חוק הדואר

חוק הדואר, התשמ״ו–1986

ס״ח תשמ״ו, 79, 162; תשמ״ז, 26; תש״ן, 121, 131; תשנ״א, 218; תשנ״ב, 42; תשנ״ד, 36, 39; תשנ״ח, 162; תשס״ב, 170; תשס״ד, 71, 524; תשע״א, 143; תשע״ב, 566; תשע״ז, 450.

ק״ת תשנ״ב, 889; תשע״ב, 1566.

דחיית המועד הקובע: ק״ת תשע״ג, 1564; תשע״ד, 585, 1570; תשע״ה, 832, 1384; תשע״ו, 683, 1704; תשע״ז, 643, 1386.


המועד הקובע לתחילתו של תיקון מס׳ 11 (הסמכת בנק הדואר למתן שירותים כספיים) נדחה ליום 31.1.2018 (66 חודש מיום 31.7.2012).


תוכן עניינים
1.
הגדרות [תיקון: תשנ״ח, תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב]
בחוק זה –
”אמצעי שליטה“, ”בעל ענין“, ו”החזקה“ – כהגדרתם בחוק התקשורת;
”בול“ – בול דביק או תווית אחרת, מיטבע או סימן שאישר השר או מינהל דואר־חוץ לציון תשלומם של דמי דואר;
”בזק“ – כהגדרתו בחוק התקשורת;
”בית דואר“ – מבנה או מקום אחר, לרבות תיבת דואר, שייעד בעל רישיון לקבלת דבר דואר, להעברתו או למסירתו, או לעיסוק בעניני בעל הרישיון;
”בעל רישיון“ – מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר לפי חוק זה, וכן החברה;
”גוף ציבורי“ – כל אחד מאלה:
(1)
המדינה ומוסדותיה;
(2)
רשות מקומית או תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי רשות מקומית, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהם נותנים לציבור;
(3)
תאגיד שהוקם בחוק;
”דברי בולים“ – מעטפה, איגרת, גלויה, וכל אריזה אחרת שעליהן מוטבע בול;
”דברי דואר“ – מכתב, גלויה, עיתון, דבר דפוס, דוגמה, חבילה וכל צרור וחפץ אחרים הניתנים להעברה בדואר ולרבות מברק;
”דמי דואר“ – התשלום בעד העברת דבר דואר;
”היתר“ – היתר כללי שהוענק לפי סעיף 1ג;
”הועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
”החברה“ – חברת דואר לישראל בע״מ;
”הכללים“ – הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי הוראות סעיף 53;
”המפקח“ – המפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי סעיף 88יג;
”המועצה“ – (בוטלה);
”המנהל“ – (בוטלה);
”הרשות“ – רשות הדואר שהוקמה ופעלה לפי חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של תיקון מס׳ 8;
”השירותים הכספיים“ – השירותים המנויים בסעיף 88א(א)(1) עד (6);
”השר“ – שר התקשורת;
”השרים“ – השר יחד עם שר האוצר;
”יוצא“, לענין כלי טיס או כלי שיט – היוצא מישראל;
”מברק“ – מסר בכתב או בדרך אחרת המועבר, או המיועד להעברה, באמצעי בזק או בדרך מהירה אחרת;
”מדריך הדואר“ – מדריך הדואר כאמור בסעיף 120;
”מפעיל“, לענין כלי טיס או כלי שיט – לרבות הבעלים, השוכר, המטיס או המשיט, או מי מטעמם;
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות;
”נכנס“, לענין כלי טיס או כלי שיט – הנכנס לישראל;
”סוכן דואר“ – כמשמעותו בסעיף 46(א);
”פנים“, לענין דבר דואר – מדוור בישראל וממוען למקום בישראל, ולענין דמי דואר – דמי הדואר המוטלים על דבר דואר כאמור;
”פקיד דואר“ – כל המועסק בכל ענין של בעל רישיון;
”רישיון“ – רישיון כללי או רישיון מיוחד;
”רישיון כללי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, ולענין החברה – גם למתן שירותים כמפורט בסעיף 5א(א);
”רישיון מיוחד“ – רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, המוגבל לפי סוגי השירותים, סוגים של דברי דואר, מועדי מתן השירותים, מקומות מתן השירותים או הסוגים של מקבלי השירותים;
”שירותי דואר“ – השירותים להעברת דברי דואר בישראל, מישראל לארצות חוץ ומארצות חוץ לישראל, לרבות שירותי דואר בתחום המוסדר ותברוקה;
”שירותי דואר בסיסיים“ – שירותי דואר הכלולים ברשימה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, לפי הוראות סעיף 5ג;
”שירותי דואר בתחום המוסדר“ – איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה;
”שירותי דואר בתחום השמור“ – שירותי דואר בתחום המוסדר, שמחירם אינו עולה על פי ארבעה וחצי ממחיר משלוח מכתב רגיל בישראל, כפי שהיה בתוקף ביום כ״ח באדר א׳ התשס״ג (2 במרס 2003), בהתאם לתקנות לפי סעיף 37(א), למעט שירותי דואר בתחום המוסדר מישראל לארצות חוץ;
”שק דואר“ – שק, ארגז, חבילה וכל כלי קיבול אחר שבהם מובילים דברי דואר במהלך העברתם בדואר, בין שיש בהם ובין שאין בהם דברי דואר;
”תברוקה“ – שירות למען הזולת לקבלת מברקים, העברתם ומסירתם;
”תיבת דואר“ – כל תיבה או כלי קיבול אחר של בעל רישיון לקבלת דואר לשם העברתו בדואר;
[תיקון: תשס״ד]
זכות המדינה וחובת רישוי [תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
(א)
למדינה הזכות לתת שירותי דואר.
(ב)
לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או לפי חוק התקשורת, או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
(ג)
הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:
(1)
דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;
(2)
כתב בי־דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;
(3)
דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.
(ד)
הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.
מתן רישיון, ביטולו, הגבלתו התלייתו או שינויו [תיקון: תשס״ד]
(א)
השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שהוענק לגביהם היתר.
(ב)
במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:
(1)
מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;
(2)
התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;
(3)
תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;
(4)
שיקולים שבטובת הציבור.
(ג)
בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
(ד)
השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.
(ה)
לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד – נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.
(ו)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ח), ומהוראות לפי סעיפים 88י ו־126, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
(1)
הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;
(2)
קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;
(3)
דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
(ז)
רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
(ח)
השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).
(ט)
השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
(1)
בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
(2)
בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;
(3)
בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;
(4)
בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;
(5)
בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד – מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
(6)
מתן השירות על ידי בעל הרישיון אינו עומד בתקני האיכות או השירות, כולם או חלקם, שנקבעו לגביו לפי הוראות סעיף 5ג(א)(2);
(7)
לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.
מתן היתר [תיקון: תשס״ד]
(א)
השר רשאי להעניק היתר כללי למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ולקבוע בו תנאים; ההיתר יכול שיוענק גם לגבי שירותים שניתן לגביהם רישיון, וכן יכול שיהיה מוגבל לפי מועד מתן השירותים, סוג השירותים, סוג דברי הדואר, מקום מתן השירותים או סוג מקבלי השירותים; היתר יפורסם ברשומות.
(ב)
ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.
(ג)
על ההיתר, על מבקש הרישום ועל מי שרשום לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 1ב בשינויים המחויבים.
פתיחה לתחרות של שירותי דואר בתחום השמור [תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2]
(א)
בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיפים 1ב ו־1ג, יפעל השר לפתיחת שירותי דואר בתחום השמור, לתחרות, כמפורט להלן:
(1)
לא יאוחר מיום ב׳ בשבט התשס״ו (31 בינואר 2006) ייפתחו לתחרות 20% לפחות אך לא יותר מ־30% משירותי הדואר בתחום השמור, על פי אמדן היקף ההכנסות בתחום זה, וזאת על ידי מתן אפשרות לפעול לפי היתר לכך או לקבל רישיון מיוחד, למתן שירותי דואר כמותי לסוגים מסוימים של מקבלי שירות שייקבעו בשים לב, בין השאר, להיקף או למהות פעילותם ולחלקם היחסי בהכנסות הנובעות ממתן שירותי הדואר בתחום השמור; אמדן היקף ההכנסות לפי פסקה זו ייקבע על בסיס נתונים הידועים שישה חודשים לפני המועד האמור;
(2)
החל ביום ט״ו בתמוז התשס״ז (1 ביולי 2007) ייפתחו לתחרות מלאה שירותי הדואר הכמותי, באמצעות מתן אפשרות לפעול לפי היתר או לקבל רישיון מיוחד למתן שירותים כאמור;
(3)
לא עלה ביום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009) היקף התחרות בשוק שירותי הדואר בתחום השמור על 65%, ייפתחו לתחרות, החל במועד האמור – 65% לפחות אך לא יותר מ־70% משירותי הדואר בתחום השמור, על פי אמדן היקף ההכנסות בתחום זה, וזאת על ידי הפחתת הכמות המזערית של דברי דואר הנדרשת למשלוח דואר כמותי; אמדן היקף ההכנסות לפי פסקה זו ייקבע על בסיס הנתונים הידועים שישה חודשים לפני המועד האמור;
(4)
החל ביום י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010), רשאי השר, אם ראה שיש לעשות כן לטובת הציבור או לשם קידום התחרות, לתת רישיונות כלליים נוסף על הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף 5א, וכן לאפשר לפעול לפי היתרים או לתת רישיונות מיוחדים המאפשרים הרחבה נוספת של התחרות בתחום השמור.
לענין סעיף קטן זה, ”דואר כמותי“ – סוגי דברי דואר שנקבעו ככמותיים בתקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(ג) לחוק), התשס״ג–2003, כנוסחן ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004), בתנאים ובכמויות שנקבעו בתקנות האמורות.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), נוכחו השרים כי בשל פתיחת שירותי הדואר בתחום השמור לתחרות כמפורט באותו סעיף קטן, קיימת סכנה להמשך מתן שירותי דואר בסיסיים, רשאים הם, באישור הממשלה והועדה, לקבוע בצו כל אחד מאלה:
(1)
דחיית המועד הקבוע בסעיף קטן (א)(2) או (3) לתקופה שיקבעו ושלא תעלה על שישה חודשים;
(2)
הפחתת שיעורי הפתיחה לתחרות של שירותי הדואר בתחום השמור, המפורטים בסעיף קטן (א)(3), בעשר נקודות אחוז.
