חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | פקודת האגודות השיתופיות

פקודת האגודות השיתופיות

פקודת האגודות השיתופיות

חא״י, כרך א׳, פרק כ״ד, 336; ע״ר 1937, תוס׳ 1, 27; ע״ר 1944, תוס׳ 1, 125; ס״ח תש״ט, 1; ס״ח תשי״א, 225; תשכ״ב, 107; תשכ״ד, 80; תשמ״א, 243; תשמ״ח, 34; תשנ״ה, 205; תש״ס, 192; תשס״ה, 101; תשע״א, 683; תשע״ז, 151, 287.


פקודה המאחדת ומתקנת את החוק הדן באגודות שיתופיות.


מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ט–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון, תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“, ייקרא מעתה ישראל. סמכויות הנציב העליון הוענקו לשר העבודה (י״פ תש״ט, 660). לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז), תשכ״ד–1964, כל מקום בו נאמר ”פקיד מחוז“ ייקרא ”קצין מחוז“.


1.
השם הקצר
פקודה זו תקרא פקודת האגודות השיתופיות.
2.
פירוש [תיקון: תשע״א]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”ברית פיקוח“ פירושה התאגדות רשומה של אגודות שתכליתה העיקרית היא לדאוג לבקורת החשבונות של האגודות הרשומות שהן חבריה, נוסף על הפיקוח עליהן וחינוכן בעניני קואופרציה;
”אגודת כספור (מימון) מרכזית“ פירושה אגודה רשומה שתכליתה העיקרית היא לתת הלוואות לאגודות רשומות אחרות;
”אגודה מרכזית“ פירושה אגודה רשומה אשר נוסדה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות רשומות בהתאם לעקרוני הקואופרציה והיא כוללת ברית פיקוח ואגודת כספור מרכזית;
”ועד“ פרושו המוסד המנהל של אגודה רשומה אשר בידו הופקדה הנהלת עסקיה של האגודה;
”ועדת ההשגות“ – ועדת ההשגות כמשמעותה בסעיף 6ב;
”ועדת קבלה“ – ועדת קבלה כמשמעותה בסעיף 6ב;
”זכות במקרקעין“ – זכות חכירה או זכות חכירה לדורות במקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל, לרבות זכות להירשם כחוכר או כחוכר לדורות, זכות של מי שהוא צד לחוזה פיתוח ביישוב קהילתי להירשם כחוכר או כחוכר לדורות לאחר קיום תנאי החוזה, ושכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים; לעניין זה, ”חכירה“ ו”חכירה לדורות“ – כמשמעותן בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”חבר“ כולל אדם המצטרף לבקשה לרישום אגודה ואדם אשר נתקבל כחבר לאחר רישומה בהתאם לתקנות האגודה ולפקודה זו ולתקנות שהותקנו על פיה;
”יישוב קהילתי“ – יישוב בגליל או בנגב המאוגד כאגודה שיתופית שהרושם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית (בהגדרה זו – יישוב), או הרחבה של קיבוץ, של מושב שיתופי, של מושב עובדים או של כפר שיתופי (בהגדרה זו – יישוב מקורי), המאוגדת כאגודה שיתופית שהרושם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, ומתקיימים כל אלה:
(1)
מספר בתי האב ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד, אינו עולה על 400;
(2)
המספר המרבי של בתי האב ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד, הוגבל בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית או תכנית מיתאר מחוזית, כמשמעותן בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;
”פקיד“ כולל נשיא, יו״ר, מזכיר, גזבר, מנהל, מנהל עסקים, חבר הועד, או אדם אחר המורשה לפי תקנות האגודה ליתן הוראות בנוגע לעסקים;
”אגודה רשומה“ פירושה אגודה שנרשמה או הנחשבת כאילו נרשמה עפ״י פקודה זו;
”הרושם“ פירושו אדם שנתמנה למלא את תפקידי רושם האגודות השיתופיות עפ״י פקודה זו;
”תקנות“ פירושן תקנות שהותקנו עפ״י פקודה זו;
”תקנות האגודה“ פירושן התקנות הרשומות של אגודה הנוהגות באותה שעה והן כוללות תקון רישום של אותן תקנות.
3.
הרושם
שר העבודה יוכל למנות אדם אשר ישמש רושם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לרושם, ובצו כללי או מיוחד יוכל שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרושם עפ״י פקודה זו, כולן או מקצתן.
4.
מטרותיהן של אגודות
בהתחשב עם ההוראות הכלולות לקמן, תוכל אגודה שמטרותיה הן טפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שפור תנאי חייהם, עסקיהם ושטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה, אם טרם נרשמה עפ״י פקודת האגודות ההדדיות, 1920, להרשם עפ״י פקודה זו, בין בערבון־מוגבל ובין שלא בערבון מוגבל:
בתנאי שאם לא יורה שר העבודה אחרת בצו כללי או מיוחד, הרי ערבותה של אגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה תהא מוגבלת.
5.
הגבלות על מידת ההשתתפות של חבר
(1)
כשיש לאגודה הון מניות אסור לשום חבר, פרט לאגודה רשומה או מוסד מאוגד שנתקבלו כחבר עפ״י סעיף 6(1), להחזיק יותר מחמשית הון המניות.
(2)
כשאין לאגודה הון מניות אסור לשום חבר, פרט לאגודה רשומה או מוסד מאוגד שנתקבלו כחבר עפ״י סעיף 6(1), לרכוש או לתבוע מדת השתתפות בהון האגודה כדי יותר מחמשית ההון.
6.
סגולות הכשרה לחברים [תיקון: תשע״ז]
(1)
ואלה רשאים להיות חברי אגודה רשומה –
(א)
יחידים אשר מלאו להם שמונה עשרה שנה; וכן
(ב)
אגודות רשומות אחרות:
בתנאי שבנוגע לאגודות שתכליתן העיקרית אינה מתן הלואות לחברים, יכול הרושם ליתן את הסכמתו לקבל כחברים מוסדות מאוגדים שאינם אגודות רשומות.
(2)
אין לרשום עפ״י פקודה זו שום אגודה, לבד מאגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה, אלא אם כן היא מורכבת לפחות משבעה אנשים שמלאו להם שמונה עשרה שנה, ואם מטרת האגודה היא ליצור קרן להלואות כספים לחברי האגודה, הרי אין לרשום אותה אגודה אלא אם כן היו אנשים אלו –
(א)
יושבים באותה העיר או בסביבה הסמוכה לה או יושבים או יש בדעתם לשבת באותו הכפר או באותו גוש כפרים בישראל, או
(ב)
הם שייכים לאותו מעמד או משלח היד, חוץ אם יורה הרושם אחרת.
(3)
אם האגודה הרשומה היא מסוג אגודות רשומות שתכליתן העיקרית היא להלוות כספים לחברים, יכול שר העבודה לקבוע בתקנות ששום אדם לא יהא חבר ליותר מאגודה אחת מסוג זה.
(4)
שום ברית פקוח לא תרשם אלא אם כן היא מורכבת לפחות מעשרים אגודות רשומות.
(5)
(החל מיום 1 ביוני 2017): על אף הוראות סעיף זה, יחולו לעניין חברות באגודה שמטרתה מתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתם בסעיף 25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016 (בפסקה זו – אגודת פיקדון ואשראי), הוראות אלה:
(א)
אלה רשאים להיות חברי האגודה:
(1)
יחיד שמלאו לו שמונה עשרה שנים;
(2)
מי שבמועד קבלתו לחבר האגודה הוא תאגיד המעסיק עד 50 עובדים, וסך הכנסותיו מפעילות שוטפת בשנת המס שקדמה למועד האמור נמוך מ־25 מיליון שקלים חדשים; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה מספר עובדים אחר או סך הכנסות שונה, דרך כלל או לסוג מסוים של תאגידים;
(3)
מי שבמועד קבלתו לחבר האגודה הוא עמותה, חברה לתועלת הציבור, או אגודה, אף אם אינו עומד בתנאים האמורים שבפסקה (2).
(ב)
אין לרשום על פי פקודה זו אגודת פיקדון ואשראי אלא אם כן היא מורכבת משבעה חברים לפחות או שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה, ומתקיים בחברים בה האמור בפסקת משנה (א).
(ג)
החברות באגודה לא תפקע בשל מתן צו פשיטת רגל לגבי חבר האגודה, ולגבי חבר שהוא תאגיד – בשל מתן צו לפירוקו, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות האגודה באישור הרשם.
חברות של בן־זוג בישוב שיתופי [תיקון: תשמ״ח]
(א)
חבר באגודה רשומה, שהרושם סיווג אותה כמושב עובדים או ככפר שיתופי (להלן – ישוב שיתופי), יהיה בן־זוגו לחבר באותה אגודה אם נתקיימו כל אלה:
(1)
בן הזוג הגיש לאגודה הודעה בטופס שנקבע בתקנות על רצונו להיות חבר באגודה;
פורסמו תקנות בדבר טפסי הודעה (ק״ת תשמ״ח, 763).
(2)
בן הזוג כשיר לפי תקנות האגודה להיות חבר בה;
(3)
בני הזוג גרים דרך קבע בישוב השיתופי;
(4)
בני הזוג מחזיקים כדין במשק חקלאי בתחום הישוב השיתופי כבעלים, חוכרים או חוכרי־משנה, או כבני רשות של האגודה או של מוסד מיישב כמשמעותו בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי״ג–1953.
(ב)
מי שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) יהיה, על אף האמור בתקנות האגודה, לחבר האגודה מעת הגשת ההודעה כאמור בפסקה (א)(1), ויחולו עליו הזכויות והחובות של חבר באגודה לפי פקודה זו ולפי תקנות האגודה.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה לגרוע מהוראות תקנות האגודה בדבר פקיעת חברות בה, יציאת חבר או הוצאתו ממנה.
הקצאת מקרקעין והעברת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי [תיקון: תשע״א]
(א)
(1)
הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה, תיעשה לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה;
(2)
העברה של זכות במקרקעין שהוקצו לאדם או של זכות במקרקעין שהועברה לפי דין, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), תיעשה לאחר שהמעביר קיבל את אישורה של ועדת הקבלה בנוגע לנעבר; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נעבר המעוניין להעביר את זכותו במקרקעין לאחר;
(3)
העברת זכות במקרקעין בירושה, בין על פי דין ובין על פי צוואה, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), אינה טעונה את אישורה של ועדת הקבלה; ואולם הוראות פסקה (2) יחולו על יורש, בין על פי דין ובין על פי צוואה, המעוניין להעביר את זכותו לאחר.
