חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | פקודת מסילות הברזל

פקודת מסילות הברזל

פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל״ב–1972

נוסח קודם: ע״ר 1936, תוס׳ 1, 169, 184; ע״ר 1939, תוס׳ 1, 18; ע״ר 1941, תוס׳ 1, 118; ע״ר 1946, תוס׳ 1, 229; ס״ח תשי״א, 226; תשי״ח, 114, 145; תשכ״ד, 44.

נוסח חדש: דמ״י תשל״ב, 475; ס״ח תשמ״ח, 163; תשס״ב, 146; תשס״ה, 421; תשס״ו, 318; תשע״א, 98, 1176; תשע״ג, 14; תשע״ה, 2; תשע״ז, 600.


תוכן עניינים
1.
הגדרות [תיקון: תשמ״ח, תשס״ב, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ה, תשע״ז]
בפקודה זו –
”חבילות“ – כל חפץ או צרור המובלים ברכבות נוסעים או ברכב חירום המסיע נוסעים, לרבות מטען אישי ולמעט טובין ומשק חי;
”טובין“ – סחורה וכלי רכב המובלים בקרונות משא שברכבות משא או שברכבות מעורבות, או ברכב חירום;
”מטען אישי“ – כל חפץ הנדרש לשימושו או לנוחותו האישית של נוסע ודרכם של נוסעים לשאתו עמם, לרבות צידה לדרך ולמעט סחורה וחפצים שלא נועדו לשימוש כאמור אלא למכירה, לצרכי עסק או מסחר או למטרה כיוצאת באלה;
”המנהל“ – מי שמונה לפי סעיף 2א, לפי העניין;
”מסילת ברזל“, ”מסילה“ – כמשמעותה בסעיף 2;
”מסילת ברזל ארצית“ – מסילת ברזל כפי שהיא מסומנת בתכנית מתאר ארצית למסילות ברזל;
”מסילת ברזל מקומית“ – כהגדרתה בסעיף 46;
”משק חי“ – בהמות, חיות, דגים ועופות שמותר להובילם ברכבות נוסעים, ברכבות משא, ברכבות מעורבות או ברכב חירום;
”המשרד“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
”נוסע“ – מי שנוסע במסילת ברזל או נמצא בה בכוונה לנסוע בה;
”פקיד רכבת“ – מי שהוסמך בידי אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
לעניין מסילת ברזל ארצית – בידי מפעיל מסילת הברזל הארצית;
(2)
לעניין מסילת ברזל מקומית – בידי בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 46;
(3)
לעניין מסילת ברזל לפי סעיף 48 – בידי מפעיל מסילת הברזל כאמור;
”רכב חירום“ – רכב דרכים או אמצעי הובלה אחר המשמש בשירות חירום או לצרכיו;
”רכבת“ – לרבות קטר, קרונוע, קרונית שירות ותחזוקה וקרונית מנוע, בין שקרונות או רכב מחוברים אליו ובין אם לאו;
”רכבת ארצית“ – רכבת הנעה על מסילת ברזל ארצית;
”שירות חירום“ – שירות שהמנהל מפעיל, מעסיק או מספק, כאמור בסעיף 3(ב)(6);
”תעריף“ – (נמחקה);
”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
”הרשות“ – (נמחקה).
2.
מסילת ברזל מהי [תיקון: תשמ״ח, תשס״ו, תשע״א־2]
מסילת ברזל האמורה בפקודה זו, לרבות כל חלק ממנה שבבניה וכל הרחבה עתידה, ולרבות –
(1)
מקרקעין שבתוך גדרות או סימנים אחרים המציינים את גבול המקרקעין השייכים למסילה, ובאין גדרות או סימנים אחרים – המקרקעין שבתוך תחום של חמישה עשר מטרים מציר המסילה; ואם היתה המסילה על גבי סוללה או בתוך מחפורת או בתוך מנהרה – המקרקעין שבתוך תחום של חמישה מטרים לפחות משני צדי תחתית הסוללה או ראש המחפורת או המנהרה או שבתוך תחום של חמישה עשר מטרים מציר המסילה, הכל לפי המרוחק יותר;
(2)
קווי פסים, שלוחות והסתעפויות שמשתמשים בהם לצורך מסילה או בקשר אליה;
(3)
תחנות, משרדים, מיגשות, בתי מלאכה, סדנאות, מכונות וציוד קבועים ושאר מיתקנים שהוקמו לצורך מסילה או בקשר אליה;
(4)
(נמחקה);
(5)
קטרים, קרונות נוסעים, קרונוע, קרונית מנוע, קרונית שירות ותחזוקה, קרונות להובלת טובין ומשק חי וציוד אחר כיוצא באלה המשמשים לקיום התנועה במסילה;
(6)
(נמחקה).
[תיקון: תשע״א־2]
מינוי מנהל לעניין מסילות ברזל [תיקון: תשע״א־2]
(א)
השר ימנה עובד המדינה שהוא בעל ניסיון בתפעול ובניהול של מערכות תחבורה יבשתית ובכלל זה מערכות תחבורה מסילתית, כמנהל לעניין מסילות ברזל, ורשאי הוא למנות מנהל נפרד לעניין מסילת ברזל ארצית, לעניין מסילת ברזל מקומית ולעניין מסילת ברזל לפי סעיף 48.
(ב)
הודעה על מינוי לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.
[תיקון: תשע״ה]
3.
סמכויות כלליות [תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
(א)
בסעיף זה –
”מבנה הנדסי“ – משטח נטוי, קשת, מנהרה, מעביר מים, סוללה, מוביל מים, גשר, דרך, קו מסילת ברזל, שביל, צינור מים, צינור ביוב, תעלת ניקוז, סיב אופטי שנועד להפעלת מסילת ברזל בלבד, מזח, ירכה, מחפורת או גדר;
”נהר“ – לרבות נחל וערוץ.
(ב)
בכפוף להוראות פקודה זו וכל חיקוק אחר בר־תוקף, רשאי השר, לשם בניית מסילה, תחזוקתה והפעלתה, להסמיך את המנהל –
(1)
לבנות מבנים הנדסיים של קבע או של עראי במקרקעין, דרכם, מעליהם או מתחתיהם; בפסקה זו, ”מקרקעין“ – לרבות רחוב, גבעה, עמק, דרך, מסילת ברזל, מסילת חשמלית, תעלת ניקוז, צינור מים, צינור גז, צינור נפט, תיל חשמלי, עמוד חשמל, תעלה, נחל, נהר ומים אחרים;
(2)
לשנות את נתיבו של נהר לשם בנייתם ותחזוקתם של מנהרה, גשר מעבר או מיתקנים אחרים מעליו או מתחתיו;
(3)
להטות, להרחיב, להצר או לשנות, דרך קבע או דרך עראי, את נתיבו של נהר או של כביש, רחוב או דרך, להנמיכו או להגביהו, כדי להקל על ניתובם ליד מסילה, מתחתיה או מעליה;
(4)
להתקין צינורות מים, צינורות ניקוז ותעלות ניקוז במקרקעין הסמוכים למסילה לשם הבאת מים אליה או סילוקם ממנה;
(5)
לבנות בתים, מחסנים, משרדים, חצרות, תחנות, נוחויות, מיגשות, בנינים, מבנים ומיתקנים אחרים ולהרכיב מכונות וציוד, לשנותם, לתקנם, להפסיק את השימוש בהם ולהחליפם באחרים;
(6)
להפעיל, להעסיק או לספק שירותים בדרכים או בנתיבי הובלה אחרים, אם קיימת לדעתו שעת חירום המחייבת זאת לשם תחזוקתה הנאותה של מסילה;
(7)
לעשות כל מעשה אחר הנחוץ לבניית מסילה, לתחזוקתה, לתיקונה ולשימוש בה.
4.
העתקת צינורות ועמודי חשמל [תיקון: תשמ״ח]
לענין פקודה זו רשאי השר להסמיך את המנהל לשנות את המפלס או המקום של צינור להספקת מים, גז, נפט או אויר דחוס, לרבות צינור ביוב ותעלת ניקוז, או את מקומו של תיל חשמלי או עמוד חשמל, בכפוף להוראות אלה:
(1)
הודעה על הכוונה לעשות את השינוי ועל מועד תחילת העבודה תינתן זמן סביר מראש למי שבידו השליטה על הצינור, התיל או העמוד;
(2)
מי שקיבל הודעה כאמור בפסקה (1) רשאי לשלוח אדם לפקח על העבודה; המנהל יבצע את העבודה להנחת דעתו הסבירה של האדם שנשלח כאמור, וייעשו סידורים להמשיך את הספקת המים, הגז׳ הנפט, האויר הדחוס או החשמל, או לקיים את הביוב, בזמן ביצוע העבודה;
(3)
הפעלת הסמכויות האמורות בסעיף זה לגבי תיל חשמלי תהיה כפופה גם להוראות כל חיקוק בדבר מפעלי חשמל שבתוקף אותה שעה.
5.
כניסה למקרקעין סמוכים למסילה [תיקון: תשמ״ח]
(א)
במקרה של מפולת או תקלה אחרת שקרתה, או שיש חשש שתקרה, בסוללה או במחפורת של מסילה או במבנה כיוצא בהן, רשאי השר להסמיך את המנהל להיכנס למקרקעין הסמוכים לאותה מסילה, כדי לתקן או למנוע תקלה כאמור או כדי לקבוע סידורי עראי להפעלת המסילה, ולעשות כל עבודה הנחוצה לענין זה.
(ב)
בשעת הכרח רשאי המנהל להיכנס למקרקעין ולבצע עבודה כאמור בלי הסמכה מוקדמת של השר; עשה המנהל כן, ימסור לשר, תוך שבעים ושתים שעות לאחר הכניסה, תסקיר המפרט את מהות התקלה שקרתה, או שהיה חשש שתקרה, ואת העבודה שהיה צריך לעשותה.
(ג)
מי שסבל נזק מחמת הפעלת הסמכויות הנתונות בסעיף זה זכאי לפיצויים על כך.
6.
התקני נוחות [תיקון: תשמ״ח]
משנסללה מסילה יבנה המנהל ויקיים, לטובת בעליהם ותופשיהם של מקרקעין הסמוכים למסילה, מעברי חציה, גשרים, קשתות, מנהרות, נקבות, צינורות ביוב, נתיבי מים ושאר מעברים (להלן – התקני נוחות), מעל המסילה, מתחתיה, לצדיה או בכיוון אליה או ממנה, שלדעתו יש בהם, במספריהם ובממדיהם לפצות על כל הפרעה שגורמת המסילה לשימוש במקרקעין שבהם היא עוברת, או כדי לאפשר בכל עת זרימת מים מן המקרקעין או אליהם באותה קלות, או בקרוב לה ככל האפשר, שהיתה קיימת לפני שנבנתה המסילה, הכל לפי הענין.
7.
תנאים לבניית התקני נוחות [תיקון: תשמ״ח]
המנהל לא יידרש לבנות התקן נוחות באופן העשוי להפריע לשימוש במסילה, ובכפוף להוראות פקודה זו ייבנה ההתקן באופן שיגרום ככל האפשר פחות נזק או הפרעה לאנשים הנפגעים ממנו או שיש להם ענין באותם מקרקעין.
8.
פטור מבניית התקני נוחות [תיקון: תשמ״ח]
המנהל לא יידרש –
(1)
לבנות התקן נוחות שבעליהם ותופשיהם של המקרקעין הסכימו לקבל, אף קיבלו, פיצויים תמורת ויתורם על ההתקן;
(2)
להרחיב או להוסיף התקן נוחות לאחר שעברו שלוש שנים מיום שהמסילה נפתחה לתנועה ציבורית;
(3)
לבנות התקן נוחות לחציית דרך או נחל שכבר בנה להם התקן חציה אלא שהדרך או הנחל הוטו במעשהו או במחדלו של מי שבידו השליטה עליהם.
9.
דרישה להתקנים נוספים [תיקון: תשמ״ח]
היה הבעל או התופש של מקרקעין הנפגעים מן המטילה סבור שאין ההתקנים שנבנו לפי סעיף 6 מספיקים לשימוש נוח במקרקעין, או רצתה רשות מקומית לסלול דרך ציבורית או לעשות עבודות אחרות על פני המסילה, מעליה או מתחתיה, רשאים הם לדרוש מהמנהל לבנות על חשבונם התקנים נוספים שעל נחיצותם יוסכם ביניהם לבינו, ובאין הסכם – כפי שיאשר השר.
סילוק עץ [תיקון: תשמ״ח]
(א)
עץ העומד קרוב למסילה ויש סכנה שיפול על המסילה ותופרע הנסיעה, או שהוא מפריע לראיית רכבות במפגש אפקי או בסיבוב או לראיית אות, רשאי המנהל להורות שיכרתוהו או שיטפלו בו בדרך אחרת שתמנע את הסכנה או תסלק את ההפרעה.
(ב)
היה העץ שכרתו או שטיפלו בו בדרך אחרת קיים לפני שנבנתה המסילה או הותקן האות, זכאי האדם המעונין בעץ לפיצויים.
בניה בסמוך למסילה [תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
(א)
לא יבנה אדם בנין על מקרקעין הסמוכים למסילה תוך חמישים מטר מציר המסילה בלי רשות המנהל.
(ב)
המנהל רשאי לא להתיר בנייתו של בנין כאמור העלול להפריע לראייתן של רכבות.
(ג)
העובר על הוראת סעיף זה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בפקודה זו – חוק העונשין), ועליו לסלק את מה שנבנה בעבירה; לא עשה כן, רשאי המנהל להביא לסילוק הבנוי ולגבות את הוצאות הסילוק ממנו.
בנין מפריע סמוך למסילה [תיקון: תשמ״ח]
בנין או מבנה על מקרקעין הסמוכים למסילה, שהוא במצב של התמוטטות ועלול ליפול על המסילה, או שהוא מפריע לראייתן של רכבות, רשאי המנהל, בהרשאת השר, לדרוש מהבעל לסלקו, ואם לא עשה כן – לסלק אותו בעצמו; וכל מי שהוכיח שיש לו ענין במה שסולק זכאי לפיצויים.
שירות ציבורי החוצה מסילה [תיקון: תשמ״ח]
(א)
לא יניח ולא יעביר אדם תיל חשמלי או תעלת ניקוז או צינור להזרמת גז, נפט, מים או אויר דחוס, על פני מסילה או מתחתיה או מעליה, אלא אם ביקש לפני כן רשות לעשות את העבודה ומסר למנהל תכניות וידיעות כפי שדרש; העבודה תיעשה לפי דרישות המנהל לגבי מועד הביצוע ודרך הביצוע.
(ב)
המנהל רשאי שלא להרשות למבקש לעשות את העבודה, ורשאי הוא לעשותה בעצמו על חשבון המבקש.
(ג)
המנהל רשאי לדרוש שדבר שהונח או הועבר כאמור ברשותו יסולק או ישונה, אם ראה שנחוץ לעשות כן למען פעולתה התקינה של המסילה, ובלבד שישולמו פיצויים.
גדיעת עצים סמוך למסילה [תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
בעל או תופש של מקרקעין הסמוכים למסילה, הסמוכים לטלגרף או לטלפון שעליה או הסמוכים לתיל חשמלי שעליה או מתחתיה או לסיב אופטי שמתחתיה אשר נועד להפעלת המסילה בלבד, המתכוון לגדוע או לפנות עצים על המקרקעין שלו, יודיע על כוונתו בכתב למנהל שבעה ימים מראש וינקוט אמצעי זהירות סבירים כפי שהמנהל ידרוש לשם הגנת המסילה, הטלגרף, הטלפון, התיל החשמלי או הסיב האופטי, לפי העניין, ואם גרם נזק להם יהיה חייב בפיצויים.
[תיקון: תשע״ה]
הגדרות – סימן ב׳ [תיקון: תשע״ה]
”בית מגורים“ – למעט חצרים שהגישה אליהם לשם ביצוע פעולה קלה אינה מחייבת מעבר דרך בית המגורים;
”בעל מקרקעין“ – כל אחד מאלה:
(1)
מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים או מי שזכאי להירשם כאמור;
(2)
מי שרשום בפנקסי המקרקעין כחוכר או כחוכר לדורות או מי שזכאי להירשם כאמור;
(3)
מי שהוא בעל זכות שכירות בקרקע;
(4)
”דרך“ ו”תכנית“ – כמשמעותן בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;
”מיתקן עגינה“ – מיתקן או התקן, המשמש לחיבור של מכשיר ניטור למבנה או לקרקע, שהוא מהסוג שהמנהל אישר שניתן להתקינו במקרקעין;
”מכשיר ניטור“ – מכשיר שממדיו אינם עולים על 0.13 מטר מעוקב, המודד את השפעת ביצוען של עבודות הנדסיות על הסביבה, ובכלל זה השפעות על המקרקעין, או המודד את מפלס הרעש, מים המצויים במקרקעין, זיהום הקרקע, גז בקרקע, החומרים המזהמים בקרקע או זיהום האוויר, שהוא מהסוג שהמנהל אישר שניתן להתקינו במקרקעין;
”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
(1)
משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
(2)
יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(3)
צבא הגנה לישראל;
(4)
מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (2), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;
(5)
משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
(6)
מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני, כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005, בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (5), שהשר הממונה על אותו גוף הודיע עליהם למנהל;
”מפעיל מסילת ברזל“ – כל אחד מאלה:
(1)
מפעיל מסילת ברזל ארצית;
(2)
בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 46;
(3)
מי שיש לו זיכיון להפעלתה של מסילת ברזל מקומית לפי סעיף46א(א) או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה להפעלה של מסילת ברזל מקומית, שהמנהל אישר שהם בתהליך לקבלת היתר הפעלה;
(4)
מי שניתן לו אישור להפעלה של מסילת ברזל לפי סעיף 48;
”מקים מסילת ברזל“ – כל אחד מאלה:
(1)
מי שיש לו זיכיון לבנייתה של מסילת ברזל מקומית או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לבנייה של מסילת ברזל מקומית;
(2)
רשות שהוקמה בחוק, חברה ממשלתית או חברה עירונית, שהממשלה התקשרה עמה לשם בנייה של מסילת ברזל ארצית, או מי שניתן לו אישור לבנייה של מסילת ברזל לפי סעיף 48;
”מקרקעין“ – מקרקעי מסילת ברזל או מקרקעין מושפעים;
”מקרקעי מסילת ברזל“ – מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם למסילת ברזל, מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם לדרך ושבהתאם להוראות התכנית האמורה ניתן להשתמש בהם גם למסילת ברזל, וכן מקרקעין שהוקמה עליהם מסילת ברזל כדין בהתאם להוראות סעיף 277ז לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;
”מקרקעין מושפעים“ – כל אחד מאלה:
(1)
מקרקעין הגובלים במקרקעי מסילת ברזל;
(2)
מקרקעין במרחק שאינו עולה על 70 מטרים ממקרקעי מסילת ברזל, שמסילת ברזל, לרבות עבודות לבנייתה, עשויה לגרום לשינוי במצבם או בתכונותיהם, בצמחייה הקיימת בהם, ביציבות המבנים הבנויים בהם או באיכות המים בהם או לזיהום הקרקע, בהתאם לסקר הנדסי שביצע מי שהמנהל הסמיכו לכך; המנהל רשאי לאשר, מנימוקים שיירשמו, שגם מקרקעין במרחק העולה 70 מטרים ממקרקעי מסילת ברזל, ייחשבו מקרקעין מושפעים, לאחר ששוכנע כי התקיימו נסיבות מיוחדות וכי הדבר הכרחי לשם שמירה על האינטרס הציבורי;
(3)
מקרקעין שמנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב הורה לפי דין כי יש לבצע לגביהם סקר מים, בשל עבודות תכנון, בנייה או תפעול של מסילת ברזל המבוצעות במקרקעי מסילת ברזל;
(4)
מקרקעין שמי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך הורה לפי דין כי יש לבצע לגביהם סקר קרקע, בשל עבודות תכנון, בנייה או תפעול של מסילת ברזל המבוצעות במקרקעי מסילת ברזל;
”עבודות בנייה“ – עבודות הדרושות לשם חיזוק של מבנה במקרקעין לרבות עבודות לחיזוק או לעיבוי של יסודות המבנה, וכן הריסה של פרט בנוי במבנה הנדרשת לשם החיזוק;
”פעולת חיזוק מורכבת“ – עבודת בנייה המצריכה פינוי אדם מהמקרקעין, לרבות פינוי מיטלטלין מהמקרקעין שמהם מפונה אותו אדם, וכן פעולה נלווית לה כהגדרתה בסעיף 14ב(א)(11);
”פעולה משמעותית“ – אחת מהפעולות המנויות בסעיף 14ב(א), למעט פעולת חיזוק מורכבת, ולעניין פעולה המנויה בפסקאות (1) עד (3) שבאותו סעיף – ובלבד שהיא מיועדת להתבצע בבית מגורים;
”פעולה קלה“ – אחת מהפעולות המנויות בסעיף 14ב(א)(1) עד (3) שאינה מיועדת להתבצע בבית מגורים;
”הרשות הממשלתית למים ולביוב“ ו”מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב“ – כמשמעותם בפרק חמישי לחוק המים, התשי״ט–1959.
