חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים

חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים

חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998

ס״ח תשנ״ח, 348; תש״ס, 194; תשס״ה, 204, 428, 750, 763; תשס״ט, 328; תשע״ד, 815; תשע״ה, 292; תשע״ו, 1219; תשע״ז, 494.

ק״ת תשס״ג, 681; תשס״ז, 98, 376, 950; תשס״ח, 932; תש״ע, 618; תשע״א, 22; תשע״ב, 199, 1501; תשע״ד, 1670; תשע״ה, 838; תשע״ו, 1424.


בנוסח זה משולבת הוראת שעה תשע״ו, בתוקף עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018).


1.
הגדרות [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
בחוק זה –
”גוף ציבורי“ – כל גוף המנוי בתוספות, ולגבי משרד ממשלתי המנוי בתוספות – לרבות יחידות הסמך שלו;
”הועדה“ – ועדת הערר לפי סעיף 7;
”התאמה ביטחונית“ ו”סיווג ביטחוני“ – כמשמעותם בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;
”מאבטח“ – אדם שהתמנה לפי סעיף 13, לשם ביצוע פעולות אבטחה בגוף ציבורי;
”ממונה בטחון“ – מי שמונה על פי חוק זה להיות אחראי על ארגון פעולות אבטחה ועל הפיקוח עליהן, בגופים המפורטים בתוספות;
”נציג הרשות הלאומית להגנת הסייבר“ – ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר או עובד הרשות שהוא מינה;
”נציג השב״כ“ – מי שמונה על ידי ראש שירות הביטחון הכללי;
”מערכות ממוחשבות חיוניות“ – מערכות ממוחשבות שנקבעו כחיוניות על ידי הגוף שהסמיכה לכך הממשלה;
”פעולות אבטחה“ –
(1)
לענין הגופים המנויים בתוספות הראשונה, השניה והשלישית – פעולות אבטחה פיזית, ולענין הגופים המנויים בתוספות הראשונה והשניה גם פעולות לאבטחת מידע;
(2)
לענין הגופים המנויים בתוספות הרביעית והחמישית – פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות;
”פעולות אבטחה פיזית“ – פעולות הדרושות לשם שמירה על ביטחונו של אדם או שמירה על רכוש, במבנה או במקום של גוף ציבורי, וכן פעולות למניעת פגיעה בכל אחד מאלה;
”פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות“ – פעולות הדרושות לשם שמירה על מערכות ממוחשבות, שגוף שהסמיכה הממשלה קבע שהן מערכות ממוחשבות חיוניות, על מידע האגור במערכות אלה ועל מידע מסווג הקשור למערכות אלה, וכן פעולות למניעת פגיעה במערכות או במידע כאמור;
”פעולות לאבטחת מידע“ – פעולות הדרושות לשם שמירה על מידע מסווג של גוף ציבורי או מידע כאמור המצוי אצלו, וכן פעולות למניעת פגיעה בכל אחד מאלה;
”קצין מוסמך“ –
(1)
לענין הגופים המנויים בתוספת הראשונה – נציג השב״כ;
(2)
לענין הגופים המנויים בתוספת השניה
(א)
לגבי פעולות אבטחה פיזית – קצין משטרה;
(ב)
לגבי התאמה ביטחונית – נציג השב״כ;
(ב1)
לגבי פעולות לאבטחת מידע –
(1)
לגבי גופים המנויים בתוספת השנייה אך אינם מנויים בתוספת החמישית – נציג השב״כ;
(2)
לגבי גופים המנויים גם בתוספת השנייה וגם בתוספת החמישית – נציג הרשות הלאומית להגנת הסייבר, בכפוף להוראות סעיף 22ב;
(ג)
(נמחקה);
(3)
לענין הגופים המנויים בתוספת השלישית – קצין משטרה;
(4)
לענין הגופים המנויים בתוספת הרביעית – נציג השב״כ;
(5)
לעניין הגופים המנויים בתוספת החמישית – נציג הרשות הלאומית להגנת הסייבר;
”קצין משטרה“ – קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, שמינה המפקח הכללי של המשטרה;
”הרשות הלאומית להגנת הסייבר“ – הרשות הלאומית להגנת הסייבר שייעודה הגנה על מרחב הסייבר, שהוקמה על פי החלטת הממשלה ופועלת בהתאם להחלטותיה;
”השר“ – השר לבטחון הפנים.
2.
חובת מינוי ממונה בטחון [תיקון: תשע״ו]
(א)
גוף ציבורי ימנה ממונה בטחון שיהיה כפוף במישרין למנהל הגוף הציבורי או לסגנו.
(ב)
השר רשאי לפטור גוף ציבורי המנוי בתוספת השלישית מן החובה למנות ממונה בטחון, ומשעשה כן – לא יחולו על הגוף הציבורי הוראות חוק זה.
(ג)
(1)
מי שמונה כממונה בטחון רשאי למלא תפקיד נוסף בגוף הציבורי ובלבד שאין בכך, לדעת הקצין המוסמך, כדי לפגוע בתפקידו כממונה בטחון;
(2)
על החלטת הקצין המוסמך לפי פסקה (1) רשאי הגוף הציבורי לערור בפני הועדה.
(ד)
פועל גוף ציבורי בכמה אתרים, רשאי קצין מוסמך לקבוע כי ימונה בו נוסף על ממונה הבטחון גם ממונה בטחון שיהיה אחראי באתרים שבהם פועל הגוף הציבורי (להלן – ממונה בטחון מקומי); ממונה בטחון מקומי יהיה כפוף לממונה הבטחון.
