חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים

חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים

חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ״ג–1962

1.
הגדרות [תיקון: תשס״ב]
בחוק זה –
”בית דין“ – בית דין דתי דרוזי;
”בית הדין לערעורים“ – בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
”קאדי־מד׳הב“ – חבר בית דין או חבר בית הדין לערעורים;
”המועצה“ – המועצה הדתית הדרוזית שכוננה בתקנות לפי פקודת העדות הדתיות (ארגונן).
”הנציב“ – נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002.
2.
הקמת בתי דין
מוקם בזה בית דין ובית דין לערעורים. הם יתחילו לפעול מן היום שייקבע לכך על ידי הממשלה בהכרזה שתפורסם ברשומות.
3.
מקומות מושב ואזורי שיפוט [תיקון: תשס״ח]
מקום מושבם של בית הדין ושל בית הדין לערעורים, ואם יופעלו יותר מבית דין אחד – אזורי שיפוטם, ייקבעו על ידי שר המשפטים בצו.
4.
שיפוט ייחודי
עניני נישואין וגירושין של דרוזים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטו הייחודי של בית הדין; כן יהיו בשיפוטו הייחודי ענינים הנוגעים ליצירתו או להנהלתו הפנימית של הקדש דתי שנוסד בפני בית דין על פי הדין הדרוזי או של הקדש דרוזי שנוסד לפני תחילת חוק זה לפי מנהג דרוזי שלא כפני בית דין דתי או בית משפט.
5.
שיפוט על פי הסכמה
בעניני המעמד האישי של דרוזים כמפורט בסעיף 51 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1947-1922, או בפקידת הירושה, אשר בהם אין לבית דין שיפוט יחודי לפי סעיף 4, יהא לבית הדין שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך.
6.
סמכות בית הדין לערעורים
בית הדין לערעורים ידון בערעורים על פסקי דין של בית הדין.
7.
סמכויות עזר
לבתי הדין ולבית הדין לערעורים נתונות הסמכויות המוענקות לבתי דין דתיים בחוק בתי דין דתיים (הזמנה לבית הדין), תשט״ז–1956.
8.
הרכב בתי הדין [תיקון: תשל״ב, תש״ם]
(א)
בית דין ידון בשלושה, אולם אם מספר הקאדים מד׳הב המכהנים בו פחת משלושה, או שנבצר מאחד או משניים מהם למלא תפקידם, רשאי בית הדין לדון באחד.
(ב)
בית הדין לערעורים ידון בשלושה, אולם אם מספר הקאדים מד׳הב המכהנים בו פחת משלושה או שנבצר מאחד מהם למלא תפקידו, רשאי בית הדין לערעורים לדון בשנים.
9.
כשירותו של קאדי־מד׳הב [תיקון: תשע״א]
(א)
כשיר להתמנות קאדי־מד׳הב יהיה כל דרוזי שהוא –
(1)
בעל ותק של חמש שנים לפחות כאיש דתי דרוזי שיש לו נגישות לכתבי הדת הדרוזית ולכתבי הפרשנות שלה; אישור להתקיימותו של תנאי זה יינתן בכתב בידי הסאיס המכהן בבית התפילה הדרוזי (חילווה) במקום מושבו של המועמד, להנחת דעתה של ועדת המינויים;
(2)
בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי־מד׳הב במדינת ישראל;
(3)
בן שלושים שנה לפחות.
(4)
בעל תואר אקדמי מוכר מאת מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובלבד שהתואר הוכר על ידי משרד החינוך;
(5)
עמד בהצלחה בבחינות בכתב שקבעה ועדה בוחנת, כמשמעותה בסעיף קטן (ב).
(ב)
חברי הוועדה הבוחנת יהיו ראש בית הדין לערעורים, והוא יהיה היושב ראש, חבר כנסת דרוזי שתבחר ועדת המינויים, ואדם נוסף שכיהן בעבר כקאדי־מד׳הב או שהוא עורך דין דרוזי שעסק בעריכת דין, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, שימנה שר המשפטים; לא מונה ראש בית הדין לערעורים, ימנה שר המשפטים קאדי־מד׳הב מקרב הקאדים־מדה׳ב המכהנים בבית הדין לערעורים למלא את מקומו לפי סעיף קטן זה.
(ג)
שר המשפטים, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, יקבע את סדרי הבחינה.
