חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה)

חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה)

חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס״ח–2007

1.
הגדרות ופרשנות [תיקון: תשע״א, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ו, תשע״ו־2]
(א)
בחוק זה –
”בעל שליטה“ ו”קרוב“ – (ההגדרה תימחק ב־1 בינואר 2017): כהגדרתם בסעיף 32(9) לפקודה;
”הכנסה חודשית ממוצעת“ – סך כל הכנסת העבודה של עובד בשנת המס, כשהוא מחולק במספר חודשי העבודה בפועל, ואם היתה לעובד בשנת המס הכנסה מעסק או ממשלח יד – סך כל הכנסת העבודה בתוספת סך כל הכנסתו מעסק או ממשלח יד באותה שנת מס, כשהסכום המתקבל מחולק במספר חודשי ההכנסה בפועל; לעניין זה, ”חודשי ההכנסה בפועל“ – 12 חודשים, ולגבי מי שפתח עסק או מי שהחל לעסוק במשלח יד במהלך שנת מס או שחדל לעסוק בעסקו או במשלח ידו במהלך שנת מס, לגבי אותה שנת מס – חודשי העבודה בפועל, בצירוף מספר החודשים שבהם העסק היה פעיל ושאינם חופפים לחודשי העבודה בפועל;
”הכנסה מעסק או משלח יד“ – הכנסה לפי סעיף 2(1) או (8) לפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי סימן ג׳ בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי וגמלה לשמירת הריון המשתלמת לפי סימן ה׳ בפרק ג׳ לחוק האמור ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי, ואולם במקרה שבו סכום ההכנסה כאמור נמוך מאפס יראו את סכום ההכנסה כאפס; לעניין זה, ”ניכויים“ – למעט ניכויים כמפורט להלן:
(1)
(2)
ניכוי שהותר לפי סעיף 32(14)(ב) לפקודה;
(3)
(4)
”הכנסה נוספת“ – הכנסה שהיא אחת מאלה:
(1)
קצבה שהיא הכנסה לפי סעיף 2(5) לפקודה, למעט קצבה המשתלמת לעובד בשל נכותו, בשל אבדן כושר עבודתו או בשל מותו של בן זוגו;
(2)
גמלה המשתלמת מאת המוסד לביטוח לאומי, לפי סימן ד׳ לפרק ה׳ ולפי פרק ו׳ לחוק הביטוח הלאומי;
(3)
תשלום או הכנסה אחרים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
”הכנסה נוספת ממוצעת“ – סך כל ההכנסות הנוספות בשנת מס כשהוא מחולק ב־12;
”הכנסת עבודה“ – כהגדרתה בפקודה, למעט הכנסת עבודה שניתן לראותה גם כהכנסה נוספת או כהכנסה כמפורט להלן:
(1)
קצבה שהיא הכנסה לפי סעיף 2(5) לפקודה, המשתלמת לעובד בשל נכותו או בשל אבדן כושר עבודתו;
(2)
קצבת אבדן כושר עבודה; לעניין זה, ”אבדן כושר עבודה“ – כהגדרתו בפסקה (3א) להגדרה ”הכנסה מיגיעה אישית“ שבסעיף 1 לפקודה;
(3)
גמלה המשתלמת מאת המוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי, שאינה מנויה בפסקה (2) להגדרה ”הכנסה נוספת“, למעט דמי לידה המשתלמים לפי סימן ג׳ בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי סימן ה׳ בפרק ג׳ לחוק האמור ולמעט תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי;
”חודש עבודה בפועל“ – לרבות תקופת חופשה שנתית, תקופת מחלה, תקופת שבתון, תקופת לידה והורות שבעדה משתלמים דמי לידה לפי סימן ג׳ בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי, תקופת שמירת היריון שבעדה משתלמת גמלה לששמירת היריון לפי סימן ה׳ בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי, ותקופת שירות מילואים ולמעט חודש שבשלו שולמו דמי אבטלה לפי פרק ז׳ לחוק הביטוח הלאומי;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חשבון בנק“ – לרבות חשבון סילוקים כמשמעותו בסעיף 88א(א) לחוק הדואר, התשמ״ו–1986, המתנהל בחברה הבת כהגדרתה בחוק האמור;
”ילד“ – מי שטרם מלאו לו 19 שנים במהלך שנת המס שבשלה נתבע מענק לפי חוק זה;
”מנהל“ – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה, לרבות סגן המנהל ששר האוצר מינה אותו לעניין חוק זה, כולו או חלקו;
”עובד“ – יחיד שהוא תושב ישראל, שמלאו לו 23 שנים ושהיתה לו הכנסת עבודה, בשנת המס;
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”קרוב“ – קרוב כאמור בפסקאות (1), (3) ו־(4) להגדרה ”קרוב“ שבסעיף 88 לפקודה;
”שנת המס העוקבת“ – שנת המס שלאחר שנת המס שבשלה נתבע מענק לפי פרק זה;
”תושב ישראל“ – כהגדרתו בפקודה, לרבות אזרח ישראלי כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה, שהוא תושב אזור כהגדרתו בסעיף האמור.
(ב)
לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בפקודה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.
[תיקון: תשע״ו]
2.