(ה)
היה הגוף הציבורי מנוי בתוספת השניה, רשאי הקצין המוסמך לקבוע כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) בהסכמת נציג השב״כ, ואם היה מנוי גם בתוספת החמישית – גם בהסכמת נציג הרשות הלאומית להגנת הסייבר.
אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות [תיקון: תשס״ה]
גוף ציבורי המנוי בתוספת הרביעית או בתוספת החמישית ימנה, באישור הקצין המוסמך ובהתאם לתנאי הכשירות וההכשרה שקבע, אחראי על ארגון וביצוע פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות והפיקוח עליהן (בחוק זה – אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות); היה ממונה הביטחון של אותו גוף ציבורי בעל תנאי כשירות והכשרה כאמור בסעיף זה, רשאי הגוף הציבורי למנותו כאמור להיות אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות; ואולם לעניין גוף ציבורי המנוי בתוספת החמישית, מינוי כאמור טעון אישור של נציג הרשות הלאומית להגנת הסייבר.
3.
סמכויות ממונה ביטחון [תיקון: תשס״ה־3]
(א)
לשם ביצוע פעולות אבטחה יהיו לממונה ביטחון בגוף ציבורי הסמכויות המפורטות בפסקאות (1) עד (5) –
(1)
לערוך חיפוש ולתפוס חפץ לפי הוראות סעיפים 3 ו־4(2) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005 (בחוק זה – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור);
(2)
לדרוש מאדם הנכנס למקום שבו פועל הגוף הציבורי, או מאדם הנמצא בו או בסביבתו הקרובה, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
(3)
סירב אדם לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה, יהיו לממונה ביטחון הסמכויות המפורטות בסעיף 5 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;
(4)
היה לממונה ביטחון חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם לפי הוראות סעיף 6 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;
(5)
(א)
נאסרה לפי כל דין הכנסת נשק או נשיאתו במקום שבו פועל גוף ציבורי, רשאי ממונה ביטחון לדרוש מאדם הנכנס לאותו מקום כי יפקיד בעת שהייתו במקום את הנשק שהוא נושא, או למנוע ממנו את הכניסה עם נשק כאמור, אף תוך שימוש בכוח סביר – אם סירב להישמע להוראותיו;
(ב)
הפקדת נשק לפי סעיף זה תהיה בדרך שנקבעה לפי סעיף 10(ג) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;
(6)
בסעיף קטן זה, ”נשק“ – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור.
(ב)
בגופים ציבוריים שיקבע השר בצו, יהיו לממונה ביטחון הסמכויות האמורות בסעיף זה בשינויים המחויבים גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה בעת ליווי כלי רכב או אנשים מחוץ למקום שבו פועל הגוף הציבורי.
הגופים הציבוריים להלן נקבעו לעניין סעיף 3(ב) לחוק: המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ומשרד ראש הממשלה (ק״ת תשס״ו, 588); שירות הביטחון הכללי (ק״ת תשס״ו, 711); משרדי ממשלה שאינם מנויים בתוספת הראשונה לחוק, בנק ישראל, מקורות חברת המים לישראל, חברת החשמל לישראל בע״מ, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, חברת פלאפון תקשורת בע״מ, חברת סלקום ישראל בע״מ, חברת פרטנר תקשורת בע״מ, חברת מירס תקשורת בע״מ, רשות הדואר, חברת רכבת ישראל בע״מ, מינהל מקרקעי ישראל, המוסד לביטוח לאומי, רשות העתיקות (ק״ת תשס״ו, 770); משרד הביטחון, מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בחוק (ק״ת תשס״ו, 830).
4.
תנאים לקבלת אישור למינוי ממונה בטחון [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
(א)
(1)
לא ימונה אדם לממונה ביטחון, אלא אם כן נמצא כשיר לכך על ידי הקצין המוסמך.
(2)
לעניין מינוי בגופים המנויים בתוספת השנייה ואינם מנויים בתוספת החמישית, מינוי ממונה ביטחון טעון אישור של קצין משטרה ונציג השב״כ.
(3)
לעניין מינוי בגופים המנויים גם בתוספת השנייה וגם בתוספת החמישית, מינוי ממונה ביטחון טעון אישור של קצין משטרה, נציג השב״כ ונציג הרשות הלאומית להגנת הסייבר.
(ב)
בקשה לאישור כשירותו של מועמד לשמש כממונה בטחון (להלן – מועמד) תוגש בכתב על ידי הגוף הציבורי לקצין המוסמך.
(ג)
הקצין המוסמך יאשר את כשירותו של מועמד אם התקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
(2)
מלאו לו 25 שנים;
(3)
הוא בוגר קורס פיקודי בצבא הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות הבטחון הכללי, בשירות בתי הסוהר או ביחידת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, או שהוא בעל ניסיון של שלוש שנים רצופות לפחות, במהלך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה, בעיסוק בתחום הבטחון או האבטחה, המכשיר אותו, לדעת הקצין המוסמך, לשמש כממונה בטחון;
(4)
הוא בעל תואר אקדמי;
(5)
הוא בעל רשיון לנשיאת כלי יריה לפי חוק כלי יריה, התש״ט–1949 (להלן – חוק כלי יריה), או שמנהל משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו אישר שאין בידו מידע בנוגע למועמד כאמור בסעיפים 11א או 11ב לחוק כלי יריה, אשר בשלו היה ממליץ שלא לתת רשיון לנשיאת כלי יריה לאותו מועמד;
(6)
הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית כפי שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות;
(7)
אין מניעה, לדעת הקצין המוסמך, לאשר את כשירותו של המועמד מטעמים של שלום הציבור או בטחון המדינה, לרבות לענין עברו הפלילי;
(8)
נקבעה התאמתו הביטחונית מקום שלמשרתו נקבע סיווג ביטחוני.