סמכויות כניסה למקרקעין בידי מקים או מפעיל [תיקון: תשע״ה]
(א)
מקים מסילת ברזל או מפעיל מסילת ברזל (בסימן זה – מקים או מפעיל) רשאי להיכנס למקרקעין ולבצע פעולה מהפעולות המנויות להלן הנדרשת לשם קיום ההוראות לפי כל דין, לרבות לפי פקודה זו, והכול בכפוף להוראות לפי כל דין ולהוראות לפי סימן זה, לרבות הוראות לפי כל דין אשר מחייבות אישור או תיאום לפני ביצוע פעולות כאמור:
(1)
עריכת בדיקות לשם בקרה על מצב מסילת ברזל או מקרקעין, ובכלל זה בדיקות בכל הנוגע לקרקע ולמים במקרקעין;
(2)
התקנת מכשיר ניטור לשם בדיקת השפעותיהן של עבודות להקמת מסילת ברזל ושל מסילת הברזל על המקרקעין, ובכלל זה השפעותיהן על הקרקע ועל מים במקרקעין, ובלבד שהתקנת המכשיר לא תפגע למעלה מן הנדרש בחזות המקרקעין;
(3)
ביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקרי מים וקרקע ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע, ובלבד שביצוע המדידות או הסקרים כאמור אינו נמשך למעלה מ־24 שעות, ושיש צורך לבצעם באופן חד־פעמי (בסעיף זה – פעולת מדידה קלה);
(4)
ביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקרי מים וקרקע ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע שאינן פעולות מדידה קלות;
(5)
התקנת מכשיר ניטור הכולל מיתקן עגינה במקרקעין, לשם בדיקת השפעותיהן של עבודות להקמת מסילת ברזל ושל מסילת הברזל, על המקרקעין, ובכלל זה השפעותיהן על הקרקע ועל מים במקרקעין;
(6)
ביצוע פעולות סימון במקרקעין;
(7)
טיפול בצמחייה במקרקעין המפריעה להקמתה, לתחזוקתה או לפעולתה התקינה של מסילת ברזל או של התקני נוחות, לרבות כריתה או גיזום של צמחייה כאמור;
(8)
חיבור של כבלי חשמל וכבלי חשמולת המשמשים מסילת ברזל לקירות או למבנים במקרקעין ותחזוקתם של חיבורים וכבלים אלה; לעניין זה, ”כבלי חשמולת“ – מוליכים חשמליים גלויים, המספקים זרם חשמלי לשם הזנת הרכבת, ונתמכים על ידי עמודים או מבנים;
(9)
ביצוע עבודות בנייה, ובלבד שאין בהן פגיעה של ממש ביכולת השימוש במבנה למטרות שהוא משמש או מיועד לשמש להן ואינן מצריכות פינוי אדם ממבנה כאמור;
(10)
ביצוע פעולת חיזוק מורכבת;
(11)
ביצוע פעולות נלוות לפעולות לפי פסקאות (1) עד (9); בסעיף זה, ”פעולה נלווית“ – לרבות פעולת תחזוקה, חפירה, קידוח לרבות קידוח לפי חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955, או הסרת אבן, אדמה או עץ, ובלבד שאין בפעולות הנלוות פגיעה של ממש ביכולת השימוש במבנה למטרות שהוא משמש או מיועד לשמש להן ושאינן מצריכות פינוי אדם ממבנה כאמור.
(ב)
פעולות לפי סעיף זה לא יבוצעו במקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון, אלא בידי מי שנקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002, ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הנמנה עם מערכת הביטחון.
הסכמה או אי־התנגדות לכניסה למקרקעין [תיקון: תשע״ה]
(א)
מקים או מפעיל לא ייכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה או פעולה משמעותית, אלא אם כן –
(1)
נתן לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה להיכנס למקרקעין ולבצע בהם פעולה קלה או פעולה משמעותית, על מהות הפעולה המתוכננת במקרקעין ועל העיתוי המשוער לביצועה;
(2)
לעניין פעולה קלה – בעל המקרקעין לא התנגד לכניסה למקרקעין בהתאם להוראות סעיף 14ד;
(3)
לעניין פעולה משמעותית – בעל המקרקעין הסכים מראש ובכתב לכניסה למקרקעין בהתאם להוראות סעיף 14ה;
(4)
לעניין כניסה למקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון – הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותם מקרקעין נתן אישור מראש ובכתב לכניסה למקרקעין.
(ב)
ניתנה הסכמה כאמור בסעיף קטן (א)(3) על ידי חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם כחוכר לדורות כאמור בפסקה (2) להגדרה ”בעל מקרקעין“ או על ידי דייר מוגן כאמור בפסקה (4) להגדרה האמורה, יראו את הסכמתו גם כהסכמת בעל המקרקעין כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה האמורה.
(ג)
ניתנה הסכמה כאמור בסעיף קטן (א)(3) על ידי בעל מקרקעין כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה ”בעל מקרקעין“, יראו את הסכמתו גם כהסכמת בעל זכות שכירות כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה וכן כהסכמתו של חוכר בפסקה (2) להגדרה האמורה, שאינו חוכר לדורות.
התנגדות לכניסה למקרקעין בפעולות קלות [תיקון: תשע״ה]
(א)
ניתנה לבעל מקרקעין הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה, רשאי הוא להגיש למנהל, בתוך 30 ימים ממועד מתן ההודעה כאמור, התנגדות לכניסה למקרקעין (בסעיף זה – התנגדות).
(ב)
המנהל ישלח למקים או למפעיל, לפי העניין, העתק של ההתנגדות, בסמוך להגשתה.
(ג)
המנהל רשאי, לאחר שנתן למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, הזדמנות לטעון את טענותיהם, בכתב או בעל פה, לקבל את ההתנגדות, כולה או חלקה, לדחותה או להתנות את הכניסה למקרקעין בתנאים, והכול בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי־ביצועה.
(ד)
המנהל ייתן את החלטתו המנומקת לפי סעיף קטן (ג), בתוך 21 ימים מתום התקופה להגשת ההתנגדות, או – אם התקיים דיון בהתנגדות – בתוך 21 ימים מיום שהתקיים דיון בהתנגדות ולא יאוחר מ־30 ימים מתום התקופה להגשת התנגדות, לפי המאוחר; המנהל ישלח את החלטתו לבעל המקרקעין ולמקים או למפעיל, לפי העניין.
(ה)
(סעיף קטן זה יכנס לתוקף אחרי שיפוג תוקפו של סעיף 14יא) אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי החלטת המנהל, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
בקשה לקבלת הרשאה לכניסה למקרקעין בפעולות משמעותיות [תיקון: תשע״ה]
(א)
ניתנה לבעל מקרקעין הודעה בדבר כוונה להיכנס למקרקעין כדי לבצע פעולה משמעותית, ובעל המקרקעין לא הודיע למקים או למפעיל, לפי העניין, על הסכמתו לכניסה למקרקעין או שהודיע על התנגדותו לכניסה למקרקעין, והכול כאמור בסעיף 14ג, בתוך 30 ימים ממועד מתן ההודעה, רשאי המקים או המפעיל, לפי העניין, לפנות למנהל בבקשה לקבל הרשאה לכניסה למקרקעין כדי לבצע את הפעולה (בסעיף זה – בקשת הרשאה).
(ב)
מקים או מפעיל שהגיש בקשת הרשאה ימסור לבעל המקרקעין העתק מהבקשה.
(ג)
המנהל רשאי, לאחר שנתן למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, הזדמנות לטעון את טענותיהם, בכתב או בעל פה, לקבל בקשת הרשאה, לדחותה או להתנותה בתנאים, והכול בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה המנויה בבקשה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי־ביצועה.
(ד)
המנהל ייתן את החלטתו המנומקת לפי סעיף קטן (ג), בתוך 21 ימים מיום הגשת בקשת הרשאה לפי סעיף קטן (א), או – אם התקיים דיון בבקשת ההרשאה – בתוך 21 ימים מיום שהתקיים דיון בבקשת ההרשאה ולא יאוחר מ־30 ימים מתום התקופה להגשת התנגדות, לפי המאוחר; המנהל ישלח את החלטתו לבעל המקרקעין ולמקים או למפעיל, לפי העניין.
(ה)
(יחול עם פקיעת תוקפו של סעיף 14יא:) אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים, כשלעצמה, כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי החלטת המנהל, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
ועדה לעניין פעולות חיזוק מורכבות [תיקון: תשע״ה]
(א)
מוקמת בזה ועדה שתפקידה לדון, להכריע בבקשות לביצוע פעולות חיזוק מורכבות ולקבוע פיצויים (בסימן זה – הוועדה), ואלה חבריה:
(1)
עובד המדינה הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים – והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)
המנהל או עובד מדינה בכיר בעל ידע בתחום הקמה או הפעלה של מסילות ברזל שימנה השר מקרב עובדי משרדו;
(3)
שמאי מקרקעין ששמו כלול ברשימת השמאים המכריעים לפי הוראות סעיף 202ג לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, שימנה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין.
(ב)
מי שממנה חבר בוועדה ימנה לו ממלא מקום אחד או יותר בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), לפי העניין.
(ג)הודעה על מינוי חברי הוועדה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד.
(ד)
שר המשפטים יקבע הוראות בדבר דרכי פעולתה וסדרי דיוניה של הוועדה, ובכלל זה בעניין הארכת מועד למתן החלטת הוועדה לפי סעיף זה, מטעמים מיוחדים או אם הוועדה ביקשה מאחד הצדדים השלמת פרטים; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ונוהלי עבודתה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה.
(ה)
אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים על החלטת הוועדה כדי לעכב את החלטתה, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת.
פעולות חיזוק מורכבות [תיקון: תשע״ה]
(א)
(1)
מקים או מפעיל המבקש לבצע פעולת חיזוק מורכבת, יבקש את הסכמתו של בעל המקרקעין להיכנס למקרקעין לשם ביצוע הפעולה.
(2)
בבקשה כאמור בפסקה (1) יפורטו הפעולות שביצוען מתבקש, העיתוי המשוער לתחילת ביצוע הפעולות ומשך הזמן שבו לא יהיה ניתן לעשות שימוש במבנה או בחלק ממנו.
(3)
לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורפו חוות דעת הנדסית בדבר הפעולות הדרושות ומשך ביצוען והצעה לפיצויים ולשיכון חלוף שלדעת המקים או המפעיל ראוי לתת לבעל המקרקעין.
(ב)
התבקשה הסכמתו של בעל המקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), ולא הודיע בעל המקרקעין בתוך 30 ימים ממועד הבקשה על הסכמתו לכניסה למקרקעין, או שהודיע על התנגדותו לכניסה למקרקעין, רשאי המקים או המפעיל, לפי העניין, לפנות לוועדה בבקשה לקבל הרשאה לכניסה למקרקעין לשם ביצוע פעולת החיזוק המורכבת (בסעיף זה

- הבקשה).

(ג)
מקים או מפעיל שהגיש בקשה ימסור לבעל המקרקעין העתק מהבקשה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לוועדה את התנגדותו לבקשה בתוך 30 ימים.
(ד)
הוועדה תקיים דיון בבקשה שהוגשה, בתוך 40 ימים מיום הגשתה, שאליו יוזמנו המקים או המפעיל, לפי העניין, ובעל המקרקעין; הוועדה תמסור את החלטתה למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, בתוך 21 ימים ממועד הדיון.
(ה)
הוועדה רשאית לקבל בקשה, לדחותה או להתנותה בתנאים, בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה המנויה בבקשה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי־ביצועה, ובלבד שלא תאשר את הבקשה אלא אם כן שוכנעה כי יש צורך לבצע פעולת חיזוק מורכבת לשם הגנה על חיי אדם או מניעת נזק משמעותי לרכוש.
(ו)
החליטה הוועדה לקבל את הבקשה, תקבע בהחלטתה גם את תקופת הפינוי, שלא תעלה על תשעה חודשים, ואת גובה הפיצויים שבעל המקרקעין יהיה זכאי לו לפי סעיף קטן (ז); הוועדה רשאית להאריך את תקופת הפינוי בתקופות נוספות שלא יעלו על תשעה חדשים במצטבר, על פי בקשת המבקש, אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת מורכבות פעולות החיזוק או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו; על בקשה להאריך את תקופת הפינוי ועל החלטה בעניינה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה), בשינויים המחויבים.
(ז)
הפיצויים בשל פינוי מקרקעין, למשך זמן הפינוי, יחושבו כפי שמחושבים פיצויים בשל רכישה זמנית של זכויות חזקה ושימוש, לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, וחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ״ד–1964, והכול בשינויים המחויבים; ואולם לא יפונה בית מגורים אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר לבעל המקרקעין שהתגורר בו במועד החלטת הוועדה, או – אם הסכים בעל המקרקעין האמור לכך – לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.
(ח)
לא תבוצע פעולת חיזוק מורכבת במקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון, אלא לאחר שניתן לכך אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותם מקרקעין.
כניסה למקרקעין לצורך ביצוע פעולה דחופה [תיקון: תשע״ה]
(א)
על אף האמור בסעיפים 14ב עד 14ה, מקים או מפעיל רשאי להיכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה או פעולה משמעותית אף אם לא התקיימו התנאים לפי סימן זה, כולם או חלקם, בהתקיים שניים אלה:
(1)
מקים או מפעיל, לפי העניין, מצא כי יש צורך דחוף לביצוע פעולה במקרקעין והפעולה חיונית לשם מניעת סכנה מיידית למסילת ברזל, לסביבתה, להליכי ההקמה או הבנייה של המסילה, לשלום הציבור או לבריאותו (בסעיף זה – פעולה דחופה);
(2)
מקים או מפעיל, לפי העניין, דיווח לבעל המקרקעין ולמנהל על כניסתו למקרקעין, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, והמנהל נתן לבעל המקרקעין הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, בהקדם האפשרי לאחר הכניסה למקרקעין, ולא יאוחר מ־72 שעות מתחילת ביצוע הפעולה הדחופה.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
לא תבוצע פעולה דחופה לפרק זמן העולה על 96 שעות, אלא באישור המנהל;
(2)
לא תבוצע כניסה למקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון לשם ביצוע פעולה דחופה, אלא לאחר שניתן לכך אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום.
(ג)
המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי פניית בעל מקרקעין, להורות בכל עת על הפסקה של פעולה דחופה לפי סעיף זה או להגביל את פרק הזמן לביצוע פעולה כאמור.
שימוש בכוח סביר [תיקון: תשע״ה]
(א)
השר רשאי להסמיך, מבין עובדי המשרד, עובדים שיהיו רשאים להשתמש בכוח סביר לשם כניסה למקרקעין לשם ביצוע הפעולות כאמור בסעיף קטן (ב); לא יוסמך עובד כאמור אלא כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;
(3)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.
(ב)
ביקש מקים או מפעיל להיכנס למקרקעין והתקיימו התנאים הנדרשים לפי סימן זה לשם כניסתו כאמור, או ביקש מקים או מפעיל לבצע את החלטת הוועדה, וסירב אדם להרשות כניסה או לאפשר את ביצוע החלטת הוועדה כאמור, רשאי עובד המשרד שהוסמך לפי סעיף קטן (א) להיכנס למקרקעין ולעשות שימוש בכוח סביר לשם כך, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום חבלה לאותו אדם.
(ג)
לא ייכנס עובד המשרד למקרקעין כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא כי הדבר נדרש לשם ביצוע הפעולות לפי סימן זה, והזהיר את המחזיק כי בכוונתו לעשות כן; ואולם לא ייכנס עובד המשרד לבית מגורים אלא על פי צו של בית משפט.
(ד)
עובד המשרד לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדים בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
(2)
יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
(ה)
נכנס עובד המשרד למקרקעין לפי סעיף זה, רשאי מקים או מפעיל, לפי העניין, להתלוות אליו לשם הפעלת סמכויותיו לפי סעיף 14ב.
מניעת נזק, תיקונו ותשלום פיצויים [תיקון: תשע״ה]
(א)
מקים או מפעיל שנכנס למקרקעין בהתאם להוראות סימן זה, יימנע, ככל שאפשר, מגרימת נזק ויחזיר את המקרקעין, בהקדם האפשרי לאחר סיום ביצוע הפעולה, למצב שהיו בו אילולא בוצעה בהם הפעולה כאמור.