(ב)
(1)
ועדת קבלה של יישוב קהילתי תורכב מחמישה חברים והם: שני נציגי היישוב הקהילתי; נציג התנועה שהיישוב הקהילתי מסונף אליה או חבר בה, ואם היישוב הקהילתי אינו מסונף לתנועה כאמור או חבר בה או אם התנועה ויתרה על נציגות – נציג נוסף של היישוב הקהילתי; נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית; ונציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי;
(2)
נציג המועצה האזורית בוועדת הקבלה יהיה ראש המועצה האזורית או סגנו, או עובד המועצה שימנה ראש המועצה, ובלבד שאינם תושבי היישוב הקהילתי – והוא יהיה יושב הראש.
(ג)
סירבה ועדת הקבלה לקבל מועמד ליישוב הקהילתי, תמציא לו החלטה מנומקת בדבר סירובה.
(ד)
המועמד והיישוב הקהילתי רשאים להגיש השגה על החלטת ועדת הקבלה לוועדת ההשגות.
(ה)
ועדת ההשגות תורכב מחמישה חברים שימנה שר הבינוי והשיכון, והם: איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההתנהגות לפי המלצת שר המשפטים – והוא יהיה יושב הראש; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד רשות מקרקעי ישראל; עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים לפי המלצת שר הרווחה והשירותים החברתיים; ועובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר.
(ו)
ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בוועדת הקבלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.
(ז)
ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה, ותפרסמם באתרי האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון ושל משרד המשפטים.
שיקולי ועדת הקבלה [תיקון: תשע״א]
(א)
ועדת קבלה רשאית לסרב לקבל מועמד ליישוב הקהילתי בהתבסס על אחד או יותר משיקולים אלה בלבד:
(1)
המועמד הוא קטין;
(2)
המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין;
(3)
אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי;
(4)
המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה; החלטת ועדת קבלה לסרב לקבל מועמד בשל שיקול זה, תהיה על סמך חוות דעת מקצועית של מי שהתמחותו באבחון התאמה כאמור;
(5)
חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי־תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה;
(6)
מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרושם.
(ב)
בשוקלה את השיקולים האמורים בסעיף קטן (א), תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב הקהילתי, לוותקו, לחוסרו ולאופי האוכלוסייה בו.
(ג)
ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית־פוליטית.
שמירת סמכות [תיקון: תשע״א]
אין באמור בהוראות סעיפים 6ב ו־6ג, כדי לחייב הקצאת מקרקעין לאדם שוועדת הקבלה אישרה את מועמדותו.
7.
קביעת מקום המגורים של אדם
בהתעורר שאלה אם, לצורך פקודה זו, יושב אדם בעיר או בסביבה הסמוכה לה או אם יושב הוא או יש בדעתו לשבת באותו הכפר או באותו גוש הכפרים בישראל, או בנוגע לסוג שאיזו אגודה שייכת לו, או בנוגע לאזור פעולותיה של אגודה או אם שייך איזה אדם למעמד או למשלח יד מסויים, תוחלט השאלה ע״י הרושם, והחלטתו תהא החלטת גמר.
פורסמה הודעה בדבר סוגי אגודות שיתופיות (י״פ תשמ״ט, 2848; תשנ״ג, 599); ופורסמו תקנות בדבר סוגי אגודות (ק״ת תשנ״ו, 246).
8.
בקשה לרישום
(1)
לצרכי רישום תוגש בקשה לרישום אגודה אל הרושם.
(2)
הבקשה תחתם, –
(א)
אם אף אחד מחברי האגודה אינו אגודה רשומה – לפחות ע״י שבעה אנשים בעלי הכשרה לכך בהתאם להוראות סעיף־קטן (1) מסעיף 6; וכן
(ב)
אם היתה זאת אגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה – ע״י אדם מורשה לכך מטעם כל אגודה רשומה כזאת, ואם לא כל חברי האגודה הם אגודות רשומות – ע״י שבעה חברים אחרים, או, כשמספר החברים האחרים הוא פחות משבעה – ע״י כל החברים.
(3)
צריך לצרף לבקשה שתי העתקות מהצעת התקנות של האגודה וכן את שמו של האיש או שמותיהם של האנשים אשר ישאו ויתנו עם הרושם בנוגע לתקנות אלה.
9.
רישום אגודה
(1)
אם נתברר לרושם כי מלאה אגודה אחרי הוראות פקודה זו ואחרי התקנות שהותקנו על פיה וכי תקנות האגודה המוצעות שלה אין בהן משום סתירה לפקודה או לתקנות שעפ״י הפקודה, יכול הוא לרשום את האגודה או לסרב לרשמה מבלי ליתן כל טעם לסירובו.
(2)
למרות כל האמור לקמן תחולנה הוראות סעיף 22(2) וסעיף 24 של פקודת החברות על אגודה המבקשת להרושם עפ״י פקודה זו ממש כאילו היתה המלה ”חברה“ כוללת אגודה שתופית, וכאילו היו המלים ”רושם החברות“ כוללות את רושם האגודות השיתופיות.
מסי רישום [תיקון: תש״ט]
(1)
אגודה המקבלת, ללא תקון עקרי, את התקנות לדוגמה שנתאשרו ע״י הרושם לאגודה מאותו הסוג, לא תשלם כל מס רישום והודעה על רישומה תפורסם ברשומות חנם.
(2)
על כל אגודה אחרת לשלם עם רישומה מס של ארבע לירות וכן עליה לשלם בעד הודעת הרישום ברשומות את המס אשר יקבע שר העבודה בצו כללי או מיוחד.
(3)
החלטתו של הרושם בנוגע לסוג שאליו שייכת אגודה ובנוגע לשאלה באם השתמשה האגודה בתקנות לדוגמה ללא שינוי עיקרי, תהא החלטת גמר.
(4)
תעודת רישום והעתקה מתקנות האגודה המאושרות, כשהן טבועות בחותמתו הרשמית של הרושם, תמסרנה חנם לכל אגודה עם רישומה.
חוק האגרות (אגודות שיתופיות לאשראי, תשט״ו–1955 מטיל תשלום אגרות שנתיות על אגודות שיתופיות לאשראי.
תעודת רישום תשמש הוכחה מכרעת
תעודת רישום חתומה ע״י הרושם תהא עדות מכרעת שהאגודה רשומה כהלכה, חוץ אם הוכח שרישום האגודה בוטל.
תיקון תקנותיה של האגודה
(1)
שום תקון של התקנות של אגודה רשומה לא יהא בר תוקף אלא אם כן נרשם עפ״י הפקודה, ולצורך זה חובה לשלוח לרושם שתי העתקות מן התקון.
(2)
אם נתברר לרושם כי התקון לתקנות האגודה אינו בניגוד לפקודה זו או לתקנות שעל פיה, יכול הוא לרשום את התקון או לסרב לרשמו, בלי ליתן כל נימוק לסירובו.
(3)
אם רשם הרושם תקון לתקנות של אגודה רשומה, עליו ליתן לאגודה, לאחר שתשלם את המס הקבוע, העתקה מן התקון כשהיא מקויימת על ידו וחתומה בחותמתו, והעתקה זו תהא עדות מכרעת שהתקון נרשם כהלכה.
התמזגות אגודות [תיקון: תש״ט]
(1)
באישורו של הרושם יכולות כל שתי אגודות או יותר להתמזג לאגודה יחידה עפ״י החלטה שתתקבל ברוב של שלשת רבעי החברים המשתתפים באספה כללית מיוחדת של כל אגודה שנתקיימה לצורך זה, אם קבל כל חבר הודעה בכתב שלושים יום למפרע על ההתמזגות המוצעת ועל תאריך האספה: אותה התמזגות תוכל לצאת לפועל מבלי חיסול האגודות המתמזגות או חלוקת הכספים שלהן: משנתמזגו, תהא החלטת האגודות הנוגעות בדבר הודעה מספקת למסור את האקטיב (הנכסים) והפסיב (ההתחייבויות) של האגודות המתמזגות לרשות האגודה הממוזגת:
בתנאי שכל חבר החולק על ההחלטה יוכל לצאת את האגודה בהתחשב עם ההוראות שבתקנותיה.
(2)
כל אגודה תוכל, עפ״י החלטה שנתקבלה בהתאם לפרוצידורה שנקבעה בסעיף־קטן (1), להעביר את האקטיב והפסיב שלה לכל אגודה שתהא מוכנה לקבלם:
בתנאי שאם היו ההתמזגות או העברת האקטיב והפסיב גוררים עמהם העברת הפסיב מאת אגודה אחת לאגודה אחרת, לא תוצא ההתמזגות או ההעברה לפועל אלא אם כן תנתן מודעה בכתב שלושה חדשים למפרע לנושים של שתי האגודות הללו או של כל אותן האגודות:
ובתנאי שאם הנושה או הנושים של אחת האגודות הנוגעות בדבר מתנגדים להתמזגות או להעברת האקטיב והפסיב ומוסרים מודעה בכתב על כך לאגודה הנוגעת בדבר או לאגודות הנוגעות בדבר חדש ימים לפני התאריך שנקבע להתמזגות או להעברה, לא תוצא ההתמזגות או ההעברה לפועל אלא עד אם סולקו החובות המגיעים לנושה או לנושים.
(3)
הודעה מוקדמת על ההתמזגות העומדת להעשות והודעה שניה על ההתמזגות המושלמת ועל אשורו של הרושם תפורסם ברשומות תמורת תשלום אותו מס ששר העבודה יקבע בצו כללי או מיוחד.
אספות כלליות
(1)
יכול הועד להועיד בכל עת אספה כללית של האגודה, וחייב הוא להועיד אספה כזאת בתוך חדש ימים מיום קבלת דרישה בכתב מאת הרושם או מאת אגודה מרכזית שאליה מסונפת האגודה או מאיזה מוסד אחר שפורש בתקנות האגודה או מאת החבר או החברים או מחלק מן המספר הכולל של החברים, הכל כפי שיפורט בתקנות האגודה.
