עורך דין מעצרים – כל מה שצריך לדעת על שחרור חשוד ממעצר

מהו מעצר חשוד?

מעצר הינו כליאה של אדם לצורכי חקירה, על מנת למנוע ממנו לשבש הליכי חקירה, או על מנת למנוע מהעצור לפגוע באדם אחר, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה.  למרות שמדובר בחוויה קשה ולא נעימה עבור העצור, חשוב להבין שמעצר הינו הליך חקירתי שמטרתו מניעת סיכול החקירה או מסוכנות של העצור ואינו אמצעי ענישה. בעת המעצר, העצור נחשב לחשוד ואין אפילו כתב אישום כנגדו, לכן אין סיבה או הצדקה לנקיטת פעולה עונשית כלשהי כלפיו.

יחד עם זאת, לא ניתן להתכחש לעובדה שמעצר, מעצם הגדרתו הוא חוויה לא נעימה הכוללת פגיעה חמורה בחופש התנועה ובזכותו של העצור לחירות. לכן קיימים חוקים ונהלים ברורים ונוקשים, שמטרתם למנוע פגיעה לא מוצדקת בזכויות העצור.

זכרו כי משטרת ישראל היא לא ארגון-כל-יכול שברצותו לעצור אדם, גם אם אין עילה חוקית לכך, בסמכותו לעשות כן. המשטרה גם היא כפופה לחוקים ואין היא רשאית לקבל החלטות על סמך תחושות בטן או בעקבות עמידתם האיתנה של נחקרים על זכויותיהם.

שחרור חשודים ונאשמים ממעצר באמצעות עורך דין מעצרים

סוגיית המעצר עולה בשלבים שונים של ההליך הפלילי ובהקשרים שונים. כל הליך מעצר הינו קריטי מבחינת העצור, הן מבחינת היכולת של המשטרה לאסוף ראיות כנגדו והן מבחינת ההשפעה של המעצר על רוחו של העצור. לפיכך, ובהתאם לזכותו של העצור על פי החוק, ישנה חשיבות רבה לכך שייצוג העצור על-ידי עורך דין מעצרים מיומן יחל מיד עם מעצרו או לפחות בהקדם האפשרי לאחר מעצרו.

המפגש הראשוני והמיידי עם העצור בשלב זה נועד, בין היתר, למטרות הבאות: ייעוץ במהלך החקירה והבהרת זכויות, בירור אפשרות של שחרור בתחנה, בירור חלופות מעצר, הכנה לקראת הדיון בבקשה הראשונה להארכת מעצר, ומתן תמיכה נפשית לעצור.

למרות המהפכה החוקתית שחלה בדיני מעצרים בישראל, לא ניתן לראות את השפעותיה בפועל. במקום שכמות המעצרים תרד, היא רק עולה. כך, אדם מהשורה עשוי למצוא את עצמו במעצר מבלי שהוכח שיש לו כל קשר לעבירה שבוצעה. חוק היסוד של כבוד האדם וחירותו גרם למהפכה בדיני המעצרים בישראל, כאשר מגבלות רבות הוטלו על רשויות האכיפה בבואן לבצע מאסר של חשודים, וזאת בעקבות חוק המעצרים שחוקק.

הגבלת הסמכות של קצין משטרה לבצע מעצר ראשוני של חשוד למשך 24 שעות במקום 48 שעות, הינו השינוי עיקרי שנעשה בחוק החדש.

למרות זאת, מתוך בדיקות רבות שבוצעו, עולה שלא רק שלא חלה ירידה בכמות המעצרים, אלא אף חלה עלייה. כל זאת, בניגוד משווע לכוונת ולרוח החוק. בכך, “המהפכה” התחוללה בעיקר על הנייר, בעוד המציאות נשארה יציבה ואף חמורה יותר. נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, כבוד השופטת דורית בייניש, ביקרה את השימוש הנרחב של המשטרה בסנקציית המעצרים, ובבקשות למעצר עד לתום ההליכים. עם זאת, את הביקורת על המשטרה, אי אפשר לנתק מבתי המשפט שגם להם חלק נכבד בשיתוף פעולה עם מגמה זו. בעוד בתי המשפט אמורים לשמש כסלע איתן אל מול רצון המשטרה להחזיק חשודים במעצר ולהביע ביקורת על בקשות לא מוצדקות של נציגי המשטרה, לרוב הם משתפים פעולה עם רצון המשטרה ומהווים לעתים חותמת גומי לבקשותיה.

המעצר כפגיעה בחזקת החפות

אחד מעקרונות היסוד המנחים את מערכות המשפט במדינות דמוקרטיות הוא שכל אדם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו מעבר לכל ספק סביר באמצעות הליך פלילי. כיוון שמעצר הוא הליך המתבצע בטרם התקיים משפט ואף בטרם הוגש כתב אישום, יש בו משום פגיעה בעקרון החפות.

בתקופת מעצרו, מצוי העצור ב”איזור ביניים”: מצד אחד הוא כלוא כמי שנשפט ונמצא אשם, מצד שני בזמן המעצר יתכן ולא יוגדר אפילו כחשוד בעבירה כלשהי, עדיין לא הוחלט אם יש להגיש כנגדו כתב אישום ויתכן שכלל לא מוכח קשר בינו ובין ביצוע עבירה כלשהי. למרות כל אלו, נשללת חירותו של העצור והוא מצוי במצב של חוסר אונים הפוגע בכל תחומי חייו, למרות היותו חף מפשע. מצב זה חוזר על עצמו לעתים קרובות מן הרצוי ופוגע ביותר מדי אזרחים תמימים.

כדי להגן על זכויותיהם של חשודים נחקקו ונכתבו נהלים וחוקים ברורים להליכי מעצר. על מנת לוודא שזכויות אלו אינן מופרות, יש להיעזר בעורך דין פלילי מנוסה שילווה את החשוד לאורך ההליך וייצג אותו מול הרשויות.

בנוסף לעמידה על זכויות החשוד, תפקידו של עורך הדין הוא להנחות את החשוד כיצד לפעול במעמד החקירה כדי שלא לפגוע באינטרס שלו וכדי להימנע מהפללה עצמית או מטעויות שיפגעו בו בהמשך ההליך. יתרה מכך, בנסיבות מסוימות מעורבותו של עורך דין בהליכי מעצר יכולה להביא לשחרורו של החשוד ממעצר.