(ב)
נגרם נזק כתוצאה מביצוע פעולה כאמור בסעיף קטן (א), יתקן המקים או המפעיל, לפי העניין, על חשבונו, את הנזק או ישלם למי שנגרם לו הנזק (בסעיף זה – ניזוק) פיצויים בשל הנזק שנגרם, והכול בהקדם האפשרי.
(ג)
דרש ניזוק ממקים או ממפעיל פיצויים בשל נזק כאמור בסעיף זה, והחליט מקים או מפעיל כאמור לדחות דרישה זו, כולה או חלקה, ימסור לניזוק הודעה מנומקת על כך בכתב, בתוך 60 ימים מיום שקיבל מהניזוק את כל המידע הנדרש לשם קבלת החלטה לגבי דרישת הפיצוי, וישלם לו, בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה, את הסכום שאינו שנוי במחלוקת.
(ד)
דרישה לפיצויים לפי סעיף זה, מחלוקת לגבי סכום הפיצויים המגיעים לניזוק או הגשת תובענה בעניין זה, לא יהוו עילה לעיכוב הכניסה למקרקעין או לביצוע פעולות בהם, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ה)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק על פי כל דין.
ערר – הוראת שעה [תיקון: תשע״ה]
(א)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סימן זה רשאי לערור על ההחלטה, בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה עליה, לפני ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף קטן (ב).
(ב)
תוקם ועדת ערר שתדון בעררים לפי סעיף קטן (א), ואלה חבריה:
(1)
משפטן עובד המדינה, שאינו עובד המשרד, הכשיר להיות שופט בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
שני נציגי ציבור שאינם עובדי המדינה, שימנה השר בהסכמת שר המשפטים, כמפורט להלן:
(א)
מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958, בעל ניסיון של שבע שנים לפחות כמהנדס בתחום מתחומי המדורים האלה: הנדסת מסילות ברזל; הנדסה אזרחית; הנדסת מכונות; הנדסת חשמל; הנדסת אווירונאוטיקה; הנדסת תעשייה וניהול;
(ב)
אדריכל הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958, בעל ניסיון מקצועי של שבע שנים לפחות.
(ג)
ועדת הערר תקבע את סדרי עבודתה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה; סדרי דין שנקבעו לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
(ד)
ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, למעט סעיף 45 לחוק האמור, יחולו, בשינויים המחויבים, על ערר ועל ועדת ערר לפי סעיף זה.
(ה)
החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
(ו)
הוראות סעיף זה יעמדו בתוקף חמש שנים מיום תחילתו של חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס׳ 8), התשע״ה–2014; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את תוקפו של סעיף זה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על חמש שנים.
(יום תחילתו של תיקון מס׳ 8: 16 בנובמבר 2014.)
פרסום פעולות מתוכננות [תיקון: תשע״ה]
(א)
מקים או מפעיל שבכוונתו לבצע פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 14ב(א), יפרסם באתר האינטרנט שלו, 30 ימים לפחות לפני מועד ביצוע הפעולה, פרטים אלה:
(1)
סוג הפעולה שבכוונתו לבצע;
(2)
העיתוי המשוער לביצוע הפעולה;
(3)
כתובת המקרקעין שבהם בכוונתו לבצע את הפעולה, ואם אין למקרקעין כתובת – פרטים אחרים המאפשרים לאתרם.
(ב)
מקים או מפעיל יאפשר לכל מי שיבקש זאת להירשם באמצעות אתר האינטרנט שלו לרשימת תפוצה שהנרשמים אליה מקבלים עדכון על כל פרסום באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א).
פרסום סקרים [תיקון: תשע״ה]
(א)
מי שביצע סקר לעניין מקרקעין מושפעים כאמור בפסקה (2) להגדרה ”מקרקעין מושפעים“ יפרסם באתר האינטרנט שלו את הסקר, ומי שקיבל הוראה לבצע סקר לעניין מקרקעין מושפעים כאמור בפסקאות (3) ו־(4) להגדרה האמורה יפרסם באתר האינטרנט שלו את ההוראה לביצוע הסקר.
(ב)
המשרד, הרשות הממשלתית למים ולביוב והמשרד להגנת הסביבה יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם הפניות לסקר או להוראה לביצוע הסקר שפורסמו כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין; אי־פרסום כאמור בסעיף קטן זה לא יפגע בהיותם של מקרקעין מקרקעין מושפעים.
תקנות – סימן ב׳ [תיקון: תשע״ה]
(א)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סימן זה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1)
מתן הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין לפי סעיף 14ג(א)(1), ובכלל זה פרטים שיש לכלול בהודעה כאמור, השפות שבהן תימסר, אופן מסירת ההודעה ופעולות שיראו אותן כמסירת הודעה;
(2)
הגשת התנגדות לכניסה למקרקעין לפי סעיף 14ד(א), ובכלל זה הארכת המועד להגשת ההתנגדות, מטעמים מיוחדים;
(3)
הארכת המועד למתן החלטת המנהל לפי סעיפים 14ד(ד) ו־14ה(ד), מטעמים מיוחדים או אם המנהל ביקש מאחד הצדדים השלמת פרטים;
(4)
מסירת בקשה לבעל מקרקעין לפי סעיפים 14ה(ב) או 14ז(א) או (ג), ובכלל זה אופן מסירת הבקשה ופעולות שיראו אותן כמסירת בקשה;
(5)
החלטת הוועדה לפי סעיף 14ז(ד), ובכלל זה אופן מסירת ההחלטה ופעולות שיראו אותן כמסירת החלטה.
(ב)
תקנות לפי סעיף קטן (א)(1), (4) ו־(5) ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.
[תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
(בוטל).
כרטיסים [תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
(א)
לא ייכנס אדם, לשם נסיעה, אל קרון המשמש במסילה, אלא אם שילם מראש את דמי נסיעתו וקיבל כרטיס.
(ב)
הרוצה לנסוע במסילה יקבל, עם תשלום דמי נסיעתו, כרטיס המציין את מקום המוצא ומקום היעד של הנסיעה שבעדה שולמו דמי הנסיעה.
(ג)
הנוסע יציג לפי הדרישה את כרטיסו לפני כל פקיד רכבת שהוסמך כדין לבקר כרטיסים, וימסור לפי הדרישה את הכרטיס לפקיד רכבת שהוסמך כדין לאסוף כרטיסים.
(ד)
מפעיל מסילת הברזל רשאי לתת לאדם או לסוג בני אדם אישור, או שובר, לנסיעה חינם, במקום כרטיס, ולענין סעיף זה וסעיף 17 יראו את האישור או השובר ככרטיס.
הנוסע ללא כרטיס [תיקון: תשס״ב, תשע״א־2]
(א)
הנוסע ללא כרטיס, או שאינו מציג או מוסר את כרטיסו כאמור בסעיף 16, חייב לשלם את דמי הנסיעה בעד המרחק שנסע בתוספת פיצוי כספי שקבע השר בתקנות ובלבד שלא יעלה על 250 שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע פיצוי כספי בשיעורים שונים בהתחשב. בין השאר, בסוג המסילה, בדמי הנסיעה או במועד התשלום, וכן, לקבוע נסיבות שבהן יהא אדם פטור מתשלום הפיצוי הכספי שקבע השר בתקנות ובלבד שלא יעלה על כפל דמי הנסיעה; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע נסיבות שבהן יהא אדם פטור מתשלום הקנס.
(ב)
התעורר ספק בדבר המקום שממנו יצא הנוסע, יחושבו דמי הנסיעה מן המקום שממנו יצאה הרכבת.
(ג)
דמי הנסיעה והפיצוי הכספי לפי סעיף זה (להלן – החיוב המוגדל) זה ישולמו לפי הדרישה לפקיד רכבת שהוסמך כדין לאסוף כרטיסים, ופקיד הרכבת יעבירם לגוף שהסמיכו כאמור, כן אפשר לגבותם כדרך שגובים קנס שהוטל על פי פקודה זו.
(ד)
(1)
לא שולם החיוב המוגדל על אתר, עם דרישת פקיד הרכבת כאמור בסעיף קטן (ג), ימסור פקיד הרכבת לחייב בתשלום דרישה בכתב לשלם את החיוב המוגדל בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה כאמור (להלן – דרישה לתשלום).
(1א)
מסירת דרישה לתשלום לחייב כאמור בפסקה (1) תיחשב כמסירת התראה לפי סעיף 81א1(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 (בסעיף זה – התראה), בדבר הכוונה להגיש את הדרישה לתשלום לביצוע בהוצאה לפועל כתביעה על סכום קצוב אם לא ישולם החיוב המוגדל בתוך המועד כאמור באותה פסקה.
(2)
בדרישה לתשלום יצוין כי מסירתה נחשבת כמסירת התראה וכי החייב רשאי להגיש התנגדות לתביעה אם תוגש.
(3)
לא שולם החיוב המוגדל בתוך המועד כאמור בפסקה (1), ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, עד למועד תשלומו.
(ה)
(בוטל).
(ו)
(בוטל).
(ז)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן (ד), לרבות בענינים אלה:
(1)
נוסח הדרישה לתשלום והפרטים שיצוינו בה;
(2)
דרכי המסירה וההמצאה של הדרישה לתשלום לחייב בתשלום;
(3)
המועד לתשלום החיוב המוגדל;
(4)
(נמחקה);
(ח)
הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן, בכל שנה, ב־1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון לעומת מדד חודש אוקטובר 2001, ויעוגל לשקל החדש הקרוב; לענין זה, ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
תנאים וסדרים לנסיעה והובלה [תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
(א)
בפרק זה להלן –
”טובין“ – לרבות חבילות ומשק חי;
”רכבת“ – (נמחקה).
(ב)
דמי נסיעה ודמי הובלה ששולמו בעד הסעת נוסעים או טובין ברכבת פלונית, יראו כאילו נתקבלו בתנאי מפורש שבאותה רכבת יהיה מקום לאותם נוסעים או טובין.
(ג)
לא נמצא מקום לכל אותם נוסעים או טובין, תהיה עדיפות לנוסעים שרכשו כרטיסיהם למרחק הגדול ביותר, ומבין הנוסעים שרכשו כרטיסים למרחק אחד תהא עדיפות לפי סדר הרכישה; והוא הדין לענין טובין.
(ד)
לחיילים בתפקיד, לשקי דואר ולדברי דואר תהיה עדיפות על פני הציבור להסעה במסילה, ללא התחשבות במרחק או בסדר האמורים בסעיף קטן (ג).
סירוב להוביל דברים מסוכנים
פקיד רכבת רשאי לסרב להוביל חבילה אם הוא חושד שיש בה דבר מסוכן או פוגעני, ורשאי פקיד רכבת לדרוש פתיחתה כדי לברר תכולתה, ורשאי הוא לעכב הובלתה של חבילה כאמור, אף אם נתקבלה להובלה על ידי פקיד רכבת אחר, עד שיברר להנחת דעתו את טיב תכולתה.
מכירה בשל אי־תשלום דמי הובלה [תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
(א)
נדרש אדם לשלם סכום המגיע בעד הובלת חבילות ולא שילם, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית לעכב אותן, כולן או מקצתן, ולמכור מהן במכירה פומבית כדי כיסוי הסכום האמור והוצאות העיכוב והמכירה, ובלבד שהודיע על כך לאותו אדם זמן סביר מראש.
(ב)
אם כבר הוצאו החבילות מהמסילה, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית לנהוג כאמור בסעיף קטן (א) בחבילות של אותו אדם הנמצאות אותה שעה במסילה או שיגיעו לידי מפעיל מסילת ברזל ארצית לאחר מכן.
(ג)
יתרת דמי המכר לפי סעיף זה וחבילות שלא נמכרו, יימסרו לאדם הזכאי להן.
(ד)
הוראות סעיף זה אינן גורעות מזכותו של מפעיל מסילת ברזל ארצית להגיש תובענה על הסכום המגיע כאמור.
הצהרה
הובאו טובין למסילה לשם הובלה בה או שהובלו בה, רשאי פקיד רכבת לדרוש מבעלם או מהמטפל בהם למסור לו הצהרה מדוייקת בכתב, חתומה בידו, על תיאורם ומספרם או כמותם; הוראה זו לא תחול על מטען אישי.
שמירת טובים על חשבון הבעל [תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
טובין שהבעל לא הוציאם תוך זמן שקבע מפעיל מסילת ברזל ארצית, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית, אם שוכנע שהדבר דרוש למניעת צפיפות יתירה לתנועה במסילה, לסלקם ולהחזיקם על חשבון הבעל במקום שיראה מתאים לכך, ובלבד שניתנה תחילה לבעל הודעה להוציאם כאמור; לא היו הבעל או מענו ידועים למפעיל – יפרסם את ההודעה ברבים בדרך הנראית לו.
פיצויים בשל אבדן והיזק [תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
(א)
לא יהא אדם זכאי לפיצויים בעד אבדן או היזק של חבילות שקיבל מפעיל מסילת ברזל ארצית להובלה במסילה, אלא אם הוגשה תביעתו למפעיל בכתב תוך חודש מיום שנתקבלו החבילות כאמור.
(ב)
נלקחו החבילות מהמסילה והנשגר נתן עליהן, לפקיד הרכבת שמסר לו אותן, קבלה ללא הסתייגות, לא תקובל תביעה בשל נזק לחבילות.
[תיקון: תשע״ז]
הגדרות – פרק ג׳1 [תיקון: תשע״ז]
(תחילתו של סעיף זה, למעט ההגדרה ”מפעיל“, ביום 3.4.2018; תחילתה של ההגדרה ”מפעיל“ ביום 3.5.2017).
”אתת“ – מי שמפעיל מערכות איתות הנדרשות לשם תנועת רכבות במסילת ברזל ארצית;
”בית ספר להכשרה“ – בית ספר להכשרת בעלי תפקיד או בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית;
”בעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית“ – מי שבידו רישיון לנהיגת רכבת ארצית;
”בעל תפקיד“ – בעל תפקיד הדרכה או בעל תפקיד מסילתי;
”בעל תפקיד הדרכה“ – מי שממלא תפקיד הדרכה ומתקיימים בו התנאים למלא תפקיד כאמור לפי פקודה זו;
”בעל תפקיד מסילתי“ – מי שממלא תפקיד מסילתי ומתקיימים בו התנאים למלא תפקיד כאמור לפי פקודה זו;
”בקר מסילה“ – מי שמאשר את תקינותה של מסילת ברזל ארצית;
”בקר מתחם רכבת“ – מי שמאשר את תקינותה של רכבת ארצית ואת כשירותה לנסיעה במסילת ברזל ארצית ואחראי על בטיחות התפעול במתחם רכבת;
”בקר רכבת נוסעים“ – מי שאחראי לתפעול בטיחותי של רכבת ארצית המסיעה נוסעים לקראת נסיעתה במסילת ברזל ארצית ובמהלכה;
”מפעיל“ – מפעיל מסילת ברזל ארצית;
”מתחם רכבת“ – אזור המיועד לתפעול ולתחזוקה של רכבת ארצית, שניתן לערוך בו פעולות עיתוק;
”עיתוק“, של קרון או קטר – לרבות שינוי הסדר שלהם;
”עתק“ – מי שמבצע פעולות עיתוק;
”רישיון לנהיגת רכבת ארצית“ – רישיון שניתן בהתאם להוראות סעיף 23ד;
”תפקיד הדרכה“ – כל אחד מאלה:
(1)
בוחן מועמדים לתפקיד מסילתי או לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית וכן בוחן בעל תפקיד מסילתי או בעל רישיון כאמור לשם שמירה על כשירותם הנמשכת;
(2)
חונך המלווה מועמד לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מועמד לתפקיד מסילתי במסגרת הכשרה מעשית ובהתאם לתכנית הדרכה בבית ספר להכשרה, והוא בעל רישיון כאמור או בעל תפקיד מסילתי, התואם לסוג הרישיון או התפקיד שהמועמד מבקש לקבל או למלא, והכל לפי העניין;
(3)
מדריך ומכשיר מועמדים לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מועמדים לתפקיד מסילתי וכן מדריך ומכשיר בעלי רישיון כאמור או בעלי תפקידים כאמור בהתאם לתכנית הדרכה עיונית ומעשית בבית ספר להכשרה, שמתקיימים בהם התנאים למלא תפקיד של חונך כאמור בפסקה (2);
(4)
ממונה פדגוגי שאחראי על גיבוש וניהול הכשרה של מועמדים לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מועמדים לתפקיד מסילתי או של בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית או בעלי תפקיד מסילתי;
(5)
מנהל מקצועי של בית ספר להכשרה;
”תפקיד מסילתי“ – כל אחד מאלה:
(1)
אתת;
(2)
בקר מסילה;
(3)
בקר מתחם רכבת;
(4)
בקר רכבת נוסעים;
(5)
עתק.
הפעלת מסילת ברזל ארצית בהתאם לתכנית הפעלה מאושרת [תיקון: תשע״ז]
(תחילתו של סעיף זה ביום 3.4.2019).
(א)
לא יפעיל אדם מסילת ברזל ארצית אלא על פי תכנית הפעלה שאישר המנהל.