חובת מתן שרותי דואר באופן תקין וסדיר [תיקון: תשס״ד]
(א)
בעל רישיון ייתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, על פי הרישיון או ההיתר ועל פי ההוראות שנקבעו לפי חוק זה.
(ב)
ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
חובת בעל רישיון למסור מידע [תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
השר רשאי לדרוש ולקבל מבעל רישיון, כל מסמך וכל מידע הנדרש, לדעת השר, לצורך פיקוח או ביקורת על בעל הרישיון או לשם הסדרת תחום הדואר; בעל רישיון שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לענין זה, ”מסמך“ ו”מידע“ – לרבות ”חומר מחשב“ ו”פלט“ כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.
התניית שירות בשירות [תיקון: תשס״ד]
בעל רישיון לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי־קבלת שירות מבעל רישיון אחר, אלא אם כן השר אישר לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, ”שירות“ – שירות דואר או שירות אחר הניתן על ידי בעל רישיון.
אגרות בעד מתן רישיונות או בעד רישום לפעול לפי היתר [תיקון: תשס״ד]
השרים רשאים לקבוע –
(1)
אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום לפעול לפי היתר;
(2)
אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;
(3)
דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.
[תיקון: תשס״ד]
[תיקון: תשס״ד]
2.
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
3.
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
4.
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
5.
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
מתן רישיון כללי לחברה [תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב]
(א)
השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע ברישיון תנאים:
(1)
שירותי דואר;
(2)
שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, ”גוף ציבורי“ – לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;
(3)
השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא;
(4)
שירותים אחרים שנתנה הרשות כדין ערב תחילתו של תיקון מס׳ 8, אלא אם כן קבע השר אחרת ברישיון החברה או בתקנות.
(ב)
הוראות סעיף 1ב יחולו, בשינויים המחויבים, לענין הרישיון הכללי שיינתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א).
(ג)
החברה תהיה רשאית לתת שירותים נוסף על השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), אם התירו זאת השרים במפורש, וכפי שהתירו.
(ד)
החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג); לענין זה, ”החברה“ – בין בעצמה ובין באמצעות אחר מטעמה.
(ה)
ביטל השר לפי הוראות סעיף קטן 1ב(ט) את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק זה החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות סעיף 5ג, שחלות על החברה לפי הוראות חוק זה.
חובת מתן שירותי דואר בידי בעל רישיון כללי לבעל רישיון אחר [תיקון: תשס״ד]
(א)
לשם הגברת התחרות בתחום שירותי הדואר והבטחת רמת השירותים בתחום האמור, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, רשאי השר לקבוע כי בעל רישיון כללי חייב לתת לבעל רישיון אחר שירותים המבוססים על התשתיות של בעל הרישיון הכללי, לרבות גישה למרכזי חלוקה או לתאי חלוקה, וליתן הוראות בדבר אופן מתן השירותים או הגישה וההסדרים לביצועם; קביעה או מתן הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, ובלבד שקביעה שענינה תשלום בעד שירותים לפי סעיף קטן זה תהיה בהסכמת שר האוצר; לענין זה, ”תשתית“ – ציוד, מיתקנים או מבנים המשמשים לשם מתן שירותי דואר.
(ב)
לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה – יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.
חובת מתן שירותי דואר בסיסיים לכלל הציבור בכל המדינה [תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב]
(א)
(1)
השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן השירותים הכספיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה.
(2)
השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1); תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.
(ב)
בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע.
(ג)
נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:
(1)
התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;
(2)
קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;
(3)
עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות;
רשאים הם לקבוע כי על בעל רישיון הנותן את שירותי הדואר הבסיסיים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא לכלל הציבור בכל המדינה, להשתתף במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים כאמור, הניתנים על ידי בעל רישיון כללי; קבעו השרים כאמור, רשאים הם לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.
6.
חובות מכוח המשפט הבין־לאומי [תיקון: תשס״ד]
חובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין־לאומיות בענין שירותי דואר, יקויימו בידי החברה או בידי מי שהשר יקבע בתקנות.
7.
ביצוע פעולות במישור בין־לאומי [תיקון: תשס״ד]
השר רשאי ליפות כוחה של החברה להתקשר לצורך ביצוע תפקידיה עם מינהלים הנותנים שירותי דואר במדינות אחרות, בהתאם לאמנות בין־לאומיות שמדינת ישראל צד להן.
[תיקון: תשס״ד]
8.
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
9.
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
קביעת תשלומים [תיקון: תש״ן, תשס״ד]
(א)
השר באישור שר האוצר יקבע בתקנות את התשלומים בעד השירותים המנויים בתוספת, שנותן בעל רישיון כללי.
(ב)
השר, באישור שר האוצר והועדה, רשאי, בצו, להוסיף שירותים לתוספת או לגרוע שירותים מהתוספת.
(ג)
השר, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות את התשלומים בעד שירותים שבעל רישיון כללי נותן ואינם מנויים בתוספת; אולם אם נכח השר כי קיימת תחרות במתן שירות מהשירותים האמורים, רשאי הוא להתיר לבעל רישיון כללי לגבות בעדו תשלום סביר וההוראה בדבר הקביעה בתקנות לא תחול; השר יודיע לוועדה על מתן היתר כאמור.
(ד)
השר, באישור שר האוצר, רשאי להתקין תקנות בדבר הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן, ולגבי תשלומים בעד שירותים לחוץ־לארץ – לשער היציג של מטבע חוץ שייקבע בתקנות.
(ה)
השר, באישור שר האוצר, רשאי להתקין תקנות בדבר חובת תשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות גבייה על תשלומים המגיעים לבעל רישיון כללי בשל שירותים שהוא נותן ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך, דרכי חישובם והתנאים לתשלומם; לענין זה, ”ריבית“ – לרבות ריבית דריבית.
(ו)
האמור בסעיף זה אינו גורע מסמכות בעל רישיון כללי לגבות תשלום סביר בעד שירות שלא נקבע לו תשלום כאמור, והוא כשאין חובה על פי חיקוק ליתן אותו שירות. בעל רישיון כללי ימסור לשר, לפי דרישתו, דיווח על התשלומים שגבה לפי סעיף קטן זה.
(ז)
הוראות ההסכם שנחתם ביום י״ט באלול התשס״ג (16 בספטמבר 2003) בין בנק הדואר כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי״א–1951, כנוסחו ערב ביטולו בתיקון מס׳ 8, לבין הרשות (בסעיף קטן זה – ההסכם), לרבות ככל שהן נוגעות לשירותים, להסדרים הכספיים ולתשלומים שנקבעו בו, לתנאים שנקבעו לצורך הבטחת ביצועם של ההסדרים כאמור וזכות המדינה לקבל מידע לשם כך או לרמת השירותים שתיתן הרשות למדינה, ימשיכו לחול על המדינה ועל החברה למשך התקופה שנקבעה בהסכם, בשינויים ובהתאמות הנדרשים כפי שיקבע שר האוצר בצו, ובשינוי זה: בכל מקום בהסכם, במקום ”בנק הדואר“ או ”מנהל בנק הדואר“ יבוא ”המדינה“, ובמקום ”רשות הדואר“ יבוא ”החברה“, והכל כל עוד לא הושגה הסכמה אחרת בין המדינה לחברה.
(ח)
השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי על האופן והדרכים להעברת מכתבי חיילים המשרתים בצבא־הגנה לישראל; התמורה שתשולם לבעל רישיון כללי בעד שירותים כאמור תקבע בהסכם בין בעל הרישיון הכללי לבין צבא־הגנה לישראל, ובאין הסכמה – בידי הממשלה או מי שהיא הסמיכה.
תמלוגים [תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב]
(א)
החברה תשלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיה, כמפורט להלן:
(1)
בתקופה שמיום תחילת תיקון מס׳ 8 עד יום כ״ג בסיון התשס״ה (30 ביוני 2005) – 3%;
(2)
בתקופה שמיום כ״ד בסיון התשס״ה (1 ביולי 2005) עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007) – 2%;
(3)
בתקופה שתחילתה ביום ט״ו בתמוז התשס״ז (1 ביולי 2007) – 1%;
לענין זה, ”הכנסות החברה“ – הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות סעיף 37(א) או (ג), וכן הכנסותיה מהשירותים הכספיים שהתשלומים בעדם נקבעו לפי הוראות סעיף 88י.
(ב)
בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שקבעו השרים באישור הועדה.
(ג)
השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים; קביעה לענין שינוי שיעור התמלוגים טעונה אישור הועדה.
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
חזקות [תיקון: תש״ן, תשס״ד]
לענין חוק זה –
(1)
יראו מסירת דבר דואר לאדם המורשה לקבל אותו דבר דואר בשביל בעל רישיון, כמסירה לבית הדואר;
(2)
יראו דבר דואר כמצוי במהלך העברה משעה שנמסר לבית הדואר עד זמן מסירתו לנמען;
(3)
יראו כמסירת דבר דואר לנמען – הכנסה של דבר דואר לתיבת המכתבים שלו או לתיבת מכתבים שהקצה לו בעל רישיון במיתקן לחלוקת דברי דואר וכן מסירה לידיו של הנמען או לידי אדם הנחזה כרשאי לקבלו עבור הנמען כמקובל במסירת דברי דואר הממוענים אליו, בין אם המסירה נעשתה בבית דואר ובין בביתו של הנמען, במקום עסקו או במקום אחר שאותו הועיד הנמען לצורך זה.
סוכני דואר ומחלקי דואר [תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ד]
(א)
החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.
