חוק הכנסת

חוק הכנסת, התשנ״ד–1994

תוכן עניינים
[תיקון: תש״ס־4]
1.
ישיבת הפתיחה של הכנסת [תיקון: תשנ״ו, תשס״א־3, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ו־5]
(א)
(1)
הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום הארבעה עשר שלאחר יום הבחירות לכנסת, בשעה ארבע אחרי הצהריים, ואם היה יום זה אחד מהימים המנויים בפסקה (2) – ביום שלאחר מכן שאינו אחד מאותם ימים.
(2)
אלה הימים שבהם לא תתכנס הכנסת לישיבתה הראשונה: יום שישי, יום שבת, מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, וערביהם, חול המועד, יום הזיכרון לשואה ולגבורה וערבו, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וערבו, יום העצמאות, ותשעה באב וערבו.
(3)
יושב ראש הכנסת רשאי, בשל יום מנוחה, חג, מועד או יום זיכרון, שאינם מנויים בפסקה (2), ולפי פניה של מי שנבחר לכנסת הנכנסת –
(א)
לדחות את ישיבתה הראשונה של הכנסת ליום שלאחר היום שנקבע לפי פסקה (1), שאינו אחד מהימים המנויים בפסקה (2);
(ב)
לשנות את שעת כינוס הכנסת האמורה בפסקה (1).
(א1)
הכנסת תיפתח על ידי נשיא המדינה, והוא ימסור את הנהלת הישיבה ליושב ראש הכנסת או ליושב ראש הכנסת בפועל כאמור בסעיף 20(א) לחוק־יסוד: הכנסת; בהעדרו של נשיא המדינה, תיפתח הכנסת על ידי יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל כאמור.
(א2)
משפתח יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל את ישיבתה הראשונה של הכנסת או משקיבל לידיו את הנהלתה, יצהיר את הצהרת האמונים של חברי הכנסת.
(ב)
משהצהיר יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל את הצהרת האמונים, ייקראו בפני המליאה מזמור קכ״ב בתהלים וקטעים מתוך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, המופיעים בתוספת.
(ג)
יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל ישוב ויקרא את הצהרת האמונים באזני חברי הכנסת וכל אחד מחברי הכנסת יקום, בזה אחר זה, ויצהיר:
”מתחייב אני.“
(ד)
ישיבת הפתיחה תינעל בשירת המנון המדינה ”התקווה“ בנוסח המובא בתוספת לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש״ט–1949.
2.
הצהרה לאחר ישיבת הפתיחה [תיקון: תשנ״ו]
חבר הכנסת שלא נכח בישיבת הפתיחה, או שהיה לחבר הכנסת לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח; יושב ראש הישיבה יקרא באזניו את נוסח ההצהרה, וחבר הכנסת יקום ויצהיר:
”מתחייב אני.“
[תיקון: תש״ס־4]
הועדה המסדרת [תיקון: תש״ס־4, תשס״ב. תש״ע]
(א)
הכנסת תבחר, מוקדם ככל האפשר לאחר היבחרה, ועדה מסדרת; בראש הועדה המסדרת יעמוד חבר הכנסת מהסיעה של חבר הכנסת שעליו הטיל נשיא המדינה את התפקיד להרכיב ממשלה.
(ב)
הייצוג בועדה המסדרת יהיה לפי גודלן היחסי של הסיעות, ובלבד שלכל סיעה בת 4 חברים או יותר יהיה נציג בועדה המסדרת; סיעה שאין לה נציג בועדה המסדרת רשאית להודיע לועדה כי אחד מחבריה ישמש כמשקיף מטעמה בועדה; למשקיף כאמור לא תהיה זכות הצבעה בועדה.
(ג)
הועדה המסדרת תביא לאישור הכנסת הצעה בדבר הרכב הועדות הקבועות.
(ד)
לועדה המסדרת יהיו, עד לבחירתה של ועדת הכנסת, סמכויות ועדת הכנסת הנוגעות לסדרי הבית ולדיוני הכנסת וכן סמכותה לפי סעיף 10.
(ה)
עד לבחירת ועדות הכנסת רשאית הועדה המסדרת לבחור ועדות זמניות לעניני כספים ולעניני חוץ וביטחון, ובלבד שמספר חברי ועדות אלה לא יעלה על מספר החברים בועדת הכספים ובועדת החוץ והביטחון לפי הוראות סעיף 3(ב); יושב ראש הועדה המסדרת ימסור על כך הודעה לכנסת.
3.
מספר החברים בועדות הכנסת [תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2]
(א)
מספר החברים בועדה קבועה של הכנסת לא יעלה על חמישה־עשר.
(ב)
מספר החברים בועדת החוץ והבטחון, בועדת החוקה, חוק ומשפט וכן בועדת הכספים של הכנסת, לא יעלה על שבעה־עשר.
(ג)
מספר החברים בועדת הכנסת ייקבע בידי הכנסת ובלבד שהרכב הועדה יהיה, ככל שניתן, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת.
4.
הנוסח שולב בחוק־יסוד: הכנסת.
דיווח ראש המטה הכללי [תיקון: תשס״ה־3]
ראש המטה הכללי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מעת לעת ולא פחות מאחת לחודשיים, על פעילות צבא הגנה לישראל, וכן יימסרו לוועדה דיווחים מיוחדים לפי בקשתה; סברה הוועדה ברוב חבריה כי מדובר בענין בעל דחיפות מיוחדת, ידווח עליו ראש המטה הכללי לועדה או לועדת משנה שלה, לפי קביעת הוועדה, בהקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ־48 שעות מעת שביקשה את הדיווח.
5.
דיון בועדת משנה [תיקון: תשנ״ח, תש״ס־4, תש״ע־2]
(א)
בסעיף זה –
”אישור“ – לרבות הסכמה, החלטה, התייעצות ופעולה אחרת כיוצא באלה;
”ועדה“ – ועדה מוועדות הכנסת לרבות ועדה משותפת.
(ב)
נדרש, על פי כל דין, אישור של ועדה מוועדות הכנסת, רשאי יושב ראש הוועדה, בהתייעצות עם יושב ראש הכנסת, לקבוע כי האישור יינתן על ידי ועדת משנה של אותה ועדה, אם שוכנע כי טעמים של חשש לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה מחייבים כי האישור, או הדיון בקשר אליו, יישמרו בסוד.
