חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947

דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947

דברי המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922 עד 1947

חא״י, כרך ג׳, 2738, 2762, 2765; ע״ר 1935 תוס׳ 2, 197; ע״ר 1939 תוס׳ 2, 381; ע״ר 1941 תוס׳ 2, 561; ע״ר 1948 תוס׳ 2, 29; ע״ר תש״ח תוס׳ א׳, 1; ס״ח תש״ט, 1; תשי״א, 54; תשי״ז, 155; תש״ך, 99; תשכ״ה, 81; תשכ״ז, 128; תש״ם, 163; תשמ״ד, 94; תשנ״ה, 396.

ק״ת תש״ל, 1564; תשל״א, 628.


הואיל ולמען תת תוקף להוראות סעיף 22 מספר הברית של חבר הלאומים הסכימו מעצמות ההסכמה הראשיות למסור לידי הממונה, שייבחר ע״י אותן מעצמות, את הנהלת ארץ ישראל שהייתה שייכת קודם לכן לממלכת תורכיה, בתוך אותם הגבולות אשר ייקבעו על ידן;

והואיל ומעצמות ההסכמה הראשיות הסכימו גם לכך שהממונה יהיה אחראי להגשמת ההצהרה שניתנה מלכתכילה ביום 2 בנובמבר, 1917 ע״י ממשלת הוד מלכותו ונתקבלה ע״י המעצמות הנ״ל, לטובת ייסוד בית לאומי בארץ ישראל לעם היהודי, בתנאי ברור שלא ייעשה כל דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות שאינן יהודיות, הקיימות בארץ ישראל, או בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת;

והואיל ומעצמות ההסכמה הראשיות בחרו בהוד מלכותו להיות הממונה על ארץ ישראל;

והואיל ויש להוד מלכותו סכמות וכח שיפוט בארץ ישראל בתוקף חוזה, שעבוד, מתנה, מנהג, הסכמה־שבשתיקה ובתוקף אמצעים חוקיים אחרים;

לפיכך נאות הוד מלכותו לצוות, בתוקף הסמכויות המסורות לו לתכלית זו בחוק השיפוט בארצות נכר, 1890, או בכל חוק אחר, ובעצת מועצתו הפרטית, ובזה מצווים לאמור:–


מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ט–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון, תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“, ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הוענקו לשר המשפטים (י״פ תש״ט, 152). לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי סעיף 58(ב) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1958, כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים, נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולממלא מקומו הקבוע.