(ד)
הקצין המוסמך רשאי –
(1)
בגוף ציבורי המנוי בתוספות הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית – לקבוע תנאים נוספים להשכלתו, לניסיונו ולהתאמתו לשמש כממונה ביטחון של המועמד;
(2)
בגוף ציבורי המנוי בתוספות הראשונה, השניה והשלישית – לפטור מועמד מהתנאי האמור בסעיף קטן (ג)(4) וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של הקצין המוסמך, כי לאור ניסיונו, הכשרתו או השכלתו, הוא מתאים למלא את התפקיד אף שלא התקיים לגביו התנאי האמור;
(3)
בגוף ציבורי המנוי בתוספת השלישית – לפטור מועמד לממונה ביטחון מקומי, נוסף על האמור בפסקה (2), מהתנאי האמור בסעיף קטן (ג)(3).
5.
מסלול הכשרה לממונה בטחון [תיקון: תשס״ה, תשס״ה־3, תשע״ו]
(א)
אישר הקצין המוסמך את כשירותו של מועמד לשמש כממונה בטחון בגוף ציבורי, ימסור הודעה על כך לגוף הציבורי.
(ב)
(1)
לא ימונה מועמד שאושר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שעמד בהצלחה במסלול הכשרה מקצועית שאושר לפי סעיף קטן (ג) בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו על פי חוק זה;
(2)
על אישור הכשרה מקצועית כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 8(7)(ב) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור.
(ג)
מסלול ההכשרה המקצועית יאושר –
(1)
לענין הגופים שבתוספת הראשונה – על ידי נציג השב״כ;
(2)
(א)
לעניין הגופים שבתוספת השנייה ואינם בתוספת החמישית – על ידי קצין המשטרה, באישור נציג השב״כ;
(ב)
לעניין הגופים שבתוספת השנייה ובתוספת החמישית – על ידי קצין המשטרה, באישור נציג השב״כ ונציג הרשות הלאומית להגנת הסייבר;
(3)
לענין הגופים שבתוספת השלישית – על ידי קצין המשטרה.
(ד)
הקצין המוסמך רשאי לפטור את המועמד ממילוי התנאי לפי סעיף זה, כולו או חלקו, בהתחשב בהכשרותיו הקודמות של המועמד.
(ה)
מונה ממונה בטחון, ימסור הגוף הציבורי הודעה על כך לקצין המוסמך, ותחילת מילוי תפקידו כממונה בטחון תהיה (במקור: יהיה) עם קבלת תעודה מאת הקצין המוסמך, כמפורט בסעיף 14.
6.
הודעה בדבר פסילת מועמד שלא מחמת אי־התאמה ביטחונית [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
(א)
הוחלט שלא לאשר כשירותו של מועמד, למעט מחמת אי־התאמה ביטחונית, יודיע על כך הקצין המוסמך בכתב לגוף הציבורי.
(ב)
הקצין המוסמך יפרט בכתב את נימוקי החלטתו בפני המועמד אם נתבקש על ידו לעשות כן, למעט נימוקים שיש חשש סביר כי גילוים עלול לפגוע בשלומו של אדם, או בבטחון המדינה, או לחשוף דרכי פעולה של רשויות חקירה ומודיעין.
7.
מינוי ועדת ערר [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
השר ימנה ועדת ערר שתורכב מאלה:
(1)
יושב ראש הועדה – עובד המדינה או עובד המדינה לשעבר הכשיר לשמש שופט בית משפט מחוזי, בהסכמת שר המשפטים;
(2)
נציג של משטרת ישראל שהוא – קצין בדרגת ניצב משנה ומעלה ושעיסוקו בתחום המבצעים, שיקבע המפקח הכללי;
(3)
(א)
נציג שירות הביטחון הכללי, שיקבע ראש שירות הביטחון הכללי – לעניין החלטות הנוגעות לגופים המפורטים בתוספת הראשונה, לגופים המפורטים בתוספת השנייה ושאינם מפורטים בתוספת החמישית ולגופים המפורטים בתוספת הרביעית;
(ב)
נציג ציבור בעל ניסיון בתחום האבטחה או הביטחון – לעניין החלטות הנוגעות לגופים המנויים בתוספת השלישית;
(ג)
עובד הרשות הלאומית להגנת הסייבר שמינה לעניין זה ראש הרשות – לעניין החלטות הנוגעות לגופים המפורטים בתוספת החמישית.
8.
ערר על פסילת מועמד שלא מחמת אי־התאמה ביטחונית [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
(א)
על החלטה לפי סעיף 6(א) שלא לאשר כשירות של מועמד, לרבות החלטה שלא לגלות נימוקים כאמור בסעיף 6(ב), רשאי הגוף הציבורי או המועמד להגיש ערר בפני הועדה; הערר יהיה מנומק ויוגש בכתב, בתוך שלושים ימים ממועד קבלת ההודעה על ההחלטה.