(ב)
היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
זכות המדינה בבולים [תיקון: תשס״ד]
(א)
למדינה הזכות הייחודית להנפיק בולים דביקים ודברי בולים והיא תספקם לחברה במחיר העלות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של בעל רישיון להשתמש בסימן אחר לציון תשלומם של דמי דואר, ובלבד שסימן כאמור אינו נחזה להיות בול.
(ב)
הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה.
(ג)
המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.
(ד)
השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.
חובת סימון [תיקון: תשס״ד]
(א)
בעל רישיון יסמן את דברי הדואר המועברים על ידו, וכן את בתי הדואר שלו ואת כלי רכבו, בסימן אשר יאפשר את זיהוים כמועברים על ידו או כשייכים לו.
(ב)
השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.
כללים לענין טיפול בדברי דואר [תיקון: תשס״ד]
(א)
בעל רישיון כללי יקבע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר לרבות בענין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל ענין אחר הנוגע לטיפול בהם.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר – עדיפות.
דבר דואר שנמענו נפטר [תיקון: תשס״ד]
נודע לבעל רישיון כי נמענו של דבר דואר נפטר לפני מסירתו, רשאי הוא להחזיר את דבר הדואר לשולחו או למסרו למי שיורה השולח, תמורת תשלום הקבוע לאותו דבר דואר.
טובין חבי־מכס [תיקון: תשס״ד]
דבר דואר המכיל טובין חבי־מכס, לא ייפתח ולא ייבדק בידי פקיד המכס אלא בנוכחות פקיד דואר ולענין החברה, בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.
משלוח בניגוד לכללים [תיקון: תש״ן, תשס״ד]
(א)
דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון כללי בניגוד לכללים, או שאינו ניתן למסירה או להחזרה רשאי בעל הרישיון הכללי לעשות בו כפי שימצא לנכון, לרבות השמדתו, הכל בהתאם לכללים.
(ב)
החליט בעל רישיון כללי למסור דבר דואר שנשלח בניגוד לכללים לנמען או להחזירו לשולח, ישלם הנמען, אם ירצה בדבר הדואר, או השולח – לפי הענין – תשלום כפי שייקבע בכללים; התשלום לא יעלה על סכום הגדול פי חמישה מדמי הדואר בשל אותו דבר דואר – אם הוא דבר דואר פנים, ואם הוא דבר דואר חוץ – יהיה התשלום בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.
רישום פרטי השולח על גבי דבר דואר רשום [תיקון: תשע״ז]
(החל מיום 8 במרץ 2018):
(א)
שולח יציין על גבי דבר דואר רשום, באופן בולט לעין, ברור ושאין בו כדי להטעות, פרטים אלה:
(1)
שם השולח, ואם דבר הדואר נשלח בידי השולח כמיופה כוח של אדם אחר – גם שמו של האדם שייפה את כוחו, ואולם אם דבר הדואר נשלח בידי המדינה ומוסדותיה, יירשם שם השולח – ”מדינת ישראל“;
(2)
מען השולח, למעט אם הוא המדינה ומוסדותיה;
(3)
האפשרות שחזקת מסירה לפי כל דין תחול לגבי דבר הדואר.
(ב)
בעל רישיון לא יקבל למשלוח דבר דואר רשום שלא מצוינים על גביו הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).
(ג)
בעל רישיון המוסר הודעת דואר רשום לנמען, יציין בה באופן ברור את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר כאמור בסעיף קטן (א); השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגים מסוימים של הודעות דואר רשום.
(ד)
בסעיף זה –
”דבר דואר רשום“ – דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון, באופן הכולל, בין השאר, רישום בעת הקבלה, ניסיון מסירה במען הנמען, מסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה ומסירת הודעת דואר רשום במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה כאמור;
”הודעת דואר רשום“ – הודעה על משלוח דואר רשום שימסור בעל רישיון לנמען ומזמינה אותו לאסוף את דבר הדואר, במקרה שבו לא התאפשרה מסירת דבר דואר רשום במענו כנגד חתימתו;
”המדינה ומוסדותיה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתי משפט ובתי דין;
”שולח“ – אדם המשלם לבעל רישיון בעבור משלוח דבר הדואר הרשום על ידי בעל הרישיון או באמצעות בעל רישיון אחר.
גביית תשלומים שלא שולמו כדין [תיקון: תשס״ד]
לא שילם השולח את דמי הדואר בעד משלוח דבר דואר או ששילם אותם בחסר, רשאי בעל רישיון כללי לגבות את כפל התשלום החסר מאת השולח, או מאת הנמען אם ירצה בדבר הדואר, בצירוף ההוצאות הכרוכות בגביה, הכל לפי הכללים.
ראיות בתובענת דמי דואר [תיקון: תשס״ד]
בכל הליך לתשלום דמי דואר או תשלומים אחרים בשל דברי דואר לפי חוק זה –
(1)
הצגתו של דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום כשעליו חותמת בעל הרישיון המציינת שהנמען סירב לקבלו או שהנמען נפטר או שאי אפשר למצאו, תהיה ראיה לכאורה על העובדה שצויינה;
(2)
האדם שממנו לכאורה בא דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום, חזקה שהוא השולח.
סימון רשמי – ראיה לסכום דמי הדואר [תיקון: תשס״ד]
סימון רשמי על דבר דואר שסכום פלוני מגיע בעדו לבעל רישיון כללי או למינהל דואר מחוץ לישראל יהיה ראיה לכאורה שדבר הדואר חב בסכום שצויין.
הגדרות
”כלי תעבורה“ – אוטובוס ציבורי או מונית, כמשמעותם בפקודת התעבורה, או בתקנות שהותקנו לפיה;
”בעל שירות“ – כל אחד מאלה:
(1)
בעל רשיון קו באוטובוס לפי תקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961;
(2)
בעל מונית המסיעה נוסעים בקו קבוע;
(3)
מי שמנהל עסק של הסעת נוסעים במונית בקו קבוע;
(4)
בעל רשיון לפי חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963, הרשאי להטיס נוסעים בקו סדיר וקבוע על־פי תנאי רשיונו.
דרישה מבעל שירות [תיקון: תשס״ד]
החברה רשאית לדרוש מבעל שירות (להלן – בעל שירות נדרש), בהודעה בכתב, שהחל ביום הנקוב בהודעה יוביל ויעביר שקי דואר בימים ובשעות הנהוגים בקו, כפי שתורה החברה, ובלבד שמשקל השקים ומספרם לא יעלה על הקבוע בתקנות לענין זה.
ביצוע הוראות הובלה [תיקון: תשס״ד]
בעל שירות נדרש יעשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתה של החברה, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה, ומכאן ואילך יקבל, יאסוף ויוביל את כל שקי הדואר שפקיד הדואר של החברה ימסור לו, לעובדיו או לשלוחיו לשם כך, ויקבל, יאסוף, ימסור ויניח את שקי הדואר הנתונים לו במקומות שלאורך מסלול נסיעתו ובכפיפות להנחיות ולהגבלות סבירות שתקבע החברה.
סייג להטלת חובות
החובות שיוטלו על בעל שירות נדרש לפי פרק זה יהיו כפופות לתנאי הרשיון שלו ולהוראות כל דין.
אחריות לאבדן ונזק [תיקון: תשס״ד]
בעל שירות יהא אחראי לשמירתו הבטוחה של כל שק דואר שנמסר לו להובלה; במקרה של נזק, גניבה או אבדן של דבר דואר הנמצא בשק, ישפה בעל השירות את החברה על כל סכום פיצויים ששילמה בשל כך.
תשלום לבעל שירות [תיקון: תשס״ד]
החברה תשלם לבעל שירות נדרש תמורה ראויה בעד שירותיו לפי סימן זה.
כלי טיס או כלי שיט יוצא [תיקון: תשנ״ח, תשס״ד]
מפעיל יקבל, על כלי טיס או כלי שיט יוצא, כל שק דואר שפקיד דואר של החברה נותן לו להובלה, ומשקיבלו יובילו בהקדם האפשרי וימסור אותו ללא השהיה בהגיע כלי הטיס או כלי השיט ליעדו.
כלי טיס או כלי שיט נכנס [תיקון: תשס״ד]
מפעיל של כלי טיס או כלי שיט נכנס ימסור ללא השהייה את כל דברי הדואר שבו, שנמסרו לו לשם העברתם לחברה, לפקיד דואר של החברה המוסמך לדרוש אותם, ובאין דרישה – לבית דואר של החברה.
תשלום למפעיל ולאחרים [תיקון: תשס״ד]
החברה תשלם תמורה ראויה למפעיל כלי טיס או כלי שיט יוצא בעד דברי דואר שמסרה לו החברה להובלה.
הובלה הסכם בין מוביל לחברה [תיקון: תשס״ד]
תנאי שירות הובלה לפי פרק זה וכן התמורה בעדם כאמור בסעיפים 65 ו־68 ייקבעו, בכפוף להוראות כל דין, בהסכם; באין הסכם יכריע השר בדבר.
הוראות לענין הפעלת סמכויות החברה לפי פרק ד׳ [תיקון: תשס״ד]
השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על החברה בכל הנוגע להפעלת סמכויותיה לפי פרק זה, לרבות בדבר חובת מתן הודעה לשר על הפעלת סמכות מסמכויותיה כאמור, וביטול דרישות שדרשה לפי פרק זה; הוראות כאמור יכול שייעשו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון.
ערעור על החלטת השר
(א)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי סעיף 69 רשאי לערער עליה בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקיו של המערער בישראל.
(ב)
בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.
(ג)
בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי – בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ד)
הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי פרק זה.
הצבת תיבות דואר ותאי דואר [תיקון: תשס״ד]
בעל רישיון כללי רשאי –
(1)
להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
(2)
להתקין תאי דואר בקירות של בית דואר הפונים כלפי חוץ.
הודעה למחזיק במקרקעין [תיקון: תשס״ד]
(א)
התכוון בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 71, ימסור למחזיק במקרקעין הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש.
(ב)
לא ניתן למצוא את המחזיק במקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הכללי הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.
השגה וערעור [תיקון: תשס״ד]
(א)
בסעיף זה, ”הודעה“ – הודעה לפי סעיף 72.