מעצר הוא חוויה מטלטלת שעשויה להתארך ולגרום נזק נפשי וכלכלי לעצור וליקיריו. ליווי מקצועי של עורך דין יסייע לקיצור זמן המעצר ואף לביטולו או להמרתו בחלופת מעצר מתחשבת יותר.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והשפעתו על הליך המעצר

במרץ 1992 נחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מטרת החוק הייתה להגן במדינת ישראל על הזכויות הבסיסיות להן זכאי כל אדם: הזכות לכבוד והזכות לחירות. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק, שנחקק גם הוא במרץ 1992, היוו על פי דעתם של משפטנים ושופטים רבים את תחילתה של מהפכה חוקתית המניחה את חוקי היסוד כאבני בוחן לחוקיותם ותקפותם של חוקים חדשים וחוקים קיימים, של נהלי מעצר ועוד.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) שנחקק בשנת 1996 הוא במובן מסוים תולדה של חוק יסוד זכויות האדם וחירותו. חוק סדר הדין הפלילי (אכיפה – מעצרים), המכונה בקיצור ‘חוק המעצרים’ מסדיר את נוהלי המעצר והעיכוב של חשודים במדינת ישראל.

חוק המעצרים

חוק המעצרים, או בשמו המלא ‘ חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ”ו – 1996’, מסדיר נוהלי מעצר ועיכוב חשודים במדינת ישראל. לפני חוק המעצרים, נהלי מעצר הוסדרו על פי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ”ט 1969.

פקודת סדר הדין הפלילי, בהיותה מורשת מתורגמת של החוק המנדטורי, הייתה מיושנת ולא ברורה דייה, לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נוצר לחץ והבשילו התנאים לחוקק חוק שיסדיר את נושא המעצר ויגן על זכויות היסוד של עצורים וחשודים.

נציין כעת מספר נקודות עיקריות מתוך חוק המעצרים:

◻️ עיכוב מעצר – חוק המעצרים מעניק עדיפות לשימוש באפשרות של עיכוב בטרם נעשה שימוש באופציית המעצר. החוק מעניק לסמכות העיכוב סמכויות נלוות של חיפוש ותפיסה. נקצב זמן תחום לעיכוב, סמכות העיכוב הורחבה בנסיבות מתאימות גם לאדם פרטי שאינו שוטר וניתנה לשוטרים סמכות עיכוב כאמצעי למניעת עבירות שטרם בוצעו (במקום שתינתן רק לצורך חקירה וגילוי של עבירות שבוצעו בעבר).

◻️ מעצר בטרם הבאה בפני שופט – נקבעו בצורה ברורה ומפורטת נוהלי ביצוע ועילות מעצר, בנוסף לקיצור זמן החזקת עצור במעצר ל24 שעות במקום 48 שעות.

◻️ מעצר בבית משפט – החוק מנחה מה צריכים להיות השיקולים המנחים את בית המשפט בדיוני הארכת מעצר, כולל העדפת שימוש בחלופות מעצר כגון מעצר בית. בנוסף, חוק המעצרים קובע תקופות מקסימום להחזקת חשוד במעצר לפני הגשת כתב אישום.

המצבים בהם המשטרה רשאית לעצור אדם

משטרת ישראל היא לא ארגון-כל-יכול שברצותו לעצור אדם, גם אם אין עילה חוקית לכך, בסמכותו לעשות כן. המשטרה גם היא כפופה לחוקים ואין היא רשאית לקבל החלטות על סמך תחושות בטן או בעקבות עמידתם האיתנה של נחקרים על זכויותיהם (כגון: זכות השתיקה, חסיון מפני הפללה עצמית, זכות היוועצות בסניגור ועוד).

המשטרה יכולה להחליט על מעצרו של אדם רק אם יש לה חשד סביר שהוא עבר עבירה מסוג עוון או פשע (קרי עבירה שדינה מעל 3 חודשי מאסר) וכן, כאשר מתקיים אחד מאלה בלבד:

1.  האדם עובר בפני השוטר או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, והוא סבור, בשל כך, שהוא עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את ביטחון המדינה.

2.  יש לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה.

3.  יש לשוטר יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט.

4.  יש לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה.

5.  האדם חשוד שעבר עבירה: שדינה מיתה או מאסר עולם, עבירת בטחון, עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי), עבירה שנעשתה באלימות או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר או עבירת אלימות בבן משפחה.

6.  האדם משוחרר בערובה ויש לשוטר יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי השחרור או כי הוא עומד להימלט מהדין, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט ממשמורת חוקית.

חשוב להבין ולזכור: שוטר אינו רשאי להשתמש בסמכות המעצר אם ניתן להסתפק בעיכוב החשוד. בנוסף, על הקצין הממונה לברר האם אכן התקיימה אחת העילות המקנות למשטרה סמכות לעצור את החשוד. בהיעדר עילת מעצר יש לשחרר מידית את החשוד. אם קיימת עילת מעצר, רשאי הקצין הממונה להורות על מעצרו של החשוד או על שחרורו בערבות.

סוגי מעצרים בישראל

קיימים סוגי מעצר שונים, חלקם ייחודיים ומתאימים למקרים בעלי נסיבות חריגות, נציין להלן סקירה כללית של שלבים שונים בהן נדונה סוגיית המעצר:

◻️ מעצר ראשוני – מעצר ראשוני הוא מעצר המבוצע על ידי שוטר כחלק מפעילות השיטור והחקירה, אשר  במסגרתו אדם חופשי הופך לעצור. מעצר זה מוגבל ל 24 שעות. במידה והמשטרה סבורה שיש להאריך את מעצרו של החשוד, עליה להביא את העצור לדיון בפני שופט מעצרים עד תום 24 שעות מרגע מעצרו.

◻️ מעצר ימים – מעצר ימים נועד על מנת לאפשר למשטרה להשלים את פעולות החקירה ולמנוע מן החשוד לבצע פעולות שעשויות לשבש את הליכי החקירה. מדובר בהארכת מעצר לטווח קצר. במקרים בהם מבקשת המשטרה להאריך את תקופת מעצרו של חשוד מעבר ל-24 השעות של המעצר הראשוני, יובא העצור בפני שופט לדיון הארכת מעצר. בדיון זה יפרט נציג המשטרה בפני השופט את תיק החקירה, את החשד כנגד העצור, את הפעולות שברצונה של המשטרה לנקוט לצורך השלמת החקירה בזמן המעצר, ואת מספר ימי הארכת המעצר אותם מבקשת המשטרה לצורך השלמת פעולות החקירה. הליך מעצר ימים מתקיים לפני שמוגש כתב אישום כנגד החשוד, שכן החלטה לגבי הגשת כתב אישום מתקבלת לאחר סיום חקירה.

ליווי וייצוג של עורך דין מעצרים הוא הכרחי וחיוני בשלב זה של ההליך, שכן עורך דין מנוסה ומקצועי יכול להביא לשחרורו של החשוד. בשלב דיון הארכת מעצר עורך דין פלילי מומחה לדיני מעצרים יחקור את נציג המשטרה על מנת לבדוק האם אכן מתקיים יסוד לחשד סביר כנגד העצור והאם המעצר בוצע כדין. במסגרת חקירת נציג המשטרה ינסה עורך הדין להוכיח כי אין עילה מוצדקת למעצר וכי המעצר מהווה פגיעה בלתי סבירה ובלתי מוצדקת בחשוד. במידה וישכנע עורך הדין את השופט, ישוחרר החשוד ממעצר.