(ב)
תכנית הפעלה תכלול חובות בעניינים המפורטים להלן וכן חובות בעניינים שקבע השר לפי סעיף 57(א)(7א) וחובות לפי דין:
(1)
תכנית לניהול הבטיחות במסילת הברזל הארצית, ובכלל זה הטיפול באירועים בטיחותיים ובאירועים חריגים, בדיקתם והטיפול במסילה בעת התרחשותם; לעניין זה, ”אירוע בטיחותי“ – כהגדרתו בסעיף 46כט כפי שהוחל בסעיף 23יג;
(2)
הליכי מיון וקבלה לעבודה ותכנית ההכשרה שיעברו בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית לפי סעיף 23ד ובעלי תפקיד מסילתי לפי סעיף 23ז במסגרת המפעיל או במסגרת בית ספר להכשרה, לרבות סוגי בעלי תפקיד הדרכה שיעבירו את ההכשרה וניסיונם, והאמצעים שינקוט המפעיל לצורך בקרה ואכיפה כלפי בעלי רישיון ובעלי תפקיד כאמור, ובכלל זה אכיפתן של הוראות המנהל שניתנו בהתאם להוראות סעיף 23ה;
(3)
תנאי התפעול והתחזוקה של מסילת הברזל הארצית והאמצעים הנדרשים להפעלה תקינה של המסילה, ובכלל זה –
(א)
צי הרכבות וכלי הרכב, היקפו, תכולתו, תחזוקתו וחידושו;
(ב)
אמצעים טכנולוגיים, לרבות אמצעים לבקרה אחר תנועת הרכבת הארצית, מערכות ניהול צי רכב בזמן אמת, ואמצעים טכנולוגיים שיאפשרו בקרה אחר העמידה בתכנית ההפעלה;
(4)
סדרי ההפעלה של מסילת הברזל הארצית, ובכלל זה תנאי ההסעה של נוסעים ושל כבודתם ברכבת הארצית ותנאי ההובלה של מטענים ברכבת הארצית;
(5)
התשתיות הנדרשות לשם הפעלת מסילת הברזל הארצית, ובכלל זה תחנות, מקומות לחניית הרכבת הארצית ומתחמי רכבת;
(6)
הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שמפעיל נדרש לתת, ובכלל זה לוחות הזמנים ושירות לקוחות;
(7)
אמצעים טכנולוגיים הנדרשים לשם העברת מידע ללקוחות המפעיל בכל הקשור לתנועת הרכבת הארצית, לרבות מערכות מידע לציבור, הפעלתם ותחזוקתם, אופן העברת המידע לשם קליטתו במערכות מידע ותפעול, וכן אופן יישומן של ההוראות לפי סעיף 53א;
(8)
אופן העברת דיווחים למנהל לגבי פעילותו של מפעיל, בעניינים ובמועדים שנקבעו לפי פקודה זו או לפי דרישת המנהל, לרבות לעניין עמידת המפעיל בתנאי תכנית ההפעלה, וכן האמצעים הנדרשים לשם העברת דיווחים כאמור.
חובת נהיגה ברכבת ארצית ברישיון [תיקון: תשע״ז]
(תחילתו של סעיף זה ביום 3.7.2018).
(א)
לא ינהג אדם ברכבת ארצית אלא אם כן נתן לו המנהל רישיון לנהיגת רכבת ארצית לפי הוראות פרק זה, ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו ברישיון לפי סעיף 23ד(ב).
(ב)
השר רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהם יהיה אדם פטור מחובת קבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מעמידה בתנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור לפי פקודה זו, בתנאים שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע מקרים או נסיבות שבהם רשאי המנהל לפטור אדם מחובת קבלת רישיון או מעמידה בתנאי מהתנאים כאמור, בתנאים שיקבע.
תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת ארצית או לחידושו [תיקון: תשע״ז]
(תחילתו של סעיף זה ביום 3.7.2018).
(א)
המנהל ייתן למבקש רישיון לנהיגת רכבת ארצית או יחדשו, אם שוכנע שמתקיימים בו התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) ולפי סעיף 57(א).
(ב)
השר יקבע תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת ארצית או לחידושו, ובין השאר תנאים בעניינים אלה, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לסוגים שונים של רישיונות:
(1)
דרישת גיל מזערי של המבקש;
(2)
השכלה, הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לצורך קבלת הרישיון, לרבות הכרה בהכשרה ובניסיון מחוץ לישראל;
(3)
תנאים לעניין התאמה גופנית, בריאותית ונפשית הנדרשת מהמבקש, וההליכים לבדיקת התאמה כאמור;
(4)
נסיבות שיש בהן כדי להעיד כי מתן הרישיון לנהיגת רכבת ארצית עלול לגרום לסכנה בטיחותית ולפיכך לא ראוי לתת למבקש רישיון כאמור.
(ג)
המנהל רשאי שלא לתת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או לחדשו אם המבקש הורשע בעבירה שנקבעה לפי סעיף 57(א)(7יא), או תלוי ועומד נגדו כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור.
(ד)
הוראות סעיף 46כא יחולו לעניין רישיון לנהיגת רכבת ארצית, בשינויים המחויבים.
סמכויות המנהל לגבי רישיון לנהיגת רכבת ארצית [תיקון: תשע״ז]
(תחילתו של סעיף זה ביום 3.7.2018).
(א)
שוכנע המנהל כי הדבר דרוש מטעמי בטיחות, רשאי הוא לתת לבעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית הוראות הדרושות לשמירת בטיחות הנהיגה וכן הוראות המחייבות את בעל הרישיון לקבל הדרכה, כפי שיורה; הוראות כאמור יינתנו בכתב; נתן המנהל הוראות כאמור, ימסור הודעה על כך למפעיל בצירוף אותן הוראות.
(ב)
הוראות סעיף 46כח יחולו לעניין סמכויות המנהל לפי סעיף זה וסעיף 23ד, ולפי סעיפים 46כב ו־46כג כפי שהוחלו בסעיף 23ו.
הוראות לעניין הגבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית, התלייתו, פסילתו או סירוב לחדשו [תיקון: תשע״ז]
(תחילתו של סעיף זה ביום 3.7.2018).
הוראות סעיפים 46כב(א), (ב), (ה) ו־(ו), 46כג ו־46כד יחולו לעניין רישיון לנהיגת רכבת ארצית, בשינויים המחויבים, ולעניין סעיף 46כב – גם בשינויים אלה:
(1)
בסעיף קטן (א) –
(א)
בפסקה (3), במקום ”לפי סעיף 46יט“ יקראו ”לפי סעיף 23ד“;
(ב)
בפסקה (4), במקום ”לפי סימן זה“ יקראו ”לפי פקודה זו“;
(ג)
בפסקה (5), במקום ”בסעיף 46כט“ יקראו ”בסעיף 46כט כפי שהוחל בסעיף 23יג“;
(2)
בסעיף קטן (ו), במקום ”לבעל היתר ההפעלה“ יקראו ”למפעיל מסילת ברזל ארצית“.
תנאים למילוי תפקיד מסילתי ותפקיד הדרכה [תיקון: תשע״ז]
(תחילתו של סעיף זה ביום 3.4.2018).
(א)
אדם רשאי למלא תפקיד מסילתי במסילת ברזל ארצית אם הוא בעל השכלה כמפורט בתוספת, אם הוא עומד בתנאים שנקבעו לפי סעיף 57(א), וכן אם מתקיימים בו תנאים שקבע השר בעניינים אלה:
(1)
תנאים לעניין התאמה גופנית, בריאותית ונפשית הנדרשת כדי למלא את התפקיד והליכים לבדיקת התאמה כאמור;
(2)
תנאים המביאים בחשבון הרשעות פליליות של המועמד לתפקיד או של בעל התפקיד, בעבירות שנקבעו לפי סעיף 57(א)(7יא); תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת;
(3)
תנאים לעניין הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לתפקיד, ובכלל זה הוראות לעניין הכרה בהכשרה ובניסיון שנרכשו מחוץ לישראל; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע תנאים שונים לסוגים שונים של תפקידים.
(ב)
אדם רשאי למלא תפקיד הדרכה לעניין מסילת ברזל ארצית אם מתקיימים בו התנאים לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו־(3) ו־(ג) ולפי סעיף 57(א), ולעניין תפקיד הדרכה הכולל הכשרה מעשית – גם התנאי לפי סעיף קטן (א)(1).
(ג)
השר, לאחר התייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ההשכלה הנדרשת מבעלי תפקיד הדרכה, כולם או חלקם, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות שונות לסוגי תפקידי הדרכה.
(ד)
לשם בחינת התקיימות התנאים לפי הוראות סעיף קטן (א)(2), ימסור המנהל למפעיל הודעה שבה יצוין אם מתקיימים במועמד לתפקיד או בבעל התפקיד התנאים כאמור, בלבד.
הוראות לעניין כשירות נמשכת של בעל תפקיד ושל בעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית [תיקון: תשע״ז]
(תחילתו של סעיף זה ביום 3.4.2018).
בעל תפקיד ובעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית ישתתפו מעת לעת בהשתלמויות לשם שמירה על כשירותם הנמשכת, ובכלל זה יחויבו לעמוד בבחינות, והכול בהתאם להוראות שקבע השר.
רישיון להפעלת בית ספר להכשרה [תיקון: תשע״ז]
(תחילתו של סעיף זה ביום 3.4.2018).
(א)
לא יפעיל אדם בית ספר להכשרה, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרישיון.
(ב)
המנהל ייתן רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, אם שוכנע שמתקיימים במבקש הרישיון התנאים שלהלן, ורשאי הוא לתת רישיונות שונים לסוגי הכשרה או לסוגי בעלי תפקיד או בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית:
(1)
לא מתקיימים בו התנאים לפי סעיף 23ז(א)(2) לעניין הרשעות פליליות של מבקש הרישיון;
(2)
מבקש הרישיון התקשר עם בעלי תפקיד הדרכה כדי שידריכו בבית הספר שהוא מפעיל, ובלבד שהם עומדים בתנאים לפי סעיף 23ז(א)(2) ו־(3), ולעניין תפקידי הדרכה מעשית – גם בתנאי לפי סעיף 23ז(א)(1);
(3)
תנאים נוספים שקבע השר למתן רישיון להפעלת בית ספר להכשרה בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע תנאים שונים לסוגי רישיון שונים:
(א)
מספר בעלי תפקיד הדרכה הנדרשים למתן ההכשרה, סוגיהם והניסיון הנדרש מהם;
(ב)
המבנים, האמצעים והמיתקנים הנדרשים לשם קיום ההכשרה;
(ג)
תוכני הלימוד;
(ד)
רמת ההכשרה בבית הספר ואופן הפיקוח שיופעל בבית הספר על תכני הלימוד;
(ה)
סדרי ההפעלה של בית הספר לשם הבטחת הרמה המקצועית של ההכשרה שתינתן בו.
(ג)
המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של בתי הספר להכשרה שהם בעלי רישיונות תקפים לפי סעיף זה, שתכלול, בין השאר, את פרטיהם, המועד הצפוי לתחילת הפעלתם אם טרם החלה וסוגי ההכשרות הכלולים ברישיונותיהם; מידע לפי סעיף קטן זה יעודכן מעת לעת.
(ד)
(1)
החליט בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה כי בכוונתו לסיים את פעילותו של בית הספר או להפסיק את פעילותו לתקופה העולה על 90 ימים, ימסור הודעה למנהל, 180 ימים מראש לפחות, על מועד סיום פעילותו של בית הספר או על מועד תחילת ההפסקה בפעילותו וסיומה, לפי העניין, והמנהל יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה לא יחויב למסור הודעה למנהל במועד האמור באותה פסקה, אם נדרש לסיים או להפסיק בלא דיחוי את פעילות בית הספר בשל נסיבות שאינן בשליטתו, ובלבד שימסור הודעה כאמור בהקדם האפשרי לפני סיום הפעילות או הפסקתה.
(3)
הודיע בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה על סיום פעילות בית הספר, ימסור למנהל את הרישיון להפעלת בית הספר בתוך שלושה ימי עבודה ממועד הסיום.
(ה)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובתו של בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה להבטיח את שמירת כשירותם הנמשכת של בעלי תפקיד הדרכה מטעמו, בעניינים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(3)(א).
חובת הכשרה בבית ספר להכשרה [תיקון: תשע״ז]
(תחילתו של סעיף זה ביום 3.4.2018).
הכשרה כמפורט להלן תינתן בבית ספר להכשרה, אלא אם כן ההכשרה ניתנת על ידי מפעיל בהתאם לתכנית הפעלה שאושרה לפי סעיף 23ב(א):
(1)
הכשרה לשם קבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית כאמור בסעיף 23ד;
(2)
הכשרה לשם מילוי תפקיד כאמור בסעיף 23ז;
(3)
הכשרה לשם שמירה על כשירות נמשכת בהתאם להוראות לפי סעיף 23ח.
ביטול רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, התלייתו או הגבלתו [תיקון: תשע״ז]
(תחילתו של סעיף זה ביום 3.4.2018).
(א)
המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לבטל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, להתלותו עד שימולאו תנאים שיקבע או להגבילו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין זה, אם התקיים אחד מאלה:
(1)
הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
(2)
הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל כי המידע שגוי, הרישיון לא היה ניתן;
(3)
חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון לפי סעיף 23ט;
(4)
בעל הרישיון הפר תנאי או מגבלה ברישיון או תנאי או מגבלה החלים עליו לפי הפקודה;
(5)
בעל הרישיון, ואם הוא תאגיד – גם נושא משרה בכיר בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים לדעת המנהל להפעיל בית ספר להכשרה או לשמש נושא משרה בו, לפי העניין, או תלוי ועומד נגדם כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור; לעניין זה, ”נושא משרה בכיר“ – כהגדרתו בסעיף 46;
(6)
ניתן לגבי בעל הרישיון צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.
(ב)
המנהל לא יבטל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) או (4), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, בתוך תקופה שקבע, ובעל הרישיון לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.
(ג)
החלטת המנהל לפי סעיף זה תומצא לבעל הרישיון.
(ד)
בוטל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, הותלה או הוגבל לפי סעיף זה, יעדכן המנהל את רשימת בעלי הרישיונות התקפים שפרסם לפי סעיף 23ט(ג), בהתאם להוראות אלה:
(1)
בוטל הרישיון – יוסר שם בעל הרישיון מהרשימה;
(2)
הותלה הרישיון – יצוין לצד שם בעל הרישיון רק כי הרישיון הותלה וכן תקופת ההתליה, ככל שנקבעה;
(3)
הוגבל הרישיון – יצוינו לצד שם בעל הרישיון רק ההגבלות שנקבעו וכן התקופה שבה יחולו אותן הגבלות, ככל שנקבעה.
סמכויות פיקוח במסילת ברזל ארצית [תיקון: תשע״ז]
(תחילתו של סעיף זה ביום 3.5.2017).
השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפעלו על פי הנחיותיו של המנהל, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה, כולן או חלקן; הוראות סימן י״א בפרק ד׳1 יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכת מפקחים כאמור וסמכויותיהם ולעניין הפעלת סמכויות פיקוח בידי המנהל.
הוראות לעניין אירועים בטיחותיים במסילת ברזל ארצית [תיקון: תשע״ז]
(תחילתו של סעיף זה ביום 3.5.2017).
(א)
הוראות סימן ט׳ בפרק ד׳1 יחולו לעניין מסילת ברזל ארצית ולעניין מפעיל, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בסעיף 46כט, בהגדרה ”תאונה“, בסופה יקראו ”או לסביבה, וכן אירוע או שרשרת אירועים פתאומיים ובלתי רצויים שבשלהם נגרם נזק, לרבות התנגשות, שימוט ושריפה; לעניין זה, ”שימוט“ – ירידה של רכבת ארצית או גלגל של רכבת כאמור מקווי פסים של מסילת ברזל ארצית“;
(2)
בסעיף 46ל(ג), במקום ”בינואר“ יקראו ”במרס“;
(3)
בסעיף 46לא(א), בסופו יקראו ”בכפוף להוראות סעיף 23יג(ב)“;
(4)
סעיף 46לד – לא ייקרא.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי השר להקים ועדה לבדיקת האירוע (בסעיף זה – ועדת הבדיקה), שתכלול שלושה חברים לפחות בעלי ידע ומומחיות מתאימים לבדיקת האירוע הבטיחותי, בכפוף להוראות אלה:
(1)
יושב ראש ועדת הבדיקה יהיה איש סגל של מוסד אקדמי, או אדם בעל מומחיות או ניסיון בחקירתם ובבדיקתם של אירועים בטיחותיים במסילת ברזל ארצית, או אירועים בעלי מאפיינים דומים לעניין השלכתם על בטיחות, אף אם אינם נוגעים למסילת ברזל ארצית;
(2)
המנהל, או מפקח מטעמו שהוסמך בהתאם להוראות סעיף 23יב, יהיה חבר בוועדת הבדיקה.
(ג)
(1)
לא יתמנה ולא יכהן כחבר ועדת הבדיקה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין חברותו בוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
(2)
חבר ועדת הבדיקה יימנע מהשתתפות בדיון ובהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; התברר לחבר ועדת הבדיקה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה יושב ראש הוועדה – יודיע על כך לשר.
(3)
לעניין סעיף קטן זה לא יראו חבר ועדת הבדיקה שהוא עובד המשרד כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני המשרד.
(4)
בסעיף קטן זה –
”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו;
”קרוב“ – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת הבדיקה.
(ד)
הקים השר ועדת בדיקה, יחולו הוראות אלה:
(1)
המנהל רשאי להפעיל את סמכויותיו בהתאם להוראות סימן ט׳ בפרק ד׳1, כפי שהוחלו בסעיף קטן (א), ככל שאינן נתונות לוועדת הבדיקה כאמור בפסקה (2) ובכפוף להוראות פסקה (3);
(2)
לוועדת הבדיקה יהיו נתונות הסמכויות הנתונות למנהל לפי סעיפים 46לא(ב) עד (ה), 46לב, 46לג(א) ו־(ג) ו־46לה, כפי שהוחלו בסעיף קטן (א), והן יופעלו באמצעות המנהל או מפקח מטעמו החבר בוועדת הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א);
(3)
דיווחים לפי סעיף 46ל(א)(3), כפי שהוחל בסעיף קטן (א), יימסרו לוועדת הבדיקה.
(ה)
אירע אירוע בטיחותי במסילת ברזל ארצית שנחקר או נבדק בידי המנהל או ועדת הבדיקה, וסבר הממונה על החקירה לגבי אותו אירוע בטיחותי במשטרת ישראל כי מתעורר חשד לביצוע עבירה הקשורה לאירוע הבטיחותי, רשאי הוא להורות למנהל או לוועדת הבדיקה באמצעות המנהל, לפי העניין, שלא להפעיל את סמכויותיהם לפי סעיף זה או להפעיל את סמכויותיהם כאמור בתיאום עם משטרת ישראל, והכול אם הדבר נדרש כדי למנוע שיבוש של הליכי חקירה פלילית או פגיעה בחקירה כאמור.
[תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
(בוטל).
פקיד רכבת המשתכר או מתרשל [תיקון: תשע״א־2]
(א)
פקיד רכבת שהיה במצב של שכרות בעת ששימש בתפקידו, או סירב למלא תפקידו או זנחו, או מילאו שלא כשורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ב)
אם מחמת טיב התפקיד היו הסירוב, הזניחה או המילוי שלא כשורה מסכנים את בטיחותו של נוסע או של אדם אחר הנמצא במסילה כדין, דינו של פקיד הרכבת – מאסר שנתיים.
סיכון בטיחות [תיקון: תשע״א־2]
העושה בהתרשלות ובלי הצדק כדין מעשה העלול לסכן את בטיחותו הוא או את בטיחותו של נוסע או של אדם אחר הנמצא במסילה, דינו – מאסר ששה חדשים.
השלכת חפצים [תיקון: תשע״א־2]
(א)
מי שבמזיד השליך או הפיל אבן או דבר אחר על רכבת או על רכב מסילה אחר, בדרך העלולה לסכן בטיחותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים; גרם המעשה חבלת גוף לאדם שברכבת או ברכב כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.