אזרחות [תיקון: תשכ״ד]
(א)
לא יתמנה קאדי־מד׳הב מי שאינו אזרח ישראלי.
(ב)
היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.
מינוי של קאדי־מד׳הב [תיקון: תשס״ח]
קאדי־מד׳הב יתמנה על ידי נשיא המדינה לפי הצעת ועדת מינויים שתובא לפני הנשיא על ידי שר המשפטים.
ועדת המינויים [תיקון: תש״ם, תשנ״ח, תשס״א, תשס״ח, תש״ע, תשע״ב]
(א)
ועדת המינויים (להלן – הועדה) תהיה של תשעה חברים:
(1)
יושב ראש המועצה;
(2)
ראש בית הדין לערעורים, ואם הוא מכהן גם כיושב ראש המועצה – קאדי מד׳הב שייבחר על ידי חבר הקאדים־מד׳הב לשלוש שנים;
(3)
שני קאדי־מד׳הב שייבחרו על ידי חבר הקאדים־מד׳הב לשלוש שנים;
(4)
שר המשפטים וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה ובאין חבר ממשלה דרוזי – רשאית הממשלה לבחור סגן שר דרוזי;
(5)
(א)
שני חברי כנסת דרוזים שתבחר הכנסת, ובלבד שהיו שני חברי כנסת דרוזים הכשירים לכהן כנציגי הכנסת בוועדה.
(ב)
לא היו שני חברי כנסת דרוזים כאמור בפסקת משנה (א) או שהכנסת לא בחרה בשני חברי כנסת כאמור – תבחר הכנסת כנציגיה בוועדה דרוזים שאינם חברי הכנסת, בבחירות שבהן רשאים להתמודד רק מי שאינם חברי הכנסת.
(ג)
היה חבר כנסת דרוזי אחד כאמור בפסקת משנה (א) או שהכנסת בחרה רק בחבר כנסת אחד כאמור – תבחר הכנסת כנציגה הנוסף בוועדה דרוזי שאינו חבר הכנסת, בבחירות שבהן רשאים להתמודד רק מי שאינם חברי הכנסת.
(ד)
חבר כנסת דרוזי שנבחר לכהן כנציג הכנסת בוועדה יכהן כל עוד הוא חבר הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חבר אחר במקומו; נציג הכנסת בוועדה שאינו חבר הכנסת יכהן כל עוד לא בחרה הכנסת נציג אחר במקומו.
(ה)
נבחר מי שאינו חבר הכנסת כנציג הכנסת בוועדה ולאחר מכן החל לכהן בכנסת חבר כנסת דרוזי או שחבר כנסת הפך כשיר לכהן כנציג הכנסת בוועדה, ייערכו, בתוך שישים ימים, בחירות לבחירת נציג הכנסת במקום מי שאינו חבר הכנסת, ובהן רשאים להתמודד כל חברי הכנסת הדרוזים הכשירים לכהן כנציגי הכנסת בוועדה; נבחרו כנציגי הכנסת בוועדה שניים שאינם חברי הכנסת, חבר הכנסת שייבחר בבחירות כאמור, אם ייבחר, יכהן במקום הנציג שקיבל את מספר הקולות הקטן יותר; קיבלו הנציגים מספר קולות שווה, תחליט הכנסת באותן בחירות במקום מי מהם יכהן חבר הכנסת לאחר בחירתו.
(ו)
נציגי הכנסת בוועדה ייבחרו בבחירות חשאיות; בחירתם, כשירותם וכהונתם יהיו בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ״ד–1994;
(6)
עורך דין שייבחר על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים.
(ב)
הרכב הועדה יפורסם ברשומות.
(ג)
שר המשפטים ישמש יושב ראש הועדה.
(ד)
הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מששה.
(ה)
חבר הועדה שהוא מועמד לתפקיד שהועדה דנה בו לא יהיה נוכח בדיוני הועדה באותה מועמדות ולא יצביע בהחלטה על המינוי האמור.
סייג למינוי קאדי מד׳הב [תיקון: תשנ״א]
הועדה לא תציע מינוי של קאדי מד׳הב, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.
הצבעה בועדה [תיקון: תשס״ד־2]
חבר הועדה יצביע לפי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.
סדרי עבודת הועדה [תיקון: תשס״ח]
(א)
ראה שר המשפטים שיש למנות קאדי־מד׳הב, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.
(ב)
אלה רשאים להציע מועמדים: שר המשפטים; ראש בית הדין לערעורים; שלושה חברי הועדה כאחד.