(2)
אם לא כונסה אספה כללית בהתאם לדרישה, תהא לרושם הסמכות להועיד בעצמו אספה כללית של האגודה: ההוצאות שהרושם יוציא, תגבינה מן האגודה עפ״י סעיף 58 כדרך שגובים סכום המגיע לממשלה.
זכויותיהם וחובותיהם של חברים
(1)
אסור לשום חבר של אגודה רשומה להשתמש בזכויות של חבר אלא אם כן שלם לאגודה דמי חבר או עד אשר רכש באגודה מדת השתתפות, כפי שיקבע בתקנות האגודה.
(2)
משנתקבל חבר לאגודה, יהא חייב בהתחיבויות שהאגודה קבלה על עצמה קודם להתקבלותו כחבר.
הצבעה
(1)
לכל חבר של אגודה תהיה למצער דעה אחת בעסקיה, אך לשום חבר לא תהא יותר מדעה אחת.
בתנאי –
(א)
שאם היו הדעות שקולות תהיה ליו״ר דעה מכרעת;
(ב)
שאם זו צרכניה שתופית או אגודה לקניה או למכירה או לשרות חקלאיים מותר להקציב בהן קולות נוספים, כפי שתקנות האגודה תקבענה, על יסוד מדת השתתפותו של כל חבר בקניה ובמכירה במשך שנת הכספים האחרונה, אך לשום חבר לא יהא יותר מחלק העשרים מן הס״ה של מספר הקולות;
(ג)
שאגודה שהשקיעה חלק מכספיה במניותיה של אגודה אחרת או המסונפת לאגודה אחרת, תוכל למנות אחד מחבריה להשתתף בהצבעה בעסקיה של אותה האגודה הרשומה האחרת, ותוכל לקבל את מספר הקולות אשר יקבע בתקנותיה של האגודה האחרת, אך לשום חבר לא יהא יותר מחלק העשרים מן הס״ה של מספר הקולות;
(ד)
שאגודה הפועלת בעיר או ביותר מכפר אחד תוכל לקבוע בתקנותיה הוראות בדבר אספות מקומיות או בדבר אספה של באי כוח שנבחרו בכל מקום ומקום, ולבאי כוח אלה יהא אותו מספר קולות אשר יקבע בתקנות האגודה;
(ה)
שחבר שאינו יושב בארץ רשאי למנות חבר אחר להיות מורשהו, אך שום חבר לא ישמש מורשה ליותר משני חברים אחרים.
(2)
אסור למנות מורשים אלא במקרים המפורטים בפסקאות (ג), (ד) ו־(ה) של סעיף־קטן (1).
פדיון מניות
אסור להעביר לאחר מניותיו של חבר או חלקו בהון אגודה רשומה, אך יכולה האגודה לפדותם בהתאם להוראות תקנותיה ולכל תקנה שיתקינוה עפ״י פקודה זו.
המען הרשום של אגודות
כל אגודה רשומה חייבת לקבוע לה מען בישראל אשר ירשם בהתאם לתקנות, ואשר לשם ישלחו כל ההודעות והמכתבים, ועל האגודה לשלוח לרושם הודעה על כל שנוי שיחול במען.
זכות העיון בתקנות האגודה וכו׳
על כל אגודה רשומה להחזיק אצלה העתק מן הפקודה הזאת ומן התקנות ומתקנותיה של האגודה, ורשימת חבריה; המסמכים הללו יהיו פתוחים לעיון בכל עת מתאמת במען הרשום של האגודה, חנם אין כסף, באותן שעות שבהן פתוח משרדה של האגודה לצרכי עסקיה.
בקורת חשבונות
(1)
פנקסיה של כל אגודה רשומה יבוקרו למצער אחת לשנה. אם האגודה מסונפת לברית פיקוח, תערך הבקרת ע״י פקיד מפקידי ברית הפיקוח שיתמנה על ידי אותה הברית והלה צריך להיות רשום בצורה שתקבע בתקנות שעפ״י פקודה זו, או להיות מבקר חשבונות צבורי בעל רשיון מטעם הממשלה, וכשאין היא מסונפת לברית כזאת, תמנה האספה הכללית השנתית של האגודה מבקר חשבונות, שיהא בעל רשיון מטעם הממשלה כמבקר חשבונות צבורי, ולעולם תהא לרושם זכות הויטו על המינוי:
בתנאי שיכול הרושם לפי ראות עיניו להרשות שפנקסי אגודה רשומה יבוקרו ע״י אחד מפקידי מחלקתו.
פורסמו תקנות בדבר ניהול וביקורת חשבונות (ק״ת תשל״ה, 1376).
(2)
בקורת החשבונות שתיערך עפ״י סעיף־קטן (1) תכלול, בין שאר דברים, את בחינת החובות שכבר עבר זמן פרעונם, אם ישנם חובות כאלה, את אימות חשבון עודף המזומנים והבטחונות, ושומא של האקטיב והפסיב של האגודה.
(3)
ברית הפיקוח או מבקר החשבונות שנתמנה עפ״י סעיף־קטן (1) רשאים לעיין באין מעצור בפנקסים, בחשבונות, בשוברים ובכל שאר המסמכים של האגודה ויש להרשות להם לאמת את חשבון עודף המזומנים והבטחונות שלה: על המנהלים, מנהלי העסקים ושאר פקידי האגודה להמציא לברית הפיקוח או לכל אדם אחר שנתמנה לשם בקרת חשבונותיה של אגודה, את כל אותן הידיעות בנוגע לעסקיה ופעולותיה ככל אשר ידרש ע״י אותה ברית הפיקוח או ע״י אותו אדם אחר.
(4)
לברית הפיקוח או למבקר החשבונות שנתמנה עפ״י סעיף־קטן (1) של סעיף זה כדי לבקר את חשבונותיה של אגודה, תהא הסמכות בשעת הצורך, –
(א)
להזמין כל פקיד, סוכן, משמש או חבר של האגודה לבוא לפניהם, כשיש יסוד להאמין שיוכלו למסור ידיעות בעלות ערך בנוגע לכל עסק מעסקי האגודה או להנהלת עסקיה;
(ב)
לדרוש מכל פקיד או סוכן או משמש או חבר של האגודה להראות כל פנקס או מסמך הנוגעים לעסקיה של האגודה או להראות כל כסף מזומן או בטחונות השייכים לאגודה והנמצאים ברשותם.
(5)
אם הדינים־והחשבונות על הבקורת של ברית פיקוח לא הניחו את דעתו של הרושם, יכול הוא –
(א)
למנות מבקר חשבונות או מבקרי חשבונות שיבקרו בשמו את האגודות המסונפות לברית ולהטיל על האגודות את התשלום אשר ימצא לנכון להטיל;
(ב)
להפסיק את סמכותה של הברית לבקר את חשבונותיהן של האגודות המסונפות לה: בכוח ההפסקה יש להשתמש רק עפ״י אשור מאת שר העבודה.
בתנאי כי אין ליתן צו להפסקת סמכות עד אם ניתנה לברית הפיקוח אפשרות להגיש באור בכתב.
התאגדותה של אגודה
משנרשמה אגודה הריהי נעשית גוף מאוגד בשם שבו נרשמה ותהא לה זכות ירושה עולמית וחותמת רשמית והסמכות לרכוש נכסי מטלטלים ונכסי מקרקעים ולהתקשר בחוזים ולהופיע במשפט ובכל מו״מ משפטי אחר, הן כתובע והן כנתבע, ולעשות את כל הדרוש לצרכי קיומה.
הסמכות לקנוס חברים
אגודה רשומה רשאית עפ״י תקנותיה לקבל סמכות להטיל על חבריה קנסות בהרשאת האספה הכללית או הועד או באותו האופן שתקנות האגודה תקבענה: קנסות אלה דינם כדין חובות המגיעים לאגודה.
חובות שחברים חייבים לאגודה
(1)
כל הכספים המגיעים לאגודה רשומה מאיזה חבר עפ״י פקודה זו או עפ״י תקנותיה של האגודה או בקשר עם עסקיה, יהא דינם כדין חוב המגיע לאגודה מאותו חבר, וכן ייגבו.
(2)
לצורך פעולת הוצאה לפועל זמנית לגבי חובות המגיעים לאגודה מחבריה, הרי תעודה החתומה ע״י הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה והטבועה בחותמת האגודה תיחשב כמסמך מקויים בגדר סעיף 130 מהחוק העותומני של דיון אזרחי.
לאגודה יהא שעבוד על מניותיהם של חברים בשל חובות המגיעים לאגודה
(1)
בשל כל חוב המגיע לאגודה רשומה מחבר או ממי שהיה חבר, יהא לה לאגודה שעבוד על מנייתו או על חלקו בהון ועל פקדונותיו, ועל כל דיבידנדה או הענקה או כל חלק אחר מן הרוחים המגיעים לו, ויכולה היא לנכות כל סכום שנזקף לזכותו של החבר או של מי שהיה חבר או כל סכום המגיע לו, לשם תשלום אותו החוב או על חשבון סילוק אותו החוב.
(2)
אסור לשום חבר של אגודה רשומה לשעבד לאגודה את מניותיה של האגודה בתורת בטחון להלואה.
מניות פטורות מעיקול
בהתחשב עם הוראות סעיף 24, לא יהיו מניתו או חלקו של חבר בהון של אגודה רשומה נתונים לעיקול או למכירה עפ״י כל צו או פסק של בית משפט על כל חוב או התחייבות שאותו החבר חייב בהם, וכן לא תהא לנאמן בפשיטת רגל הזכות לקבל או לתבוע אותה מניה או אותו חלק בהון.
שעבודים לזכות אגודות קיומם ורישומם של שעבודים, וכו׳ [תיקון: 1935, תשכ״ד]
(1)
(א)
מותר לכל אגודה רשומה ליתן מפרעה בתורת הלואה לחבר מחבריה בהתאם לתקנותיה הרשומות.