1.
השם [תיקון: 1923, 1933, 1935, 1939, 1941, 1947, תש״ח]
לדבר מלך זה ייקרא דברי־המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922 עד 1947.
דבר מלך זה יקיף את השטחים שחלה עליהם הממונות על ארץ־ישראל לרבות מימי החוף הסמוכים לה והמתוארים מכאן והלאה בשם ישראל.
2.
הגדרות [תיקון: 1939, תש״ח, תש״ט]
בדבר מלך זה:–
הגדרת ”מזכיר הממלכה“ הושמטה מכללא.
הגדרת ”הנציב העליון“ הושמטה מכללא.
”קרקעות צבור“ פירושן כל הקרקעות בארץ־ישראל הכפופות להשגחתה של ממשלת ישראל בתוקף חוזה, אמנה, הסכם או ירושה, וכל הקרקעות שנרכשו את שירכשון לשרות הצבור או לכל צורך אחר.
”רשומות“ [במקור: ”עתון רשמי“] פירושו העתון הרשמי של ממשלת ישראל.
”אדם“ כולל כל חברה או התאגדות או איגוד של בני אדם, בין שהם מאוגדים ובין שהם בלתי מאוגדים.
”עדה דתית“ פירושה כל עדה המוזכרת בתוספת השניה לדבר המלך הזה וכל עדה שהממשלה תכריז עליה בצו כעל עדה דתית.
מלים המסמנות את הרבים או את היחיד אפשר ליחסן לאדם אחד או לדבר אחד או ליותר מאדם אחד או מדבר אחד ומלים המציינות את מין הזכר אפשר ליחסן למין הנקבה (הכל לפני הענין).
3.
פירוש
(i)
כל מקום שדבר מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות או מטילים תפקיד, הרי, אם אין נראית כונה הפוכה מזו, אפשר להשתמש בסמכות ולמלא את התפקיד מפעם לפעם כפי צורך השעה.
(ii)
כל מקום שדבר מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות לבעל משרה או מטילים עליו תפקיד, הרי, אם אין נראית כונה הפוכה מזו, יכול כל מי שמשמש במשרה באותה שעה או כל מי שנתמנה כראוי למלא את מקומו להשתמש בסמכות ולמלא את התפקיד.
(iii)
כל מקום שדבר מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות להתקין תקנות או להוציא צווים, הרי אם אין נראית כונה הפוכה מזו, רואין את הסמכות כאילו היא כוללת סמכות לבטל, לתקן או לשנות את התקנות או הצווים, כשהיא ניתנת לשימוש באותו אפן וכשהיא כפופה לאותו אישור ולאותם התנאים (אם יש כאלה) כדרך הסמכות הראשונה.
(iv)
בטויים שהוגדרו בדבר מלך זה, יהא מובנם אחד בכל הפקודות או התקנות שיצאו עפ״י דבר מלך זה, חוץ אם תהא נראית כונה הפוכה מזו.
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטלו).
9.
חותם הממשלה [תיקון: תש״ח]
הממשלה תהא שומרת החותם שלה ותחתים בה את כל הדברים שיעברו תחת חותמה הנ״ל.
הוראות בנוגע לחותם הרשמי הוסדרו בחוק חותם המדינה, תש״י–1949.
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטל).
הצבת גבולות, יצירת מחוזות וכו׳ [תיקון: תשמ״ד]
(1)
(בוטל).
(2)
אם תתעורר שאלה בדבר מקום, אם נמצא הוא בגבולות איזה גליל או מחוז אדמיניסטרטיבי או מחוצה לו, ולא נראה שהשאלה נקבעה בהחלטת ממשלה או בכל עדות אחרת, תובא השאלה לפני הממשלה ותעודה שתצא מלפניה תהא תשובה מכרעת על השאלה הזאת ותהא מתקבלת על בתי המשפט כדבר מוכח מאליו.
[תיקון: תשי״א]
(בוטל).
[תיקון: תשי״א]
(בוטל).
מנוי פקידים [תיקון: 1939, תש״ח]
יכולה הממשלה, למנות או לאשר מנוי פקידים לממשלת ישראל שיכונו באותם התארים שתמצאם לנאותים, ותוכל לקבוע את תפקידיהם; וכל פקידי ממשלה כאלה יכהנו במשרותיהם כל זמן שיהיה הרצון מלפני הממשלה, חוץ אם נקבע אחרת בחוק.
הממשלה העניקה לכל אחד מהשרים את הסמכות למנות את הפקידים הדרושים לביצוע הפקודות והתקנות ולמילוי שאר תפקידיו של השר (ע״ר 23, 144; י״פ 176, 1159).
