עבירות ביטחון

עבירות ביטחון הן עבירות הפוגעות בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בסודות רשמיים של המדינה ובפעולות טרור המאיימות על קיומה. בשל האיומים על עצם קיומה של המדינה מצד אויביה המאיימים להשמידה מראשית קיומה, התעורר הצורך של המדינה להגן על עצמה באמצעות שימוש בעבירות הביטחון המנויות בספר החוקים. מעשים אשר ייחשבו כמעשים הפוגעים בביטחון המדינה הם אלה: בגידה, ריגול, מסירת מידע, מרד, פגיעה בריבון זר ידידותי וטרור.

עבירות פגיעה בבטחון המדינה

בחוק העונשין קיימת חלוקה של עבירות הביטחון כדלקמן:

עבירת בגידה

כל פעולה המהווה פגיעה בריבונות המדינה, פעולה אשר יש בכוחה  להביא לפעולה צבאית נגד המדינה, סיוע או שירות לאויב, סיוע לשבוי או הפצת תעמולה אשר עלולה להביא לבהלה ציבורית או לערער את רוח תושבי ישראל וחייליה.

עבירת פגיעה בכוחות מזוינים (צה"ל ומשטרת ישראל)

מרידה בכוחות המזויינים, הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות.  מרידה שיש עימה כוונה לפגיעה בביטחון המדינה היא עבירה שעונשה מאסר עולם.   

עבירת ריגול

מסירה של ידיעה לאויב זר מתוך כוונה לפגוע ביטחון המדינה ובין אם מתוך רשלנות, מגע עם סוכן חוץ, כניסה למקום צבאי ללא הסבר סביר.העונשים על מסירת ידיעה ומידע לאויב הם עונשי מאסר וחומרתם נקבעת בהתאם לנסיבות.

עבירת מסירת סודות רשמיים ופגיעה ביחסי חוץ

המדובר בקשירת קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית לישראל, גיוס או שירות של תושב ישראל לשרות בכוח מזוין של מדינת חוץ. במקרים מסוג זה לא תחול אחריות פלילית כאשר המגויס פעל בסמכות או על פי היתר.

יסודות עבירות הביטחון ומרכיביהן

בכל אחת מהקטגוריות המדובר בעבירות שעונשן מאסר של שנים רבות. לעיון מעמיק יותר בחוק והבנת הרציונאל שמאחורי כל תת קטגוריה תחת נושא עבירות הבטחון ניתן לפנות לחוק העונשין התשל"ז – 1977 חלק ב' - עבירות לפי פרק ז': בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים המשתרע על פני סעיפים 91-131 לחוק.

סימן ז' לפרק זה קובע גם סדרי דין שונים מהרגיל, וזאת לאור הרגישות הציבורית והחשיבות הקריטית שהמחוקק מיחס לעבירות על פי פרק זה, כך לדוגמא סעיף 123 קובע כי כתב אישום בעבירת בטחון חייב להיות מוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב

המחשה נוספת לחומרה בה נתפסת עבירה על בטחון המדינה הינה התוספת של ההוראות הכלליות לפרק זה כפי שהן באות לידי ביטוי בסעיפים 91-96 לחוק, אשר מצמצמות באופן ניכר הגנות מסוג כורח או צורך.

הגנה משמעותית אשר כן יכולה לעמוד לזכותו של נאשם נקבעה בסעיף 94 לחוק על פיו אין רואים מעשה כעבירה לפי פרק זה, אם משתמעת מתוכו כוונה בתום לב, או אם נעשה בתום לב מתוך כוונה להביא, בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מדינת חוץ או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מוסד או ארגון של מדינות או בפעולותיהם.

המדובר בסוג העבירות ובתחום אשר מצוי במתח מתמיד עם נושא זכויות האדם, כפי שהיטיב לבטא זאת נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס אהרון ברק:

"זכויות האדם אינן יכולות לקבל את מלוא ההגנה, כאילו אין טרור, וביטחון המדינה אינו יכול לקבל את מלוא ההגנה, כאילו אין זכויות אדם".

בעבירות מסוג זה כללי המשחק של ההליך הפלילי מקבלים תפנית חדה לטובת האופן בו רשויות האכיפה יכולות לנהוג. המשמעות היא מרווח פעולה שמשמעותו פגיעה גבוהה יותר בחירויות הפרט לעומת עבירות אחרות המצויות בחוק העונשין ובחוקים אחרים המגדירים התנהגות פלילית.

מעצר חשודים בעבירות ביטחון

עיכוב פגישת עצור בעבירות ביטחון עם עורך דין: בסמכות הממונה על החקירה לעכב פגישה בין עצור בעבירות ביטחון לבין עורך דינו עד 10 ימים, ובאישור בית משפט מחוזי גם עד 21 ימים.

עיכוב מסירת ההודעה על מעצר אדם בעבירות ביטחון: בית משפט מחוזי יכול להחליט על עיכוב מסירת הידיעה על מעצרו של חשוד בעבירות ביטחון עד 7 ימים, תוך אפשרות להאריך את העיכוב בעוד 15 ימים באישור שר הביטחון.

עיכוב הבאת עצור בעבירות ביטחון בפני שופט מעצרים: הקצין הממונה על חקירת חשוד בעבירות ביטחון רשאי להורות על השהיה של 72 שעות מתחילת מעצרו בהבאתו בפני שופט מעצרים. בית המשפט רשאי להשהות הבאת עצור בעבירות ביטחון בפני שופט ל-24 שעות נוספות (כלומר עד 96 שעות סה"כ מתחילת המעצר) במקרים חריגים, אם הפסקת החקירה לצורך הבאתו בפני שופט עלולה להביא לפגיעה ממשית בחקירה שיש בה כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם. בקשה כאמור תוגש על ידי ראש השב"כ בהסכמת היועמ"ש.