(ג)
הוועדה תבחר את חברי ועדת המשנה; מספרם של חברי ועדת המשנה לא יעלה על חמישה.
(ד)
דין אישור שניתן על ידי ועדת המשנה לפי סעיף זה, כדין אישור שניתן על ידי הוועדה.
(ה)
(1)
ישיבותיה של ועדת המשנה לפי סעיף זה תהיינה חסויות.
(2)
פרסומם של הדברים שנאמרו או שנמסרו בישיבותיה של ועדת המשנה אסור, אלא אם כן החליטה ועדת המשנה אחרת.
(ו)
(1)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), נדרש, על פי כל דין, אישור של ועדת הכספים של הכנסת, רשאי יושב ראש הוועדה, בהתייעצות עם יושב ראש הכנסת, לקבוע כי האישור יינתן על ידי ועדת משנה של ועדת הכספים, אם שוכנע כי טעמים מיוחדים של חשש לפגיעה של ממש בעניין כלכלי משמעותי של המדינה מחייבים כי האישור, או הדיון בקשר אליו, יישמרו בסוד, ויחולו הוראות סעיף קטן (ד).
(2)
ועדת הכספים של הכנסת תבחר את חברי ועדת המשנה כאמור בפסקה (1) עם תחילת כהונתה של כל כנסת; מספרם של חברי ועדת המשנה יהיה חמישה לפחות, וחלקם יהיו חברים בסיעות האופוזיציה, כהגדרתן בסעיף 11(ג).
(3)
ישיבותיה של ועדת המשנה לפי סעיף קטן זה תהיינה חסויות לתקופה שתקבע ועדת המשנה, הקצרה ביותר המתחייבת מאופי העניין, ובתקופה זו יחולו הוראות סעיף קטן (ה)(2).
[תיקון: תש״ס־4]
6.
בחירת נציגים [תיקון: תשנ״ח־2, תשנ״ט, תשע״ג]
(א)
בסעיף זה –
”הליכים פליליים“ – כהגדרתם בסעיף 7(א);
”ועדה“ –
(1)
הוועדה לבחירת דיינים שלפי סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955;
(2)
ועדת המינויים שלפי סעיף 4 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961;
(3)
(4)
הועדה לבחירת שופטים שלפי סעיף 4 לחוק־יסוד: השפיטה.
(ב)
הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע סייגים לבחירת חבר מטעמה בועדה, דרכי השעיה של חבר בועדה שמתנהלים נגדו הליכים פליליים, עד לסיומם, וכן דרכי העברה של חבר בועדה מכהונתו בה, אם הורשע בדין, בעקבות הליכים פליליים.
(ג)
העבירה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, תבחר חבר אחר במקומו; השעתה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, תבחר חבר אחר במקומו למשך תקופת ההשעיה.
[תיקון: תש״ס־4]
7.
השעיה וסייגים לכהונה של יושב ראש הכנסת או של סגן מסגניו – מחמת עבירה [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשע״א־2]
(א)
(1)
הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, לתקופה שתקבע, או לקבוע סייגים לכהונתו, אם מסר היועץ המשפטי לממשלה עותק של כתב אישום נגדו כאמור בסעיף 4(א) לחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951 או אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים, וזאת בין אם קבעה הכנסת כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי כאמור בסעיפים 4 ו־13 לחוק האמור ובין אם לאו; הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף 42ב לחוק־יסוד: הכנסת.
(2)
לענין סעיף זה, ”הליכים פליליים“ – החל בהגשת כתב אישום, למעט בעבירות האלה:
(א)
עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, למעט עבירה לפי סעיף 64א לפקודה;
(ב)
עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום;
(ג)
עבירה שנקבעה כעבירה מנהלית לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום.
(ב)
(בוטל).
(ג)
הכנסת לא תשעה מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת ולא תקבע סייגים לכהונתו, אלא לפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה.
(ד)
ועדת הכנסת לא תציע להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, או לקבוע סייגים לכהונתו, והכנסת לא תחליט לעשות כן, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.
(ה)
ההצבעה בועדת הכנסת ובכנסת תהיה גלויה.
(ו)
הליכי הדיון בועדת הכנסת ובכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.
8.
העברה מכהונה של יושב ראש הכנסת או של סגן מסגניו – שלא מחמת עבירה [תיקון: תשנ״ט, תשע״א־2]
(א)
הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, אם קבעה כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו.
(ב)
הכנסת לא תעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, אלא עקב קובלנה, שהובאה לפני ועדת הכנסת על ידי 61 מחברי הכנסת לפחות ולפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחברי הועדה.
(ג)
לא תוגש קובלנה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן קבעה ועדת האתיקה של חברי הכנסת, כי יושב ראש הכנסת או אותו סגן ליושב ראש הכנסת, נהג באופן שאינו הולם את מעמדו.
(ד)
הוראות סעיף 7(ד) עד (ו) יחולו בהתאם.
(ה)
(בוטל).
[תיקון: תשע״ו־6]
פרק ד׳1: הפסקת חברות של חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א(א)(2) או (3) לחוק־יסוד: הכנסת
הפסקת חברות של חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א(א)(2) או (3) לחוק־יסוד: הכנסת [תיקון: תשע״ו־6]
(א)
בקשה לפי סעיף 42א(ג) לחוק־יסוד: הכנסת, תוגש ליושב ראש הכנסת בכתב, בצירוף נימוקים והחומר שעליו היא מתבססת, והוא יעבירנה לוועדת הכנסת.
(ב)
החליטה ועדת הכנסת שלא להציע להפסיק את חברותו של חבר הכנסת, תהיה החלטתה סופית.
(ג)
ועדת הכנסת לא תציע והכנסת לא תחליט להפסיק את חברותו של חבר הכנסת, אלא לאחר שניתנה לאותו חבר הכנסת, ליועץ המשפטי לכנסת וליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות להשמיע את דברם; חבר הכנסת רשאי להיות מיוצג בוועדה על ידי עורך דין.
