חזרה לעמוד הראשי | תחומי עיסוק | מכתב יידוע לחשוד

מכתב יידוע לחשוד

קיבלת מכתב יידוע לחשוד? עומדים לרשותך כעת 30 ימים להציג את טענותיך בפני רשויות התביעה בטרם יחלו ההליכים הפליליים נגדך בבית המשפט. עו"ד אסף דוק מסביר על הליך השימוע הפלילי ותכליתו וכיצד ניתן להיערך אליו בהתאם.

לאחר שאדם נחקר במשטרה התיק בעניינו עובר לבדיקתן של רשויות התביעה לצורך עיונם בחומר הראיות ובחינת השאלה האם יש להגיש נגדו כתב אישום או אם לאו. כל אותה העת תיק החקירה נגד החשוד מצוי בסטטוס של תיק מב"ד (תיק הממתין לבירור דין) ורישום בעניין מופיע בתדפיס המרשם הפלילי  שלו. 

הליכי יידוע ושימוע פלילי מתקיימים במסגרת הזמן שלפני ההחלטה האם להגיש נגד החשוד כתב אישום, ותכליתם היא לתת לחשוד ולעורך דינו המבקשים זאת, הזדמנות נאותה להציג את טענותיהם בפני רשויות התביעה בטרם יחלו ההליכים הפליליים בבית המשפט.

בהתאם לחוק, בעבירות מסוג פשע, שדינן מעל 3 שנות מאסר, על רשויות התביעה להודיע לחשוד על זכותו לשימוע, על מנת שהאחרון יוכל לפנות אליה תוך 30 יום בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מלהגיש בעניינו כתב אישום. במאמר זה נסביר על משמעותה של זכות השימוע הפלילי המוזכרת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, על היקפה של זכות השימוע, חשיבותה והצורך החיוני בייצוג משפטי מטעם עורך דין פלילי במימושה.

מכתב יידוע לחשוד - הזמנה לשימוע

סעיף 60א לחסד"פ מהווה נדבך חשוב במגילת זכויות האדם בישראל בכלל וזכויות החשוד או הנאשם בפלילים בפרט. מתוך ההכרה כי ההחלטה האם להעמיד אדם לדין פלילי הינה החלטה רבת משמעות לחייו, שכן כל הגשה של כתב אישום, ואין המשנה באיזו עבירה, יש בה משום לפגוע פגיעה של ממש בנאשם, הסעיף קובע כי על רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירה מסוג פשע (שעונשה למעלה משלוש שנות מאסר) להודיע על כך לחשוד, והוא רשאי לפנות תוך 30 יום לרשות התביעה, בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. בכך מעניקה זכות השימוע לחשוד זכות טיעון ראשונית בטרם ישנה סטטוס ויהפוך מחשוד לנאשם אשר תלוי ועומד כנגדו כתב אישום בבית המשפט.

דוגמא למכתב יידוע לחשוד שנשלח ללקוח המשרד:

החוק, שעניינו יידוע חשוד על העברת חומר חקירה לתובע בעבירות מסוג פשע, קובע בסעיף 60א לחסד"פ כך:

(א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך .

(ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.

(ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.

(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.

(ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).

(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.

(ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.

(ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.

(ט.) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).

חריגים לזכות השימוע

כפי שבוודאי הבחנתם הוראת החוק מוציאה מגדר תחולת חובת היידוע את מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר וכתב האישום הוגש בעת מעצרו. לעומת זאת, באשר לחשודים אשר מצויים במעצר חובת היידוע עדיין מוטלת על התביעה להודיע לאותו חשוד על העברת חומר החקירה לרשותה. נוסף על כך, אין חובת יידוע בעבירות אלימות במשפחה.