במהלך דיון הארכת מעצר יבדוק השופט אם קיים חשד סביר כנגד העצור ואם חשד זה מהווה עילה למעצר. ככל שניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערבות, חלופת מעצר ו/או שחרור בתנאים מגבילים, יעדיף זאת השופט על פני מעצר ימים.

חשוב להבין שגם אם בשלב זה משוחרר העצור, החקירה כנגדו עדיין מתנהלת וההליך הפלילי טרם הסתיים. במידה ונקבעו תנאים מגבילים על החשוד לעמוד בהם.

◻️ מעצר עד תום ההליכים – עם סיום חקירה והגשת כתב אישום, עשויה המדינה לבקש להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. כיוון שמדובר בפגיעה חמורה בחירותו של הנאשם, על התביעה להוכיח לבית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה המצביעות ברמת סבירות גבוהה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו. כמו כן, מוטל על התביעה להוכיח כי מתקיימת עילת מעצר. מעצר עד תום ההליכים הוא אמצעי המיועד לתיקים העוסקים בעבירות חמורות, בהם המדינה מעוניינת להשאיר את הנאשם במעצר עד תום ההליך המשפטי.

עילות מעצר עד תום ההליכים הן:

א. חשש משיבוש הליכים (בדומה למעצר ימים).

ב. חשש מסכנה לביטחונו של אדם או בטחון הציבור (בדומה למעצר ימים).

ג. מסוכנות סטטוטורית – על פי חוק המעצרים, מי שנאשם בעבירות מסוימות נחשב לגורם המהווה סיכון מעצם היותו נאשם באותן עבירות. מדובר בעבירות חמורות שעונשן מאסר עולם, עברות המערבות אלימות חמורה, שימוש בנשק, עבירות סמים וכיוצא בזה.

במקרים בהם מוגשת לבית המשפט בקשת מעצר עד תום ההליכים, עורך דין מנוסה ומקצועי יעשה כל שניתן על מנת להוכיח כי לא מתקיימת עילה המצדיקה מעצר עד תום ההליכים, כי אין מספיק ראיות המצביעות על אשמתו או כי ניתן למנוע את מסוכנותו הנטענת של הנאשם באמצעים אחרים ולאו דווקא באמצעות מעצר. כיוון שמדובר במעצר ממושך, יעדיף בית המשפט חלופות מעצר כמו מעצר בית, הפקדת ערבות כספית, איזוק אלקטרוני של הנאשם או שליחתו למוסד לשם טיפול או גמילה.

משרדנו מעניק ללקוחותיו מכלול שירותים בתחום המשפט הפלילי, לרבות הכנה לחקירה פלילית, ייעוץ וליווי משפטי במהלך החקירה וייצוג בהליכי מעצר ושחרור.

מידע מפורט על מעצרים ניתן למצוא בסקירה מעמיקה על סוגי המעצרים.

זמני המעצר

כיוון שמעצר הוא הליך הפוגע בחירותו של אדם, הושמו סייגים למשך הזמן בו ניתן להחזיק אדם במעצר. לכל אחד משלושת סוגי המעצרים שציינו יש מגבלות זמן משלו:

◻️ מעצר ראשוני – מעצר ראשוני מוגבל לעד 24 שעות. באם גורמי החקירה מעוניינים להאריך את מעצרו של החשוד, על המשטרה להביאו בפני שופט עד תום 24 שעות ממעצרו, ולהציג בפני בית המשפט את הסיבות לבקשת הארכת המעצר.

◻️ מעצר ימים – במקרים רגילים, הוראת הארכת מעצר במסגרת מעצר ימים יכולה להיות עד 15 יום, כאשר סך כל ימי המעצר לא יעלה על 30 יום בטרם הגשת כתב אישום. במקרים מורכבים הדורשים חקירות מיוחדות ובמקרים חמורים כמו עבירות רצח, ניתן לקבל אישור מיוחד להארכה נוספת. בכפוף לקבלת אישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה, ניתן להאריך את מספר ימי המעצר עד ל 75 יום. כאשר מדובר בקטינים, תקופת ההארכה של מעצר ימים היא 10 ימים.

◻️ מעצר עד תום ההליכים – מעצר עד תום ההליכים אמור להימשך עד תום ההליך המשפטי המתנהל כנגד הנאשם. מעצר עד תום ההליכים יכול להימשך עד 90 יום, במידה ועולה צורך להאריך את תקופת המעצר, ניתן לעשות זאת עם קבלת אישורו של בית המשפט העליון.

השיקולים לשחרור העצור או המשך מעצרו

לאחר שהבקשה להארכת המעצר הובאה בפני השופט יחד טיעוני המשטרה ועורך הדין של החשוד, יכול בית המשפט להחליט את אחת מההחלטות הבאות:

א. להורות על מעצר החשוד למשך מספר ימים נוספים.

ב. להורות לשחרר את החשוד תחת התנאים שיקבע בית המשפט (כגון: מעצר בית, הרחקתו מהמתלונן או מאזור כלשהו, ועוד).

ג. שחרור ללא תנאים.

מעצר ימים הוא מעצר שנועד להשלים את פעולות החקירה, ולמנוע מהחשוד לשבש אותה, בטווח הקצר. אך כאמור, קיים סוג נוסף של מעצר והוא – מעצר עד תום ההליכים.

במידה ומוגש כתב אישום נגד הנאשם, ובאם המשטרה או גורם אחר מטעם התביעה, רואה צורך בכך, ניתן להגיש יחד עם כתב האישום, בקשה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים שננקטים נגדו. מדובר במצב בו החשדות כלפי הנאשם מגובשים יותר, מה שהביא לכך שהוגש נגדו כתב אישום. גם במצב זה, בית המשפט יכול להחליט האם לעצור את החשוד עד תום ההליכים (כשבכל תקופה מסוימת ישנה בחינה מחדש של ההחלטה), לשחררו ללא תנאים, או לשחררו בכפוף לתנאים שיקבע בית המשפט. מעצר עד תום ההליכים הינו בעייתי, שכן ההליכים הפליליים מסוגלים להימשך זמן ממושך ואף שנים, לכן מדובר בסנקציה חמורה ביותר. יש לזכור, החשוד נכלא מבלי שהוכחה עדיין אשמתו.

הגשת ערר על החלטת שופט המעצרים

שחרורו של חשוד ממעצר הינו עניין מהותי עבור שלומו והאפשרות להמשיך בחייו במהלך הזמן בו מתבצעת חקירה משטרתית בתיקו. בנוסף לכך, לשחרור ממעצר יכולה להיות השפעה חיובית על התנהלות ההליך הפלילי כנגדו בהמשך.