(ב)
בהלוות אגודה רשומה כספים לחבר, או בחתמה על חוזה להלוות כספים לחבר, או בהיות חבר חייב לאותה אגודה, רשאית האגודה לדרוש מאת החבר לשעבד לזכותה היא, בצורה אשר תקבע, את כל היבול או תוצרת חקלאית אחרת, תוצרת ימית (לרבות דגים), או עצים כרותים, בעלי חיים, מספוא, מכשירים חקלאיים או מכשירי תעשיה או מכשירי דייג, מכונות, סירות, חבלי סירות, רשתות, חמרים גלמיים, כלי המלאכה ובכלל כל פרי עמלו של אותו חבר, ושאר דברים המשמשים בקשר עם הייצור, בין שבאו לעולם ובין שלא באו לעולם בעת הוצר השעבוד ובין שהמשעבד רכשם בעת הוצר השעבוד ובין שלא רכשם.
(2)
(א)
שעבוד שנוצר עפ״י סעיף־קטן (1) יחשב כשעבוד שנעשה כהלכה אם נחתם בשתי העתקות ע״י החבר העושה אותו בפני הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה.
(ב)
מחובתו של אותו פקיד או אותם פקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה להגיש מיד העתקה אחת של כתב השעבוד למשרדה של האגודה ולהניח את ההעתקה השניה בתוך עשרים ואחד יום אצל הקצין המחוזי של הנפה אשר בה נמצאים הנכסים הכלולים בשעבוד.
(ג)
משקיבל קצין המחוז העתקה מכתב השעבוד יחד עם המס הקבוע יצרפנו אל התיק מיד, ועליו לנהל בצורה הקבועה פנקס אשר יכונה פנקס הרישום לשעבודים של אגודות שתופיות ובו ירשמו פרטים על כל השעבודים שנתקבלו על ידו, ולשלוח לאגודה אישור על הרישום.
(ד)
כל אדם רשאי לעיין בתיק השעבודים במשרדה של אגודה, ותמורת תשלום המס הקבוע רשאי הוא לעיין גם בפנקס הרישום לשעבודים ולהעתיק קטעים הימנו.
פורסמו תקנות בדבר שעבודים (ק״ת תשל״ו, 981).
(3)
אם נתברר לרושם שאי רישומו של שעבוד בתוך המועד שנקבע לעיל היה דרך מקרה או מחמת משגה או מאיזו סיבה מספקת אחרת או שאין בו כדי לפגוע במצבם של הנושים או של חברי האגודה, או שמסיבות אחרות מן הדין ומן הצדק הוא ליתן ארכא, רשאי הוא עפ״י בקשת האגודה או כל אדם מעונין ובאותם התנאים שימצאם לצודקים ולמועילים, לצוות להאריך את מועד הרישום.
(4)
(א)
רישום שעבוד בהתאם להוראות סעיף־קטן (2) מהווה שעבוד ראשון ובטחון לזכותה של האגודה המלווה או הנושה בדרך אחרת:
בתנאי ששום דבר האמור בזה לא יפגע –
(I)
בכל תביעה של הממשלה למסים או כספים הנגבים כמסים, או בכל תביעה של בעל נכסים לדמי שכירות או לכספים הנגבים כדמי שכירות, או
(II)
בזכויותיו של קונה אמיתי ששילם במחיר דבר ערך מבלי שידע על מציאותו של שעבוד, או
(III)
בזכויותיו של בעל משכנתא או בעל שעבוד קודם.
(ב)
רישום שעבוד ע״י קצין המחוז ייחשב כמסירת מודעה על השעבוד לכל אדם המטפל בנכסים הכלולים בשעבוד.
(5)
מיד כשיסולקו ההלוואה או החוב שניתן עליהם שעבוד עפ״י פקודה זו, הרי פקיד האגודה או פקידי האגודה הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה, חייבים לרשום את דבר הסילוק מיד בהעתק כתב השעבוד השמור בתיק במשרדה של האגודה, ובתוך עשרים ואחד יום מיום התשלום חייבים הם להודיע את הדבר לקצין המחוז, ולאחר שקיבל הלה את ההודעה ירשום מיד את דבר סילוק התשלומים בפנקס רישום השעבודים של אגודות שיתופיות.
העברת שעבודים [תיקון: 1935]
(1)
אגודה רשומה רשאית ללוות כספים על יסוד שעבוד הרשום לזכותה עפ״י סעיף 26(1), אם אותו שעבוד נעשה ונרשם בהתאם להוראות פקודה זו, ולמטרה זו היא רשאית להעביר כל שעבוד כזה.
(2)
העברת שעבוד עפ״י סעיף זה תרשם בהתאם להוראות סעיף 26(2) של הפקודה ונוסף על כך תחולנה גם הוראות חלק ה׳ מפקודת החברות.
(3)
העברת שעבוד עפ״י סעיף זה כשהיא רשומה כאמור לעיל דינה כדין שעבוד ראשון לזכותו של מקבל ההעברה בהתחשב עם הוראות סעיף 26(4) מהפקודה.
רישום העברות של שעבודים לפני יום עשרים וששה בפברואר, 1935 [תיקון: 1935, תשכ״ד]
כל העברה של שעבוד שבידי אגודה רשומה עפ״י סעיף 26(1) מפקודה זו, ואשר נרשמה אצל קצין המחוז של הנפה אשר בה מצוי הנכס הכלול בשעבוד, מיום עשרים ושבעה בדצמבר, 1933, ואילך, אך לפני יום עשרים וששה בפברואר, 1935, דינה כדין העברה בת תוקף מלא, ואפילו אם לא נרשמה אותה העברה אצל הרושם.
שעבודים שהטילו האגודות על נכסיהן הן [תיקון: 1936]
(1)
רשאית אגודה רשומה תהא זכאית, מתוך התחשבות בכל הגבלה או הוראה מצמצמת שבתקנותיה, לעבוט את נכסי המטלטלין שלה ולמשכן או לשעבד את נכסיה, כולם או מקצתם, בין מטלטלין ובין מקרקעין, בין שהיא מחזיקה בהם ובין שהיא תובעת זכות עליהם, בין בהווה ובין בעתיד, לרבות הון מניותיה שעדיין לא נפרע, אם יש הון כזה, ואת המוניטין שלה, בתורת בטחון לחובותיה, בין שבהווה ובין שבעתיד ובין שיהיו קיימים על תנאי, ע״י הוצאת אובליגציות (אגרות־חוב) בודדות או בסריות.
(2)
הוראות חלק ה מפקודת החברות תחולנה על כל עבוט, משכנתא או שעבוד שיעשו עפ״י סעיף זה.
הטלת חלק ה׳ של פקודת החברות על שעבודים ידועים וכו׳ [תיקון: 1937]
כל אגרת חוב, משכנתא, שעבוד או משכון שנוצרו או נעשו ע״י כל אגודה רשומה באיזו עת שהיא לפני יום עשרים וששה בפברואר, 1935, יהא דינם כאילו נוצרו או נעשו כחוק אם נוצרו או נעשו ונרשמו כחוק עפ״י חלק ה של פקודת החברות.
עונשו של חבר הסוחר בנכסים המשועבדים
(1)
כל חבר או מי שהיה חבר של אגודה המעביר או מנסה להעביר לאחר נכסים הכלולים בשעבוד שנרשם עפ״י פקודה זו או הסוחר או מנסה לסחור בהם מבלי שקיבל תחילה רשות בכתב מאת הועד, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של חמישים לירות.
(2)
שום דבר האמור בסעיף זה לא יפטור כל חבר או מי שהיה חבר מכל עונש, שנקבע בסעיפים אחרים של פקודה זו או בכל חוק אחר הנוהג באותה שעה ולא ימנע את האגודה מלחפש דרכי פצוי אחרים שנקבעו בסעיפים אחרים של פקודה זו או בכל חוק אחר הנוהג באותה שעה.
חוזים למכירת תוצרת לאגודה או באמצעותה
אגודה רשומה שאחת ממטרותיה היא מכירת תוצרת חקלאית או תוצרת משק בהמות או תוצר של מלאכת יד של חבריה, רשאית, בין בתקנותיה ובין במסמך מיוחד, להתקשר בחוזים עם חבריה שהם ימכרו למשך תקופה מסוימת לאגודה או באמצעות האגודה את כל תוצרתם או אותם הכמויות או המינים של התוצרת שיפורטו באותם חוזים, ובכל חוזה כזה תוכל להתנות שסכום מסוים ישולם בעד כל יחידת משקל או יחידת מדה כפיצויים על הפרת החוזה, ואותו סכום יהא דינו כדין חוב המגיע לאגודה.
חברים שמתו
(1)
במות חבר האגודה, תוכל האגודה להעביר את מניתו או את מדת ההשתתפות שלו, בתוך שנה אחת מיום מותו, לאדם שיוצע בהתאם לתקנותיה של אותה האגודה, אם נתקבל אותו אדם כהלכה כחבר לאגודה בהתאם לתקנות ולתקנותיה של האגודה; ואם לא הוצע אדם, תעביר לאדם שהועד יראה בו את יורשו או בא כוחו החוקי של החבר שמת, הכל לפי הענין, סכום השוה לשוויה של מניתו של אותו החבר שמת או של מדת ההשתתפות, כפי שיוברר בהתאם לתקנות ולתקנות האגודה:
בתנאי שהאיש המוצע, או היורש, או בא־כח החוקי, הכל לפי הענין, רשאי לדרוש שהאגודה תשלם בתוך שנה אחת מיום מות החבר את שויה של המניה או של מדת ההשתתפות של החבר ההוא, אשר יוברר כאמור לעיל.
(2)
בהתחשב עם הוראות הסעיפים 24 ו־26, ובאם לא נתן בית משפט מוסמך צו האוסר על אגודה לעשות זאת, תהא האגודה חייבת לשלם לאיש המוצע או ליורש או לבא כוח החוקי, הכל לפי הענין, את כל הכספים האחרים המגיעים מן האגודה לחבר שמת.
(3)
כל ההעברות והתשלומים שנעשו ע״י אגודה בהתאם להוראות סעיף זה יהא להם תוקף וממשות לגבי כל דרישה שידרוש אדם אחר מן האגודה.
עזבונו של חבר שמת חייב בחובות אגודה רשומה
עזבונו של חבר שמת יהא אחראי למשך שנה אחת למן סוף שנת הכספים של האגודה שבה מת החבר, לחובות של אגודה רשומה כפי שהיו קיימים בזמן מותו.
