהיה שאדם פלוני יתלונן על אלמוני במשטרה על איומים, בכדי שניתן יהיה לעצור את האחרון, לפתוח נגדו בהליך פלילי שישנה לו את החיים בקיצוניות.

אם כך, בואו נסתכל על החוק היבש ולאחר מכן ניתן דוגמאות ונסביר אודותיו. נתחיל מזה שעבירת האיומים מוגדרת לפי חוק העונשין בסעיף 192 בזאת הלשון:

"המאיים על אדם בכל דרך שהיא, בפגיעה בגופו, בחירותו, בשמו הטוב או בפרנסתו שלו או של אדם אחר , הן במטרה להפחיד, להזיק או להקניטו – דינו מאסר שלוש שנים" .

היסוד העובדתי והיסוד הנפשי בעבירת האיומים

היסוד העובדתי הוא למעשה היסוד ההתנהגותי, כלומר מעשה העבירה עצמו – האיום. היסוד הנפשי הנדרש בעבירת איומים הוא "בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו" – קרי שהמאיים הציב לנגד עיניו את המטרה של הפחדה והקנטה, כלומר, כי שאיפתו - ולא המניע שדחפו לעשות המעשה - היתה להשגתו של יעד זה. היסוד הנפשי מתקיים במצבים בהם למאיים הייתה מודעות, ברמה גבוהה של הסתברות, כי היעד של הפחדה, או הקנטה, יתממש עקב איומו, גם אם אין לו שאיפה לכך.

המחוקק מתייחס לאיום באופן גלובלי, אם כי עושה את ההבדלה המהותית בין איום סרק שאין מאחוריו כוונה למימוש לבין האיום האמיתי, הממשי והרציני המאיים לפגוע באדם אחר, בפרנסתו, בשמו הטוב או בגופו. באיום עצמו יש מאין הטלת פחד ומורא כלפי הצד המאוים – בין אם ימומש האיום ובין אם לאו, אך כאן אנו לא עוסקים בניבוי העתיד, אלא בתוצאות המעשים בהווה – אדם מאוים, זה אדם שנשללה ממנו זכות קיום בסיסית וכי חייו נהרסים בדרך זו או אחרת טרם מימוש האיום.

אם כך נשאלת השאלה - אם פלוני איים על אלמוני אך לא מימש את האיום, איך יכולים חייו של אלמוני להיהרס?

התשובה לכך פשוטה, מעצם ספיגת דבר האיום, החרדה, המתח והבהלה, יכולים חייו להשתנות בעשיית מעשים נמהרים שבמועד מאוזן ושפוי כלל אינם היו נעשים, כמו למשל: ניסיון התאבדות, בריחה והיעלמות, מעשה נקם ואף אלימות קשה יותר לצרכיי הגנה עצמית, כמו כן בדבר האיום יש מאין הטלת פחד ומורא כלפי הצד המאוים וכן אימה מפני רעה צפויה ומפרים את השלווה הנפשית, הביטחון וחופש הפעולה של הצד המאוים. נכון להיום, אופי האיומים ורמת המודעות בגינם לפיהן מדובר בעבירה פלילית קשה ובייחוד לנוכח מעצרים רבים בשל מעשה גל האלימות הן בקרב בני המשפחה ומחוצה לו ומעשי הטרור בין עבריינים שונים, שמה לעצמה מערכת האכיפה (המשטרה) לטפל בחומרה יתרה גם במאיימים מכל סוג שהם ולא להשאיר שום דבר ליד המקרה.

ייתכן והאיום ילבש צורות שונות ויועבר בדרכים מגוונות כגון: שפת גוף מאיימת, מסרים סמויים ומניפולטיביים אם בעל-פה, אם באמצעות מחשב (פייסבוק או דוא"ל) או אם דרך גורם שלישי. החוק מתייחס לאיום בכל אמצעי שהוא כאיום לכל דבר ועניין.

מה ההבדל בין איום לבין אזהרה?