הפסקת עבודתם של פקדי הממשלה [תיקון: תש״ח]
יכולה הממשלה, לאחר שתראה סבה מספקת לכך, לפטר כל אדם המכהן במשרה ממשלתית בישראל או להפסיק את עבודתו, ויכולה היא, בהתחשב עם האמור לעיל, לנקוט בפעולות דיסיפלינריות אחרות כפי שתמצא לרצוי.
הממשלה העניקה לכל אחד מהשרים את הסמכות לפטר פקידים בתחום משרדו או להפסיק זמנית את כהונתם (י״פ 159, 919).
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטל).
[תיקון: 1933, תשמ״ד]
(בוטל).
[תיקון: 1935, תשמ״ד]
(בוטל).
[תיקון: 1939, תשמ״ד]
(בוטל).
[תיקון: 1939, תשמ״ד]
(בוטל).
[תיקון: 1940, תשמ״ד]
(בוטל).
[תיקון: 1923, 1939, תשמ״ד]
(בוטל).
[תיקון: 1939]
(בוטלו).
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטלו).
[תיקון: תשי״ז]
(בוטלו).
בתי משפט של שבטים [תיקון: תש״ח]
יכול שר המשפטים לכונן עפ״י צו בתי משפט נפרדים למחוז באר־שבע ולשאר אזורי שבטים כאשר ימצא לנכון. בתי משפט כאלה יכולים לשפוט עפ״י מנהגי השבטים עד כמה שאינם מתנגדים לצדק ולמוסר הטבעי.
החוק שישפטו על פיו [תיקון: תש״ם]
(בוטל, אך בהתאם להוראות סעיף 2(ב) לחוק יסודות המשפט, תש״ם–1980, אין בביטול הסעיף כדי לפגוע במשפט שנקלט בארץ טרם הביטול).
בתי המשפט האזרחיים ישפטו בהתאם לחוק העותומני שהיה נוהג בארץ ישראל ביום 1 בנובמבר, 1914, ובהתאם לאותם החוקים העותומנים המאוחרים יותר שהוכרז עליהם או שיוכרז עליהם במודעה רשמית בעל חוקים בני תקף, ובהתאם לאותם דברי מלך במועצה ולפקודות ולתקנות הנוהגים בארץ־ישראל בתאריך דבר מלך זה או אשר ינהגו או יוחקו בעתיד; ובהתחשב עם החוקים, דברי המלך, הפקודות והתקנות האלה ובמקרים שאלה לא יהיו נוהגים לגבם, ישפטו בתי המשפט האזרחיים בהתאם ליסודות החוק המקובל ולעיקרי הצדק הנוהגים באנגליה, ובהתאם לסמכויות הנתונות לבתי משפט שלום ולשופטי שלום באנגליה ובהתאם לפרוצידורה ולמנהגים המקובלים אצל בתי משפט שלום ושופטי שלום כאלו לפי גבולות השיפוט והסמכויות שלהם באותו תאריך, ובמדה שאותם הסמכויות, הפרוצידורה והמנהגים שונו או תוקנו או הוחלפו בכל הוראות אחרות לפני תאריך דבר מלך זה או לאחריו:
בתנאי שהחוק המקובל ועיקרי הצדק המוזכרים לעיל יהיו תמיד נוהגים בארץ־ישראל רק במדה שתנאי ארץ־ישראל ותנאי תושביה וגבולות שיפוט הממשלה ירשו זאת ובהתחשב עם אותם ההגבלות שתנאי המקום יחייבו אותן.
שיפוט בעניני המצב האישי [תיקון: תשי״ז]
בהתחשב עם הוראות חלק זה של דבר מלך זה יהא לבתי המשפט האזרחיים גם שיפוט בעניני המצב האישי של אנשים בישראל כמוגדר בסעיף 51. שיפוט זה יהא מוצא לפועל בהתאם לכל חוק, פקודות או תקנות שיונהגו או יוחקו להבא, ובהתחשב עם אלה ישפטו לפי חוק המצב האישי הנוהג לגבי בעלי הדין.
[תיקון: תשי״ז]
(בוטלו).
בתי דין דתיים, שיפוט בתי הדין הדתיים, הגדרת המצב האישי [תיקון: 1939, תש״ך, תשכ״א, תשכ״ה]
(1)
בהתחשב עם הוראות הסעיפים 64 עד 67 ועד בכלל, יהא השיפוט בעניני המצב האישי, בהתאם להוראות חלק זה, מסור לבתי דין העדות הדתיות. לצורך הוראות אלה, עניני המצב האישי פירושם משפטים בענין נישואין או גטין, מזונות, כלכלה, אפוטרופסות, כשרות יוחסין של קטינים, איסור השימוש ברכושם של אנשים שהחוק פסל אותם, והנהלת נכסי אנשים נעדרים.
(2)
מותר לקבוע בפקודה הוראות לענינים דלקמן:
(א)
ההרכב, הארגון והפרוצדורה של בתי־דין של עדות דתיות, ובהתחשב עם הוראות דבר המלך הזה, גם לענין השימוש בשיפוט ע״י בתי דין אלה; וכן