אחריות של מי שהיו חברים
אחריותו של מי שהיה חבר לחובותיה של אגודה רשומה, כפי שהיו קיימים בעת שחדל להיות חבר, תוסיף להיות קיימת למשך שנתים למן סוף שנת הכספים של האגודה שלאחר התאריך שבו חדל להיות חבר.
פנקס החברים
כל פנקס או רשימה של חברים או של מניות שברשות כל אגודה רשומה ישמשו הוכחה לכאורה על כל פרט מן הפרטים דלקמן הרשומים בהם –
(א)
התאריך שבו נרשם כחבר שמו של אדם באותו פנקס או באותה רשימה;
(ב)
התאריך שבו חדל אותו אדם להיות חבר.
קיום העתקות של פרטים רשומים
(1)
העתקה מכל פרט רשום בספר או בפנקס או ברשימה שהאגודה מנהלת אותם בקביעות אגב עסקיה והנמצאים ברשותה, אם קוימה כהלכה באופן שנקבע בתקנות, תקובל כהוכחה על קיומו של הפרט הרשום, ותקובל כעדות על הענינים והעסקים הרשומים בו בכל מקרה שאילו הוגש בו המקור כחומר עדות, היה מתקבל כהוכחה על הענינים הללו, וכדי אותו שיעור שהמקור מתיחס אליו.
(2)
אין להכריח שום פקיד מפקידי האגודה, במו״מ משפטי שהאגודה אינה צד לו, להראות אחד מפנקסי האגודה שאת תכנו אפשר להוכיח עפ״י סעיף־קטן (1) או להופיע כעד לשם הוכחת הענינים, העסקים והחשבונות הרשומים בפנקס, אלא עפ״י צו מאת בית המשפט או מאת שופט שינתן מפאת סבה מיוחדת.
אימתי מותרים עסקים עם שאינם חברים
(1)
אסור לאגודה רשומה להלוות כסף לשום אדם שאינו חבר בה:
בתנאי שאגודה רשומה רשאית להלוות כסף לאגודה רשומה אחרת, בהסכמתו הכללית או המיוחדת של הרושם;
ובתנאי שאגודה רשומה רשאית להשתמש בשרותה של אגודה רשומה אחרת כסוכנה לגבית שטרות ולצרכי עסק אחרים, ולצורך זה תוכל להחזיק חשבון עובר ושב אצל אותה אגודה רשומה;
ובתנאי שאגודה רשומה תוכל, בהסכמתו של הרושם, ליתן הלואות למי שאינם חברים מתוך כספים שנקבעו למטרה מיוחדת זו ע״י כל אדם או קבוצת בני אדם שהם עצמם אינם מקבלי ההלואות.
(2)
יכול שר העבודה, בצו כללי או מיוחד, לאסור על כל אגודה רשומה או סוג של אגודות רשומות להלוות כספים על משכנתא של מקרקעים, או לצמצם את סמכותם לכך.
פקדונות והלואות משאינם חברים
אגודה רשומה לא תקבל פקדונות והלואות משאינם חברים אלא עד כדי שעור שנקבע בתקנותיה ובהתאם לתנאים שבהן.
עסקים עם שאינם חברים יהיו כפופים לתקנות האגודה
עסקיה של אגודה רשומה עם שאינם חברים יהיו כפופים להוראות תקנותיה הרשומות.
מה יעשה ברוחים
(1)
אסור לחלק בין החברים שום חלק מן הכספים של אגודה רשומה, אם בתורת הענקה או דיבידנדה או בצורה אחרת, בשעור העולה על השעור שנקבע בתקנות.
(2)
כל אגודה המקבלת או היכולה לקבל רוחים מעסקיה חייבת להפריש קרן שמורה (רזרבה).
(3)
אם האגודה היא אגודת אשראי או אגודת יצרנים, חובה עליה להעביר בכל שנה לקרן השמורה לפחות רבע אחד מרוחיה, ואם האגודה היא אגודה אחרת, עליה להעביר בכל שנה לחשבון הקרן השמורה לפחות עשירית אחת מרוחיה, והאגודה רשאית להשתמש בכספי הקרן השמורה לשם עסקיה או להשקיעם ככל אשר ידרש בתקנות.
(4)
הקרן השמורה אינה בת חלוקה, ולשום חבר לא תהא זכות לחלק מסוים בקרן הנ״ל אלא במקרה שהאגודה הרשומה נתונה במצב של פירוק או שעסקיה מתפרקים והולכים: במקרה זה יחולק בין החברים אותו חלק מן הקרן השמורה שנותר לאחר ששולמו כל החובות, לפי מכסה השוה ליחס שבין הון המניות או מדת השתתפות של כל חבר להון של האגודה הרשומה, פרט למקרים שבהם קובעים תקנות האגודה הוראות אחרות.
(5)
על האגודה לחשב את הרוחים שבכל שנה בטרם תשלם כל דיבידנדה או הענקה (בונוס) או בטרם תתן הנחה לחברים או לבלתי חברים.
(6)
כשמשלמים דיבידנדה על מניות, תהא זכות שוה לכל המניות ביחס לדיבידנדה, ולשום סוג של מניות לא יהא משפט בכורה על פני מניות אחרות.
חלוקת יתרת הרוחים
בהתחשב עם הוראות סעיף 39, מותר לחלק בכל שנה בין החברים את יתרת הרוחים של אגודה, לאחר שתעשה ההפרשה הקבועה לקרן השמורה, יחד עם כל ריוח שנצטבר משנים חולפות. ואם האגודה היא אגודת יצרנים או אגודת צרכנים, מותר לחלק את היתרה הנ״ל גם בין שאינם חברים עד לשעור ועפ״י התנאים שנקבעו בתקנות שעפ״י פקודה זו או בתקנות של אותן האגודות.
קרן מלואים
כל אגודה רשאית ליצור קרן־מלואים לחבריה מתוך תרומותיהם של החברים ובהתאם לתקנות האגודה הדנות בענין זה, ורשאית היא לתרום לאותה קרן המלואים מתוך רוחיה, לאחר שתפריש את הסכומים הקבועים לקרן השמורה:
בתנאי שלא ישתמשו בכספי קרן המלואים בעסקיה של האגודה;
ובתנאי ששום חלק מכספי קרן המלואים לא יחשב כנכס (אקטיב) של האגודה.
תרומות לצרכי צדקה
לאחר שהופרש לקרן השמורה סכום הדרוש עפ״י סעיף 39, רשאית כל אגודה רשומה לתרום סכום, שלא יעלה על חמשים אחוז למאה מן העודף הנותר, לכל מטרת צדקה או לכל מטרה שיש בה משום תועלת צבורית ושהרושם מכיר בהן מבחינה זו, ואם הון המניות שנפרע והקרן השמורה אינם פחותים מן הסכום שהיא מחזיקה בצורת הלואות ופקדונות משאינם חברים, תוכל לנדב סכום העולה על חמשים אחוז למאה מן העודף הנותר הנ״ל.
חקירה בעסקי אגודה
(1)
יכול הרושם על דעת עצמו, וחייב הוא עפ״י בקשת רוב חברי הועד, או עפ״י בקשת כל מוסד אחר שהורכב עפ״י תקנות האגודה או עפ״י בקשתם של לא פחות משליש החברים או עפ״י בקשה מברית הפיקוח שהאגודה מסונפת לה, לערוך חקירה או למלא את ידו של איזה אדם שהורשה לכך על ידו בכתב לערוך חקירה בענין הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של אגודה רשומה:
בתנאי, כי בהערך חקירה ע״י הרושם שלא על דעת עצמו, יכול הרושם לדרוש מאת המבקש או המבקשים שישלישו סכום שיספיק לכיסוי ההוצאות המשוערות של חקירה כזאת.
(2)
על כל פקידי האגודה וחבריה למסור ידיעות בנוגע לעסקיה של האגודה, כאשר ידרוש הרושם או האיש המורשה על ידו.
בדיקת פנקסי האגודה
(1)
יכול הרושם עפ״י בקשה מאת נושה של אגודה רשומה לבדוק בעצמו את פנקסי האגודה, או למלא את ידו של איזה אדם אחר בכתב לבדוק את פנקסי האגודה:
בתנאי:
(א)
שהמבקש יוכיח לרושם כי החוב הוא סכום שהגיע זמן פרעונו בעת הגשת הבקשה וכי הוא תבע את סילוקו של הסכום, והסכום לא סולק בתוך זמן מספיק, וכן
(ב)
שהמבקש הפקיד אצל הרושם את הסכום אשר ידרוש הרושם בתורת בטחון לחשבון הוצאות הבדיקה המוצעת.
(2)
על הרושם להודיע לנושה על תוצאותיה של כל בדיקה כזאת.
חלוקת משא ההוצאות של החקירה
אם נערכת חקירה עפ״י סעיף 43 או אם נערכת בדיקה עפ״י סעיף 44, יכול הרושם, לאחר שיתן את האפשרות לצדדים להשמיע את טענותיהם, לחלק את משא כל ההוצאות או אותו חלק מן ההוצאות אשר ימצא לנכון, בין האגודה, החברים או הנושה הדרושים את החקירה או הבדיקה, בין הפקידים או מי שהיו פקידים, ובין החברים או מי שהיו חברים של האגודה.
פירוק אגודות [תיקון: תש״ט]
(1)
אם סבור הרושם, לאחר שנערכה חקירה עפ״י סעיף 43 או לאחר שנערכה בדיקה עפ״י סעיף 44, או לאחר שקיבל בקשה שהוגשה ע״י שלושה רבעים מחברי אגודה שתופית, שיש צורך לפרק את האגודה, יכול הוא לצוות על האגודה להתפרק, ואת הצו שלו יפרסם ברשומות.
(2)
כל חבר של אוגדה שתופית רשאי במשך שני חדשים מתאריך פרסום הצו שניתן עפ״י סעיף־קטן (1) לערער על הצו כאמור בסעיף 51.
(3)
לא הוגש ערעור בתוך שני חדשים מיום פרסום צו לפרוק אגודה שתופית, יקבל הצו תוקף כתום התקופה הנ״ל.
(4)
הוגש ערעור בתוך שני חדשים, לא יקבל הצו תוקף עד אם נתקיים ע״י הרשות שלפניה הוגש הערעור.
(5)
אין לפרק עסקיה של האגודה אלא עפ״י צו מאת הרושם.