(ב)
הועדה רשאית, לאחר שנתנה הזדמנות לגורמים המוסמכים לאשר כשירות לפי סעיף 4(א), לגוף הציבורי ולמועמד, להשמיע את טענותיהם לפניה, לקבל את הערר או לדחותו, לשנות את החלטת הקצין המוסמך או להחזיר לו את הענין עם הוראות; קיבלה ועדת הערר את הערר, יינתן האישור המבוקש.
(ג)
נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מוסמכת הועדה, לבקשת גורם מהגורמים המוסמכים לאשר כשירות לפי סעיף 4(א), ולאחר שנתנה הזדמנות לממונה הבטחון ולגוף הציבורי להשמיע את טענותיהם בפניה, לבטל או להתלות אישור שניתן, אם מצאה שלא התקיים עוד בממונה הבטחון תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 4, או אם ממונה הבטחון לא מילא אחר ההנחיות המקצועיות שניתנו לו לפי סעיף 10; ואולם לא תדון הועדה בבקשה לבטל או להתלות אישור שניתן עקב אי מילוי הנחיות מקצועיות שניתנו לפי סעיף 10 כל עוד תלויה ועומדת בענין זה בקשה לעיון חוזר.
(ד)
היה הערר על החלטה לפסילת מועמד או לביטול או להתליית אישור שניתן לממונה ביטחון שהתבססה בין השאר על טעמים רפואיים, לא תחליט הועדה בערר אלא לאחר קבלת חוות דעת של רופא מורשה בעל תואר מומחה כפי שתקבע; סירוב מועמד להיבדק לצורך עריכת חוות הדעת, יהווה עילה לדחיית הערר.
(ה)
הועדה תודיע את החלטתה בכתב לקצין המוסמך, לגוף הציבורי, למועמד או לממונה הבטחון, לפי הענין, בתוך שלושים ימים ממועד סיום שמיעת הערר; הועדה תפרט את נימוקיה, ואולם רשאית היא שלא לפרט נימוקים שיש חשש סביר כי גילוים עלול לפגוע בשלומו של אדם או בבטחון המדינה, או לחשוף דרכי פעולה של רשויות חקירה ומודיעין.
(ו)
על החלטת הוועדה ניתן לערער בתוך 30 ימים לפני בית משפט לענינים מינהליים.
פסילת מועמד מחמת אי־התאמה ביטחונית [תיקון: תשס״ה]
(א)
על פסילה של מועמד מחמת אי־התאמה ביטחונית יחולו ההוראות לפי סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.
(ב)
בסעיף זה, ”מועמד“ – לרבות מועמד לשמש כמאבטח.
9.
מינוי ממונה בטחון זמני [תיקון: תשע״ו]
(א)
בוטל או הותלה אישור של ממונה בטחון על פי סעיף זה, ימנה הגוף הציבורי ממונה בטחון זמני שאושר לענין זה על ידי הגורמים המוסמכים לאשר כשירות לפי סעיף 4(א).
(ב)
הגורמים המוסמכים לאשר כשירות לפי סעיף 4(א) רשאים לאשר מינוי ממונה בטחון זמני גם אם לא עמד בכל דרישות חוק זה, ובלבד שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף 4(ג)(1), (2) ו־(7).
(ג)
מינוי ממונה בטחון זמני יהיה לפרק זמן שלא יעלה על שישה חודשים, ואולם רשאים הגורמים המוסמכים לאשר כשירות לפי סעיף 4(א) לאשר את העסקתו לתקופה נוספת, אם מצאו כי העיכוב במינוי ממונה בטחון נבע מסיבות שאינן תלויות בגוף הציבורי.
(ד)
נוסף על האמור בסעיף זה יפעל הגוף הציבורי באופן מידי למינוי ממונה בטחון בהתאם להוראות חוק זה.
סמכות קצין מוסמך לתת הנחיות מקצועיות [תיקון: תשס״ה]
(א)
קצין מוסמך או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת הנחיות מקצועיות לגוף ציבורי, לממונה ביטחון או לאחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, בכל הנוגע לפעולות אבטחה, לרבות הנחיות בענין בקרה ודיווח (בחוק זה – הנחיות מקצועיות); השר, בהתייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי הנחיות מקצועיות לגוף ציבורי יימסרו באמצעות ממונה ביטחון של גוף ציבורי אחר; לענין זה, ”השר הממונה“ – השר הממונה על גוף ציבורי או שר הממונה על ביצוע חוק המסדיר את פעולותיו של גוף ציבורי, לפי הענין.
(ב)
גוף ציבורי, ממונה ביטחון ואחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, ימלאו אחר הנחיות מקצועיות שניתנו לפי הוראות סעיף קטן (א).
עיון חוזר בהנחיות מקצועיות [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
(א)
גוף ציבורי, ממונה ביטחון ואחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות רשאים לפנות בבקשה לעיון חוזר בהנחיות מקצועיות לאחד מאלה:
(1)
לענין הנחיות מקצועיות שנתן נציג השב״כ – לפני ראש אגף בשב״כ שקבע לענין זה ראש השב״כ;
(2)
לענין הנחיות מקצועיות שנתן קצין משטרה – לפני ראש אגף מבצעים במשטרת ישראל או סגנו;
(3)
לעניין הנחיות מקצועיות שנתן נציג הרשות הלאומית להגנת הסייבר – לפני ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר או עובד בכיר מבין עובדי הרשות שהוא מינה לכך.
(ב)
בקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההנחיות המקצועיות; ההחלטה בעיון החוזר תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה.