כאשר חשוד ועורך דינו סבורים שנפלה טעות בהחלטת בית המשפט להשאיר את החשוד במעצר, עומדת בפניהם האפשרות להגיש בקשת ערעור. את בקשת הערעור על החלטת שופט מעצרים להשאיר את החשוד במעצר יש להגיש לבית המשפט המחוזי.

כמו כן, ניתן לפנות  לערכאה שדנה בתיק בבקשת עיון חוזר. בקשה לעיון חוזר מוגשת כאשר נחשפות עובדות חדשות בתיק, אשר לא ניתן היה לדעת עליהן בדיון הקודם, כאשר חל שינוי משמעותי בנסיבות, או כאשר חלף זמן רב מהמועד בו הורה בית המשפט על המעצר.

לסיכום הגשת ערר על החלטת שופט שהחליט על המשך מעצרו של חשוד תתבצע באופן הבא:

◻️ הגשת ערר על מעצר ימים – במצבים בהם החשוד ועורך דינו סבורים כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט להמשיך ולהורות על מעצרו, ניתן להגיש ערר לערכאת הערעור. הערר יוגש בזכות לבית המשפט המחוזי.

◻️ הגשת עיון חוזר – אופציה נוספת העומדת לרשות עורך הדין והחשוד היא להגיש לאותה ערכאה שדנה בתיק בקשה לעיון חוזר בנוגע למעצרו של החשוד. בקשה לעיון חוזר תוגש במקרים בהם נחשפו עובדות חדשות שלא היו ידועות, ולא ניתן היה לדעת עליהן בדיון הקודם, הנסיבות השתנו או כאשר חלף זמן רב מאז הורה בית המשפט על המעצר.

הליך המעצר – שלב אחר שלב

התהליך בו אדם הופך מאזרח חופשי לעצור החשוד בפלילים כולל מספר שלבים. חשוב להכיר ולדעת את אותם שלבים, בייחוד עבור מי שעבורם מדובר במפגש ראשון עם מערכת האכיפה והמשפט. היכרות עם התהליך ושלביו מסייעת לעצור להתמודד בצורה מוצלחת יותר עם התהליך, ולפעול בדרך שתיטיב עמו ותשרת את האינטרסים שלו. להלן תיאור הליך המעצר שלב אחרי שלב:

◻️ עיכוב לשם חקירה במשטרה – חשוד בביצוע פשע מעוכב לחקירה במשטרה. בשלב זה יכול החשוד לבחור לשמור על זכות השתיקה, כמו כן זכאי החשוד להתייעצות עם עורך דינו ללא נוכחות שוטרים בחדר. חקירה ראשונית זו יכולה להימשך עד 6 שעות. לאחר מכן צריך הקצין הממונה על החקירה להחליט אם לעצור את החשוד לחקירה באזהרה או לשחררו.

◻️ מעצר לילה – אם הוחלט לעצור את החשוד, הוא יועבר לאחד מבתי המעצר, בו יעביר את הלילה.

◻️ בית משפט מעצרים – עם בוקר, יובא החשוד לבית משפט, כשהוא מלווה בשוטרים מיחידת נחשון, כדי ששופט מעצרים יקבע האם לשלחו להמשך מעצר או לשחררו. יחידת נחשון היא יחידה מובחרת של שירות בתי הסוהר, האחראית לליווי עצורים. יחידת נחשון קיבלה את האחריות על ליווי חשודים ועצורים לאחר שבני סלע, אסיר מסוכן, הצליח לברוח מבית המשפט. בבית המשפט ימתין החשוד יחד עם כל מי שנעצרו ביממה האחרונה.

◻️ דיון שופט מעצרים – שופט המעצרים דן בעניינם של כל החשודים שנעצרו במהלך היממה האחרונה. כפי שניתן לשער, בשל ריבוי החשודים הממתינים להחלטה בעניינם, הדיון נעשה במהירות, כמו סרט נע, כדי שהשופט יספיק לדון בעניינם של כל החשודים הממתינים בבית המשפט. כל דיון נמשך כעשר דקות ובמהלכו מצהירה המשטרה על מספר ימי המעצר הדרושים לה על מנת להשלים את החקירה בעניינו של החשוד.

◻️ שחרור או המשך מעצר – אם לא עולה חשש לכך שהחשוד יבצע מהלכים לשיבוש החקירה, יימלט מידיהן של הרשויות או יגרום נזק לעצמו או לאחר, ישוחרר החשוד למעצר בית. חשוב להבין, גם אם קיימות ראיות חזקות כנגד החשוד, במידה ואינו מהווה סיכון, יישלח למעצר בית.

◻️ סיום חקירה והחלטה על הגשת כתב אישום – עם סיום החקירה המשטרתית בוחנות המשטרה והפרקליטות את חומר הראיות ושוקלות האם יש בתיק חומר ראיות מספיק להגשת כתב אישום. במידה ומתקבלת החלטה להגיש כתב אישום, הופך החשוד לנאשם והמשך הדיונים בעניינו יתנהלו בבית המשפט. במידה ומוחלט שלא להגיש כתב אישום, ישוחרר החשוד ממעצר.

גלעד שלמור מדגים בכתבה שהופיעה באתר חדשות 2 אונליין את הליך המעצר:

זכויות נחקרים ועצורים

מעצר הוא חוויה קשה עבור כל אדם, מדובר בשלילת החופש של העצור, בפגיעה בכבודו, בשמו הטוב ובפרנסתו. בסיטואציה של מעצר וחקירה, העצור נמצא בעמדת נחיתות מול השוטרים והחוקרים, אשר יעשו כל שבידיהם בכדי לאסוף מספיק ראיות להגשת כתב אישום. כדי להגן על חשודים ולמנוע אי צדק, נקבעו בחוק זכויות לנחקרים ולעצורים.

כדי להגן על עצמו מפני עוול, הפללה עצמית ושלילת זכויות, רצוי שהעצור ידע מהן זכויותיו:

זכות ההיוועצות בעורך דין

סעיפים 34(א) ו 34(ב) לחוק המעצרים קובעים כי לעצור עומדת הזכות להיוועץ בסניגור ללא דיחוי. כאשר עצור מודיע כי הוא מעוניין להיוועץ בסניגור, המשטרה מחויבת ליצור קשר עם הסניגור באופן מידי עד כמה שניתן, לעצור את מהלך חקירת העצור ולהמתין לבואו של סנגורו. זאת כל עוד הסניגור הודיע על הגעתו בתוך פרק זמן סביר ובהנחה שלא קיים סייג חוקי המאפשר, על פי תנאים מיוחדים הקבועים בחוק, לדחות את מפגשו של העצור עם סנגורו.