(ד)
ועדת הכנסת לא תדון בהפסקת חברות של חבר הכנסת ולא תחליט על כך, אלא אם כן הודיעו לחבר הכנסת ולחברי הוועדה על קיום הדיון וההצבעה לפחות עשרה ימים מראש; הכנסת לא תדון כאמור אלא אם כן הודיע יושב ראש הכנסת לחברי הכנסת על קיום הדיון וההצבעה לפחות עשרה ימים מראש.
(ה)
הדיון בוועדת הכנסת יתקיים בתוך שלושה שבועות מהיום שהבקשה הגיעה לידיה, במועד שיקבע יושב ראש הוועדה; הדיון בכנסת יתקיים בתוך שלושה שבועות מיום החלטת ועדת הכנסת, במועד שיקבע יושב ראש הכנסת.
(ו)
על סדרי הדיון בוועדת הכנסת יחולו הוראות תקנון הכנסת בעניין קביעת חסינות או נטילת זכות מחבר הכנסת.
(ז)
ערעור לבית המשפט העליון כאמור בסעיף 42א(ג)(4) לחוק־יסוד: הכנסת, יוגש בתוך יומיים מיום החלטת הכנסת, ויחולו הוראות סעיף 64(ב1) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969.
(ח)
לעניין סעיף 42א(ג)(5) לחוק־יסוד: הכנסת, תקופת הבחירות תסתיים ביום כינוס הכנסת כאמור בסעיף 12 לחוק היסוד ותחל באחד מאלה, לפי העניין:
(1)
היום ה־180 שלפני יום הבחירות לכנסת לפי סעיף 9 לחוק־יסוד: הכנסת;
(2)
בבחירות המתקיימות על פי חוק התפזרות הכנסת, כאמור בסעיף 34 לחוק־יסוד: הכנסת – היום שבו התקבל החוק בכנסת;
(3)
בבחירות מוקדמות המתקיימות לפי הוראות סעיפים 11(ב) או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה, או לפי הוראות סעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת – היום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות.
[תיקון: תש״ס־4]
9.
כינוס הכנסת [תיקון: תש״ס, תשס״א־3, תשס״א־6, תשס״ב]
(א)
(1)
הכנסת תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות, הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות; משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות; לא כונסה הכנסת בתוך ארבעת השבועות כאמור, תתכנס ביום ב׳ של השבוע החמישי שלאחר חג הסוכות או יום העצמאות, לפי הענין, בשעה ארבע אחר הצהריים.
(2)
בשנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת, תקבע ועדת הכנסת את מספרם של הכנסים שתקיים הכנסת, את מועדם ואת משכם, וזאת אף אם יפחת משכם של כל הכנסים באותה שנה משמונה חודשים.
(ב)
יושב ראש הכנסת יכנס את הכנסת, שלא בתקופת הכנסים של הכנסת, כאמור בסעיף 31 לחוק־יסוד: הכנסת, על פי דרישה של עשרים וחמישה חברי הכנסת או על פי דרישת הממשלה.
מועד הפסקת כהונה של חבר הכנסת [תיקון: תשע״ד־3, תשע״ה]
הסתיימה התקופה המנויה בסעיפים 41 או 42ג(ב) לחוק־יסוד: הכנסת ביום מנוחה, יידחה סיומה ליום שלאחר מכן שאינו יום מנוחה בשעה 10:00; לעניין זה, ”יום מנוחה“ – שבת או מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948.
הוראות הסעיף בנוסחו לפי תיקון תשע״ה יחולו בתקופת כהונתה של הכנסת ה־20.
נשיאות הכנסת [תיקון: תש״ס־2, תשס״ח־3, תש״ע]
יושב ראש הכנסת והסגנים ליושב ראש יהוו את נשיאות הכנסת; מספר הסגנים ליושב ראש הכנסת לא יעלה על שבעה ואולם רשאית ועדת הכנסת, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, לקבוע כי בתקופת כהונתה של הכנסת שבה מתקבלת ההחלטה לא יעלה מספר הסגנים ליושב ראש הכנסת על תשעה.
פרסום ברשומות [תיקון: תשע״ה]
על פעולות אלה, לפי הסעיפים המפורטים להלן בחוק־יסוד: הכנסת, תפורסם הודעה ברשומות מטעם הכנסת:
(1)
לא התקבל חוק התקציב במועד הקבוע בסעיף 36א;
(2)
הפסקה וחידוש של חברות של חבר הכנסת לפי סעיף 42ג;
(3)
חילופים של חברי הכנסת לפי סעיף 43.
הוראות הסעיף בנוסחו לפי תיקון תשע״ה יחולו בתקופת כהונתה של הכנסת ה־20.
[תיקון: תש״ס־4]
קביעת ראש האופוזיציה [תיקון: תש״ס־3, תשע״ג־2]
(א)
ראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו ליושב ראש הכנסת בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת אחר מביניהם.
(ב)
יושב ראש הכנסת יודיע בכנסת על קביעתו של ראש האופוזיציה בתום 14 ימים לאחר תחילת כהונתם של ראש הממשלה והשרים לפי סעיף 14 לחוק־יסוד: הממשלה, ואם נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו – סמוך לאחר הקביעה; ראש האופוזיציה ייכנס לכהונתו עם מסירת ההודעה.
(ג)
בחוק זה, ”סיעות האופוזיציה“ – הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.
הפסקת כהונה [תיקון: תש״ס־3, תשע״ג־2]
(א)
ראש האופוזיציה יחדל לכהן בתפקידו באחת מאלה:
(1)
הוא נפטר או התפטר מכהונתו;
(2)
הוא חדל להיות חבר הכנסת או הושעה מחברותו בכנסת;
(3)
נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו לפי סעיף 11;
(4)
הוא חדל לכהן בסיעה מסיעות האופוזיציה.
(ב)
הוראות סעיפים 7 ו־8 יחולו, בשינויים המחויבים, על ראש האופוזיציה; הושעה ראש האופוזיציה מכהונתו, ייקבע ראש אופוזיציה זמני, לפי סעיף 11.
דיווח ראש הממשלה לראש האופוזיציה [תיקון: תש״ס־3]
ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בעניני המדינה.