סמכותו של הרושם לצוות על האגודה להתפרק כשעמד מספר החברים על פחות מן המינימום הקבוע
אם הוכח כדי הנחת דעתו של הרושם שמספר חברי אגודה פחת ועמד על פחות מן המספר הדרוש לרישומה של אגודה כזאת עפ״י סעיף 6, יצוה על אותה אגודה להתפרק.
סמכויותיו של מפרק [תיקון: תש״ט]
(1)
אם נתן הרושם צו עפ״י סעיף 46 או 47 לפירוקה של אגודה שתופית, ישמש המפרק הרשמי, בתוקף משרתו, כמפרק זמני, ויכהן בתפקיד זה עד שיתמנה הוא עצמו או אדם אחר כמפרק, ועד שיוכל לשמש בתפקיד זה:
ולעולם רשאי הרושם למנות, בצו שיתפרסם ברשומות, אדם אחר שאינו המפרק הרשמי, כמפרק האגודה.
(2)
מינה הרושם אדם אחר שאינו המפרק הרשמי כמפרק האגודה בהתאם לסעיף־קטן הקודם, תהא נוהגת בנידון הפירוק אותה הפרוצדורה שתקבע בתקנות עפ״י פקודה זו, והוראות חלק ו מפקודת החברות לא תחולנה: פירוק העסקים יתנהל בפיקוחו היחיד של הרושם, ולמרות כל דבר האמור בסעיף 46 בנוגע לזמן אשר בו ינתן תוקף לצו פירוק עסקים, תהא למפרק הסמכות לקנות חזקה מיד בכל הנכסים השייכים לעסקיה ובכל הפנקסים ושאר המסמכים השייכים לעסקיה ולנהל את עסקי האגודה ככל שיהא צורך בכך לשם פירוק עסקיה של האגודה בדרך שיש בה מן התועלת.
פורסמו תקנות בדבר פירוק אגודות שיתופיות (ק״ת תשמ״ד, 2102).
(3)
משקבל צו לפירוק עסקים תוקף, תהא למפרק שנתמנה ע״י הרושם עפ״י סעיף־קטן (2) הסמכות, –
(א)
להופיע במשפט ובמו״מ משפטי כתובע או כנתבע בשם האגודה, בין בשמו או במשרתו;
(ב)
לקבוע בצו מזמן לזמן מה הם החובות המגיעים מחברים או ממי שהיו חברים, או מעזבונותיהם של חברים שמתו או מן הממונים שלהם או מיורשיהם החוקיים או מכל פקיד, ומה התרומות שעל אלה לתרום או שעוד נשאר עליהם לתרום לאקטיב של האגודה, והתרומות הללו תכלולנה את החובות המגיעים מהחברים או מאנשים אלה: אם האגודה אינה אגודה בערבון מוגבל, תקבענה התרומות הללו לפי הכרעת דעתו ועפ״י פקודתו של המפרק הן בנוגע לאנשים שיהיו נתבעים לשלמם והן בנוגע לסכומים שעליהם לשלמם, אך מבלי לפגוע בכל זכות הקיימת בינם לבין עצמם בנוגע לתרומות;
(ג)
לחקור בכל התביעות נגד האגודה, ולהחליט בצו לפי הוראות פקודה זו בשאלה למי מן התובעים זכות הקדימה על פני חברו:
בתנאי כי לחובות דלקמן, כפי שהיו קיימים בעת הנתן הצו לפירוק עסקיה של האגודה, יהא דין קדימה על פני כל החובות האחרים –
(I)
כל המסים, תשלומי המכס והבלו וכל שאר הכספים המגיעים לממשלה מן האגודה;
(II)
כל המסים המקומיים המגיעים מן האגודה לעיריה או למועצה מקומית;
(ד)
לשלם תביעות נגד האגודה (לרבות רבית עד לתאריך צו פירוק העסקים) – כל תביעה לפי דין הקדימה שלה, אם יש דין קדימה, בין במלואן או בחלקן, לפי שעור מסוים, ככל אשר ירשה האקטיב של האגודה, ואם תשאר יתרה לאחר תשלום התביעות, תשמש היתרה לתשלום רבית החל מתאריך אותו צו בשעור שיקבע על ידו, ולעולם לא יעלה השעור הזה על השעור הקבוע בחוזה;
(ה)
לקבוע בצו מי הם האנשים שישאו בעול ההוצאות של הפירוק ומה המכסה שכל אחד מהם ישא בה.
(4)
בהתחשב עם כל תקנה מתקנות שעפ״י פקודה זו, תהא למפרק שנתמנה עפ״י סעיף־קטן (2) הסמכות – במדה שסמכות כזאת תהא נחוצה להוציא לפועל את מטרות הסעיף הזה – להזמין עדים ולכוף אותם להופיע בפניו, ולהכריחם להראות לו מסמכים באותם האמצעים ובאותו האופן (עד כמה שאפשר) שנקבעו לבית משפט אזרחי עפ״י החוק העותומני של דיון אזרחי.
(5)
כל המוצא את עצמו נפגע מן הצו של המפרק, רשאי לערער על אותו צו בפני הרושם בתוך שני חדשים מיום מתן הצו.
(6)
צווים של מפרק עפ״י הסעיף הקטן (3)(ב), (ג) ו־(ה) יבוצעו, פרט למקרים המפורטים בסעיף 58, עפ״י בקשה אל פקיד ההוצאה לפועל הראשי ממש כשם שמוציאים לפועל פקודה של בית משפט מחוזי.
סמכותו של רשם לעכב משא ומתן משפטי בדבר פירוק [תיקון: 1944]
לאחר שנתן הרשם צו לפרק אגודה (במקור: חברה), ולפני שביטל את רישומה של האגודה (במקור: החברה) לפי סעיף 50, רשאי הרשם – לפי בקשת כל נושה או חבר, או המפרק (במקור: המחסל) – לתת צו לעכב את המשא והמתן המשפטי בדבר הפירוק, הן בכלל והן לזמן מוגבל, ובאותם תנאים שימצאם לנאותים, אם הוכח להנחת דעתו כי כל הפעולות הנוגעות בפירוק צריכות עיכוב.
הוראות מיוחדות בפירוק קיבוץ [תיקון: תשס״ה]
(א)
לענין מקרקעי קיבוץ המשמשים בפועל בית מגורים לחבר קיבוץ (להלן – בית מגורים), בקיבוץ הנמצא בהליכי פירוק או כינוס נכסים, רשאי בית המשפט או הרושם, לפי הענין, להורות שחבר הקיבוץ ובני משפחתו המתגוררים עמו לא יפונו מבית המגורים, אלא אם כן הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה להם מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(ב)
בית המשפט או הרושם, לפי הענין, רשאי לקבוע שהסידור החלוף כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג)
הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהן כדי לפגוע בדינים האמורים.
(ד)
בסעיף זה –
”בן משפחה“ – בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
”חבר הקיבוץ“ – מי שהתקבל כדין לחברות בקיבוץ ובלבד שהתגורר בקיבוץ או שהיה חבר בו, לפחות במשך השנתיים שקדמו להגשת בקשת הפירוק או כינוס הנכסים;
”מקרקעי קיבוץ“ – מקרקעין בתחום הקיבוץ שלקיבוץ יש בהם זכויות, והן לא נרשמו על שם חבר הקיבוץ;
”קיבוץ“ – אגודה שיתופית שסווגה על ידי הרושם כקיבוץ או כמושב שיתופי.
אחריותם של פקידים וכו׳
(1)
אם נראה אגב מהלך פירוק העסקים של האגודה שמי שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה או שכל מי שהוא עכשיו או מי שהיה נשיא, יו״ר, מזכיר, חבר ועד ההנהלה או פקיד מפקידי האגודה או עובד מעובדיה השתמש שלא כהוגן בכל כסף מכספי האגודה או בנכס מנכסיה, או שהחזיקם אצלו או שנעשה חייב עליהם או אחראי להם, או שאשם באי יושר או בהפרת אמון בנוגע לכספים או לנכסים של האגודה, יכול הרושם עפ״י בקשה מאת המפרק או מאת נושה או משתתף לבדוק את אופן הנהגתו של אותו אדם וליתן צו הדורש מאתו לסלק או להחזיר את הכסף או את הנכסים או חלק מהם בצרוף הרבית לפי אותו השעור שהרושם ימצאהו לצודק, או לתרום סכום לאקטיב של האגודה בתורת פיצוי על השמוש לרעה בכספים או בנכסים, על החזקת הכספים, על אי היושר או על הפרת האמון, הכל כפי שהרושם ימצא לנכון לצוות.
(2)
סעיף זה לא ימנע את השלטונות מהביא במשפט פלילי כל עברין על מעשה שהוא ישא עליו אחריות פלילית.
ביטול הרישום [תיקון: תש״ט]
(1)
נוסף על הדו״ח שלו לבית המשפט, חייב המפרק להודיע לרושם מתי נשלם פירוק העסקים, ומשיקבל הרושם הודעה זאת או לאחר קבלו את הדו״ח הסופי של המפרק שנתמנה עפ״י סעיף 48(2), יבטל את רישום האגודה, ומאותה שעה תחדל האגודה לשמש כמוסד מאוגד.
(2)
הרושם יפרסם ברשומות על חשבון האגודה הודעה על הביטול.
ערעורים [תיקון: 1944, תש״ס]
כל צד הנפגע ע״י צו שניתן ע״י הרושם עפ״י הסעיפים 48א ו־49 רשאי לערער עליו בפני שר העבודה בתוך שני חדשים מתאריך הצו, ועל צו שניתן עפ״י סעיף 46 – בתוך שני חדשים מיום פרסומו, ואין להגיש ערעור לשום בית משפט אזרחי (במקור: בית משפט לקרקעות או בית משפט אזרחי).
בוררות בסכסוכים
(1)
יכולה אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע לישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, בין ע״י הרושם או באופן אחר: תביעה של אגודה רשומה לכל חוב או דרישת תשלום המגיעים לה מחבר, ממי שהיה חבר, או מן הממונה, או מן היורש או בא־הכח החוקי של חבר שמת, לרבות קנס שיוטל בהתאם לתקנות האגודה, בין שהודו ובין שלא הודו באותו החוב או באותה דרישת התשלום, הריהי סכסוך הנוגע לעסקי האגודה בגדר סעיף־קטן זה.