הזכות לאי הפללה עצמית, לשתיקה ולסירוב לשיתוף פעולה עם החוקרים

לכל עצור עומדת הזכות לאי הפללה עצמית. בין היתר, פירושה של הזכות לאי הפללה עצמית הוא הזכות לשתוק, והזכות שלא לשתף פעולה עם פעולות חקירה כמו שחזור, עימות עם מתלונן והשתתפות במסדר זיהוי חי.

חשוב להבין ששמירה על זכות השתיקה וסירוב לשתף פעולה עם החוקרים הן פעולות שעשויות להיות להן השלכות משפטיות לחובתו של החשוד הן בטווח המידי והן בטווח הארוך. משום כך, חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי מנוסה לפני שנוקטים בצעדים אלו. עורך דין פלילי מנוסה יבחן את נסיבות המקרה וימליץ לעצור על הפעולה המתאימה, שתביא לו את התועלת המירבית ולא תגרום לו נזק באיזשהו שלב בהמשך ההליך הפלילי המתנהל כנגדו. דרך הפעולה המועדפת משתנה בהתאם לנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה ומקרה.

בדיקת פוליגרף

בדיקת פוליגרף אינה קבילה כראייה בהליך פלילי, יחד עם זאת, כיוון שבמסגרת מעצר ימים נשקלות גם ראיות שאינן קבילות, חשוד הבטוח בגרסתו ושומר על קור רוחו יכול לבקש להיבדק בפוליגרף.

בנוסף, במצבים בהם המשטרה מתקשה לאסוף ראיות נגד חשוד היא עשויה להציע לו לבצע בדיקת פוליגרף. במצבים מעין אלו, ישנה חשיבות מכרעת מצד החשוד להיוועץ בעורך דין טרם מסירת תשובתו להצעת החוקרים.

מסדר זיהוי

לחשוד עומדת הזכות לדרוש נוכחות של עורך דין מטעמו בעת עריכת מסדר זיהוי. במידה וחשוד דורש נוכחות עורך דינו, על גורמי המשטרה לעשות כל שניתן כדי לאתרו ולזמנו להליכי הזיהוי.

מסדר זיהוי הוא כלי בידי התביעה לבסס זיהויים של חשודים שנצפו על ידי עדי ראייה כשהם מבצעים עבירה פלילית. בכדי לאפשר דיוק מירבי של המסדר, ולמנוע טעויות זיהוי, השתכללו במהלך השנים נוהלי המסדר.

באופן כללי יש להעדיף קיומו של מסדר זיהוי חי, שנחשב להליך בעל אמינות וערך ראייתי גבוהים ביותר. יחד עם זאת, לא תמיד ניתן לבצע מסדר זיהוי חי בפורמט המקורי שלו, ולכן קיימים מספר נוהלי מסדר זיהוי אלטרנטיביים.

כיוון שמסדר זיהוי חי נחשב למדויק ואמין מן השאר, במידה וניתן לעשות זאת, יעדיפו החוקרים לבצע מסדר זיהוי חי.

הזכות לדעת מה החשדות כנגדך

לעצור עומדת הזכות לדעת בצורה מדויקת מה הם החשדות כנגדו. במידה והחשדות שנמסרו לו הינם כלליים בלבד, הוא רשאי לבקש שיצוין בהודעה כי אינו יכול להשיב מכיוון שהחשדות כלליים.

הזכות לחקירה הוגנת ואיסור על הפעלת אלימות או שימוש באמצעים פסולים כנגד העצור

חל איסור על המשטרה להשתמש בכוח או באמצעים פסולים אחרים על מנת לשבור את רוחו של העצור בכדי לכפות עליו למסור גרסה מסוימת או להודות בעבירה המיוחסת לו. באם נעשה שימוש באמצעים פסולים, יש להביא את הדבר לידיעתו של עורך דינו של העצור ולידיעת בית המשפט. כמו כן מומלץ לשקול הגשת תלונה למח”ש.

אם נעשה שימוש באמצעים פסולים, על העצור לדרוש מהחוקר לציין עובדה זו על גבי ההודעה. כמו כן, אם לאחר מספר שעות חקירה העצור עייף ומותש מכדי להמשיך, עליו להודיע זאת לחוקרים ולבקש הפסקת החקירה. אם החקירה ממשיכה למרות בקשתו של העצור, עומדת לו הזכות לשתוק ולדרוש שיצוין בדוח החקירה כי הוא שותק מכיוון שבקשתו להפסקת החקירה עקב עייפות ותשישות נענתה בשלילה.

תיעוד החקירה

כל פעולה ואמירה שמתקיימות במהלך החקירה צריכות להיות מתועדות ורשומות בכתב. לעיתים החקירה מתועדת גם בהקלטה או בצילום. תיעוד החקירה הוא חלק מזכויותיו של הנחקר.

שפת החקירה

לעצור עומדת הזכות להיחקר בשפתו, כמו כן , על ההודעה להיכתב בשפתו של העצור ולעצור עומדת הזכות לקרוא את ההודעה.

הזכות לקרוא היטב את הכתוב לפני חתימה על הודעה

לעצור עומדת הזכות לקרוא את ההודעה שנרשמת כהודעה שנמסרה מפיו בטרם יחתום עליה.

הזכות לטיפול רפואי

לעצור עומדת הזכות לקבלת טיפול רפואי. עצור המבקש זאת זכאי להיבדק על ידי חובש או רופא. לכל עצור הזכות לקבל את הטיפול הרפואי הנחוץ לשם שמירה על בריאותו, כפי שנקבע על ידי רופא המעצר. כמו כן, עצור זכאי להזמין רופא פרטי ולקבל חוות דעת רפואית נוספת.

הזכות לתנאי מעצר הולמים על פי דרישות החוק

החוק קובע כי יש להחזיק עצורים בתנאי מעצר הולמים, אשר אינם פוגעים בבריאותם או בכבודם. קביעה זו מבוססת על התפיסה לפיה מעצר נועד לשלול את חירותו של העצור, אך לא לשלול את צלם האנוש שלו ועל כך שכל עוד לא הוכח אחרת, עצור נחשב חף מפשע.

החוק מפרט בדקדוק את תנאי המעצר הראויים, נציג להלן את העיקריים שבהם:

◻️ תא המעצר – תא המעצר צריך לכלול חלון המאפשר כניסת אוויר מבחוץ ואוורור התא, שירותים וכיור. בתא מעצר צריכות להיות לא יותר מארבע מיטות והוא צריך להכיל שולחן, תאורה חשמלית, מושבים ומדפים. מבני מעצר שנבנו או שופצו אחרי שנת 1997 צריכים להיות מתוכננים כך שלכל עצור יהיה שטח ממוצע של לפחות 4.5 מ”ר וכן תשתיות תקשורת וחשמל.

