עו"ד אסף דוק
לפי כתב האישום המתוקן, בשנת 2015 תכננו שני הגברים להביא נשים ממזרח אירופה, כדי שאלה יספקו שירותי מין בתשלום. הם איתרו 4 נשים באמצעות אתרי אינטרנט, ניצלו את מצוקתן הכלכלית ואמרו להן שהן מגיעות לישראל לעבוד בשירותי עיסוי. בפועל, הביאו אותן לדירות שברשותם, והחתימו אותן על חוזה בעברית שבו הוגדרו שירותי המין שעליהן לספק והאחוזים שעליהם לשלם למערערים.
הנשים הגישו תלונה כנגד הגברים ואלה הודו בעובדות כתב האישום והורשעו. כתב האישום מתאר כי אמנם הגברים לא כלאו את המתלוננות, לא נטלו מהן את הדרכונים, הנשים גרו בדירות והחזיקו במפתח משלהן, אך הם הואשמו בעבירות של החזקת מקום לשם זנות, סרסרות למעשי זנות, הבאת אדם לשם עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות ואחד מהם אף הואשם בבעילה אסורה בהסכמה.
תסקיר שירות המבחן לגביהם העלה אחד מהמתלוננים אינו נוטל אחריות על מעשיו והוא בעל פלילי, לכן אין המלצה לתהליך שיקומי אלא עונש מאסר. המערער השני נטל אחריות על מעשיו, אך לאור אופיו יש להטיל עליו עונש מאסר, במקביל לטיפול; תסקיר נפגעות העבירה העלה כי הנשים במצב נפשי קשה, מתקשות לתת אמון באנשים, חשות ניצול והפקרה, דיכאון וחרדה.
בדיון מיום 7.9.2016 פסק בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו כי לאור חומרת העבירות יש לקבוע ענישה הולמת עם מסר ברור של הרתעה, והטיל על כל אחד משני הגברים עונש מאסר של ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי לכל אחת מארבע המתלוננות.
הגברים ערערו על עונשם בפני בית המשפט העליון. בישיבה מיום 20.7.2017 דחה בית המשפט העליון את הערעור וקבע כי אין להתערב בעונש שנגזר בבית משפט מחוזי, להוציא מקרים יוצאי דופן או אם התגלתה בהם טעות. הוחלט שמתחם העונש סביר לעבירות, שהטענה על אכיפה בררנית אינה רלוונטית וכי אין להחליט על עונש מאסר שונה לכל אחד מהם, גם אם הפיצוי שעל כל אחד מהם לשלם לנשים אחר.
לאור הפגיעה הקשה בערכים, בהיעדר פוטנציאל השיקומי של הגברים והצורך בהרתעה, הושארה החלטת בית הדין המחוזי בתל אביב, ושני הגברים ירצו את עונשם וישלמו את הקנס והפיצוי שהוטל עליהם.
בשם המערערים: עו"ד חי הבר, עו"ד ליה פלוס.
בשם המשיבה: עו"ד הדר פרנקל.
משרדנו לא ייצג בתיק זה.
אי הרשעה ללקוח בעבירת קבלת דבר במרמה הגם שלא הצביע על פגיעה קונקרטית בעיסוקו