(ג)
הגורם שדן בבקשה לעיון החוזר רשאי בהחלטתו לאשר את ההנחיות המקצועיות שנתן הקצין המוסמך, לשנותן או לקבוע הנחיות חדשות.
(ד)
אין בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לגרוע מן החובה למלא אחר הנחיות מקצועיות שניתנו.
ועדת ערר לענין הנחיות מקצועיות [תיקון: תשס״ה, תשס״ה־3, תשע״ו]
(א)
ראש הממשלה או השר, לפי הענין, ימנה ועדת ערר בת שלושה חברים והם:
(1)
נציג הגוף הנותן את ההנחיה שעליה עוררים והוא יהיה היושב ראש;
(2)
שני נציגי ציבור שהם בעלי כישורים, ניסיון והכשרה, האחד בתחום הביטחון והאבטחה, והאחר בתחום הניהול והכלכלה.
(א1)
בוועדת ערר לעניין הנחיות מקצועיות לגבי אבטחת מידע בסיווג גבוה מרמת ”שמור“, בגוף המנוי גם בתוספת השנייה וגם בתוספת החמישית, תמנה ועדת הערר גם נציג של שירות הביטחון הכללי נוסף על הנציגים כאמור בסעיף קטן (א).
(ב)
גוף ציבורי רשאי לערור על החלטה שניתנה בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף 10א לפני ועדת ערר לפי סעיף זה.
(ג)
ערר יוגש בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה בבקשה לעיון חוזר.
(ד)
ועדת ערר לפי סעיף זה רשאית, לאחר שנתנה הזדמנות, לעורר ולכל מי שמצאה לנכון, להשמיע את טענותיהם לפניה, לקבל את הערר או לדחותו, לשנות את ההחלטה בבקשה לעיון חוזר או להחזיר את הענין לגוף שנתן את ההנחיה המקצועית, ולתת, לענין החלטתה, הוראות ככל שתמצא לנכון.
(ה)
ההחלטה בערר תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשת הערר, אלא אם כן קבע יושב ראש הוועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ההחלטה תינתן במועד מאוחר יותר; החלטת ועדת הערר תהיה מנומקת.
(ו)
אין בהגשת ערר על פי סעיף זה כדי לגרוע מהחובה למלא אחר ההנחיות המקצועיות שעליהן הוגש הערר, אלא אם כן הורתה ועדת הערר אחרת.
גוף ציבורי שהוא עסק טעון רישוי
היה הגוף הציבורי עסק טעון רישוי על פי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, יראו את רשיון העסק כאילו הותנה גם בקיום הוראות חוק זה.
מינוי מאבטח בגוף ציבורי [תיקון: תשס״ה]
(א)
גוף ציבורי ימנה מאבטח אחד או יותר, לפי דרישת קצין מוסמך ובאישורו; דרישה כאמור תינתן לאחר שהקצין המוסמך מצא כי לשם מילוי פעולות האבטחה בגוף הציבורי, נדרש מינוי מאבטח.
(ב)
בקשה לאישור מינויו של מועמד לשמש מאבטח בגוף ציבורי תוגש בכתב לקצין המוסמך על ידי ממונה הביטחון של אותו גוף ציבורי.
(ג)
הקצין המוסמך יאשר את כשירותו של מועמד לשמש כמאבטח אם התקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 4(ג)(1), (6) ו־(8) ואחד מאלה:
(1)
(2)
הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי יריה כאמור בסעיף 4 בחוק כלי היריה, התש״ט–1949.
(ד)
הקצין המוסמך ימסור הודעה על החלטתו לגבי כשירות מועמד כמאבטח בגוף ציבורי לממונה הביטחון באותו גוף ציבורי.
(ה)
לא ימונה מועמד, שהקצין המוסמך אישר את כשירותו כאמור בסעיף קטן (ג), אלא לאחר שעבר הכשרה מקצועית בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו כאמור בסעיף 13א ובלבד שלא חל שינוי בתנאי כשירותו כאמור בסעיף קטן (ג).
(ו)
על אישור הכשרה מקצועית כאמור בסעיף קטן (ה) יחולו הוראות סעיף 5(ב)(2).
סמכויות מאבטח [תיקון: תשס״ה]
למאבטח יהיו סמכויות כמפורט בסעיף 3 לצורך ביצוע פעולות אבטחה והוא יפעל על פי הנחיות ממונה הביטחון.
תעודת מינוי [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
(א)
ממונה בטחון או מאבטח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה אלא אם כן בידו תעודה חתומה על ידי קצין מוסמך המאשר את מינויו כממונה בטחון או כמאבטח (בסעיף זה – תעודת מינוי); לענין הגופים המנויים בתוספת השניה, תיחתם תעודת מינוי של ממונה ביטחון בידי קצין משטרה ונציג השב״כ ותעודת מינוי של מאבטח – בידי קצין משטרה; לעניין הגופים המנויים גם בתוספת השנייה וגם בתוספת החמישית, תיחתם תעודת מינוי של ממונה ביטחון גם בידי נציג הרשות הלאומית להגנת הסייבר.
(א1)
תוקפה של תעודת מינוי של ממונה ביטחון יהיה לשלוש שנים מיום הינתנה, ותוקפה של תעודת מינוי של מאבטח יהיה לשנה אחת מיום הינתנה, וזאת כל עוד מקבל התעודה משמש בתפקיד ממונה ביטחון או מאבטח באותו גוף ציבורי; ממונה הביטחון רשאי להאריך את תוקפה של תעודת מינוי של מאבטח באישור הקצין המוסמך, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה, וזאת כל עוד משמש המאבטח בתפקידו באותו גוף ציבורי.