(ב)
מי שבמזיד השליך או הפיל מתוך רכבת או רכב מסילה אחר דבר היכול לפצוע אדם, דינו – מאסר חמישה עשר יום.
גרם לתאונה בהתרשלות [תיקון: תשע״א־2]
הגורם תאונה לרכבת או לרכב מסילה אחר, במעשה שלא כדין, בהפרת תקנות שהותקנו לפי פקודה זו, בהעדר מיומנות או בהתרשלות, ויש בתאונה – כדי לסכן בטיחותו של נוסע או של אדם אחר, דינו – מאסר שנה אחת.
הפרעה בנתיב המסילה [תיקון: תשע״א־2]
העושה אחד מאלה ללא סמכות, דינו – מאסר שנה אחת:
(1)
מניח או משליך על מסילה או לרחבה עץ, אבן או כל חומר או דבר אחר;
(2)
מרים, מסיר, מרַפֶּה או עוקר פס, אדן או כל חומר או דבר אחר השייכים למסילה;
(3)
מסובב, מניע, פותח או מטה מסוט או כל מכונה אחרת השייכים למסילה;
(4)
מפעיל, מראה, מסתיר, מסיר או מסב מיתקן איתות או אור שעל מסילה או בקרבתה;
(5)
עושה למסילה כל דבר אחר המפריע לפעולתה או מעכב אותה או מסכן את בטיחותו של נוסע או של כל אדם הנמצא במסילה, גורם לעשיית דבר כאמור או מנסה לעשותו.
נזק לרכוש מסילה [תיקון: תשע״א־2]
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1)
הודם במזיד או בהתרשלות חלק מחצרי המסילה או קרון, קטר או דבר אחר שבהם או כל חומר או דבר אחר השייכים למסילה, או מוציאם מכלל שימוש או פוגע בהם;
(2)
מסיר חול, אבן, אדמה, או כל חומר אחר מגדה, מגשר, ממעביר מים, מקיר תומך או מנתיב המסילה או ממקרקעין שבקרבת מסילה, בדרך העלולה לסכן את יציבותו של נתיב המסילה;
(3)
כורת עצים בדרך העלולה לסכן את הבטיחות של רכבות או של אדם ברכבת או עליה או לגרום נזק לנתיב המסילה.
(ב)
העושה אחד מאלה במסילה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1)
אוגד תילים או גדר תיל;
(2)
משבר או הורס גדר או משוכה;
(3)
עושה מעשה המזיק או העלול להזיק לגדר או למשוכה.
(ג)
מי שבמזיד מטה נחל או תעלת ניקוז, או גורם בדרך אחרת שמים יזרמו על מסילה או שיזיקו לה בדרך אחרת, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
התרשלות של ספק [תיקון: תשע״א־2]
אלה דינם הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1)
מי שהיה לו חוזה לספק למסילה לבנים, עצים, דלק או חומר דומה, או היה עובד בקשר לכך, ומתוך רשלנות הניח או הערים חומר כאמור בדרך לא בטוחה או לא זהירה;
(2)
הטוען או פורק במסילה טובין, חבילות או משק חי בדרך לא בטוחה או לא זהירה העלולה לסכן את הבטיחות של רכבת או של אדם בה; בפסקה זו, חבילות – למעט מטען אישי.
עבודת אדמה [תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
החורש, הזורע, הנוטע או השותל במקרקעין בתחום מסילה או המעבדם בדרך אחרת בלא הסכמת המנהל, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
חציית מסילה בשער [תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
(א)
הקים המנהל שער לצדה של מסילה לשימושו או לנוחותו של אדם, והוא או אדם אחר פתח את השער, או חצה או ניסה לחצות את המסילה, או נהג או ניסה לנהוג עגלה, בקר, בעל חיים אחר או כל דבר אחר אל מעבר למסילה, בשעה שרכבת. נמצאה בתחום ראייתו או בתחום שמיעתו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ב)
לא סגר אדם ולא הידק את השער כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר שעברו בו הוא או עגלה, בקר, בעל חיים אחר או כל דבר אחר שבפיקוחו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
אי תשלום דמי נסיעה או חיוב מוגדל [תיקון: תשס״ב, תשע״א־2]
(א)
מי שעשה אחד מאלה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1)
נסע ברכבת בלי ששילם מראש את דמי נסיעתו;
(2)
לא שילם את החיוב המוגדל לפי הוראות סעיף 17.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בהעדר נימוקים מיוחדים שיירשמו בידי התובע, לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הנוסע שילם את החיוב המוגדל לפי הוראות סעיף 17 או שטרם חלף המועד לתשלומו;
(2)
הדרישה לתשלום שנמסרה לחייב בתשלום הוגשה לביצוע בלשכת הוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 17.
עבירות שונות [תיקון: תשע״א־2]
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר חודש:
(1)
נמצא במסילה במצב של שכרות או משתמש בלשון תועבה או בביטויים פוגעים או גורם למטרד או עושה מעשה מגונה כלשהו או מפריע בדרך אחרת, במזיד ובלי הצדק כדין, לנוחותו של נוסע במסילה;
(2)
בהיותו נוסע הוא מתעקש ונכנס לקרון או לתא השמורים לאחרים, או לקרון או לתא שיש בהם מלוא מספר האנשים שמותר להסיע בהם ואדם הנמצא בהם מתנגד לכניסתו;
(3)
נכנס בלי הצדק כדין לקרון או לחלק מקרון או לחדר או לתא שנתייחדו לנשים בלבד או לנשים וילדים או לשימוש אחר בלבד, והוא יודע שנתייחדו כאמור, או נשאר שם לאחר שהודע לו שהמקום נתייחד כאמור;
(4)
מעשן בתא שנתייחד ללא־מעשנים, בלי הסכמת הנוסעים האחרים בתא;
(5)
מעשן או יורק במסילה במקום שהדבר אסור;
(6)
משתמש או פוגע, ללא נימוק סביר או מספיק, באמצעי שנועד לתקשורת בין הנוסעים לבין פקידי רכבת הממונים עליה;
(7)
נועל דלתו של תא, או מונע פתיחתה, בלי שהורשה לעשות כן;
(8)
לוקח כלב או בעל חיים אחר לתוך קרון נוסעים בלי רשות מפקיד רכבת;
(9)
נוסע, בלי רשות מפקיד רכבת, בקטר או בקרונו של הפקח או בכל קרון או רכב שלא נועדו לנוסעים, או על הגג, על המדרגות, על המדרכים או על כל חלק של קרון או רכב שלא נועד לנוסעים;
(10)
נכנס או מנסה להיכנס לקרון או יוצא או מנסה לצאת מקרון, כאשר הרכבת בתנועה או במקום שלא נועד לכניסת נוסעים לקרון או ליציאתם ממנו;
(11)
מניח את רגליו, או עומד, על מושב בקרון רכבת;
(12)
בתחנה שיש בה גשר להולכי רגל, או מנהרה, לשימוש בני אדם הרוצים לחצות את המסילה – חוצה את המסילה שלא בגשר או במנהרה;
(13)
נוסע, מנסה לנסוע או נמצא במסילה, כשהוא חולה במחלה מידבקת, בלי רשות מפקיד רכבת;
(14)
נכנם למסילה במזיד בלי רשות מפקיד רכבת;
(15)
מסיר מוט, יתד או סימן אחר שהושמו לאורך קו מסילה או בסמוך אליו לשם קביעתו, ציונו או סימונו;
(16)
רוכל במצרך במסילה בלי שהשיג את הסכמתו של פקיד רכבת;
(17)
בהיותו במסילה סַבָּל או נוהג ברכב או בבהמת משא, אינו מציית להוראה סבירה של פקיד רכבת שהורשה לכך כדין;
(18)
מפריע לפקיד רכבת או מעכב אותו, במזיד, בביצוע תפקידו, או מפריע לאדם העוסק כדין בהתוויית קו מסילה;
(19)
מסיר או משחית הודעה שהוצגה במסילה ברשות או פוגע בה בדרך אחרת, או מציג הודעה במסילה בלי רשות;
(20)
מוכר או מפיץ במסילה חומר תועבה או חומר מגונה או מסית;
(21)
מנסה לרכוש לקוחות במסילה, מכוח היותו מדריך או מכוח היותו סוכן שלי מלון או של עסק הסעה, בלי רשות מפקיד רכבת.
דברים מסוכנים, נשיאתם ומשלוחם [תיקון: תשע״א־2]
הנושא במסילה דבר מסוכן או פוגע, או מוסר דבר כאמור להובלה בלי להצהיר בכתב במפורש מה טיבו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, והוא יהיה אחראי לכל אבדן, חבלה או נזק שנגרמו מחמת שהובא הדבר אל המסילה.
נהיגה במסילה [תיקון: תשע״א־2]
מי שבמזיד רוכב על בהמה, אופניים, עגלה או רכב אחר, או נוהג בהם, על מסילה, או חוצה מסילה כאמור במקום שלא נועד לחציה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
בהמה תועה [תיקון: תשע״א־2]
(א)
נמצאו בעלי חיים תועים במסילה, דין בעליהם – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, בשל כל בעל חיים.
(ב)
פקיד רכבת שמצא בעל חיים תועה במסילה בלי השגחה רשאי לנהוג אותו לתחנת המשטרה הקרובה או לעכב אותו בקרבת מקום עד שישולמו הוצאות החזקתו והאכלתו וכל קנס שיוטל על בעליו לפי סעיף קטן (א).
(ג)
בעל חיים שעוכב כאמור ולא נדרש תוך עשרה ימים מיום שנתפס, רשאי כל פקיד רכבת שדרגתו אינה נמוכה ממנהל תחנה למכור אותו; מדמי המכר ינוכו הוצאות ההשגחה על בעל החיים, האכלתו ומכירתו וכן הקנס, הכל כפי שיקבע בית המשפט והיתרה תוחזר לבעל לפי דרישתו.
(ד)
נמצא שאי אפשר להשתלט על בעל החיים או שהוא חולה במחלה חמורה, רשאי פקיד רכבת שדרגתו כאמור בסעיף קטן (ג) להשמידו, ואין השמדתו מונעת מהאשים את הבעל לפי סעיף קטן (א).
חומר לקיח בקרבת מסילה [תיקון: תשע״א־2]
(א)
המניח עשב, קש או כל חומר לקיח אחד או הנותן שיצטברו, בין דרך צמיחה בין בדרך אחרת, תוך שמונה מטרים מגבול מסילה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ב)
בעל מקרקעין או תופשם תוך התחום האמור, המרשה הנחה או הצטברות. של חומר לקיח על המקרקעין שלו או שביודעין לא הסיר חומר לקיח שהונח או שהצטבר עליהם,דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ג)
סעיף זה לא יחול במקרה שהובא חומר לקיח למסילה בהתאם לתקנות מסילות הברזל.
הצהרה כוזבת [תיקון: תשע״א־2]
מי שנדרש למסור הצהרה לפי סעיף 21 ולא עשה כן, או שנתן הצהרה כוזבת, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
תשלום קנס אינו פוטר [תיקון: תשמ״ח, תשס״ב, תשע״א־2]
גביית קנס בשל עבירה שנעברה לפי פקודה זו לא תפגע בזכות המדינה או בזכותו של מפעיל מסילת ברזל לגבות דמי נסיעה או פיצויים, ובית המשפט המרשיע אדם בשל עבירה כאמור רשאי לצוות עליו לשלם דמי נסיעה, או פיצויים בשל נזק שגרם, בלי שהמדינה או מפעיל המסילה יצטרכו להגיש תובענה אזרחית לכך.
הרחקת אדם ממסילת ברזל [תיקון: תשע״א־2]
פקיד רכבת או שוטר רשאי להרחיק ממסילת ברזל אדם שעבר עבירה לפי סעיף 36(א)(1) או 37 או מוסיף לעבור עבירה כאמור, לאחר שהתרה בו לחדול, ולעניין עבירה לפי סעיף 36(א)(1) או לפי סעיף 37(1) לגבי מצב של שכרות או מעשה מגונה, וסעיף 37(6), (9), (10), (14), (15), (17) או (18) – אף להשתמש בכוח סביר לשם כך, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום לאותו אדם חבלה.
עיכוב חשוד בעבירה [תיקון: תשס״ב]
(א)
היה לפקיד רכבת יסוד סביר לחשד שאדם עבר בפניו עבירה לפי פקודה זו, רשאי הוא לדרוש מאותו אדם להזדהות לפניו במסירת שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות, או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין.
(ב)
סירב אדם להזדהות כאמור בסעיף קטן (א), או היה לפקיד רכבת יסוד סביר לחשד כי אדם עבר בפניו עבירה לפי פקודה זו רשאי פקיד הרכבת לעכבו עד לבואו של שוטר שאליו יימסר המעוכב בהקדם; על עיכוב כאמור יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, בשינויים המחויבים.
הפעלת סמכויות סילוק ועיכוב [תיקון: תשס״ב]
פקיד רכבת לא יפעיל סמכויות סילוק ועיכוב לפי סעיפים 44 ו־45, אלא אם כן עבר הכשרה מתאימה כפי שקבע השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, ומשטרת ישראל הודיעה לגביו כי אין מניעה, מטעמים של ביטחון הציבור, כי יפעיל סמכות כאמור.
[תיקון: תשס״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב]
[תיקון: תשע״א־2]
הגדרות – פרק ד׳1 [תיקון: תשע״א־2]
”היתר הפעלה“ – היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית, שניתן לפי הוראות סימן ה׳;
”חברה ממשלתית“ – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”מסילת ברזל מקומית“ – מסילת ברזל שניתנים בה שירותי תחבורה ציבורית, ושאינה מסילת ברזל ארצית;
”נושא משרה בכיר“ – כהגדרתו בסעיף 424א(ו) לחוק העונשין;
”רישיון לנהיגת רכבת מקומית“ – רישיון שניתן לפי הוראות סימן ח׳;
”רכבת מקומית“ – רכבת הנעה על מסילת ברזל מקומית;
”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ״א–1981.
[תיקון: תשע״א־2]
הפעלת מסילת ברזל מקומית [תיקון: תשס״ב, תשע״א־2]
(א)
השר רשאי, באישור הממשלה, להעניק זיכיון לבנייתה, להפעלתה או לניהולה של מסילת ברזל מקומית לחברה הרשומה בישראל אשר אינה חברה ממשלתית.
(ב)
(1)
בעל הזיכיון ייבחר במכרז פומבי;
(2)
במכרז ובזיכיון ניתן לקבוע תנאים המגבילים את הזכות להשתתף במכרז ולהחזיק בזיכיון, ובלבד שתנאים כאמור ייקבעו באישור השר ושר האוצר (להלן – השרים); תנאים במכרז ובזיכיון, שענינם תקופת הזיכיון, דמי הנסיעה ועדכונם, טעונים גם הם אישור השרים.
(ג)
(בוטל).
(ד)
אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהממשלה להתקשר עם חברה ממשלתית לבנייה, להפעלה או לניהול של מסילת ברזל מקומית.
(ה)
(בוטל).
[תיקון: תשע״א־2]
תחולת הוראות הפקודה לעניין מסילת ברזל מקומית [תיקון: תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ז]
ההוראות לפי פקודה זו יחולו לעניין מסילת ברזל מקומית, בשינויים המתחייבים ממאפייני המסילה ומאופן מתן השירות בה ובשינויים אלה:
(1)
(א)
בסעיף קטן (א), בסופו יקראו ”המציין את הפרטים כפי שאישר המנהל“;
(ב)
במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
”(ב) הנוסע במסילת ברזל מקומית יעביר, לפני תחילת הנסיעה או בתכוף לאחר תחילתה, את הכרטיס כאמור בסעיף קטן (א) במיתקן המיועד לכך.“;
(ג)
בסעיף קטן (ג), אחרי ”את כרטיסו“ יקראו ”לאחר שהועבר במיתקן בהתאם להוראות סעיף קטן (ב)“;
(2)
(א)
בסעיף קטן (א), אחרי ”ללא כרטיס“ יקראו ”שהעביר במיתקן בהתאם להוראות סעיף 16(ב)“;
(ב)בסעיף קטן (ד) –
(1)
בפסקה (1א), בסופה יקראו ”על אף הוראות סעיף 81א1(ג) לחוק האמור, לא תוגש בקשה לביצוע הדרישה לתשלום אלא בתום 45 ימים מיום מסירת ההתראה לחייב בתשלום;“;
(2)
בפסקה (2), בסופה יקראו ”או השגה על דרישה לתשלום לפי סעיף 46ב1;“;
(3)
אחרי פסקה (2) יקראו:
”(2א) הוגשה השגה על דרישה לתשלום לפי סעיף 46ב1(א), לא תוגש הדרישה לתשלום לביצוע בהוצאה לפועל אלא לאחר שהדרישה לתשלום הפכה לחוב חלוט; הפכה הדרישה לתשלום לחוב חלוט – רשאי בעל היתר ההפעלה להגיש בקשה לביצוע הדרישה לתשלום בהוצאה לפועל; בפסקה זו, "חוב חלוט“ – דרישה לתשלום, שהערר לגביה נדחה ולא ניתן עוד לערער על ההחלטה שניתנה לגביו, או שניתן לגביה פסק דין חלוט;
(2ב)
לא הוגשה השגה על דרישה לתשלום לפי סעיף 46ב1(א) וחלף המועד להגשתה, או הוגשה השגה כאמור ונדחתה ולא הוגש ערר על ההחלטה בהשגה לפי אותו סעיף וחלף המועד להגשתו, יחולו הוראות פסקה (1א);";
(4)
אחרי פסקה (3) יקראו:
”(4) על אף האמור בפסקה (3), הוגשה השגה לפי סעיף 46ב1, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית כאמור באותה פסקה מהמועד שבו נמסרה למשיג החלטה בהשגה, ואם הוגש ערר על ההחלטה בהשגה או ערעור על ההחלטה בערר לפי אותו סעיף – מהמועד שבו ניתנה החלטת ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין.“
(3)
סעיף 27 לא יחול לעניין פקיד רכבת שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית אשר היה במצב של שכרות בעת ששימש בתפקידו;
(4)
בסעיף 36, בכל מקום, אחרי ”לפי הוראות סעיף 17“ יקראו ”כפי שהוחלו בסעיף 46ב(2)“;
(5)
בסעיף 45, בכל מקום, במקום ”לפי פקודה זו“ יקראו ”לפי סעיף 36(א)(1)“;
(6)
הוראות סעיפים 47 ו־48א לא יחולו לעניין מסילת ברזל מקומית.