זכאות למענק לעובד [תיקון: תשס״ח, תשע״ו]
עובד שלו ילדים בשנת המס או עובד ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים בשנת המס, שהכנסתו החודשית הממוצעת, באותה שנת מס, היא כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיפים 3 עד 7, למענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבל בו הכנסת עבודה מאת קרובו, בסכומים המפורטים באותן פסקאות:
(1)
לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים או לעובד ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים –
(א)
אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,725 שקלים חדשים ופחותה מ־3,000 שקלים חדשים – סכום של 70 שקלים חדשים בתוספת 16.1% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,725 שקלים חדשים;
(ב)
אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,000 שקלים חדשים ל־4,000 שקלים חדשים – סכום של 275 שקלים חדשים;
(ג)
אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,200 שקלים חדשים – סכום של 275 שקלים חדשים, בניכוי 23% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 4,000 שקלים חדשים, ואולם אם הסכום האמור נמוך מ־19.5 שקלים חדשים לא יהא העובד זכאי למענק;
(2)
לעובד שלו שלושה ילדים לפחות –
(א)
אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,725 שקלים חדשים ופחותה מ־3,000 שקלים חדשים – סכום של 100 שקלים חדשים בתוספת 23.5% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,725 שקלים חדשים;
(ב)
אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,000 שקלים חדשים ל־4,000 שקלים חדשים – סכום של 400 שקלים חדשים;
(ג)
אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,700 שקלים חדשים – סכום של 400 שקלים חדשים, בניכוי 23.5% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 4,000 שקלים חדשים, ואולם אם הסכום האמור נמוך מ־19.5 שקלים חדשים לא יהא העובד זכאי למענק.
3.
סייגים לזכאות [תיקון: תשע״ו]
הזכאות למענק לפי פרק זה לא תחול על עובד שהתקיים בו, במועד כלשהו בשנת המס, אחד מאלה:
(1)
לו, לבן זוגו או לילדו הסמוך על שולחנו, זכות במקרקעין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, שאינה דירת מגורים יחידה ואינה דירת מגורים שחלות לגביה הוראות סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, ובלבד שחלקם בזכות כאמור, יחד, עולה על 50%; לעניין זה –
”דירת מגורים“ – כהגדרתה בסעיף 9(ב) לחוק מיסוי מקרקעין;
”זכות במקרקעין“ – כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין;
(2)
בבעלותו, בהחזקתו או בשימושו העיקרי, נכס מסוג שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;
(3)
(נמחקה).
4.
הפחתת המענק בשל הכנסה נוספת [תיקון: תשס״ח]
עובד כאמור בסעיף 2, שהיתה לו בשנת המס הכנסה נוספת, יחולו לגביו הוראות אלה:
(1)
היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ־1,000 שקלים חדשים – יקראו לגביו את הוראות הסעיף האמור כך שבכל מקום, במקום ”4,000 שקלים חדשים“ יבוא ”4,000 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת“;
(2)
היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 1,000 שקלים חדשים ומעלה – יקראו לגביו את הוראות הסעיף האמור כך שבכל מקום, במקום ”3,000 שקלים חדשים“ או ”4,000 שקלים חדשים“ יבוא ”4,000 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת“, במקום ”275 שקלים חדשים“ יבוא ”70 שקלים חדשים בתוספת 16.1% של הסכום הקובע“ ובמקום ”400 שקלים חדשים“ יבוא ”100 שקלים חדשים בתוספת 23.5% של הסכום הקובע“, ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או נמוך מאפס – יהיה סכום המענק לגביו אפס; לעניין זה, ”הסכום הקובע“ – ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 1,725 שקלים חדשים מ־4,000 שקלים חדשים לבין הכנסתו הנוספת הממוצעת.
5.
הפחתת המענק בשל הכנסות בן הזוג [תיקון: תשס״ח]
(א)
עובד כאמור בסעיף 2, שלבן זוגו היתה בשנת המס הכנסת עבודה, הכנסה מעסק או משלח יד או הכנסה נוספת, יופחתו מהמענק הקבוע לגביו בסעיף 2 או 4, לפי העניין, סכומים כמפורט להלן:
(1)
לגבי עובד שלו ילד אחד או שני ילדים ולגבי עובד ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים – 23% מההכנסה העודפת;
(2)
לגבי עובד שלו שלושה ילדים או יותר – 23.5% מההכנסה העודפת.
(ב)
בסעיף זה, ”הכנסה עודפת“ – ההפרש החיובי שבין שני אלה:
(1)
הסכום המתקבל מצירוף ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של העובד, להכנסות כאמור של בן זוגו;
(2)
10,000 שקלים חדשים בתוספת שני אלה:
(א)
ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של העובד לבין 4,000 שקלים חדשים, אך לא יותר מ־1,200 שקלים חדשים;
(ב)
ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של בן זוגו של העובד לבין 4,000 שקלים חדשים, אך לא יותר מ־1,200 שקלים חדשים.
(ג)
היה סכום המענק המחושב לפי הוראות סעיף זה נמוך מ־19.5 שקלים חדשים לא יהא העובד זכאי למענק.
6.
עובד שנקבע לגביו שכר מינימום מותאם [תיקון: תשע״ו]
(א)
נקבע לעובד כאמור בסעיף 2 שכר מינימום מותאם, יקראו לגביו את הוראות הסעיף האמור ואת הוראות סעיפים 4 ו־5, ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר כאמור, כך שבכל מקום, המילים ”שמלאו לו 55 שנים“ – יימחקו, במקום ”2,060 שקלים חדשים“ ו”3,590 שקלים חדשים“ יבוא סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם" ובמקום ”1,200 שקלים חדשים“ יבוא ”4,790 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 3,590 שקלים חדשים במקדם“.".
(ב)
בסעיף זה –
”חוק שכר מינימום“ – חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
”מקדם“ – היחס בין שכר המינימום המותאם לבין שכר המינימום הממוצע;
”שכר מינימום מותאם“ – סך כל שכר המינימום שנקבע לגבי עובד לפי סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום, בעד כל אחד מחודשי שנת המס שבשלם נקבע לגביו שכר מינימום כאמור, כשהוא מחולק במספר החודשים כאמור;
”שכר מינימום ממוצע“ – סך כל שכר המינימום לחודש, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, בעד כל אחד מחודשי שנת המס, כשהוא מחולק ב־12.
מענק מוגדל לאם עובדת [תיקון: תשע״ב, תשע״ו]
(א)
על אף האמור בסעיפים 2, 4, 5 ו־6 עובדת שהיא אם לילד אחד או יותר, הזכאית למענק לפי הסעיפים האמורים, תהיה זכאית למענק בשיעור של 150% מהמענק שחושב לפי הסעיפים האמורים.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) על עובדת שהיא הורה יחיד כמשמעותו בסעיף 6ב, יחולו הוראות הסעיף האמור.