(ג)
הצעת הועדה למנות קאדי־מד׳הב תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה.
(ד)
שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הועדה ייקבעו על ידיה.
קאדי מד׳הב בבית הדין לערעורים [תיקון: תש״ם, תשס״ח]
(א)
שר המשפטים רשאי, בהסכמת המועמד ובהסכמת ראש בית הדין לערעורים, למנות קאדי מד׳הב של בית הדין להיות קאדי מד׳הב של בית הדין לערעורים, לתקופה מסויימת.
(ב)
מינוי לתקופה מסויימת לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא יהיה לתקופה של יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
(ג)
קאדי מד׳הב שנתמנה לתקופה מסויימת והתחיל בדיון, יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תקופת מינויו.
הצהרת אמונים
מי שנתמנה קאדי־מד׳הב חייב, בטרם ישב בדין, להצהיר בפני נשיא המדינה הצהרה זו:
”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, לשפוט את העם משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים“.
כוחו של מינוי
קאדי־מד׳הב שמינויו פורםם ברשומות, אין עוררין על מינויו.
אי־תלות
אין על קאדי־מד׳הב מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין.
סדרי מינהל [תיקון: תשס״ח]
(א)
שר המשפטים יקבע, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, את סדרי המינהל של בתי הדין, והוא רשאי למנות מנהל לבתי הדין בין שהוא קאדי־מד׳הב ובין שאינו קאדי־מד׳הב, שיהיה אחראי בפניו לביצוע סדרי המינהל.
(ב)
משכורתו של מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, יהיו כשל קאדי־מד׳הב בדרגה ובתפקיד שייקבעו בהחלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.
(ג)
מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים, דינו לענין חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969, כדינו של קאדי־מד׳הב בדרגה ובתפקיד שנקבעו לפי סעיף קטן (ב).
(ד)
על אף הוראות סעיף 2(1) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 (בסעיף זה – חוק המינויים), יחול חוק המינויים על מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים שאינו קאדי־מד׳הב, ודינו יהיה כדין עובד המדינה אשר נתמנה לפי חוק המינויים.
תקופת כהונתם של קאדים מד׳הב [תיקון: תשנ״א־2]
כהונת קאדי מד׳הב תתחיל ביום שהצהיר אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:
(1)
בצאתו לקיצבה;
(2)
בהתפטרותו:
(3)
בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;
(4)
על־פי החלטת הוועדה למינוי קאדים מד׳הב כאמור בסעיף 19א;
(5)
על־פי החלטת בית הדין המשמעתי.
התפטרות [תיקון: תשס״ח]
קאדי־מד׳הב רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר המשפטים, וכהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.
קיצבה
(א)
קאדי מד׳הב יצא לקיצבה –
(1)
בהגיעו לגיל שבעים;
(2)
משקבעה ועדת המינויים, על יסוד חוות דעת רפואית, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.
(ב)
קאדי־מד׳הב רשאי לצאת לקיצבה –
(1)
לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים;
(2)
לאחר שכיהן חמש עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש;
(3)
אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי ועדת המינויים.
(ג)
בחישוב תקופת כהונתו של קאדי־מד׳הב לענין סעיף קטן (ב) תצורף אל תקופת כהונתו כקאדי־מד׳הב כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.
סיום כהונת קאדי־מד׳הב [תיקון: תשנ״א־2, תשס״ב]
(א)
ועדת המינויים רשאית, על־פי הצעת יושב ראש הועדה או ראש בית הדין לערעורים או הנציב, להחליט ברוב של שבעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של קאדי־מד׳הב.
(ב)
הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של קאדי־מד׳הב, רשאית היא למנות מבין חבריה ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.
(ג)
הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לקאדי־מד׳הב לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.
(ד)
החליטה הועדה על סיום כהונתו של קאדי־מד׳הב, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל.
(ה)
קאדי מד׳הב שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון, לא תקבע הועדה את שיעור הגימלה שיקבל עד לסיום החקירה נגדו והחלטה שלא להעמידו לדין, או עד למתן פסק־הדין בענינו, לפי הענין.
(ו)
קאדי מד׳הב שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה ברוב של שבעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון.