(ב)
קביעת הנסיבות שבהן ייחשב אדם כחבר לעדה דתית והאמצעים שעל פיהם יש ליתן תוקף חוקי להמרת עדתו הדתית של איזה אדם ולתוצאותיה.
בתי דין מושלמים דתיים [תיקון: 1939]
לבתי הדין המושלמים הדתיים יהא שיפוט־יחיד בעניני המצב האישי של מושלמים שהם נתינים ישראליים או נכרים שהנם כפופים בענינים כאלה, לפי חוק נתינותם, לשיפוטם של בתי הדין המושלמים הדתיים, בהתאם לחוק הפרוצדורה של בתי הדין המושלמים הדתיים מיום 25 באוקטובר, 1333, הג׳רייה, כפי שתוקן ע״י כל פקודה או תקנות. כמו כן יהא להם, בהתחשב עם הוראות כל פקודה או הצו מיום 20 בדצמבר, 1921, המכונן מועצה עליונה לענינים המושלמים הדתיים או כל ציוויים או פקודות המתקנים אותם, שיפוט־יחיד בענינים של יצירת ווקף או ההנהלה הפנימית של ווקף שנוצר לטובתם של מושלמים בפני בית־דין מושלמי דתי.
פסק שניתן ע״י בית־דין של קאדי מגישין עליו ערעור בפני בית־הדין המושלמי הדתי לערעורים, והחלטתו של בית־דין זה תהיה סופית.
בתי דין דתיים של היהודים [תיקון: תשמ״ד]
לבתי הדין הרבניים של העדה היהודית יהא:–
(i)
(בוטל).
(ii)
(בוטל).
(iii)
שיפוט יחיד בכל ענין הנוגע ליצירתו או להנהלתו הפנימית של ווקף או הקדש דתי שנוסדו לפני בית דין רבני לפי דיני ישראל.
בתי דין דתיים של הנוצרים [תיקון: 1939, תשכ״ה]
לבתי הדין של העדות הנוצריות השונות יהא:–
(i)
שיפוט יחיד בעניני נישואין וגטין, מזונות של חברים מבני עדתם שאינם נתינים נכריים כמוגדר בסעיף 59.
(ii)
שיפוט בכל הענינים האחרים של מצבם האישי של אותם האנשים, כשכל הצדדים מסכימים לקבל את שיפוטם.
(iii)
שיפוט יחיד בכל ענין הנוגע ליצירתו או להנהלתו הפנימית של ווקף או הקדש דתי שנוסדו לפני בית הדין הדתי בהתאם לדין הדתי של העדה, אם יש לה לאותה עדה חוק דתי.
(iv)
השיפוט לדון ולפסוק בערעורים שהוגשו כחוק עפ״י החוק של כל ארץ, זולת ישראל, בין שהצדדים לערעור הם נתינים ישראליים ובין שהם נכרים.
ניגודים בין החוק ובין השיפוט [תיקון: תשי״ז]
היו אנשים בני עדות דתיות שונות מעורבים במשפט של מצב אישי, יכול כל צד לפנות בבקשה אל נשיא בית המשפט העליון [במקור: זקן השופטים], והוא יחליט לאיזה בית משפט יהא השיפוט, ואם ימצא לנכון ייעזר בענין זה ביועצים מבני העדות הנוגעות בדבר. אם נתעוררה שאלה באם משפט מסויים הוא משפט של מצב אישי בגבולות שיפוטו היחיד של בית דין דתי יובא לפני בית דין מיוחד שאופן הרכבו ייקבע עפ״י פקודה.
[תיקון: תשכ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטל).
שיפוט על נכרים
לבתי המשפט האזרחיים יהא שיפוט על נכרים, בהתחשב עם ההוראות הבאות:–
הגדרת ”נכרי“ [תיקון: 1935]
לצורך חלק זה של דבר המלך הביטוי ”נכרי“ פירושו כל אדם שהוא שאינו נתין ישראלי.
[תיקון: 1935]
(בוטלו).
עניני המצב האישי [תיקון: 1939, תשמ״ד, תשנ״ה]
(I)
בהתחשב עם הוראות סעיף 54 מדבר המלך הזה יהיו עניני המצב האישי הנוגעים לנכרים, פרט למושלמים אשר לגביהם יהיו לבתי־הדין המושלמים הדתיים שיפוט־יחיד עפ״י סעיף 52 מדבר המלך הזה, נחתכים ע״י בתי המשפט האזרחיים שידונו בענינים אלה לפי החוק האישי של הצדדים הנוגעים בדבר בהתאם לתקנות שתתקין הממשלה מזמן לזמן:
בתנאי שלבתי המשפט האזרחיים לא יהא שיפוט ליתן צו לביטול נישואין אלא בהתאם לכל פקודה המקנה שיפוט כזה.
(II)
החוק האישי של הנכרי הנוגע בדבר יהא הדין של נתינותו אלא אם כן אותו חוק גורר עמו את חוק מקום המגורים שלו, ובמקרה זה נוהגין לפי אותו חוק.
