בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע זיכה בעלי מסעדה מאשמת העסקת עובד זר

אישום לא מבוסס בעבירת העסקת עובד זר

השופט צבי פרנקל, המכהן כסגן נשיא בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, זיכה בעל מסעדה באשדוד מעבירת העסקת עובד זר אזרח סודן השוהה בארץ ללא היתר במסעדה הממוקמת בחוף אשדוד. הזיכוי נעשה לאחר שהשופט השתכנע מטענת ההגנה כי המדינה לא ביססה את טענותיה, ולא סיפקה ראיות המצביעות אפילו לכאורה על אשמת החברה ובעל המסעדה.

כתב האישום

בכתב האישום טענה המדינה כי האזרח הסודני שהועסק על ידי בעל המסעדה וחברה נוספת שהה בישראל באופן בלתי חוקי וללא אשרת שהייה, לאחר שהסתנן ארצה. בדוח שצורף לכתב האישום תוארה תצפית שביצעו פקחים, במהלכה נצפה העובד כשהוא מבצע פעולות שונות כמו פתיחת שמשיות הממוקמות מסביב למסעדה, כניסה  ויציאה מן המסעדה, שיחה עם בעל המסעדה, ואף עלייה על כיסא והכנסת תקע לשקע חשמלי. על פי טענת המדינה, כל אלו הן פעולות שנעשו במסגרת העסקתו של העובד במקום.

בנוסף לכך מתאר הדוח כי כאשר המוכר שעבד במקום באותו זמן ראה את הפקחים הוא צעק לעובד להתחבא. למרות שניסה לחמוק מהם, מצאו הפקחים את העובד הסודני כשהוא מסתתר בשירותים ציבוריים סמוכים למקום המסעדה. המוכר ציין שהוא מחליף את בעל המסעדה, ואילו העובד, כאשר נשאל אם הוא מועסק במקום ענה שאכן הוא מועסק במסעדה במהלך כל הקיץ. יש לציין שכשנשאל מי משלם את שכרו, מסר העובד הסודני שם וטלפון של אדם אחר, ולא את פרטיו של בעל המסעדה אותו האשימה המדינה בהעסקתו.

טענות ההגנה

בעלי החברה ובעל המסעדה טענו כי אין להם כל קשר או היכרות עם העובד והעלו טענות שונות כלפי המדינה. השופט בחר להתייחס לטענת “אין להשיב לאשמה”. מדובר בטענה הנטענת בתחילת ההליך המשפטי, עוד לפני שלב ההוכחות, אשר לפיה אין להמשיך בהליך המשפטי ויש לזכות את הנאשמים, כיוון שהמדינה לא סיפקה ראיות המוכיחות אשם או אשם לכאורה.

פגמים וכשלים של התביעה

לאחר שבחן את כתב האישום, הגיע השופט פרנקל למסקנה כי אין בפעולותיו של העובד כפי שהן מתוארות בכתב האישום די להוכחת העסקתו על ידי הנאשמים. השופט הוסיף וציין כי המדינה לא עשתה כל מאמץ לאתר ולחקור את האדם אשר את פרטיו מסר העובד, וכן כי המוכר שעבד במקום לא זומן לחקירה. לאור זאת קבע השופט כי חומר  הראיות בתיק דל מכדי שניתן יהיה לדון בו או לבסס אשמה.

זיכוי מעבירת העסקת עובד זר

השופט פרנקל זיכה את בעל המסעדה ואת בעלי חברת לין שון ספנות מאשמה, כיוון שחומר הראיות לא הכיל מידע שיש בו מספיק בכדי לבסס אפילו אשם לכאורה. לאור כשלים בניהול החקירה ואיסוף הראיות נוצר מצב בו אין די ראיות בכדי לנהל משפט, או כדברי השופט “אין הצדקה לדרוש מן הנאשמים להתגונן, שכן אין לנאשמים בפני ‘מה’ להתגונן”. זאת, בנוסף לעובדה שהנאשמים הכחישו כאמור כל קשר למסתנן, הוביל לזיכוי הנאשמים כבר בשלב מוקדם של ההליך.

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-25 במרץ 2020.