סמכות קאדי מד׳הב לסיים דיון [תיקון: תש״ס]
(א)
קאדי מד׳הב שהחל בדיון ויצא לקצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון, בתוך שלושה חודשים מיום היציאה לקצבה או הפרישה.
(ב)
קאדי מד׳הב שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או מחמת שנתמנה לתקופה מסוימת יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.
(ג)
לענין סעיף זה, ”תחילת דיון“ – שמיעת עדות או טענות בעל דין.
משכורת ותשלומים אחרים [תיקון: תשכ״ט]
משכורתו של קאדי־מד׳הב והתשלומים האחדים שישולמו לו בתקופת כהונתו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
הצהרת הון [תיקון: תשע״ז]
סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, יחולו על קאדי־מד׳הב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
במקום ”שופט“ יקראו ”קאדי מד׳הב“;
(2)
במקום ”נשיא בית המשפט העליון“ יקראו ”ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים“;
(3)
בסעיף 21ג(א), במקום האמור בפסקה (1) יקראו ”בתוך 90 ימים מיום שהתמנה לתפקיד“;
(4)
בסעיף 21ז, במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
"(ב)
נשיא בית הדין הדרוזי לערעורים יהיה מוסמך, אם מצא לנכון לעשות כן, לנקוט את אחד האמצעים האלה:
(1)
הערה;
(2)
התראה;
(3)
נזיפה."
ייחוד הכהונה [תיקון: תשס״ח]
קאדי־מד׳הב לא יהיה חבר הכנסת או במועצה של רשות מקומית; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם לדעתם אין הדבר פוגע במעמדו כקאדי־מד׳הב.
עילות פסלות [תיקון: תשס״ד]
(א)
קאדי־מד׳הב לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קאדי־מד׳הב לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
(1)
צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של הקאדי־מד׳הב או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
(2)
יש לקאדי־מד׳הב ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של הקאדי־מד׳הב יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
(3)
בטרם התמנה לקאדי־מד׳הב היה הקאדי־מד׳הב מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;
לענין סעיף קטן זה –
”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הקאדי־מד׳הב או שהקאדי־מד׳הב היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הקאדי־מד׳הב או שהקאדי־מד׳הב היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
”עד מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) קאדי־מד׳הב רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני קאדי־מד׳הב אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), קאדי־מד׳הב רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל קאדי־מד׳הב אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
(ה)
נטענה טענת פסלות נגד קאדי־מד׳הב, יחליט בה אותו קאדי־מד׳הב לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת.
(ו)
התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 (בחוק זה – חוק לשכת עורכי הדין), רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת קאדי־מד׳הב; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הקאדי־מד׳הב שלגביו התקיימה עילת הפסלות.
(ז)
החלטת קאדי־מד׳הב או בית דין לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; בערעור ידון נשיא בית הרין הדתי הדרוזי לערעורים, או מותב של שופטי בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, או אחד מהקאדים־מד׳הב של בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, הכל כפי שיקבע הנשיא.
(ח)
בעל דין שבדעתו לערער על החלטת קאדי־מד׳הב או בית דין לפי סעיף זה יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט הקאדי־מד׳הב או בית הדין, לפי הענין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך בהליך; הוחלט להמשיך בדיון והוגש הערעור, רשאי נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים או מי שדן בערעור להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור. על הפסקת ההליך ער להחלטה בערעור.
בית דין משמעתי [תיקון: תשס״ח]
(א)
כל קאדי־מד׳הב יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.
(ב)
בית הדין המשמעתי יהיה של שלושה שהם ראש בית הדין לערעורים או הקאדי־מד׳הב בעל הותק הגדול, כפי שיקבע שר המשפטים לכל ענין; עורך דין שיתמנה על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לכל ענין; וחבר שיתמנה על ידי שר המשפטים לכל ענין.
קובלנה על קאדי־מד׳הב [תיקון: תשס״ח]
(א)
שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על קאדי־מד׳הב על יסוד אחד מאלה:
(1)
הקאדי־מד׳הב נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
(2)
הקאדי־מד׳הב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של קאדי־מד׳הב במדינת ישראל;
(3)
הקאדי־מד׳הב הורשע על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;
(4)
ועדת המינויים מצאה שהקאדי־מד׳הב השיג את מינויו שלא כדין.
(ב)
שר המשפטים רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין המשמעתי על ידי בא כוחו.