כבוד השופט ברק, הטיב לענות על שאלה זו בע"פ 103/88 וקבע כי קו הגבול בין איום לבין אזהרה אינו מדויק. ניתן להיעזר בנקודה זו במבחן העזר הבא: האם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשותה של הסכנה שעליה הוא מתריע? אם התשובה היא בחיוב - הדובר שולט על התממשות האזהרה - יש לראותו כמאיים, ולא רק כמזהיר.

האם כל אחד שיפרש משפט שאמרתי או תנועה שביצעתי כאיום עליו יוכל להגיש נגדי תלונה במשטרה ולגרום לי לעמוד בפני הליכים פליליים?

המבחן המכריע לרכיב "האיום" הוא מבחן "המהות". דהיינו, מה מהותם וטיבם של הדברים שנאמרו. המבחן הוא מבחן אוביקטיבי. שומה על ביהמ"ש לבדוק האם הדברים שנאמרו על-ידי המאיים נשאו אופי של איום, לפי המבחן של השפעתם האפשרית על האדם הסביר ולא לפי הרגשתו הסובייקטיבית של המאויים. בכל מקרה על בית המשפט יהיה למצוא את האיזון הראוי באשר לקביעה האם התוכן שהופנה כלפי המאויים הוא אכן תוכן מאיים, כזה שמוצדק בגינו להרשיע את המאיים ולהטיל עליו אות קין בדמות רישום פלילי.

בע"פ 103/88 נקבע כי יש להבחין בין "איומים", כמובנם בסעיף  192לחוק העונשין, לבין עצה, התראה והבעת דעה, שגם בהן יש כדי להביא את השומע הסביר לכדי פחד מפני הרעה הצפויה לו ולערער את שלוות נפשו. אפילו מביאות אמירות כאלה לידי הפחדת אדם רגיל, ואפילו מתלווית להן הכוונה להפחיד, אין הן תמיד בגדר "איומים", כשביסוד האמירה עומד הרצון להביא את השומע למודעות בדבר תוצאה פוגענית אפשרית בו ולשקילת צעדיו בהתאם. שכן לא דומה "הפחדה קונסטרוקטיבית" ל"הפחדה שלילית", היא ההפחדה שמפניה בא סעיף 192 להגן.

כמעט כל בן אדם שני מאיים בשגגה, בהלצה או ברצינות על אדם אחר, אם אין בכוונתו לממש את האיום. רבים האזרחים שמכירים בעובדה כי בקלות ניתן להפוך חייו של אדם בשל איומים ולפרש אותם באופן דרמטי וקיצוני.

לא חסרים טיפוסים מחרחרי מלחמות ומניפולטיביים, משועממים או נשים נקמניות, שמספיק מבט חד ונוקב כלפיהם בכדי שירגישו מאוימים ושלל אמתלות אחרות להשגת דבר במרמה, ע"י הגשת תלונת סרק על איומים.

דוגמאות לביטויים שאינם נחשבים כאיום לדעת הפסיקה

1. "לא יהיה לך טוב בחיים", ראה ת"פ 879-09-11.

2. "אני אראה לך מזה", ראה ת"פ 48902-02-11.

3. "אני אזיין אותך", ראה ת"פ 5677-07.

4. "אני אזיין מי שילביש עליי תיק", ראה ת"פ 19825-04-10.

מה ההבדל בין איום לבין סחיטה באיומים?

עבירת איומים מוגדרת בחוק כמצב בו הנאשם מעוניין להפחיד את קורבנו, ואילו בעבירת סחיטה באיומים הפחד נועד להניע את הקורבן לביצועה או לאי ביצוע מעשים בהתאם לדרישות הנאשם. המשותף לשתי עבירות אלו הינו השימוש באיומים שנועדו להפחיד את הקורבן. העונש הצפוי לאדם שהורשע בעבירת סחיטה באיומים עומד 7-9 שנות מאסר - עונש גדול בהרבה מעבירת האיומים הקלאסית.

זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין איומים?

במידה והנך חשוד בעבירות איומים אתה זקוק לעורך דין פלילי מנוסה שייסע לך בניהול ההליך הפלילי נגדך, בין אם זה בחקירת המשטרה ובין אם זה בכותלי בית המשפט, שכן המדובר בעבירה שתוצאתה יכולה להיות חמורה מאוד עבורך הכוללות כאפשרות סבירה לחלוטין גם הותרת כתם בדמות רישום פלילי ובמקרים מסוימים אף שהייה מאחורי סורג ובריח. משרדנו מספק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ונאשמים בעבירות בריונות ותקלות לציבור בכלל ובעבירת איומים בפרט מזה תקופה ארוכה ובכך שומר נאמנה על הזכויות והאינטרסים שלהם תוך לחימה עיקשת, רציפה ובלתי מתפשרת במנגנונים השונים עד לכיבוש היעד לשביעות רצונם. במידה וזומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין איומים פנה ללא דיחוי להתייעצות עימנו בטלפון 052-6885006 או השאר פרטים ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.

תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

עו"ד אסף דוק הינו מומחה למשפט פלילי וצבאי ובעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחומו העוסק מזה זמן רב בייעוץ וייצוג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה במקצועיות, יסודיות ויצירתיות החל משלב החשדות והחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשימוע וכלה בניהול ההליך המשפטי. מיד עם תום עבודתו במשרד המשפטים, שימש כסניגור פלילי בתיקים שזכו לתהודה ציבורית רבה וצבר ניסיון מעשי רב בטיפול בתיקים קלים ומורכבים כאחד. המשרד מספק את שירותיו 24 שעות ביממה ובכל רחבי הארץ. למענה מקצועי ודיסקרטי ניתן ליצור קשר בטל' 03-5505995 | 052-6885006 ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
עבירות אלימות במשפחה | עבירות סחיטה באיומים | סחיטה באיומים | דרישת נכס באיומים | עבירות איומים | איומים | עבירת איומים | כתב אישום איומים | סחיטה באיומים באינטרנט | איומים בוואטסאפ | איומים בפייסבוק | כתב אישום סחיטה באיומים | גניבה באיומים | עונש על איומים | סגירת תיק פלילי על איומים | חקירה על איומים | אלימות במשפחה איומים

הצלחות המשרד בתחום
הפסקת הליכים פליליים נגד נאשם ברצח אשתו מחמת אי כשירותו לעמוד לדין שחרור חשוד ממעצר בעבירות של איומים ותקיפת בת זוג שחרור חשוד ממעצר בעבירות אלימות במשפחה סגירת תיק פלילי בעבירות אלימות בתוך המשפחה במסגרת הליך השימוע

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
תלונה על סחיטה באיומים
עו''ד איילון בירנבוים | 18:32 16/03/2014
סחיטה באיומים
אבי | 20:14 13/03/2014
ביטול תלונה במשטרה
עו''ד אלעד שאול אלבז | 14:44 04/12/2015
ביטול תלונה במשטרה
דנה | 14:17 04/12/2015
צו למניעת הטרדה מאיימת
עו''ד אסף דוק | 15:27 16/08/2013
ישנו אדם שלא מפסיק להטריד אותי בטלפון ובמחשב מה עושים?
גלית | 14:50 16/08/2013
עבירת איומים
עו''ד אסף דוק | 10:18 17/01/2014
עבירת איום
יהודי | 14:03 16/01/2014
עבירת סחיטה באיומים
עו''ד אסף דוק | 12:18 16/01/2014
האם מדובר בעבירה פלילית של סחיטה באיומים שבגינה מורשעים?
אזרח | 13:06 12/01/2014
החזרת רישיון נשק
עו''ד אלון שליכטר | 13:16 10/10/2015
החזרת רישיון נשק
גבי | 11:07 10/10/2015