(ב)
מחזיק במקרקעין הרואה עצמו נפגע מכוונת בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכויות המנויות בסעיף 71, רשאי להשיג על ההודעה בפני בעל הרישיון הכללי תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה.
(ג)
דחה בעל הרישיון הכללי את ההשגה, רשאי המחזיק במקרקעין לערער על החלטת בעל הרישיון הכללי בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
(ד)
בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים או לאסרו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
סדרי ערעור
(א)
בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; ובאין סדר דין מינהלי – בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ב)
בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות, חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
תיבות דואר המחוברות למקרקעין [תיקון: תשס״ד]
על אף האמור בסעיף 12 לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1979, תיבת דואר שחוברה למקרקעין של אחר תהא בבעלות בעל הרישיון הכללי שחיבר את תיבת הדואר כדין.
הוראות לענין הפעלת סמכויות בעל רישיון כללי לפי פרק ה׳ [תיקון: תשס״ד]
השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על בעל רישיון כללי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי פרק זה, לרבות בדבר האפיונים של תיבות דואר ותאי דואר שבעל רישיון כללי רשאי להקים או להתקין במקרקעין של אחר.
שמירת דיני תכנון ובניה
הוראות פרק זה אינן באות לגרוע מהוראה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965.
אחריות לדבר דואר פנים [תיקון: תשס״ד]
(א)
על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, לא יהיו בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אבדן של דבר דואר פנים, כולו או חלקו, שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר המועסק על ידי בעל הרישיון כאמור בתפקידו ועקב שירותים אלה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
(1)
דבר הדואר נתקבל למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור תמורת קבלה ומסירתו טעונה אישור;
(2)
במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר – הדבר הובא לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן;
(3)
במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו – השולח או הנמען הביא את הדבר לידיעת פקיד דואר מיד לאחר שנודע לו;
(4)
הנזק או האבדן לא נגרמו מחמת אריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה, או מחמת טיבו של דבר הדואר, או באשמתם של השולח או של גורמים שבידי שמים.
(ב)
בעל רישיון כללי יהיה אחראי לנזק שנגרם לדבר הדואר, אם הוכיח השולח כי בעת שנתקבל דבר הדואר למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור טיפל בו פקיד דואר בצורה רשלנית.
הגבלת אחריות לאיחורים וטעויות [תיקון: תשס״ד]
אין בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק שנגרם –
(1)
בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;
(2)
בשל טעות במברק או השמטה ממנו, או בשל אי־מסירת מברק.
הוראות לענין אחריות [תיקון: תשס״ד]
(א)
השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות לענין אחריותו של בעל רישיון לנזק, גניבה או אבדן לפי פרק זה, ובכלל זה צמצום היקף הפטור מאחריות הקבוע בסעיפים 77 או 78.
(ב)
קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע, באישור הועדה, את שיעור הפיצויים לענין סעיף 78, בשים לב, בין השאר, לשיעור דמי המשלוח בעבור העברת דבר הדואר.
ראיות
הראיה שנזק, גניבה או אבדן כאמור בסעיף 77 אירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר בתפקידו ועקב שירותים אלה, היא על התובע; אולם –
(1)
אם בעת מסירת דבר הדואר ניתן לראות – בלי לפתוח את אריזתו – שהוא ניזק או שיש יסוד סביר להניח שהוא ניזק, חזקה שהנזק אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים;
(2)
אם הוכחה קבלת דבר הדואר למשלוח על ידי המצאת קבלה, ודבר הדואר לא נמסר, חזקה שהאבדן אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים.
אחריות – כלפי מי [תיקון: תשמ״ז]
השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים לפי סעיף 77 והוא רשאי להעביר את זכותו לאחר.
היקף האחריות [תיקון: תשס״ד]
אין בעל רישיון כללי חייב בפיצויים לפי סעיף 77 אלא כדי שווי הנזק לדבר הדואר או כדי ערכו של דבר הדואר אם נגנב או אבד, אך לא למעלה מן הסכום שיקבע השר לענין אותו סוג של דבר דואר.
אחריות לדבר דואר בשירות בין־לאומי [תיקון: תשס״ד]
בעל רישיון כללי אחראי לדבר דואר שנשלח על ידו – למעט חבילה – הנשלח לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית בתוקף אותה שעה ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.
אחריות לחבילה בשירות בין־לאומי [תיקון: תשנ״ח, תשס״ד]
(א)
בעל רישיון כללי אחראי לחבילה הנשלחת באמצעותו לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית כפי שהיא בתוקף אותה שעה (להלן – אמנת הדואר) ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.
(ב)
(1)
חבילה שנשלחה משטח של מינהל דואר שאינו מכיר באחריות לפי אמנת הדואר, וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי ועקב שירותים אלה, דינה, לענין אחריות בעל הרישיון הכללי, כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.
(2)
חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.
התיישנות [תיקון: תשס״ד]
לא ייזקק בית המשפט לתובענה על פי סעיפים 77 עד 83, אם תוך פרק הזמן המפורט להלן מיום שנתקבל דבר הדואר למשלוח לא דרש התובע, בכתב, פיצויים מבעל הרישיון הכללי, או שדרש כאמור אך לא הגיש תובענה תוך תשעים ימים מתאריך ההודעה על דחיית דרישתו:
שירות דואר פנים – שנה אחת;
שירות דואר בין־לאומי – שישה חודשים.
הגבלת אחריות [תיקון: תשס״ד]
נזק שגרם פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי במתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה – לא ישא בו הפקיד במידה העולה על אחריות בעל רישין כאמור, אלא אם כן גרם לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.
פטור מאחריות בשל עבירה או עוולה [תיקון: תש״ן]
לא יישא פקיד דואר באחריות פלילית או אזרחית על כך שבתום לב, בתוקף תפקידו, שידר או העביר במברק דבר שהוא עבירה או עוולה לפי כל דין או נטל חלק בשידור או בהעברה כאמור.
פטור מאחריות בשל לשון הרע [תיקון: תשס״ד]
בעל רישיון, עובדיו ופקידי הדואר מטעמו לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית בשל לשון הרע הנכללת בדברי הדואר אך בשל כך שנאספו, הועברו, חולקו או נמסרו בידיו בהתאם לתנאי רישיונו והוראות חוק זה.
תוכן מברק לא יימסר במשפט [תיקון: תשס״ד]
(א)
השר רשאי לקבוע בתעודה כי פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי לא יעיד בהליך משפטי או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מברק שהועבר על ידי בעל הרישיון כאמור או נמסר לו להעברה, ולא יציג את המקור של מברק כאמור שנחתם בידי השולח או מטעמו.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחת מאלה:
(1)
בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת;
(2)
שולח המברק או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון הכללי על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
(3)
בית משפט ציווה על הצגה כאמור.
תעתיק מברק ישמש ראיה [תיקון: תשס״ד]
תעתיק של מברק, החתום בחותמת של בעל רישיון כללי, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המברק המקורי ושהמברק האמור היה חתום ונמסר להעברה בידי האדם שבידיו הוא אמור להיות חתום ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המברק המקורי או את מסירת המברק להעברה, או את החותמת של בעל הרישיון כאמור שקיבל את התעתיק למסירה.
[תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב]
מתן השירותים הכספיים על ידי החברה [תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב]
(א)
החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים לשלן, שניתנו על ידי בנק הדואר כמשמעותו בחוק בנק הדואר כנוסחו ערב תחילתו של תיקון מס׳ 8, ואלה השירותים:
(1)
קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
(2)
העברת כספים באמצעות המחאות כסף;
(3)
העברת כספים באמצעות המחאות דואר;
(4)
קבלת שטרי חוב מבעלי חשבון סילוקים לגוביינה;
(6)
טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.
(5)
שירותי עזר לשירותים הכספיים המנויים בפסקאות (1) עד (4) המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם (בפרק זה – שירותי עזר);
(א1)
(1)
החברה הבת תיתן את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות החברה, לרבות באמצעות סוכני דואר שעמם התקשרה; ואולם החברה הבת לא תפתח בעצמה יותר מ־35 סניפים או סוכנויות דואר לשם מתן השירותים הכספיים; השר רשאי, באישור הוועדה, להגדיל את מספר הסניפים או הסוכנויות כאמור, אחת ל־12 חודשים.
(2)
השירותים הכספיים שתיתן החברה הבת באמצעות החברה כאמור בפסקה (1) וכן ההסדרים הכספיים שבין החברה הבת ובין החברה, לעניין מתן השירותים הכספיים כאמור, ייקבעו בהסכם ביניהן, ובאין הסכם – רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, להורות על השירותים וההסדרים כאמור, כולם או חלקם, ובלבד שההסדרים הכספיים שעליהם יורה ייקבעו על בסיס עלות מתן השירותים הכספיים בתוספת רווח סביר.
(ב)
החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.
(ג)
השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם ”בנק הדואר“, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה; לענין זה, ”חברה בבעלות ממשלתית מלאה“ – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975.
(ד)
חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם ”בנק הדואר“, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה.
(ה)
על אף האמור בכל דין, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, באמצעות החברה, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א); העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
איסור תשלום ריבית [תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב]
לא תשולם ריבית למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם בסעיף 88יא(א); החברה זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.
איסור מתן אשראי או משיכת יתר [תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב]
החברה בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה.
שירותי עזר [תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
(א)
כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות סעיף 1ז, החברה לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
(ב)
החברה בנותנה שירותי עזר לפי סעיף 88א(א)(5) רשאית להתקשר בהסכם עם כל בעל חשבון המבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.
[תיקון: תשע״ב]
הגדרה [תיקון: תשע״ב]
בפרק זה, ”לקוח“ – אדם המקבל שירות כספי מהחברה.
חובה לתת שירותים כספיים מסוימים [תיקון: תשע״ב]
(א)
בלי לגרוע מחובתה של החברה לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי סעיף 5ג, לא תסרב החברה סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי בסעיף 88א(א)(1), (2), (3), (6) או (9); השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
(ב)
התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתתו.