מעצר חשוד בעבירות ביטחון לפני הגשת כתב אישום: מעצר ראשוני של חשוד בעבירות ביטחון יהיה עד לפרק זמן של 20 יום. שופט רשאי להאריך את המעצר לתקופה נוספת של עד 15 ימים, קרי עד 35 ימי מעצר בלבד. כמו כן, ניתן להאריך את מעצרו של חשוד בעבירות ביטחון שלא בנוכחותו לתקופה של עד 6 ימים בלבד. ערר על החלטה בעניין מעצרו של חשוד בעבירת ביטחון יוגש לבית המשפט בתוך 30 שעות ממועד ההחלטה על מעצרו והדיון בנושא יתקיים תוך 24 שעות.

מעצר מנהלי: לצד סמכויות המעצר המוקנות לבית המשפט, קיים מסלול של מעצר מנהלי, שבו מוקנית לשר הביטחון והרמטכ"ל סמכות לעצור אדם, מטעמים של ביטחון המדינה או של ביטחון הציבור. תקופת המעצר המנהלי בהוראת שר הביטחון לא תעלה על 6 חודשים, ואילו תקופת המעצר המנהלי בהוראת הרמטכ"ל לא תעלה על 48 שעות. אדם שנעצר במעצר מנהלי יובא תוך 48 שעות בפני נשיא בית המשפט המחוזי. עניינו של עצור במעצר מנהלי יובא לעיון תקופתי בפני הנשיא לפחות אחת ל-3 חודשים.

באשר לייצוג בעבירות ביטחון עורכי דין שזכו לאישור בלתי מסויג להופיע בבתי משפט צבאיים, רשאים להופיע גם בתיקים ביטחוניים בעלי דרגת סודיות גבוהה. לאור רגישות הנושא נקבעה בעבר ועדה המוסמכת לתת אישורים כאלו או למנוע אותם. לעורכי הדין של משרדנו אישור לייצג נאשמים גם בבתי הדין הצבאיים.

תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

עו"ד אסף דוק הינו מומחה למשפט פלילי וצבאי ובעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחומו העוסק מזה זמן רב בייעוץ וייצוג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה במקצועיות, יסודיות ויצירתיות החל משלב החשדות והחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשימוע וכלה בניהול ההליך המשפטי. מיד עם תום עבודתו במשרד המשפטים, שימש כסניגור פלילי בתיקים שזכו לתהודה ציבורית רבה וצבר ניסיון מעשי רב בטיפול בתיקים קלים ומורכבים כאחד. המשרד מספק את שירותיו 24 שעות ביממה ובכל רחבי הארץ. למענה מקצועי ודיסקרטי ניתן ליצור קשר בטל' 03-5505995 | 052-6885006 ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
ייצוג חיילים | עבירות ביטחון | עבירת בגידה | עבירת ריגול | עבירת טרור | עבירת מסירת מידע לאויב | עבירת גרם למלחמה | עבירת סיוע לאויב במלחמה | עבירת שירות בכוחות האויב | עבירת גיוס לכוחות חוץ | עבירת סיוע לשבוי מלחמה | עבירת התעמולה התבוסתנית | עבירת מסירת ידיעה לאויב | עבירת ריגול חמור | עבירת מגע עם סוכן חוץ | עבירת כניסה למקום צבאי | עבירת פגיעה ביחסי חוץ | עבירת חברות בארגון טרור | עבירת פעילות בארגון טרור | עורך דין

הצלחות המשרד בתחום
אח סיעודי שהורשע בעברו במעשה מגונה במסגרת תפקידו קיבל פטור מלא מאיסור עיסוק ושב לעבודתו סגירת תיק פרקליטות לאם שנחשדה בתקיפת בתה הקטינה למרות שהורשע במספר רב של תיקים פליליים חמורים קיבל חנינה מנשיא המדינה סגירת תיק פלילי באזהרה ללקוח שנחשד במעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
עבירת משמעת באוניברסיטה - הונאה בבחינה
גלבוע | 14:51 09/06/2016
עבירת משמעת באוניברסיטה - הונאה בבחינה
עו''ד אלעד שאול אלבז | 15:03 09/06/2016
זימון למשפט על עבירת חציה בקו הפרדה לבן
רונן | 05:31 01/06/2016
זימון למשפט על עבירת חציה בקו הפרדה לבן
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:30 01/06/2016
התיישנות עבירת מעשה מגונה
דקלה | 14:13 07/09/2015
התיישנות עבירת מעשה מגונה
עו''ד אלון שליכטר | 15:02 12/09/2015
עבירת ביטול צ'קים
דולי | 18:46 30/08/2015
עבירת ביטול צ'קים
עו''ד אלון שליכטר | 19:01 30/08/2015
עבירת נהיגה בשכרות
יובל | 20:00 20/11/2014
עבירת נהיגה בשכרות
עו''ד חזי כהן | 16:36 22/11/2014
עבירת הטרדה טלפונית
נילי | 17:06 19/05/2014
סגירת תיק פלילי בגין הטרדה טלפונית
עו''ד אסף דוק | 18:39 19/05/2014
סגירת תיק פלילי בגין הטרדה טלפונית
נילי | 13:52 20/05/2014
עבירת מצלמה
רמי | 22:57 11/05/2014
עבירת מצלמה
עו''ד חזי כהן | 15:17 15/05/2014
הזמנה לדין בעקבות עבירת אי מתן זכות קדימה
אלי | 20:43 06/05/2014
הזמנה לדין בעקבות עבירת אי מתן זכות קדימה
עו''ד חזי כהן | 06:50 07/05/2014