מעמד ראש האופוזיציה בכנסת [תיקון: תש״ס־3]
ראש האופוזיציה רשאי לנאום במליאת הכנסת מיד אחרי ראש הממשלה; הוראות נוספות בענין מעמדו ותפקידיו של ראש האופוזיציה בכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.
מעמד ראש האופוזיציה בטקסים ממלכתיים [תיקון: תש״ס־3]
לראש האופוזיציה ייוחד מקום בטקסים ממלכתיים שבהם משתתף ראש הממשלה, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי הממשלה.
שכר ותנאי עבודה [תיקון: תש״ס־3, תשס״ד]
(א)
ועדת הכנסת תקבע את שכרו של ראש האופוזיציה בהתאם לפרק ט׳, ובלבד שלא יפחת שכרו של ראש האופוזיציה משכרו של שר; כן תקבע ועדת הכנסת הוראות בדבר תנאי עבודתו של ראש האופוזיציה, ובדבר הצוות המקצועי והמינהלי שיעמוד לרשותו.
(ב)
בסעיף זה, ”שכר“ – משכורת חודשית, תוספות, הענקות ותשלומים אחרים.
[תיקון: תשס״א־2]
היועץ המשפטי לכנסת ותפקידיו [תיקון: תשס״א־2, תשס״ח]
(א)
לכנסת יהיה יועץ משפטי.
(ב)
היועץ המשפטי לכנסת –
(1)
ייעץ ליושב ראש הכנסת, לנושאי התפקידים בה ולמוסדות הכנסת בכל עניני חוק ומשפט, הנוגעים לסמכויותיהם ולתפקידיהם;
(2)
ייעץ לכנסת ולועדותיה בכל ענין הנוגע להליכי החקיקה ויפעל להבטחת תקינותם;
(3)
ייעץ לחברי הכנסת בכל ענין הנוגע לכנסת והנובע מחברותם בה;
(4)
ייצג את הכנסת בערכאות, ואולם רשאי הוא, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לבקש כי הכנסת תיוצג על ידי פרקליטות המדינה, או לייפות את כוחו של עורך דין אחר לייצג את הכנסת;
(5)
ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו לפי כל דין.
(ג)
ראה היועץ המשפטי לכנסת, כי הליך שלפני בית משפט כרוך בשאלה משפטית הנוגעת לכנסת או משפיע עליה, רשאי הוא, באישור בית המשפט, להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
(ג1)
ראה בית משפט בהליך שלפניו, כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יזמין את הכנסת להתייצב בהליך, והיא תהיה רשאית להשמיע את טענותיה להוכחת תוקפו.
(ד)
היועץ המשפטי לכנסת הוא עובד הכנסת וישמש כראש הלשכה המשפטית של הכנסת.
מינוי היועץ המשפטי לכנסת [תיקון: תשס״א־2]
(א)
היועץ המשפטי לכנסת יתמנה על ידי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, מבין המועמדים שעליהם המליצה הועדה הציבורית שמונתה לפי הוראות סעיף 20, בהתאם להליכים שנקבעו בחוק זה.
(ב)
על מינויו של היועץ המשפטי לכנסת יחולו הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, בכפוף להוראות חוק זה.
כשירות [תיקון: תשס״א־2]
כשיר לכהן כיועץ משפטי לכנסת אזרח ישראלי ותושב ישראל הכשיר לכהן כשופט בית המשפט העליון, ובלבד שבחמש השנים הקודמות להצגת מועמדותו, לא היה פעיל בחיים הפוליטיים ולא היה חבר במפלגה כלשהי; לענין סעיף זה, מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה.
הועדה הציבורית [תיקון: תשס״א־2]
(א)
יושב ראש הכנסת ימנה ועדה ציבורית, אשר תבדוק את כשירותם ואת התאמתם של מועמדים למשרת היועץ המשפטי לכנסת ותמליץ לפניו על שניים עד ארבעה מהם, תוך ציון מספר חברי הועדה שתמכו במועמדותו של כל אחד מהם, ורשאית היא לצרף את הערותיה לגביהם; שמות המועמדים שעליהם המליצה הועדה יפורסמו ברשומות.
(ב)
הועדה הציבורית תהיה בת שבעה חברים, וזה הרכבה:
(1)
שופט של בית המשפט העליון בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש;
(2)
שלושה חברי הכנסת, והם: יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ויושב ראש הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת;
(3)
נציב שירות המדינה או נציגו;
(4)
ראש לשכת עורכי הדין או נציגו;
(5)
חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה המומחה בתחומי המשפט הציבורי, שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים ובעלי תפקידים מקבילים להם, במוסדות להשכלה גבוהה המקיימים לימודי משפטים; לענין זה, ”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958.
סדרי עבודת הועדה הציבורית [תיקון: תשס״א־2]
הועדה הציבורית תקבע את הדרכים להגשת מועמדות לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת וכן את סדרי עבודתה ואת נוהלי בדיקת המועמדים, ובלבד שהחלטתה להמליץ בפני יושב ראש הכנסת על מועמד למשרת היועץ המשפטי לכנסת תתקבל ברוב של לפחות ארבעה מחבריה.
מועד הבחירה [תיקון: תשס״א־2]
(א)
מינוי יועץ משפטי לכנסת ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של היועץ המכהן; נתפנה מקומו של היועץ המשפטי לכנסת לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נתפנה מקומו.
(ב)
הודעה על מינויו של יועץ משפטי לכנסת תפורסם ברשומות.
משך הכהונה [תיקון: תשס״א־2]
תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לכנסת תהיה חמש שנים מיום מינויו, ורשאי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, למנותו לתקופות כהונה נוספות.
הגבלת פעילות [תיקון: תשס״א־2]
במהלך תקופת כהונתו ובשנה שלאחריה, לא יהיה היועץ המשפטי לכנסת פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי.
שכר [תיקון: תשס״א־2]
שכרו של היועץ המשפטי לכנסת ייקבע על ידי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת.
תום הכהונה [תיקון: תשס״א־2]
כהונת היועץ המשפטי לכנסת פוקעת –
(1)
בתום תקופתה;
(2)
בפטירתו או בהתפטרותו;
(3)
בהעברתו מכהונתו;
(4)
בהגיעו לגיל 65.
