לפי כתב האישום רכש הנאשם בשנת 2009 מוצרים ונתן תמורתם ארבעה צ'קים דחויים, בידיעה שלא יוכלו לפדות אותם. כשנה לאחר מכן חתם על חוזה לרכישת דלק באמצעות כרטיס אשראי, בידיעה שהכרטיס אינו ביתרה. בדרך זו משך דלק ולא שילם עבורו ואף מכר לאחרים את הדלק שמשך.
הוא נשפט בבית משפט השלום והורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. נגזרו עליו 12 חודשי מאסר, הפעלת מאסר על תנאי כך שירצה סה"כ 44 חודשי מאסר, מאסר על תנאי חדש וקנס בסך 10,000 ₪. הוא ערער בפני בית המשפט המחוזי בטענה שהרשעתו מסתמכת על ממצאים עובדתיים שמתאימים למשפט אזרחי ולא פלילי. ערעורו התקבל ועונשו הופחת ל-8 חודשי מאסר. הוא המשיך וערער לבית המשפט העליון.
הדיון בעניינו התקיים בבית המשפט העליון, בתאריך 2.5.18 בראשות כב' השופט ג' קרא. ב"כ המבקש טען שהתביעה לא הצליחה להוכיח "מצג שווא" וכי לא היו די ראיות להרשיעו בעבירה; ב"כ המשיבה הדגישה כי בקשת המערער אינה הולמת את אמות המידה של ערעור לבית המשפט העליון, במיוחד שערעורו התקבל במחוזי ועונשו הופחת. השופט ציין כי רשות הערעור בגלגול שלישי תינתן רק במקרים מיוחדים שבהם חלה טעות משפטית או שאלה משפטית עקרונית. בקשת ערעור זו אינה עונה על תנאים אלה כי היא מתמקדת בנסיבות הפרטיות של המבקש. צוין כי בית המשפט המחוזי כבר התחשב בנסיבות שהמבקש העלה והפחית את עונשו, וכי אין סיבה להפחית עוד מהעונש.
ב"כ המבקש: עו"ד טארק ז' אלכסנדר.
ב"כ המשיבה, מדינת ישראל: עו"ד אופיר טישלר.
משרדנו לא ייצג בתיק זה.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים