חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק תאגידי מים וביוב

חוק תאגידי מים וביוב

חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001

תוכן עניינים
1.
מטרות החוק והדרכים להשגתן
(א)
מטרותיו של חוק זה הן –
(1)
להבטיח רמת שירות, איכות ואמינות נאותים, במחירים סבירים וללא הפליה, בתחום שירותי המים והביוב;
(2)
להבטיח ייעוד של ההכנסות ממתן שירותי אספקת מים וביוב לצורך השקעות במערכות המים והביוב, הפעלתן ומתן השירותים;
(3)
לאפשר גיוס הון להשקעות במשק המים והביוב, ושיתוף משקיעים פרטיים בבעלות ובחלוקת הרווחים;
(4)
להביא לניהול עסקי, מקצועי ויעיל של מערכות המים והביוב ברשויות המקומיות;
(5)
לעודד חיסכון במים ובמשאבים אחרים, שמירה על מקורות המים, בריאות הציבור, איכות הסביבה וערכי טבע ונוף ומניעת זיהום הים והנחלים, ככל שהדברים נובעים ממשק המים והביוב;
(6)
לעודד תחרות במתן שירותים הקשורים במשק המים והביוב.
(ב)
לשם השגת מטרות החוק יוסמכו הרשויות המקומיות להקים, לפי חוק זה, חברות לשירות ציבורי, שתפקידן העיקרי יהיה לתת שירותי מים וביוב בתחומיהן; על החברות יוטלו חובות לענין מתן השירותים, באיכות נאותה לכלל התושבים ללא הפליה, יוסמכו לגבות את התשלומים בעד השירותים, והן יהיו נתונות לפיקוח הממונה ולבקרת איכות ועלויות השירותים בידי הרשות, אשר תקבע גם את תעריפי השירותים.
2.
הגדרות [תיקון: תשס״ד, תשס״ו, תשס״ז, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ז]
בחוק זה –
”בן משפחה“, ”החזקה“ ו”רכישה“ – כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968; לענין הגדרות אלו יראו רשויות מקומיות המחזיקות אמצעי שליטה בחברה אחת או בחברה אזורית, כמחזיקות בהם ביחד;
”בעל המקרקעין“ – בעל המקרקעין, מי שזכאי להרשם כבעל המקרקעין, ואם המקרקעין מוחכרים בחכירה לדורות כמשמעותה בחוק המקרקעין, החוכר, וכן מי שחייב על פי דין בתשלום תשלומים חד־פעמיים בשל התקנה וחיבור של מערכת מים או מערכת ביוב למקרקעין;
”דיבידנד“ – כהגדרתו בחוק החברות;
”המועד הקובע“ – לגבי רשות מקומית בלא חברה יום ג׳ בסיוון התשע״ד (1 ביוני 2014) ולגבי חברה – י״ד בסיוון התשע״ה (1 ביוני 2015);
המועד הקובע" – אחד מאלה:
(1)
לגבי רשות מקומית בלא חברה – י״ז בסיוון התשע״ח (31 במאי 2018);
(2)
לגבי חברה שאינה חברה כאמור בפסקה (3) – י״ח בסיוון התשע״ח (1 ביוני 2018);
(3)
לגבי חברה שהוקמה על ידי רשות מקומית מיום כ״ט בשבט התשע״ד (30 בינואר 2014) עד ליום י״ב בטבת התשע״ח (30 בדצמבר 2017) – כ״ז באייר התשע״ט (1 ביוני 2019);
”הקמה“, של חברה או חברה אזורית – לרבות הצטרפות של רשות מקומית לחברה או לחברה אזורית או מיזוג של חברה לחברה אזורית, לפי העניין;
”הממונה“ – מי שמונה לפי סעיף 110 להיות ממונה על ענייני החברות לשירותי מים וביוב;
”הצטרפות לחברה“ – הקצאה של מניות בחברה או בחברה אזורית לרשות מקומית עקב העברת שירותי המים והביוב של הרשות המקומית להפעלה בידי החברה או החברה האזורית, וכן, לעניין חברת ביוב משותפת – הקצאה של מניות בחברת ביוב משותפת בעת הקמתה או עקב הצטרפות של ספק שרותי ביוב לחברת הביוב המשותפת לפי סעיף 13ג;
”הרשות“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים;
”התקופה הראשונה“ – שלוש שנים מיום תחילת פעילות החברה או החברה האזורית;
”חברה“ – חברה למתן שירותי מים וביוב שהוקמה לפי סימן א׳ לפרק ב׳, והתאגדה בישראל לפי חוק החברות וכן חברה אזורית, למעט לעניין סעיפים 2, 3, 5, 6א(ב) ו־(ג) ו־6ב עד 6ט;
”חברה אזורית“ – חברה שהוקמה לפי סעיף 6ג;
”חברה מנהלת“ – חברה שמספקת לחברה אחרת שירותי ניהול שוטף של ענייני החברה האחרת ושירותי ביצוע של תפקידיה לפי חוק זה, במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון של החברה האחרת ובכפוף להנחיותיו ולפיקוחו, וקיבלה רישיון משנה לפי סעיף 25;
”חברת ביוב“ – מי שקיבל רישיון חברת ביוב;
”חברת ביוב משותפת“ – חברת ביוב כאמור בסעיף 15(ג1)(1)(ג);
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”חוק החוזים (חלק כללי)“ – חוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973;
”חוק המים“ – חוק המים, התשי״ט–1959;
”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”יום המעבר“ – לעניין חברת ביוב – היום שנקבע בהסכם בין ספק שירותי ביוב לבין חברת הביוב, באישור הממונה, לפי הוראות סעיף 13ט(ב) ו־(ג), להעברת שירותי ההולכה והטיפול מספק שירותי הביוב לחברת הביוב;
”יום תחילת פעילות החברה“ – היום שנקבע, באישור הממונה, בהסכם בין רשות מקומית לבין חברה, להעברת תפעול משק המים והביוב לחברה, ובלבד שבאותו יום קיים בידי החברה רשיון; לא היה קיים באותו יום רשיון בידי החברה – יהיה יום תחילת פעילות החברה יום קבלת הרשיון; יום תחילת פעילות החברה לגבי רשות מקומית שהצטרפה לחברה או לחברה אזורית או הקימה חברה אזורית ולגבי חברה שמוזגה לחברה אזורית, יהיה היום שנקבע, באישור הממונה, להעברת שירותי המים והביוב שלה להפעלה בידי החברה או החברה האזורית, או מועד המיזוג שצוין בתעודת רשם החברות לפי סעיף 323(5) לחוק החברות, לפי העניין;
”מועצת הרשות“ או ”המועצה“ – מועצת הרשות, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים;
”מנהל הרשות“ – מנהל הרשות שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים;
”מערכת ביוב“ – כל מערכות הביוב הציבורי, ובכלל זה ביב מאסף וביוב ראשי על כל מיתקניהם, תחנות שאיבה וקווי סניקה על כל מיתקניהם, מיתקנים לטיהור שפכים, מיתקנים לטיפול בבוצה, וכן מיתקנים לסילוק שפכים מטוהרים, ולעניין ספק שירותי ביוב – תשתית הולכה וטיפול;
”מערכת מים“ – צנרת ומיתקנים אחרים להפקה, להולכה ולאספקה של מים, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם, למעט מיתקנים כאמור הנמצאים בחצרי הצרכן אחרי מד המים, ובהעדר מד מים – אחרי המקום שבו מועברים המים לרשות הצרכן;
”מפעל“ – מקום שבו מעבדים או מייצרים מוצרים, או נותנים שירותים, שממנו מוזרמים שפכי תעשיה;
”מקרקעין פרטיים“ – מקרקעין שאינם מקרקעין ציבוריים;
”מקרקעין ציבוריים“ – מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל או מקרקעין שבבעלות של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם על פי חוק, ושהחזקה בהם היא בידי אחד מהם;
”מרחב ביוב“ – כמשמעותו בסעיף 13ב;
”ספק שירותי ביוב“ – חברה, חברה אזורית, חברת ביוב ורשות מקומית, לרבות מועצה אזורית ואיגוד ערים, שמספקים שירותי ביוב;
”פעילות חיונית“ –
(1)
לגבי חברה שהוקמה לפי סעיף 3 או חברה אזורית שהוקמה לפי סעיף 6ג – מתן שירותי מים לצרכנים יחד עם מתן שירותי ביוב לצרכנים;
(2)
לגבי חברה שהוקמה לפי סעיף 4 – מתן שירותי מים ושירותי ביוב לצרכנים, ככל שהם בגדר תפקידיו וסמכויותיו של איגוד הערים שהקים אותה;
(3)
לגבי חברת ביוב – מתן שירותי הולכה וטיפול לצרכנים;
”פעילות נוספת“ – כל אחד מאלה:
(1)
הפקת מים;
(2)
התפלת מים;
(3)
השבה, הולכה ומכירה של קולחים לשימושים חקלאיים ואחרים;
(4)
ניצול בוצה ומכירתה;
(5)
ניקוז ותיעול מי גשמים ושטפונות;
(6)
פעילות אחרת בתחומים הקשורים למשק המים והביוב או לתחום התברואה, שקבעו השרים בצו;
”צרכן“ – לעניין חברה או חברה אזורית – לרבות רשות מקומית שבתחום החברה או החברה האזורית, ולרבות מי שזכאי להיות צרכן של החברה או החברה האזורית, ולעניין חברת ביוב – מי שמקבל שירותי הולכה וטיפול או הצטרף לחברת ביוב משותפת לפי סעיף 13ג, וכן מי שזכאי לבקש לקבל שירותים או להצטרף כאמור;
”קולחים“ – שפכים מטוהרים;
”רשות מקומית“, לענין חברה שהוקמה לפי סעיפים 3, 6 ו־6ב ולעניין חברה אזורית – עיריה או מועצה מקומית, ולענין חברה שהוקמה לפי סעיף 4 – גם איגוד ערים;
”רשות מקומית בלא חברה“ – עירייה או מועצה מקומית שעד יום י״ב בטבת התשע״ח (30 בדצמבר 2017) לא העבירה את הפעלת שירותי המים והביוב שבתחומה לידי חברה או לידי חברה אזורית, ובלבד שלא קיבלה פטור לפי סעיף 6א(ג);
”רשיון“ – רשיון שניתן לפי סעיף 15;
”רישיון הולכה וטיפול“ – רישיון למתן שירותי הולכה וטיפול שניתן לפי סעיף 15(א);
”רישיון חברת ביוב“ – רישיון למתן שירותי הולכה וטיפול שניתן לפי סעיף 15(ג1)(1);
”שלבי ההקמה“ – ביצוע פעולות כאמור באחת הפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 6ז(א), במועדים שנקבעו לכך באותן פסקאות;
”שירותי ביוב“ – איסוף שפכים והולכתם, טיהורם וסילוקם, באמצעות מערכת ביוב או באמצעי אחר, טיפול בבוצה וסילוקה, וכן פיקוח על הזרמת שפכי תעשיה אל מערכת ביוב או באמצעותה, ולעניין חברת ביוב – שירותי הולכה וטיפול;
”שירותי הולכה וטיפול“ – שירותי ביוב שניתנים באמצעות תשתית הולכה וטיפול, ובכלל זה אלה: הולכת שפכים, טיהורם, סילוקם וטיפול בבוצה וסילוקה, לרבות הקמה, שדרוג, הרחבה, שיקום ותחזוקה של תשתיות ההולכה והטיפול;
”שירותי מים“ – מכירת מים ואספקתם באמצעות מערכת מים;
”שליטה“, ”אמצעי שליטה“ – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”שפכי תעשיה“ – שפכים שמקורם במפעל המוזרמים מן המפעל למערכת הביוב, למעט שפכים סניטריים;
”שפכים“ – מים לאחר שימוש, הטעונים טיהור או סילוק לפי דין;
”שפכים סניטריים“ – שפכים שמקורם בשירותים סניטריים או במטבח, ובלבד שאם מקורם במטבח – לפי טיבם וכמותם לא נדרש לגביהם טיפול מקדים לפני כניסתם למערכת הביוב;
”תואר אקדמי מוכר“ – תואר אקדמי שניתן על ידי מוסד שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו כמוסד להשכלה גבוהה;
”תחום החברה“ –
(1)
לגבי פעילות חיונית – כל השטח שבתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעלות אמצעי שליטה בחברה או בחברה האזורית;
(2)
לגבי פעילות נוספת – כל השטח שבתחום כאמור בפסקה (1), או חלקו, כפי שנקבע לגביה ברשיון;
(3)
לגבי חברת ביוב – השטח במרחב הביוב שבו ניתן לה רישיון חברת ביוב ושבו מצויה תשתית הולכה וטיפול שלה או של ספקי שירותי ביוב שביקשו לקבל ממנה שירותי הולכה וטיפול או הצטרפו אליה, לפי העניין, בהתאמות הנובעות מהוראות הממונה לפי סעיף 13ד;
והכל בשינויים הנובעים מהוראות סעיפים 29 ו־30;
”תשלומים“ – כל סוגי התשלומים שחברה או חברה אזורית זכאית לגבותם בעד שירותי מים וביוב שהיא מספקת, בין חד־פעמיים ובין שוטפים, והתנאים לתשלומם, ולרבות תשלומים בשל איחור בתשלום;
”תשלומים אחרים“ – כל סוגי התשלומים שחברה או חברה אזורית זכאית לגבותם בעד שירותים שהיא מבצעת לפי חוק זה, שאינם שירותי מים ושירותי ביוב, בין חד־פעמיים ובין שוטפים, לרבות החזר הוצאות לפי סעיף 53(א), והתנאים לתשלומם, לרבות תשלומים בשל איחור בתשלום;
”תשתית הולכה וטיפול“ – מערכת ביוב, שהיא אחד או יותר מאלה:
(1)
מיתקנים לטיהור שפכים ולסילוקם ומיתקנים לטיפול בבוצה;
(2)
מערכת ביוב שמצויה מחוץ לתחום חברה כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”תחום החברה“ או מחוץ לתחום רשות מקומית, ולעניין מועצה אזורית – מחוץ לתחום יישוב המצוי בתחום מועצה אזורית;
(3)
ביב מאסף ראשי וביוב ראשי על כל מיתקניהם, קווי סניקה ותחנות שאיבה ראשיים על כל מיתקניהם;
והכול למעט מערכת ביוב המחוברת ישירות לצרכן של ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב, וכן בהתאמות הנובעות מהוראות הממונה לפי סעיף 13ד;
”השרים“ – שר הפנים, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ושר האוצר.
3.
הקמת חברה בידי עיריה ומועצה מקומית
(א)
רשות מקומית רשאית להחליט כי פעילות חיונית שלה, או פעילות חיונית ביחד עם פעילות נוספת שלה, יבוצעו בידי חברה שהיא תקים למטרה זו, ומספר רשויות מקומיות רשאיות להחליט כי פעילות חיונית שלהן, או פעילות חיונית ביחד עם פעילות נוספת שלהן, יבוצעו בידי חברה שהן יקימו במשותף למטרה זו; החליטו רשות מקומית או רשויות מקומיות כאמור, תוקם החברה לפי הוראות חוק זה, והוראות חוק זה יחולו על החברה.
(ב)
החלטה כאמור בסעיף זה טעונה אישור מועצת הרשות המקומית, או אישור כל אחת מהרשויות המקומיות, לפי הענין, ובלבד שבכל מקרה ראש הרשות המקומית הצביע בעד ההחלטה.
(ג)
לא תעביר רשות מקומית את משק המים או משק הביוב שבתחומה להפעלה בידי גורם אחר, אלא אם כן הוא חברה שהוקמה לפי חוק זה.
4.
הקמת חברה בידי איגוד ערים
(א)
איגוד ערים רשאי להחליט כי פעילות חיונית שלו, או פעילות חיונית ביחד עם פעילות נוספת שלו, יבוצעו בידי חברה שהוא יקים למטרה זו; החליט איגוד ערים כאמור, תוקם החברה לפי הוראות חוק זה, והוראות חוק זה יחולו על החברה.
(ב)
החלטה לפי סעיף זה טעונה אישור של מועצת האיגוד, וכן אישור של כל אחת ממועצות הרשויות המקומיות שבתחום האיגוד, ובלבד שכל אחד מראשי הרשויות המקומיות האמורות הצביעה בעד ההחלטה.
(ג)
הוקמה חברה לפי סעיף זה, והפעילות שהועברה לביצועה היתה עיקר תפקידיו וסמכויותיו של האיגוד, רשאית מועצת האיגוד להחליט על פירוק האיגוד; בצו המפרק יקבע שר הפנים הוראות בדבר הקניה לרשויות המקומיות של אמצעי השליטה בחברה ושל יתרת רכוש האיגוד שלא הועברה לחברה, והוראות סעיפים 17ב ו־18(1) לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955, יחולו, בשינויים המחויבים.
5.
אישור להקמת חברה [תיקון: תשס״ו]
(א)
הקמת חברה לפי סעיפים 3 או 4 טעונה אישור מועצת הרשות לאחר קבלת חוות דעת של הממונה.
(ב)
מועצת הרשות רשאית, לאחר קבלת חוות דעת של הממונה, לשם השגת יעילות כלכלית מנקודת ראות של המשק הלאומי או מטרותיו של חוק זה, להתנות את אישורה בכך שתחום החברה שתוקם יכלול תחום של רשות מקומית נוספת או של כמה רשויות מקומיות נוספות, אשר ישתתפו בהקמת החברה, או שלחברה שתוקם תינתן סמכות להפעיל את מערכות המים והביוב בשטחים מסוימים שבתחום רשות מקומית נוספת או רשויות מקומיות נוספות, הכל בהסכמתן של כל הרשויות המקומיות האמורות.
(ג)
מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים לעריכת חוות דעת של הממונה לענין סעיף זה.
6.
חיוב הקמת חברה [תיקון: תשס״ו]
(א)
לא החליטה רשות מקומית כאמור בסעיף 3 בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, רשאית מועצת הרשות להורות לרשות המקומית להקים חברה למתן שירותי מים וביוב, ולהעביר את משק המים והביוב של הרשות המקומית להפעלת החברה.
(ב)
ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א), תגיש הרשות המקומית לממונה את הצעתה בתוך 6 חדשים; להצעה יצורפו טיוטות של תקנון החברה ושל הסכם להעברת נכסים, זכויות וחובות, כאמור בסעיפים 9 עד 11.
(ג)
הממונה רשאי, לאחר שמיעת עמדת הרשות המקומית, להורות על שינויים בתקנון ובהסכם האמורים בסעיף קטן (ב).
(ד)
אישרה מועצת הרשות את הקמת החברה, ואישר הממונה את התקנון וההסכם האמורים בסעיף קטן (ב), בשינויים או בלי שינויים, תוקם החברה ותוגש בקשה לרישומה לפי חוק החברות בצרוף התקנון כפי שאושר, וייחתם ההסכם האמור, כפי שאושר, הכל בתוך 60 ימים מיום האישור, והוראות חוק זה יחולו על החברה.
(ה)
מועצת הרשות רשאית, לבקשה מנומקת של רשות מקומית, להאריך לגבי הרשות המקומית את המועד האמור בסעיף קטן (ב), לתקופה שתקבע, ורשאית היא להתנות את הארכת המועד בתנאים שעל הרשות המקומית לקיים בענין ניהול משק המים והביוב שלה בתקופת ההארכה, שנועדו להכינו להעברתו לחברה ולהשגת מטרותיו של חוק זה.
(ו)
לא הגישה רשות מקומית הצעה להקמת חברה במועד האמור בסעיף קטן (ב) או במועד שהוארך לפי סעיף קטן (ה), רשאית מועצת הרשות, בצו, להורות כי משק המים והביוב של אותה רשות מקומית יופעל בידי חברה שהקימה רשות מקומית אחרת לפי חוק זה.
(ז)
מועצת הרשות רשאית להורות כאמור בסעיף קטן (א) גם לכמה רשויות מקומיות, שיקימו חברה במשותף, והוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים ובהתאמות אלה:
(1)
בכל מקום שבו מדובר בהסכם להעברת נכסים, זכויות או עובדים, יערכו הסכמים נפרדים כאמור בין כל רשות מקומית לבין החברה;
(2)
ההצעה לפי סעיף קטן (ב) תוגש בידי הרשויות המקומיות יחדיו;
(3)
שמיעת העמדה לפי סעיף קטן (ג) תהיה לגבי כל רשות מקומית בנפרד;
(4)
הבקשה לפי סעיף קטן (ה) יכול שתהיה של רשות מקומית אחת או יותר, והתנאים שניתן להתנות יכול שיהיו שונים לגבי כל אחת מן הרשויות המקומיות;
(5)
ההוראה לפי סעיף קטן (ו) יכול שתהיה אחת לגבי כל הרשויות המקומיות או שונה לגבי כל אחת מהן.
איסור הפעלה עצמית של שירותי המים והביוב [תיקון: תשס״ד, תשס״ו, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו]
(א)
רשות מקומית לא תפעיל בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומה החל בתום שש שנים מיום תחילתו של חוק זה, אלא באמצעות חברה.
(ב)
לא הפעילה רשות מקומית את שירותי המים והביוב באמצעות חברה עד יום כ״ד באב התשע״ג (31 ביולי 2013), תורה לה מועצת הרשות להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת, ולהעביר לאותה חברה את הפעלת משק המים והביוב שלה עד יום י״ב בטבת התשע״ח (30 בדצמבר 2017), בתנאים שהמועצה תפרט בהוראתה.
(ג)
שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לפטור רשות מקומית מהחובה להפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה לפי הוראות חוק זה, אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.
ביצוע פעילות חיונית ופעילות נוספת בידי חברה אזורית [תיקון: תשע״ג־2]
החל במועד הקובע –
(1)
רשות מקומית לא תבצע פעילות חיונית אלא באמצעות חברה אזורית, ובלבד שלא קיבלה פטור לפי סעיף 6א(ג);
(2)
חברה לא תעסוק בפעילות חיונית או בפעילות נוספת אלא באמצעות חברה אזורית, ובלבד שלא קיבלה פטור לפי סעיף 6ו.
הקמת חברה אזורית [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
מועצת הרשות תקבע בהודעה ברשומות, לאחר המלצת הממונה ובהתחשב במטרות חוק זה, שיוך של הרשויות המקומיות בישראל לקבוצות, כך שלכל קבוצה כאמור תהיה חברה אזורית אחת; הודעה ראשונה לפי סעיף קטן זה תפורסם לא יאוחר מיום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013).
(ב)
הרשויות המקומיות ששויכו לקבוצה לפי סעיף קטן (א) והחברות הפועלות בתחומן (בחוק זה – חברות הקבוצה), יקימו חברה אזורית בהתאם לשיוך שנקבע לפי אותו סעיף קטן.
(ג)
הקמת חברה אזורית טעונה אישור מועצת הרשות, לאחר המלצת הממונה וקבלת רישיון לפי סעיף 15; מועצת הרשות תקבע, לפי המלצת הממונה, כללים להבטחת ההקמה של חברות אזוריות, לעניין אופן ההקמה ולעניין עמידתן של חברות אזוריות בהוראות לפי חוק זה, ובכלל זה כללים בעניינים אלה:
(1)
המידע והמסמכים שעל רשות מקומית או חברה להעביר לעיונו של הממונה, לבדיקתו או לאישורו, והמועדים להעברתם, ובכלל זה מידע ומסמכים הנדרשים לממונה לשם חלוקת בעלות בחברה אזורית כאמור בסעיף 73(ב);
(2)
מינוי נושאי משרה ובעלי תפקידים אחרים בחברה אזורית, תקופת כהונתם ועילות לסיום כהונתם, בכפוף להוראות פרק ד׳, והכול כנדרש מהיות החברה חברה אזורית;
(3)
הגבלת התחייבויות או פעולות אחרות שעלולות למנוע מיזוג עתידי של חברה שקיבלה פטור לפי סעיף 6ו לחברה אזורית, או להקשות עליה להתמזג.
(ד)
(1)
איגוד ערים, וכן אדם המספק שירותי מים או שירותי ביוב בתחום מועצה אזורית, רשאים לבקש להצטרף לחברה אזורית, ועל החברה האזורית לצרפם, אם הורתה על כך מועצת הרשות, לאחר קבלת חוות דעת הממונה ולאחר שמצאה כי הדבר דרוש לשם מימוש מטרות החוק ואסדרת שירותי המים והביוב בתחומה של החברה האזורית.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), אדם המספק שירותי מים כאמור באותה פסקה, ורוב כמות המים שהוא מספק היא למטרת חקלאות, לא יבקש להצטרף לחברה אזורית אלא לאחר שקיבל את הסכמתם של הצרכנים שלהם הוא מספק את רוב כמות המים למטרת חקלאות.
(ה)
לשם יישום ההוראות לפי סעיף זה, רשאי הממונה, בכפוף לכללים שקבעה מועצת הרשות לפי חוק זה, לתת הוראות לחברה מסוימת, ובכלל זה לעניין התקשרויות של חברה מסוימת מיום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013) עד מועד ההקמה, במטרה להבטיח כי היא מביאה בחשבון את הקמת החברה האזורית ואת השלכותיה; ואולם בעניינים שלגביהם המועצה מוסמכת לקבוע כללים לפי חוק זה, רשאי הממונה לתת הוראות כאמור לתקופה של שנה החל מיום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013), או עד לקביעת אותם כללים, לפי המוקדם.
הקמת חברה אזורית לחלק מקבוצה לפני המועד הקובע [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
החל במועד קביעת שיוך לקבוצות לפי סעיף 6ג(א), רשאית מועצת הרשות, לאחר קבלת חוות דעת הממונה, לאשר בקשה להקמת חברה אזורית בידי חלק מחברות הקבוצה, לפני המועד הקובע, ובלבד שהמבקשות התחייבו מראש כי יאפשרו את המיזוג וההצטרפות העתידית לחברה של שאר חברות הקבוצה, וכי לא יפגעו בזכויות מהותיות שלהן; המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין אופן ההתחייבות כאמור.
(ב)
הממונה לא ימליץ בחוות דעתו על אישור הקמתה של חברה אזורית לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן שוכנע כי ניתנה לשאר חברות הקבוצה הזדמנות להצטרף לבקשה להקמת החברה האזורית כאמור באותו סעיף קטן.
החלת הוראות על מיזוג [תיקון: תשע״ג־2]
הוראות הפרק הראשון בחלק השמיני לחוק החברות יחולו על מיזוג של חברה אזורית לאחר המועד הקובע ובמקרים שבהם לא ניתן פטור לפי סעיף 6ו, בשינויים אלה:
(1)
סעיפים 314, 315 ו־317 – לא ייקראו;
(2)
בסעיף 316, במקום הרישה עד המילים ”את המיזוג“ יקראו ”החברות“ ובמקום ויחתמו עליה" יקראו ”יחתמו עליה ויגישו אותה לרשם החברות“;
(3)
סעיף 319 ייקרא בלא הקטע החל במילים ”להורות על“ ועד המילים ”וכן רשאי הוא“;
(4)
סעיפים 320 ו־321 – לא ייקראו;
(5)
בסעיף 323, במקום ”וחלפו שלושים ימים ממועד קבלת החלטת האסיפה הכללית בכל אחת מן החברות המתמזגות“, יקראו ”ובכלל זה אישור הממונה לפי סעיף 6ז(ג) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001“ ובמקום ”וחמישים“ יקראו ”וחלפו חמישים“.
פטור ממיזוג לחברה אזורית והוראת שעה לעניין תנאי הפטור [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
על אף האמור בסעיף 6ב, הממונה יפטור חברה מהחובה להתמזג לחברה אזורית, אם החברה ביקשה זאת, והממונה קבע כי התקיימו לגביה כל אלה:
(1)
היא ביצעה את מלוא תכנית הפיתוח השנתית שאישר הממונה לפי סעיף 112;
(2)
היא קיימה את ההוראות, שקבעה מועצת הרשות בכללים לפי סעיף 21א לעניין הבטחת האיתנות הפיננסית של חברה, בנושא יחס המינוף המרבי ויחס כיסוי החוב; ואולם בתקופה של ארבע שנים החל ביום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013), או עד למועד קביעת הכללים כאמור, לפי המאוחר, יחולו ההוראות הקבועות בתוספת, לעניין סעיף זה, במקום הוראות הכללים;
(3)
היא מקיימת את ההוראות ואמות המידה שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 99.
(ב)
בקשה לפטור לפי סעיף זה תוגש עד יום 1 באפריל והפטור, אם יינתן, יהיה בתוקף למשך שנתיים שתחילתן ביום 1 ביוני שאחריו; מועצת הרשות רשאית להאריך פטור שניתן, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, לתקופות שלא יעלו יחד על 30 ימים.
(ג)
החלטה שלא לתת לחברה פטור תינתן באישור מועצת הרשות; המועצה לא תקבל החלטה בעניין זה אלא לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה בעניין עמידתה בתנאים למתן הפטור.
(ד)
הממונה רשאי לבחון מדי שנה את עמידתה של החברה בתנאים בסעיף קטן (א); מצא הממונה כי לא התקיים תנאי מהתנאים האמורים, יעביר את המלצתו למועצת הרשות שרשאית לבטל את הפטור, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה.
(ה)
אין בקבלת פטור לפי סעיף זה כדי לגרוע מחובותיה של חברה לפי חוק זה ולפי הרישיון.
(ו)
הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את החלטת הממונה בדבר מתן פטור לפי סעיף קטן (א) ונימוקיה, ואת החלטת מועצת הרשות בדבר אי־מתן פטור לפי סעיף קטן (ג) ונימוקיה.
שלבי ההקמה של חברה אזורית בידי רשות מקומית בלא חברה ובידי חברה שאין לה פטור ממיזוג לחברה אזורית [תיקון: תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו]
(א)
רשות מקומית בלא חברה, או חברה שלא קיבלה פטור לפי סעיף 6ו או שהפטור שקיבלה בוטל, תבצע את שלבי ההקמה כמפורט בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, בתקופות הקבועות בהן:
(1)
תגיש לממונה חישוב של שווי הנכסים שתעביר רשות מקומית לחברה האזורית או את הדוח השנתי האחרון של החברה המתמזגת, לפי העניין, וכן מידע ומסמכים נוספים הנדרשים לפי סעיף 6ג(ג)(1) לגבי חלוקת בעלות בחברה אזורית – 20 ימים;
(2)
תגיש לממונה את ההסכם בינה לבין החברה האזורית בדבר העברת נכסיה, זכויותיה וחובותיה לחברה האזורית ותנאי העברתם, כאמור בסעיף 11 (ב) – 50 ימים;
(3)
תגיש לממונה כל הסכם בינה לבין החברה האזורית או בינה לבין חברה אחרת או רשות מקומית בלא חברה, בעניינים הנוגעים להקמת החברה האזורית – 80 ימים;
(4)
תשלים את ההליכים לפי חוק זה, ובכלל זה תעביר את האישורים הנדרשים לפי סעיף 323 לחוק החברות כנוסחו בסעיף 6ה, לשם הקמתה של החברה האזורית או העברת שירותי המים והביוב לחברה האזורית, לפי העניין, לאחר קבלת אישור הממונה לפי סעיף קטן (ג) – 120 ימים.
(ב)
התקופות לביצוע כל אחד מארבעת שלבי ההקמה שבסעיף קטן (א), יימנו לגבי רשות מקומית בלא חברה – מיום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017), ולגבי חברה שאין לה פטור לפי סעיף 6ו – מיום ט״ו בשבט התשע״ח (31 בינואר 2018), אם לא ביקשה פטור, ומיום פקיעת פטור שניתן לה או מיום מתן החלטת מועצת הרשות שלא לתת לה פטור, לפי העניין, אם ביקשה פטור; ואולם לגבי חברה כאמור בפסקה (3) להגדרה ”המועד הקובע“ שאין לה פטור לפי סעיף 6ו, יימנו התקופות לביצוע כאמור מיום כ״ה בשבט התשע״ט (31 בינואר 2019), אם לא ביקשה פטור, ומיום פקיעת פטור שניתן לה או מיום מתן החלטת מועצת הרשות שלא לתת לה פטור, לפי העניין, אם ביקשה פטור.
(ג)
הממונה יבחן את התאמת המסמכים שהוגשו לו לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3), להוראות לפי חוק זה ולמטרותיו, ויודיע אם החליט לאשרם בתוך 30 ימים מיום הגשתם.
(ד)
סבר הממונה כי נדרשים תיקונים או השלמות לגבי מסמך שהוגש לו לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3), רשאי הוא להורות על הגשת תיקונים או השלמות באופן ובתקופה כפי שיורה, ובלבד שסך כל התקופות להגשתם לא יעלה על 14 ימים; הורה הממונה על הגשת תיקונים או השלמות כאמור, רשאי הוא להאריך בהתאם את התקופה הקבועה בסעיף קטן (א)(4).
(ה)
חברה אזורית, שחברה או רשות מקומית בלא חברה מבצעת את שלבי ההקמה כדי להצטרף אליה או להתמזג עמה (בסעיף זה – הגוף המצטרף), תבצע פעולות אלה:
(1)
תגיש לממונה, עד למועד האמור בסעיף קטן (א)(1) לעניין הגוף המצטרף, את הדוח השנתי האחרון שלה, ככל שישנו, וכן מסמכים נוספים שנדרשים כאמור בסעיף 6ג(ג)(1) לעניין חלוקת בעלות בחברה אזורית;
(2)
תחתום על הסכם עם הגוף המצטרף כאמור בסעיף קטן (א)(2), עד שבעה ימים לפני המועד שבו על הגוף המצטרף להגיש את ההסכם לממונה כאמור באותו סעיף קטן;
(3)
תבצע את הפעולות הנדרשות ממנה לפי סעיף 316 לחוק החברות כנוסחו בסעיף 6ה, עד שבעה ימים לפני המועד הקבוע בסעיף קטן (א)(4) לעניין הגוף המצטרף.
(ו)
הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) יחולו על הגשת מסמכים לפי סעיף קטן (ה)(1), בשינויים המחויבים.
מינוי מנהל מורשה לרשות מקומית בלא חברה [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
סבר הממונה כי רשות מקומית בלא חברה לא ביצעה שלב משלבי ההקמה, ישלח לה הודעה בכתב ובה יפרט את השלב שלא ביצעה ואת התקופה שבה היא נדרשת לבצעו, וייתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה או את השגותיה בעניין בתוך התקופה האמורה או בתוך תקופה קצרה ממנה, כפי שיציין בהודעה; הגישה הרשות המקומית הערות או השגות כאמור, יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר למועד קבלתן ויודיע על החלטתו לרשות המקומית, ואם סבר כי יש בכך צורך – יקבע מחדש את התקופה שבה על הרשות המקומית לבצע את השלב האמור.
(ב)
(1)
חלפה התקופה שנקבעה בהודעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא נקבעה מחדש לפי אותו סעיף קטן או שנקבעה מחדש כאמור וחלפה, רשאי שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, למנות מנהל מורשה מטעמו שיפעל לשם הבטחת ביצוע שלבי ההקמה; לא התקבלה הסכמת שר הפנים להצעת שר האוצר בדבר מינוי כאמור בתוך 30 ימים, יובא המינוי לאישור הממשלה.
(2)
כשיר להתמנות כמנהל מורשה מי שמתקיימים בו התנאי שבפסקה (1) לסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות ואחד התנאים שבפסקה (2) לסעיף האמור, בשינוי זה: בכל מקום, במקום ”חמש שנים“ יקראו ”שנתיים“.
(3)
לא ימונה אדם למנהל מורשה אם הוא עלול להימצא באופן תדיר, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמנהל מורשה לבין עניין אישי שלו או בין תפקידו כאמור לבין תפקיד אחר שלו.
(ג)
למנהל מורשה שהתמנה לפי סעיף קטן (ב) יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש לראש הרשות המקומית, למועצת הרשות המקומית ולנושאי משרה בה בכל הנוגע לביצוע שלבי ההקמה; כל עוד ממלא המנהל המורשה את תפקידו לא ימלאו כל אלה את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם לעניין ביצוע שלבי ההקמה.
(ד)
התמנה מנהל מורשה לפי סעיף קטן (ב), יהיו ראש הרשות המקומית, חבר מועצת הרשות המקומית, נושאי משרה ברשות המקומית ועובדי הרשות המקומית, חייבים, לפי דרישת המנהל המורשה או מי שהוא הסמיך לכך, למסור לו או לשלוחיו את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מידע אחר שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע תפקידיו של המנהל המורשה.
(ה)
הממונה רשאי להורות לרשות המקומית לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות שהוציא לשם ביצוע תפקידו כפי שיורה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה; מנהל מורשה יהיה רשאי לגבות את שכרו והוצאותיו מחשבון הרשות המקומית, והוא יבוא לעניין זה במקום הרשות המקומית, לפי העניין, והגורמים המוסמכים מטעמה.
(ו)
מנהל מורשה יפעל בהתחשב בטובת הרשות המקומית ותושביה, ויפעל בזהירות, במיומנות ובשקידה המתחייבים מהסמכויות שניתנו לו לפי סעיף זה; הוראות 123(ב) יחולו על מנהל מורשה, בשינויים המחויבים.
(ז)
כהונתו של מנהל מורשה תפקע עם אישור הממונה כי הסתיים שלב ההקמה כאמור בסעיף 6ז(א)(4).
הבטחת זכויות נושי חברה מתמזגת [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם הממונה, כללים לשם הבטחת האיתנות הפיננסית של חברות אזוריות ועמידתן בהתחייבויות שהועברו אליהן מן החברות המתמזגות.
(ב)
לא היה ביכולתה של חברה אזורית לעמוד בהתחייבויות שהועברו אליה מחברה מתמזגת, זכאים נושי חברה מתמזגת לסיוע מאוצר המדינה בשיעור שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(ג)
נושה חברה מתמזגת המבקש סיוע לגבי התחייבות כלפיו יגיש את בקשתו למי ששר האוצר הסמיך לכך מבין עובדי משרדו (בסעיף זה – הגורם המוסמך), לאחר שחלפו 60 ימים מהיום שנקבע לפירעון ההתחייבות ו־30 ימים מהיום שבו פנה לחברה האזורית בדרישה לקיום ההתחייבות; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה כאמור.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יינתן סיוע אם הגורם המוסמך החליט, לאחר התייעצות עם הממונה, כי אי־יכולתה של החברה האזורית לקיים את התחייבויותיה אינו נובע מהמיזוג.
(ה)
ניתן סיוע לפי סעיף קטן (ב), יראו את החוב לנושה החברה המתמזגת, בסכום הסיוע שניתן, כאילו הומחה למדינה, אף אם בהסכם שבינו לבין החברה המתמזגת נקבעה הוראה המונעת המחאה כאמור.
(ו)
בסעיף זה, ”נושה חברה מתמזגת“ – נושה שהתקשר עם חברה המחויבת במיזוג לפי הוראות חוק זה או עם חברה בת של חברה כאמור, לפני יום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013), בהסכם לתקופה הנמשכת עד לאחר המועד הקובע, ואינו רשות מקומית, תאגיד בשליטת רשות מקומית או מקורות חברת מים בע״מ.
7.
אישור תקנון החברה
התקנון של חברה טעון אישור הממונה; הממונה יאשרו אם נוכח כי הוא תואם את הוראות חוק זה ומטרותיו.
8.
הסכם להעברת עובדים והסכם עבודה [תיקון: תשס״ו]
(א)
הרשות המקומית והחברה רשאיות להסכים ביניהן, וביניהן לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות המקומית, על העברת עובדי הרשות המקומית משירות הרשות המקומית לשירות החברה (להלן – הסכם להעברת עובדים); נחתם הסכם להעברת עובדים יחולו הוראות אלה מיום תחילתו, שלא יקדם ליום תחילת פעילות החברה:
(1)
עובד הרשות המקומית שנקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שנקבע בו;
(2)
על אף האמור בכל דין, עובד הרשות המקומית שהיה לעובד החברה כאמור בפסקה (1), לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה, והוא לא יהיה רשאי לתבוע מן הרשות המקומית את זכויותיו מכח יחסי עובד ומעביד בשל תקופת היותו עובד שלה, שהחברה קיבלה על עצמה בהסכם להעברת עובדים לקיים אותן.
(ב)
לגבי תקופת היות החברה חברה עירונית, כמשמעותה בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, יהיו הסכמי העבודה בין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי החברה, שענינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, וכן חוזים אישיים בין החברה לבין עובדיה שענינם כאמור, טעונים אישור מועצת הרשות; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החוק האמור לענין חברה עירונית.
9.
העברת נכסים לחברה [תיקון: תשס״ג, תשס״ו, תשס״ז, תשע״ג־2]
(א)
רשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או ביחד עם רשויות מקומיות אחרות, תעביר לחברה את כל זכויותיה בנכסים התפעוליים ששימשו ערב הקמת החברה את משק המים והביוב של הרשות המקומית, לרבות –
(1)
מערכת המים ומערכת הביוב;
(2)
בריכות ותחנות שאיבה;
(3)
מיתקני טיהור וסילוק של שפכים;
(4)
ציוד מכני ואלקטרוני המשמש את מערכות המים והביוב;
(5)
תכניות, מפות, סקרים וכיוצא באלה;
(6)
מידע על צרכנים, הנדרש לחברה לשם מתן שירותי מים וביוב לפי חוק זה, כמפורט להלן: שם פרטי ושם משפחה, מספר תעודת זהות, מספר נכס, כתובת הנכס, כתובת למשלוח דואר, קוטר מד מים ושנת התקנתו; מועצת הרשות, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים פרטים נוספים על אודות צרכנים לעניין פסקה זו, הנדרשים לחברה לשם מתן שירותי מים וביוב לפי חוק זה.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לענין נכסים תפעוליים כמשמעותם באותו סעיף שבבעלות רשות מקומית ערב הקמת החברה, רשאית הרשות המקומית להעביר לחברה זכויות חכירה בלבד ל־49 שנים, במקום בעלות.
(ב)
הרשות המקומית רשאית להעביר לחברה זכויות בנכסים נוספים ששימשו, ערב הקמת החברה, את משק המים והביוב שלה או פעילות נוספת שלה, לרבות זכויות במקרקעין, משרדים, בתי מלאכה, מעבדות, מחסנים וציוד לשעת חירום.
(ג)
אישר הממונה את הסכם ההעברה לפי סעיף 11(ב), תבוא החברה לענין הזכויות בנכסים שהועברו בהסכם, מיום תחילת פעילות החברה, במקום הרשות המקומית לכל דבר, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, לרבות חוזה בדבר שעבוד הנכסים; זכויות בעל השעבוד יהיו כלפי החברה, אולם אם קבע בית המשפט, לבקשת בעל השעבוד, כי ההעברה פוגעת פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי הוא לצוות כי הרשות המקומית תמשיך להיות חייבת כלפי בעל השעבוד ביחד עם החברה.
(ד)
רשיונות והקצבות שניתנו לפי חוק המים, לרשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או ביחד עם רשויות מקומיות אחרות, יועברו לחברה החל ביום תחילת פעילות החברה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויותיו של נציב המים לפי החוק האמור.
העברת זכויות וחובות להפעלת המערכות ולמתן השירותים
רשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או ביחד עם רשויות מקומיות אחרות, תעביר לחברה את זכויותיה וסמכויותיה לפי הסכמים, התקשרויות ועסקאות (בסעיף זה – הסכמים) בכל הנוגע להפעלת מערכות המים והביוב ולמתן שירותי המים והביוב ערב יום תחילת פעילות החברה; מיום תחילת פעילות החברה, יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לחברה, והחובות וההתחייבויות המוטלות על הרשות המקומית לפי ההסכמים יהיו מוטלות על החברה, והיא תבוא במקום הרשות המקומית לכל דבר, על אף האמור בכל חוזה ובדיני המחאת חיובים.
תנאי ההעברה [תיקון: תשס״ו, תשע״ג־2]
(א)
מועצת הרשות תקבע, לאחר התייעצות עם הממונה, כללים לענין התנאים שבהם יועברו הנכסים והזכויות מן הרשות המקומית לחברה או מהחברה המתמזגת לחברה האזורית; לענין זה תהיה המועצה רשאית, בין השאר, לקבוע כללים ועקרונות בעניינים אלה:
(1)
חישוב שווי הנכסים המועברים;
(2)
קביעת החלק של הנכסים אשר יועבר כתמורה להקצאת מניות בחברה;
(3)
קביעת החלק של הנכסים אשר יועבר לחברה כהלוואה, ותנאי ההלוואה, לרבות שעבוד נכסים להבטחת פירעונה.
(ב)
הנכסים, הזכויות והחובות אשר יועברו כאמור בסעיפים 9 ו־10 ותנאי העברתם ייקבעו בהסכם בין הרשות המקומית לבין החברה או בהסכם בין החברה המתמזגת לחברה האזורית, בכפוף לכללים שייקבעו לפי סעיף קטן (א); הסכם כאמור טעון אישור הממונה והוא יאשרו אם נוכח כי ההסכם תואם את הכללים ואת הוראות חוק זה ומטרותיו.
תביעות ועילות
(א)
כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם הרשות המקומית או נגדה לפני יום תחילת פעילות החברה בקשר לתפעול משק המים והביוב, לנכסי מערכות המים והביוב או בקשר לרשיונות, להסכמים, להתקשרויות או לעסקאות כאמור בסעיפים 8 עד 11, וכן כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת אותו זמן, יוסיפו לעמוד בתוקפן כאילו לא נעשתה ההעברה האמורה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובדיני המחאת חיובים, רשאי הממונה להורות או לאשר כי לענין תביעות או עילות מסוימות, או סוגי תביעות ועילות, תבוא החברה במקום הרשות המקומית, אולם אם קבע בית המשפט, לבקשת תובע או מבקש, כי הדבר פוגע פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי בית המשפט לצוות כי הרשות המקומית תמשיך להיות צד לתביעה ביחד עם החברה.
פטור ממיסים ומאגרות [תיקון: תשס״ב, תשע״ג־2]
(א)
הסכמים בין הרשות המקומית לבין החברה בכל הנוגע להקמת החברה ולהעברת נכסים, זכויות וחובות ביניהן, יהיו פטורים ממס בולים לפי חוק מס הבולים על מסמכים, התשכ״א–1961; הוראה זו תחול כל עוד החברה היא בשליטת הרשות המקומית, כהגדרתה בסעיף 59(ב).
(ב)
לענין סעיפים 21 ו־88 לפקודת מס הכנסה, ולענין חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963, יחולו לגבי נכס שהועבר מהרשות המקומית לחברה או מהחברה המתמזגת לחברה האזורית לפי סימן זה, הוראות אלה:
(1)
המחיר המקורי של נכס יהא שוויו ביום ההעברה, כפי שנקבע בהתאם לכללים לפי סעיף 11;
(2)
שווי הרכישה יהא שווי הזכות במקרקעין ביום ההעברה, כפי שנקבע בהתאם לכללים לפי סעיף 11;
(3)
יום הרכישה יהיה יום ההעברה;
(4)
העברת הזכות במקרקעין מהרשות המקומית לחברה או מהחברה המתמזגת לחברה האזורית תחויב במס רכישה בשיעור של 0.5% משוויה לפי פסקה (2) ולא תחויב במס מכירה;
לענין זה, ”יום ההעברה“ – יום חתימת הסכם ההעברה של הנכסים מהרשות המקומית לחברה או יום החתימה על הצעת המיזוג לפי סעיף 316 לחוק החברות כנוסחו בסעיף 6ה, לפי העניין;
פטור ממס חברות – הוראת שעה [תיקון: תשע״ג, תשע״ז]
בשנות המס 2011 עד 2018 הכנסתה של חברה אשר רשות מקומית, אחת או יותר, מחזיקה בכל אמצעי השליטה בה, תהיה פטורה ממס חברות; לעניין זה, ”מס חברות“ – מס המוטל לפי סעיף 126 לפקודת מס הכנסה.
[תיקון: תשע״ז]
מרחבי ביוב [תיקון: תשע״ז]
(א)
מועצת הרשות, בהמלצת הממונה, תקבע בהודעה ברשומות חלוקה של שטח המדינה למרחבים שבכל אחד מהם יתאפשר לתת רישיון חברת ביוב לחברת ביוב אחת בלבד; חלוקה כאמור תיקבע בהתחשב במטרות חוק זה.
(ב)
מועצת הרשות תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לחלוקה כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שתורה מועצת הרשות.
העברת שירותי הולכה וטיפול לחברת ביוב [תיקון: תשע״ז]
(א)
ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב רשאי לבקש מחברת הביוב שבמרחב הביוב שבו הוא נמצא לקבל ממנה שירותי הולכה וטיפול או להצטרף לחברת ביוב משותפת, אם בחר שלא להמשיך לספק בעצמו שירותי הולכה וטיפול לצרכניו בכפוף להוראות כל דין; בקשה כאמור טעונה –
(1)
לעניין ספק שירותי ביוב שהוא רשות מקומית – אישור מועצת הרשות המקומית;
(2)
לעניין ספק שירותי ביוב שהוא חברה – אישור דירקטוריון החברה, ולעניין חברה שמוחזקת בידי רשות מקומית אחת – גם אישור מועצת הרשות המקומית.
(ב)
ביקש ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב כאמור בסעיף קטן (א), תהיה חברת הביוב חייבת לספק לו את השירותים האמורים לפי הוראות חוק זה; ואולם חברת ביוב שערב קבלת רישיון חברת ביוב סיפקה שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי ביוב במרחב הביוב שלה לפי הסכם שנעשה כדין ביניהם, תהיה רשאית שלא לספק שירותי הולכה וטיפול לפי הוראות חוק זה, ותמשיך לספק שירותי הולכה וטיפול לאותו ספק לפי הוראות ההסכם, והכול כל עוד ההסכם בתוקף.
(ג)
ביקש ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב להצטרף לחברת ביוב משותפת כאמור בסעיף קטן (א), תצרף אותו חברת הביוב המשותפת, לפי הוראות חוק זה.
(ד)
המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין אספקת שירותי הולכה וטיפול כאמור בסעיף קטן (ב) ולעניין הצטרפות ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב לחברת ביוב משותפת כאמור בסעיף קטן (ג), ועד לקביעת כללים כאמור יפעלו חברת הביוב וספק שירותי הביוב בהתאם להוראות שתיתן המועצה לשם יישום סעיף זה.
(ה)
לעניין חברת ביוב שהיא איגוד ערים, יראו ספק שירותי ביוב שהוא רשות מקומית שבתחום אותו איגוד הערים, וכן ספק שירותי ביוב שהוא חברה שאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי רשות מקומית כאמור, כמי שביקשו לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב כאמור, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
הוראות לעניין תשתית הולכה וטיפול [תיקון: תשע״ז]
(א)
ביקש ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב, מחברת ביוב, לקבל ממנה שירותי הולכה וטיפול או להצטרף לחברת ביוב משותפת כאמור בסעיף 13ג (בסעיף קטן זה – הספק המבקש), רשאי הממונה להורות כי תשתית ההולכה והטיפול שבאמצעותה תיתן חברת הביוב את שירותי ההולכה והטיפול לספק המבקש –
(1)
תכלול מרכיבים ממערכת הביוב של הספק המבקש, שנמצאים בתחומו ומשמשים להולכת ביוב או מרכיבים של מערכת ביוב שיותקנו בידי חברת הביוב בתחומו של הספק המבקש;
(2)
לא תכלול מרכיבים מתשתית ההולכה והטיפול של הספק המבקש.
(ב)
הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א)(1), יראו את השטח שבו נמצאים המרכיבים כאמור באותה פסקה כתחומה של חברת הביוב לעניין חוק זה; הורה כאמור בסעיף קטן (א)(2) – לא יראו את השטח שבו נמצאים המרכיבים כאמור באותה פסקה כתחומה של חברת הביוב לעניין חוק זה.
תקנון חברת ביוב [תיקון: תשע״ז]
התקנון של חברת ביוב, למעט איגוד ערים, טעון אישור של הממונה; הממונה יאשרו אם נוכח כי הוא תואם את הוראות חוק זה ומטרותיו.
העברת עובדים לחברת ביוב [תיקון: תשע״ז]
(א)
ספק שירותי ביוב וחברת הביוב, או ספקי שירותי ביוב שהקימו חברת ביוב משותפת, רשאים להסכים ביניהם, וביניהם לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי ספק שירותי ביוב, ואם לא היה ארגון מייצג לעובדי ספק שירותי ביוב – ביניהם לבין עובד ספק שירותי הביוב, על העברת עובדי ספק שירותי ביוב משירות ספק שירותי ביוב לשירות חברת הביוב (להלן – הסכם להעברת עובדים); נחתם הסכם להעברת עובדים, יחולו הוראות אלה מיום תחילתו, שלא יקדם ליום המעבר:
(1)
עובד ספק שירותי ביוב שהועבר על פי הסכם להעברת עובדים, יהיה עובד חברת הביוב החל ביום שנקבע בו;
(2)
על אף האמור בכל דין, עובד ספק שירותי הביוב שהיה לעובד חברת הביוב כאמור בפסקה (1), לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה, והוא לא יהיה רשאי לתבוע מספק שירותי הביוב את זכויותיו מכוח יחסי עובד ומעביד בשל תקופת היותו עובד שלו, שחברת הביוב קיבלה על עצמה בהסכם להעברת עובדים לקיים אותן.
(ב)
לגבי תקופת היות החברה חברה עירונית, כמשמעותה בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, תשמ״ה–1985, יהיו הסכמי העבודה בין חברת הביוב לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי ספק שירותי הביוב, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, וכן חוזים אישיים בין החברה לבין עובדיה שעניינם כאמור, טעונים אישור של מועצת הרשות; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החוק האמור לעניין חברה עירונית.
העברת נכסים לחברת ביוב [תיקון: תשע״ז]
(א)
ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב המצטרף לחברת ביוב משותפת יעביר לחברת הביוב המשותפת את כל זכויותיו בתשתית ההולכה והטיפול שלו.
(ב)
ביקש ספק שירותי ביוב במרחב ביוב לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב שבאותו מרחב ביוב –
(1)
יעביר הספק לחברת הביוב זכויות בתשתית ההולכה והטיפול ששימשה למתן שירותי הולכה וטיפול על ידו, ערב יום המעבר כנגד כל השקעה חדשה שתבצע חברת הביוב בתשתית ההולכה והטיפול שמשמשת למתן שירותי הולכה וטיפול לספק האמור, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף 13ט(א)(4), ועד לקביעת כללים כאמור – כפי שייקבע בהסכם ההעברה לפי סעיף 13ט(ב) בין ספק שירותי הביוב לבין חברת הביוב, באישור המועצה;
(2)
רשאי הספק להעביר לחברת הביוב התחייבויות בהתאם להלוואות שנלקחו על ידו, כנגד זכויות בתשתית ההולכה והטיפול שלו, כפי שייקבע בהסכם ההעברה לפי סעיף 13ט(ב) בין ספק שירותי הביוב לבין חברת הביוב, באישור הממונה.
(ג)
אישר הממונה את הסכם ההעברה לפי סעיף 13ט(ב), תבוא חברת הביוב לעניין הזכויות בנכסים שהועברו בהסכם, מיום המעבר, במקום ספק שירותי הביוב לכל דבר, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, לרבות חוזה בדבר שעבוד הנכסים; זכויות בעל השעבוד יהיו כלפי חברת הביוב, ואולם אם קבע בית המשפט, לבקשת בעל השעבוד, כי ההעברה פוגעת פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי הוא לצוות כי ספק שירותי הביוב ימשיך להיות חייב כלפי בעל השעבוד יחד עם חברת הביוב.
(ד)
רישיונות שניתנו לפי חוק המים, לספק שירותי ביוב, וכן חובות שהוטלו עליו בהוראות לפי אותו חוק, יועברו לחברת הביוב החל מיום המעבר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויותיהם של מנהל הרשות ומועצת הרשות לפי החוק האמור.
העברת זכויות והתחייבויות לחברת ביוב [תיקון: תשע״ז]
ספק שירותי ביוב שהחליט לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת ביוב או להצטרף לחברת ביוב משותפת, יעביר לחברת הביוב את זכויותיו וסמכויותיו לפי הסכמים, התקשרויות ועסקאות (בסעיף זה – הסכמים) בכל הנוגע להפעלת תשתיות הולכה וטיפול ערב יום המעבר; מיום המעבר יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לחברת הביוב, והחובות וההתחייבויות המוטלות על ספק שירותי הביוב לפי ההסכמים יהיו מוטלות על חברת הביוב, והיא תבוא במקום ספק שירותי הביוב לכל דבר, על אף האמור בכל חוזה ובדיני המחאת חיובים.
תנאי ההעברה לעניין חברת ביוב [תיקון: תשע״ז]
(א)
מועצת הרשות תקבע, לאחר התייעצות עם הממונה, כללים לעניין התנאים שבהם יועברו הנכסים והזכויות מספק שירותי הביוב לחברת הביוב; לעניין זה תהיה המועצה רשאית, בין השאר, לקבוע כללים ועקרונות בעניינים אלה:
(1)
חישוב שווי הנכסים המועברים;
(2)
קביעת החלק של הנכסים אשר יועבר כנגד להקצאת מניות בחברת הביוב המשותפת;
(3)
קביעת החלק של הנכסים אשר יועבר לחברת הביוב כהלוואה, ותנאי ההלוואה, לרבות שעבוד נכסים להבטחת פירעונה;
(4)
קביעת הזכויות בתשתית ההולכה והטיפול שיועברו מספק שירותי הביוב לחברת הביוב כנגד כל השקעה חדשה שתבצע חברת הביוב בתשתית ההולכה והטיפול שמשמשת למתן שירותי הולכה וטיפול לספק האמור כאמור בסעיף 13ז(ב)(1), וכן התנאים והמועדים לביצוע ההעברה כאמור.
(ב)
הנכסים, הזכויות והחובות אשר יועברו כאמור בסעיפים 13ז עד 13ח ו־13י ותנאי העברתם ייקבעו בהסכם בין ספק שירותי הביוב לבין חברת הביוב, בכפוף לכללים שייקבעו לפי סעיף קטן (א); הסכם כאמור טעון אישור של הממונה והוא יאשרו אם נוכח כי ההסכם תואם את הכללים ואת הוראות חוק זה ומטרותיו.
(ג)
בהסכם כאמור בסעיף קטן (ב), ייקבע גם יום העברת שירותי ההולכה והטיפול מספק שירותי הביוב לחברת הביוב.
(ד)
הגיש ספק שירותי ביוב לחברת ביוב, בקשה לקבלת שירותי הולכה וטיפול ממנה, או בקשה להצטרף לחברת ביוב משותפת, ולא הגיעו הצדדים להסכם בתוך 90 ימים ממועד הגשת הבקשה, יפעלו הצדדים בהתאם להוראות שייתן הממונה לעניין זה, החל מהמועד שיורה עליו, ויראו את המועד שיורה עליו כאמור כיום המעבר לעניין חוק זה; חלקו חברת הביוב או ספק שירותי הביוב על הוראות הממונה כאמור, תובא המחלוקת להכרעת המועצה; הכריעה המועצה כאמור בניגוד לעמדת ספק שירותי הביוב, יהיה ספק שירותי הביוב רשאי לבטל את בקשתו לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב או להצטרף לחברת ביוב משותפת, לפי העניין.
(ה)
(1)
מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם הממונה, כללים לשם הבטחת האיתנות הפיננסית של חברות ביוב ועמידתן בהתחייבויות שהועברו אליהן מספקי שירותי ביוב.
(2)
לא היה ביכולתה של חברת ביוב לעמוד בהתחייבויות שהועברו אליה מספק שירותי ביוב או בהתחייבויות שהיו לה ערב צירופו של ספק שירותי ביוב אליה, זכאים נושי ספק שירותי הביוב או, לפי העניין, נושי ספק שירותי הביוב שהוא חברת הביוב המשותפת, לסיוע מאוצר המדינה בשיעור שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(3)
נושה ספק שירותי ביוב המבקש סיוע לגבי התחייבות כלפיו יגיש את בקשתו למי ששר האוצר הסמיך לכך מבין עובדי משרדו (בסעיף זה – הגורם המוסמך), לאחר שחלפו 60 ימים מהיום שנקבע לפירעון ההתחייבות ו־30 ימים מהיום שבו פנה לחברת הביוב, לפי העניין, בדרישה לקיום ההתחייבות; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה כאמור.
(4)
על אף האמור בפסקה (2), לא יינתן סיוע אם הגורם המוסמך החליט, לאחר התייעצות עם הממונה, כי אי־יכולתה של חברת הביוב לקיים את התחייבויותיה אינו נובע מצירוף ספק שירותי הביוב.
(5)
ניתן סיוע לפי פסקה (2), יראו את החוב לנושה ספק שירותי ביוב, בסכום הסיוע שניתן, כאילו הומחה למדינה, אף אם בהסכם שבינו לבין חברת הביוב נקבעה הוראה המונעת המחאה כאמור.
(6)
בסעיף קטן זה, ”נושה ספק שירותי ביוב“ – נושה שהתקשר עם ספק שירותי ביוב טרם הצטרפותו של ספק שירותי הביוב לחברת ביוב משותפת, לעניין תשתית הולכה וטיפול, ולעניין חברת ביוב משותפת שצירפה אליה ספק שירותי ביוב לאחר שהוקמה – גם נושה שהתקשר עם חברת הביוב המשותפת טרם הצטרפותו של ספק שירותי הביוב כאמור לחברת הביוב המשותפת, לעניין תשתית הולכה וטיפול.
תביעות ועילות לעניין חברת ביוב [תיקון: תשע״ז]
(א)
כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם ספק שירותי הביוב או נגדו לפני יום המעבר, בקשר לשירותי הולכה וטיפול או תשתיות הולכה וטיפול, או בקשר לרישיונות, להסכמים, להתקשרויות או עסקאות כאמור בסעיפים 13ו עד 13ט, בנוגע לשירותים או תשתיות כאמור, וכן כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת אותו זמן, יוסיפו לעמוד בתוקפן כאילו לא החלה חברת הביוב לתת שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי הביוב או שספק שירותי הביוב לא הצטרף לחברת הביוב המשותפת, לפי העניין.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובדיני המחאת חיובים, ספק שירותי ביוב וחברת ביוב רשאים להסכים כי כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם ספק שירותי הביוב או נגדו לפני יום המעבר, בקשר לתשתית ההולכה והטיפול, או בקשר לרישיונות, להסכמים, להתקשרויות או עסקאות כאמור בסעיפים 13ו עד 13ט, וכן כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת אותו זמן, תועבר מספק שירותי הביוב לחברת הביוב ובלבד שהממונה אישר את ההעברה כאמור; ואולם אם קבע בית המשפט, לבקשת תובע או מבקש, כי הדבר פוגע פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי בית המשפט לצוות כי ספק שירותי הביוב ימשיך להיות צד לתביעה יחד עם חברת הביוב.
פטור ממסים לעניין חברת ביוב [תיקון: תשע״ז]
(א)
סעיפים 13(א) ו־13א יחולו, בשינויים המחויבים, על חברת ביוב ועל הסכמים לפי סימן זה.
(ב)
סעיף 13(ב) יחול על העברת נכס מספק שירותי ביוב לחברת ביוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בפסקאות (1) ו־(2), בכל מקום, במקום ”סעיף 11“ יקראו ”סעיף 13ט“;
(2)
בפסקה (4), במקום ההגדרה ”יום ההעברה“ יקראו:
””יום ההעברה“ – יום החתימה על ההסכם בין ספק שירותי הביוב לבין חברת הביוב, כמשמעותו סעיף 13ט(ב).“
תחולת הוראות לעניין חברת ביוב [תיקון: תשע״ז]
על חברת ביוב יחולו הוראות החוק לעניין חברה, למעט הוראות סימנים א׳ ו־ב׳ של פרק זה, וסעיפים 29(א), 30 עד 32 ו־124 ולעניין חברת ביוב שהיא איגוד ערים – גם למעט לעניין סעיפים 28, 112 והוראות פרקים ד׳ ו־ה׳ וסימן ב׳ לפרק ח׳.
חובת רשיון [תיקון: תשע״ז]
(א)
לא תעסוק חברה בפעילות חיונית אלא על פי רשיון שניתן לה לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו, ולא תעסוק בפעילות נוספת אלא אם כן ניתן לה גם רשיון לאותה פעילות נוספת, ובהתאם לתנאיו.
(ב)
(החל מיום 01/01/2019): בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יעסוק ספק שירותי ביוב בשירותי הולכה וטיפול, אלא אם כן ניתן לו רישיון הולכה וטיפול לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו; הוראה זו לא תחול על ספק שירותי ביוב שהתקיים בו אחד מאלה:
(1)
חל לגביו פטור מהצורך בקבלת רישיון בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א;
(2)
הוא איגוד ערים המספק שירותי הולכה וטיפול, הכוללים הולכת שפכים והטיפול בהם גם יחד.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), מי שקיבל רישיון חברת ביוב, לא יעסוק במתן שירותי הולכה וטיפול אלא לפי הרישיון האמור ובהתאם לתנאיו; על אף האמור, ובלי לגרוע מהוראות סעיף 13ג, מי שקיבל רישיון חברת ביוב ועסק כדין או שהוא חברה־בת של חברה שעסקה כדין, ערב מתן הרישיון, במתן שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי ביוב, רשאי להמשיך לתת שירותי הולכה וטיפול לאותו ספק, בהתאם לדין האמור, למעט חברת ביוב שהיא איגוד ערים שנתנה שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי ביוב כאמור שהוא חבר באיגוד הערים.
מתן רשיונות [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
(א)
הממונה רשאי, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א, לתת לחברה רשיונות לפעילות חיונית ולפעילות נוספת ולקבוע בהם תנאים להגשמת מטרותיו של חוק זה.
(החל מיום 01/01/2019): הממונה רשאי, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א, לתת לחברה רשיונות לפעילות חיונית ולפעילות נוספת, וכן לתת לספק שירותי ביוב רישיון לשירותי הולכה וטיפול, ולקבוע בהם תנאים להגשמת מטרותיו של חוק זה, ולעניין רישיון שירותי הולכה וטיפול – להגשמת מטרות הוראות הדין לעניין שירותי הולכה וטיפול שחלות על בעל רישיון שירותי הולכה וטיפול.
(ב)
הממונה לא יתן רשיון לפעילות נוספת אלא לחברה שיש לה רשיון לפעילות חיונית, או לחברה־בת שלה כאמור בסעיף קטן (ג).
(ג)
הממונה רשאי להורות כי פעילות נוספת תבוצע באמצעות חברה־בת של החברה; לחברה־הבת יינתן רשיון לפעילות הנוספת, ויחולו עליה הוראות חוק זה, כולן או חלקן, כפי שייקבע ברשיון.
(ג1)
(1)
הממונה רשאי, באישור המועצה ועל פי כללים שקבעה לפי סעיף 21א, לתת רישיון חברת ביוב לאחד מאלה, שביקש לקבל רישיון כאמור:
(א)
חברה־בת של חברה;
(ב)
איגוד ערים;
(ג)
חברה כהגדרתה בחוק החברות שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות וכל אמצעי השליטה בה הם בידי שני ספקי שירותי ביוב או יותר.
(2)
לא יינתן רישיון חברת ביוב למי שהממוצע השנתי של כמות השפכים המיוצרים או המטופלים על ידיו קטן מ־10 מיליון מטרים מעוקבים, אלא אם כן ניתן אישורה של המועצה לכך, אם נוכחה כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן; לעניין זה, ”ממוצע שנתי“ – ממוצע שנתי כפי שחושב לעניין התקופה של שלוש השנים שקדמו לשנה שבה הוגשה הבקשה לרישיון.
(3)
המועצה תפרסם, באתר האינטרנט של הרשות, לפחות 30 ימים מראש, הודעה בדבר כוונתה לתת אישור לרישיון לפי פסקאות (1) או (2) וכן תמציא הודעה בדבר כוונתה כאמור לכל ספקי שירותי הביוב במרחב הביוב; המועצה תקבל החלטה בדבר מתן אישור לפי פסקאות (1) או (2) לאחר שנתנה למי שביקש רישיון חברת ביוב ולספקי שירותי הביוב, במרחב הביוב, הזדמנות להשמיע את טענותיהם ושקלה את עמדות הציבור שנמסרו לה בכתב לעניין זה.
(4)
המועצה לא תאשר מתן רישיון חברת ביוב לחברת ביוב משותפת, אלא אם כן השתכנעה כי מתקיימים תנאים מיוחדים המחייבים הקמת חברת ביוב משותפת במרחב הביוב, בין השאר, בשל אלה: העדר גוף קיים המסוגל לספק את שירותי ההולכה והטיפול בכל שטחי מרחב הביוב, לרבות בשל אי־יכולת פיננסית או הנדסית לתת את השירותים כאמור, קיומן של תשתיות הולכה וטיפול משותפות מהותיות במרחב הביוב, או יכולת מוכחת לשיתוף פעולה של כלל הגופים הפועלים במרחב הביוב בתחום מתן שירותי הולכה וטיפול.
(5)
הממונה ייתן רישיון לפעילות נוספת כאמור בפסקאות (3) ו־(4) להגדרה ”פעילות נוספת“ לחברת ביוב שביקשה זאת.
(ד)
רשיון יינתן לצמיתות או לתקופה קצובה שתיקבע בו.
(ה)
רישיונות לשירותי הולכה וטיפול לספקי שירותי ביוב יינתנו לפי עקרונות אחידים.
שינוי תנאים ברשיון [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
(א)
הממונה רשאי, בכל עת, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א, לשנות, להוסיף או לגרוע תנאים ברשיון, לרבות שינוי תקופתו או קציבתה, אם מצא כי הדבר דרוש לשם הגשמת מטרותיו של חוק זה.
(ב)
בטרם יעשה הממונה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף קטן (א) –
(1)
ייתן לחברה או לספק שירותי הביוב, לפי העניין, להשמיע את טענותיהם;
(2)
יתן לרשויות המקומיות שהן בעלות אמצעי שליטה בחברה הודעה על כוונתו לעשות כן, לפחות 30 ימים מראש, וישקול את עמדותיהן, אם אלה נמסרו לו בכתב;
(3)
יפרסם הודעה לציבור על כוונתו לעשות כן לפחות 30 ימים מראש, וישקול עמדות שנמסרו לו בכתב.
פרסום [תיקון: תשע״ז]
רישיון וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, וכן באתר האינטרנט של בעל הרישיון אם יש כזה.
עיון
ברשיון ובשינויים בו ניתן לעיין במשרדי החברה ובמשרדי הממונה בשעות העבודה המקובלות.
הגבלות על העברת רשיון, שעבוד ועיקול [תיקון: תשע״ז]
(א)
רשיון או כל חלק ממנו אינו ניתן להעברה, במישרין או בעקיפין, לרבות בדרך של שעבוד או עיקול.
(ב)
הממונה רשאי לקבוע ברשיון כי נכסים מסוימים של החברה, לרבות זכויות, הדרושים לדעת הממונה לביצוע הפעילות לפי הוראות הרשיון, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, לרבות בדרך של שעבוד או עיקול, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שיקבע כדי להבטיח את רציפות מתן שירותי המים והביוב; והכול לפי כללים שקבעה המועצה לפי סעיף 21א, ועד לקביעת כללים כאמור – בהתאם להוראות שתיתן המועצה.
(ג)
פעולה שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה בטלה, ובית המשפט לא יורה על הקנית זכות בנכס כאמור בסעיף קטן (ב) לאדם אחר; מי שקיבל לידיו נכס כאמור חייב להשיבו לחברה, והחברה תשיב לו את מה שקיבלה תמורתו, או את שוויו.
(ד)
נקבעו ברשיון מגבלות כאמור בסעיף קטן (ב), תפעל החברה ככל הדרוש לרישומן בפנקסים ומרשמים המתנהלים לפי כל דין לגבי הנכסים שעליהם הן חלות, ותמציא לממונה אישורים על הרישומים שבוצעו.
ביטול רשיון או הגבלתו [תיקון: תשס״ו]
(א)
הממונה רשאי, על פי הכללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א, לבטל בכל עת רשיון או להגבילו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1)
החברה הפרה הוראה לפי חוק זה או תנאי ברשיון באופן הפוגע פגיעה של ממש במתן שירותים חיוניים או באפשרות הפיקוח על פעולותיה, ולא תיקנה את ההפרה בתוך זמן סביר שקבע הממונה בהודעה שנשלחה אליה;
(2)
החברה הפרה הוראה לפי חוק זה או תנאי ברשיון, הפרות חוזרות ונשנות, על אף התראות שקיבלה מאת הממונה.
(ב)
הממונה לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן ניתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה.
העברת האחריות למתן השירותים ומערכות המים והביוב [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
(א)
בוטל רשיון או הוגבל, או פג תקפו ולא חודש או מונה לחברה כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני, יקבע הממונה הוראות לענין קיום רצף במתן שירותי המים והביוב, ככל שלא נקבעו ברשיון, ורשאי הוא להורות, באישור מועצת הרשות, על העברת האחריות לנתינתם לרשות מקומית בעלת אמצעי שליטה בחברה או לחברה אחרת, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש בנכסי החברה ושיעורם.
(ב)
בוטל רשיון או הוגבל, או פג תקפו ולא חודש, או מונה לחברה כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני, לא יועברו נכסי מערכות המים והביוב של החברה, ולא תוקנה בהם זכות שימוש, אלא באישור הממונה ובתנאים שיקבע כדי להבטיח את רציפות מתן שירותי המים והביוב.
(ג)
בוטל רשיון או פג תקפו ולא חודש, או מונה לחברה כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני, וניתן לחברה אחרת רשיון לפעילות נושא הרשיון, רשאי הממונה להורות כי יועברו לחברה האחרת זכויות החברה בנכסים אשר הממונה קבע, לפי בקשת החברה האחרת או בהסכמתה, כי הם דרושים לחברה האחרת לביצוע הפעילות.
(ד)
הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (ג), על החברה להעביר את הזכויות בנכסים לחברה האחרת ועל החברה האחרת לשלם לחברה את שווין לפי ערכן בספרי החברה; באין הסכמה בדבר השווי, יקבע הממונה את השווי ואת מועדי התשלום, לאחר שנתן לחברות הזדמנות להשמיע את טענותיהן.
(ד1)
הממונה יפעיל את סמכויותיו לפי סעיף זה על פי כללים שקבעה מועצת הרשות.
(ה)
החברה רשאית, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לה קביעת הממונה לפי סעיף קטן (ד), לערור על הקביעה לפני בית הדין למים כמשמעותו בחוק המים (בחוק זה – בית הדין למים).
(ו)
אין באי הסכמה על השווי או בהגשת ערר, לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), כדי למנוע מתן רשיון לחברה האחרת או לעכב את העברת הנכסים, זולת אם בית הדין למים הורה אחרת מטעמים מיוחדים.
כללים לרישוי [תיקון: תשס״ו, תשע״ג־2, תשע״ז]
(א)
מועצת הרשות תקבע כללים לענין מתן רישיונות, קביעת תנאים בהם ושינוים, ולענין ביטול רישיונות והגבלתם לרבות לעניין הגבלות על העברת רישיון, שעבוד ועיקול לפי סעיף 19, הבטחת האיתנות הפיננסית של חברה והתנהלותה הנאותה.
(ב)
בלי לגרוע מסמכות מועצת הרשות לפי סעיף קטן (א), תקבע המועצה בכללים את התנאים והמועדים להגשת בקשה לקבלת רישיון חברת ביוב ולמתן רישיון חברת ביוב, ובכלל זה תקבע כללים לבחירת גוף שיקבל רישיון חברת ביוב, לרבות אם היה יותר מגוף אחד שביקש זאת לעניין מרחב ביוב מסוים, ולעניין קביעת מועדים כאמור – רשאית המועצה לקבוע מועדים שונים למרחבי ביוב שונים; בקביעת כללים כאמור, יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האלה, בכפוף למטרות החוק:
(1)
יציבותו הכלכלית של מבקש הרישיון;
(2)
ניסיון מבקש הרישיון בתחום הביוב והיקף תשתיות ההולכה והטיפול הקיימות;
(3)
שיקולים תפעוליים, הנדסיים, כלכליים, סביבתיים, בריאותיים ותכנוניים;
(4)
ייעול משק הביוב והפיקוח עליו.
(ג)
(החל מיום 01/01/2019): מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים למתן פטור מהצורך בקבלת רישיון שירותי הולכה וטיפול, לעניין ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב, וזאת, בין השאר, בשל היקף השפכים המיוצרים או המטופלים על ידו.
עיסוקים מותרים לחברה [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
(א)
חברה לא תעסוק, במישרין או בעקיפין, אלא בפעילות חיונית ובפעילויות נוספות בתחום החברה, הכל לפי הרשיונות שניתנו לה לפי חוק זה, וכן בפעולות נלוות הקשורות במישרין בפעילויות כאמור.
(ב)
התעורר ספק או מחלוקת בענין עיסוק של חברה, יקבע הממונה אם העיסוק מותר לה, ורשאי הוא להתנות את העיסוק בשינוי תנאי הרשיון או בתנאים אחרים שיקבע, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א.
(ג)
התעורר ספק או מחלוקת כאמור בסעיף קטן (ב), בעניין חלוקת האחריות ביחס למתן שירותי ביוב, לרבות בעניין האחריות לגבי תשתית הולכה וטיפול או השימוש בה, בין חברת ביוב לבין צרכן של חברת הביוב או בין ספקי שירותי ביוב, יכריע בכך הממונה לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לפי כללים שתקבע המועצה לפי סעיף 21א.
(ד)
סבר ספק שירותי ביוב (בסעיף זה – המבקש), כי על ספק שירותי ביוב אחר, לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה כדי להבטיח קיומן של הוראות החוק או הוראות לפיו לעניין שירותי הולכה וטיפול, רשאי המבקש לפנות אל ספק שירותי הביוב האחר, ולבקשו לעשות כן; לא נענתה הבקשה, רשאי המבקש לפנות לממונה ולבקשו להפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה לשם הבטחת קיומן של הוראות החוק כאמור; הממונה יכריע בבקשה לאחר ששמע את הצדדים על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א.
תפקידי חברה בפעילות חיונית [תיקון: תשע״ז]
(א)
לשם ביצוע הפעילות החיונית החברה תתכנן, תקים ותפתח את מערכות המים והביוב שבתחומה, תתפעלן, תנהלן ותחזיקן במצב תקין ובהתאם להוראות כל דין, ובכלל זה –
(1)
תכין תחזיות לביקוש לשירותי מים ולשירותי ביוב;
(2)
תכין תכניות אב למים ולביוב או תכניות אב לשירותי הולכה וטיפול, לפי העניין, וכן תכניות רב־שנתיות ותכניות שנתיות הנגזרות מהן, לשיקום ולפיתוח מערכות המים והביוב (להלן – התכניות); התכניות יהיו תואמות לתחזיות הביקוש, לצורכי התושבים והרשויות המקומיות שבתחום החברה ולתכניות המיתאר שבתחום החברה;
(3)
תטפל באישורן של התכניות על פי כל דין, בהשגת זכויות במקרקעין הדרושות לשם ביצוען, ברכישת הציוד הנחוץ לביצוען, ובביצוען של התכניות, הכל במועדים הנדרשים;
(4)
תדאג לתפעול ולאחזקה תקינים של מערכות המים והביוב, תוך שמירה על איכות המים, מניעת זיהום מקורות מים, מניעת זיהום הים והנחלים ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים;
(5)
תגבה את התשלומים המגיעים לה בהתאם לתעריפים שאושרו לה לפי חוק זה, ותגייס משאבים נוספים לביצוע תפקידיה.
(ב)
בביצוע תפקידיה תפעל החברה על פי שיקולים מקצועיים ותבחר בדרכי הפעולה המתאימות להשגת מטרותיו של חוק זה בעלות סבירה.
ביצוע פעילות באמצעות אחר
חברה רשאית להתקשר עם אחר לביצוע פעולות שעליה לבצע לפי חוק זה ולפי הרשיונות, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לגרוע מאחריותה לפי חוק זה ולפי הרשיונות.
ביצוע עיקר הפעילות באמצעות מי שמקבל רשיון משנה [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
על אף האמור בסעיף 24, חברה לא תתקשר עם אחר לביצוע כל תפקידיה בפעילות החיונית או עיקרם, בכל תחום החברה או בחלקו, אלא אם כן הוא תאגיד שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) או חברה מנהלת והממונה, בהתייעצות עם מועצת הרשות, אישר את ההתקשרות והסכים לתת להם רשיון משנה לפי סעיף זה.
(ב)
התקשרות כאמור בסעיף קטן (א) עם תאגיד לא תהיה אלא עם תאגיד שהתאגד בישראל, שלו או למי מבעלי השליטה בו נסיון של שבע שנים לפחות במתן שירותי מים וביוב באזור ששטחו ומספר תושביו אינם קטנים משטחה וממספר תושביה של הרשות המקומית שבתחומה פועלת החברה.
(ג)
אישר הממונה התקשרות כאמור בסעיף קטן (א), יתן לתאגיד או לחברה מנהלת שהחברה התקשרה עמם רשיון משנה ויקבע בו תנאים שיותאמו לתנאי הרשיון שניתן לחברה, בשינויים המחויבים, וכן רשאי הוא לקבוע תנאים נוספים ככל הדרוש לדעתו להשגת מטרותיו של חוק זה, ולשנותם כאמור בסעיף 16.
(ד)
רשיון משנה יינתן לתקופה שיקבע בו הממונה ושלא תעלה על תקופת ההתקשרות בין החברה לבין בעל רשיון המשנה, או על עשרים וחמש שנים, לפי התקופה הקצרה יותר.
(ה)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), דין רשיון משנה כדין רשיון, וההוראות לפי חוק זה יחולו על בעל רשיון משנה כשם שהן חלות על החברה, בשינויים ובתיאומים שייקבעו ברשיון המשנה.
(ו)
אין במתן רשיון משנה כדי לגרוע מאחריות החברה לפי חוק זה, והחברה ובעל רשיון המשנה יהיו חייבים ביחד ולחוד בחובותיהם החופפות לפי הרשיון ורשיון המשנה ולפי הוראות חוק זה; הפר בעל רשיון משנה הוראה חופפת שהוחלה עליו כאמור, יראו בכך גם הפרה של החברה, לכל דבר וענין, לרבות לענין סעיף 20 ופרק ט׳.
(ז)
התקשרות של חברה לביצוע כל תפקידיה בפעילות החיונית בתחומה, כולם, חלקם או עיקרם, שלא אושרה בידי הממונה – בטלה, ולבית המשפט לא תהיה סמכות לפי סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי).
עסקאות והתקשרויות עם הרשויות המקומיות [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
בסעיף זה ובסעיף 26א, ”רשות מקומית“ – לרבות תאגיד בשליטת הרשות המקומית שאינו חברה לפי חוק זה.
(ב)
חברה לא תתקשר בעסקה עם רשות מקומית שבתחומה היא פועלת אלא מטעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור השירות לצרכנים, ובלבד שהעסקה היא אחת מאלה המנויות בפסקאות שלהלן והתקיימו התנאים הקבועים בהן לגבי העסקה:
(1)
התקשרות לשכירת נכס מאת הרשות המקומית, לפי כללים שקבעה המועצה ובאישור הממונה מראש ובכתב, מטעמים שיפרט בהחלטתו; לשם מתן אישור כאמור, יבחן הממונה אם השימוש בנכס אינו פוגע באיכות השירות שהחברה נותנת ואם דמי השכירות בעד הנכס הם בתנאי השוק;
(2)
התקשרות לצורך עבודות פיתוח, לפי כללים שקבעה המועצה;
(3)
התקשרות לצורך רכישת טובין, לפי כללים שקבעה המועצה;
(4)
התקשרות לקבלת שירותי גבייה מאת הרשות המקומית, לפי כללים שקבעה המועצה ובאישור הממונה מראש ובכתב;
(5)
כל עסקה אחרת, באישור מראש של המועצה, לאחר קבלת חוות דעת של הממונה.
(ג)
נוסף על האמור בסעיף קטן (ב) –
(1)
החל ביום תחילת פעילות החברה רשאית החברה לשאול עובדים מקצועיים ממחלקות המים והביוב ברשות המקומית שבתחומה היא פועלת (בסעיף זה – העובדים), ובלבד שהממונה אישר את שאילת העובדים לתקופה שלא תעלה על עשר שנים מיום תחילת פעילות החברה; החברה רשאית להמשיך את שאילת העובדים לפי פסקה זו, כולם או חלקם, מעבר לעשר שנים באישור הממונה; אישור הממונה לפי פסקה זו יינתן מראש ובכתב לגבי כל אחד מהעובדים, ומטעמים שיפרט בהחלטתו, לאחר שבחן אם יש צורך בכך בין השאר מטעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור השירות לצרכנים, ובתנאים שקבע באישור;
(2)
החלה תקופת השאילה של עובדים לפני יום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013), והעובדים היו מושאלים ביום האמור, רשאית החברה להאריך את תקופת שאילתם, כולם או חלקם, עד תום עשר שנים מהמועד שבו הושאלו מהרשות המקומית לחברה (בסעיף זה – מועד ההשאלה), ובלבד שהממונה אישר את הארכת תקופת השאילה; החברה רשאית להמשיך את שאילת העובדים לפי פסקה זו, כולם או חלקם, לתקופה נוספת, מעבר לעשר שנים ממועד ההשאלה, באישור הממונה; אישור הממונה כאמור בפסקה זו יינתן לפי פסקה (1) סיפה;
(3)
חל מועד ההשאלה למעלה מעשר שנים לפני יום כ״ה באלול התשע״ג (1 באוגוסט 2013) והעובדים היו מושאלים ביום האמור, רשאית החברה להאריך את תקופת שאילתם, כולם או חלקם, לתקופה נוספת, באישור הממונה שיינתן לפי פסקה (1) סיפה.
(ד)
בקשה לפי סעיף קטן (ג) תוגש לממונה בין שלושה לשישה חודשים לפני פקיעת תוקפו של אישור הממונה לשאילת העובדים, והממונה יחליט בבקשה כאמור בתוך שלושה חודשים.
(ה)
עסקה שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה – בטלה, ולבית המשפט לא תהיה סמכות לפי סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי).
רכישת שירותים מספק משותף [תיקון: תשע״ג־2]
חברה לא תתקשר בעסקה לרכישת שירותים ממי שנותן שירותים לרשות המקומית שבתחומה היא מספקת שירותי מים וביוב, אלא אם כן השירותים הנרכשים הם שירותי מינהלה מסוגים שקבעה המועצה בכללים, וההתקשרות אינה מעמידה את נותן השירותים במצב של חשש לניגוד עניינים; כללים כאמור יכללו בין השאר תנאים להתקשרות והסדרים למניעת ניגוד עניינים.
הפעילות – בכפוף לכל דין ורשיון אחר
(א)
חברה תפעל בכפוף לכל דין, ככל שאינו סותר הוראה מפורשת של חוק זה.
(ב)
אין במתן רשיון כדי לגרוע מן החובה לקבל כל רשיון, היתר, הרשאה או אישור הנדרשים על פי כל דין אחר לביצוע תפקידי החברה והפעילות נושא הרשיון, ולהפעלת כל סמכות של החברה לפי חוק זה.
שינויים בחברה
(א)
ההחלטות הבאות של חברה טעונות אישור מראש ובכתב של הממונה:
(1)
שינוי תקנון החברה;
(2)
הקמת תאגיד, לבד או ביחד עם אחרים, וקבלת אמצעי שליטה בתאגיד קיים;
(3)
ארגון מחדש, לרבות מיזוג או פיצול;
(4)
פשרה או הסדר בין החברה לבין בעלי מניותיה או בינה לבין נושיה;
(5)
פירוק מרצון.
(ב)
(1)
הממונה רשאי להתנות את אישורו להקמת תאגיד או קבלת אמצעי שליטה בתאגיד, כאמור בסעיף קטן (א)(2), שכתוצאה מהן החברה תשלוט בתאגיד, בתנאי שכל עוד החברה שולטת בתאגיד יחולו על התאגיד הוראות חוק זה, כולן או חלקן, כפי שיקבע, כשם שהן חלות על החברה;
(2)
הפר התאגיד הוראות שהוחלו עליו כאמור, יראו בכך גם הפרה של החברה לכל דבר וענין, לרבות לענין סעיף 20 ופרק ט׳.
(ג)
הממונה לא יאשר החלטה של חברה על פירוקה מרצון, על מיזוגה או על פיצולה, כל עוד היא בעלת רשיון ולא ניתן לחברה אחרת רשיון לגבי תחומה.
שינויים בתחומי חברות [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
(א)
חברות, וכן רשות מקומית וחברה שאינה בתחומה, רשאיות להסכים ביניהן כי האחת תבצע פעילות חיונית או פעילות נוספת בתחומה של האחרת.
(א1)
חברה שאינה חברת ביוב (בסעיף קטן זה – החברה) או רשות מקומית, שבמרחב הביוב של חברת ביוב, רשאיות להסכים עם חברת הביוב, כי חברת הביוב תבצע פעילות חיונית בתחומה של החברה או בתחומה של הרשות המקומית, לפי העניין; הסכמה כאמור טעונה אישורה של כל מועצת רשות מקומית, של רשות מקומית המחזיקה בחברה.
(ב)
הסכם כאמור בסעיף קטן (א) טעון אישור מועצת הרשות; המועצה תיתן את אישורה אם ראתה, לאחר שקיבלה את חוות דעתו של הממונה, כי יש לדבר הצדקה מטעמים כלכליים, גיאוגרפיים, הנדסיים או סביבתיים, וכי תנאי ההסכם אינם פוגעים פגיעה של ממש בצרכנים או בנושי החברות.
(ג)
מועצת הרשות רשאית להתנות את אישורה בתנאים; התנאים ייחשבו כתנאים ברשיונותיהן של החברות הנוגעות בדבר, לכל דבר וענין, לרבות לענין סעיף 20 ופרק ט׳.
(ד)
אושר הסכם לפי סעיף זה, יראו את השטח שבו חברה או רשות מקומית מבצעת פעילות חיונית או פעילות נוספת לפי ההסכם כתחומה לענין חוק זה.
(ה)
הוראות סעיף 26 לא יחולו על הסכם כאמור בסעיף זה.
שינויים בתחומי הרשות המקומית [תיקון: תשס״ו, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ז]
(א)
חל שינוי בתחומה של רשות מקומית שבה הוקמה חברה, יקבע שר הפנים, על פי הצעת מועצת הרשות, ובהתייעצות עם שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, אם תחום החברה ישתנה בהתאם לכך; הצעת מועצת הרשות בסעיף קטן זה תינתן לאחר שקיבלה את חוות דעת הממונה ושמעה את עמדות הרשות המקומית והחברה.
(ב)
קבע שר הפנים לפי סעיף קטן (א) כי תחום החברה יורחב, יחולו הוראות סימן ב׳, בשינויים המחויבים, והממונה יהיה רשאי לתת הוראות משלימות והוראות מעבר לעניינים המצויים בו; לא יהיה בקביעת שר הפנים כאמור כדי לשנות את החלוקה של שטח המדינה למרחבי ביוב לפי סעיף 13ב.
חובת מתן שירותי מים
חברה תמכור ותספק מים ברציפות וביעילות, בכמות ובאיכות הנדרשים לפי כל דין ותנאי הרשיון, לכל צרכן בתחומה ללא הפליה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 99, ולתעריפים שנקבעו לפי סעיף 102.
סמכויות במתן שירותי מים
לשם מילוי חובותיה כאמור בסעיף 31 ובכפוף לתנאי הרשיון, רשאית חברה –
(1)
להקים, לרכוש, לחכור או לשכור מפעלי מים, להחזיקם, להפעילם ולתחזקם;
(2)
לקנות מים, ואם קיבלה רשיון להפקת מים – גם להפיקם בעצמה, לחפור ולצייד בארות, ולעשות כל פעולה אחרת שתידרש למטרה זו;
(3)
להקים מערכת מים ולחברה למקרקעין;
(4)
להקים מיתקנים ולבצע פעולות לניטור ולשיפור איכות המים;
(5)
להתקין ולתחזק מדי מים ולבצע מדידה של המים הנצרכים;
(6)
לבצע פעולות נילוות הקשורות במישרין בביצוע פעילויות כאמור בסעיף זה.
חובת מתן שירותי ביוב [תיקון: תשע״ז]
חברה תספק שירותי ביוב בהתאם לכללים וברמה כנדרש לפי כל דין ותנאי הרשיון, לכל צרכן בתחומה, בלא הפליה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 99, ולתעריפים שנקבעו לפי סעיף 102.
סמכויות במתן שירותי ביוב
(א)
לשם ביצוע חובותיה כאמור בסעיף 33 ובכפוף לתנאי הרשיון, רשאית חברה –
(1)
להקים מערכת ביוב ולחברה למקרקעין;
(2)
להקים מיתקנים ולבצע פעילות לניטור שפכים;
(3)
לבצע פעילויות נילוות הקשורות במישרין בביצוע פעילויות כאמור בסעיף זה.
(ב)
הוראות סעיפים 10, 14 ו־15 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962, יחולו על חברה, והוראות סעיף 13 והתקנות שהותקנו לפי סעיף 55(ב) לחוק האמור יחולו על תכניות של החברה.
חיבור נכס שמחוץ לתחום
חברה רשאית להרשות לבעל או למחזיק נכס שמחוץ לתחומה לחבר ביב שבנכסו עם מערכת הביוב של החברה בתנאים שיוסכם עליהם עמה ועם החברה או הרשות המקומית, שבתחומה נמצא הנכס.
הודעה לבעלי מקרקעין [תיקון: תשע״ז]
החליטו דירקטוריון החברה או מועצת איגוד הערים להקים מערכת ביוב או מערכת מים ולחבר אותה למקרקעין, תמציא החברה לכל בעל מקרקעין שיחוברו כאמור הודעה על כל שלב של המערכת העומד להתבצע; טענה כי לא נמסרה הודעה כאמור למי שחייב בתשלום עקב ההקמה והחיבור לא תישמע אלא מאותו חייב עצמו.
עבודות מחוץ לתחום החברה [תיקון: תשס״ו]
(א)
שימוש בסמכות לפי חוק זה בידי חברה מחוץ לתחומה, לצורך ביצוע תפקידיה, טעון אישור הממונה שיינתן על פי כללים שקבעה מועצת הרשות.
(ב)
חברה החפצה להשתמש בסמכות כאמור בסעיף קטן (א) תגיש בקשה מנומקת ומפורטת לממונה, ותשלח העתק מן הבקשה לרשות המקומית או לחברה, שבתחומה מבוקש השימוש בסמכות.
(ג)
הממונה לא יתן את אישורו אלא לאחר שנתן לרשות המקומית או לחברה, שבתחומה מבוקש השימוש בסמכות, הזדמנות להשמיע את טענותיה.
מניעת מפגע
התקנת מיתקנים של מערכות מים וביוב בידי חברה וכל שינוי בהם, לרבות סגירתם או הריסתם, ייעשו באופן שלא יהא בהם משום סכנה לבריאות הציבור, וככל האפשר באופן שלא יהא בהם משום מפגע לציבור או לסביבה.
גביה [תיקון: תשס״ו]
(א)
חברה תנקוט את האמצעים הדרושים לגביית התשלומים המגיעים לה בעבור השירותים שהיא מספקת וכן הוצאות שהוציאה לפי סעיף 53, ואולם היא לא תהיה רשאית להפסיק או לצמצם את מתן שירותי המים והביוב לצרכן שלא שילם את התשלומים שנדרשו ממנו כדין, אלא על פי כללים שייקבעו לפי סעיף 146.
(ב)
פקודת המסים (גבייה), להוציא סעיף 12 שבה, תחול על תשלומים והוצאות כאמור בסעיף קטן (א) כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה; הוראה זו תחול כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית, כמשמעותה בסעיף 59(ב).
העברת מים ושפכים בעבור אחרים [תיקון: תשע״ו]
(א)
חברה רשאית להרשות לספק שירותי מים או ביוב אחר, שאינו בתחומה, להעביר דרך מערכת המים שלה מים המיועדים לתחום אותו ספק, ולהעביר דרך מערכת הביוב שלה שפכים שמקורם בתחום אותה חברה או רשות מקומית, בתנאים ובתמורה שיוסכמו ביניהם.
(ב)
הממונה, באישור מועצת רשות המים והביוב, רשאי להורות לחברה, לשם ניצול מיטבי של תשתיות מים וביוב, השגת יעילות כלכלית, מניעת פגיעה סביבתית או בריאותית או לשם הסרת חסמי פיתוח, לעשות אחד או יותר מאלה:
(1)
להתקין בתחומה מערכת מים או ביוב, לשדרגה או להרחיבה, לשם אספקת שירותי מים או ביוב בעבור צרכנים שנמצאים בתחומה או להתקין בתחומה מערכת ביוב, לשדרגה או להרחיבה לשם אספקת שירותי ביוב בעבור ספק שירותי ביוב אחר;
(2)
לספק שירותי ביוב באמצעות מערכת הביוב שלה לספק שירותי ביוב אחר;
(3)
להעביר דרך מערכות המים או הביוב שלה מים או ביוב בעבור ספק שירותי מים או ביוב אחר, שאינו בתחומה.
(ג)
לא תאשר מועצת רשות המים והביוב הוראה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:
(1)
מועצת רשות המים והביוב שוכנעה שמתן הוראה או תנאיה לא יפגעו פגיעה משמעותית בחברה או בצרכניה, ובשים לב ליכולתה של החברה למלא את חובותיה לפי כל דין וליכולתה הכלכלית וההנדסית לבצע את ההוראה;
(2)
מנהל רשות המים והביוב הודיע לחברה ולספק שירותי המים או הביוב האחר על כוונתו להביא לאישורה של מועצת רשות המים והביוב הוראה לפי סעיף זה, וניתנה להם הזדמנות סבירה להגיע להסכמה באותו עניין, לרבות לעניין התנאים והתמורה לכך, ובלבד שהסכמה כאמור תובא לאישור מועצת רשות המים והביוב;
(3)
ניתנה לחברה ולספק שירותי המים או הביוב האחר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לרבות לעניין התנאים והתמורה לביצוע הפעולות.
(ד)
בהוראה לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו התנאים והתמורה לביצועה, ויכול שתינתן לתקופה קצובה, והכול בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ה).
(ה)
מועצת רשות המים והביוב תקבע כללים בדבר אופן קביעת התנאים והתמורה לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב), ככל שמועצת רשות המים והביוב לא קבעה בכללים אחרים לפי כל דין הסדרים בעניינים אלה.
(ו)
חברה שניתנה לה הוראה לפי סעיף זה וספק שירותי המים או הביוב האחר, רשאים לערור עליה, בתוך 30 ימים מיום שניתנה, לפני בית הדין לענייני מים כמשמעותו בחוק המים.
הגדרה
בסימן זה, ”הממונה“ – לרבות אדם שהוא הסמיך לענין סימן זה.
כניסה למקרקעין ופעולות אחרות [תיקון: תשס״ו]
(א)
החברה וכל אדם שהיא הרשתה, רשאים, לצורך ביצוע תפקידי החברה, להיכנס למקרקעין, בין מקרקעין ציבוריים ובין מקרקעין פרטיים, ולבצע בהם פעולות אלה –
(1)
לערוך מדידות ובדיקות כנדרש;
(2)
להתקין, לבנות או להציב מיתקנים של מערכות מים וביוב המיועדים לתת שירותי מים או ביוב לאותם מקרקעין;
(3)
לפי כללים שקבעה מועצת הרשות, ובאין כללים כאמור, באישור הממונה – להתקין, לבנות או להציב מיתקנים של מערכות מים וביוב המיועדים לתת שירותי מים או ביוב למקרקעין אחרים;
(4)
לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות האמורות בפסקאות (2) ו־(3);
(5)
להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן קיים או מתוכנן של מערכת מים או ביוב, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
(6)
לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן של מערכת מים או ביוב הנמצא בהם, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
(7)
לחפור תעלות, מינהרות ומעברים על־קרקעיים ותת־קרקעיים;
(8)
להעביר צינורות במקרקעין;
(9)
להסיר כל מיתקן המפריע שלא כדין לפעולה התקינה של מערכות המים והביוב ולהסיר כל מכשול המפריע לפעולה כאמור;
(10)
לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה תחזיר החברה את הדרך, ככל האפשר, למצבה הקודם; בפסקה זו, ”דרך“ – לרבות מסילה, כביש, רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
(11)
לעבור ברכב במקרקעין הנמצאים סמוך למקום שבו נדרש לבצע פעולה כמפורט בפסקאות (1) עד (10).
(ב)
כניסה למקום המוחזק בידי מערכת הבטחון טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום.
קבלת הסכמת בעל מקרקעין או הודעה
(א)
כניסה למקרקעין שהם פרטיים בכוונה לעשות שימוש בסמכויות:
(1)
לפי סעיף 42(א)(2), (3), (4), (7), (8) ו־(10), טעונים הסכמת בעל המקרקעין; הומצאה לבעל המקרקעין הודעה על כוונה כאמור, והוא לא הודיע על התנגדותו בתוך 14 ימים, רואים אותו כאילו הסכים.
(2)
לפי סעיף 42(א)(1), (5), (6) ו־(9) טעונה הודעה מראש של 14 ימים לבעל המקרקעין.
(ב)
כניסה למקרקעין ציבוריים בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף 42, טעונה הודעה מראש של 14 ימים לבעל המקרקעין.
(ג)
כאשר המקרקעין הם בנין, וכאשר יש במקרקעין בנין המשמש למגורים, תיעשה הכניסה בשעות היום.
סייג
על אף האמור בסעיף 43, כניסה למקרקעין לצורך קריאת מונה, תחזוקתו או החלפתו, וכן לצורך ביצוע בדיקה, ביקורת, או פעולת תחזוקה או החלפה של מיתקן של מערכת מים או של מערכת ביוב, מסוג שקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אינה טעונה הסכמת בעל המקרקעין או הודעה מראש לבעל המקרקעין.
התנגדות
(א)
הודיע בעל המקרקעין על התנגדותו לביצוע פעולות כאמור בסעיף 43(א), רשאית החברה לבקש מהממונה הרשאה לביצוע הפעולות.
(ב)
בעל המקרקעין הרואה עצמו נפגע מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות כאמור בסעיף 43(ב), רשאי להגיש התנגדות לממונה בתוך 14 ימים מיום המצאת ההודעה, וימסור לחברה העתק מכתב ההתנגדות.
הרשאה
ביקשה החברה הרשאה לפי סעיף 45(א) או הוגשה התנגדות לפי סעיף 45(ב), רשאי הממונה, לאחר שנתן לנציג החברה ולבעל המקרקעין הזדמנות להגיש את טענותיהם בכתב במועדים שיקבע, לתת הרשאה לשימוש בסמכות לפי סעיף 42, להתנותה בתנאים, או לסרב לתת הרשאה; הממונה יתן את החלטתו בתוך 30 ימים מקבלת טענות הצדדים, או מהיום שבו היה עליהם להגיש את טענותיהם, לפי המוקדם.
ערעור
(א)
בעל המקרקעין הרואה את עצמו נפגע ממתן הרשאה לפי סימן זה, רשאי לערער על כך לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה על ההרשאה.
(ב)
הגשת ערעור לבית המשפט אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי ההרשאה, ואולם בית המשפט רשאי להורות על עיכוב השימוש בסמכות.
עבודות דחופות
ראה המנהל הכללי של החברה כי יש צורך לנקוט פעולה לצורך מניעה של נזק לאדם או לרכוש, בזבוז מים, זיהום מקורות מים או ים, או מפגע תברואי או סביבתי, ודחיה בנקיטת הפעולה עלולה לגרום להגדלת הפגיעה, רשאית החברה, וכל אדם שהוא הרשה, להשתמש בסמכויות המנויות בסעיף 42(א) אף ללא הסכמת בעל המקרקעין או מתן הודעה מראש לבעל המקרקעין, ואף שלא בשעות היום, בכפוף לאמור בסעיף 42(ב); פעלה החברה כאמור, תמציא על כך הודעה לבעל המקרקעין ולממונה, בתוך 48 שעות מביצוע הפעולה.
תשלום פיצויים
(א)
חברה וכל אדם שהיא הרשתה, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי פרק זה, יימנעו, עד כמה שהדבר ניתן, מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין, ככל האפשר, למצבם הקודם.
(ב)
נגרם נזק ישיר כתוצאה משימוש בסמכות האמורה בסעיף 42, תשלם החברה פיצויים על הנזק שנגרם; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק על פי כל דין.
(ג)
החליטה החברה לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), תמסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך 60 ימים מיום קבלת הדרישה.
מיתקני החברה המחוברים למקרקעין
על אף האמור בסעיף 12 לחוק המקרקעין, מיתקן של מערכת מים או ביוב שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.
סמכות חברה לדרוש ביצוע עבודות מבעלי נכסים ומפעלים [תיקון: תשע״ז]
(א)
חברה רשאית לקבוע למפעלים שבתחומה הוראות בעניינים אלה:
(1)
טיפול מקדים בשפכי תעשיה; הוראות כאמור יבואו נוסף על הוראות לפי כל דין ולא יגרעו מהן;
(2)
ניטור של איכות שפכי התעשיה ודיווח על תוצאות הניטור לחברה, בדרך ובתדירות שקבעה;
(3)
חובת מסירת הודעה לחברה על כל שינוי שחל בספיקה או באיכות של שפכי התעשיה, אשר יש בו כדי להשפיע על תקינות פעולתה של מערכת הביוב או על איכות הקולחים או הבוצה שהיא מייצרת;
(ב)
הוראות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו ככל הנדרש לדעת החברה כדי –
(1)
כדי למנוע מטרדים ונזקים לציבור או לסביבה;
(2)
למנוע נזקים למערכת הביוב, לפעולת הזרמת הביוב ולתהליכי הטיפול בשפכים וטיהורם, או למערכת השבת קולחים; ההוראות יהיו בכפוף לכללים שקבעה מועצת הרשות לענין זה, ויכול שיהיו דרך כלל, לסוגי מפעלים או למפעל מסוים, בין כתנאי לחיבור המפעל למערכת הביוב ובין בכל עת לאחר מכן.
(ג)
ראתה חברה כי יש צורך לנקוט פעולה לצורך טיפול תקין בשפכים ממקרקעין או ממפעל שבתחומה, הבטחת פעולתן התקינה של מערכות המים או הביוב, מניעה של נזק ממים או משפכים, זיהום מקורות מים או ים, או מניעה של מפגע תברואי או סביבתי, או הסרתו – רשאית היא, בכפוף לתנאי הרשיון ולכללים שקבעה מועצת הרשות בענין זה, לדרוש בכתב –
(1)
מבעל המקרקעין או מהמפעל, להתקין ביב, לשנותו או לתקנו, לחבר ביב, ולשנות או לתקן צינורות או מיתקנים של מערכת מים או ביוב שבנכסו;
(2)
מהמפעל לבצע, טיפול מקדים בשפכי תעשיה לפני כניסתם למערכת הביוב, כנדרש לפי כל דין ולפי הוראות שהחברה קבעה לפי סעיף קטן (א);
והכל בתוך המועד ובתנאים שתקבע החברה בדרישה.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), בתחומו של ספק שירותי ביוב שבחר לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת ביוב או להצטרף לחברת ביוב משותפת, יהיו הסמכות לקבוע הוראות כאמור בסעיף קטן (א) והסמכות לדרוש ביצוע פעולות כאמור בסעיף קטן (ג), נתונות לחברת הביוב בלבד, לאחר שהתייעצה עם ספק שירותי הביוב כאמור; חברת הביוב תמסור לספק שירותי הביוב כאמור הודעה על קביעת הוראה או דרישת ביצוע פעולה, לפי סעיף קטן זה.
ערר וערעור [תיקון: תשע״ז]
(א)
הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראה שקבעה החברה לפי סעיף 51(א) או (ד) או על ידי דרישת חברה לפי סעיף 51(ג) או (ד), רשאי להגיש ערר למי שהשר לאיכות הסביבה הסמיך לענין זה (להלן – המוסמך), שיהיה רשאי, לאחר שמיעת הצדדים, לבטל את ההוראה או את הדרישה או לשנותה.
(ב)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת המוסמך לפי סעיף קטן (א), רשאי לערער עליה לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא הנכס, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו; החלטת בית משפט השלום לפי סעיף זה, תהיה ניתנת לערעור ברשות.
סמכות חברה לצמצם שירותים ולבצע עבודות [תיקון: תשע״ג־2, תשע״ז]
(א)
לא קיים בעל מקרקעין או מפעל הוראה או דרישה של החברה לפי סעיף 51, החלטה של המוסמך לפי סעיף 52(א), או החלטה של בית משפט לפי סעיף 52(ב), לפי הענין, או נוכחה החברה כי הדבר דרוש לשם מניעת סכנה ממשית ומיידית לפעולתה של מערכת הביוב עקב הזרמת שפכי תעשיה, רשאית החברה –
(1)
בהתאם לכללים שיקבעו לפי סעיף 146 – להפסיק או לצמצם את מתן שירותי המים והביוב למקרקעין או למפעל;
(2)
לאחר מתן התראה סבירה לפי נסיבות הענין ובכפוף לאמור בסעיף 42(ב) – להיכנס למקרקעין או למפעל ולבצע את העבודות הדרושות ולגבות את הוצאותיה מבעל המקרקעין או מהמפעל;
(3)
שהיא חברת ביוב, בתחומו של ספק שירותי ביוב שבחר לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת ביוב או להצטרף לחברת ביוב משותפת – להורות לספק שירותי ביוב להפעיל את סמכותו כאמור בפסקאות (1) ו־(2) וכן להפסיק או לצמצם את מתן שירותי ההולכה והטיפול.
(ב)
ערר לפי סעיף 52(א) או ערעור לפי סעיף 52(ב) אינם מעכבים את השימוש בסמכויות לפי סעיף קטן (א), זולת אם המוסמך או בית המשפט, לפי הענין, הורו אחרת.
(ג)
ביצוע עבודות על ידי החברה לפי סעיף זה אינו פוטר את בעל המקרקעין או המפעל מאחריות פלילית או אזרחית לפי חוק זה ולפי כל חיקוק אחר.
דוחות כספיים – שנתי וביניים [תיקון: תשס״ו, תשע״ג־2]
(א)
חברה תערוך ליום 31 בדצמבר של כל שנה דוח כספי שנתי שלה מבוקר בידי רואה חשבון, ותגישו לרשות ולממונה עד 30 באפריל שלאחר תאריך הדוח (בחוק זה – דוח שנתי).
(ב)
חברה תערוך ליום האחרון של חודש יוני של כל שנה (להלן – יום הדוח) דוח ביניים, מסוקר בידי רואה חשבון, ותגישו לרשות ולממונה עד תום חודשיים מיום הדוח (בחוק זה – דוח ביניים).
(ג)
דוח שנתי ודוח ביניים ייערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים לענין דוח שנתי ולענין דוח ביניים, לפי הענין, והכללים שתקבע מועצת הרשות לפי סעיף 104.
(ד)
חברה תפרסם את הדוח השנתי שלה כפי שתקבע מועצת הרשות בכללים.
(ה)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בתקופה הראשונה רשאית חברה להגיש את הדוחות עד תום שלושה חודשים מן המועדים הקבועים להגשתם בסעיפים הקטנים האמורים.
דוחות מידיים
(א)
מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים בדבר חובת חברה להגיש לרשות דוחות מידיים על אירועים חריגים מסוימים שקבעה.
(ב)
הממונה רשאי לקבוע כללים בדבר חובת חברה להגיש לממונה דוחות מידיים על אירועים חריגים מסוימים שקבעה.
מסירת מידע [תיקון: תשס״ו, תשס״ז]
(א)
מועצת הרשות או עובד שהמועצה הסמיכה, וכן הממונה, רשאים לדרוש מחברה למסור להם בכתב הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים שכללה בדוח שנתי, בדוח ביניים או בדוחות מידיים, לפי סעיף 55.
(ב)
למילוי תפקידיהם רשאים מועצת הרשות, באמצעות עובד שהיא הסמיכה, וכן הממונה –
(1)
לדרוש מחברה, וכן מדירקטור בחברה מטעם רשות מקומית, מהמנהל הכללי של חברה ובאמצעותו מכל מי שעובד בחברה או מועסק בשירותה, מידע וחומר בעניני החברה;
(2)
לעיין ברשומות ובמסמכים של חברה.
חובות דיווח לצרכנים ולציבור
(א)
מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים חובות דיווח לצרכנים ולציבור שיחולו על חברה, לרבות בדבר עמידתה באמות המידה שנקבעו לפי סעיף 99, ובדבר איכות המים, השפכים והקולחים שבאחריותה.
(ב)
הכללים יכול שיכללו הוראות בדבר פירוט הדוח השנתי ויתר הדיווחים ובדבר פרסומם ומועדי הפרסום.
(ג)
הוראות חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, יחולו על חברה, בשינויים המחויבים, לענין מידע בדבר איכות המים, השפכים והקולחים שבאחריות החברה, גם לאחר שתפסיק להיות בשליטת רשות מקומית, ויראו אותה כרשות ציבורית לענין זה; הרשות המקומית תמשיך לכלול את החברה ברשימה שהיא מעמידה לרשות הציבור לפי סעיף 4(ב) לחוק האמור, בהתאם לפרטים שתמסור לה החברה.
פטור
הגדרות לפרק ד׳ [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו בחוק החברות;
(ב)
”חברה בשליטת רשות מקומית“ – חברה שיותר מ־50 אחוזים מאמצעי שליטה בה, מסוג כלשהו, מוחזקים בידי רשות מקומית או רשויות מקומיות, וכן חברה־בת שלה שקיבלה רשיון כאמור בסעיף 15(ג).
(ג)
”הוועדה למינוי דירקטורים חיצוניים“ או ”הוועדה“ – הוועדה שמונתה לפי סעיף 63א.
תנאי כשירות [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
כשיר לכהן כדירקטור בחברה מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות.
(ב)
לא יכהן אדם כדירקטור בחברה אם עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור בחברה; כהונתו של אדם כחבר מועצה לרבות כראש רשות מקומית, או כעובד של רשות מקומית שהיא בעלת אמצעי שליטה בחברה, לא תיחשב כיוצרת ניגוד עניינים כאמור.
(ב1)
מבקר של רשות מקומית לא יכהן כדירקטור בחברה שאותה רשות מקומית היא בעלת אמצעי שליטה בה.
(ג)
מי שמונה דירקטור בחברה, ימסור לחברה, לא יאוחר מתום 14 ימים מיום מינויו, הצהרה לפיה מתקיימים בו תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן בדבר העדר ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), והחברה תשלח העתק ממנה לממונה.
(ד)
חדלו להתקיים בדירקטור תנאי הכשירות, יכנס הדירקטוריון אסיפה כללית לשם ביטול מינויו ומינוי אחר במקומו.
(ה)
הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי חברה־בת שקיבלה רשיון כאמור בסעיף 15(ג).
החלת הוראות על דירקטורים מטעם רשות מקומית [תיקון: תשע״ג־2, תשע״ז]
(א)
דירקטורים מטעם רשות מקומית ימונו בידי מועצת הרשות המקומית, לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים שהוקמה לפי סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות (בסעיף זה – הועדה); הוראות סעיף 18ב(ב) ו־(ג)(1), (3), (4) ו־(5) לחוק החברות הממשלתיות, יחולו, בשינויים המחויבים, על עבודת הועדה ותפקידיה.
(ב)
על דירקטורים מטעם רשות מקומית יחולו הוראות סעיפים 17א, 19, 20, 21, 22(א)(1), (3), (5) ו־(6) ו־23 לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים האלה:
(1)
בכל מקום במקום ”הרשות“ יקראו ”הממונה“;
(2)
בכל מקום במקום ”השרים“ יקראו ”מועצת הרשות המקומית“.
(ג)
לא יתמנה דירקטור מטעם רשות מקומית מי שהורשע בעבירה שבשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הועדה, להיות דירקטור בחברה; דירקטור יחדל לכהן בחברה לפני תום תקופת כהונתו אם הורשע בעבירה כאמור.
(ד)
דירקטור שמונה בהיותו חבר מועצת רשות מקומית או עובד שלה, וחדל להיות חבר או עובד כאמור, יחדל לכהן כדירקטור בחברה; ואולם ניתן למנותו מחדש, לאחר התייעצות עם הועדה.
(ה)
הוראות סעיף זה יחולו גם על דירקטורים מטעם חברה בשליטת רשות מקומית בחברה־בת שלה שקיבלה רשיון כאמור בסעיף 15(ג) או בחברת ביוב.
(ו)
מינוי דירקטורים בחברה אזורית ייעשה בהסכמה של כלל בעלי המניות; לא מונו דירקטורים במספר המזערי כאמור בסעיף 63(א)(1) ו־(1א) עד המועד הקובע, תמנה אותם הוועדה למינוי דירקטורים חיצוניים לפי סעיף 63א.
החלת הוראות על חברה שאינה בשליטת רשות מקומית
חדלה חברה מלהיות חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו, נוסף על הוראות סעיף 60, הוראות סימן ה׳: דירקטור חיצוני, שבפרק הראשון לחלק השישי בחוק החברות, אף אם אינה חברה ציבורית כמשמעותה בחוק החברות.
החלת הוראות על חברה בשליטת רשות מקומית [תיקון: תשס״ו, תשע״ג־2]
(א)
כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית יחולו, נוסף על הוראות סעיף 60, ההוראות האלה –
(1)
מספר חברי הדירקטוריון של החברה יהיה לפחות חמישה ולא יותר מתשעה ואולם מספר חברי הדירקטוריון בחברה אזורית שבתחומה 200,000 תושבים לפחות או שאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי עשר רשויות מקומיות לפחות, לא יעלה על אחד עשר, אם הסכימו בעלי המניות כי כולם יהיו דירקטורים חיצוניים;
(1א)
מספר הדירקטורים החיצוניים בדירקטוריון לא יפחת משלושה, ובדירקטוריון שמספר חבריו עולה על שבעה – לא יפחת ביותר מאחד ממספר הדירקטורים שאינם חיצוניים;
(2)
לא יותר מרבע מחברי הדירקטוריון יהיו חברי מועצה ברשות המקומית;
(3)
בהרכב הדירקטוריון יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין;
(4)
נעדר דירקטור משלוש ישיבות רצופות של הדירקטוריון או מחמש ישיבות בתקופה של שנה אחת, תמסור החברה מיד הודעה על כך לממונה, והדירקטוריון יכנס אסיפה כללית לשם ביטול מינויו ומינוי אחר במקומו, אלא אם כן אישר הדירקטוריון, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה, ברוב קולות חבריו, כי הסיבה להיעדרותו היתה מוצדקת;
(5)
החלטות החברה בדבר ייעוד רווחיה טעונות אישור הממונה לפי כללים שקבעה המועצה; בלי לגרוע מכלליות האמור, הממונה לא יאשר ייעוד רווחים לחלוקה אם החברה לא ביצעה שלב משלבי ההקמה או הוראה לפי סעיף 6ז(ה) במועדים שנקבעו לכך באותו סעיף; חלק הממונה על החלטת החברה, תובא המחלוקת להכרעת מועצת הרשות;
(6)
עסקה כאמור בסעיפים 26 ו־26א וכן עסקה של חברה עם אדם אחר, שלרשות מקומית בעלת עניין בחברה יש בה עניין אישי, טעונות אישור ועדת הביקורת של החברה, כל עוד החברה חייבת במינוי ועדת ביקורת לפי סעיף 70(א), ולאחריו אישור הדירקטוריון ברוב של הדירקטורים החיצוניים הנוכחים והמשתתפים בהצבעה, ובלבד שבישיבה נוכח לפחות דירקטור חיצוני אחד; הוראות אלה לא יחולו לגבי עסקה שעניינה חלוקת דיבידנד; בפסקה זו, ”בעל עניין“ ו”עניין אישי“ – כהגדרתם בחוק החברות;
(7)
ישיבה או חלק מישיבה שיושב ראש הדירקטוריון מנוע מלהשתתף בהם עקב ניגוד עניינים, ינוהלו בידי דירקטור חיצוני שיבחר הדירקטוריון.
(ב)
הממונה רשאי, באישור מועצת הרשות, לפטור, בכתב, חברה מהצורך לקבל את אישורו לפי הוראת סעיף קטן (א)(5), אם ראה שטעמים של מכירת מניותיה, לרבות הנפקתן לציבור או למשקיעים, מחייבים זאת; בסעיף קטן זה, ”מניות“ – תעודות שחברה מנפיקה בסדרות והמקנות זכות חברות או השתתפות בה, או המקנות זכות לרכישת תעודות כאמור.
(ג)
(1)
פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי הקבוע בסעיף קטן (א)(1) או פחת מספר הדירקטורים החיצוניים מהמספר המזערי הקבוע בסעיף קטן (א)(1א), יורה הממונה לרשות המקומית למנות דירקטור לשם השלמת החסר בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו, או בתוך תקופה קצרה יותר שעליה יורה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים.
(2)
לא מונה דירקטור או דירקטור חיצוני כנדרש לפי הוראת הממונה בתוך התקופה כאמור בפסקה (1), תמנה הוועדה דירקטור חיצוני במקומו.
(3)
תקופת כהונתו של מי שהוועדה מינתה לפי פסקה (2) תהיה עד שימונו דירקטורים או דירקטורים חיצוניים במספר ובהרכב הנדרש לפי סעיף קטן (א)(1) או (1א), לפי העניין, או עד תום שנה ממועד מינויו, לפי המאוחר;
(4)
הוראות סעיפים 60 ו־61 יחולו על מינוי וכהונה של מי שהוועדה מינתה לפי פסקה (2), בכפוף להוראות פסקאות (1) עד (3).
ועדה למינוי דירקטורים חיצוניים [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
מועצת הרשות תמנה ועדה למינוי דירקטורים חיצוניים בחברות.
(ב)
בוועדה יכהנו שלושה חברים, ובהם אישה אחת לפחות, והם:
(1)
שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי שיציע שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)
שני חברים שיציע יושב ראש הוועדה, שהם בעלי מומחיות בתחום המים והביוב ומתקיים בהם האמור בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור.
(ג)
חבר הוועדה יתמנה לתקופה של שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
(ד)
לא ימונה כחבר ועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.
(ה)
חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למועצת הרשות;
(2)
מועצת הרשות החליטה להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:
(א)
נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;
(ב)
התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר ועדה, למעט הגשת כתב אישום כאמור בסעיף קטן (ד).
(ו)
המועצה רשאית להשעות חבר ועדה בשל הגשת כתב אישום נגדו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה, ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיף זה.
(ז)
רוב חברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
(ח)
החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
(ט)
הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה בחברה שהוועדה דנה בעניינה או כשולטים בחברה האמורה.
(י)
(יא)
חבר ועדה שאינו עובד המדינה זכאי לקבל גמול בעד השתתפות בישיבות הוועדה וכן החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות באותן ישיבות, ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר תמורה והחזר הוצאות בעד ההשתתפות; שר האוצר יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול והחזר הוצאות כאמור ואת שיעוריהם.
(יב)
לעניין ניגוד עניינים, מינוי חבר ועדה במקום חבר ועדה שחדל לכהן ותוקף פעולות יחולו הוראות סעיפים 3ד עד 3ו לחוק הנפט, התשי״ב–1952, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: במקום ”השר“ יקראו ”המועצה“.
תפקידי הדירקטוריון
דירקטוריון של חברה יעסוק, בין השאר, בענינים אלה, נוסף על תפקידיו כאמור בסעיף 92 לחוק החברות
(1)
יאשר מדי שנה את תכניות ההשקעות והפיתוח של החברה וכל שוני בהן;
(2)
יאשר מדי שנה את התקציב הרגיל ואת תקציב הפיתוח של החברה וכל שוני בהם;
(3)
יקבע את תקן כוח האדם בחברה ואת מדיניות השכר בחברה, לרבות תנאי פרישה והטבות כספיות אחרות, וכל שינוי במדיניות זו;
(4)
ימנה את ועדות הדירקטוריון ויקבע את סמכויותיהן;
(5)
יעקוב אחר אופן ביצוע החלטותיו בידי המנהל הכללי של החברה.
ישיבות הדירקטוריון
(א)
ישיבות הדירקטוריון יתקיימו לפחות אחת לחודשיים.
(ב)
הדירקטוריון יקיים ישיבה מיוחדת לפי דרישת הממונה, ביוזמת הממונה או ביוזמת מועצת הרשות; הישיבה תתקיים בתוך שבעה ימים מיום הדרישה, זולת אם דרש לקיימה בתוך זמן קצר יותר; בישיבה ידונו בעניינים המפורטים בדרישה, וההחלטות יובאו מיד לידיעת הממונה, ואם הישיבה זומנה ביוזמת מועצת הרשות – גם לידיעת מועצת הרשות.
מנין חוקי בישיבות ולהחלטות [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
(1)
המנין החוקי לישיבות הדירקטוריון הוא רוב חברי הדירקטוריון, ובהם לפחות דירקטור חיצוני אחד;
(2)
המנין החוקי לענין פסקה (1) נדרש בפתיחת הישיבה ובהם דירקטור חיצוני אחד לפחות.
(ב)
המנין החוקי לקבלת החלטות הדירקטוריון יהיה שלושה דירקטורים.
(ג)
החלטות הדירקטוריון יירשמו בפרוטוקול בתום כל ישיבה.
ועדות הדירקטוריון
(א)
הדירקטוריון רשאי לאצול מסמכויותיו, למעט מהסמכויות המפורטות בסעיף 64, לועדה של שלושה לפחות מבין חבריו, ואשר בה לפחות דירקטור חיצוני אחד.
(ב)
הדירקטוריון רשאי למנות ועדת השקעות ופיתוח שתפקידיה יהיו, בין השאר, לפקח על ביצוע תכניות ההשקעות והפיתוח של החברה, ולבדוק את מידת ההתאמה להוראות הממונה; לא מינה הדירקטוריון ועדה כאמור – יבצע הדירקטוריון תפקידים אלה.
מינוי וכשירות מנהל כללי [תיקון: תשע״ג־2, תשע״ז]
(א)
הדירקטוריון ימנה לחברה מנהל כללי ואולם החברה רשאית לקבוע כי לא ימונה בה מנהל כללי, וכי תפקידי המנהל הכללי, שירותי הניהול השוטף של ענייניה ושירותי הביצוע של תפקידיה יבוצעו באמצעות חברה מנהלת; ולעניין חברת ביוב – באמצעות חברה שמחזיקה בה.
(א1)
המנהל הכללי הראשון של החברה ימונה לא יאוחר מתום שלושה חודשים ממועד מתן הרישיון לחברה; קבעה חברה כי לא ימונה בה מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (א), תתקשר עם חברה מנהלת לא יאוחר מהמועד האמור.
(ב)
הדירקטוריון לא ימנה מנהל כללי מי שהוא חבר מועצה או עובד של רשות מקומית כלשהי, או מי שהורשע בעבירה שבשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מנהל כללי בחברה, וטרם חלפו עשר שנים מיום גזר הדין או מיום שגמר לרצות עונש מאסר בפועל אם הוא נדון, בפסק דין סופי, לעונש כאמור.
(ג)
על המנהל הכללי יחולו תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות.
(ד)
כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו על המנהל הכללי גם הוראות סעיף 37 לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים, והוא יתמנה לאחר התייעצות עם הועדה האמורה בסעיף 61(א).
(ה)
חדלו להתקיים במנהל כללי תנאי כשירות, יבטל הדירקטוריון את מינויו וימנה אחר במקומו.
עובדים
לא תעסיק חברה כעובד מי שהוא עובד של רשות מקומית שהיא בעלת ענין בחברה, או של תאגיד שבשליטת רשות מקומית כאמור, או מועסק על ידן, במישרין או בעקיפין, זולת עובדים שהושאלו לחברה לפי הוראות סעיף 26.
ועדת ביקורת [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו עליה הוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992, והדירקטוריון ימנה ועדת ביקורת מבין חבריו, שמספר חבריה לא יפחת משלושה ורוב חבריה, ובהם יושב ראש הוועדה, הם דירקטורים חיצוניים.
(ב)
חדלה החברה מלהיות חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו עליה הוראות פרק רביעי שבחלק הרביעי לחוק החברות, אף אם אינה חברה ציבורית כמשמעותה בחוק החברות.
מסירת דוחות ביקורת
(א)
מבקר הפנים של חברה יעביר לממונה ולרשות העתקים מדוחות הביקורת שלו.
(ב)
יושב ראש ועדת הביקורת של חברה יעביר לממונה ולרשות העתקים מהחלטות הועדה.
הגדרה [תיקון: תשס״ו]
”הממשלה“ – הממשלה או ועדת השרים שהיא הסמיכה לענין פרק זה ושבה חברים לפחות השרים;
”העברה“, של אמצעי שליטה – לרבות הקצאה או הנפקה של ניירות ערך המקנים אמצעי שליטה או של ניירות ערך הניתנים להמרה בניירות ערך כאמור;
”העברה לאחר“ – העברה למי שאינו רשות מקומית מבין הרשויות המקומיות האמורות בסעיף 73;
”השרים“ – (נמחקה).
הבעלות במועד הקמת החברה [תיקון: תשס״ו, תשע״ג־2, תשע״ז]
(א)
במועד הקמתה תהיה חברה בשליטה ובבעלות מלאה של הרשות המקומית שבתחומה היא פועלת; הוקמה החברה בידי יותר מרשות מקומית אחת, תהיה החברה בשליטה ובבעלות מלאה שלהן, בחלוקה ביניהן לפי כללים שתקבע מועצת הרשות בהתייעצות עם הממונה, ואולם הרשויות המקומיות רשאיות להסכים ביניהן, באישור הממונה, על חלוקה אחרת מזו שנקבע בכללים כאמור.
(א1)
הבעלות בחברת ביוב משותפת תחולק בין ספקי שירותי הביוב שמחזיקים בה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות, בהתייעצות עם הממונה, ואולם ספקי שירותי הביוב רשאים להסכים ביניהם, באישור הממונה, על חלוקה אחרת מזו שנקבעה בכללים כאמור.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), חלוקת הבעלות בחברה אזורית בין הרשויות המקומיות תהיה כפי שיורה להן הממונה, בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות בהתייעצות עם הממונה; כללים כאמור ייקבעו בהתחשב בשווי הנכסים שבבעלות כל אחת מהרשויות המקומיות בלא חברה והתחייבויותיהן ובכמות המים שכל אחת מהרשויות המקומיות סיפקה לצרכניה; חלוקת הבעלות בין רשויות מקומיות המחזיקות במשותף בחברה אחת שאינה חברה אזורית תיעשה בהתחשב בשיעור החזקתן של אותן רשויות מקומיות; הממונה יורה על חלוקת הבעלות בתוך שלושים ימים מיום קבלת מידע ומסמכים כנדרש לפי סעיף 6ג(ג)(1) לעניין חלוקת בעלות בחברה אזורית.
החלטות של חברה אזורית ושל חברת ביוב משותפת הדורשות רוב מיוחד [תיקון: תשע״ג־2, תשע״ז]
(א)
החלטות הדירקטוריון והאסיפה הכללית של חברה אזורית או של חברת ביוב משותפת בנושאים אלה יתקבלו ברוב של שני שלישים:
(1)
החלטה בדבר ייעוד רווחים; החלטה כאמור תתקבל על ידי הדירקטוריון באישור האסיפה הכללית;
(2)
אישור עסקה שמתקיים בה האמור בסעיף 270(1) לחוק החברות; החלטה כאמור תתקבל על ידי הדירקטוריון;
(3)
אישור עסקה לפי סעיף 63(א)(6), שאינה טעונה אישור של ועדת הביקורת.
(ב)
מועצת הרשות, לפי המלצת הממונה ובהתייעצות עם שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לעניין אופן קבלת החלטות נוספות של חברה אזורית או של חברת ביוב משותפת, לשם שמירת ענייניהם של בעלי אמצעי שליטה בה שהחזקותיהם מצומצמות יחסית להחזקותיהם של בעלי אמצעי שליטה אחרים בה או לשם מניעת פגיעה ברמת שירותי המים והביוב הניתנים לצרכניה.
העברת אמצעי שליטה בתקופה הראשונה [תיקון: תשס״ו]
בתקופה הראשונה לא תועבר לאחר השליטה בחברה ולא יועברו לאחר אמצעי השליטה בחברה, בשיעור כלשהו, אלא באישור הממשלה לאחר שקיבלה חוות דעת מאת מועצת הרשות שניתנה בהתייעצות עם הממונה; ניתן אישור כאמור, יחולו הוראות פרק זה.
החלטה על העברה או על הקצאה של אמצעי שליטה [תיקון: תשס״ו]
(א)
החלטה של רשות מקומית להעביר לאחר שליטה או אמצעי שליטה בחברה, כולם או מקצתם, טעונה הסכמה של רוב חברי מועצת הרשות המקומית ובהם ראש הרשות המקומית.
(ב)
החלטה של חברה שרשות מקומית היא בעלת אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בה, להעביר לאחר אמצעי שליטה או שליטה בחברה, טעונה הסכמה של רוב חברי מועצת הרשות המקומית ובהם ראש הרשות המקומית.
(ג)
ההחלטה הראשונה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (א) או (ב), וכן החלטה שכתוצאה ממנה תועבר השליטה בחברה לאחר, טעונות אישור של הממשלה לאחר שקיבלו חוות דעת מאת מועצת הרשות שניתנה בהתייעצות עם הממונה;
(ד)
החלטה לפי סעיף זה לא תתקבל אלא אם נקבעו כללים לפי סעיף 77.
רכישה והחזקה של שליטה ואמצעי שליטה בחברה [תיקון: תשס״ו]
(א)
לא ירכוש אדם שליטה ולא ישלוט בה אלא באישור מועצת הרשות לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה.
(ב)
לאחר התקופה הראשונה לא ירכוש ולא יחזיק אדם אמצעי שליטה בחברה בשיעור של עשרה אחוזים או יותר, אלא אם כן ניתן לכך אישור מועצת הרשות לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה, זולת אם קיבלם באישור הממשלה לפי סעיף 74; מועצת הרשות רשאית, לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה, ליתן אישור לרכישה מסוימת, או לסוגים של רכישות, ולהתנותו בתנאים.
(ג)
לא יעביר אדם אמצעי שליטה או שליטה בחברה כל עוד לא קיבל הנעבר אישור לפי פרק זה.
(ד)
מועצת הרשות תפרסם הוראות בדבר הדרכים להגשת בקשה לקבלת אישור לפי פרק זה, את הפרטים שייכללו בבקשה והמסמכים שיצורפו אליה.
(ה)
חדלה חברה מלהיות חברה בשליטת רשות מקומית כהגדרתה בסעיף 59(ב), רשאית מועצת הרשות לפטור אותה מהוראות סעיף 75 וסעיף זה ומהוראות כללים שנקבעו לפי סעיף 77(א) ו־(ב), כולן או מקצתן, ולקבוע תנאים לפטור כאמור.
תקנות לענין העברת אמצעי שליטה [תיקון: תשס״ו]
(א)
מועצת הרשות תקבע כללים בדבר ההליכים להעברת אמצעי שליטה בחברה מאת רשות מקומית, כדי להבטיח שוויוניות בין מעוניינים ברכישה ולהפיק את מרב היתרונות לרשות המקומית ולצרכני החברה.
(ב)
מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים בדבר החובות שיחולו על חברה שרשות מקומית החליטה לגביה כאמור בסעיף 75, ועל נושאי משרה בה, ככל שייראה דרוש להבטחת ביצועה הנאות של החלטה כאמור.
(ג)
מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים תנאים והגבלות נוספים להעברה של אמצעי שליטה בחברה כדי להבטיח את האינטרס הציבורי ובכלל זה נאותות הבעלות בחברה, תפקודה התקין ומניעת ריכוזיות בתחום המים והביוב.
(ד)
כללים לפי סעיף זה ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
איסורים מיוחדים [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
(א)
חברה, תאגיד בשליטת חברה או בעל ענין בחברה, לא ירכשו ולא יחזיקו אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בחברה אחרת למעט חברת ביוב שהיא חברה־בת כאמור בסעיף 15(ג1)(1)(א), או בבעל רשיון משנה הפועל בתחום חברה אחרת, אלא באישור הממונה; הממונה רשאי ליתן אישור לרכישה מסוימת או לסוגים של רכישות, ולהתנותו בתנאים, הכל על פי כללים שקבעה המועצה.
(ב)
מי שמספק את רוב המים הנצרכים בתחום החברה, תאגיד השולט בו או תאגיד בשליטתו, לא ירכוש ולא יחזיק אמצעי שליטה בחברה שהוא מספק את רוב המים הנצרכים בתחומה.
מכירת אמצעי שליטה המוחזקים שלא כדין
(א)
החזיק אדם, ללא אישור כנדרש לפי חוק זה, בשליטה או באמצעי שליטה, יהיה חייב למכור את אמצעי השליטה המקנים לו שליטה או את אמצעי השליטה העודפים, לפי הענין; עד למכירה לא יהיה המחזיק או מי מטעמו רשאי להפעיל את הזכויות מכוח אמצעי השליטה האמורים ולא יהיה תוקף להפעלת זכות כאמור.
(ב)
לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה לאחר שהממונה נתן לו התראה בכתב, רשאי בית משפט מחוזי, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה ולהפעלת הזכויות מכוחם עד למכירתם.
[תיקון: תשס״ו, תשס״ז]
[תיקון: תשס״ו, תשס״ז]
מטרות הרשות לענין חוק זה [תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשע״ז]
הרשות תהיה, לענין חוק זה, רשות פיקוח ממשלתית שמטרתה להבטיח כי מתן שירותי המים והביוב על ידי חברות שיוקמו לפי חוק זה ועל ידי ספקי שירותי ביוב, יהיה ברמות שירות, איכות ואמינות נאותות, ובמחירים סבירים על פי עקרון העלות המוכרת.
תפקידי הרשות וביצועם [תיקון: תשס״ו, תשס״ז]
(א)
תפקידי הרשות, לענין חוק זה, הם, בין השאר:
(1)
לקבוע, לפי סעיף 99, אמות מידה לשירותים שעל חברה לתת, ולפקח על מילוי חובותיה של חברה על פי אמות המידה ועל טיפולה בתלונות צרכנים;
(2)
לקבוע, לפי סעיף 101, כללים לחישוב עלות השירותים שעל חברה לתת, וכללים בדבר תשלומים ותעריפים;
(3)
לבצע פעולות של בקרת העלויות של החברות, ולקבוע, לפי סעיף 102, תעריפים לכל חברה;
(4)
לקבוע, לפי סעיפים 55, 75 ו־103, כללים בדבר חובות פרסום ודיווח לצרכנים, לציבור ולרשות, שיחולו על חברה, באופן שיבטיח פומביות ושקיפות של פעולותיה, ולפקח על מילוין;
(5)
לייעץ לממונה ולשרים בעניינים שבהם עליהם להתייעץ עימה לפי חוק זה.
(ב)
תפקידי הרשות, למעט אלה שיוחדו למועצת הרשות, יבוצעו בידי מנהל הרשות בהתאם להחלטות המועצה ובאמצעות עובדי הרשות.
[תיקון: תשס״ו, תשס״ז]
[תיקון: תשס״ו, תשס״ז]
(בוטלו).
[תיקון: תשס״ו, תשס״ז]
[תיקון: תשס״ו, תשס״ז]
(בוטלו).
[תיקון: תשס״ו, תשס״ז]
[תיקון: תשס״ו, תשס״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ו, תשס״ז]
[תיקון: תשס״ו, תשס״ז]
(בוטלו).
אמות מידה לשירות
(א)
מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם הממונה או לפי הצעתו, אמות מידה והוראות בענין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה ולהבטחתם ברציפות ולאורך זמן, ובלבד שלא יסתרו כל דין אחר.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) תקבע מועצת הרשות אמות מידה והוראות בעניינים אלה:
(1)
פרקי הזמן המרביים לחיבורו של נכס למערכת המים ולמערכת הביוב, ולתיקון תקלות במערכות המים והביוב;
(2)
פרקי הזמן המרביים שבהם רשאית חברה להפסיק אספקת שירותים לצורך תיקון תקלות במערכות המים והביוב, וחובת חברה לתת הודעה מראש על הפסקות מתוכננות;
(3)
דרכי טיפול של חברה בתלונות של צרכנים.