(ב)
בעת הפעלת סמכויות לפי חוק זה יענוד ממונה בטחון או מאבטח את תעודת המינוי שלו באופן גלוי לעין, ויציג אותה על פי דרישה.
סמכויות פיקוח [תיקון: תשס״ה]
הקצין המוסמך, וכן שוטר או עובד המדינה שהסמיך אחד מהם, לפי הענין, רשאי להיכנס בכל עת לגוף ציבורי כדי לבדוק אם מולאו ביחס אליו ההוראות לפי חוק זה, וההנחיות שניתנו על פיו.
תקיפת ממונה ביטחון או מאבטח [תיקון: תשס״ה]
התוקף ממונה ביטחון או מאבטח – דינו כדין התוקף עובד הציבור לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
הוראות מעבר [תיקון: תשס״ה]
(א)
מי שערב תחילתו של חוק זה הועסק בתפקיד של ממונה בטחון שלוש שנים רצופות לפחות במהלך חמש השנים לפני תחילת חוק זה, יראו אותו כאילו מתקיימות בו ההוראות הקבועות בסעיף 4(ג)(3) ו־(4).
(ב)
על אף האמור בסעיף 2, רשאי גוף ציבורי שהעסיק ערב תחילתו של חוק זה ממונה בטחון, להמשיך ולהעסיקו כממונה בטחון במשך 12 חודשים ממועד תחילתו של חוק זה, אף אם לא מולאו לגביו התנאים האמורים בסעיפים 4 ו־5.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ה]
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם ראש הממשלה ושר הבטחון ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות שענינן אבטחת מידע ואבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות יתקין ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; הורה ראש הממשלה כאמור בסעיף 21, יותקנו תקנות לענין הגופים המנויים בפרטים 2 ו־3 בתוספת הראשונה, גם בהסכמת שר הביטחון.
שינוי התוספות וסייג לתחולה [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
(א)
השר, בהתייעצות עם השר הממונה, כהגדרתו בסעיף 10, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספות, מטעמים של בטחון המדינה, שלום הציבור ובטחונו; שינוי כאמור בתוספות הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית טעון גם אישור ראש הממשלה.
(א1)
שינוי כאמור בסעיף קטן (א), לשם הנחיית גוף תקשורת לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, יהיה באמצעות שינוי התוספת הרביעית בלבד; לעניין זה, ”גוף תקשורת“ – גוף המנוי בתוספת הרביעית או גוף אחר שהוא בעל רישיון כאמור בסעיף 13(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982, ושניתנו לגביו הוראות כאמור בסעיף 13(ב) לחוק האמור.
(ב)
ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, לגבי גופים ציבוריים המנויים בתוספות הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית, תחומים מסוימים של פעולות אבטחה, שעליהם לא יחולו הוראות חוק זה.
(ג)
לענין הגופים המנויים בפרטים 2 ו־3 בתוספת הראשונה – הורה ראש הממשלה כאמור בסעיף 21, תהיה סמכות ראש הממשלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), נתונה לשר הביטחון.
עד יום תחילתו של חוק זה, יביא השר לאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשימת גופים אשר ייכללו בתוספת השלישית לחוק זה.
מפעלי מערכת הבטחון
צו של שר הבטחון, המגדיר את רשימת ”מפעלי מערכת הבטחון“ כאמור בפרט (3) לתוספת הראשונה, אינו טעון פרסום, אולם למפעל תינתן הודעה על הכללתו בצו.
שינוי הגדרת קצין מוסמך [תיקון: תשס״ה]
על אף האמור בסעיף 1 רשאי ראש הממשלה, בהסכמת שר הבטחון, להורות כי קצין מוסמך לענין הגופים המנויים בסעיפים 2 ו־3 לתוספת הראשונה, יהיה מי שמונה על ידי הממונה על הבטחון במערכת הבטחון (להלן – נציג מלמ״ב); הורה ראש הממשלה כאמור – בכל מקום שבו נאמר בחוק זה שירות הבטחון הכללי ייקרא ”נציג מלמ״ב“ לענין הגופים האמורים; הוראת ראש הממשלה לפי סעיף זה, יכול שתינתן לגבי חלק מסמכויות הקצין המוסמך.
תחולת החוק על המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים [תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2]
(א)
חוק זה יחול על המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, בשינויים אלה:
(1)
ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או מי שהוא הסמיך לכך ישמש קצין מוסמך וימנה ממונה ביטחון ומאבטח במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(2)
ממונה ביטחון במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים יהיה אחראי על ארגון וביצוע פעולות אבטחה פיזית, על פעולות לאבטחת מידע ועל פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, וכן על הפיקוח על פעולות אלה;
(3)
לענין סעיף 4(ג)(3), יוכר גם קורס פיקודי של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(4)
לענין סעיף 4(ד), יחולו הוראות פסקה (1) בלבד;
(5)
הוראות סעיפים 8, 10א, ו־15 לא יחולו על המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
(ב)
ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים יקבע נוהלי בקרה ופיקוח על הפעלת סמכויות בידי ממונה ביטחון ומאבטח שמונו לפי סעיף זה.