על חשיבותה של הזכות לשימוע

זכות השימוע הפכה לזכות יסוד במשפט הישראלי ונמנית עם עקרונות הצדק הטבעי ואין היא מוגבלת רק לנסיבות שמפורטות בסעיף 60א. לחסד"פ שעל פיו בחר המחוקק להעניק זכות שימוע חקוקה בעבירה מסוג פשע, אך לא פסל לקיים זכות שימוע בעבירות עוון או חטא. די אם נפנה לדברי ההסבר להצעת החוק, שנועדה להוסיף את סעיף 60א. לחסד"פ שם נאמר כך: "עצם ההחלטה על העמדת אדם לדין ובעיקר כאשר מדובר בעבירות המוגדרות כחמורות, ההחלטה היא רבת משמעות. בחברה שבה אנו חיים די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצדק להעניק את זכות השימוע למי שמרגע ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו בציבור".

מה קורה במקרים בהם לא קוימה חובת השימוע?

כתב אישום שהוגש תוך הפרת זכות השימוע הינו בטל מעיקרו, משום שהוגש בחוסר סמכות, שכן הסמכות להגיש כתב אישום מתגבשת רק לאחר עריכת שימוע. לא בכדי הבהיר בית המשפט העליון בצורה הברורה והנחרצת ביותר עד כה, כי יש להקפיד היטב על זכותו של חשוד לשימוע לפני הגשת כתב אישום נגדו באומרו כך: "ניתן לומר, שאין לכם החלטה בדבר הגשת כתב אישום כל עוד לא נערך שימוע - שאם לא תאמרו כן, יש בכך הקדמת אחרית לראשית" (ראו את דברי כב' השופט ריבלין בבג"צ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממלא מקום ראש הממשלה).

מכאן, כי כאשר לא נערך שימוע, מבלי שהתקיימו הסייגים שנקבעו, אזי יוכל הנאשם להעלות טענה מקדמית לפי סעיף 149(3) לחסד"פ, דהיינו לטעון כי כתב האישום הינו פסול ולבקש להכריז על בטלותו.

יתרה מכך, גם אם התביעה תדרוש להשאיר את כתב האישום תלוי ועומד עד לעריכת שימוע, דהיינו לערוך את השימוע בדיעבד, הדבר לא יועיל לה וזאת משום שהדבר מנוגד לרציונאל העומד בשימוע מלכתחילה - שהתביעה תשמע את טענות הנאשם "בנפש חפצה" טרם הגשת כתב אישום בעניינו.  

ייתכנו מצבים בהם הנאשם לא יידרש להמתין להזדמנות בה התביעה הפרה את חובתה לערוך שימוע כדי למצות את זכות השימוע. הוא יוכל להקדים תרופה למכה, וכבר בשלב הטבעי, עובר להגשת כתב האישום, לפנות לתביעה ולבקש כי ייערך שימוע בעניינו, כדי לשכנעה שלא להגיש כתב אישום ולמצער להסתפק בכתב אישום בעבירה פחות חמורה.

מה לא נכלל במסגרת זכות השימוע?

חשוד שבחר בזכות השתיקה לגבי שאלות עובדתיות שהוצגו לו בחקירתו, אינו רשאי להציג עובדות אלה במהלך השימוע. בזמן השימוע אין חובה להציג לחשוד את חומר הראיות שבידי התביעה, שכן חובה כזו נוצרת עם הגשת כתב האישום בלבד.

איך עליך לנהוג בזמן השימוע?

בהליך השימוע עצמו יש להתנהל בחכמה ולא בפזיזות בהעלאת טענות היכולות, בסופו של יום, להביא להגשת כתב אישום תוך כדי "סגירת חורים" מצד הפרקליטות בהתאם לטיעונים שנאמרו בשימוע. כמו כן, חשוב להבין כי ייתכנו מצבים בהם אין כלל מקום לקיים את השימוע, שכן חשיפת קו הגנה או ראיות הגנה כבר בשלב זה יכולה לעיתים להזיק לחשוד בהמשכו של ההליך.