העברה מכהונה [תיקון: תשס״א־2]
(א)
(1)
יושב ראש הכנסת רשאי, בהסכמת ועדת הכנסת, להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
(א)
הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, למעט בעבירה המנויה בסעיף 7(א)(2);
(ב)
עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;
(ג)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
(2)
יושב ראש הכנסת לא יעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני יושב ראש הכנסת ובפני ועדת הכנסת.
(ב)
(1)
הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, ואולם הכנסת לא תעבירו מכהונתו אלא לפי הצעה של ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה.
(2)
ועדת הכנסת לא תציע להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה.
השעיה [תיקון: תשס״א־2]
(א)
יושב ראש הכנסת רשאי להשעות את היועץ המשפטי לכנסת, אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים כהגדרתם בסעיף 7(א)(2) או מתקיימת נגדו חקירה שיש בה כדי להביא לקיום הליכים כאמור, לתקופה שבה הם מתקיימים; היו ההליכים או החקירה כאמור, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין היועץ המשפטי לכנסת ראוי לשמש עוד בתפקידו, ישעה יושב ראש הכנסת את היועץ המשפטי לכנסת לתקופה האמורה.
(ב)
יושב ראש הכנסת לא ישעה את היועץ המשפטי לכנסת, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו.
המשנה ליועץ המשפטי לכנסת [תיקון: תשס״א־2]
(א)
יושב ראש הכנסת ימנה, על פי הצעת היועץ המשפטי לכנסת, משנה ליועץ המשפטי לכנסת, מבין עובדי הלשכה המשפטית.
(ב)
על המשנה ליועץ המשפטי לכנסת להיות בעל כשירות לכהן כיועץ המשפטי לכנסת.
(ג)
נתפנה מקומו של היועץ המשפטי לכנסת וכל עוד היועץ המשפטי החדש לא החל לכהן, או נעדר היועץ המשפטי לכנסת מהארץ, הושעה או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא המשנה לו את התפקידים המוטלים על היועץ המשפטי לכנסת, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל דין.
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־5, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב־2]
מטרת הפרק [תיקון: תשס״ב־2]
פרק זה בא להקים ועדה ציבורית ולהפקיד בידיה סמכויות לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בלבד, בהתחשב במאפיינים המיוחדים של תפקידיהם.
הגדרות [תיקון: תשס״ב־2, תשע״ב]
”הועדה הציבורית“ – הועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 52;
”חבר הכנסת“ – לרבות מי שחברותו בכנסת הושעתה לפי סעיף 42ב לחוק־יסוד: הכנסת;
”שכר“ – שכר יסוד חודשי, לרבות תוספת יוקר ופיצוי התייקרות;
”תשלומים אחרים“ – הענקות, טובות הנאה, שירותים ותשלומים אחרים, כמפורט בסעיף 55(א)(2), המשולמים או הניתנים לחבר הכנסת בתקופת כהונתו.
שכר ותשלומים אחרים [תיקון: תשס״ב־2, תשע״ו־3]
(א)
לחבר הכנסת ישולמו שכר ותשלומים אחרים בהתאם להוראות פרק זה, חובה על חבר הכנסת לקבל את שכרו, ואולם חבר הכנסת רשאי לוותר בשנה מסוימת על קבלת חלק השכר הנובע מעדכון השכר באותה שנה.
(ב)
הודיע חבר הכנסת לחשב הכנסת על ויתור כאמור בסעיף קטן (א), לא ישולם לו חלק השכר כאמור בעד אותה שנה ממועד תשלום השכר שלאחר מסירת ההודעה, והוויתור יחול לכל דבר ועניין.
(ג)
חבר הכנסת שהודיע כאמור בסעיף קטן (ב) לא יהיה רשאי לשנות את הודעתו באותה שנה.
הועדה הציבורית [תיקון: תשס״ב־2]
(א)
הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להמליץ בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת.
(ב)
בועדה הציבורית יכהנו שלושה נציגי ציבור, שלפחות אחד מהם, בעת מינויו, הוא חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (בפרק זה – חבר סגל אקדמי).
(ג)
לא ימונה לועדה הציבורית ולא יכהן בה –
(1)
מי שהחלטות הועדה הציבורית ישפיעו על שכרו, על תשלומים אחרים המשולמים לו או על גמלתו;
(2)
מי שהוא חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה.
(ד)
הכנסת תמנה את יושב ראש הועדה הציבורית מקרב חברי הועדה שהם חברי סגל אקדמי.
(ה)
יושב ראש הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על מינוי הועדה הציבורית, הרכבה, ועל כל שינוי בו.
(ו)
תקופת כהונתה של הועדה הציבורית תהיה חמש שנים מיום מינויה.
(ז)
חבר בועדה הציבורית שכיהן בה שתי תקופות כהונה מלאות ברציפות, לא ימונה לתקופת כהונה רצופה נוספת.
(ח)
חדל חבר הועדה הציבורית לכהן, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, למעט בעבירה המנויה בסעיף 7(א)(2), תמנה הכנסת, לפי הוראות סעיף זה, חבר אחר ליתרת תקופת כהונתה של הועדה.
גמול [תיקון: תשס״ב־2]
ועדת הכנסת תקבע הוראות בדבר תשלום גמול לחברי הועדה הציבורית וכן ליועצים ולעובדים מינהליים שיועסקו על ידי הועדה הציבורית באישור ועדת הכנסת, שאינם מקבלים שכר מאוצר המדינה או מקופה ציבורית כמשמעותה בסעיף 35 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970.
סדרי עבודת הועדה הציבורית [תיקון: תשס״ב־2]
הועדה הציבורית, באישור ועדת הכנסת, תקבע את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בפרק זה, והם יפורסמו ברשומות.
המלצות הועדה הציבורית [תיקון: תשס״ב־2, תשע״ו, תשע״ו־2]
(א)
(1)
הועדה הציבורית תגיש לועדת הכנסת את המלצותיה בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, ורשאית היא להמליץ על דרכי הצמדתם ועדכונם; ההמלצות יונחו על שולחן הכנסת.