21ב. תחולת החוק על מערך הסייבר הלאומי (תיקון: תשע״ו)

(א)
חוק זה יחול על מערך הסייבר הלאומי, בשינויים אלה:
(1)
ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר או מי שהוא הסמיך לכך ישמש קצין מוסמך וימנה ממונה ביטחון ומאבטח במערך הסייבר הלאומי;
(2)
ממונה ביטחון במערך הסייבר הלאומי יהיה אחראי על ארגון וביצוע פעולות לאבטחת מידע ופעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, וכן על הפיקוח על פעולות אלה;
(3)
הוראות סעיפים 10א ו־15 לא יחולו על מערך הסייבר הלאומי לעניין סעיף זה.
(ב)
בסעיף זה, ”מערך הסייבר הלאומי“ – מערך הסייבר הלאומי שהוקם על פי החלטת הממשלה ופועל בהתאם להחלטותיה, והכולל את הרשות הלאומית להגנת הסייבר ואת מטה הסייבר הלאומי.
גופים בתוספת הרביעית או בתוספת החמישית – הוראות מיוחדות [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
חובת מינוי ממונה ביטחון כאמור בסעיף 2 וחובת מינוי מאבטחים כאמור בסעיף 13 לא יחולו על גוף ציבורי המנוי בתוספת הרביעית בלבד או בתוספת החמישית בלבד; מונו בגופים כאמור ממוני ביטחון או מאבטחים שלא מכוח הוראות חוק זה, לא יהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה ולא יחולו לגביהם ההוראות הנוגעות לממוני ביטחון ומאבטחים לפי חוק זה.
הוראות לעניין גופים המנויים בתוספת השנייה ובתוספת החמישית [תיקון: תשע״ו]
(א)
לעניין פעולות לאבטחת מידע בגוף המנוי גם בתוספת השנייה וגם בתוספת החמישית, יחולו הוראות אלה:
(1)
לעניין פעולות לאבטחת מידע ברמת סיווג עד ”שמור“, יהיה הקצין המוסמך נציג הרשות הלאומית להגנת הסייבר, ואולם הוא יהיה אחראי להנחות גוף כאמור בהתאם לעקרונות לפי חוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002 בעניין שמירה על מידע מסווג;
(2)
לעניין פעולות לאבטחת מידע מסווג ברמת סיווג גבוהה מ"שמור", יהיה הקצין המוסמך נציג הרשות הלאומית להגנת הסייבר, ואולם הוא יהיה אחראי להנחות גוף כאמור בהתאם להוראות שירות הביטחון הכללי בעניין שמירה על מידע מסווג.
תחולה באזור
תחילה
תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו.
1.
משרד ראש הממשלה.
2.
משרד הבטחון.
3.
”מפעלי מערכת הבטחון“ ומפעלים המייצרים מוצרים עבור מערכת הבטחון, כפי שיוגדרו בצו על ידי שר הבטחון.
4.
לשכת נשיא המדינה.
5.
משרד החוץ.
6.
[תיקון: תשס״ה, ק״ת תשס״ז, ק״ת תשס״ז־3]
הגופים כדלקמן, למעט במקומות ובנושאים כפי שייקבע על ידי הממשלה:
(א)
רשות שדות התעופה;
(ב)
חברת נמל כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004 (להלן – חוק רשות הספנות והנמלים);
(ג)
חברות תעופה;
(ד)
חברות ספנות;
(ה)
(נמחקה);
(ו)
גוף המפעיל מסוף מטענים מוטסים מישראל;
(ז)
מינהלת המעברים שבמשרד הביטחון, ככל שנוגע לאבטחת המעברים, למעט אבטחת מידע, לפי החלטת ממשלה מיום י״ג בכסלו התשס״ו (14 בדצמבר 2005).
1.
משרדי ממשלה שאינם מנויים בתוספת הראשונה.
2.
הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
3.
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]
תאגיד השידור הישראלי.
4.
הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו.
5.
בנק ישראל.
6.
מקורות, חברת המים בע״מ.
7.
חברת החשמל לישראל בע״מ.
8.
[תיקון: תשס״ה]
בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, חברת פלאפון תקשורת בע״מ, חברת סלקום ישראל בע״מ, חברת פרטנר תקשורת בע״מ, בזק בינלאומי, ברק אי.טי.סי (1955), החברה לשירותי בזק בינלאומיים, קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע״מ, חברת מירס תקשורת בע״מ, וכן בעל רישיון כאמור בסעיף 13 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ״ב–1982, אשר ניתנו לגביו הוראות כאמור בסעיף 13(ב) לחוק האמור.
9.
[תיקון: תשס״ה, ק״ת תשס״ז־2]
חברת דואר ישראל בע״מ.
פי גלילות מסופי נפט וצינורות בע״מ.
[תיקון: תשע״ז]
חברת קו צינור אילת אשקלון בע״מ, וכן גורם מפעיל כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017.
חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע״מ.
[תיקון: ק״ת תשס״ז־3]
א.
חברת בתי זיקוק לנפט בע״מ;
ב.
חברת פז בית זיקוק אשדוד בע״מ.
[תיקון: תשס״ה]
(נמחק).
[תיקון: תשס״ה, ק״ת תשס״ז, ק״ת תשס״ז־3]
הגופים כדלקמן, למעט במקומות ובנושאים כפי שייקבע על ידי הממשלה:
(א)
רשות שדות התעופה;
(ב)
חברת נמל כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים;
(ג)
חברות תעופה;
(ד)
חברות ספנות;
(ה)
(נמחקה);
(ו)
גוף המפעיל מסוף מטענים מוטסים מישראל ונמצא בשטח נמל התעופה בן־גוריון;
(ז)
חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע״מ;
(ח)
מינהלת המעברים שבמשרד הביטחון, ככל שנוגע לאבטחת המעברים, למעט אבטחת מידע, לפי החלטת ממשלה מיום י״ג בכסלו התשס״ו (14 בדצמבר 2005).