הוראות מיוחדות לגבי עובד שהוא הורה יחיד [תיקון: תשע״ו]
(א)
על אף האמור בסעיף 2, עובד שהוא הורה לילד אחד או יותר הנמצאים אצלו ושכלכלתם עליו, החי בנפרד מההורה השני ואין לו בן זוג לרבות אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו (בסעיף זה – הורה יחיד), והכנסתו החודשית הממוצעת באותה שנת מס היא כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיפים 3 ו־7, למענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבל בו הכנסת עבודה מאת קרובו, בסכומים המפורטים באותן פסקאות:
(1)
לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים –
(א)
אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,270 שקלים חדשים ופחותה מ־3,590 שקלים חדשים – סכום השווה ל־80 שקלים חדשים בתוספת 10.8% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,270 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־150%;
(ב)
אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,590 שקלים חדשים ל־6,740 שקלים חדשים – 150% מסכום של 330 שקלים חדשים;
(ג)
אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 6,740 שקלים חדשים ואינה עולה על 9,334.71 שקלים חדשים – סכום של 330 שקלים חדשים, בניכוי 11.6% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 6,740 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־150%, ואולם אם התוצאה המתקבלת לפני ההכפלה כאמור נמוכה מ־20 שקלים חדשים לא יהיה העובד זכאי למענק;
(2)
לעובד שלו שלושה ילדים לפחות –
(א)
אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,270 שקלים חדשים ופחותה מ־3,590 שקלים חדשים – סכום השווה ל־120 שקלים חדשים בתוספת 15.5% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,270 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־150%;
(ב)
אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,590 שקלים חדשים ל־7,530 שקלים חדשים – 150% מסכום של 480 שקלים חדשים;
(ג)
אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 7,530 שקלים חדשים ואינה עולה על 11,500 שקלים חדשים – סכום של 480 שקלים חדשים, בניכוי 11.6% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 7,530 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־150%, ואולם אם התוצאה המתקבלת לפני ההכפלה כאמור נמוכה מ־20 שקלים חדשים לא יהיה העובד זכאי למענק.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) וסעיף 4, עובד שהוא הורה יחיד, כאמור בסעיף קטן (א), שהיתה לו בשנת המס הכנסה נוספת, יחולו לגביו הוראות אלה, לפי העניין:
(1)
לגבי עובד שלו ילד אחד או שני ילדים –
(א)
היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ־3,150 שקלים חדשים – יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(1) כך שבכל מקום, במקום ”6,740 שקלים חדשים“ יבוא ”6,740 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת“;
(ב)
היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 3,150 שקלים חדשים ומעלה – יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(1) כך שבכל מקום, במקום ”3,590 שקלים חדשים“ או ”6,740 שקלים חדשים“ יבוא

”6,740 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת“ ובמקום ”330 שקלים חדשים“ יבוא ”80 שקלים חדשים בתוספת 10.8% של הסכום הקובע“, ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או נמוך מאפס – יהיה סכום המענק לגביו אפס; לעניין זה, ”הסכום הקובע“ – ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 1,270 שקלים חדשים מ־6,740 שקלים חדשים לבין הכנסתו הנוספת הממוצעת;

(2)
לגבי עובד שלו שלושה ילדים לפחות –
(א)
היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ־3,940 שקלים חדשים – יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(2) כך שבכל מקום, במקום ”7,530 שקלים חדשים“ יבוא ”7,530 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת“;
(ב)
היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 3,904.33 שקלים חדשים ומעלה – יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(2) כך שבכל מקום, במקום ”3,590 שקלים חדשים“ או ”7,530 שקלים חדשים“ יבוא ”7,530 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת“ ובמקום ”480 שקלים חדשים“ יבוא ”120 שקלים חדשים בתוספת 15.5% של הסכום הקובע“, ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או נמוך מאפס – יהיה סכום המענק לגביו אפס; לעניין זה, ”הסכום הקובע“ – ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 1,270 שקלים חדשים מ־7,530 שקלים חדשים לבין הכנסתו הנוספת הממוצעת.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) וסעיף 6, נקבע לעובד שהוא הורה יחיד כאמור בסעיף קטן (א), שכר מינימום מותאם, יקראו לגביו את הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר כאמור, כך שבכל מקום, במקום ”1,270 שקלים חדשים“ ו”3,590 שקלים חדשים“ יבוא סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם, במקום ”3,150 שקלים חדשים“ יבוא ”6,740 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 3,590 במקדם“ ובמקום ”3,904.33 שקלים חדשים“ יבוא ”7,530 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 3,590 במקדם“; בסעיף קטן זה, ”שכר מינימום מותאם“ ו”מקדם“ – כהגדרתם בסעיף 6(ב).
עובד שקיבל גמלה או תשלום להורה עצמאי [תיקון: תשע״ו־3]
(א)
עובד שקיבל גמלה או תשלום להורה עצמאי, בעד חודש מסוים בשנות המס 2017 ו־2018, ינוכה מסכום המענק שהוא זכאי לו בהתאם להוראות חוק זה, בעד אותו חודש, סכום השווה להפרש שבין הגמלה או התשלום שהשתלמו לו בעד אותו חודש לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע״ו–2016, ובין הגמלה או התשלום שהיו משתלמים לו לולא החוק האמור, ולא יותר מגובה המענק שהוא זכאי לו בעד אותו חודש.
(ב)
בסעיף זה –
”גמלה או תשלום להורה עצמאי“ – גמלה או תשלום להורה עצמאי לפי חוק הבטחת הכנסה או לפי חוק המזונות, שלצורך חישובם נוכה סכום הניכוי להורה עצמאי כאמור בסעיפים 12(א)(2), 12א(א)(2) או 12ב(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה;
”חוק הבטחת הכנסה“ – חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;
7.