השגה וערר על דרישה לתשלום חיוב מוגדל [תיקון: תשע״ג]
(א)
חייב בתשלום חיוב מוגדל החולק על דרישה לתשלום רשאי להגיש השגה על החיוב לבעל היתר ההפעלה בתוך 30 ימים מיום שקיבל את הדרישה לתשלום; השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין השגה כאמור, ובכלל זה לעניין הפרטים שיש לכלול בהשגה, המסמכים שיצורפו אליה וסדרי הדיון בהשגה.
(ב)
החלטה בהשגה תהיה מנומקת ובכתב, ותצוין בה זכותו של המשיג להגיש ערר לפי סעיף קטן (ג), וכן התקופה להגשת הערר ואופן הגשתו.
(ג)
משיג החולק על ההחלטה בהשגה רשאי לערור על כך לפני ועדת ערר שמונתה לפי סעיף קטן (ד); בערר לפי סעיף זה יהיה בעל היתר ההפעלה המשיב.
(ד)
השר ושר האוצר ימנו ועדת ערר בת שלושה חברים, והם: מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שימונה לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש, נציג משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ונציג ציבור.
(ה)
ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, יחולו על ערר ועל ועדת ערר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים מפקודה זו, ואולם החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט המחוזי.
(ו)
העורר לוועדת ערר לפי הוראות סעיף קטן (ג) ימציא עותק מהערר למנהל; ראה המנהל שעניין ציבורי שהוא בתחום תפקידיו או סמכויותיו לפי פקודה זו או לפי הזיכיון עלול להיות מושפע או כרוך בהליך של ערר לפי סעיף זה, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את עמדתו.
[תיקון: תשע״א־2]
סימן ד׳: תחולת הוראות פקודת התעבורה לעניין רכבת מקומית
תחולת הוראות פקודת התעבורה לעניין רכבת מקומית [תיקון: תשע״א־2, תשע״ז]
(א)
הוראות פקודת התעבורה, החלות לעניין רכב יחולו לעניין רכבת מקומית כאילו היתה רכב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
ההגדרות ”התליה“, של רישיון נהיגה ו”טכוגרף“, שבסעיף 1, והוראות פרק שני, פרק שלישי, סעיפים 27ג, 41, 41א, 44א, 51 עד 61א, פרק שישי1, סעיפים 65, 65א, 65ב, 65ג, 69א, 69ג, פרק שמיני וסעיפים 79, 80, 82 ו־84 – לא יחולו;
(2)
בכל מקום, לעניין רישיון נהיגה יראו כאילו נאמר ”רישיון לנהיגת רכבת מקומית שניתן לפי סימן ח׳ לפרק ד׳1 לפקודת מסילות הברזל“;
(3)
על אף הוראות סעיף 1 לפקודת התעבורה
(א)
יקראו את ההגדרה ”בעל“, לעניין רכבת מקומית, כך:
"”בעל“ – בעליה של רכבת מקומית, וכן כל אחד מאלה:
(1)
האדם המחזיק ברכבת המקומית מכוח הסכם שכירות או הסכם של מקח אגב שכירות או הסכם מכר;
(2)
לעניין רכבת מקומית שהיא בבעלות תאגיד – מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל או עובד מינהלי בכיר בתאגיד האחראי לרכבת המקומית;";
(ב)
יקראו את ההגדרה ”עבירת תעבורה“, לעניין רכבת מקומית, כך:
"”עבירת תעבורה“ – כל אחת מאלה:
(1)
עבירה על ההוראות לפי פקודת התעבורה כפי שהוחלו לעניין רכבת מקומית לפי סעיף 46ג לפקודת מסילות הברזל;
(2)
עבירה על ההוראות לפי פקודת מסילות הברזל, כפי שהוחלו על מסילת ברזל מקומית;
(3)
עבירה כאמור בסעיף 343 לחוק העונשין תוך כדי שימוש ברכבת מקומית;";
(4)
בסעיף 27(א)(2) לפקודת התעבורה, אחרי ”בתוספת הרביעית“ יקראו ”שהיא עבירת תעבורה“;
(5)
בסעיף 36(ג) לפקודת התעבורה, אחרי ”בתוספת השניה“ יקראו ”שהיא עבירת תעבורה“;
(6)
בסעיף 37 לפקודת התעבורה, אחרי ”בתוספת השניה“ ואחרי ”בתוספת הראשונה“ יקראו ”שהיא עבירת תעבורה“;
(7)
בסעיף 38 לפקודת התעבורה, אחרי ”בתוספת הראשונה“ ואחרי ”בתוספת השניה“ יקראו ”שהיא עבירת תעבורה“;
(8)
בסעיף 39 לפקודת התעבורה, אחרי ”בתוספת הראשונה או השניה“ יקראו ”שהיא עבירת תעבורה“;
(9)
בסעיף 40א(ב) לפקודת התעבורה, בכל מקום, אחרי ”בתוספת העשירית“ יקראו ”שהיא עבירת תעבורה“;
(10)
בסעיף 46 לפקודת התעבורה, במקום ”שסעיפים 35 עד 42 או 43, 44 ו־44א חלים עליה“ יקראו ”שסעיפים 35, 36 עד 36ב, 39א עד 40א ו־42 עד 44 חלים עליה“;
(11)
בסעיף 47 לפקודת התעבורה, בכל מקום, אחרי ”בתוספת הרביעית“ יקראו ”שהיא עבירת תעבורה“, וסעיף קטן (י) – לא ייקרא;
(12)
בסעיף 62 לפקודת התעבורה, בפסקה (1), בסופה יקראו ”ככל שהן חלות לעניין רכבת מקומית“ ופסקאות (10) ו־(11) – לא ייקראו;
(13)
בסעיף 63 לפקודת התעבורה, הקטע החל במילים ”או לפי סעיף 10“ עד המילה ”פקע“ – לא ייקרא ואחרי ”בתוספת הראשונה או השניה“ יקראו ”שהיא עבירת תעבורה“;
(14)
בסעיף 64ב(א1) ו־(א2)(1) לפקודת התעבורה, בכל מקום, אחרי ”לפי פקודה זו“ יקראו ”שהיא עבירת תעבורה“;
(15)
בסעיף 66 לפקודת התעבורה, אחרי ”לפי פקודה זו“ יקראו ”או לפי פקודת מסילות הברזל“ ובמקום ”לרשות הרישוי“ יקראו ”למנהל כהגדרתו בפקודת מסילות הברזל“;
(16)
בסעיף 67 לפקודת התעבורה, המילים ”שנהיגתו אסורה בלי רישיון לפי פקודה זו“ – לא ייקראו;
(17)
בסעיף 68 לפקודת התעבורה, במקום ”פקודה זו“ יקראו ”סעיף 46ג(ב) לפקודת מסילות הברזל“, ואחרי ”ו־63“ יקראו ”כפי שהוחלו בסעיף 46ג(א)(12) ו־(13) לפקודת מסילות הברזל.“
(ב)
השר רשאי לקבוע כי תקנות לפי פקודת התעבורה החלות לעניין רכב יחולו לעניין רכבת מקומית, בשינויים המחויבים ממאפייני המסילה והתנועה בדרך.
(ג)
מועצה של עירייה או של מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים והשר, לקבוע כי חוקי עזר שהותקנו לפי סעיף 77(א)(2) לפקודת התעבורה החלים לעניין רכב יחולו לעניין רכבת מקומית, בשינויים המחויבים ובשינויים כפי שתקבע, ובכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב).
[תיקון: תשע״א־2]
חובת קבלת היתר [תיקון: תשע״א־2]
לא יפעיל אדם, בעצמו או באמצעות אחר, מסילת ברזל מקומית, אלא אם כן ניתן לו היתר הפעלה מאת המנהל לגבי אותה מסילת ברזל מקומית או שהוא מפעיל את מסילת הברזל המקומית מטעם מי שניתן לו היתר הפעלה כאמור, ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו בהיתר ההפעלה.
תקופת תוקפו של היתר הפעלה [תיקון: תשע״א־2]
(א)
תוקפו של היתר הפעלה יהיה לתקופה של ארבע שנים.
(ב)
המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הודעה בדבר תחילת תוקפו של היתר ההפעלה ומועד סיומו.
הגבלה על העברת היתר הפעלה [תיקון: תשע״א־2]
(א)
היתר הפעלה אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת המנהל ובתנאים שקבע.
(ב)
העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל היתר הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מאת המנהל.
תנאים למתן היתר הפעלה או לחידושו [תיקון: תשע״א־2]
המנהל ייתן היתר הפעלה למבקש שהוא בעל זיכיון לפי סעיף 46א(א) או למבקש שהוא חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לפי סעיף 46א(ד), או יחדש היתר שניתן למבקש כאמור, אם שוכנע כי מתקיימים במבקש כל אלה:
(1)
המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ביצע את הפעולות המקדימות הנדרשות ממנו לשם הפעלת מסילת הברזל המקומית, כפי שהורה לו המנהל, ולעניין מבקש שהוא בעל זיכיון לפי סעיף 46א(א) – המנהל קיבל גם אישור שהמבקש עומד בתנאי הזיכיון הנוגעים לדרישות מקצועיות־תפעוליות לצורך הפעלת מסילת הברזל המקומית, מאת מי שנקבע בזיכיון, ככל שנקבע, ללוות מטעם המדינה את ביצוע תנאי הזיכיון;
(2)
המבקש הגיש למנהל תכנית להפעלת מסילת הברזל המקומית, הכוללת עניינים כפי שקבע השר בין השאר לפי סעיף 46י(ד), ובכלל זה עניינים כמפורט להלן (בפרק זה – תכנית הפעלה), והמנהל אישר את תכנית ההפעלה:
(א)
תכנית לניהול הבטיחות במסילת הברזל המקומית;
(ב)
פירוט בדבר תנאי הכשרתם של מי שישמשו כנהגים ברכבת המקומית, וכן של מי שישמשו כבעלי תפקידים אחרים במסילת הברזל המקומית אשר נדרשת הכשרה לשם ביצוע תפקידם;
(ג)
תנאי התפעול והתחזוקה של מסילת הברזל המקומית;
(ד)
סדרי ההפעלה של מסילת הברזל המקומית ותנאי הסעה של נוסעים ושל כבודתם ברכבת המקומית;
(ה)
אופן היערכותו של המבקש ליישום התנאים הדרושים לפעילותה של מסילת הברזל המקומית שנקבעו לפי סעיף 46י(ד);
(3)
הוכחת התקשרותו של המבקש או מי מטעמו עם אדם קיבל רישיון מנהל תפעול לפי סימן ז׳, לשם העסקתו בביצוע הפעולות כאמור בסעיף 46יב(א);
(4)
המבקש, בעל שליטה בו או נושא משרה בכיר בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי, לדעת המנהל, לתת למבקש היתר הפעלה או לחדשו, ולא תלוי ועומד נגד המבקש כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור.
תנאים ומגבלות בהיתר הפעלה [תיקון: תשע״א־2]
המנהל רשאי לקבוע בהיתר הפעלה, בעת מתן ההיתר ובתקופת תוקפו, תנאים ומגבלות שיחולו על בעל ההיתר בתקופת תוקפו של ההיתר, כולה או חלקה, ובכלל זה תנאים כמפורט להלן, ובלבד שלא יקבע תנאים ומגבלות כאמור בתקופת תוקפו של ההיתר אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה:
(1)
סוג הרכבת המקומית שתופעל על מסילת הברזל המקומית ומאפייניה;
(2)
המטרה שלשמה רשאי בעל ההיתר להפעיל את הרכבת המקומית;
(3)
קווי הנסיעה של הרכבת המקומית.
[תיקון: תשע״א־2]
הגבלת היתר הפעלה, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו [תיקון: תשע״א־2]
(א)
המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להגביל היתר הפעלה, להתלותו עד שימולאו תנאים שיקבע, לבטלו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה:
(1)
ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב;
(2)
ההיתר ניתן על יסוד מידע שגוי, ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל לא היה ניתן;
(3)
חדל להתקיים בבעל היתר תנאי מן התנאים למתן ההיתר או לחידושו לפי סעיף 46ז;
(4)
בעל ההיתר הפר תנאי או מגבלה שנקבעו בהיתר או הוראה מההוראות החלות עליו לפי פקודה זו;
(5)
התקיימה פגיעה מתמשכת, בניגוד להוראות לפי פקודה זו, ברמת השירות הניתנת לציבור הנוסעים ברכבת המקומית המופעלת בידי בעל ההיתר.
(ב)
המנהל לא יבטל היתר הפעלה ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(3), (4) או (5), אלא לאחר שדרש מבעל ההיתר לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, בתוך תקופה שקבע, ובעל ההיתר לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.
(ג)
בוטל זיכיון שניתן לפי סעיף 46א(א), בטל היתר ההפעלה שניתן לבעל הזיכיון, במועד ביטולו של הזיכיון.
(ד)
בוטל או הותלה היתר הפעלה לפי סעיף קטן (א) או בטל היתר הפעלה לפי סעיף קטן (ג), יחדל בעל ההיתר להפעיל את מסילת הברזל המקומית והסמכויות והזכויות הנתונות לו לפי פקודה זו יפקעו, והכל במועד ובאופן שיורה המנהל, בהתחשב בצורך להבטיח רציפות בשירות הניתן לציבור הנוסעים ברכבת המקומית.
(ה)
הותלה היתר הפעלה לפי סעיף קטן (א), יורה המנהל, באישור השר, על אופן מתן השירות לציבור הנוסעים בתקופת ההתליה, באמצעים אלה, כולם או מקצתם:
(1)
הפעלת מסילת הברזל המקומית בידי בעל היתר ההפעלה, בתנאים כפי שיורה המנהל;
(2)
הפעלת שירותי תחבורה ציבורית חלופיים בידי מי שיורה המנהל.
(ו)
בוטל היתר הפעלה לפי סעיף קטן (א) או בטל היתר הפעלה לפי סעיף קטן (ג), רשאי השר, באישור הממשלה, להורות בצו כי מסילת הברזל המקומית שלגביה בוטל או בטל ההיתר כאמור תופעל, החל במועד שקבע המנהל לפי סעיף קטן (ד), בידי מי שנקבע בצו ובהתאם לאמור בו, והכל לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם מתן היתר הפעלה לגבי אותה מסילת ברזל מקומית למבקש שקיבל זיכיון לפי סעיף 46א(א) או למבקש שהוא חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לפי סעיף 46א(ד), בהתאם להוראות סעיף 46ז.
חובות ותנאים לעניין הפעלת מסילת ברזל מקומית [תיקון: תשע״א־2]
(א)
בעל היתר הפעלה יפעיל את מסילת הברזל המקומית בהתאם לתכנית ההפעלה כפי שאושרה בידי המנהל לפי סעיפים 46ז(2) או 46יא ובהתאם לתנאים ולהוראות לפי סימן זה וסימן ה׳ ולפי סעיף 57(א)(5) ו־(7).
(ב)
בלי לגרוע מאחריותו של בעל היתר הפעלה לפי פקודה זו, בעל היתר הפעלה או מי מטעמו יעסיק מנהל תפעול שקיבל רישיון לפי סימן ז׳.
(ג)
בעל היתר הפעלה לא יעסיק, למטרת נהיגת רכבת מקומית, אלא מי שבידו רישיון לנהיגת רכבת מקומית לפי סימן ח׳.
(ד)
השר יקבע תנאים נוספים להפעלתה של מסילת ברזל מקומית שניתן לגביה היתר הפעלה ולשמירה על תקינותה, שעל בעל היתר ההפעלה לקיימם בתקופת תוקפו של ההיתר, ורשאי הוא, בין השאר, לקבוע תנאים בעניינים אלה:
(1)
אמצעים הנדרשים להפעלה תקינה של מסילת הברזל המקומית, לרבות צי רכבות מקומיות וכלי רכב, היקפו, סוגי הרכב שיש לכלול בו, תחזוקתו וחידושו, וכן אמצעים טכנולוגיים, ובכלל זה אמצעים לבקרה אחר תנועת הרכבת המקומית ומערכות ניהול צי רכב בזמן אמת ואמצעים שיאפשרו בקרה אחר עמידת בעל היתר ההפעלה בתנאי ההיתר;
(2)
התשתיות הנדרשות לשם הפעלת רכבת מקומית, ובכלל זה תחנות, מקומות לחניית הרכבת המקומית ומערך שירות לקוחות;
(3)
אמות מידה לעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שבעל ההיתר נדרש לתת לציבור הנוסעים;
(4)
אמצעים טכנולוגיים הנדרשים לצורך העברת מידע לציבור הנוסעים ברכבת המקומית בכל הקשור לתנועת הרכבת המקומית, לרבות מערכות מידע לציבור, הפעלתם ותחזוקתם וכן אופן העברת המידע לשם קליטתו במערכות מידע ותפעול;
(5)
העברת דיווחים למנהל, בעניינים ובמועדים שייקבעו בתקנות כאמור או לפי דרישתו, לגבי פעילותו של בעל היתר ההפעלה, לרבות עמידתו בתנאי ההיתר, וכן קיומם של אמצעים הדרושים לצורך העברת דיווחים כאמור.
תיקון תכנית הפעלה [תיקון: תשע״א־2]
(א)
המנהל רשאי, בתקופת תוקפו של היתר הפעלה, לדרוש מבעל היתר ההפעלה לתקן את תכנית ההפעלה שאישר לפי הוראות סעיף 46ז(2), אם מצא כי הדבר נדרש לשם הפעלה תקינה וסדירה של מסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן ההיתר ושמירה על בטיחותה, ולאחר שנתן לבעל היתר ההפעלה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; דרש המנהל כאמור, יגיש בעל ההיתר למנהל הצעה בכתב לתיקון הנדרש, לשם אישורו בידי המנהל.
(ב)
ביקש בעל היתר הפעלה לתקן את תכנית ההפעלה שאישר המנהל, יגיש למנהל הצעה בכתב לתיקון כאמור; המנהל רשאי לאשר את התיקון המבוקש, לאשרו בתנאים או שלא לאשרו.
[תיקון: תשע״א־2]
מנהל תפעול – מינוי וחובת רישוי [תיקון: תשע״א־2]
(א)
בעל היתר הפעלה ימנה אדם, אחד או יותר, שירכז את הפעילות המקצועית של בעל ההיתר ויבצע פעולות מטעם בעל ההיתר לשם מילוי חובותיו לפי פקודה זו (בפרק זה – מנהל תפעול); השר יקבע הוראות לעניין מינוי מנהל תפעול בידי בעל היתר הפעלה.
(ב)
לא ישמש אדם מנהל תפעול, אלא אם כן ניתן לו רישיון מנהל תפעול לפי סימן זה ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו ברישיון ולהוראות לפי סעיף 57(א)(12); מנהל התפעול יועסק על ידי בעל היתר ההפעלה או על ידי מי מטעמו.