(III)
לכשידון בעניני המצב האישי הנוגע לנכרים, רשאי בית המשפט, להזמין את הקונסול או את בא־כוח הקונסוליה של הנכרי הנוגע בדבר לישב בדין כדיין־יועץ לצורך מתן עצה בענין החוק האישי הנוגע בדבר. כשדנים בערעור על פסק במשפט כזה, יהא הקונסול או בא־כוחה של הקונסוליה של הנכרי הנוגע בדבר רשאי לישב לדין כדיין־יועץ בבית המשפט לערעורים.
הזכות להעביר משפט לבית דין דתי [תיקון: 1935]
שום דבר האמור בסעיף הקודם לא יפורש כאילו הוא בא למנוע נכרים מהסכים לכך שענינים אלה יהיו מתבררים בפני בית הדין של העדות הדתיות שיש להם שיפוט באותם הענינים כשהם נוגעים לנתינים ישראליים.
ואולם בתי הדין של העדות הדתיות, פרט לבתי הדין הדתיים של המושלמים, לא תהא להם סמכות לתת לנכרי פסק של התרת נישואין.
לצורך סעיף זה פסק לביטול נישואין כולל פסק־גט ופסק גירושין.
[תיקון: 1939, תשמ״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטלו).
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטלו).
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטל).
שפות רשמיות [תיקון: 1939, תש״ח]
כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של רשויות מקומיות ועיריות בתחומים שייקבעו עפ״י צו מאת הממשלה יפורסמו [במקור: באנגלית ו]בערבית ובעברית. בהתחשב עם כל תקנות שתתקין הממשלה אפשר להשתמש בשלש השפות במשרדי הממשלה ובבתי המשפט.
אם תהא כל סתירה בין הנוסח האנגלי של כל פקודה או מודעה רשמית או טופס רשמי לבין הנוסח הערבי או העברי שלהם, הולכין אחר הנוסח האנגלי.
החובה לפרסם פקודות, מודעות רשמיות וטפסים רשמיים בשפה האנגלית, בטלה מכוח סעיף 15(ג) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948.
לפי סעיף 24 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, הנוסח המחייב של כל דין הוא הנוסח שבשפה שבה הוא ניתן; אולם בדין שניתן באנגלית לפני הקמת המדינה ונקבע לו נוסח חדש – הנוסח החדש מחייב.
חופש המצפון [תיקון: 1939]
כל האנשים בישראל ייהנו מחופש־המצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הצבורי והמוסר יהיו נשמרים. כל עדה דתית תהנה מעצמאות בעניניה הפנימיים בהתחשב עם הוראות כל פקודה או צו שיצאו מאת הממשלה.
[תיקון: 1923, 1939]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטלו).
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטלה).
[תיקון: 1939]
התוספת השניה (סימן 2)
העדה המזרחית (אורתודוכסית).
העדה הלטינית (קתולית).
העדה הגריגוריאנית־הארמנית.
העדה הארמנית (קתולית).
העדה הסורית (קתולית).
העדה הכשדית (אוניאטית).
העדה היהודית.
העדה היונית־הקתולית, מלכיתית.
העדה המרונית.
העדה הסורית־אורתודוכסית.
[תיקון: ק״ת תש״ל]
הכנסיה האוונגלית האפיסקופלית בישראל (The Vangelical Episcopal Church In Israel).
[תיקון: ק״ת תשל״א]
עדת בני האמונה הבהאית (The Baha'i Faith).

בחצר המלך בארמון בקינגהם, ביום 10 באוגוסט, 1922.
  • אלמריק פיצרוי
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
למרות שהורשע במספר רב של תיקים פליליים חמורים קיבל חנינה מנשיא המדינה חזרה מכתב אישום בעבירות סמים שחרור חשוד ממעצר בעבירות אלימות במשפחה סגירת תיק פרקליטות בהיעדר אשמה פלילית ללקוח שנחשד בשיבוש הליכי חקירה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015