תנאים לקבלת המענק [תיקון: תשס״ח, תשע״ו]
(א)
עובד כאמור בסעיף 2 או 6ב יהיה זכאי למענק לפי הוראות פרק זה, בהתקיים כל אלה:
(1)
העובד הגיש למנהל תביעה לקבלת המענק, בטופס שקבע המנהל, בתקופה שמתום שנת המס שבשלה נתבע המענק, עד יום 30 בנובמבר בשנת המס העוקבת, ורשאי המנהל להאריך את התקופה להגשת התביעה לפי פסקה זו, אם סבר כי הדבר צודק בנסיבות העניין, עד למועד שלא יאוחר משנתיים מתום שנת המס שבשלה נתבע המענק;
(2)
כל מעביד ששילם לעובד הכנסת עבודה בשנת המס שבשלה נתבע המענק, הגיש למנהל, עד יום 30 באפריל בשנת המס העוקבת, דוח מעביד מקוון, לפי הוראות סעיף 166 לפקודה, ואם היה המעביד יחיד שהעסיק את העובד במשק ביתו הפרטי – המעביד דיווח על הכנסתו של העובד למוסד לביטוח לאומי, לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי;
(3)
לעניין עובד החייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה או שבן זוגו חייב בהגשת דוח כאמור – העובד או בן זוגו, לפי העניין הגיש בשנת המס העוקבת דוח או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודה ובמועדים כאמור בסעיפים 132 ו־133 לפקודה.
(ב)
סבר המנהל כי בנסיבות העניין אין זה צודק לשלול את זכאותו למענק של עובד שמעבידו לא הגיש דוח מעביד מקוון לפי סעיף 166 לפקודה, כאמור בסעיף קטן (א)(2), או של עובד שהוא או בן זוגו, לפי העניין, לא הגיש דוח או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, לפי הוראות סעיף 131 לפקודה, כאמור בסעיף קטן (א)(3), רשאי הוא להורות, על אף הוראות הסעיפים הקטנים האמורים, כי העובד יהיה זכאי למענק, ובלבד שהעובד הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את גובה הכנסתו והכנסת בן זוגו בשנת המס שבשלה נתבע המענק.
(ג)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מקרים שבהם יהיה עובד זכאי למענק אף שמעבידו לא הגיש דוח מעביד מקוון לפי סעיף 166 לפקודה, כאמור בסעיף קטן (א)(2), ורשאי הוא לקבוע דרכי הוכחה חלופיות להיקף הכנסת עבודתו של העובד בשנת המס שבשלה נתבע המענק.
8.
עדכון סכומים [תיקון: תשס״ח, תשע״ו]
(א)
הסכומים הנקובים בסעיפים 2 עד 6, ו־12(3א), יתעדכנו ב־1 ביוני של כל שנה לפי שיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון, לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 ביוני של השנה הקודמת; הסכומים המעודכנים כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
(ב)
שר האוצר יפרסם ברשומות, עד יום 31 באוגוסט של כל שנה, את הסכומים שהתעדכנו לפי סעיף קטן (א).
9.
קביעת זכאות [תיקון: תשס״ח, תשע״ו]
(א)
הגיש עובד למנהל תביעה לקבלת מענק כאמור בסעיף 7(א)(1) יקבע המנהל, עד תום 90 ימים ממועד הגשת התביעה או עד יום 15 ביולי של שנת המס העוקבת, לפי המאוחר, את זכאותו של העובד למענק ואת סכום המענק בהסתמך על המידע שמסרו לו המעביד, העובד, בן זוגו של העובד – אם הוא חייב בהגשת דוח כאמור בסעיף 7(א)(3), המנכה והמוסד לביטוח לאומי, לפי הוראות חוק זה ולפי הוראות הפקודה, לפי העניין.
(א1)
(1)
מצא המנהל כי נדרש מידע נוסף על המידע שנמסר לו לפי סעיף קטן (א) לשם קביעת זכאותו של העובד למענק, רשאי הוא לדרוש מהעובד למסור לו את המידע הנוסף; דרש המנהל מידע נוסף כאמור יקבע את זכאותו של העובד למענק ואת סכום המענק בתוך 180 ימים מיום שמסר לו העובד את המידע הנוסף.
(2)
לא מסר העובד את המידע הנוסף שנדרש למסרו לפי פסקה (1) בתוך ארבע שנים מתום שנת המס שלאחר שנת המס העוקבת, לא יהיה העובד זכאי למענק.
(ב)
המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העובד, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף זה, בתוך שלוש שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעתו זו.
השגה
(א)
חלק העובד על קביעתו של המנהל לפי סעיף 9, רשאי הוא לבקש מהמנהל, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הקביעה כאמור, בהודעת השגה מנומקת, בכתב, לחזור ולעיין בקביעתו ולשנותה; המנהל רשאי להאריך את התקופה להגשת השגה לפי סעיף קטן זה אם סבר כי הדבר צודק בנסיבות העניין.
(ב)
המנהל יתן החלטה מנומקת, בכתב, בהשגה, בתוך 90 ימים מהיום שקיבל את הודעת ההשגה או בתוך 90 ימים מהיום שהומצאו לו כל המסמכים והפרטים שנדרש המשיג להמציאם, לפי המאוחר, וימציא את החלטתו כאמור למשיג; לא נתן המנהל החלטה כאמור, במהלך תקופה זו, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
(ג)
לא יחליט המנהל לדחות את ההשגה, כולה או חלקה, מבלי שניתנה למשיג הזדמנות להשמיע טענותיו בעל פה, אם ביקש זאת המשיג.
ערעור
עובד הרואה עצמו מקופח מהחלטת המנהל בהשגה לפי סעיף 10, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו; על הערעור יחולו ההוראות לפי סעיפים 154, ו־156 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים.