◻️ חפצים אישיים – לעצור יש זכות להחזיק מסמכים שקשורים למעצרו או חקירתו אשר נמסרו לו במהלך מעצרו. כמו כן, עצור זכאי להחזיק עיתונים, כלי כתיבה, תשמישי קדושה, ספרים, ביגוד ראוי, אביזרים רפואיים, טבעת נישואין ושעון יד, מצרכי היגיינה ותיק חפצים אישיים. לעצור יסופקו מיטה, שמיכות נקיות, מזרון, סבון ונייר טואלט.

◻️ מזון – עצור זכאי לשלוש ארוחות מזינות ובריאות ביום, המוגשות בשעות סדירות .

◻️ זכויות עצור בבית המעצר – עצור זכאי להליכה יומית באוויר הפתוח במשך שעה בכל יום, בכפוף לכך שתנאי מתקן המעצר מאפשרים זאת. לא יוחזק עצור למעלה משבעה ימים במתקן מעצר שאינו מאפשר הליכה יומית באוויר הפתוח. ממונה על חקירה יכול למנוע זכות זו מעצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום עקב חשש לפגיעה בחקירה ומפקד מתקן מעצר רשאי לעשות זאת בשל חשש לפגיעה בשלומו של עצור. במקרים אלו, יש לאפשר לעצור הליכה באוויר הפתוח לפחות פעם אחת בחמישה ימים.

◻️ ביקורים – עד להגשת כתב אישום, עצור אינו זכאי לקבלת ביקורים, אלא אם כן הממונה על החקירה מאשר כי הביקור אינו יכול לפגוע בחקירה.

סמכות קצין משטרה ממונה לשחרר חשוד ממעצר בתחנה

אם וכאשר מציע הקצין הממונה לעצור את האפשרות להשתחרר בתחנת המשטרה, על העצור ליידע את עורך דינו בדבר תנאי השחרור. סמכויותיו של קצין ממונה בעניין קביעת תנאי שחרור הן מוגבלות, עורך דינו של העצור יבדוק האם הוטלו תנאים שאינם סבירים או שאינם בסמכות הקצין הממונה והאם יש מקום לערער על החלטת הקצין הממונה.

חלופות מאסר

סעיף 21(ב) לחוק המעצרים קובע כי כאשר אין מסוכנות של העצור כלפי אדם או רכוש וכאשר אין סכנה לשיבוש החקירה או הימלטות של החשוד, על בית המשקל לשקול חלופות מעצר – קרי שחרור החשוד בתנאים מגבילים.

לפני החלטה להשאיר אדם במעצר, על בית המשפט לבדוק את נסיבות המקרה ולבדוק האם אין חלופות אחרות שישיגו את מטרת המעצר.

מומלץ לעצור להיעזר בעורך דין מעצרים על מנת שיפעל לכך שבית המשפט יעדיף חלופת מעצר על מעצר. חלופת מעצר יכולה לכלול תנאים מגבילים, על מנת להבטיח שהעצור לא ישבש הליכי חקירה ולא ימלט.

חלופות מעצר אפשריות הן למשל שחרור למעצר בית, שחרור הכולל הרחקה מעיר מגוריו של העצור ושחרור בערבות כספית.

כיצד מומלץ לנהוג במקרה של מעצר

◻️ פנייה מוקדמת ככל שניתן לעורך דין מעצרים ובניית קו ההגנה המשפטי – במקרה של מעצר חשוב לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין פלילי בעל ניסיון ומומחיות בסיוע וליווי עצורים. עבור כל אדם, ובייחוד עבור אדם נורמטיבי שזהו מעצרו הראשון, מעצר הינו חוויה קשה וטראומטית. חווית המעצר היא קשה ועשויה לשבור גם את רוחו של אדם הנחשב לחסון ביותר. גם אם בסופו של דבר יתברר כי המעצר היה מעצר שווא, החוויה היא טראומטית הן לעצור והן לבני משפחתו. עורך דין מעצרים יכול להביא להמרתו של מעצר ימים בחלופת שתאפשר לעצור ולמשפחתו להמשיך בשגרת חיים רגילה עד כמה שניתן ובמינימום נזק תדמיתי ונפשי. כמו כן, עורך הדין צריך לאסוף כמה שיותר חומרים על התיק כדי שניתן יהיה להבין את התמונה הכללית כבר בזמן המעצר, שכן בין אם העצור אשם או זכאי, מערך ההגנה המשפטית שלו מתחיל להתגבש כבר ממועד זה.

◻️ ברר מה מעמדך – חשוב לברר מהי העילה המדויקת בגינה נעצרת, ישנן עילות שאינן מקנות למשטרה סמכות מעצר. חשוב להבין מה מעמדך בעת החקירה: האם אתה נחשב לחשוד או לעד? האם אתה מעוכב או עצור? האם אתה נחקר באזהרה?

◻️ הארכת מעצר – המשטרה אינה בעלת סמכות להחזיק אדם בחקירה ללא סיבה הולמת. יש לברר מה עילת ההארכה ולבדוק האם מדובר בעילה מוצדקת. בתור עצור שהמשטרה מבקשת להאריך את מעצרו, עליך לעשות כל שניתן כדי להפריך את עילת המעצר ולהוכיח כי  לא מתקיימים במקרה שלך תנאים המצדיקים הארכת מעצר, כמו למשל ששחרורך ממעצר לא יפגע בהמשך החקירה וכי אין סכנה שתבצע פשע כלשהו או תפגע ברכוש או אדם.

◻️ שמירה על קור רוח – המעצר מהווה שלב ראשון בחקירה, יש עצורים שנכנסים להלם בשלב זה, במיוחד אם הם מצולמים על ידי התקשורת, מובלים כשהם אזוקים וצופים בשוטרים מבצעים חיפוש בבית או בעסק שלהם. למרות הלחץ והתחושות הקשות, חשוב לשמור על קור רוח ולא להתנגד למשטרה באופן מילולי או פיזי.

◻️ לא תמיד מומלץ לשמור על זכות השתיקה – לפני שאתה מחליט לשמור על זכות השתיקה, היוועץ בעורך דינך. שמירה על זכות השתיקה עשויה לעתים לגרום יותר נזק מתועלת, כמו להביא להארכת מעצרך או תיוגך כמי שיש לו מה להסתיר ומי שאינו משתף פעולה עם החקירה.

◻️ שיתוף פעולה עם המשפחה – חשוב לדאוג לשיתוף פעולה עם המשפחה. ראשית, העצור זקוק לתמיכת המשפחה מבחינה נפשית. בנוסף, יש מקרים בהם המשטרה מפעילה לחץ על משפחת העצור במטרה לגרום לעצור להילחץ ולטעות, כמו כן תמיכת המשפחה נדרשת ותורמת במקרים של חלופות מעצר כמו שחרור בערבות או מעצר בית.