פיצוי בשל הפרה
מועצת הרשות תקבע כללים בענין סכומי כסף שתשלם חברה לצרכנים בשל הפרת הוראות שנקבעו לפי סעיף 99.
כללים לחישוב עלות השירותים וכללי עדכון ותשלום [תיקון: תשע״ז]
(א)
מועצת הרשות תקבע כללים לפי עקרונות אחידים לחישוב העלות הריאלית לרבות שיעור תשואה נאות על ההון של שירותי מים ושל שירותי ביוב שנותנת חברה; כללים כאמור יכול שייקבעו לפי שטח הקרקע והמבנים שאליהם או שבהם מסופקים המים או שמהם זורמים השפכים, העומס על המערכת, איכות המים, סוג השפכים ואיכותם, או כל ענין אחר שיש בו לשנות את העלות של שירותי המים או שירותי הביוב, ויכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים שמספקת חברה או לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
(ב)
מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים את אופן מתן ההודעה על התשלומים בעבור השירותים שמספקת חברה לצרכניה, את אופן גבייתם, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ובטחונות לתשלומם, ואת סדרי הגביה ובירור מחלוקות בענין תשלומים.
(ג)
מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים –
(1)
נוסחאות לעדכון תעריפים ותקופות שבהן יחולו הנוסחאות;
(2)
דרכי ניכוי מן התעריפים של שיעור הפחתה שייקבע לפי סעיף 102 (ד)(2);
(3)
שיעורי ריבית או הפרשי הצמדה וריבית שישולמו לחברה על תשלומים לשיעורין ועל איחור בתשלומים לחברה, ושישולמו בידי חברה בעת החזר תשלומי יתר שגבתה.
קביעת תעריפים לפי עקרון העלות המוכרת [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
מועצת הרשות תקבע את התעריפים לתשלומים שתגבה חברה מצרכניה בעד שירותי מים ובעד שירותי ביוב, ורשאית היא לקבוע תעריפים לתשלומים אחרים, לרבות בעד פעולות ניטור ופיקוח על שפכי תעשיה שמבצעת החברה.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב1) ו־(ג), התעריפים בעד שירותי המים ובעד שירותי הביוב ייקבעו בהתאם לעלות אספקת השירותים, בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי סעיף 101(א); כל מחיר ישקף, ככל האפשר, את עלות השירות שלו הוא נקבע.
(ב1)
(1)
שר האוצר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע, בכל שנת כספים, אמות מידה שוויוניות בהתחשב בשיקולים סוציאליים, שלפיהן יקבע כאמור רשימה של סוגי זכאים לתשלום מופחת של מחיר שירותי המים ושירותי הביוב; אמות המידה והרשימה כאמור יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת לפחות שישים ימים לפני תחילת שנת הכספים ויפורסמו ברשומות.
(2)
סך ההפחתה בתשלום של מחיר שירותי המים ושירותי הביוב ימומן מתקציב המדינה בדרך של תמיכה, ובלבד שסך התמיכה לא יעלה על סכום השווה ל־1.5% מסך התשלומים המשולמים על ידי כלל הצרכנים הצורכים מים למטרת צורכי בית לפי חוק המים בעד שירותי המים ושירותי הביוב.
(3)
חלפו 60 ימים מתחילת שנת הכספים ולא אושרו אמות המידה ורשימת סוגי הזכאים כאמור בפסקה (1), יחול תשלום מופחת של מחיר שירותי המים ושירותי הביוב לגבי אותה שנת כספים בהתאם להוראות פסקה (2), לפי אמות המידה והרשימה שנקבעו בשנת הכספים שקדמה לה כל עוד לא פורסמו אמות המידה ורשימת סוגי הזכאים לאותה שנת כספים.
(4)
שר האוצר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכים להוכחת הזכאות לתשלום מופחת לפי סעיף קטן זה, וכן הוראות לעניין אופן מסירת מידע לשם הוכחת זכאות כאמור.
(ג)
ניתנה מתקציב המדינה תמיכה לשם הפחתת מחיר שירות, יופחת סכום התמיכה מכלל העלות המוכרת של אותו שירות לצורך קביעת התעריף, כל עוד ניתנת התמיכה.
(ד)
בקביעת התעריפים רשאית מועצת הרשות –
(1)
שלא להביא בחשבון הוצאות, כולן או חלקן, אשר לדעתה חורגות מן הסביר או הנחוץ;
(2)
לקבוע שיעור הפחתה מעדכון תעריפים לשם התייעלות.
(ה)
בקביעת התעריפים לא תביא מועצת הרשות בחשבון הוצאות בשל תשלום קנסות או עיצומים כספיים שהוטלו לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, וכן דיבידנד או רווחים שחולקו, או הטבות שניתנו, בניגוד לצו לפי סעיף 116(א)(2).
(ו)
מועצת הרשות לא תשתמש בסמכויותיה לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את דברה.
(ז)
קבעה מועצת הרשות לחברה תעריפים לתשלום בעד שירות, לא תגבה החברה תשלומים בעד אותו שירות אלא בהתאם לתעריפים שאושרו לה.
(ח)
נקבעו לחברה תעריפים לפי חוק זה, לא יחולו הוראות חוק המים, בדבר קביעת מחירים ותעריפים למים ולהספקת מים, על התשלומים שמגיעים לחברה מצרכניה בעד מים שהיא מספקת ובעד הספקתם.
תשלומים בעד הקמת מערכת מים או ביוב ומניעת כפל תשלומים [תיקון: תשס״ו]
(א)
מועצת הרשות תקבע כללים ותעריפים לפי סימן זה לענין תשלומים חד־פעמיים או שוטפים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב, בהתאם להוראות אלה:
(1)
לגבי נכס שכבר שולמו בשלו לרשות המקומית דמי השתתפות בהתקנת מערכת ביוב או מערכת מים, לא יחוייב בעל הנכס בתשלום לגבי השלב שעליו שולמו;
(2)
לגבי נכס שכבר שולמו בשלו, לרשות המקומית או לחברה, היטלים או אגרות לחיבור או לפיתוח מערכת מים, או היטל ביוב, או תשלום שנקבע לפי חוק זה, לא יחוייב בעל הנכס בתשלום לגבי שטח הקרקע ושטח הבנין שבשלהם שולמו, ואם שולמו לפי אמת מידה אחרת – לגבי אותה אמת מידה, לפי הענין;
(3)
על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), החליט דירקטוריון החברה כי כתוצאה מתוספת בניה בנכס בהיקף ניכר או בשל שינוי מהותי בשימוש הנעשה בנכס, נוצר צורך להקים ולחבר לנכס מערכת מים או ביוב נוספת, או להחליף את מערכת המים או הביוב הקיימת המחוברת לנכס, ניתן לחייב את בעל הנכס בתשלום לפי התעריפים שתקבע מועצת הרשות לפי סימן זה.
(ב)
קבעה מועצת הרשות לפי סעיף קטן (א), תשלומים שוטפים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב, תקבע תעריף מופחת או פטור בעד תקופה שתקבע, לענין נכסים ששולמו בשלהם תשלומים חד־פעמיים, כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2).
כללי דיווח
ראתה מועצת הרשות כי הדבר דרוש לה למילוי תפקידיה לפי סעיפים 101 ו־102, רשאית היא לקבוע לחברות כללים בדבר הכללת פרטים בדוחות שיוגשו לפי סעיף 54 או בדוחות נפרדים, אם הם לא נדרשים לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים או כללי הדיווח המקובלים, או אם הם מהווים פירוט נוסף של הנדרש לפי העקרונות והכללים האמורים.
דוח מתקן או נוסף
מועצת הרשות רשאית להורות לחברה, לאחר שניתנה לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להגיש, בתוך תקופה שתורה –
(1)
דוח המתקן דוח שהוגש לפי חוק זה או דוח שיכלול חוות דעת נוספת על חוות דעת שנכללה בו, אם נוכחה כי דוח שהוגש לה אינו כנדרש לפי סעיפים 54 ו־104, או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראות סעיפים 55 או 56 מחייבים מתן הוראה כאמור;
(2)
דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, או לפי הכללים שנקבעו כאמור בסעיף 104, ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי החברה.
דרך קביעת כללים
אמות מידה וכללים שתקבע מועצת הרשות לפי חוק זה יכול שיהיו לכל החברות, לסוגי חברות או לחברה מסויימת.
שמיעת הצעות ועמדות [תיקון: תשס״ו]
לצורך מילוי תפקידיה לפי חוק זה תאפשר מועצת הרשות, למשרדי הממשלה, לרשויות ציבוריות, לנציגי ארגוני צרכנים ארציים ומקומיים, לרבות ארגוני צרכנים שהוקמו לטיפול בנושאי חוק זה, לנציגי ארגונים שעניינם בשמירה על איכות הסביבה, ולכל גורם מעוניין אחר, להביא לפניה, בדרך ובמועדים שתקבע, לאחר קבלת חוות דעת הממונה, הצעות ועמדות לענין קביעת אמות המידה לפי סעיף 99, תעריפים לפי סעיפים 102 ו־103 וכללים לפי סעיפים 57, 101 ו־103.
ברור תלונות
הרשות תברר תלונות של צרכנים, ובלבד שפנו תחילה לחברה הנוגעת בדבר.
דוח שנתי ופרסום פומבי של כללים, החלטות ותעריפים [תיקון: תשע״ז]
(א)
הרשות תפרסם אחת לשנה דוח על פעולותיה ועל פעילויות החברות, כפי שתמצא לנכון; הדוח יוגש לשרים ולועדת הכלכלה של הכנסת ויועמד לעיון הציבור.
(ב)
הרשות תפרסם ברבים את אלה:
(1)
אמות מידה וכללים שקבעה מועצת הרשות;
(2)
תעריפים שקבעה מועצת הרשות;
(3)
ביאורים בדבר אופן קביעת התעריפים;
(4)
החלטות אחרות של מועצת הרשות שיש בהן ענין לציבור;
(5)
ממצאים של בקרת עלויות שתערוך הרשות ונתונים סטטיסטיים.
(ג)
פרסומי הרשות יהיו בדרך שתקבע מועצת הרשות, ובלבד שאמות מידה, כללים ותעריפים כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(2) יפורסמו גם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, וביאורים, החלטות וממצאים כאמור בסעיף קטן (ב)(3) עד (5) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והכול סמוך ככל האפשר לאחר קביעתם.
(ד)
פרסומי הרשות כאמור בסעיף קטן (ב) יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ובמשרדי החברות הנוגעות בדבר.
(ה)
על אף האמור בסעיף זה רשאית מועצת הרשות לפטור החלטה או נתונים מסויימים מפרסום, אם לדעתה שמירה על סוד מסחרי של חברה או של אדם אחר או טעמים אחרים שבטובת הציבור מצדיקים זאת; הודעה על מתן פטור כאמור תפורסם בדרך שבה היו מתפרסמים ההחלטה או הנתונים אילולא ניתן הפטור.
מינוי הממונה [תיקון: תשס״ו]
(א)
מנהל הרשות ימנה, באישור שר הפנים, ממונה על עניני החברות לשירותי מים וביוב; הממונה יהיה עובד הרשות.
(ב)
הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.
תפקידי הממונה [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
הממונה, בכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות בהתאם לסמכויותיה –
(1)
יתן לחברות רשיונות כאמור בסעיף 15;
(2)
יחליט בבקשות לאישור הסכמים כאמור בסעיפים 9, 10, 13ז ו־13ח בין רשויות מקומיות לבין חברות, או בין ספקי שירותי ביוב לבין חברות ביוב, לפי העניין;
(3)
יחליט בבקשות של חברות בעניינים הטעונים אישורו, הסכמתו או הרשאתו, לפי חוק זה;
(4)
ייעץ וייתן חוות דעת לרשות ולשרים, בעניינים המנויים לענין זה בחוק זה;
(5)
יעקוב אחר פעילותן של חברות ואחר מילוי התנאים וההוראות שקבע להן לפי חוק זה וברשיונות ואחר קיום אמות המידה וההוראות שקבעה המועצה לפי סעיף 99;
(6)
ימלא כל תפקיד אחר ויפעיל כל סמכות אחרת שניתנו לו בחוק זה, לשם השגת מטרותיו.
אישור תכניות [תיקון: תשע״ז]
הממונה רשאי לדרוש מחברה להגיש לאישורו, באופן ובמועד שידרוש, תכניות אב למים ולביוב או תכניות אב לשירותי הולכה וטיפול, לפי העניין, ותכנית פיתוח שנתית או רב־שנתית, שלמה או בחלקים, לצורך פעילויותיה לפי הרשיונות שניתנו לה; מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין תכניות אב ותכניות פיתוח כאמור, ובכלל זה לעניין אופן ומועד הגשתן והפרטים שיש לכלול בהן.
הוראות בעניין חומרים ואבזרים [תיקון: תשע״ז]
(א)
ראה הממונה צורך בכך לשם הבטחת האספקה הסדירה והתקינה של שירותי המים והביוב לאורך זמן, רשאי הוא, בהתייעצות עם מועצת הרשות ועם שר הבריאות ובכפוף לכל דין, לקבוע הוראות לענין החומרים והאבזרים של מערכות המים והביוב; הוראות כאמור יכול שיינתנו לעניין כלל מערכות המים והביוב או לעניין סוג מסוים מהן.
(ב)
הוראות שקבע הממונה לפי סעיף קטן (א) יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות ויהיו פתוחות לעיון הציבור במשרדיו ובמשרדי החברות.
דיון נוסף במועצה [תיקון: תשע״ז]
סברה חברה כי דרישה, כללים או הוראות של הממונה לפי סעיפים 112 או 113 עלולים להביא להעלאה ניכרת בעלויותיה במתן השירותים, אשר תשפיע באופן ניכר על התעריפים שהיא תבקש לאשר לה, רשאית היא לפנות לממונה בבקשה כי הענין ידון במועצת הרשות; שוכנע הממונה כי יש יסוד לסברתה זו של החברה, יביא את הנושא לדיון במועצת הרשות; מועצת הרשות רשאית לאחר שמיעת עמדות הממונה והחברה, להורות על הארכת המועד לביצוע הדרישה, הכללים או ההוראות, לפי העניין.
הודעה לחברה על פגמים [תיקון: תשס״ו]
(א)
היה הממונה סבור כי חברה פלונית אינה מנהלת את עסקיה באופן תקין או שאינה ממלאת אחר הוראות שנקבעו ברשיון או לפי חוק זה, לרבות אמות מידה וכללים שקבעה מועצת הרשות, ישלח הודעה בכתב לחברה ובה יפרט את הפגמים ואת התקופה שבה נדרשת החברה לתקנם, וייתן לחברה הזדמנות להגיש את הערותיה או את השגותיה לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם, וזאת בתוך התקופה האמורה או תקופה קצרה ממנה כפי שיפורש בהודעה.
(ב)
הגישה חברה הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן, ויודיע על החלטתו לחברה, ואם דרש את תיקונם של הפגמים – יקבע מחדש את התקופה שבה על החברה לעשות כאמור.
צו לתיקון: פגמים [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
(א)
לא תיקנה חברה פגמים כנדרש בהודעת הממונה לפי סעיף 115, בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאי הממונה באישור מועצת הרשות, ליתן לחברה צו –
(1)
המורה לה לעשות מעשה שהיא חייבת לעשותו על פי חוק זה או הרשיון, או להימנע מלעשות מעשה שאסור לה לעשותו על פי חוק זה או הרשיון;
(2)
האוסר עליה לחלק דיבידנד או רווחים לבעלי המניות של החברה ועל מתן הטבות לנושאי משרה בה או לעובדיה מעבר לשכרם הרגיל לפני מתן ההודעה לפי סעיף 115.
(ב)
הודעה על מתן צו לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ג)
על מתן צו לפי סעיף זה רשאים החברה, בעל מניות בה ונושא משרה בה, לפי הענין, לערער לבית הדין למים.
מינוי מנהל מיוחד [תיקון: תשס״ו, תשע״ג־2]
(א)
היה הממונה סבור כי חברה פלונית אינה ממלאת אחר חובותיה לפי חוק זה, או שהיא מנהלת את עסקיה באופן שאינו מאפשר לה למלא את חובותיה לפי חוק זה או שלא יאפשר לה לעשות כן, ובכלל זה את קיום חובותיה לפי סעיף 6ז, רשאי הממונה, לאחר שנתן לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להשעות את המנהל הכללי של החברה מתפקידו, או להשעות את החברה המנהלת מביצוע תפקידי המנהל הכללי, לפי העניין, למנות לה מנהל מיוחד שינהל את עסקיה ולמנות ועדת הנהלה שתייעץ למנהל המיוחד; החלטת הממונה טעונה התייעצות עם מועצת הרשות.
(ב)
למנהל מיוחד שנתמנה לפי סעיף קטן (א) יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל הכללי של החברה, לדירקטוריון שלה, לועדות הדירקטוריון שלה ולדירקטורים שלה, על פי הוראות חוק זה ועל פי תקנון החברה וההחלטות שנתקבלו בה כדין; כל עוד ממלא המנהל המיוחד את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
(ג)
הממונה רשאי להורות לחברה לשלם למנהל המיוחד שכר והוצאות כפי שיקבע, ואם היה המנהל המיוחד עובד המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
(ד)
הודעה על מינוי מנהל מיוחד ועל סיום תפקידו תמסר לרשם החברות.
תפקידי המנהל המיוחד
(א)
תפקידיו של המנהל המיוחד הם –
(1)
לנהל את החברה;
(2)
לבדוק את הגורמים לפגמים שנתגלו בניהולה של החברה;
(3)
להגיש את המלצותיו לממונה לענין הפעולות הנדרשות לתיקון הפגמים, ובין השאר רשאי הוא להמליץ על העברת ניהול החברה לידי אחר, על פירוקה של החברה לשתי חברות או יותר, או על העברת שירותי המים והביוב שבידי החברה, כולם או חלקם, לחברה אחרת.
(ב)
הממונה רשאי לקבל את המלצותיו של המנהל המיוחד לפי סעיף קטן (א)(3), או לדחותן; קיבל הממונה את ההמלצות, רשאי הוא להורות למנהל המיוחד לפעול ליישומן; לא קיבל הממונה את ההמלצות, רשאי הוא לפעול בכל דרך שתיראה לו לתיקון הפגמים.
ועדת הנהלה
(א)
ועדת הנהלה שנתמנתה לפי סעיף 117(א) תייעץ למנהל המיוחד במילוי תפקידיו לפי סעיף 118, וכן תאשר את מאזן החברה ותמנה לה רואה חשבון, כאילו היתה האסיפה הכללית של החברה.
(ב)
המנהל המיוחד יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
(ג)
הממונה רשאי להורות לחברה לשלם לחברי ועדת ההנהלה גמול כפי שיקבע, ואם היו החברים עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי הגמול ישולם לאוצר המדינה.
מתן ידיעות
נתמנה מנהל מיוחד לפי סעיף 117(א), יהיו המנהל הכללי וכל דירקטור של החברה, וכן כל אדם אחר המועסק אצל החברה, חייבים, לפי דרישת המנהל המיוחד או מי שהוא הסמיך לכך, למסור לו או לשלוחיו את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מידע אחר שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע תפקידיו של המנהל המיוחד.
סיום תפקיד
מנהל מיוחד וועדת ההנהלה יתמנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; ואולם הממונה רשאי, אם ראה כי הדבר דרוש לשם השלמת תפקידם, להאריך את תקופת מינוים לתקופה נוספת של שישה חודשים.
סייג לפירוק ולמינוי כונס נכסים
(א)
המנהל המיוחד רשאי, באישור הממונה, להורות כי בתוך תקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים מיום מינויו לא תקיים החברה התחייבויות כספיות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
(ב)
המליץ המנהל המיוחד על העברת ניהול החברה לידי אחר או על פירוקה או על העברת שירותי המים והביוב שבידי החברה לחברה אחרת, וההליכים הדרושים לשם כך טרם הסתיימו, רשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לתקופות נוספות ובלבד שלא יעלו בסך הכל על תשעים ימים.
(ג)
נתמנה מנהל מיוחד לחברה, לא יתן בית המשפט, כל עוד מינוי המנהל המיוחד בתקפו, צו לפירוק או לכינוס נכסים של החברה.
(ד)
נציג היועץ המשפטי לממשלה יוזמן לכל הליך שנפתח בבית המשפט בענין מינוי מפרק או כונס נכסים לחברה.
(ה)
המנהל המיוחד, הממונה, החברה וכל הפועל מטעמה, לא ישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) או בשל אי מילוי התחייבות בהתאם להוראה שניתנה כאמור, ובלבד שפעלו בתום לב.
אחריות ושיפוי
(א)
מנהל מיוחד וחברי ועדת הנהלה –
(1)
חבים כלפי החברה חובת זהירות וחובת אמונים כאמור בסעיפים 252 ו־254 לחוק החברות, כאילו היו נושאי משרה בחברה, בשינויים המחויבים;
(2)
יפעלו ברמת מיומנות שבה היה פועל אדם סביר הממלא תפקידים אלה באותן הנסיבות.
(ב)
המדינה תשפה מנהל מיוחד וחבר ועדת הנהלה על תשלום שנתחייבו בו לצד שלישי, לרבות הוצאות משפט סבירות, בשל ביצוע תפקידיהם לפי סימן זה, ובלבד –
(1)
שהחיוב הוא על פי פסק דין או פסק בורר שהמדינה הסכימה למינויו, ולמדינה ניתנה אפשרות להצטרף להליך או לנהל את ההגנה בו מטעם הנתבעים;
(2)
שהתובע שיפוי פעל בתום לב.
עבירות ועונשין [תיקון: תשע״ז]
(א)
חברה, או מי מטעמה, העוסקים בפעילות חיונית או בפעילות נוספת בלא רישיון שניתן לחברה בהתאם להוראות סעיף 14, דינם – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין
(1)
מוסר דיווח או הודעה לפי הוראה שנקבעה לפי סעיף 51(א)(2) או (3) או לפי סעיף 51(ד), שהם כוזבים;
(2)
אינו עורך דוח שנתי או דוחות ביניים, אינו מגישם או אינו מפרסמם בהתאם להוראות סעיף 54 או כללים שנקבעו לפי סעיף 55;
(3)
אינו ממלא אחר דרישה לפי סעיפים 56 או 120;
(4)
גובה תשלומים שלא בהתאם לתעריפים לתשלום שירות שקבעה לו מועצת הרשות בניגוד להוראות סעיף 102(ז);
(5)
מפר צו לתיקון פגמים, שניתן לפי סעיף 116.
(ג)
מי שאינו ממלא אחר דרישה לפי סעיף 51(ג), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ד)
היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, כלהלן:
(1)
לענין עבירה לפי סעיף קטן (א) – פי שניים מן הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין;
(2)
לענין עבירה לפי סעיף קטן (ב) – הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין;
(3)
לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג) – פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.
(ה)
נעברה עבירה לפי סעיף זה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס שנקבע לעבירה.
אחריות נושא משרה
(א)
נושא משרה בחברה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר כדי למנוע ביצוע עבירה מהעבירות המנויות בסעיף 124 בידי החברה או מי מטעמה; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, המנהל הכללי וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, או בעל תפקיד אחר בחברה האחראי מטעמה על התחום שבו נעברה העבירה.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 124 על ידי חברה או על ידי מי מטעמה, חזקה היא כי נושא המשרה בחברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
השחתת מיתקן מים או ביוב
(א)
המשחית כל מיתקן או חלק של מערכת ביוב, למעט מיתקן לשימוש פרטי, הגורם לו נזק או המסלק אותו ממקומו, דינו – מאסר חמש שנים.
(ב)
הגורם ברשלנות נזק לכל מיתקן או חלק של מערכת מים או מערכת ביוב, למעט מיתקן לשימוש פרטי, דינו – מאסר שנה או קנס פי שניים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
הפרעה לבעל רשיון
(א)
העושה שלא כדין אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים –
(1)
מפריע, מונע או מעכב מתן שירותי מים או שירותי ביוב;
(2)
מפריע לחברה או למי מטעמה, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בשינויה, בבדיקתה או בתיקונה של מערכת מים או מערכת ביוב, או חלק ממנה;
(3)
מתחבר למערכת מים או למערכת ביוב של חברה בלא הסכמתה, או מאפשר לאדם אחר להתחבר למערכות אלה שלא בהסכמת חברה.
סמכויות לדרוש ידיעות ומסמכים [תיקון: תשס״ו]
(א)
התעורר חשד לעבירה על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הממונה או עובד הרשות שהממונה הסמיך לכך בכתב, לדרוש מחברה כל מסמך הנוגע לענין, לרבות דינים וחשבונות, פנקסים ותעודות או מסמכים אחרים ופלט המופק על ידי מחשב (להלן – מסמכים).
(ב)
המסמכים יוחזרו למי שממנו נלקחו, לא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום שנלקחו, אלא אם כן הם דרושים לשם ניהול הליך פלילי; שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקחו המסמכים הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
(ג)
הממונה ימסור למי שממנו נלקחו העתק צילומי מהמסמכים שנלקחו ממנו בתוך שבעה ימים מהיום שבו נלקחו, אם ביקש זאת.
צו איסור וצו עשה
נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי סימן זה, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותוקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.
עיצום כספי [תיקון: תשע״ג־2, תשע״ז, תשע״ז־2]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין
(1)
הפר הוראות סעיף 25(א) או (ב);
(2)
הפר הוראות לפי סעיפים 26 או 26א;
(3)
פעל כאמור בסעיף 29(א) ללא אישור לפי סעיף 29(ב) או בניגוד לתנאיו;
(4)
הפר הוראות סעיף 54 או כללים שנקבעו לפי סעיף 55 או 57;
(4א)
הפר הוראות סעיף 68(א1);
(5)
הפר הוראות סעיף 69;
(6)
הפר כללים שנקבעו לפי סעיף 104.
(ב)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור פי שניים מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין
(1)
הפר הוראות סעיף 28;
(1)
לעניין חברת ביוב – לא סיפקה שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי ביוב בניגוד להוראות סעיף 13ג(ב) או לא צירפה ספק שירותי ביוב לחברת ביוב משותפת בניגוד להוראות סעיף 13ג(ג);
(1א)
עסקה בפעילות חיונית או בפעילות נוספת בלא רישיון שניתן לה בניגוד להוראות סעיף 14;
(1ב)
קיבל החלטות בלא אישור מראש של הממונה בניגוד להוראות סעיף 28;
(1ג)
לא מילא אחר הוראה של הממונה שלא ניתן עוד לערור עליה לפי סעיף 40(ו), בניגוד להוראות לפי סעיף 40(ב);
(1ד)
הפר צו לתיקון פגמים שניתן לפי סעיף 116;
(2)
הפר הוראות סעיפים 74, 75, 76, 78 או 79;
(3)
הפר הוראות סעיפים 31 או 33 בשל אי מילוי הוראות שנקבעו לפי סעיף 99 לענין אמות מידה לשירות, או הפר הוראות שנקבעו לפי סעיף 113 לענין החומרים והאבזרים של מערכות המים והביוב;
(3א)
לא מילא אחר הוראה שניתנה לפי סעיף 6א(ב);
(4)
לא מילא אחר דרישה או צו שניתנו לפי סעיפים 56, 105, 112, 116 או 120;
(5)
גבה תשלומים בניגוד לכללים שנקבעו לפי סעיף 101 או בניגוד לקביעה לפי סעיף 102(א).
(ג)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי רשות מקומית או חברה לא ביצעה שלב משלבי ההקמה או שחברה אזורית לא ביצעה פעולה לפי סעיף 6ז(ה) במועדים שנקבעו לכך בסעיף האמור, רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי בסכום הקובע, ואולם לא יוטלו, בשנה אחת, עיצומים כספיים לפי סעיף קטן זה על רשות מקומית אחת או על חברה אחת, בסכום העולה על שמונה מיליון שקלים חדשים; בסעיף קטן זה, ”הסכום הקובע“ –
(1)
לעניין רשות מקומית – מכפלה של מחצית האחוז בסך ההכנסות השנתיות של הרשות המקומית ובאשכול שבו היא מדורגת לפי דירוג הרמה החברתית־כלכלית, והכול לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או שלושה וחצי מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך;
(2)
לעניין חברה – הסכום המתקבל ממכפלות שיעור הבעלות היחסי של כל רשות מקומית בחברה בסכום החל על כל רשות מקומית כאמור בפסקה (1).
הודעה על כוונת חיוב [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות המנויות בסעיף 130 (בסימן זה – מפר) ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה לפי סעיף קטן (א) יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
(1)
המעשה או המחדל (בסימן זה – המעשה) המהווה את ההפרה;
(2)
שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר להגיש את טענותיו לפי הוראות סעיף 130ב;
(4)
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות סעיף 131.
זכות טיעון [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
(ב)
הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
דרישת תשלום [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו לפי סעיף 130ב, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 131א.
(ב)
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה – דרישת תשלום); בדרישת תשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור בסעיף 132 והמועד לתשלומו.
(ג)
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר בכתב.
(ד)
בדרישת תשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ג), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
(ה)
לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 130ב בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
בהפרה נמשכת ייתוסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים הקבוע לאותה הפרה לכל יום שבו נמשכה ההפרה לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות המנויות בסעיף 130, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המנויות בסעיף 130, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
סכומים מופחתים [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
מועצת הרשות, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בסימן זה, בשיעורים שתקבע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי [תיקון: תשע״ג־2, תשע״ד־2]
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור בסעיף 130ב – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב)
הסכומים הנקובים בסעיף 130(ג) יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ״ד באב התשע״ג (31 ביולי 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; בסעיף קטן זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
דרישת העיצום הכספי ותשלומו [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
עיצום כספי על הפרה לפי סעיף 130 ישולם לפי דרישת הממונה, בתוך 45 ימים מיום קבלתה;
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לדחות, ב־45 ימים, את תשלום העיצום הכספי וכן להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים, והכול על פי בקשתו של המפר ובשל נסיבות מיוחדות שהתקיימו לגביו.
פרסום [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
הטיל הממונה עיצום כספי לפי סימן זה, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה בדבר הטלת עיצום כספי:
(1)
דבר הטלת העיצום הכספי;
(2)
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה;
(3)
סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4)
אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
(5)
שמו של המפר, אם הוא תאגיד.
(ב)
הוגש ערעור על דרישת תשלום, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
(ג)
על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ד)
פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים.
(ה)
שר המשפטים, בהתייעצות עם מועצת הרשות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ד).
ערעור
(א)
על דרישה כאמור בסעיף 133 ניתן לערער לבית המשפט השלום בתוך 30 ימים מקבלת הדרישה.
(ב)
הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, זולת אם הסכים לכך הממונה או אם הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
(ג)
התקבל ערעור, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
(ד)
על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות.
הפרשי הצמדה
לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית.
גביה
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשע״ג־2
(א)
תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 130, המהווה עבירה לפי חוק זה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(ג)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי סימן זה בשל אותה הפרה.
אי תחולת פקודת העיריות [תיקון: תשע״ז]
הוראות פקודת העיריות, ובכלל זה הוראות סעיפים 170(א) ו־249א, לא יחולו על חברה, למעט חברת ביוב שהיא איגוד ערים ככל שהוראות הפקודה האמורה חלות עליו.
ביטול סמכויות הרשות [תיקון: תשע״ז]
(א)
החל ביום תחילת פעילות החברה, למעט חברת ביוב, תהיה כל אחת מן הרשויות המקומיות שבתחום החברה (להלן – הרשות המקומית) משוחררת מחובותיה לאספקת שירותי מים ושירותי ביוב וכן מחובותיה לביצוע פעילות נוספת שהיא העבירה לחברה, ויינטלו ממנה סמכויותיה על פי כל דין בכל הנוגע לאספקתם ולהטלה ולגביה של תשלומי חובה בקשר אליהם; ואולם אין בכך כדי לגרוע מחובות הרשות המקומית כבעלת מניות בחברה.
(א1)
החל ביום המעבר, יהיה ספק שירותי הביוב משוחרר מחובותיו למתן שירותי הולכה וטיפול ויינטלו ממנו סמכויותיו על פי כל דין בכל הנוגע למתן שירותים אלה; ואולם אין בכך כדי לגרוע מחובות ספק שירותי הביוב כבעל מניות בחברת ביוב.
(ב)
בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), הרשות המקומית או ספק שירותי הביוב לא יפעלו, לעניין אספקת שירותי מים ושירותי ביוב ולעניין שהעבירו לחברה או לחברת ביוב, לפי העניין, כאמור בהוראות החוקים האלה ובתקנות ובחוקי העזר שהותקנו מכוחם, לפי הענין –
(1)
(2)
(3)
(4)
הסמכת עובד החברה כנותן אישור לעסק
השר לאיכות הסביבה רשאי להסמיך עובד של חברה להיות נותן אישור לענין חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, בכל הנוגע למתן אישור מוקדם לפי סעיף 6 לחוק האמור ולקביעת תנאים מוקדמים, תנאים ברשיון ותנאים נוספים ברשיון, כמשמעותם בסעיף 7 לחוק האמור, שעניינם איכות שפכי התעשיה שיוזרמו מעסק למערכת הביוב; הוסמך עובד כאמור – יחולו עליו במילוי תפקידו הוראות חוק העונשין החלות על עובד ציבור וכן החיקוקים האמורים בסעיף 86(3) עד (6).
דין המדינה
דין המדינה לענין חוק זה כדין כל בעל מקרקעין או צרכן אחר.
כללים לענין הפסקת שירותים [תיקון: תשס״ו]
(א)
מועצת הרשות, תקבע, בכללים, את המקרים והתנאים שבהם רשאית חברה להפסיק או לצמצם מתן שירותי מים וביוב לצרכן או למקרקעין, לרבות בשל אי תשלום תשלומים שדרשה ממנו.
(ב)
מועצת הרשות, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, תקבע את המקרים והתנאים שבהם רשאית חברה להפסיק או לצמצם מתן שירותי מים וביוב בשל אי קיום הוראה או דרישה לפי סעיף 51.
(ג)
כללים לפי סעיף זה ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
המצאת מסמכים [תיקון: תשע״ג־2
(א)
הודעה או הוראה שיש להמציא לאדם לפי סעיפים 6ו(ג), 36, 43, 48 ו־51, המצאתם תהיה באחת מאלה –
(1)
במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
(2)
במשלוח מכתב רשום למענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה, ויראו את תאריך המסירה שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
(ב)
נוכח הממונה שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להתיר המצאתו באחת או יותר מדרכים אלה –
(1)
בהדבקת עותק שלו במקום הנראה לעין במקרקעין נושא המסמך;
(2)
בפרסום מודעה ברשומות או בעתון יומי שאישר;
(3)
בכל דרך אחרת שתיראה לו.
[תיקון: תשס״ו]
(בוטל).
החלת החוק על חברה קיימת [תיקון: תשס״ב, תשס״ו]
(א)
בסעיף זה, ובסעיפים 149א ו־150, ”חברה“ – כמשמעותה בחוק החברות.
(ב)
רשות מקומית שהקימה לפני תחילתו של חוק זה חברה להפעלת משק המים והביוב בתחומי הרשות המקומית, והעניקה לה בעלות, חכירה או זכות שימוש בנכסי מערכת המים ומערכת הביוב שלה, כולם או מרביתם, רשאית להחליט, בדרך האמורה בסעיף 3(ב), כי חוק זה יחול על אותה חברה.
(ג)
החלטה לפי סעיף קטן (ב) טעונה אישור כאמור בסעיף 5(א), והוראות סעיף 5(ב) יחולו, בשינויים המחויבים; בקשה לאישור תוגש בידי הרשות המקומית לממונה, בצירוף כל אלה –
(1)
מסמכי ההתאגדות של החברה;
(2)
כל ההסכמים שבין הרשות המקומית לבין החברה;
(3)
דוחות כספיים מבוקרים לשנה שהסתיימה לפני הגשת הבקשה;
(4)
כל מסמך ומידע נוסף שידרוש הממונה הקשור למשק המים והביוב שבתחום הרשות המקומית ולפעולותיה, נכסיה והתחייבויותיה של החברה.
(ד)
מועצת הרשות רשאית, לאחר שקיבלה את חוות דעת הממונה, להתנות את אישורה בשינוי המסמכים וההסכמים האמורים בסעיף קטן (ג)(1) ו־(2) ובכל תנאי אחר שייראה לה דרוש להשגת מטרותיו של חוק זה.
(ה)
אישרה מועצת הרשות את החלטות הרשות המקומית ומולאו התנאים שקבעה לפי סעיף קטן (ד), וניתן לחברה רשיון לפי סעיף 15, יחולו הוראות חוק זה החל ביום מתן הרשיון, והוא ייחשב כיום תחילת פעילות החברה, ואולם רשאית המועצה לקבוע כי התקופה הראשונה לענין החברה תהיה פחות משלוש שנים מאותו יום, דרך כלל או לענין הוראה מהוראות חוק זה, וכן רשאית מועצת הרשות לקבוע הוראות מעבר בענין הדירקטורים והמנהל הכללי של החברה המכהנים ביום מתן הרשיון.
החלת החוק על חברה להפעלת משק המים והביוב [תיקון: תשס״ב]
(א)
הוראות חוק זה יחולו גם על חברה שזכתה במכרז להפעלת משק המים והביוב של רשות מקומית, שפורסם ערב תחילתו של חוק זה, וזאת אף אם לא מתקיים בה האמור בסעיפים 73 ו־74, ובלבד שנתקבל לכך אישור הממונה.
(ב)
הממונה רשאי להתנות את אישורו בתנאים, לרבות לענין שינוי במסמכי ההתאגדות של החברה הזוכה, שינוי בתנאים בהסכם שאמור להחתם בין החברה הזוכה והרשות המקומית, ובכל תנאי אחר שייראה לו דרוש להשגת מטרותיו של חוק זה.
(ג)
הממונה רשאי להתנות את אישורו בכך שהרשות תקים חברה לפי חוק זה, אשר תתקשר בהסכם עם החברה הזוכה, בתנאים שיקבע הממונה, ויראו לענין זה את החברה הזוכה כתאגיד אשר ניתן לתת לו רשיון משנה לפי סעיפים 24 או 25, בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבע הממונה.
תחולת הוראות מסוימות על בעל רישיון הולכה וטיפול [תיקון: תשע״ז]
(החל מיום 01/01/2019):
(א)
הוראות סעיפים 16, 20, 21, 21א(א), 23, 33, 56, 57(א) ו־(ב), 99(ב), 106 עד 108, 111, 113 עד 116 וכן 55 לעניין מתן שירותי הולכה וטיפול, יחולו, בשינויים המחויבים, על איגוד ערים שאינו חברת ביוב שהוא בעל רישיון הולכה וטיפול.
(ב)
הוראות סעיפים 16, 19 עד 21, 21א(א), 23, 33, 56, 57(א) ו־(ב), 99(ב), 106 עד 108, 111, 114 עד 116 וכן 55 לעניין מתן שירותי הולכה וטיפול, יחולו, בשינויים המחויבים, על רשות מקומית, למעט איגוד ערים, שהיא בעלת רישיון הולכה וטיפול.
(ג)
על הפרת ההוראות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) בידי איגוד ערים או רשות מקומית שהם בעלי רישיון הולכה וטיפול, יחולו הוראות סימן ב׳ לפרק ט׳, אם נקבע עיצום כספי על הפרה של הוראה מההוראות האמורות.
(ד)
בעל רישיון הולכה וטיפול שניתנה לו הוראה של הממונה לפי הוראות סימן ג׳ לפרק ב׳, רשאי לערור עליה, בתוך 30 ימים מיום שניתנה, לפני בית הדין למים.
שמירת זכויות
אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בזכויותיהן של אגודות שיתופיות ובכפוף להוראות סעיף 149 – של חברות, שהוקמו להפעלת משק מים או משק ביוב ברשויות מקומיות, לפני תחילתו של חוק זה.
הגבלת התחולה על מועצות אזוריות [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
חוק זה, למעט הוראות לעניין ספק שירותי ביוב לעניין שירותי הולכה וטיפול, לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית ואולם השרים רשאים, בצו, על פי הצעת מועצת הרשות, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להחיל חוק זה על מועצות אזוריות ולקבוע תנאים והתאמות לכך.
הוראות מעבר לענין תעריפים והפסקת שירות [תיקון: תשס״ו]
(א)
כל עוד לא נקבעו לחברה תעריפים לפי חוק זה, ימשיכו לחול בתחומה התעריפים שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב יום תחילת פעילות החברה, והיא תהיה זכאית לגבות מן הצרכנים תשלומים לפי התעריפים האמורים; מועצת הרשות רשאית, כל עוד לא קבעה לחברה תעריפים לפי חוק זה, לקבוע עדכונים לתעריפים אלה, לפי שיעור השינוי של הסל הקובע כהגדרתו בסעיף 112א לחוק המים, או לפי מדד אחר שייראה לה הולם.
(ב)
כל עוד לא נקבעו כללים לפי סעיף 146, יחולו, לענין הפסקה או צמצום שירותים בידי חברה, ההסדרים שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף בתחומה ערב יום תחילת פעילותה.
הוראות לענין ניהול חשבון בנק נפרד ברשות מקומית [תיקון: תשס״ד]
(א)
בסעיף זה, ”רשות מקומית מיוחדת“ – רשות מקומית שמתקיימים בה כל אלה:
(1)
סכום החוב המצטבר שלה, בשל אספקת המים, לספק המים, עולה על 120% מהחשבון החודשי הממוצע של שלושת החודשים האחרונים;
(2)
שיעור הגירעון המצטבר שלה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא 17.5% או יותר.
(ב)
(1)
שר הפנים, או מי שהוא הסמיך לכך, יוודא קיום התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) בתוך שבועיים ממועד פניית ספק המים אליו בבקשה להכריז כי רשות מקומית מסוימת היא רשות מקומית מיוחדת;
(2)
קבע שר הפנים כי מתקיימים ברשות המקומית התנאים האמורים בסעיף קטן (א), יכריז כי הרשות המקומית היא רשות מקומית מיוחדת; לא הגיב השר בתוך שבועיים ממועד הפניה, תיחשב הרשות המקומית כרשות שהוכרז עליה שהיא רשות מקומית מיוחדת.
(ג)
לרשות מקומית מיוחדת המפעילה בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומיה, יהיה חשבון בנק נפרד אשר ישמש רק להפקדת דמי המים ואגרות או תשלומים הקשורים במים ובביוב, שהרשות המקומית המיוחדת גובה מצרכניה, למעט היטלי פיתוח (בסעיף זה – החשבון הנפרד); הכספים בחשבון הנפרד ייועדו לתשלום החשבונות השוטפים לספק המים בשל אספקת המים בעבור התקופה שבה היתה הרשות המקומית רשות מקומית מיוחדת.
(ד)
נותרו בחשבון הנפרד כספים לאחר תשלום החשבונות האמורים, תועבר היתרה לחשבון הבנק שבו הופקדו ההכנסות ממים ומביוב ערב היות הרשות רשות מקומית מיוחדת.
(ה)
הכספים שבחשבון הנפרד לא יהיו ניתנים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בשעבודים שנרשמו כדין לפני תחילתו של חוק תאגידי מים וביוב (תיקון), התשס״ד–2004
הוראות מעבר לענין מינויים
המינויים וההסמכה הראשונים לפי חוק זה ייעשו במועדים כמפורט להלן:
(1)
מינוי חברי מועצת הרשות כאמור בסעיף 82(ב)(2) ו־(3) – בתוך 60 ימים מן היום שבו אושרה לראשונה הקמת חברה לפי סעיף 5 או אושרה לראשונה החלת החוק על חברה לפי סעיף 149(ג), לפי המוקדם;
(2)
מינוי מנהל הרשות כאמור בסעיף 92 – בכל עת החל ביום פרסומו של חוק זה ועד ליום מינוי שאר חברי המועצה כאמור בפסקה (1);
(3)
הסמכת הממונה כאמור בסעיף 110 – בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
[תיקון: תשס״ב]
(בוטל).
ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ו, תשע״ג־2, תשע״ד]
שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ושר האוצר, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו למעט בענינים שבהם מוסמכים מועצת הרשות או הממונה, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
חובת התקנת תקנות
תקנות ראשונות לפי סעיף 146 יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך ששה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
פרסום
חוק זה יפורסם ברשומות באתוך 30 יום מיום קבלתו בכנסת.
[תיקון: תשע״ג־2]
תוספת (סעיף 6ו(א)(2))
1.
”יחס מינוף מרבי“ – היחס שבין סך ההתחייבויות לבין סך המאזן;
”השקעות דרושות“ – סך ההשקעות בשיקום ובפיתוח של מערכת המים והביוב, כפי שנקבעו בתכנית העסקית, בניכוי תשלומים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב כאמור בסעיף 103 הצפויים להירשם בספרי החברה לפי התכנית העסקית;
”יחס כיסוי חוב“ – היחס שבין הרווח התפעולי המצטבר בחמש השנים שאליהן מתייחסת התכנית העסקית לבין הסכום המצטבר של הוצאות המימון והחלויות השוטפות באותה תקופה;
”רווח תפעולי“ – הרווח השנתי של חברה לפני הוצאות מימון ופחת על רכוש קבוע, בתוספת הכנסות אחרות ובניכוי השקעות דרושות;
”תכנית עסקית“ – חמש־שנתית לפעילות החברה, שהגישה חברה לממונה בהתאם להוראות שנתן לה ואושרה על ידו.
2.
אלה התנאים שעל חברה לעמוד בהם לשם קבלת הפטור לפי סעיף 6ו:
(1)
יחס המינוף המרבי על פי הדוחות השנתיים האחרונים שחברה מחויבת להגיש לפי חוק זה, והוגשו לפני מועד בדיקת המסמכים לצורך הבקשה לפטור לפי סעיף 6ו, לא יעלה על 65%;
(2)
התקיים לפחות אחד מאלה:
(א)
ממוצע יחס כיסוי החוב עולה על 1.15;
(ב)
ממוצע יחס כיסוי החוב עולה על 1, ובלבד שיחס המינוף המרבי לא יעלה על 55%.

נתקבל בכנסת ביום כ״ו בתמוז התשס״א (17 ביולי 2001).
  • אריאל שרון
    ראש הממשלה
  • אליהו ישי
    שר הפנים
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • אברהם בורג
    יושב ראש הכנסת
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
זיכוי נאשם בתיק פשע חמור בעבירות של אונס, מעשי סדום, איומים ותקיפת קטין מחיקת רישום משטרתי בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש ביטול כתב אישום לקטין שהואשם בעבירת תקיפה וחבלה שחרור חשוד ממעצר בעבירות סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015