אופן תשלום המענק [תיקון: תשס״ח, תשע״ו]
נקבעו זכאותו של העובד למענק וסכום המענק, לפי סעיף 9, ישולם המענק לעובד באמצעות רשות המסים בישראל, לחשבון הבנק שלו, שעליו הודיע בתביעה שהגיש לפי סעיף 7(א)(1), במועדים כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
הוגשה התביעה עד יום 31 במרס בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בארבעה תשלומים שווים במועדים אלה: ב־15 ביולי וב־15 באוקטובר בשנת המס העוקבת, וב־15 בינואר וב־15 באפריל בשנת המס שלאחריה;
(2)
הוגשה התביעה עד יום 30 ביוני בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בשלושה תשלומים שווים במועדים אלה: ב־15 באוקטובר בשנת המס העוקבת, וב־15 בינואר וב־15 באפריל בשנת המס שלאחריה;
(3)
הוגשה התביעה עד יום 30 בספטמבר בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בשני תשלומים שווים במועדים אלה: ב־15 בינואר וב־15 באפריל בשנת המס שלאחר שנת המס העוקבת;
(4)
נקבעו זכאותו של העובד למענק וסכום המענק, לפי סעיף 9, ישולם המענק לעובד באמצעות רשות המסים בישראל, לחשבון הבנק שלו, שעליו הודיע בתביעה שהגיש לפי סעיף 7(א)(1), במועדים כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
הוגשה התביעה עד יום 31 ביוני בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בארבעה תשלומים שווים במועדים אלה: ב־15 ביולי, ב־15 באוקטובר וב־15 בדצמבר בשנת המס העוקבת, וב־15 בפברואר בשנת המס שלאחריה;
(2)
הוגשה התביעה עד יום 30 בספטמבר בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בשלושה תשלומים שווים במועדים אלה: ב־15 באוקטובר וב־15 בדצמבר בשנת המס העוקבת, וב־15 בפברואר בשנת המס שלאחריה;
(3)
הוגשה התביעה עד יום 30 בנובמבר בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בשני תשלומים שווים במועדים אלה: ב־15 בדצמבר בשנת המס העוקבת, וב־15 בפברואר בשנת המס שלאחריה;
(3א)
על אף האמור בפסקאות (1) עד (3) ו־(5), היה סכום המענק שנקבע 800 שקלים חדשים או פחות, ישולם המענק בתשלום אחד במועד שבו יש לשלם את התשלום הראשון לפי הפסקאות האמורות, בהתאם למועד הגשת התביעה;
(3ב)
המנהל רשאי לשלם תשלום מתשלומי המענק במועד מוקדם מהמועד הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לכלל הזכאים, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת; המנהל יפרסם הודעה לציבור על הקדמת המועד כאמור, באתר האינטרנט של רשות המסים ובכל דרך אחרת שימצא לנכון.
(4)
האריך המנהל את המועד להגשת התביעה בהתאם להוראות סעיף 7(א)(1), יקבע את המועדים לתשלום המענק בהתאם למועד שקבע להגשת התביעה, בשינויים המחויבים.
(5)
דרש המנהל מעובד מידע נוסף לפי סעיף 9(א1), ישולם התשלום הראשון של המענק לפי המועד שנקבע בפסקאות (1) עד (4) בהתאם למועד הגשת התביעה או בתוך שלושה חודשים מיום שנקבעה זכאותו של העובד למענק, לפי המאוחר; שאר התשלומים ישולמו בהתאם למועדים הקבועים בפסקאות (1) עד (4), לפי העניין.
תשלום ביתר
(א)
שולם לעובד מענק בסכום העולה על סכום המענק שהוא זכאי לו לפי פרק זה, יחזיר העובד את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר), באמצעות רשות המסים בישראל, בתוך 90 ימים מהיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר.
(ב)
סכום היתר יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה, מהיום ששולם ועד ליום ההחזר, ואם שוכנע המנהל כי סכום היתר שולם בשל מעשה או מחדל של העובד בניסיון להשיג את המענק במרמה – בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, על סכום היתר, מהיום ששולם ועד ליום ההחזר.
(ג)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי המנהל להורות כי סכום היתר לא ייגבה או לא ישא הפרשי הצמדה, כאמור באותם סעיפים קטנים, אם מצא כי הדבר צודק בנסיבות העניין, לרבות בשל מצבו הכלכלי של העובד, ובלבד שלא יורה כאמור אם שוכנע שסכום היתר שולם בשל מעשה או מחדל של העובד שנעשו בניסיון להשיג את המענק במרמה.
(ד)
על סכום היתר ועל הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס.
(ה)
סכום היתר יקוזז מכל סכום המגיע לעובד לפי הוראות חוק זה.
(ו)
שר האוצר רשאי לקבוע סכום יתר מזערי לגביה ולקיזוז; קבע השר סכום כאמור, לא ייגבה ולא יקוזז, לפי הוראות סעיף זה, סכום הנמוך מהסכום האמור.
(ז)
בסעיף זה ובסעיף 14, ”הפרשי הצמדה וריבית“ – כהגדרתם בסעיף 159א לפקודה.
תשלום בחסר [תיקון: תשע״ו]
שולם לעובד מענק בסכום הנמוך מסכום המענק שהוא זכאי לו לפי פרק זה, ישולם לעובד ההפרש שבין סכומים אלה (להלן – סכום החסר), באמצעות רשות המסים בישראל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום החסר, מ־15 בפברואר בשנת המס שלאחר שנת המס העוקבת ועד ליום תשלום סכום החסר.
קבלת מענק שלא כדין
(א)
עובד אשר הגיש תביעה לפי סעיף 7(א)(1) ומסר בה ידיעה כוזבת בנוגע לכל דבר או עניין המשפיעים על זכאותו למענק לפי פרק זה (להלן – תביעה כוזבת), דינו – מאסר שנה.