מסקנות של בית הדין המשמעתי [תיקון: תשס״ח]
(א)
בית הדין המשמעתי יביא את מסקנותיו, לזכות או לחובה. לפני שר המשפטים.
(ב)
מצא בית הדין המשמעתי שאין הקאדי־מד׳הב ראוי להמשיך בתפקידו, יביא שר המשפטים את מסקנות בית הדין המשמעתי לפני נשיא המדינה, והנשיא יעביר את הקאדי־מד׳הב מכהונתו.
גימלאות של קאדי־מד׳הב שהועבר מכהונתו
מצא בית הדין המשמעתי שאין הקאדי־מד׳הב ראוי להמשיך בתפקידו, לא יהיה הקאדי־מד׳הב זכאי לגימלה; ואולם אם נמצא הקאדי־מד׳הב אשם בהתנהגות בניגוד לפסקאות (1) או (2) לסעיף 23(א), ובית הדין המשמעתי הגיע, מטעמים מיוחדים שיפרט. לידי מסקנה, כי אף על פי שהקאדי־מד׳הב אינו ראוי להמשיך בתפקידו, מן הראוי שתשולם לו גימלה, רשאי הוא לקבוע את שיעור הגימלה שתשולם לקאדי־מד׳הב, ובלבד שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו על פי החלטת הכנסת או ועדת הכספים לפי סעיף 20 אילו חדל מכהן מרצונו ביום בו הועבר מכהונתו.
השעייה של קאדי־מד׳הב [תיקון: תשס״ח]
(א)
הוגשה על קאדי־מד׳הב קובלנה על פי סעיף 23, או הוגשה נגדו תביעה פלילית, רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, להשעות את הקאדי־מד׳הב לתקופה שימצא לנכון.
(ב)
בית הדין המשמעתי רשאי, על פי בקשת הקאדי־מד׳הב, לבטל את השעייתו.
פרסום ברשומות
הודעה על מינוי קאדי־מד׳הב ועל גמר כהונתו של קאדי־מד׳הב תפורסם ברשומות.
תביעה פלילית [תיקון: תשמ״א, תשמ״ו, תש״ן]
(א)
לא תיפתח חקירה פלילית נגד קאדי מד׳הב אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד קאדי מד׳הב, אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.
משמר בתי הדין [תיקון: תשע״ו]
בבתי הדין יפעל משמר שיחולו עליו הוראות פרק ג׳1 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, בשינויים המחויבים; ואולם שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר והשר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יקבע בתקנות את מבנה הארגון של המשמר ומועד התחילה של הפעלתו.
הוראות מעבר
(א)
מי שכיהן ביום תחילתו של חוק זה כחבר המועצה יהיה מאותו יום חבר בית הדין לערעורים, ללא מינוי נוסף, ויושב ראש המועצה יהיה ראש בית הדין לערעורים.
(ב)
במינויים הראשונים שייעשו לפי חוק זה ישמשו חברי בית הדין לערעורים כחברי ועדת המינויים במקום הקאדים־מד׳הב האמורים בסעיף 11(א).
(ג)
מי שנהיה לקאדי־מד׳הב לפי סעיף קטן (א) או על פי מינוי תוך שנה מיום תחילת חוק זה לא יצא לקיצבה לפני עבור שלוש שנים מיום תחילת חוק זה, על אף האמור בסעיף 19(א)(1).
(ד)
למשך שבע שנים מתחילת חוק זה רשאית הכנסת או ועדת הכספים לקבוע לפי סעיף 20 לקאדי־מד׳הב משכורת מלאה או משכורת חלקית.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ח]
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי הדין; שר המשפטים, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, רשאי לקבוע בתקנות –
(1)
את סדרי הדין בבית הדין המשמעתי;
(2)
את סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי הדין על ידי מי שאינו עורך דין.

נתקבל בכנסת ביום כ״ח בכסלו תשכ״ג (28 בדצמבר 1962).
  • דוד בן־גוריון
    ראש הממשלה
  • זרח ורהפטיג
    שר הדתות
  • יצחק בן־צבי
    נשיא המדינה
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
קבלת חנינה מהנשיא ללקוח שהורשע בהתפרצות וגניבה ענישה מקלה: מאסר על תנאי בלבד ללקוח שפצע אדם אחר וחיבל ברכבו סגירת תיק פרקליטות לאם שנחשדה בתקיפת בתה הקטינה סגירת תיק חקירה כנגד לקוחה שנחשדה בתקיפה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015