(2)
במסגרת סמכותה לפי פסקה (1), רשאית הועדה הציבורית להמליץ כי ישולמו לחברי הכנסת תשלומים אחרים, כמפורט להלן, בהתחשב בתפקידם, במקום מגוריהם, או בכל גורם אחר שתקבע הועדה הציבורית:
(א)
מימון הוצאות הקשורות לפעילות הפרלמנטרית, לרבות באמצעות כוח אדם, שירותי תקשורת, כיסוי הוצאות נסיעה, החזקת רכב, כלכלה, לינה והוצאות מיוחדות הכרוכות במילוי תפקידם, בהתאם לאופי התפקיד;
(ב)
תשלומים לקרן השתלמות ולקופת גמל.
(ב)
המלצות הועדה הציבורית שהונחו על שולחן הכנסת יובאו לדיון בפני ועדת הכנסת בתוך 30 ימים מיום הנחתן; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במנין התקופה האמורה.
(ג)
(1)
אימצה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יקבלו ההמלצות מעמד של החלטה.
(2)
דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן המלצות נוספות לועדת הכנסת.
(ד)
(1)
על המלצותיה הנוספות של הועדה הציבורית יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ורשאית ועדת הכנסת, לאחר שדנה בהמלצות הנוספות, להחליט כאמור בסעיף קטן (ג) או לקבל כל החלטה אחרת לענין שכר ותשלומים אחרים שישולמו לחברי הכנסת.
(2)
ועדת הכנסת רשאית להחליט כאמור בסעיף קטן (ג)(2) לגבי כל אחת מההמלצות הנוספות של הועדה הציבורית, ורשאית היא לשוב ולהחזירן לועדה הציבורית לשם קבלת המלצות נוספות, ככל שתמצא לנכון.
(ד1)
התבקשה הוועדה הציבורית על ידי ועדת הכנסת להגיש המלצה לפי פרק זה, תגיש את המלצתה כאמור בסעיף קטן (א)(1) בתוך 25 ימי עבודה ממועד הבקשה, והמלצה נוספת כאמור בסעיף קטן (ג)(2) – בתוך 15 ימי עבודה מיום שהוחזרו ההמלצות; לא הגישה הוועדה הציבורית המלצה במועד מהמועדים האמורים, רשאית ועדת הכנסת לקבוע שהבקשה תקבל מעמד של החלטה.
(ה)
המלצות וקביעות שקיבלו מעמד של החלטה לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
סייג לתחולה [תיקון: תשס״ב־2, תשע״ה, תשע״ו]
הוראות פרק זה לא יחולו על ראש הממשלה, שר או סגן שר, ואולם רשאית ועדת הכנסת להחליט לפי הוראות פרק זה על תשלומים אחרים שישולמו לנושאי המשרה האמורים לכיסוי הוצאותיהם המיוחדות הכרוכות במילוי תפקידם כחברי הכנסת או תפקידם הציבורי; הוראות לעניין תשלומים לשר או לסגן שר שנקבעו לפי פרק זה יחולו גם על שר או סגן שר שחברותו בכנסת נפסקה לפי הוראות סעיף 42ג לחוק־יסוד: הכנסת.
הסיפה החל מ”הוראות לעניין תשלומים“ תחול בתקופת כהונתה של הכנסת ה־20.
ביטול חוק שכר חברי הכנסת [תיקון: תשס״ב־2]
חוק שכר חברי הכנסת, התש״ט–1949 – בטל.
שמירת תוקף [תיקון: תשס״ב־2]
החלטה לענין שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, שהתקבלה לפי חוק שכר חברי הכנסת, התש״ט–1949, תעמוד בתוקפה ככל שאינה סותרת החלטה שנכנסה לתוקף לפי הוראות פרק זה או כל עוד לא שונתה בהחלטה כאמור.
[תיקון: תשס״ד]
התפלגות [תיקון: תשס״ד, תשס״ט־2, תשע״ב־2, תשע״ד־2]
רואים התפלגות של סיעה לענין סעיף 6א לחוק־יסוד: הכנסת, אם נתקיים אחד מהתנאים האלה:
(1)
ההתפלגות היא של קבוצה של שני חברי הכנסת לפחות, שהם שליש ממספר חברי הסיעה לפחות;
(2)
ההתפלגות היא של סיעה שהיא צירוף של מפלגות, וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן מפלגות, והיא הגישה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים שלה, נוסח של הסכם בדבר צירוף של מפלגות כאמור, בציון ההשתייכות של המועמדים;
(3)
ההתפלגות נעשית בעת שהסיעה מתמזגת עם סיעה אחרת, ובלבד שחברי כל סיעה המתנגדים למיזוג עושים כן כסיעה אחת, אך רשאי כל חבר כנסת המתנגד למיזוג להצטרף לסיעה אחרת.
אישור ועדת הכנסת [תיקון: תשס״ד, תשע״ד־2]
(א)
נמסרה לועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעה או חלק ממנה על התפלגות כאמור בסעיף 59(1) או (2), או על מיזוג של סיעות במסגרת סיעתית חדשה, תאשר ועדת הכנסת את השינוי.
(ב)
נמסרה לועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעות על מיזוגן במסגרת סיעתית חדשה, והוגשה לועדה, לפני שאישרה את המיזוג כאמור בסעיף קטן (א), הודעה בכתב מטעם חברי הסיעות המבקשים להתפלג לפי סעיף 59(3), תאשר ועדת הכנסת את ההתפלגות יחד עם המיזוג.
פרישה מסיעה [תיקון: תשס״ד]
(א)
פרש חבר הכנסת מסיעתו שלא במסגרת התפלגות, תקבע ועדת הכנסת בישיבה שבסמוך לאחר הפרישה ולאחר שנתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את טענותיו, את דבר פרישתו, וכן את השינוי במספר חברי אותה סיעה.
(ב)
לא תקבע ועדת הכנסת כי חבר הכנסת פרש מסיעתו אלא לאחר שבדקה את העובדות הנוגעות לפרישתו ומצאה כי נתקיימו המבחנים שנקבעו בסעיף 6א לחוק־יסוד: הכנסת.
(ג)
על החלטת ועדת הכנסת על פי סעיף זה, רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בערעור בשלושה.