(ב)
עובד שהגיש תביעה כוזבת לא יהא זכאי למענק לפי חוק זה בשנת המס שבשלה נתבע המענק, בשנת המס העוקבת ובשנת המס שלאחריה.
דין מענק [תיקון: תשע״ו]
(א)
על אף הוראות כל דין, מענק ששולם לפי פרק זה לא ייחשב כהכנסה לעניין –
(1)
הפקודה, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים לפי כל דין;
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(ב)
זכות למענק לפי חוק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעובד הזכאי למענק, לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מענק ששולם לפי הוראות סעיף 12 לחשבון הבנק של העובד, במשך 90 ימים מיום ששולם כאמור.
זכאות למענק לעצמאי [תיקון: תשע״ב, תשע״ו]
(א)
”עצמאי“ – יחיד שהוא תושב ישראל, שהיתה לו הכנסה מעסק או משלח יד בשנת המס;
”שבח“ – כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין.
(ב)
הוראות פרק ב׳ לגבי עובד, יחולו גם לגבי עצמאי שלו ילדים ושמלאו לו 23 שנים ולגבי עצמאי ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים, והכל בשנת המס שבשלה נתבע המענק, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
עצמאי כאמור שהכנסתו החודשית הממוצעת באותה שנת המס, היא כמפורט בפסקה (1) או (2) שבסעיף 2, לפי העניין, יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיפים 3(1) ו־(2), ו־4 עד 6, למענק בעד כל שנת המס, בסכומים המפורטים באותן פסקאות; הוראות סעיף 6א יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עצמאית שהיא אם לילד אחד או יותר או עצמאי שהוא אב במשפחה חד־הורית לילד אחד או יותר שילדיו נמצאים אצלו וכלכלתם עליו.
(2)
עצמאי כאמור יהיה זכאי למענק לפי הוראות סעיף זה בהתקיים כל אלה:
(א)
העצמאי הגיש למנהל תביעה לקבלת המענק, בטופס שקבע המנהל, בתקופה שמתום שנת המס שבשלה נתבע המענק, עד יום 30 בספטמבר בשנת המס העוקבת, ורשאי המנהל להאריך את התקופה להגשת התביעה לפי פסקת משנה זו, אם סבר כי הדבר צודק בנסיבות העניין, עד למועד שלא יאוחר משנתיים מתום שנת המס שבשלה נתבע המענק;
(ב)
העצמאי הגיש דוח עצמאי מקוון עד יום 31 במאי בשנת המס העוקבת לפי הוראות סעיף 131(ב2) לפקודה, כפי שיורה המנהל;
(ג)
היתה לעצמאי גם הכנסת עבודה – כל מעביד ששילם לו הכנסה כאמור הגיש למנהל דוח מעביד מקוון, לפי הוראות סעיף 166 לפקודה, ואם היה המעביד יחיד שהעסיק את העצמאי במשק ביתו הפרטי – המעביד דיווח על הכנסתו של העצמאי למוסד לביטוח לאומי, הכל לפי הוראות סעיף 7(א)(2);
(3)
קבע המנהל את זכותו של עצמאי למענק כאמור בסעיף 9, יחולו לגבי סכום המענק הוראות אלה:
(א)
בשנת המס העוקבת ובשלוש שנות המס שלאחריה (בפרק זה – שנות הקיזוז), יקוזז המענק כנגד המס שהעצמאי חייב בו בשל הכנסה מכל מקור שהוא, לרבות שבח, שהפיק בשנת המס שבשלה נתבע המענק ובשלוש שנות המס שלאחריה (בפרק זה – שנות ההפקה);
(ב)
לא קוזז כל סכום המענק בשנות הקיזוז כאמור בפסקת משנה (א), ישולם לעצמאי, באמצעות רשות המסים בישראל, סכום המענק שנותר לאחר הקיזוז כאמור בפסקת המשנה האמורה (בפסקה זו – סכום ההפרש), בניכוי 25% מסכום ההפרש; סכום הפרש ישולם לחשבון הבנק של העצמאי, שעליו הודיע בתביעה שהגיש לפי פסקה (2)(א), ב־15 ביולי בשנת המס הראשונה שלאחר שנות הקיזוז;
(ג)
קיזוז כאמור בפסקת משנה (א) ייעשה אם העצמאי הגיש דוח עצמאי מקוון לפי סעיף 131(ב2) לפקודה, לגבי שנת המס שלפני שנת המס שבה מבוצע הקיזוז, והוראות פסקת משנה (ב) יחולו אם העצמאי הגיש דוח עצמאי מקוון לגבי כל אחת משנות ההפקה;
(ד)
הוראות פסקאות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו אם פנקסיו של העצמאי לשנת המס בשלה נתבע המענק נקבעו כבלתי קבילים קביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
(ג)
עצמאי, שהיתה לו גם הכנסת עבודה ממוצעת שסכומה עולה על 1,725 שקלים חדשים, בשנת המס, לא יחולו עליו הוראות פרק זה, ויחולו עליו, לגבי אותה שנת מס,הוראות פרק ב׳; לעניין זה, ”הכנסת עבודה ממוצעת“ – סך כל הכנסת העבודה בשנת המס כשהוא מחולק במספר חודשי העבודה בפועל באותה שנת מס;
”עצמאי“ – יחיד שהוא תושב ישראל, שהיתה לו הכנסה מעסק או משלח יד בשנת המס;
”שבח“ – (נמחקה);
(ב)
הוראות פרק ב׳ לגבי עובד, יחולו גם לגבי עצמאי שלו ילדים ושמלאו לו 23 שנים ולגבי עצמאי ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים, והכל בשנת המס שבשלה נתבע המענק, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
עצמאי כאמור שהכנסתו החודשית הממוצעת באותה שנת המס, היא כמפורט בפסקה (1) או (2) שבסעיפים 2 או 6ב(א), לפי העניין, יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיפים 3 עד 6 ו־6ב(ב) ו־(ג), למענק בעד כל שנת המס, בסכומים המפורטים באותן פסקאות; הוראות סעיף 6א יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עצמאית שהיא אם לילד אחד או יותר.