(2)
אם קבעו תקנות האגודה שיש להביא בפני הרושם להחלטה כל סכסוך או סוג או סוגים של סכסוכים בנוגע לעסקי האגודה אשר יתגלעו –
(א)
בין חברים, מי שהיו חברים ואנשים התובעים באמצעות חברים, מי שהיו חברים וחברים שמתו, או
(ב)
בין חבר, מי שהיה חבר או אדם התובע באמצעות חבר, מי שהיה חבר או חבר שמת, ובין האגודה, הועד שלה או כל פקיד או סוכן של האגודה, או
(ג)
בין האגודה או הועד שלה ובין כל פקיד או סוכן של האגודה, או
(ד)
בין האגודה ובין כל אגודה רשומה אחרת, –
הרי משקיבל הרושם את הבקשה לישוב הסכסוך רשאי הוא –
(אא)
ליישב את הסכסוך בעצמו, או
(בב)
להעבירו לבורר או לבוררים בהתחשב עם התקנות שתקבענה.
(3)
בהתחשב עם תקנות שתקבענה, רשאי הרושם לקחת בחזרה מבורר כל בקשה ליישוב סכסוך שהוגשה עפ״י סעיף קטן (2)(בב) ולטפל בה באופן שנקבע בסעיף־קטן הנ״ל.
(4)
אם מסר הרושם איזה סכסוך לבורר או לבוררים כאמור בסעיף קטן (2)(בב), רשאי הוא –
(א)
לאשר את פסק הבוררים, או
(ב)
אם על דעת עצמו או עפ״י בקשה שהוגשה לו ע״י אחד מבעלי הסכסוך תוך עשרה ימים מיום הפסק, לתקן את פסק הבוררים או להחזיר לבורר או לבוררים כל ענין הנזכר בפסק למען יחזרו ויעיינו בו.
(5)
לכל החלטה הניתנת ע״י הרושם עפ״י סעיף־קטן (2)(אא) ולכל החלטה של הבורר או הבוררים עפ״י סעיף־קטן (2)(בב) שהרושם אשרה עפ״י סעיף־הקטן הקודם, יהא תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל.
עיקול זמני על נכסים
אם נתברר לרושם כי כדי להכשיל או לדחות את ההוצאה לפועל של צו העלול להנתן נגד אדם עפ״י סעיף 48(3) או עפ״י סעיף 49, או של כל החלטה העלולה להנתן בסכסוך עפ״י סעיף 52, עומד אותו אדם, –
(א)
להעביר לאחר את נכסיו, כלם או מקצתם, או
(ב)
לעקור את נכסיו, כלם או מקצתם, מתחומי השיפוט המקומיים של הרושם,
יכול הרושם, אם לא ניתן בטחון מספיק, להורות לעקל עקול זמני את הנכסים הנ״ל או אותו החלק מן הנכסים אשר ימצא לנכון לעקלו, ולעקול הזה יהא תוקף כאילו היה זה עקול שנעשה ע״י בית משפט אזרחי בר סמך.
שחרור מהוראות הפקודה בנידון רישום
למרות כל דבר האמור בפקודה זו יכול שר העבודה עפ״י צו מיוחד שינתן בכל מקרה ובהתחשב עם התנאים אשר ימצא לנכון להטיל, לפטור אגודה מכל דרישה מן הדרישות שבפקודה זו, הנוגעת לרישומה של האגודה.
שחרור מהוראות כלליות של הפקודה
(1)
יכול שר העבודה עפ״י צו כללי או מיוחד, לפטור כל אגודה רשומה מכל הוראה מהוראות פקודה זו ויכול הוא להורות שההוראות הללו תחולנה על האגודה באותם השינויים שיפורטו בצו.
פורסמו תקנות בדבר הוראות כלליות (ק״ת תשל״ו, 983).
שר העבודה אצל לרשם את סמכותו לפטור כל אגודה מהחובה להיות מורכבת מ־7 חברים (י״פ תשי״ז, 103).
שר העבודה אצל לרשם את סמכותו לפטור כל אגודה מהוראות סעיף 48(3)(ד), ולהורות שהוראות אותו סעיף יחולו על אגודה כאמור בשינויים שיפורטו על ידיו (י״פ תשי״ח, 567).
שר העבודה פטר כל אגודה שנבחר בה גוף כאמור בתקנה 15ב(א) לתקנות האגודות השיתופיות מהוראות סעיפים 13 ו־20 לפקודה.
(2)
יכול הרושם, באשורו הכללי של שר העבודה, לפטור כהוראת שעה כל אגודה שנרשמה לפני תאריך פקודה זו, מכל הוראה מהוראות הפקודה הזאת, ובלבד שהתקופה הכוללת של פיטורין זמניים אלה לא תעלה על שלש שנים.
השימוש במלה ”Cooperative“ (שתופי), וכו׳ [תיקון: תשמ״א]
(1)
שמה של כל אגודה רשומה יכלול את המלה ”Cooperative“ ("שתופית") או תרגומה הערבי או העברי כחלק משמה, ושום אגודה או מוסד, זולת אגודה שנרשמה עפ״י פקודה זו, לא יכללו כחלק משמם את המלה ”Cooperative“ ("שיתופי") או תרגומה הערבי או העברי, או כל מלה אחרת שנגזרה מאותו שורש.
(2)
כל אגודה רשומה שערבות חבריה היא מוגבלת חייבת לצרף לשמה את המלה ”Limited“ ("בערבון מוגבל") או תרגומה הערבי או העברי, ומלה זו תהא המלה האחרונה בשמה.
(3)
(בוטל).
(4)
(בוטל).
(5)
כל אגודה או מוסד העוברים על הוראות סעיף זה יאשמו בעברה ויהיו צפויים לקנס של עשר לירות, וכל הממשיך בעברה יחשב כעובר עברה חדשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעברה.
עונשין על עברות
כל אגודה –
(א)
שאינה מוסרת מודעה, או שאינה שולחת דו״ח או מסמך או שאינה עושה או שאינה מרשה לעשות כל מעשה או דבר הדרושים עפ״י פקודה זו, או עפ״י התקנות שעל פיה או על פי פקודת החברות, כפי שנקבע בסעיפים 59 ו־60,
(ב)
המסרבת ביודעין לעשות כל מעשה או למסור כל ידיעה הנדרשים ע״י הרושם או ע״י אדם מורשה אחר לצורך פקודה זו, או התקנות שעל פיה או לצורך פקודת החברות, כפי שנקבע בסעיפים 59 ו־60, או המשתמטת מעשות את הדברים הללו,
(ג)
העושה כל דבר שפקודה זו או התקנות שעל פיה או פקודת החברות, כפי שנקבע בסעיפים 59 ו־60, אוסרות לעשותו,
(ד)
המוסרת בזדון דו״ח או ידיעות כוזבים או בלתי מספיקים,
הרי אותה אגודה וכל פקיד המחוייב עפ״י תקנות האגודה או באופן אחר למלא את התפקידים שאי מלואם יחשב לעברה, ואם אין פקיד כזה, הרי כל חבר מחברי הועד או מוסד אחר המתאים לו, מלבד אם הוכח שאותו חבר לא ידע את דבר מעשה העברה, או שנסה למנוע בעדה, יאשמו בעברה ויהיו צפויים לקנס של חמש לירות, וכל הממשיך בעברה כזאת יחשב כעובר עברה חדשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעברה.
בהתאם לתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – אגודות שיתופיות), תשס״ד–2003, עבירה על הוראה מהוראות סעיף זה היא עבירה מינהלית.
גביית סכומים המגיעים לממשלה
(1)
כל הסכומים המגיעים לממשלה מאגודה שתופית או מפקיד או מחבר או ממי שהיה חבר לאגודה בתור כאלה, וכל הסכומים שצוו לשלמם כהוצאות עפ״י סעיף 45, ייגבו, עפ״י דרישה שיגיש הרושם למושל המחוז, ממש כדרך שגובים פיגורי תשלומי מסים עפ״י פקודת המסים (גביה) כאילו הוכרזו התשלומים הללו כתשלומים שחל עליהם חוק גבית המסים.
(2)
סכומים המגיעים מאגודה שתופית והנגבים עפ״י סעיף־קטן (1), מותר לגבותם ראשונה מנכסי האגודה, ולאחר כך – אם האגודה היא אגודה שערבון חבריה הוא מוגבל – מן החברים עד כדי גבול ערבותם, ואם זו אגודה ממין אחר – מן החברים.
השימוש בפקודת החברות [תיקון: 1935, תשנ״ה]
(1)
פרט למותנה בסעיפים 9(2) ו־60(1) של פקודה זו, לא תחולנה הוראות פקודת החברות על אגודות רשומות אלא בכל הנוגע –
(א)
לאגרות חוב, משכנתאות ושעבודים;
(ב)
לפירוק אגודות, כשמפרק העסקים הרשמי משמש בתוקף משרתו כמפרק זמני שלהן;
(ג)
לבקשה המוגשת לבית משפט עפ״י סעיף 117 מפקודת החברות לאישור פשרה;
בתנאי שמלבד במו״מ משפטי של פירוק עסקים ע״י מפרק העסקים הרשמי, לא ידון שום בית משפט בבקשה כזאת אלא על יסוד תעודה מאת הרושם;
(ג1)
בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה כאמור בפסקה (ג) ללא תעודה מאת הרשם כאמור באותה פסקה, אם האגודה איננה בהליכי פירוק;
(ד)
למחיקת אגודות שעברו ובטלו מן הפנקס בהתאם להוראות סעיף 242 של פקודת החברות.
(2)
הוראות פקודת החברות הנזכרות בסעיף־קטן (1) תחולנה על אגודה שתופית ממש כאילו היתה המלה ”חברה“ כוללת אגודה שתופית וכאילו היו המלים ”רושם החברות“ כוללות את רושם האגודות השתופיות.
[תיקון: תשי״א]
(בוטל).
פקודת הבוררות לא תחול על מו״מ משפטי עפ״י סעיף 52(2).
[תיקון: תשמ״א]
(בוטל).