[תיקון: ק״ת תשס״ג]
המוסד לביטוח לאומי.
[תיקון: תשס״ה, תשס״ט]
רשות מקרקעי ישראל.
[תיקון: ק״ת תשס״ז־3]
המרכז למיפוי ישראל.
[תיקון: ק״ת תשס״ז־3]
חברת רכבת ישראל בע״מ.
[תיקון: ק״ת תש״ע]
חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע״מ.
[תיקון: ק״ת תשע״ד]
מפעיל מיתקן יבשתי לעיבוד גז טבעי המתקבל מצנרת מהים או ממדינה זרה, מכוח רישיון או על פי דין.
1.
הקרן הקיימת לישראל.
2.
רשות העתיקות.
3.
רשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.
4.
[תיקון: ק״ת תשס״ז]
א.
האוניברסיטה העברית;
ב.
אוניברסיטת תל־אביב;
ג.
אוניברסיטת חיפה;
ד.
הטכניון;
ה.
מכון וייצמן;
ו.
אוניברסיטת בר־אילן;
ז.
אוניברסיטת בן־גוריון.
5.
[תיקון: ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ו]
המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים.
6.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
רשויות מקומיות לעניין ”אבטחת אישיות מאוימת“ לפי סעיף 341א לפקודת העיריות.
[תיקון: תשס״ה]
הגופים כדלקמן במקומות ובנושאים כפי שתקבע הממשלה:
1.
[תיקון: ק״ת תשס״ז־3]
(בוטל).
2.
[תיקון: תשע״ו]
(נמחק).
3.
[תיקון: תשע״ו]
(נמחק).
4.
בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ.
5.
[תיקון: תשע״ו]
(נמחק).
6.
[תיקון: ק״ת תשס״ז־3, תשע״ו]
(נמחק).
7.
[תיקון: תשע״ו]
(נמחק).
8.
[תיקון: תשע״ו]
(נמחק).
9.
[תיקון: תשע״ו]
(נמחק).
[תיקון: תשע״ו]
(נמחק).
[תיקון: תשע״ו]
(נמחק).
[תיקון: תשע״ו]
(נמחק).
[תיקון: תשע״ו]
(נמחק).
[תיקון: תשע״ו]
(נמחק).
[תיקון: ק״ת תשס״ז־3]
חברת מדיטרניאן נאוטילוס (ישראל) בע״מ.
[תיקון: ק״ת תשס״ח, תשע״ו]
(נמחק).
[תיקון: ק״ת תשע״א, תשע״ו]
(נמחק).
[תיקון: ק״ת תשע״א, תשע״ו]
(נמחק).
[תיקון: ק״ת תשע״א, תשע״ו]
(נמחק).
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
פלאפון תקשורת בע״מ.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
סלקום ישראל בע״מ.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
פרטנר תקשורת בע״מ.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
012 סמייל טלקום בע״מ.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
013 נטוויז׳ן בע״מ.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
בזק בינלאומי בע״מ.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
הוט טלקום שותפות מוגבלת.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
מירס תקשורת בע״מ.
[תיקון: ק״ת תשע״ד, תשע״ו]
(נמחק).
[תיקון: תשע״ו]
הגופים כדלקמן במקומות ובנושאים כפי שתקבע הממשלה:
1.
משרד האוצר.
2.
רשות האוכלוסין וההגירה.
3.
הרשות לניהול המאגר הביומטרי.
4.
רשות התקשוב הממשלתי – מערך ממשל זמין.
5.
בנק ישראל.
6.
חברת בתי זיקוק לנפט בע״מ.
7.
חברת פז בית זיקוק אשדוד בע״מ.
8.
חברת החשמל לישראל בע״מ.
9.
[תיקון: תשע״ז]
חברת קו צינור אילת אשקלון בע״מ, וכן גורם מפעיל כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017.
מגן דוד אדום.
מקורות חברת מים בע״מ.
נתיבי הגז הטבעי לישראל בע״מ.
רכבת ישראל בע״מ.
רשות שדות התעופה.
תשתיות נפט ואנרגיה בע״מ.
הבורסה לניירות ערך.
חיפה כימיקלים בע״מ.
דשנים וחומרים כימיים בע״מ.
בעלי החזקות כמשמעותם בחוק הנפט, התשי״ב–1952: I/10 ”אשקלון“, I/12 ”תמר“, I/13 ”דלית“ ו-I/7 ”נועה“, לעניין המערכות הממוחשבות החיוניות המופעלות בקשר לחזקות אלה.

נתקבל בכנסת ביום ה׳ באב התשנ״ח (28 ביולי 1998).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • אביגדור קהלני
    השר לבטחון הפנים
  • עזר ויצמן
    נשיא המדינה
  • דן תיכון
    יושב ראש הכנסת
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק חקירה נגד קטין שנחשד בהתפרצות לבית כנסת סגירת תיק פלילי ללקוח בעבירות תקיפה חמורה והחזקת סכין ביטול הרשעה בעבירות נשק חמורות סגירת תיק פלילי ללקוח שנחשד בביצוע מעשה סדום בנסיבות אינוס בקטין

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015