(2)
עצמאי כאמור יהיה זכאי למענק לפי הוראות סעיף זה בהתקיים כל אלה:
(א)
העצמאי הגיש למנהל תביעה לקבלת המענק, בטופס שקבע המנהל, בתקופה שמתום שנת המס שבשלה נתבע המענק, עד יום 30 בנובמבר בשנת המס העוקבת, ורשאי המנהל להאריך את התקופה להגשת התביעה לפי פסקת משנה זו, אם סבר כי הדבר צודק בנסיבות העניין, עד למועד שלא יאוחר משנתיים מתום שנת המס שבשלה נתבע המענק;
(ב)
העצמאי הגיש בשנת המס העוקבת דוח או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודה ובמועדים כאמור בסעיפים 132 ו־133 לפקודה.
(ג)
היתה לעצמאי גם הכנסת עבודה – כל מעביד ששילם לו הכנסה כאמור הגיש למנהל דוח מעביד מקוון, לפי הוראות סעיף 166 לפקודה, ואם היה המעביד יחיד שהעסיק את העצמאי במשק ביתו הפרטי – המעביד דיווח על הכנסתו של העצמאי למוסד לביטוח לאומי, הכל לפי הוראות סעיף 7(א)(2);
(3)
קבע המנהל את זכותו של עצמאי למענק כאמור בסעיף 9, יחולו לגבי תשלום המענק הוראות סעיף 12, בשינויים המחויבים.
(ג)
(בוטל).
סייגים לזכאות לגבי עצמאי [תיקון: תשע״ו]
בלי לגרוע מהוראות סעיף 3, כפי שהוחל בסעיף 17(ב)(1), הזכאות למענק לפי סעיף 17 לא תחול על עצמאי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס שבשלה נתבע המענק ולא ניהלם;
(2)
פנקסיו לשנת המס שבשלה נתבע המענק נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
תקנות לעניין מענק לעצמאי [תיקון: תשע״ו]
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוען של הוראות פרק זה, לרבות לעניין –
(1)
דרכי הוכחה בדבר מועד פתיחת עסק, תחילת עיסוק במשלח יד, חדילה מעיסוק בעסק או במשלח יד, הכל לעניין ההגדרה ”הכנסה חודשית ממוצעת“;
(2)
(יימחק ב־1 בינואר 2017): הוראות בדבר אי תחולת הוראת סעיף 17(ב)(3)(ג) לגבי מי שאינו חייב בהגשת דוח שנתי כמשמעותו בסעיף 131 לפקודה, לפי סעיף 134א לפקודה;
(3)
(יימחק ב־1 בינואר 2017): הוראות ותיאומים נדרשים לעניין תשלומי יתר של מס שקוזז ושל החזר סכום ההפרש, כאמור בסעיף 17(ב)(3)(א) ו־(ב), לרבות לעניין דחיית שנות הקיזוז, דחיית שנת התשלום של סכום ההפרש, הקטנת המענק הניתן לקיזוז ולתשלום לפי הוראות הסעיף האמור, והכל אם פקיד השומה פעל בהתאם לסמכותו הקבועה בחלק ט׳ לפקודה, והמנהל נוכח כי סכום המענק שנקבע לפי הוראות פרק זה גבוה מסכום המענק שהעצמאי זכאי לו, או אם פנקסיו של העצמאי נקבעו כבלתי קבילים קביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור, לאחת או יותר משנות הקיזוז;
(4)
הוראות ותיאומים נדרשים, לרבות תנאים נוספים לתחולת הוראות פרק זה, בנוגע לאופן קביעת הכנסתם של המפורטים להלן, ובנוגע לדרכי הוכחתה, לרבות דוחות נוספים או מידע נוסף שיידרשו לגבי כל אחד מאלה:
(א)
עצמאי שהוא שותף בשותפות;
(ב)
עצמאי שהוא חבר קיבוץ או חבר אגודה שיתופית, אשר בחישוב הכנסתו חלות הוראות סעיפים 54 עד 62 לפקודה, לפי העניין;
(ג)
עצמאי שהוא חבר בחברת מעטים, כמשמעותה בסעיף 64 לפקודה;
(ד)
עצמאי שהוא הנישום בחברה משפחתית; בפסקה זו, ”נישום“ ו”חברה משפחתית“ – כמשמעותם בסעיף 64א לפקודה;
(ה)
עצמאי שהכנסת בן זוגו באה ממקור הכנסה המפורט בסעיף 66(ד)(1) עד (3) לפקודה;
(ו)
עצמאי שעובד יחד עם בן זוגו במקום עיסוק קבוע, כהגדרתו בסעיף 66(ה)(1) לפקודה;
(ז)
עצמאי שהוא בעל שליטה בחברה נשלטת זרה; בפסקה זו, ”בעל שליטה“ ו”חברה נשלטת זרה“ – כמשמעותם בסעיף 75ב לפקודה.
סמכויות המנהל [תיקון: תשע״ו]
(א)
סמכויות המנהל לפי פרק שני לחלק ח׳ לפקודה, יהיו נתונות לו ככל שנדרש לצורך ביצוע הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) ועל אף הוראות כל דין, רשאי המנהל לקבל מאת המוסד לביטוח לאומי כל מידע מסוג שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אשר הגיע אל המוסד לביטוח לאומי אגב ביצוע תפקידו, והנדרש למנהל לצורך מילוי תפקידו לפי חוק זה, והכל באופן ובמועד שקבע שר האוצר כאמור.
סמכויות חקירה וחיפוש
מי שהוסמך לפי סעיף 227 לפקודה יהיו נתונות לו הסמכויות כאמור באותו סעיף לשם מניעת עבירות לפי חוק זה או לשם גילוין.
רשות לייצג
סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עובד ועצמאי לעניין חוק זה, בשינויים המחויבים.