(ג)
בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, תודיע החברה למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין מתן השירותים הכספיים, ואם לא התקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב סירוב הנובע מאותה מדיניות כסביר.
איסור הטעיה [תיקון: תשע״ב]
לא תעשה החברה – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות כספי ללקוח (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים:
(1)
המהות והטיב של השירות;
(2)
מועד מתן השירות;
(3)
התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
(4)
זהות נותן השירות;
(5)
החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
(6)
המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
(7)
חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
(8)
תנאי האחריות לשירות;
(9)
תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.
איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות [תיקון: תשע״ב]
לא תעשה החברה – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי־ידיעתו את השפה או חוסר ניסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, והכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות כספי בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.
גילוי נאות [תיקון: תשע״ב]
(א)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע חובה על החברה, לפי הפירוט והדרך שיקבע –
(1)
לגלות ללקוחותיה כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות כספי שהיא נותנת והסיכונים הכרוכים בו;
(2)
לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלה בדבר השירותים הכספיים;
(3)
לתת ללקוחותיה, במועדים קבועים, דוחות על שירותים כספיים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.
(ב)
היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או למניעת פגיעה בלקוח כאמור בסעיף 88ה4, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע חובה על החברה לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שקבע ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; בתקנות כאמור רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה לעניין גודלן המזערי, היחס בינן ובין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.
מסירת מידע על התשלומים הנגבים בעד שירותים כספיים [תיקון: תשע״ב]
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 88ה5, החברה תמסור ללקוחותיה מידע בכתב על התשלום שהיא גובה בעד כל שירות כספי הניתן ללקוח.
(ב)
מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל מקום שבו ניתנים שירותי החברה, לרבות באתר האינטרנט של החברה.
(ג)
מדי שישה חודשים תשלח החברה לכל בעל חשבון שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו תשלומים בעד שירותים כספיים שקיבל, הודעה ובה מידע מרוכז וסיכום של כל התשלומים שנגבו ממנו; קיבל בעל חשבון הודעה כאמור באמצעות מחשב, תהיה החברה פטורה מהחובה לשלחה לבעל החשבון.
התניית שירות בשירות [תיקון: תשע״ב]
(א)
לא תתנה החברה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר שהחברה ציינה, אלא אם כן קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
(ב)
בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, תודיע החברה למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין התנאת מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש ובין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.
מועדים לזקיפת חיובים לחשבון לקוח [תיקון: תשע״ב]
השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו חיובים לחשבון של לקוח המתנהל אצל החברה בשל תשלום שהחברה גובה בעד מתן שירות כספי.
אחריות להטעיה [תיקון: תשע״ב]
היתה הטעיה בפרסומת של החברה, יראו כמטעים את החברה ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה – יראו גם אותם כמטעים.
פרסומת המכוונת לקטינים [תיקון: תשע״ב]
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל או עד גיל מסוים.
[תיקון: תשע״ב]
הגבלה על העברה [תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב]
מסמך המשמש להעברת כספים או להוצאת כספים מהחברה בנותנה את השירותים הכספיים לא יהיה עביר אלא לשם גביה על ידי בנקאי כמשמעותו בפקודת השטרות [נוסח חדש] (בחוק זה – בנקאי); ואולם רשאים השרים להורות שסוג מסוים של מסמכים כאמור יהא סחיר, ומשהורו כן יהא דין מסמכים אלה כדין שיקים כמשמעותם בפקודה האמורה.
פטור ממס בולים [תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2]
מסמך המשמש לעסקאות במסגרת השירותים הכספיים יהיה פטור ממס בולים.
שמירת מסמכים [תיקון: תשע״ב]
(א)
החברה תשמור כל מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, לרבות מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, שבע שנים לפחות מיום מתן השירותים הכספיים, בהתאם להוראות שייתן המפקח לעניין זה.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה תשמור כל מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון שבע שנים לפחות ממועד הסגירה.
אחריות החברה [תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב]
החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים; ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור.
סודיות [תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב]
(א)
כל החובות החלות על בנקאי בדבר שמירת סוד יחולו על החברה בנותנה את השירותים הכספיים ועל כל אדם הממלא תפקיד בה.
(ב)
אדם המגלה שלא כדין ידיעה שהגיעה אליו עקב מילוי תפקידו כאמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, (בחוק זה – חוק העונשין).
שמירת דינים [תיקון: תשע״ב]
אין בהוראות פרק זה, לעניין הסדרת שירותים כספיים ובכלל זה לעניין הגשת דוחות, כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.
סמכות השר לדרוש מידע [תיקון: תשע״ב]
הסמכות הנתונה לשר כלפי בעל רישיון לפי סעיף 1ו תהיה נתונה לו גם כלפי החברה הבת או החברה לשם הסדרת תחום השירותים הכספיים, ויחולו לעניין זה הוראות הסעיף האמור, בשינויים המחויבים.
תקנות וביצוע [תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב]
(א)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה לענין פסקאות (1) ו־(2), רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע פרק זה, לרבות תקנות בדבר –
(1)
תשלומים בעד השירותים הכספיים;
(2)
הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים;
(3)
השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותן של החברה והחברה הבת לפי פרק זה והפיקוח והבקרה עליהן;
(4)
תנאי הכשירות הנדרשים מנושאי משרה בחברה הבת.
(ב)
(בוטל).
החברה הבת [תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב]
(א)
בסעיף זה –
”החברה הבת“ – כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
”החזקת כספים“ – לרבות רישומי הזכאים והחייבים לכספים;
”הכספים“ – כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת באמצעות החברה בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה תמורת מתן שירותים כאמור;
(ב)
לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת שלא יהיו לה רווחים.
(1-5)
(נמחקו);
(ג)
החברה תחזיק את כל מניות החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר מניות בחברה הבת, למשכנן או לשעבדן.
(ג2)
לפחות שליש מחברי הדירקטוריון של החברה הבת יהיו בעלי השכלה וניסיון בתחום פעילותה של החברה הבת, ויחולו עליהם תנאי הכשירות החלים לגבי דירקטור חיצוני לפי סעיף 240(א1), (ב), (ג), (ד) ו־(ו) לחוק החברות.
(ג3)
(1)
דירקטוריון החברה הבת ימנה, מבין חבריו, ועדת השקעות שבה יכהנו מספר אי־זוגי של חברים שלא יפחת משלושה, ובהם לפחות אישה אחת, ובלבד שיושב ראש דירקטוריון החברה הבת יהיה יושב ראש ועדת ההשקעות, ולפחות אחד מחבריה יהיה דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג2).
(2)
תפקידי ועדת ההשקעות הם:
(א)
להמליץ לדירקטוריון החברה הבת על מדיניות השקעת הכספים באפיקי השקעה כאמור בסעיף קטן (ה)(2);
(ב)
להנחות את המנהל הכללי של החברה הבת ביישום מדיניות ההשקעות שקבע דירקטוריון החברה הבת לאחר שקיבל את ההמלצות כאמור בפסקת משנה (א).
(3)
לא ימונה לחבר בוועדת ההשקעות ולא יכהן בה מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר ועדת ההשקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.
(ד)
לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין.
(ד1)
החברה תקיים הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת לחברה הוראות לעניין זה.
(ה)
החברה תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן:
(1)
(2)
באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה, כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח.
גביית תשלום [תיקון: תשע״א, תשע״ב]
החברה, בנותנה שירותים כספיים מטעם החברה הבת לפי סעיף 88א(א), רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי סעיף 88י(א)(1); בסעיף זה –
”החברה הבת“ – כהגדרתה בסעיף 88יא;
”שירות כספי“ – למעט השירות האמור בסעיף 88א(א)(5) ו־(6).
[תיקון: תשע״ב]
מינוי המפקח לענייני השירותים הכספיים [תיקון: תשע״ב]
השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותן של החברה והחברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ובכלל זה פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיון הכללי שהוענק לחברה; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 88טז.
הוראות ניהול תקין [תיקון: תשע״ב]
(א)
המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותן וניהולן התקינים של החברה והחברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ואת השמירה על עניינם של הלקוחות וכדי למנוע פגיעה ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן (בסימן זה – הוראות ניהול תקין).
(ב)
הוראות ניהול תקין יכול שיינתנו גם בעניינים אלה:
(1)
קיום שיעור יחסי בפריטים או בסוגי פריטים שבפסקאות משנה (א) עד (ג) לעומת פריטים או סוגי פריטים שבפסקת משנה (ד):
(א)
התחייבויות החברה הבת;
(ב)
פיקדונות המופקדים בחברה הבת;
(ג)
הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים שלא חולקו, של החברה;
(ד)
נכסים של החברה הבת, לרבות חובות המגיעים לה;
(2)
ההון העצמי המזערי הנדרש מהחברה כתנאי למתן השירותים הכספיים, כולם או חלקם; הוראות ניהול תקין לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר.
(ג)
אין חובה לפרסם ברשומות הוראות ניהול תקין, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
(ד)
הוראות ניהול תקין וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של החברה.
תיקון ליקויים [תיקון: תשע״ב]
(א)
היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או החברה הפרה הוראה מהוראות ניהול תקין, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יפרט את ההפרה, ידרוש את תיקונה בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה לגבי ההפרה ולגבי הדרישה לתיקונה, בתוך התקופה שיקבע בהודעה.
(ב)
הגישה החברה הבת או החברה, לפי העניין, הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח ויודיע לה על החלטתו.
(ג)
סבר המפקח כי החברה הבת או החברה לא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות לה, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להימנע מהפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כל עוד לא תוקנה, בהתאם לתנאים שיקבע.
(ד)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן בכל הנוגע לשירותים הכספיים, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.
הסמכת פקחים [תיקון: תשע״ב]
(א)
השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, פקחים לשם הפעלת הסמכויות לפי סעיף 88יז; הפעלת הסמכויות כאמור בידי הפקחים תיעשה בהתאם להנחיות המפקח.
(ב)
לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש פקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 88יז, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.
סמכויות פיקוח [תיקון: תשע״ב]
לשם פיקוח וביקורת על פעילותן של החברה והחברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים, רשאי המפקח או פקח –
(1)
להיכנס לכל מקום שבו החברה הבת, החברה או סוכן דואר מנהלים את עסקיהם, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
(2)
לדרוש מהחברה הבת, מכל נושא משרה בה, ממי שמועסק על ידה, ומגורם אחר הפועל מטעמה של החברה הבת, לרבות החברה, רואה החשבון המבקר של החברה ושל החברה הבת או סוכן דואר, כל מידע או מסמך הנדרשים לדעתו לשם פיקוח וביקורת על פעילותן של החברה והחברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים, והכל בתוך התקופה שנקבעה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לעניין זה, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.
זיהוי מפקח או פקח [תיקון: תשע״ב]
מפקח או פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סימן זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.
דוחות [תיקון: תשע״ב]
(א)
החברה והחברה הבת יגישו למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליהן, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
(ב)
החברה הבת תפרסם פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלה, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
(ג)
המפקח רשאי להורות לחברה להגיש לו דוחות נוספים, ובכלל זה דוחות תמחיר, באופן, במועדים ולתקופות שיורה או בהתרחש אירוע שיורה.
דיווח החברה הבת על מעילה [תיקון: תשע״ב]
(א)
נודע לחברה או לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיהן, סוכן דואר או נושא משרה בהן היה מעורב במעילה הנוגעת לשירותים הכספיים או לכספים כמשמעותם בסעיף 88יא שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה או של החברה הבת ולמפקח.
(ב)
הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כמו כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
(ג)
בסעיף זה, ”מעילה“ – עבירה על אחת מהעבירות המנויות בסימנים א׳, ו׳ ו־ז׳ של פרק י״א לחוק העונשין, התשל״ז–1977, והכל לגבי נכסים של החברה והחברה הבת ונכסים המוחזקים בהן או המנוהלים על ידיהן.
חובת סודיות על המפקח או מי מטעמו [תיקון: תשע״ב]
(א)
לא יגלה המפקח, פקח או אדם אחר הפועל מטעמו של המפקח מידע ולא יראה מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי פרק זה, אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני החברה או החברה הבת, בלבד – אם ניתנה לכך הסכמת החברה או החברה הבת, לפי העניין.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), המפקח רשאי לגלות מידע או להראות מסמך לנגיד כהגדרתו בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010, ובלבד שנוכח כי המידע או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידי בנק ישראל.
(ג)
המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו, בניגוד להוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
גניבת דבר דואר
פקיד דואר שגנב דבר דואר או מתוכו, הסתירו או השמידו במהלך העברתו, דינו – מאסר חמש שנים; הכיל דבר הדואר כסף, שטר, נייר ערך או חפץ, דינו – מאסר עשר שנים.
עשייה שלא כדין [תיקון: תש״ן, תשס״ד]
(א)
פקיד דואר של בעל רישיון כללי שללא סמכות כדין פתח, עיכב או השהה דבר דואר או עשה לגביו מעשה אחר שאינו רשאי לעשות בתוקף תפקידו, או שביודעין התיר לאחר לעשות מעשה כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב)
אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לאסור על בעל רישיון כללי את פתיחתו, עיכובו או השהייתו של דבר דואר בדרך שנקבעה בכללים מחמת אחד מאלה:
(1)
העדר מען נכון;
(2)
הנמען נפטר או אי אפשר למצאו;
(3)
הנמען סירב לקבלו או סירב לשלם או לא שילם את דמי הדואר בעדו;
(4)
דבר הדואר מכיל פריטים שהעברתם בדואר אסורה לפי האמנה וההסכמים של איגוד הדואר העולמי או לפי הכללים;
(5)
קיים חשד סביר כי נעברה עבירה לגבי דבר הדואר או באמצעותו לפי חוק זה או לפי דין אחר.
(ג)
דבר דואר שנפתח, עוכב או הושהה כאמור ינהג בו פקיד הדואר בהתאם לאמור בכללים.
הפרת סודיות
פקיד דואר שמסר ידיעה בענין דבר דואר או תכנו, שהגיעה אליו תוך עבודתו או בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו – מאסר שלוש שנים.
הפרת איסור מתן שירותי דואר בלא רישיון או היתר [תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
(א)
הנותן שירות דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או הפועל שלא לפי היתר, בניגוד להוראות סעיף 1א(ב), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(א1)
היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ב)
בית המשפט רשאי לצוות על החרמת כל דבר דואר שלגביו נעברה עבירה על סעיף 1א(ב) ולהורות מה ייעשה בו.
רשלנות המעביר דואר [תיקון: תשס״ד]
מועסק בהובלה, בשמירה או במסירה של שק דואר או של דבר דואר, שבמהלך ההעברה עשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
(1)
התיר לאדם שאינו מוסמך לכך לנסוע ברכב שאינו מורשה להסיע נוסעים והמשמש להובלת שק דואר או דבר דואר;
(2)
תוך כדי העסקתו כאמור או בהיות שק הדואר או דבר הדואר בשמירתו או בהחזקתו, הניח אותו ללא שמירה או הניח לאדם שאינו מוסמך לכך לשמור עליו;
(3)
סיכן את בטיחותו של שק דואר או דבר דואר מחמת אי־זהירות, התרשלות או התנהגות שלא כשורה;
(4)
אסף, קיבל, הוביל או מסר דבר דואר שלא במהלך הרגיל של בעל רישיון כללי, ואין לו רשות לכך;
(5)
האיט במזיד הובלתם של שק דואר או דבר דואר, או לא נקט זהירות ושקידה כראוי להובילם בבטיחות ובמהירות הראויה.
בעל שירות נדרש שסירב להסדיר הובלה [תיקון: תשס״ד]
(א)
בעל שירות נדרש שסירב לעשות, או לא עשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתו של השר, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה שנמסרה לו לפי סעיף 61, או שהוא, עובדו או שלוחו עשו אחת מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1)
סירב להוביל, או לא הוביל, שקי דואר שמסר לו פקיד דואר;
(2)
סירב לקבל, לאסוף, למסור או להניח שקי דואר, או שלא עשה כן במקומות, בימים ובשעות הנהוגים בקו – כפי שהורתה לו החברה.
(ב)
אחריות פלילית לפי סעיף זה לא תגרע מאחריותו של בעל שירות נדרש על פי סעיף 64.
עבירות מפעיל [תיקון: תשס״ד]
(א)
אלה דינם קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(1)
מפעיל שלא קיים את הוראות סעיף 66;
(2)
מפעיל שלא מסר דבר דואר כאמור בסעיף 67;
(3)
מפעיל שפתח שק דואר שהופקד בידו להובלה, או שהוציא כל דבר מתוך שק כאמור;
(4)
מי שקיבל מידי מפעיל או מטעמו שק דואר או דבר דואר, כדי שיביאם לבית דואר ובמזיד שבר את החותם של שק הדואר או פתח את דבר הדואר.
(ב)
איש צוות בכלי טיס או בכלי שיט שביודעין עיכב דבר דואר שנמסר למפעיל לשם העברתו לחברה, דינו – קנס כאמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין; הוסיף ועיכב את דבר הדואר אחרי שהחברה דרשה אותו, דינו – כפל הקנס האמור.
הגדרת מוביל דואר
בסימן זה, ”מוביל דואר“ – אמצעי הובלה שדברי דואר נישאים בו וכן אדם המועסק בהובלת דברי דואר או במסירתם.
גניבה או פגיעה בשק דואר או בדבר דואר [תיקון: תשס״ד]
העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
(1)
גנב שק דואר;
(2)
גנב דבר דואר משק דואר, מבית דואר, מפקיד דואר או ממוביל דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
(3)
גנב כסף, שטר, נייר ערך או חפץ מתוך דבר דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
(4)
עצר מוביל דואר בכוונה לשדוד אותו או לחפש בו;
(5)
סילק או פתח שלא כדין שק דואר שנשלח באמצעות מוביל דואר;
(6)
הוציא שלא כדין דבר דואר במהלך העברתו מתוך שק דואר שנשלח כאמור.
משלוח חמרים מסוכנים
מי ששלח דבר דואר שיש בו חומר נפץ, חומר מסוכן אחר, יצור חי מסוכן או כל דבר אחר העלול לפגוע באדם, דינו – מאסר שלוש שנים.
הסתרת דברי דואר
מי שמצא דבר דואר או שנמסר לו שלא כשורה דבר דואר, ובידיעה, שהיה צריך להימסר לאדם אחר, החביאו או עיכבו במזיד, או סירב למסרו או לא מסרו לאחר שפקיד דואר דרש זאת ממנו, דינו – מאסר שנתיים.
משלוח חמרים מזיקים
מי ששלח דבר דואר שיש בו אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:
(1)
מכשיר חד שאינו מוגן כיאות, חומר מזיק, יצור חי מזיק או כל דבר אחר העלול לפגוע בדברי דואר אחרים;
(2)
סמים מסוכנים שהכנסתם בדבר דואר לא הורשתה במפורש באמנה ובהסכמים של איגוד הדואר העולמי.
פתיחה או עיכוב של דבר דואר [תיקון: תשנ״ח, תשס״ד]
(א)
מי שאינו מועסק על ידי בעל רישיון ועשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
(1)
פתח דבר דואר שהיה צריך להימסר לאחר או גרם לפתיחתו;
(2)
הפריע או עיכב הובלת דבר דואר או מסירתו לנמען.
(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוא אפוטרופסו של קטין או של פסול דין שאליו ממוען דבר הדואר.
ביול שלא כדין [תיקון: תשנ״ח, תשס״ד]
(א)
מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
(1)
הסיר שלא כדין בול מדבר דואר במהלך העברתו בחברה, או ממסמך של החברה;
(2)
השתמש לצורך תשלום דמי דואר בבול דואר שבוטל בחותם או בסימן אחר שנעשה בו בבית דואר;
(3)
השתמש בבולים או בדברי בולים שלא הונפקו כדין או שלא אושרו, תוך הימנעות מתשלום דמי דואר.