(ד)
חבר הכנסת שועדת הכנסת הודיעה על פרישתו, לא יצורף לסיעה כלשהי בתקופת כהונתה של אותה הכנסת.
מספר חברי הסיעה [תיקון: תשס״ד]
(א)
סיעה שהתפלגה או התמזגה, רואים את מספר חברי הסיעות החדשות על פי ההרכב הסיעתי החדש, לאחר שאושר על ידי ועדת הכנסת.
(ב)
סיעה שחבר הכנסת פרש ממנה, שלא במסגרת התפלגות, רואים את מספר חבריה כאילו לא פרש ממנה.
ייצוג הסיעה [תיקון: תשס״ד]
בסיעה שבה חלוקים חבריה בשאלה מי מייצג את הסיעה, רואים את חברי הכנסת המהווים רוב של חברי הסיעה כמייצגים את הסיעה; ואולם אם נחלקו חברי הסיעה לחלקים שווים, רואים אותו חלק של הסיעה שעמו נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת, כמייצג את הסיעה בכנסת, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת – הבא אחריו באותה רשימת המועמדים.
[תיקון: תשס״ח־2]
מסירת מידע [תיקון: תשס״ח־2]
(א)
מרכז המחקר והמידע של הכנסת רשאי לדרוש מגוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב], מידע, מסמכים ודוחות (בסעיף זה – מידע) שבתחום סמכותו של אותו גוף ושדרושים לכנסת, לוועדות הכנסת, לחברי הכנסת או למוסדות הכנסת, למילוי תפקידם; גוף כאמור ימסור למרכז המחקר והמידע את המידע המלא בלא דיחוי.
(ב)
גוף כאמור בסעיף קטן (א) אינו חייב למסור למרכז המחקר והמידע של הכנסת מידע כמפורט להלן, ואולם אם ניתן להעביר חלק מהמידע או אם ניתן להעבירו בתנאים, יועבר המידע בחלקו או בתנאים:
(1)
מידע שמסירתו עלולה לסכן את ביטחון המדינה או את יחסי החוץ שלה;
(2)
מידע שהכנתו מצריכה הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד גוף כאמור;
(3)
מידע מאת גוף כאמור בעל סמכות שפיטה, תביעה או חקירה על פי דין, בעניין תוכנו של הליך משפטי תלוי ועומד;
(4)
מידע בדבר התייעצויות פנימיות, וכן טיוטות מידע.
(ג)
החלטת גוף כאמור בסעיף קטן (א) שלא ניתן למסור למרכז המחקר והמידע של הכנסת מידע כמפורט בסעיף קטן (ב), או שמידע יימסר בחלקו או בתנאים, תימסר בידי השר הממונה על הגוף, ואם הגוף אינו כפוף לשר – בידי ראש הגוף, בכתב ובצירוף נימוקים.
(ד)
לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
(ה)
אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בחובת מסירת מידע לכנסת ולוועדותיה לפי חוק־יסוד: הכנסת ולפי חוק־יסוד: הממשלה.
[תיקון: תשס״ח־3]
הגדרות [תיקון: תשס״ח־3]
”הוועדה“ – ועדה שחבריה הם יושב ראש הכנסת, והוא יהיה היושב ראש, ושני סגנים ליושב ראש, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, שתבחר נשיאות הכנסת; חל שינוי בהשתייכות סיעתו של חבר הוועדה לאותן סיעות, תבחר נשיאות הכנסת חבר אחר לוועדה כך שיישמר הרכב כאמור;
”טובת הנאה“ – לרבות כסף, שווה כסף, נכס, מוצר או שירות;
”שדלן“ – מי שדרך עיסוק או בתמורה למען לקוח, נוקט פעולות לשכנוע חבר הכנסת בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה, להחלטות הכנסת וועדותיה ולמינוי או לבחירה של אדם לתפקיד על ידי הכנסת או על ידי גוף שנציג הכנסת חבר בו, ולמעט אלה:
(1)
מי שבמסגרת עבודתו נוקט פעולות כאמור למען מעבידו;
(2)
מי שממלא תפקיד על פי חוק בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, אף אם אינו עובד, ונוקט פעולות כאמור במסגרת תפקידו ובקשר לסמכויות ולתפקידים של הגוף שבעבורו הוא פועל;
(3)
מי שמייצג נושא משרה או ממלא תפקיד בהליך מעין שיפוטי בפני הכנסת או ועדה מוועדותיה.
היתר לשדלן [תיקון: תשס״ח־3, תשע״ו־4]
(א)
לא יפעל שדלן בכנסת אלא בהיתר מאת הוועדה; האמור יחול גם על ישיבת ועדה של הכנסת המתקיימת מחוץ למשכן הכנסת
(ב)
המבקש לפעול כשדלן בכנסת יגיש לוועדה בקשה שבה ייכללו כל אלה:
(1)
פרטיו האישיים, ואם המבקש פועל במסגרת תאגיד – סוג התאגיד, שמו ומספרו;
(2)
שמות הלקוחות שהוא מבקש לייצג בכנסת, באופן קבוע או חד־פעמי, ותחום עיסוקם, וכן שמו ותחומי עיסוקו של כל גוף שנתן לו תשלום או טובת הנאה בקשר לעניין שלמענו השדלן מבקש לפעול בכנסת;
(3)
אם המבקש חבר בגוף בוחר של מפלגה – את שם המפלגה; בפרק זה, ”גוף בוחר“ – גוף הבוחר מועמדים לכנסת או לכהונת ראש הממשלה או שר בממשלה, ושמספר בעלי זכות ההצבעה שבו אינו עולה על חמשת אלפים;
(4)
הצהרת המבקש כי הוא מתחייב לפעול לפי הוראות פרק זה.
(ג)
חל שינוי בפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), ימסור על כך השדלן או המבקש לפעול כשדלן בכנסת הודעה בכתב לוועדה מיד לאחר השינוי.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הגיש אדם בקשה לפעול כשדלן בכנסת, וטרם נענתה בקשתו, רשאי יושב ראש הכנסת לתת לו היתר זמני לפעול כשדלן בכנסת, עד להחלטת הוועדה, ויחולו הוראות פרק זה בשינויים המחויבים.