◻️ תרגילי חקירה – תפקידם של חוקרי המשטרה הוא לאסוף ראיות מספיקות להרשעת עבריינים. במסגרת תפקידם יעשו החוקרים ככל שביכולתם על מנת לגרום לך למסור פרטים שיסייעו להפליל אותך. חוקרי המשטרה הם אנשי מקצוע מיומנים והם משתמשים בשיטות ותרגילי חקירה מתוחכמים. חשוב שתכיר את תרגילי החקירה כדי שלא תודה בטעות בפשע שלא ביצעת או תקשור עצמך לפרשיות שללא הודאתך לא ניתן היה לקשר אותך אליהן. כל מה שנאמר ונעשה במסגרת החקירה מתועד, דברים שיאמרו על ידך בשוגג יהיה קשה להפריך לאחר מכן. אל תמסור מידע ופרטים לפני שאתה מתייעץ עם עורך דין פלילי.

איזה ציוד מותר להכניס לעצורי ימים בכלא?

הכנסת ציוד לעצורי ימים תאושר רק לקרוב משפחה שהוא בדרגת קרבה ראשונה.

רשימת הציוד שמותר להכניס לעצור ימים:

◻️ 5 גרביים

◻️ 5 תחתונים

◻️ מגבת בינונית אחת

◻️ שני מכנסיים טרנינג (לא ג’ינס)

יודגש כי לא ניתן להכניס בגדים עם ביטנה כפולה, כובעים, קפוצ’ונים וכלי רחצה.

מועדי הכנסת ציוד לכלא לעצורי ימים

◻️ מגרש הרוסים – כל יום למעט שישי בין השעות 10:00-13:00. הכנסת סיגריות, בקניה במקום, בימי שני ורביעי.

◻️ אבו כביר – כל יום 08:00 – 20:00. סיגריות – שישי וראשון 08:00-12:00.

◻️ ניצן – 9:30, 12:30, 15:30, 19:30.

◻️ אוהלי קידר – 08:00-17:00, יום שישי וערבי חג 08:00-12:00.

◻️ קישון – עד השעה -14:00. הכנסת סיגריות בימי שלישי וחמישי.

◻️ שקמה – עד השעה 16:00 כל יום. יום ו׳ עד השעה 11:30.

תלונות עצורים כנגד אלימות שוטרים

נקיטת אלימות כלפי עצורים אינה מותרת. במקרה שחוקרי המשטרה נוקטים כלפי עצור באלימות או כל התנהגות בלתי חוקית אחרת, ניתן להגיש תלונה על כך למח”ש. בכל מקרה של התנהגות לא הולמת של חוקרי המשטרה כלפי עצור יש לדווח לעורך דינו של העצור, אשר יברר עם העצור את פרטי המקרה ויסייע לו במקרה הצורך בהגשת התלונה למח”ש.

במקרים לא מעטים אנו עדים לתלונות לפיהן הגורמים המופקדים על החקירה והמעצר נוקטים באלימות או בהתנהגות בלתי חוקית אחרת כלפי העצורים אותם אנו מייצגים. בכל מקרה בו מתעורר חשש להתרחשותה של התנהגות אלימה ו/או התנהגות בלתי חוקית אחרת, מצד גורמי החקירה והמעצר, כלפי עצורים, אנו מבררים עם העצור את פרטי המקרה ומיידעים אותו על האפשרות ועל החשיבות שבהגשת תלונה למח”ש.

מה קורה לאחר סיום חקירת התיק במשטרה?

◻️  העברת חומר החקירה לתביעה: המשטרה תעביר את חומר החקירה לטיפולה של הפרקליטות או התביעה המשטרתית, לפי חלוקת הטיפול שנקבעה בחוק.

◻️  השלמת החקירה: היועץ המשפטי לממשלה או תובע רשאים להורות למשטרה להוסיף ולחקור, לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.

◻️  הגשת כתב אישום והעמדה לדין פלילי: לאחר החקירה וכאשר ישנה תשתית ראייתית מספקת להרשיע נאשם בפלילים – עשויה התביעה להחליט על הגשת כתב אישום נגדו בפני בית משפט פלילי. כתב אישום הוא מסמך המוגש על-ידי המדינה נגד נאשם שסבורה היא שיש להעמידו לדין ולהענישו על מעשיו הפליליים.

◻️  סגירת תיק בשל חוסר ראיות מספיקות: כאשר אין למשטרה חומר ראיות אשר סביר שיביא להרשעת אדם בעבירה מסוימת.

◻️  סגירת תיק בשל חוסר אשמה: במקרים בהם אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצועה של עבירה, באופן שלא ניתן לייחס לו כל “אשמה”. תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק מרישומי המשטרה (בפועל הרישום לא נמחק ממחשבי המשטרה).

◻️  סגירת תיק בשל חוסר עניין לציבור: כאשר המשטרה או התביעה מגיעה לקביעה ערכית כי אין תועלת ציבורית בהעמדה לדין.

◻️  סגירת התיק בהסדר מותנה: רשויות התביעה מוסמכות לסגור תיקים פליליים נגד חשודים שנמצאו נגדם מספיק ראיות המאפשרות את העמדתם לדין בעילה של “סגירה בהסדר”, בתמורה להודאה בעבירה מצדם והתחייבות לשלם פיצוי או להימנע מביצוע עבירות נוספות בעתיד. במאמר הבא מסביר עו”ד דוק על הליך סגירת תיק בהסדר מותנה.

כמו כן, החשוד רשאי לפנות לתובע המשטרתי בבקשה לשנות את עילת הסגירה בתיק.

ההליך הפלילי על ציר הזמן

ההליך הפלילי כולל שלושה שלבים עיקריים:

◻️ חקירה – איסוף ראיות כנגד החשוד.

◻️ מעצר – שלילת חירותו של החשוד.

◻️ משפט פלילי – במקרים בהם מחליטה המדינה להגיש כנגד חשוד כצב אישום, הופך החשוד לנאשם ומתנהל משפט פלילי על מנת להכריע אם להרשיע או לזכות את הנאשם ולקבוע את עונשו.

מאמרים רלוונטיים בתחום המעצרים

◻️ מהי חקירה תחת אזהרה ומה זה אומר?

◻️ הכנה לחקירה במשטרה – המדריך לנחקר

◻️ חקירה משטרתית – איך להתמודד נפשית ומנטלית

◻️ זכויות חשודים בחקירה באזהרה

◻️ תרגילי חקירה – כיצד להיזהר מהם

◻️ 10 דברים שאסור לעשות בזמן חקירה במשטרה

◻️ ייעוץ לפני חקירה – באין תחבולות יפול עם ותשועה ברוב יועץ

◻️ חוק חקירת חשודים – חשיבותו ומשמעות הפרתו

◻️ כיצד נכון להתמודד נפשית ומנטלית בזמן ולאחר החקירה במשטרה?

◻️ האם רצוי שעורך דין יתלווה עם חשוד לחקירת משטרה?

◻️ באילו מצבים רשאית המשטרה לעצור אדם וכיצד ניתן להביא לשחרורו?