אגודות ותקנות אגודה שכבר נרשמו
(1)
כל אגודה שהיתה קיימת עד ליום תחלת תקפה של פקודה זו ונרשמה עפ״י פקודת האגודות ההדדיות, 1920, תחשב כאילו נרשמה על פי פקודה זו, ולמרות כל דבר האמור בפקודה זו תוספנה תקנותיה של אותה אגודה להיות בנות תוקף עד ליום אחד ושלשים בחדש דצמבר, 1934, בלתי אם שונו או בוטלו בהתאם להוראות סעיף 12 של פקודה זו, ובמדה שתקנות אגודה אלה לא תהיינה סותרות את ההוראות המפורשות של פקודה זו או של כל תקנה שיתקינו על פיה, תוספנה להיות בנות תוקף גם לאחר התאריך האמור עד אם שונו או בוטלו כאמור לעיל.
(2)
כל המינויים, התקנות והצווים שהוצאו, ההודעות והמודעות שניתנו והמשפטים ושאר מו״מ משפטיים שהוגשו עפ״י הפקודה הנ״ל, יחשבו, אם אפשר, כאילו הוצאו או ניתנו או הוגשו עפ״י פקודה זו.
תקנות שיתקין הרושם
(1)
יכול הרושם להתקין תקנות בענין –
(א)
התקנות לדוגמה של אגודות, טפסי חשבונות ולוחות מאזנים, לרבות טפסים שיש להשתמש בהם והדו״חות שיוגשו על ידי מבקרי החשבונות;
(ב)
הספרים והפנקסים שיתנהלו ע״י האגודות;
(ג)
הרשימות והדו״חות שעל האגודות להגיש לו מדי שנה בשנה או בזמנים אחרים;
(ד)
הרשימות והדו״חות שעל המפרקים להגיש לו, וכדת מה לעשות בספרי האגודות ובמסמכיה כתום הפירוק;
(ה)
טופס התעודה הדרושה עפ״י סעיף 35, ומיהו האיש החייב לחתום עליה.
(2)
תקנות אלה תקבלנה תוקף בהתאשרן ע״י שר העבודה.
תקנות שיתקין שר העבודה [תיקון: תשכ״ב, תשע״ז־2]
(1)
יכול שר העבודה להתקין תקנות לשם גישום מטרות פקודה זו, בין לכל הארץ כולה או לכל חלק מארץ ישראל ובין לאגודה אחת או לסוג של אגודות; ואולם התקנת תקנות לקביעת סוגי האגודות שעליהן חלות הוראות הפרק השני בחלק ד׳ לפקודת מס הכנסה, לעניין הוראות סעיף 7 לפקודה זו, טעונה הסכמת שר האוצר.
פורסמו תקנות בדבר סוגי אגודות (ק״ת תשנ״ו, 246).
פורסמו תקנות בדבר הוראות כלליות (ק״ת תשל״ו, 983).
(2)
בפרט, ומבלי לפגוע בכללותה של הסמכות האמורה, יכולות תקנות כאלה –
(א)
לקבוע, בהתחשב עם הוראות סעיף 5, את המספר המכסימלי של המניות או של החלק מהון האגודה שכל חבר רשאי לרכוש;
(ב)
לקבוע את הטפסים שישתמשו בהם ואת התנאים שצריך לקיימם בהגשת בקשות לרישום אגודה והפרוצדורה בענין בקשות כאלה;
(ג)
לקבוע את הענינים שעליהם רשאית או מחוייבת אגודה להתקין תקנות ואת הפרוצדורה שעליה להתנהג בה בהתקנת תקנות, בשינוין או בביטולן, ואת התנאים שעליה למלא אחריהם בטרם תתקין תקנות, תשנן או תבטלן;
(ד)
לקבוע את התנאים שאנשים המבקשים להתקבל או שכבר נתקבלו כחברים לאגודה יהיו חייבים למלא אחריהם, ולהורות הוראות בנוגע לבחירת חברים וקבלתם ולתשלום שעליהם לשלם ומידת ההשתתפות שעליהם לרכוש בטרם ישתמשו בזכות חבר;
(ה)
להורות הוראות בנוגע לבירור שויה של מנייתו או של מדת השתתפותו של חבר בגמר חברותו;
(ו)
להורות הוראות בדבר אספות כלליות של החברים ובדבר הפרוצדורה שיש להתנהג על פיה באספות כאלה והסמכויות שיש להשתמש בהן באותן אספות;
(ז)
להורות הוראות בדבר מינוי חברים לועד ושאר פקידים, וכן בדבר פיטורם לזמן מה או לתמיד, וכן בדבר הפרוצדורה שיתנהגו על פיה בישיבות הועד ובדבר סמכויותיהם ותפקידיהם של הועד והפקידים האחרים;
פורסמו תקנות בדבר רשויות האגודה (ק״ת תשל״ה, 1366).
פורסמו תקנות בדבר בחירת נציגים לתאגיד (ק״ת תשמ״ד, 1410).
(ח)
להורות הוראות בדבר בקורת החשבונות והשכר, אם נקבע שכר, אשר יוטל בעד הבקורת, ובדבר הפרסום מזמן לזמן של לוח מאזן המראה את האקטיב והפסיב של האגודה;
פורסמו תקנות בדבר ניהול וביקורת חשבונות (ק״ת תשל״ה, 1376).
(ט)
להורות הוראות בדבר יצירת פנקס חברים ואופן הנהלתו, ואם יש לאגודה הון מניות, בדבר פנקס המניות;
(י)
לקבוע מי ומי הם האנשים, שאינם מבקרי חשבונות בעלי רשיון, הרשאים לבקר את חשבונותיהם של אגודות רשומות מטעם בריתות פקוח, ולהורות הוראות בדבר רישומם של אנשים אלה;
(יא)
לקבוע מה האיסורים וההגבלות שעל פיהן מותר לאגודות לנהל עסקים עם שאינם חברים;
(יב)
להורות הוראות בדבר יצירת קרן שמורה והחזקתה ולאיזו מטרות מותר להשתמש בכספה, ובדבר השקעת כל כסף הנתון לפיקוחה של אגודה;
פורסמו תקנות בדבר קרן מילואים (ק״ת תשס״ה, 920).
(יג)
לקבוע עד לאיזו מדה רשאית אגודה לצמצם את מספר חבריה;
(יד)
לקבוע את התנאים בהם יהא מותר לחלק את הרוחים בין חברי האגודה, ואת שעור הדיבידנדה המכסימלית על הון המניות שמותר לאגודות לשלם;
(טו)
לקבוע את הפרוצדורה שיש לנהוג בה בהגשת ערעורים ובמתן החלטה עליהם;
(טז)
להורות הוראות המבטיחות שהון המניות של כל אגודה יהא בר שנוי בצורה שיהא צורך בה כדי לערוב שהמניות לא תעלינה בערכן, וכי ההון הנחוץ ימצא לאגודה כדרוש;
(יז)
להורות שאנשים הראויים להתקבל כחברים עפ״י תקנות האגודה, לא תמנע מהם הזכות להתקבל כחברים לאגודה בלא סבה מספקת;
(יח)
לקבוע את הפרוצדורה אשר על פיהם יתנהג מפרק שנתמנה ע״י הרושם עפ״י סעיף 48 ומה לעשות בנכסים העודפים של האגודה;
פורסמו תקנות בדבר פירוק אגודות שיתופיות (ק״ת תשמ״ד, 2102).
(יט)
לקבוע את שטת המינוי של בורר או של בוררים ואת הפרוצדורה שיש להתנהג על פיה במו״מ משפטי בפני הרושם או בפני אותו הבורר או אותם הבוררים, וכן את שעור ההוצאות הכרוכות בישוב הסכסוך ואת דבר הטלתן;
פורסמו תקנות בדבר בוררות בסכסוכים (ק״ת תשל״ב, 746).
פורסמו תקנות בדבר יישוב סכסוכים בקיבוץ (ק״ת תשס״ו, 197).
(כ)
להורות הוראות בדבר משלוח הזמנות משפטיות ובדבר הוכחת מסירתן;
(כא)
להורות הוראות בדבר מחיקת חובות גרועים;
(כב)
להתקין תקנות בדבר אופן אסוף כספים ע״י מניות או אגרות חוב או באופן אחר;
(כג)
להורות הוראות בדבר יציאתם או הוצאתם של חברים ובדבר התשלומים שישולמו להם ובדבר התחייבויותיהם של מי שהיו חברים;
הקיבוץ הדתי (אגודה שיתופית מרכזית בע״מ) והתנועה הקיבוצית המאוחדת (אגודה שיתופית מרכזית בע״מ) פרסמו כללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ (י״פ תשנ״ג, 1950); הקיבוץ הארצי השומר הצעיר (אגודה שיתופית מרכזית בע״מ) פרסם כללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ (י״פ תשנ״ד, 3489); פורסמו תקנות בדבר דמי עזיבה בקיבוץ מסדה (ק״ת תשנ״ג, 1051); בקיבוץ כפר בלום (ק״ת תשנ״ה, 38); בקיבוץ מפלסים (ק״ת תשנ״ה, 1394); בקיבוץ בית קמה (ק״ת תשנ״ח, 430); בקיבוץ אילון (ק״ת תשנ״ח, 431); בקיבוץ יסעור (ק״ת תשנ״ט, 996); בקיבוץ דברת (ק״ת תש״ס, 81); בקיבוץ אשדות יעקב המאוחד (ק״ת תשס״ו, 358); בקיבוץ בית השיטה (קבוצת החוגים) (ק״ת תשס״ט, 183).
(כד)
להורות הוראות בדבר מינוי אדם שיהא מותר לשלם לו או להעביר אליו את המגיע לחבר שמת;
(כה)
להורות הוראות בדבר העיון במסמכים במשרדו של הרושם ובדבר הטלת תשלומים בעד מתן העתקות מקויימות של אותם מסמכים;
(כו)
לקבוע אגרות בעד רישום איגרת־חוב, משכנתה או שיעבוד, ובעד ביטול הרישום.
פורסמו תקנות בדבר אגרות (ק״ת תשס״ב, 1270).
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
ביטול הרשעה ללקוח שהואשם בתקיפה הגורמת חבלה סגירת תיק פלילי בהיעדר אשמה ללקוח שנחשד בתקיפת בת זוגו אי הרשעה פלילית לעובדת בנק בכירה בעבירות תקיפה ואיומים אי הרשעה ללקוח שהואשם בעבירת תקיפה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015