החלטת התביעה כיצד לנהוג בתיק נגד אדם לאחר הליך השימוע

לאחר השימוע התביעה רשאית להורות למשטרה להוסיף ולחקור או לנהוג באחת מן האפשרויות הבאות:

1. להעמיד את החשוד לדין פלילי - כלומר, להגיש כתב אישום נגד החשוד לאור העובדה שיש בחומר החקירה "ראיות מספיקות" לאישום פלילי. במצב זה, כתב האישום יוגש על-ידי התביעה לבית המשפט המוסמך מקומית ועניינית לדון באותה עבירה.

2. להחליט על גניזת התיק הפלילי באחת מן העילות הבאות:

אהיעדר אשמה פלילית - סגירת תיק פלילי בעילה זו מתאפשרת במצבים בהם אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצועה של עבירה, באופן שלא ניתן לייחס לו כל "אשמה". תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק מרישומי המשטרה לחלוטין. 

בהיעדר ראיות מספיקות - סגירת תיק פלילי בעילה זו מתקיים כאשר אין בידי התביעה חומר ראיות אשר סביר שיביא להרשעת אדם בעבירה מסוימת.

גהיעדר עניין לציבור / נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין: סגירת תיק פלילי בעילה זו מתאפשרת במצבים בהם התביעה מגיעה לקביעה ערכית כי אין תועלת ציבורית בהעמדה לדין. ככלל, מדובר במצבים בהם אכן קיימות ראיות המצביעות כי החשוד ביצע את העבירות המיוחסות לו, אולם האינטרס הציבורי שבאי העמדה לדין גובר בנסיבות העניין. במסגרת עילה זו מובאים שיקולים רבים כגון: חומרת העבירה והנזק החברתי הנגרם ממנה, החשוד ונסיבותיו (גילו, מצב בריאותו, עברו הפלילי ואפשרות שיקומו), עמדתו של קורבן העבירה והאינטרסים של המדינה (אינטרסים מדיניים, חברתיים וביטחוניים).

בהקשר זה יוער, כי פרקליטות המדינה פרסמה לאחרונה הנחיה חדשה שמטרתה להסדיר את הודעת האזהרה או ההבהרה לחשוד שהתיק נגדו נסגר. מטרת ההנחיה היא להתוות את מדיניות התביעה בעניין השיקולים לאזהרת חשוד לאחר שהוחלט לסגור נגדו את התיק, או למתן הבהרה אודות פליליות מעשה מסוים. ההנחיה עשויה לכלול אזהרה לחשוד כי באם יתקבלו תלונות נוספות או יעלו חשדות נוספים נגדו בעתיד, בקשר לעניינים דומים, התביעה רשאית תהא להעמידו לדין פלילי בגין אותם חשדות ואף לשקול לפתוח את התיק שנסגר מחדש ולצרפו להליך המתנהל.

3לסגור את התיק הפלילי בהסדר מותנה - תיקון מספר 66 לחוק סדר הדין הפלילי קובע הסדר חדש בשם סגירת תיק מותנית המאפשר לרשויות התביעה, בתנאים מסוימים, לסגור תיק פלילי נגד אדם שנמצאו נגדו מספיק ראיות המאפשרות את העמדתו לדין בעבירות עוון או חטא, זאת בתמורה להודייתו והתחייבותו לשלם פיצוי ו/או לעמוד בפיקוח שירות המבחן ו/או להימנע מביצוע עבירה בעתיד. הסדר זה מעשיר הלכה למעשה את "ארגז הכלים" העומד לרשות התביעה, ומאפשר התאמה טובה יותר בין חומרת העבירה ונסיבות ביצועה לבין חומרת התגובה החברתית המופעלת נגד העבריין.

קיבלת מכתב יידוע לחשוד - מה עליך לעשות עכשיו?