תקופת תוקפו של רישיון מנהל תפעול [תיקון: תשע״א־2]
תוקפו של רישיון מנהל תפעול יהיה לתקופה של שמונה שנים.
איסור העברת רישיון מנהל תפעול [תיקון: תשע״א־2]
רישיון מנהל תפעול הוא אישי ואינו ניתן להעברה.
תנאים למתן רישיון מנהל תפעול או לחידושו ותנאים ברישיון [תיקון: תשע״א־2]
(א)
המנהל ייתן למבקש רישיון מנהל תפעול או יחדשו, בהתקיים כל אלה:
(1)
התקיים לגבי המבקש אחד מאלה:
(א)
הוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958, באחד מהמדורים המפורטים להלן, בעל ניסיון של עשר שנים לפחות כמהנדס בתחום מתחומי המדורים האמורים, מתוכן ארבע שנים לפחות בתפקיד ניהולי בתחום תפעול ותחזוקה של רכבת מקומית, ועמד בהצלחה בבחינות להסמכת מנהל תפעול שנערכו מטעם המנהל או שאושרו בידו, בהתאם להוראות לפי סעיף 57(א)(11) (בסעיף זה – בחינות להסמכת מנהל תפעול):
(1)
הנדסת מסילות ברזל;
(2)
הנדסה אזרחית;
(3)
הנדסת מכונות;
(4)
הנדסת חשמל;
(5)
הנדסת אווירונאוטיקה;
(6)
הנדסת תעשייה וניהול;
(ב)
הוא שימש מנהל תפעול מטעם מפעיל של רכבת מקומית, במשך שש שנים לפחות מתוך עשר השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון;
(2)
המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת המנהל, לקבל רישיון מנהל תפעול ולא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור;
(3)
המבקש המציא למנהל חוות דעת רפואית מאת רופא תעסוקתי ולפיה הוא כשיר מבחינה רפואית לשמש מנהל תפעול.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), המנהל רשאי לתת למבקש רישיון מנהל תפעול, בארבע השנים הראשונות שלאחר מתן היתר ההפעלה לגבי מסילת הברזל המקומית שבה הוא מבקש להיות מועסק כמנהל תפעול, אף אם לא מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א)(1), בהתקיים אחד מאלה:
(1)
המבקש שימש בתפקיד ניהולי הקשור בתפעול ובתחזוקה של מסילת ברזל מקומית, במשך שלוש שנים לפחות מתוך שש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון, ועמד בהצלחה בבחינות להסמכת מנהל תפעול;
(2)
המבקש שימש בתפקיד ניהולי הקשור בהקמת מסילת ברזל מקומית וכן בתפקיד ניהולי הקשור בתפעול ובתחזוקה של מסילת ברזל מקומית, במשך שנתיים לפחות מתוך שש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון, ועמד בהצלחה בבחינות להסמכת מנהל תפעול;
(3)
המנהל שוכנע כי המבקש הוא בעל הכישורים הנדרשים לשמש מנהל תפעול, לאור ניסיונו, הכשרתו והשכלתו בתחומים הקשורים לתפעול ולתחזוקה של מסילת ברזל מקומית, והמבקש עמד בהצלחה בבחינות להסמכת מנהל תפעול.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), המנהל רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, במשך שש השנים שלאחר תום ארבע השנים כאמור ברישה של אותו סעיף קטן, לתת למבקש רישיון מנהל תפעול, אף אם לא מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שהתקיים לגביו אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (ב).
(ד)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), רשאי המנהל לסרב לתת רישיון מנהל תפעול למבקש שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים באותם סעיפים קטנים, אם משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי הביאו לידיעתו כי קיים חשש שיש במתן רישיון למבקש כדי לפגוע בשלום הציבור או בביטחון המדינה.
(ה)
המנהל רשאי לקבוע ברישיון מנהל תפעול תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון בתקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה.
הגבלת רישיון מנהל תפעול, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו [תיקון: תשע״א־2]
(א)
המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להגביל רישיון מנהל תפעול, להתלותו עד שימולאו תנאים שיקבע, לבטלו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן לבעל הרישיון וכן לבעל היתר ההפעלה ולמי מטעמו שאצלו מועסק מנהל התפעול, הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה:
(1)
הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
(2)
הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל לא היה ניתן;
(3)
חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון או לחידושו לפי סעיף 46טו;
(4)
בעל הרישיון הפר תנאי או מגבלה ברישיון.
(ב)
המנהל לא יבטל רישיון מנהל תפעול ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) או (4), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי שחדל להתקיים או שהופר כאמור באותו סעיף קטן, בתוך תקופה שקבע, ובעל הרישיון לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי שחדל להתקיים או שהופר.
(ג)
החלטת המנהל לפי סעיף זה תומצא לבעל הרישיון, לבעל היתר ההפעלה ולמי מטעמו של בעל ההיתר שאצלו מועסק מנהל התפעול.
[תיקון: תשע״ה]
הגדרות – סימן ז׳1 [תיקון: תשע״ה]
”דרך“ ו”תכנית“ – כמשמעותן בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;
”מפעיל מסילת ברזל מקומית“ – כל אחד מאלה:
(1)
בעל היתר הפעלה;
(2)
מי שיש לו זיכיון להפעלתה של מסילת ברזל מקומית לפי סעיף46א(א) או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה להפעלה של מסילת ברזל מקומית, שהמנהל אישר שהם בתהליך לקבלת היתר הפעלה;
”מקים מסילת ברזל מקומית“ – מי שיש לו זיכיון לבנייתה של מסילת ברזל מקומית או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לבנייה של מסילת ברזל מקומית;
”מקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית“ – מקרקעי מסילת ברזל מקומית שלרשות מקומית יש זכות בהם או לגביהם, וכן מקרקעי מסילת ברזל מקומית שרשות מקומית תפסה חזקה בהם ופורסמו הודעות על כך לפי סעיפים 5 ו־7 לפקודת הקרקעות;
”מקרקעי מסילת ברזל מקומית“ – כל אחד מאלה:
(1)
מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם למסילת ברזל מקומית או מקרקעין שלפי התכנית החלה עליהם ניתן להקים בהם שטחי התארגנות לשם הקמת מסילת ברזל מקומית או דרך;
(2)
מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם לדרך ושבהתאם לתכנית האמורה ניתן להשתמש בהם גם למסילת ברזל מקומית;
רכישת זכויות במקרקעין שבבעלות רשות מקומית לשם הקמה או הפעלה של מסילת ברזל מקומית [תיקון: תשע״ה]
(א)
ראה השר, על פי בקשה של מקים מסילת ברזל מקומית או של מפעיל מסילת ברזל מקומית לפי סעיף 46טז3, כי לשם הקמה או הפעלה של מסילת ברזל מקומית יש צורך ברכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית, רשאי הוא לרכוש בעלות או כל זכות אחרת, לרבות חזקה או שימוש (בסימן זה – זכויות), במקרקעין כאמור או בחלק מהם, או להטיל מגבלות על הזכויות במקרקעין כאמור או על חלק מהן, לתקופה או לצמיתות (בסימן זה – רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית).
(ב)
הוראות פקודת הקרקעות והחוק לתיקון דיני הרכישה יחולו על רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית לפי סימן זה, אם לא נקבעו הוראות אחרות לפי סימן זה.
בקשה לרכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל מקומית [תיקון: תשע״ה]
(א)
מקים מסילת ברזל מקומית או מפעיל מסילת ברזל מקומית רשאי לפנות לשר בבקשה לרכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 46טז2 (בסימן זה – בקשה); בבקשה יפורטו מקרקעי מסילת הברזל המקומית נושא הבקשה, מהות הזכויות שרכישתן מבוקשת, המטרה שלשמה מתבקשת רכישת הזכויות בהם, המועד המבוקש לתפיסת החזקה בהם, וכן כל פרט אחר שקבע השר.
(ב)
הוגשה בקשה, יעביר מגיש הבקשה (בסימן זה – מבקש) העתק מהבקשה לרשות המקומית שהזכויות במקרקעי מסילת הברזל הן בבעלותה.
(ג)
הרשות המקומית תגיש לשר את תגובתה לבקשה (בסימן זה – תגובה לבקשה), בתוך 21 ימים מהיום שבו הועברה אליה הבקשה.
(ד)
השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, יחליט בבקשה בתוך 60 ימים מיום הגשת התגובה לבקשה, ואם לא הוגשה תגובה לבקשה – מהמועד האחרון להגשת תגובה לבקשה לפי סעיף קטן (ג).
(ה)
השר ימסור את החלטתו בבקשה למבקש ולרשות המקומית שהזכויות במקרקעי מסילת הברזל הן בבעלותה.
(ו)
החליט השר לקבל את הבקשה ולרכוש זכויות במקרקעי מסילת ברזל של רשות מקומית נושא הבקשה, או בחלק מהם, יפרט בהחלטתו את המועד לרכישת הזכויות, לרבות תפיסת החזקה במקרקעין אם נדרשת; הודעה על החלטת השר כאמור תפורסם ברשומות.
כניסה למקרקעין ותפיסת חזקה [תיקון: תשע״ה]
החליט השר לפי סעיף 46טז3 על רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות רשות מקומית, רשאי השר וכן המבקש או מי מטעמו להיכנס למקרקעין ולתפוס בהם חזקה, במועד הקבוע בהחלטת השר או לאחריו, ובלבד שאם חלפו 60 ימים מהמועד שנקבע בהחלטת השר כאמור וטרם נתפסה החזקה, יודיע השר לרשות המקומית, בכתב, על המועד לתפיסת החזקה לפחות 30 ימים מראש.
הקניית הזכויות למדינה ורישומן [תיקון: תשע״ה]
(א)
פורסמה ברשומות הודעה בדבר החלטת השר לפי סעיף 46טז3 על רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות רשות מקומית, יוקנו זכויות הרשות המקומית במקרקעי מסילת הברזל המקומית, למדינה, נקיות מכל שיעבוד או חוב אחר.
(ב)
פורסמה הודעה לפי סעיף קטן (א), יבצע רשם המקרקעין את הרישומים הנדרשים בפנקסי המקרקעין כאילו היתה זו הודעה לפי סעיף 19(2) לפקודת הקרקעות.
קביעת שווי הזכויות לשם תשלום פיצויים לרשות המקומית [תיקון: תשע״ה]
(א)
השמאי הממשלתי הראשי או מי מטעמו יקבע את שווי הזכויות במקרקעי מסילת הברזל שבבעלות רשות מקומית שהוחלט לרכשן לפי סימן זה, לשם תשלום פיצויים לרשות המקומית; העתק מהשומה יימסר לשר, לרשות המקומית ולמבקש.
(ב)
רשות מקומית החולקת על שומת מקרקעין שנקבעה לפי סעיף קטן (א), רשאית לפנות לוועדת ההשגות שהוקמה לפי סעיף 9א לפקודת הקרקעות; על הגשת השגה ועל סדרי הדין יחולו ההוראות לפי פקודת הקרקעות, בשינויים המחויבים.
(ג)
החלטת ועדת ההשגות כאמור בסעיף קטן (ב) ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
סייג לתחולה לעניין הרשאה [תיקון: תשע״ה]
הוראות סעיף 22(2ב) רישה לפקודת הקרקעות לא יחולו על הרשאה שנתן השר לחברת נת״ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע״מ לגבי מקרקעי מסילת ברזל מקומית.
תקנות – סימן ז׳1 [תיקון: תשע״ה]
השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין סימן זה, ובין השאר בעניינים אלה:
(1)
הגשת בקשה והמסמכים שיצורפו לה;
(2)
הגשת תגובה לבקשה והמסמכים שיצורפו לה;
(3)
הארכת המועד למתן תגובה לבקשה, מטעמים מיוחדים.
[תיקון: תשע״א־2]
חובת נהיגה ברישיון [תיקון: תשע״א־2]
לא ינהג אדם ברכבת מקומית אלא אם כן ניתן לו רישיון לנהיגת רכבת מקומית לפי הוראות סימן זה, ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו ברישיון ולהוראות לפי סימן זה.
איסור העברת רישיון לנהיגת רכבת מקומית [תיקון: תשע״א־2]
רישיון לנהיגת רכבת מקומית הוא אישי ואינו ניתן להעברה.
תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת מקומית [תיקון: תשע״א־2]
(א)
המנהל ייתן למבקש רישיון לנהיגת רכבת מקומית או יחדשו, אם שוכנע שמתקיימים בו התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) ולפי סעיף 57(א)(10) ו־(15).
(ב)
השר יקבע תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת מקומית או לחידושו, ובין השאר תנאים בעניינים אלה, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לסוגים שונים של רישיונות:
(1)
דרישת גיל מזערי של המבקש;
(2)
השכלה, הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לצורך קבלת הרישיון, לרבות הכרה בהכשרה ובניסיון מחוץ לישראל, וכן בחינות שייערכו מטעם המנהל או באישורו, שעל המבקש לעמוד בהן;
(3)
תנאים המביאים בחשבון את עברו הפלילי של המבקש;
(4)
תנאים לעניין התאמה גופנית, בריאותית ונפשית הנדרשת מהמבקש, וההליכים לבדיקת התאמה כאמור;
(5)
נסיבות שבהן לא ראוי לתת למבקש רישיון לנהיגת רכבת מקומית, בשל דרך נהיגתו ברכב לפי פקודת התעבורה המהווה סכנה לעוברי דרך בהתאם להוראות לפי הפקודה האמורה.
פטור [תיקון: תשע״א־2]
השר רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהם יהיה אדם פטור מחובת קבלת רישיון לנהיגת רכבת מקומית או מעמידה בתנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור, בתנאים שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע מקרים או נסיבות שבהם רשאי המנהל לפטור אדם מחובת קבלת רישיון או מעמידה בתנאי מהתנאים כאמור, בתנאים שיקבע.
תנאים ומגבלות ברישיון לנהיגת רכבת מקומית [תיקון: תשע״א־2]
המנהל רשאי לקבוע ברישיון לנהיגת רכבת מקומית תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון בתקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, ובכלל זה תנאים כמפורט להלן:
(1)
דגם הרכבת המקומית שבה הוא רשאי לנהוג;
(2)
סוג הרישיון שיינתן לבעל הרישיון;
(3)
קווי הנסיעה של רכבת מקומית שבהם הוא רשאי לנהוג;
(4)
אמצעי עזר שבהם עליו לעשות שימוש בנהיגה.
הגבלת רישיון לנהיגת רכבת מקומית, התלייתו, פסילתו או סירוב לחדשו [תיקון: תשע״א־2]
(א)
המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ה), להגביל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, להתלותו לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או עד שימולאו תנאים שיקבע, לפסול את בעל הרישיון מלהחזיק ברישיון או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה:
(1)
הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
(2)
הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל לא היה ניתן;
(3)
חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון או לחידושו לפי סעיף 46יט;
(4)
בעל הרישיון הפר תנאי או מגבלה ברישיון או הוראה מההוראות החלות עליו לפי סימן זה;
(5)
בעל הרישיון היה מעורב בתאונה או בתאונה עם נפגעים, כהגדרתן בסעיף 46כט;
(6)
המנהל שוכנע כי מתקיימות נסיבות המעידות על כך שיש בדרך נהיגתו של בעל הרישיון ברכבת מקומית משום סכנה לבטיחות התנועה, בהתאם להוראות שקבע השר.
(ב)
אדם שהמנהל פסל את רישיונו לפי סעיף זה לא יגיש בקשה לקבלת רישיון חדש, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הפסילה.
(ג)
נפסל אדם בידי קצין משטרה לפי הוראות פקודת התעבורה, מלהחזיק ברישיון נהיגה ברכב, לתקופה, רשאי המנהל להתלות את הרישיון לנהיגת רכבת מקומית של אותו אדם, במהלך תקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון נהיגה ברכב, כולה או חלקה, אלא אם כן התקיימו נסיבות הקשורות בעבירה שהביאה לפסילה לפי פקודת התעבורה שאינן מצדיקות התליה לפי סעיף קטן זה.
(ד)
נפסל אדם בידי רשות הרישוי לפי פקודת התעבורה, מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה, רשאי המנהל להתלות את הרישיון לנהיגת רכבת מקומית של אותו אדם לתקופה או עד שימולאו תנאים שיקבע או לפסול אותו מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, בהתאם לתנאים ולתקופה שנקבעו בהחלטת רשות הרישוי כאמור, אלא אם כן התקיימו נסיבות שאינן מצדיקות פסילה או התליה לפי סעיף קטן זה.
(ה)
המנהל לא יפסול רישיון לנהיגת רכבת מקומית ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) או (4), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, בתוך תקופה שקבע, ובעל הרישיון לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.
(ו)
החלטת המנהל לפי סעיף זה תומצא לבעל הרישיון וכן לבעל היתר ההפעלה או למי מטעמו שאצלו הוא מועסק.
מסירת רישיון לנהיגת רכבת מקומית שהוגבל, שהותלה או שנפסל [תיקון: תשע״א־2]
(א)
בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית שנמסרה לו החלטת המנהל לפי סעיף 46כב על הגבלת רישיונו, התלייתו או פסילה מלהחזיק בו, ימסור למנהל את הרישיון שהוגבל, שהותלה או שנפסל כאמור, בתוך התקופה הנקובה בהחלטה, ויחולו הוראות אלה, לפי העניין:
(1)
לעניין החלטה על הגבלת הרישיון – המנהל יחזיר את הרישיון לבעליו, לאחר רישום ההגבלה שנקבעה בהחלטה;
(2)
לעניין החלטה על פסילה מלהחזיק ברישיון או על התלייתו – הרישיון לא יוחזר לבעליו אלא לאחר תום התקופה שנקבעה בהחלטה ובתנאים שקבע המנהל.
(ב)
(1)
על אף הוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כאמור באותו סעיף קטן שלא היה בידו באותה שעה רישיון, ימסור במקומו אחד מאלה, לפי העניין:
(א)
תצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, המוכיח כי הרישיון אבד או נגנב;
(ב)
אישור מגורם אחר כי הרישיון נמסר לו לפי כל דין.
(2)
מצא בעל הרישיון את הרישיון שאבד או שנגנב, ימציאו ללא דיחוי למנהל.
תקופות הגבלה, התליה או פסילה של רישיון לנהיגת רכבת מקומית [תיקון: תשע״א־2]
(א)
הגבלה, התליה או פסילה של רישיון לנהיגת רכבת מקומית בהתאם להוראות סעיף 46כב, תחל במועד המצאת ההחלטה לבעל הרישיון.