(ה)
יושב ראש הכנסת יורה על איסור או הגבלה של כניסה לשטחים מסוימים במשכן הכנסת לשדלנים שניתן להם היתר כניסה לפי חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968.
סייג למתן היתר [תיקון: תשס״ח־3, תשע״ה, תשע״ו־4]
לא יינתן היתר לאדם לפעול כשדלן בכנסת ולא יפעל אדם כשדלן בכנסת בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הוא כיהן כחבר הכנסת, כשר או כסגן שר בשנה שקדמה למועד מתן ההיתר;
(2)
הוא עובד של הכנסת, של חבר הכנסת או חבר בצוות הפרלמנטרי כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973.
(3)
הוא היה עובד של חבר הכנסת בששת החודשים שקדמו למועד מתן ההיתר; הוראה זו תחול על מי שהיה עובד של חבר כנסת אחד או יותר במשך שנה רצופה לפחות בסמוך לפני התקופה האמורה.
הזדהות [תיקון: תשס״ח־3, תשע״ו־4]
(א)
בעת שהותו במשכן הכנסת, יענוד שדלן, במקום גלוי על בגדיו, תג זיהוי ייחודי לשדלן שיקבל מן הכנסת, הנושא את שמו, ואם הוא פועל במסגרת תאגיד – גם את שם התאגיד.
(ב)
בכל פנייה, בכתב או בעל פה, בקשר לפעולותיו כשדלן, יציין השדלן בפני חבר הכנסת, אדם המנוי בסעיף 67(2), וכן ועדה של הכנסת, כי הוא פועל כשדלן בכנסת בהיתר ומיהו הלקוח שבעבורו הוא פועל, וכן מה האינטרס הישיר שהוא מבקש לקדם.
(ג)
שדלן הנוכח בישיבת ועדה של הכנסת, במשכן הכנסת או מחוצה לו, יבקש לרשום בפרוטוקול הישיבה את שמו, את עובדת היותו שדלן, את שם התאגיד שהוא פועל במסגרתו ואת הלקוח שבעבורו הוא פועל באותה ישיבה, וכן לקוחות קבועים נוספים שלו או של התאגיד כאמור שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר.
איסורים [תיקון: תשס״ח־3, תשע״ו־4]
(א)
לא יעשה שדלן אחד מאלה:
(1)
יציע או יעניק לחבר הכנסת טובת הנאה במסגרת מאמציו לקדם את ענייניהם של לקוחותיו;
(2)
יטעה את חבר הכנסת ביחס לעובדה מהותית כלשהי בקשר לפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת;
(3)
ינקוט פעולות לשכנוע חבר הכנסת באמצעים פסולים, לרבות לחץ, איום, פיתוי או הבטחה לטובת הנאה;
(4)
יביא את חבר הכנסת להתחייב כלפי השדלן או לקוחותיו כי יצביע או יפעל בדרך מסוימת;
(5)
יפעל כאמור בפסקאות (1) עד (4) כלפי אדם המנוי בסעיף 67(2);
(6)
יפגע, בפעילותו כשדלן, פגיעה ממשית בכבוד הכנסת או חבריה;
(7)
יפנה, בכתב או בכל פה, בקשר לפעילותו כשדלן, לעובד מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
(ב)
הפר שדלן הוראה מההוראות לפי פרק זה או ננקטו כלפיו הליכי חקירה פלילית או העמדה לדין בקשר לפעילותו כשדלן, רשאית הוועדה לשלול את ההיתר שניתן לו לפי פרק זה, לרבות שלילה על־תנאי, או לאסור את כניסתו למשכן הכנסת לרבות איסור על תנאי, והכל לתקופה שתקבע, ואם פעל השדלן במסגרת תאגיד – רשאית הוועדה לפעול כאמור כלפי שדלנים ואנשים נוספים הפועלים במסגרת אותו תאגיד.
(ג)
פעל אדם כשדלן בכנסת בלא היתר לפי פרק זה, רשאית הוועדה להחליט שלא ליתן לו היתר כאמור או לאסור את כניסתו למשכן הכנסת, והכל לתקופה שתקבע, ואם פעל במסגרת תאגיד – רשאית הוועדה לפעול כאמור כלפי אנשים נוספים הפועלים במסגרת אותו תאגיד.
(ד)
הוועדה לא תפעיל את סמכויותיה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) אלא לאחר שנתנה לשדלן או למי שפעל כשדלן בלא היתר הזדמנות לטעון את טענותיו.
פרסום באתר האינטרנט של הכנסת [תיקון: תשס״ח־3]
הכנסת תפרסם באתר האינטרנט שלה –
(1)
את שמות השדלנים שקיבלו היתר לפעול בכנסת לפי פרק זה, ובכלל זה בעלי היתר זמני כאמור בסעיף 66(ד);
(2)
את פרטי הלקוחות כאמור בסעיף 66(ב)(2);
(3)
לעניין שדלן כאמור בפסקה (1) הפועל במסגרת תאגיד – גם את פרטי התאגיד;
(4)
לעניין שדלן כאמור בפסקה (1) שהוא חבר בגוף בוחר – גם את שם המפלגה כאמור בסעיף 66(ב)(3).
ביצוע ותקנות – פרק י״ב [תיקון: תשס״ח־3]
יושב ראש הכנסת ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו וכן להורות בנוגע לפעילותם של שדלנים במשכן הכנסת.
[תיקון: תשנ״ו, תשס״ה]
תוספת (סעיף 1(ב))
בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות.
אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ולעמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית, עם העם העברי העצמאי בארצו.
[תיקון: תשנ״ו, תשס״ה]
(בוטלה).

נתקבל בכנסת ביום י״ד באייר התשנ״ד (25 באפריל 1994).
  • יצחק רבין
    ראש הממשלה
  • עזר וייצמן
    נשיא המדינה
  • שבח וייס
    יושב ראש הכנסת
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
שחרור ממעצר חשוד בעבירות חבלה או פציעה כשהעבריין מזויין ביטול כתב אישום בעבירות אלימות בתוך המשפחה שחרור ממעצר לקוחה בעבירות תקיפה וניסיון דריסה קבלת חנינה מנשיא המדינה ללקוח שהורשע בעבירות גניבה חמורות

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015