זכור, כי מרגע קבלת מכתב היידוע עומדים לרשותך 30 ימים בלבד לפנות לרשויות התביעה בניסיון להימנע מהגשת כתב אישום כנגדך. ישנה חשיבות מכרעת להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי מנוסה במסגרת הליך השימוע. עורך הדין יוכל לסייע לך להבין האם המקרה הספציפי שלך ראוי ויכול להסתיים ללא העמדה לדין פלילי. במידה והתשובה לכך הינה חיובית – הרי שעל עורך הדין לשאת ולתת בשמך מול נציגי התביעה על מנת ולהגיע לתוצאה המשפטית הטובה ביותר עבורך. הליך זה מהווה כלי חשוב בניסיון להימנע מהעמדתך לדין פלילי – אל תזלזלו בו.

לפיכך, נוכח חשיבותה הרבה של הזכות לשימוע ונוכח ההשלכות מרחיקות הלכת שעשויות להיות לפגיעה בזכות זו על המשך ניהול ההליך הפלילי נגדך ובכך על עתידך, עליך להתייחס להליך השימוע בכובד ראש ולהיוועץ בהקדם בעורך דין פלילי באשר לאפשרויות השונות העומדות בפניך. באפשרותך ליצור עימנו קשר בכל שעה בטלפון 052-6885006 או באמצעות הטופס המקוון באתר.

תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

עו"ד אסף דוק הינו מומחה למשפט פלילי וצבאי ובעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחומו העוסק מזה זמן רב בייעוץ וייצוג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה במקצועיות, יסודיות ויצירתיות החל משלב החשדות והחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשימוע וכלה בניהול ההליך המשפטי. מיד עם תום עבודתו במשרד המשפטים, שימש כסניגור פלילי בתיקים שזכו לתהודה ציבורית רבה וצבר ניסיון מעשי רב בטיפול בתיקים קלים ומורכבים כאחד. המשרד מספק את שירותיו 24 שעות ביממה ובכל רחבי הארץ. למענה מקצועי ודיסקרטי ניתן ליצור קשר בטל' 03-5505995 | 052-6885006 ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
סגירת תיק פלילי | זכות השימוע | זכות שימוע | שימוע פלילי | הליך השימוע הפלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | מכתב יידוע לחשוד | הזמנה לשימוע | סגירת תיק במשטרה | זכות השימוע 60א

הצלחות המשרד בתחום
קבלת ערר בדבר סגירת תיק אונס בעילה של היעדר אשמה פלילית סגירת תיק פלילי בעבירות גניבה והונאה בכרטיסי אשראי ביטול רישום משטרתי בעבירות השתתפות בהתקהלות אסורה והיזק לרכוש סגירת תיק תקיפה שנפתח נגד רופאה בעילה של חוסר אשמה פלילית

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
בקשה לשינוי עילת סגירת תיק פלילי
rumine | 12:39 28/06/2014
בקשה לשינוי עילת סגירת תיק פלילי
עו''ד אסף דוק | 09:03 05/07/2014
סגירת תיק פלילי שנפתח במשטרה
אפרת | 17:11 26/05/2014
סגירת תיק פלילי שנפתח במשטרה
עו''ד אסף דוק | 18:54 26/05/2014
סגירת תיק פלילי
אלמונית | 10:43 03/01/2015
סגירת תיק פלילי
עו''ד אסף דוק | 18:06 04/01/2015
הזמנה למשפט עקב אי ציות לתמרור תן זכות קדימה 301
זאב | 14:49 02/12/2014
הזמנה לדין בעקבות עבירת אי מתן זכות קדימה
אלי | 20:43 06/05/2014
הזמנה לדין בעקבות עבירת אי מתן זכות קדימה
עו''ד חזי כהן | 06:50 07/05/2014
שינוי עילת סגירת תיק פלילי
יוסף | 11:58 12/08/2013
שינוי עילת סגירת תיק פלילי
עו''ד אסף דוק | 12:19 12/08/2013
רישום פלילי והתנדבות במשטרה
אנדריי | 20:06 31/05/2017
רישום פלילי והתנדבות במשטרה
עו''ד אלעד שאול אלבז | 06:13 01/06/2017
ביטול הליך פלילי
תמיר.א | 11:21 20/04/2017
ביטול הליך פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 12:09 20/04/2017