(ב)
יראו כעושה עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) ו־(3) גם מי שהמען הרשום על דבר הדואר או שסימן המופיע על דבר הדואר מצביע עליו כמי ששלח את דבר הדואר או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו.
הפרת איסור הנפקת בולים [תיקון: תשנ״ח, תשס״ד]
המנפיק בול שלא אושר כאמור בסעיף 1 והנחזה לציין תשלומם של דמי דואר, או המנפיק דברי בולים שעליהם הוטבע בול כאמור, דינו – מאסר שנה אחת; הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סימן שהנפיק בעל רישיון כדין לצורך ציון תשלום דמי דואר.
התחמקות מתשלום דמי דואר [תיקון: תשס״ד]
מי שהשיג שירות משירותי בעל רישיון כללי בתחבולה כדי להשתמט מתשלום המגיע תמורתו, דינו – מאסר ששה חדשים.
נזק לנכסי בעל רישיון כללי [תיקון: תשס״ד]
(א)
מי שכתב על נכס של בעל רישיון כללי או הדביק עליו שלא כדין כרזה או מודעה, דינו – מאסר שלושה חדשים.
(ב)
יראו כמבצע עבירה לפי סעיף זה גם מי שתכנה של הכרזה או המודעה מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
(1)
העבירה נעברה שלא בידיעתו;
(2)
הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
(ג)
לענין סעיף זה, ”נכס של בעל רישיון כללי“ – בית דואר, תיבת דואר, לוחיות או שלט של בעל רישיון כללי וכל נכס שבעל רישיון כללי מחזיק בו או המשמש אותו.
הפרעה לעבודת פקיד דואר [תיקון: תשס״ד]
מי שהפריע לפקיד דואר במילוי תפקידו לאחר שהוזהר שלא לעשות כן, דינו – קנס.
מרמה
מי שעשה אחת מאלה, דינו – קנס:
(1)
רשם במזיד על גבי דבר דואר שנשלח בדואר אמרה כוזבת בדבר תכולתו;
(2)
בכוונת מרמה שם בבית דואר דבר דואר הנחזה כאילו חל עליו פטור או זכות יתר לפי כל דין הנוגע לדברי דואר.
משלוח דואר בניגוד לכללים [תיקון: תשס״ד]
מי שעבר על הוראות סעיפים 56 ו־57, לאחר שבעל הרישיון הכללי הזהירו בכתב שלא לעשות כן, דינו – קנס.
התראּות כבית דואר [תיקון: תשס״ד]
(א)
לא יסמן אדם מקום השייך לו או הנמצא בשליטתו, בסימנים, מלים או אותיות המצביעים או המרמזים, כי יש במקום תיבת דואר או כי המקום הוא בית דואר של בעל רישיון, ולא ירשה בו את קיומם, אלא בהרשאת בעל הרישיון.
(ב)
מי שהפר הוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 60(א)(1) לחוק העונשין.
עיסוק בבית דואר או לידו
מי שעסק במסחר, במלאכה או ברוכלות, בתוך בית דואר או סמוך לפתחו, דינו – קנס.
[תיקון: תשס״ד]
הגדרות [תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
”רישיון“ – לרבות היתר כללי לפי חוק זה;
”הפרשי הצמדה וריבית“ – כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת.
עיצום כספי [תיקון: תשס״ד, תשע״ב, תשע״ז, [י״פ הודעות]]
(א)
הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 27,520 שקלים חדשים:
(1)
הפר הוראה שניתנה כאמור בסעיף 1ה(ב) ושנועדה למנוע פגיעה במתן שירותי הדואר באורח תקין וסדיר או פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר;
(2)
התנה שירות ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר או באי־קבלת שירות מבעל רישיון אחר, והכל בניגוד להוראת סעיף 1ז או תנאי מתנאי אישור שניתן לפיו;
(3)
לא סיפק לבעל רישיון אחר שירות המבוסס על התשתית שלו בהתאם לקביעה או הוראה לפי סעיף 5ב(א);
(4)
לא סיפק לציבור שירות דואר שנקבע כשירות דואר בסיסי בניגוד להוראות סעיף 5ג או חרג מתקני איכות או שירות שנקבעו לפי הסעיף האמור;
(5)
הפר תנאי מתנאי רישיונו או לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל לפי תנאי כאמור בתוך פרק הזמן שנקבע בהוראה.
(ב)
הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 13,250 שקלים חדשים:
(1)
לא מסר מידע בתוך התקופה שנקבעה לכך או באופן הקבוע לכך בדרישת השר לפי סעיף 1ו;
(2)
לא סימן דבר דואר המועבר על ידו או בית דואר שלו, בניגוד להוראת סעיף 52(ב);
(3)
(החל מיום 8 במרץ 2018): קיבל דבר דואר רשום למשלוח כשלא מצוינים על גביו הפרטים שיש לציינם לפי סעיף 56א(א)(1) ו־(2), בניגוד להוראות סעיף 56א(ב);
(4)
(החל מיום 8 במרץ 2018): לא ציין בהודעת דואר רשום את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר הרשום, בניגוד להוראות סעיף 56א(ג).
(ג)
הפרה החברה הבת תנאי מתנאי ההיתר לשירותים כספיים שנקבע לפי סעיף 88ב, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 27,520 שקלים חדשים.
(ד)
הפרה החברה הבת או החברה הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 13,520 שקלים חדשים:
(1)
לא סיפקה לציבור שירות כספי בסיסי או חרגה מתקני איכות או שירות, בניגוד להוראות סעיף 88ב1(ב);
(2)
הפרה הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף 88ה5 לעניין גילוי נאות;
(3)
לא מסרה ללקוח מידע, בהתאם להוראות סעיף 88ה6;
(4)
הפרה הוראה שנקבעה לפי סעיף 88ה8 לעניין מועד זקיפת חיובים לחשבון של לקוח;
(5)
לא מסרה מידע או מסמך, לפי דרישה, בניגוד להוראות סעיף 88ט2 או 88יז(2);
(6)
גבתה תשלום בעד שירות כספי בניגוד להוראות לפי סעיף 88י(א)(1);
(7)
לא קיימה הפרדה חשבונאית, בניגוד להוראות לפי סעיף 88יא(ד1);
(8)
הפרה הוראה שנתן המפקח לפי סעיפים 88יד או 88טו;
(9)
לא הגישה דוח למפקח, בניגוד להוראות סעיף 88יט(א) או (ג), או לא פרסמה פרטים מהדוח הכספי, בניגוד להוראות סעיף 88יט(ב).
הודעה על כוונת חיוב [תיקון: תשע״ב]
(א)
היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, החברה הבת או החברה הפרו הוראה החלה עליהם כאמור בסעיף 109ב (בפרק זה – המפר) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את אלה:
(1)
המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 109ב2;
(4)
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 109ד.
זכות טיעון [תיקון: תשע״ב]
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 109ב1 רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, בכתב או בעל פה כפי שיקבע המנהל או המפקח, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה ב־30 ימים נוספים.
החלטת המנהל או המפקח ודרישת תשלום [תיקון: תשע״ב]
(א)
המנהל או המפקח, לפי העניין, יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 109ב2, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 109ג1.
(ב)
החליט המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
(2)
שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך בכתב.
(ג)
בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
(ד)
לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 109ב2, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי הסעיף האמור, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
שינוי סכומים [תיקון: תשס״ד]
שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור הועדה, רשאי לשנות בתקנות את הסכומים כאמור בפרק זה.
סכומים מופחתים [תיקון: תשע״ב]
(א)
המנהל או המפקח, לפי העניין, אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי פרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי פרק זה, ובשיעורים שיקבע.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת [תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה כאמור בסעיף 109ב, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי [תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור בסעיף 109ב2 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 109ט, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות אותו סעיף, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב)
סכומי העיצום הכספי לפי פרק זה יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום העיצום הכספי [תיקון: תשע״ב]
העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 109ב3.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשס״ד]
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית.
גביה [תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
(א)
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).
(ב)
בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, כולן או מקצתן.
עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר [תיקון: תשע״ב]
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 109ב ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
(א)
תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של המפר.
(ב)
הוגש נגד אדם או תאגיד כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
ערעור על עיצום כספי [תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
(א)
על דרישת תשלום ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום.
(ב)
אין בהגשת ערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או המפקח, לפי העניין או שבית המשפט הורה על העיכוב.
(ג)
התקבל הערעור, יוחזר סכום העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
(ד)
(בוטל).
פרסום [תיקון: תשע״ב]
(א)
הטיל המנהל או המפקח עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
(1)
דבר הטלת העיצום הכספי;
(2)
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
(3)
סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4)
אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
(5)
פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(6)
שם המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
(ב)
הוגש ערעור על דרישת תשלום, יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
(ג)
על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ד)
פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים.
(ה)
שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום לפי סעיף זה כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א) בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ד).
[תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
[תיקון: תשס״ד]
הסכם להעברת עובדים
נחתם בין המדינה לבין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות יחולו הוראות אלה מיום תחילתו של ההסכם (להלן – הסכם להעברת עובדים):
(1)
עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר;
(2)
על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
(3)
עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) ולא הסתגל לעבודה ברשות בתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם להעברת עובדים, לא יחולו עליו הוראות פסקה (2) וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם להעברת עובדים;
(4)
זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המדינה מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד המדינה, שהרשות קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת עובדים – לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן מן המדינה.
הסכם עבודה
תנאי הסכם עבודה בין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, טעונים אישור השר ושר האוצר, וזאת לתקופה של שנה אחת מיום העברת רוב עובדי שירותי הדואר במשרד התקשורת לרשות.