המצאת הודעות
על המצאת הודעות לפי חוק זה יחולו הוראות סעיף 238 לפקודה.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.
[תיקון: תשס״ח]
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
פרק ב׳ – תחילה, תחולה, הוראות שעה ותקנות ראשונות [תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט־2]
(א)
תחילתו של פרק ב׳ ביום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) או במועד כניסתן לתוקף של תקנות שהותקנו לפי סעיף 19(ב), לפי המאוחר, והוראות הפרק האמור הנוגעות לתשלום מענק יחולו בעד חודשי עבודה בפועל של עובד בשנת המס 2007 או בשנת המס הראשונה שבו חל מועד כניסתן לתוקף של תקנות כאמור, לפי המאוחר, ואילך.
(ב)
תקנות ראשונות לפי סעיף 19(ב) יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
(ג)
על אף הוראות פרק ב׳ ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), בכל אחת משנות המס 2008 עד 2001, ישולם מענק בעד חודשי עבודה בפועל בשנת המס שקדמה לה רק לעובד שכתובת מגוריו, לפי מרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק מרשם האוכלוסין), ביישוב שאזור בו נקבע לפי סעיף 59(א) לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס״ד–2004 (להלן – חוק המדיניות הכלכלית), לעניין שילוב מקבלי גמלאות בעבודה.
(ד)
לגבי מענק המשולם לעובד בעד חודשי עבודה בפועל בשנת המס 2007, ייקראו סעיפים אלה כך:
(1)
בסעיף 7(א) בפסקה (1), במקום ”30 בספטמבר“ יבוא ”31 בדצמבר“, בפסקה (2), במקום ”30 באפריל“ יבוא ”30 ביוני“ ובפסקה (3), במקום הסיפה החל במילים ”דוח עצמאי מקוון“ יבוא ”דוח כאמור“;
(2)
בסעיף 12, פסקה (1) – תימחק, בפסקה (2), במקום ”עד יום 30 ביוני“ יבוא ”עד יום 31 באוגוסט“ ואחרי פסקה (3) יבוא:
”(3א) הוגשה התביעה עד יום 31 בדצמבר בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בתשלום אחד, ב־15 באפריל בשנת המס שלאחר שנת המס העוקבת.“
(3)
בסעיף 166 לפקודה, במקום ”30 באפריל“ יבוא ”30 ביוני“.
(ה)
על אף הוראות סעיף קטן (ג), בכל אחת משנות המס 2010 ו־2011 ישולם מענק בעד חודשי עבודה בפועל בשנת המס שקדמה לה (בסעיף קטן זה – שנת המס הקודמת), לפי הוראות פרק ב׳, גם לעובד שלא מתקיים בו האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
היה לו, בשנת המס הקודמת, ילד אחד לפחות שטרם מלאו לו שנתיים;
(2)
התקיימו בו, בשנת המס הקודמת, התנאים המזכים במחצית נקודת זיכוי או יותר לפי סעיפים 40(ב)(1) או 66(ג)(3) לפקודה.
פרק ג׳ – תחילה, תחולה והוראת שעה [תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט־2]
(א)
תחילתו של פרק ג׳ ביום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009), והוראותיו יחולו בעד הכנסה חודשית ממוצעת שהופקה בשנת המס 2008 ואילך.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי כל אחת משנות המס 2008 עד 2010 יחולו הוראות פרק ג׳ בעד הכנסה חודשית ממוצעת שהופקה באותה שנת מס רק בידי עצמאי שכתובת מגוריו, לפי מרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, ביישוב שאזור בו נקבע לפי סעיף 59(א) לחוק המדיניות הכלכלית, לעניין שילוב מקבלי גמלאות בעבודה.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), לגבי כל אחת משנות המס 2009 ו־2010 יחולו הוראות פרק ג׳ בעד הכנסה חודשית ממוצעת שהופקה באותה שנת מס בידי עצמאי, גם אם לא מתקיים בו האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
יש לו, באותה שנת מס, ילד אחד לפחות שטרם מלאו לו שנתיים;
(2)
מתקיימים בו, באותה שנת מס, התנאים המזכים במחצית נקודת זיכוי או יותר לפי סעיפים 40(ב)(1) או 66(ג)(3) לפקודה.
פרק ה׳ – תחילה, תחולה והוראת שעה
(א)
תחילתם של סעיפים 1, 166, 195ב עד 195ט ו־216 לפקודה, כנוסחם בסעיף 24(1), (4), (5) ו־(6) לחוק זה, ופרט 32(5) בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000, כנוסחו בסעיף 25 לחוק זה, ביום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), והוראות הסעיפים האמורים יחולו לעניין דוח מעביד מקוון ודוח מנכה מקוון שיש להגישם לגבי שנת המס 2007; ואולם, בשנת המס 2008, בסעיף 166(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 24(4) לחוק זה, במקום ”30 באפריל“ יקראו ”30 ביוני“.
(ב)
תחילתם של סעיפים 131 ו־132 לפקודה, כנוסחם בסעיף 24(2) ו־(3) לחוק זה, ביום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009), והוראות הסעיפים האמורים יחולו לעניין דוח עצמאי מקוון שיש להגישו לגבי שנת המס 2008.

התקבל בכנסת ביום ט׳ בטבת התשס״ח (18 בדצמבר 2007).
  • אהוד אולמרט
    ראש הממשלה
  • רוני בר־און
    שר האוצר
  • שמעון פרס
    נשיא המדינה
  • דליה איציק
    יושבת ראש הכנסת
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
תקדים: ועדת משמעת קבעה שיקום על פני השעיית סטודנט שהטריד מינית בשטח האוניברסיטה שחרור ממעצר חשוד בהצתת מבנה בית המשפט בתל אביב הארכת מאסר מותנה לנאשם בעבירות סחר בסמים סגירת תיק פרקליטות בעבירות הצתה במזיד בהיעדר אשמה פלילית

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015