◻️ מהו עימות במשטרה והאם צריך להתכונן אליו?

◻️ האם ישנה חובה להתייצב לחקירת משטרה?

◻️ הזכות להיוועץ עם עורך דין טרם החקירה ובמהלכה

◻️ שחרור חשודים ממעצר לאחר חקירת משטרה

◻️ סיום חקירה במשטרה – מה עושים מכאן?

◻️ כלל ברזל – היוועצו בעורך דין פלילי טרם החקירה או שמרו על זכות השתיקה עד להגעתו

אזרחים רבים נוהגים לחשוב כי רק עבריינים או פושעים מקצועיים מוזמנים או נלקחים לחקירת משטרה ומבלים שעות ארוכות ומתישות בחדרי חקירות אפלים תוך שהם סופגים השפלות מנטליות ואלימות קשה שכל תכליתה היא לשבור בכל מחיר את רוחם ולהוציא מהם מידע, גם אם שקרי, שיהווה את המסמר האחרון בהליך הפלילי המתנהל נגדם. לצערנו, המציאות מלמדת כי גם אזרחים נורמטיביים, ללא עבר פלילי אשר חפים מכל אשם, מוצאים עצמם בעל כורחם, תחת חקירה פלילית ומעצר שווא. בימים בהם נדמה לעיתים כי מטרתה של החקירה המשטרתית אינה מציאת ראיות לחשיפת האמת, אלא מציאת ראיות להרשעתו של חשוד מומלץ כי תעשו לעצמכם כלל ברזל אחד שישרת אתכם בצוק העיתים – היוועצו בעורך דין טרם החקירה או שמרו על זכות השתיקה עד הגעתו לתחנת המשטרה.

חקירת משטרה לאו מילתא זותרא היא. בשגרה אתם מתנהלים באופן נורמטיבי וחיים בתחושה של “לי זה לא יקרה”, אולם במידה ומקרה כזה אכן קורה זכרו לשמור על זכות השתיקה ולהמתין להגעתו של עו”ד פלילי לתחנת המשטרה, לא משנה כמה השפלות אתם חוטפים וכמה זמן מעכבים אתכם בתחנה. עליכם להבין כי תצטרכו לגייס עצבי ברזל וקור רוח לצד שליטה עצמית, אך כל זה יהיה נכון וקביל בייחוד כאשר אתם יודעים דבר או שניים על החוק הפלילי בישראל ובמרבית המקרים, מרבית האזרחים כלל אינם יודעים זאת.

◻️ זומנתם לחקירה או נעצרתם על-ידי המשטרה?

גם אם אתה אדם נורמטיבי, זה ששומר על החוק, לא מעשן, לא שותה, זה שנוהג עם שתי הידיים על ההגה ותמיד שם חגורה, עובד בעבודה מסודרת, בעל משרה מכובדת, לעיתים אפילו ידוע בציבור, משתדל לכבד את הזולת ולא לעבור על החוק – פתאום, ביום בהיר אחד וללא הכנה מוקדמת אתה יכול למצוא את עצמך בנקל תחת חקירה משטרתית בגין חשד בלבד למעשה שביצעת לכאורה, ומכאן העלילה יכולה רק להסתבך אם לא תשמור על כלל היסוד האחד – התייעצות עם עורך דין פלילי טרם החקירה. לכן, כדאי להתכונן לחקירה ברצינות רבה, אף אם אתה בטוח בצדקתך. חשוב לקבל ייעוץ לפני חקירה מטעם עורך דין פלילי מנוסה ללא קשר למסגרת שבה היא נערכת. החקירה היא השלב הראשון בהליך הפלילי. לפעמים האמת היא פתלתלה ומעורבות האדם אינה כפי שהוא סבור מראש. החוקרים ינסו למשוך אותו במילים, לשכנע אותו על מעורבותו ולאסוף עדויות וראיות.

יש לדעת כיצד להיערך לחקירה בתבונה, הן מבחינת מידע וזכויות אזרחיות וכלה בטקטיקות של חקירה וכיצד להתגונן בפניהם. הניסיון מוכיח כי אדם שקיבל ייעוץ מקצועי עוד לפני החקירה, לא איבד את שלוותו, יכול היה לענות על השאלות בקור רוח ופעמים רבות הדבר היטה את הכף לטובתו. גם אם מדובר בנחקר שבוודאות אשם, הרי החקירה משמעותית מאוד להמשך ההליך שיבוא לאחר מכן, וכל דבר שייאמר בחקירה עלול להשפיע על עתידו.

זכור, כל אמירה, תגובה או הודאה בזמן החקירה – גורליים להמשך ההליך הפלילי נגדך. משכך, כל מה שתאמר בחקירתך עשוי לשמש נגדך בבית המשפט, ומה שהיית אמור לציין במהלך החקירה ולא ציינת –  לא תוכל לטעון במועד מאוחר יותר, שכן ידובר בגרסה כבושה שמשקלה הראייתי נמוך למדי לדעת בתי המשפט.

נוכח חשיבותה הרבה של החקירה ונוכח ההשלכות מרחיקות הלכת שעשויות להיות לה על המשך ניהול ההליך נגדך, חשוב שתיוועץ עם עורך דין פלילי מנוסה טרם החקירה. דע – כי התייעצות משפטית עוד בטרם הגעתך לחקירה עדיפה על פני יעוץ בדיעבד ותיקון טעויות שנעשו במהלך החקירה.

◻️ חשיבות איכות הייצוג המשפטי בשחרור חשוד ממעצר

חווית המעצר היא טראומטית עבור כל אדם ומהווה פגיעה קשה בשגרת חייו ובשגרת חייהם של יקיריו. בכל מקרה של מעצר יש לפנות מידית לעורך דין מעצרים, אשר בכוחו לפעול למען שחרור ממעצר או המרת המעצר בחלופה הולמת שלא תפגע בצורה כה חריפה בחירותו ובכבודו של העצור. במקרים רבים החלטות שופטי המעצרים במקרים אלו נוטה לכף החומרה עקב הקונספציה הראשונית והמוטעית של אשמת החשוד, לכן קיימת חשיבות מכרעת לייצוג וליווי של עורך דין.

על כן, קיימת חשיבות מכרעת לסיוע מטעם עורך דין המתמחה במעצרים אשר יפעל במלוא המרץ ובכל אמצעי קיים בחוק לביטול הליך המעצר. במידה ונעצרת, עליך להיוועץ באופן מיידי עם עורך דין מעצרים שילחם עבורך בבית המשפט ויסייע לך להציג את גרסתך בצורה המשכנעת והטובה ביותר מבחינה משפטית על מנת שתקבל את החופש שלך חזרה. להתייעצות בנושא ניתן ליצור עימנו קשר בכל שעה בטלפון 052-6885006 או באמצעות הטופס המקוון באתר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-19 באפריל 2024.