[תיקון: תשס״ד]
הסכם להעברת עובדים לחברה [תיקון: תשס״ד]
נחתם בין הרשות לבין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, לאחר שקוים משא ומתן בין הצדדים, הסכם בדבר העברת עובדים משירות הרשות לשירות החברה, יחולו ההוראות כמפורט להלן מיום תחילתו של ההסכם (בסעיף זה – הסכם להעברת עובדים לחברה):
(1)
עובד הרשות שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שקבע השר;
(2)
על אף האמור בכל דין, עובד הרשות שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה – עובד מועבר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
(3)
זכויותיו של עובד מועבר כלפי הרשות מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותו עובד הרשות, שהחברה קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת העובדים לחברה – לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן אלא מהחברה;
(4)
עובד מועבר שערב תחילתו של תיקון מס׳ 8 היה זכאי לגמלאות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 (בסעיף זה – חוק שירות המדינה גמלאות), ימשיך להיות זכאי לגמלאות כאמור;
(5)
על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, כל העלאה של המשכורת, לרבות באמצעות קידום בדרגה או מתן תוספות שכר, שתינתן לעובדים המועברים לחברה במסגרת ההסכם להעברת עובדים לחברה, לא תביא לשינוי בגמלה המשולמת למי שפרש מהרשות לפני יום ההעברה לחברה, ושהוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) הוחלו לענין גמלתו.
קרן להבטחת תשלומי פנסיה לעובדים [תיקון: תשס״ד־2]
(א)
החברה תעביר לקרן לצבירת תשלומי גמלאות לעובדי החברה שתאושר בידי שר האוצר (בסעיף זה – הקרן), שיעור מתוך הכנסות החברה כלהלן:
(1)
בשנת 2005 – 1.5%;
(2)
בשנים 2006 ו־2007 – 2.5%;
(3)
החל בשנת 2008 ועד הפקדת יתרת הגירעון האקטוארי – 3.5%.
(ב)
בסעיף זה –
”הכנסות החברה“ – כמשמעותם בסעיף 37א(א);
”יתרת הגירעון האקטוארי“ – סכום יתרת הגירעון ביעודות הצבורות בחברה לצורך תשלומי הגמלאות לעובדיה שעליהם חל חוק שירות המדינה (גמלאות), ביחס להתחייבויות לגמלאות לעובדים אלה, לאחר הפקדת סכומים שונים שהוסכמו, כפי שייקבע בין החברה לבין נציגות העובדים, באישור החשב הכללי במשרד האוצר ערב תחילתו של תיקון מס׳ 8.
(ג)
אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכויות החברה או העובדים לפי כל דין או הסכם.
[תיקון: תשס״ד]
הסכם להעברת נכסים [תיקון: תשמ״ו, תש״ן]
(א)
בסימן זה, ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
(ב)
על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, מותר, בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לרשות את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי השירותים אשר יינתנו בידי הרשות, החל ביום שייקבע לפי סעיף 127(ג), ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי השירותים האמורים ערב היום האמור; להסכם כאמור ייקרא להלן בסימן זה – הסכם להעברת נכסים.
(ג)
העברת זכויות לרשות לפי ההסכם להעברת נכסים או רישום הזכויות על שמה, פטורים מתשלום החל לפי כל דין או הסכם על העברה או רישום כאמור; שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות גם מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.
העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות
משנחתם ההסכם להעברת נכסים רשאי השר לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.
העברת תקציב
(א)
בסעיף זה –
”היום הקובע“ – היום שנקבע לפי סעיף 127(ג);
”השנה השוטפת“ – שנת הכספים שבה היום הקובע.
(ב)
הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים אשר הוקצבו בחוק התקציב לשנה השוטפת לפעולותיהן של יחידות משרד התקשורת המועברות לרשות וטרם הוצאו ביום הקובע; עד לסיומה של שנת הכספים השוטפת יהיה התקציב לפעולות הרשות לפי התקציב שהועבר לרשות כאמור, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.
תביעות תלויות ועומדות
השר רשאי לקבוע בצו כי הרשות תבוא במקום המדינה לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, שהן בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור בסעיף 112(ב), וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה.
[תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2]
העברת נכסים, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה [תיקון: תשס״ד]
(א)
”יום התחילה“ – יום תחילתו של תיקון מס׳ 8;
”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
(ב)
כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה.
(ג)
כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.
העברת נכסים מהמדינה לחברה בהסכם [תיקון: תשס״ד]
על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, מותר בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לחברה את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעברו מהרשות למדינה לפי הוראות סעיף 115א, והדרושים לשם מתן השירותים אשר יינתנו בידי החברה לפי הוראות חוק זה (בסימן זה – הסכם להעברת נכסים).
תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות [תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2]
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לענין העברת הפעילות, הנכסים, החובות וההתחיבויות מהרשות למדינה ומבנק הדואר ומהמדינה לחברה, הוראות, על אף האמור בכל דין, בכל אחד מאלה:
(1)
פטור מלא או חלקי ממסים, מתשלומי אגרות או מתשלומי חובה אחרים, בתנאים שקבע;
(2)
הוראות ותיאומים לענין חבות המס, לרבות לענין קביעת יום רכישה, מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה או יתרת שווי רכישה;
(3)
הוראות מיוחדות לענין קביעת ההכנסה החייבת וחישובה, והמסים החלים על החברה, לרבות בנוגע להסדרי הפרישה והגמלאות של עובדי הרשות.
העברת זכויות, חובות והתחייבוית, מהמדינה לחברה, בצו [תיקון: תשס״ד]
(א)
שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור הועדה, יקבע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות סעיף 115א.
(ב)
שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות סעיף 115א, כולן או חלקן.
העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות מבנק הדואר לחברה, בצו [תיקון: תשס״ד־2]
שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או בהסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום בנק הדואר, הן לגבי הזכויות והסמכויות של בנק הדואר והן לגבי החבויות וההתחייבויות שהיו מוטלות על הבנק ערב יום התחילה.
תביעות תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו [תיקון: תשס״ד־2]
שר האוצר בהסכמת השר, רשאי, לקבוע בצו, כי החברה תבוא במקום בנק הדואר לענין תביעות שהיו תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו, כולן או חלקן, ערב יום התחילה.
[תיקון: תשע״ב]
תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות מהחברה לחברה הבת [תיקון: תשע״ב]
הוראות סעיף 115ג יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין העברת פעילות, נכסים, חובות והתחייבויות מהחברה לחברה הבת.
המדינה כמקבל שירות
דין המדינה כדין כל מקבל שירות לענין קבלת שירותים על פי חוק זה.
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
פרסום כללים [תיקון: תשנ״ח, תשס״ד]
(א)
בעל רישיון כללי יוציא מדריך דואר שיכלול בין היתר את הכללים.
(ב)
כללים שפורסמו במדריך הדואר תחילת תוקפם ביום פרסומם אם אין בהם הוראה אחרת בענין זה.
(ג)
הכללים אינם טעונים פרסום ברשומות אך הם יהיו פתוחים לעיון הציבור בכל סניפי הדואר של בעל רישיון כללי.
היתרים קיימים [תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
(א)
היתר שניתן לפי פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל״ז–1976, ושהיה בתוקף ערב קבלתו של חוק זה בכנסת רואים אותו כהיתר שניתן לפי חוק זה.
(ב)
מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות סעיף 50 לחוק זה, כנוסחו לפני יום תחילתו של תיקון מס׳ 8, ורישומו כאמור היה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כמי שפועל לפי היתר לאחר היום האמור.
(ג)
אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות סעיף 1ב או 1ג, לפי הענין, לשנות היתר שהוענק כאמור, להגבילו, להתלותו או לבטלו, ובכלל זה ליתן תחתיו רישיון או להעניק היתר לפעילויות שניתן לגביהן היתר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), כולן או מקצתן.
שמירת דינים
אין האמור בחוק זה גורע מסמכויות בדיקה ופיקוח על דברי דואר מכוח כל חיקוק.
ביטול
פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל״ז–1976 – בטלה.
ביצוע ותקנות [תיקון: תש״ן, תשס״ד]
(א)
שר התקשורת אחראי לביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ורשאי הוא, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר פיקוח על בעל רישיון, על פעולותיו של בעל רישיון והבאים מטעמו, על אופן מתן שירותים על ידי בעל רישיון, וכן בדבר התנאים שבהם רשאי בעל רישיון להגביל או להפסיק את מתן השירותים הניתנים על ידו, כולם או מקצתם.
(ב)
(בוטל).
תחילה
(א)
תחילתם של סעיפים 2 עד 4, 8 עד 20, 25, 26, 29(ב), 34, 112, 117 ו־126 ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות.
(ב)
תחילתו של סעיף 125(2) ביום תחילתו של חוק הבזק.
(ג)
תחילתם של יתר סעיפי חוק זה ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו, באישור שר האוצר, ההסכמים האמורים בסעיפים 110 ו־111 וההסכם להעברת נכסים האמור בסעיף 112, ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום החתימה על ההסכמים האמורים.
פרסום
חוק זה יפורסם תוך עשרים ימים מקבלתו בכנסת.
[תיקון: ק״ת תשנ״ב, ק״ת תשע״ב]
בארץ:
מכתב רגיל
עד 10 מברקים בדיוור
גלויה
(בוטל)
חבילה אחת
לחו״ל:
מכתב בדרך הים והיבשה, שמשקלו אינו עולה על 250 גרם
איגרת אויר
(בוטל)
(בוטל)
צרור קטן בדרך הים והיבשה, שמשקלו אינו עולה על 500 גרם

נתקבל בכנסת ביום ד׳ בשבט התשמ״ו (14 בינואר 1986).
  • יצחק שמיר
    שר החוץ
    ממלא מקום ראש הממשלה
  • אמנון רובינשטיין
    שר התקשורת
  • חיים הרצוג
    נשיא המדינה
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
צו מניעה בעקבות פרסומים משמיצים בפייסבוק וביוטיוב סגירת תיק פרקליטות ללקוח שהואשם באונס בתוך המשפחה סגירת תיק במסגרת הליך שימוע בעבירות איומים והיזק לרכוש הארכת מאסר מותנה לנאשם בפעם השלישית בעבירות סמים

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015