תושב אום אל פחם נחקר על כך שהסיע פלסטינים בישראל, והחקירה הובילה לשוטר שסיפק לו את האישורים להסעות אלה, תמורת שוחד. החקירה החלה לאחר שתושב אום פחם נעצר בחשד כי הסיע שב"חים במשך שנים רבות. במהלך החקירה הודה כי ביצע הסעות אלה תחת אישור שקיבל מרכז מודיעין ידוע במשטרה, ואף הציג בפני החוקרים הקלטות של עסקאות אלה.
לאחר תחקורו עצרה המשטרה את השוטר, תושב אזור הצפון, והוא נחקר במחלקה לחקירות שוטרים. נמסר כי הוא נחקר בחשד לקבלת טובות הנאה ושוחד ואף סייע לעבריינים נוספים תמורת תשלומים שונים. הוא שוחרר לביתו בתנאים מגבילים.
השופטת אסיף, שבדקה את עניינו של תושב אום אל פחם, מתחה ביקורת על המשטרה. לטענתה המשטרה האריכה את מעצרו של הנהג, במקום לבדוק את טענותיו כי פעל תחת תיאומים והסכמים בתוך המשטרה עצמה. כמו כן ציינה שתיקים שנפתחו כנגד אותו נהג על טענות דומות, נסגרו כבר בשנת 2008 בלי בדיקה מעמיקה על אי הסדרים המתחוללים בתוך המשטרה עצמה. באישור השופטת שוחרר הנהג בחתימה שלו ובערבות כספית.
עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו צפוי למאסר של עד 10 שנים בהתאם לסעיף 290(א) לחוק העונשין או לקנס הגבוה פי ארבעה משווי טובת ההונאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה. דינו של הנותן שוחד לעובד ציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו הוא עד 7 שנות מאסר או קנס כפי שפורט להלן.
סעיף 284 לחוק העונשין קובע עד 3 שנות מאסר לעובד ציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד. זאת ועוד, לפי סעיף 415 לחוק, דינו של המקבל דבר במרמה הוא עד 3 שנות מאסר ועד 5 שנות מאסר אם היא נעברה בנסיבות מחמירות.