(ב)
בחישוב תקופת הפסילה של רישיון לנהיגת רכבת מקומית בהתאם להוראות סעיף 46כב, לא תבוא במניין התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון או תחליפו למנהל בהתאם להוראות סעיף 46כג.
פסילת רישיון לנהיגת רכבת מקומית בידי בית משפט, בשל פסילת רישיון לנהיגה ברכב [תיקון: תשע״א־2]
נפסל אדם בידי בית משפט לפי הוראות פקודת התעבורה, מלהחזיק ברישיון נהיגה, רשאי בית המשפט לפסול את אותו אדם גם מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, בתקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון הנהיגה ברכב, כולה או חלקה.
חיוב בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית בקבלת הדרכה [תיקון: תשע״א־2]
בלי לגרוע מהוראות לפי סעיף 57(א)(14), המנהל רשאי, בהוראה בכתב, לחייב בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית לקבל הדרכה כפי שיורה, אם שוכנע כי הדבר דרוש מטעמי בטיחות.
העברת מידע למשטרת ישראל ולרשות הרישוי, בנוגע לרישיונות לנהיגת רכבת מקומית [תיקון: תשע״א־2]
לשם הפעלת סמכויות משטרת ישראל והמנהל לפי פקודה זו ולשם הפעלת סמכויות משטרת ישראל ורשות הרישוי לפי פקודת התעבורה, יודיע המנהל למשטרת ישראל ולרשות הרישוי על כל אלה:
(1)
מי שקיבל רישיון לנהיגת רכבת מקומית או שרישיונו כאמור חודש, לפי הוראות סימן זה, ותקופת תוקפו של הרישיון כאמור;
(2)
בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית שהמנהל החליט לפסול את רישיונו, להתלותו או שלא לחדשו לפי הוראות סעיף 46כב או שהחליט לשנות בו תנאים או מגבלות לפי הוראות סעיף 46כא, ותקופת תוקפה של ההחלטה כאמור וכן החלטה כאמור שבוטלה או שונתה בידי בית המשפט.
אצילת סמכויות המנהל [תיקון: תשע״א־2]
(א)
המנהל רשאי לאצול לעובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוא בעל ניסיון ומומחיות מתאימים, את סמכויותיו לפי סימן זה, כולן או חלקן, לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו.
(ב)
הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.
[תיקון: תשע״א־2]
הגדרות – סימן ט׳ לפרק ד׳1 [תיקון: תשע״א־2]
”אירוע בטיחותי“ – תאונה, תאונה עם נפגעים או תקרית, לרבות תקרית חמורה;
”אירוע בטיחותי חמור“ – תאונה, תאונה עם נפגעים או תקרית חמורה;
”אירוע בטיחותי עם נפגעים“ – תאונה עם נפגעים, וכן תקרית או תקרית חמורה שבה נהרג או נפגע אדם;
”תאונה“ – אירוע הקשור בהפעלת מסילת ברזל מקומית, שבו נגרם נזק חמור לרכוש;
”תאונה עם נפגעים“ – אירוע הקשור בהפעלת מסילת ברזל מקומית שבו נהרג או נפגע אדם באופן חמור;
”תקרית“ – אירוע הקשור בהפעלת מסילת ברזל מקומית, שהשפיע או שעלול היה להשפיע על בטיחות הפעלתה של מסילת הברזל המקומית;
”תקרית חמורה“ – תקרית שמנסיבותיה עולה כי תוצאה כאמור בהגדרה ”תאונה“ או בהגדרה ”תאונה עם נפגעים“ כמעט התרחשה.
חובת מסירת הודעות ודיווחים לגבי אירועים בטיחותיים [תיקון: תשע״א־2]
(א)
אירע אירוע בטיחותי חמור, ימסור בעל היתר ההפעלה למנהל, לגבי מסילת הברזל המקומית שבה אירע האירוע, הודעות ודיווחים כמפורט להלן:
(1)
הודעה בעל־פה על האירוע הבטיחותי החמור – בהקדם האפשרי לאחר שאירע;
(2)
דיווח על האירוע הבטיחותי החמור, בכתב או בדרך אחרת שקבע השר, שבו יציין את מקום האירוע, זמן האירוע ופרטיו – בתוך 48 שעות ממועד האירוע;
(3)
דיווח מפורט בכתב בעקבות בדיקת האירוע הבטיחותי החמור, שבו יציין, נוסף על הפרטים כאמור בפסקה (2), גם את תוצאות האירוע, הסיבות המשוערות להתרחשותו ולתוצאותיו והפעולות שנקט למניעת הישנותו של אותו אירוע – בתוך 30 ימים ממועד האירוע.
(ב)
בעל היתר הפעלה ימסור למנהל, ביום האחרון של כל חודש, דיווח מפורט בכתב על התקריות שאירעו במסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן לו ההיתר, לגבי החודש שקדם לאותו חודש, ובו יציין, לגבי כל אחת מהתקריות, פרטים כאמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(3).
(ג)
בעל היתר הפעלה ימסור למנהל, עד יום 31 בינואר בכל שנה, דוח שנתי המפרט את כל האירועים הבטיחותיים שאירעו בשנה הקודמת במסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן לו ההיתר, בעקבות בדיקתו את אותם אירועים, ובו יציין, בין השאר, את המסקנות שהסיק מהאירועים הבטיחותיים כאמור ואת הפעולות שנקט למניעת הישנותם.
(ד)
המנהל רשאי, לבקשתו של בעל היתר הפעלה, להאריך את המועדים להגשת הודעות ודיווחים לפי סעיף זה, אם שוכנע כי התקיימו נסיבות המצדיקות זאת.
תחקיר בנוגע לאירועים בטיחותיים [תיקון: תשע״א־2, תשע״ז]
(א)
המנהל רשאי, בעצמו או באמצעות מפקחים שהוסמכו לפי סימן י״א בפרק ד׳1 ופועלים על פי הנחיותיו של המנהל, לערוך תחקיר בנוגע לאירועים בטיחותיים שאירעו, בין שקיבל לגביהם דיווח לפי סעיף 46ל ובין שנודע לו עליהם בדרך אחרת (בסימן זה – תחקיר).
(ב)
לאחר גיבוש טיוטת דוח התחקיר ולפני הגשתו כאמור בסעיף קטן (ג), ימסור המנהל לבעל היתר ההפעלה שאליו מתייחס התחקיר את הטיוטה כאמור, למעט החלק הכולל את מסקנותיו והמלצותיו, ובלבד שלא יעביר מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או כדי לשבש הליכי חקירה פלילית או לפגוע בה; המנהל יודיע לבעל ההיתר שנמסרה לו טיוטה כאמור על זכותו להגיש תגובה באופן ובתוך תקופה שיורה.
(ג)
לאחר קיום ההליך לפי סעיף קטן (ב) ותיקון טיוטת דוח התחקיר ככל שמצא לנכון, ימסור המנהל לשר דוח לגבי כל תחקיר שערך בנוגע אירוע בטיחותי חמור; דוח כאמור יכלול את ממצאי התחקיר והמסקנות שהוסקו וכן המלצות למניעת הישנותם של אירועים כאמור.
(ד)
המנהל יעמיד לעיון הציבור, לרבות באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, את דוח התחקיר שערך לגבי תאונה או תאונה עם נפגעים, ובלבד שהדוח לא יכלול פרטים אלה:
(1)
פרטים שיש בהם כדי לפגוע בביטחון המדינה;
(2)
פרטים שיש בהם כדי לשבש הליכי חקירה פלילית או לפגוע בה;
(3)
שמות המעורבים בתאונה או בתאונה עם נפגעים;
(4)
פרטים המזהים את המעורבים בתאונה או בתאונה עם נפגעים שאינם פרטים כאמור בפסקה (1), ופרטים המהווים פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, למעט פרט שהכללתו הכרחית לצורך ניתוח התאונה או התאונה עם נפגעים או הסקת מסקנות בעניינן.
(ה)
המנהל ימסור לבעל היתר הפעלה דוח לגבי כל תחקיר שביצע בנוגע לאירוע בטיחותי שאירע במסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן לו ההיתר; דוח כאמור יכלול את ממצאי התחקיר והמסקנות שהוסקו וכן המלצות למניעת הישנותם של אירועים כאמור, למעט פרטים המנויים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ד), בכפוף לתנאים שבאותן פסקאות.
(ו)
המנהל יורה לבעל היתר הפעלה בדבר פעולות שעליו לבצע או להימנע מביצוען בהתאם למסקנות ולהמלצות המפורטות בדוח כאמור בסעיף זה, ככל שהדבר נדרש.
סמכויות המנהל לשם עריכת תחקיר [תיקון: תשע״א־2]
לשם עריכת תחקיר –
(1)
יהיו נתונות למנהל הסמכויות המנויות בסעיף 46מב, ובלבד שעמד בתנאי הכשירות למינוי מפקח הקבועים בסעיף 46מא, בשינויים המחויבים, והזדהה לפני הפעלת אותן סמכויות;
(2)
רשאי המנהל לנקוט אמצעים לשמירה על המקום שבו אירע אירוע בטיחותי, לשמירה על הרכבת המקומית הנעה על מסילת הברזל שבה אירע אירוע בטיחותי או כל חלק ממנה, או לשמירה על כל דבר העשוי לשמש ראיה לנסיבות התרחשות האירוע, וכן רשאי המנהל להורות לבעל היתר הפעלה לנקוט אמצעים כאמור.
הגבלת גישה למסילת ברזל מקומית [תיקון: תשע״א־2]
(א)
אירע אירוע בטיחותי חמור, לא ייגש אדם למסילת ברזל מקומית שבה או שבקשר אליה אירע האירוע, לא יביא לשינוי במצב של מסילת הברזל כאמור ולא ייגע בחפץ העשוי לשמש ראיה בתחקיר, אלא אם כן המנהל התיר זאת ובהתאם לתנאים כפי שהורה, זולת אם הורתה משטרת ישראל אחרת, או לשם הצלת חיים או טיפול בנפגעים.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), אירע אירוע בטיחותי עם נפגעים, לא יעשה אדם פעולה מהפעולות כאמור באותו סעיף קטן, למעט פעולות לשם הצלת חיים או לשם טיפול בנפגעים, אלא אם כן התירה זאת משטרת ישראל ובהתאם לתנאים כפי שהורתה.
(ג)
אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי המנהל, לשם עריכת תחקיר, להורות על איסור הפעלת הרכבת המקומית הנעה על מסילת הברזל המקומית שבה אירע האירוע, לתקופה ובתנאים כפי שיורה.
מניעת שיבוש חקירה פלילית או פגיעה בה [תיקון: תשע״א־2]
(א)
אירע אירוע בטיחותי עם נפגעים, לא יפעיל המנהל את סמכויותיו לפי סימן זה, אלא אם כן קיבל את אישורה של משטרת ישראל לכך ובהתאם לתנאי האישור.
(ב)
אירע אירוע בטיחותי שאינו אירוע בטיחותי עם נפגעים, רשאית משטרת ישראל להורות למנהל שלא להפעיל את סמכויותיו לפי סימן זה, אם הפעלת סמכות כאמור עלולה לשבש הליכי חקירה פלילית או לפגוע בה.
(ג)
משטרת ישראל רשאית להנחות את המנהל בדבר הפעלת סמכויותיו לפי סימן זה, לרבות בדבר עריכת תחקיר, באופן שימנע שיבוש הליכי חקירה פלילית או פגיעה בה.
צמצום הפגיעה בתנועה [תיקון: תשע״א־2]
המנהל יפעיל את סמכויותיו לפי סימן זה בשים לב לצורך לצמצם ככל האפשר את הפגיעה במעבר התקין ובתנועה בדרך וכן בהפעלה סדירה של מסילת ברזל מקומית.
[תיקון: תשע״א־2]
הגדרות – סימן י׳ לפרק ד׳1 [תיקון: תשע״א־2]
”טכוגרף“ – מכשיר המותקן ברכבת מקומית ומיועד לרשום נתונים הכוללים, בין השאר, את מועדי נסיעתה ועצירתה של הרכבת המקומית, מהירות נסיעתה ומרחק נסיעתה;
”כרטיס זיכרון“ – כרטיס שעל גביו שבב מחשב, המיועד לשמירה של נתונים שנרשמו בטכוגרף.
קבילות ראיות שנשמרו בטכוגרף [תיקון: תשע״א־2]
(א)
נתונים שנרשמו ונשמרו על גבי כרטיס זיכרון בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב), ואשר הופקו כפלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995 (בפרק זה – פלט), יהיו ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי מועדי נסיעתה ועצירתה של הרכבת המקומית, מהירות נסיעתה ומרחק נסיעתה, ובלבד שהוכחו כל אלה:
(1)
הרישום בכרטיס הזיכרון שהוגש לבית המשפט באמצעות הפלט הוא הרישום שנעשה בטכוגרף בעת ביצוע העבירה;
(2)
יש בדרך הפקת הפלט כדי להעיד על כך שהוא זהה בתוכנו לחומר המחשב שממנו הופק;
(3)
מרגע שהוצא כרטיס הזיכרון מהטכוגרף ועד שהופק הפלט שהוגש לבית המשפט, לא נעשתה בו כל פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מהפרטים שנשמרו בכרטיס הזיכרון.
(ב)
השר יקבע הוראות לעניין חובת התקנת טכוגרף ברכבת מקומית וכן לעניין סוג הטכוגרף שיותקן כאמור ומאפייניו, אופן הפעלתו, תחזוקתו והבטחת תקינותו ודרך רישום הנתונים בו והפקתם.
(ג)
שר המשפטים יקבע הוראות לעניין אופן ההחזקה, השמירה והטיפול בכרטיס זיכרון ובפלט שהופק ממנו, ואופן הגשתם לבית המשפט.
איסור לשנות או להסיר נתונים שנשמרו בכרטיס זיכרון [תיקון: תשע״א־2]
בעל היתר הפעלה או מי מטעמו, מנהל תפעול ומי שנוהג ברכבת מקומית, לא ישנו ולא יסירו נתונים שנשמרו בכרטיס זיכרון; השר רשאי לקבוע מקרים שבהם לא תיחשב העברת מידע מכרטיס זיכרון כשינוי או כהסרה של נתונים שנשמרו בו.
חובה למסור לשוטר כרטיס זיכרון [תיקון: תשע״א־2, תשע״ז]
(א)
שוטר רשאי לדרוש מבעל היתר הפעלה או ממי מטעמו שהוסמך לכך, למסור לו את כרטיס הזיכרון, בתחילתו או בסופו של מסלול הנסיעה של הרכבת המקומית או באזור המיועד לתפעול ולתחזוקה של רכבת מקומית, שהוצב לגביו תמרור מתאים לפי פקודת התעבורה.
(ב)
התקיים תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, רשאי שוטר לדרוש מבעל היתר הפעלה או ממי מטעמו שהוסמך לכך, שימסור לו, באופן מיידי, את כרטיס הזיכרון:
(1)
אירעו תאונה או אירוע בטיחותי עם נפגעים כהגדרתם בסעיף 46כט;
(2)
התעורר חשד אצל השוטר לביצוע עבירה הקשורה בתנועה בדרך;
(3)
הדבר נדרש לצורך שמירה על שלום הציבור בתנועה בדרך.
(ג)
סירב בעל היתר הפעלה או מי מטעמו שהוסמך לכך, למסור לשוטר כרטיס זיכרון על פי דרישתו, רשאי השוטר, לאחר שקיבל אישור לכך מאת קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה שראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל הסמיך לכך, להוציא את כרטיס הזיכרון מהטכוגרף, ובלבד שינקוט את אמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להגן על המידע השמור בו, לרבות בהתאם להוראות לפי סעיף 46לז(ג).
(ד)
הועברו נתונים מכרטיס זיכרון למערכת ממוחשבת בהתאם להוראות לפי סעיף 46לח, יהיו הסמכויות הנתונות לשוטר ולקצין משטרה לעניין כרטיס זיכרון לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), נתונות להם גם לעניין הנתונים שהועברו למערכת הממוחשבת כאמור, בשינויים המחויבים.
(ה)
הוראות סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, לא יחולו לעניין מסירה או הוצאה לפי סעיף זה של כרטיס זיכרון ושל נתונים מכרטיס זיכרון שהועברו למערכת ממוחשבת בהתאם להוראות לפי סעיף 46לח, ולעניין הפקת פלט מהם.
[תיקון: תשע״א־2]
פיקוח [תיקון: תשע״א־2]
(א)
המנהל יפקח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה, ובכלל זה על פעילותם של בעל היתר הפעלה ושל מנהל תפעול.
(ב)
המנהל רשאי להזמין, בכל עת, בעל היתר הפעלה או מנהל תפעול להתייצב לפניו לשם בירור כל עניין לפי פקודה זו כפי שיפרט בהזמנה; הזמנת בעל היתר הפעלה או מנהל תפעול כאמור תיעשה בהודעה מראש ובכתב, אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המונעות זאת.
הסמכת מפקחים [תיקון: תשע״א־2]
(א)
השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפעלו על פי הנחיותיו של המנהל, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים ממועד פנייתו של השר אליה וקבלת פרטי העובד, כי אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פקודה זו, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.
(ב)
הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
סמכויות פיקוח [תיקון: תשע״א־2]
(א)
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה, רשאי המנהל, לאחר שעמד בתנאים המנויים בסעיף 46מא ולאחר שהזדהה, וכן רשאי מפקח שהוסמך לפי הוראות הסעיף האמור
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי פרק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט;
(3)
לערוך בדיקות או מדידות וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה, ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת מעבדה או לבדיקה בידי גורם אחר שעליו הורה המנהל או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
(4)
להיכנס לכל מקום, לרבות למסילת ברזל מקומית ולכל אמצעי תחבורה אחר המשמש בעל היתר הפעלה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
(5)
לדרוש מבעל היתר הפעלה, או ממי מטעמו, שהוא בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית או בעל הכשרה מתאימה אחרת, להפעיל את הרכבת המקומית או לנהוג בה, לפי העניין.
(ב)
הפעלת סמכויות לפי סעיף קטן (א)(3) עד (5) תיעשה בשים לב לצורך לצמצם ככל האפשר את הפגיעה במעבר התקין ובתנועה בדרך וכן בהפעלת מסילת הברזל המקומית.
זיהוי מפקח [תיקון: תשע״א־2]
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סימן זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי המנהל, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
[תיקון: תשע״א־2]
עונשין [תיקון: תשע״א־2]
הוראות סימן זה יחולו לעניין מסילת ברזל מקומית, נוסף על הוראות פרק ד׳ כפי שהוחלו בסעיף 46ב.
עבירות בקשר למסילת ברזל מקומית [תיקון: תשע״א־2]
(א)
המפעיל, בעצמו או באמצעות אחר, מסילת ברזל מקומית בלי שיש בידו או בידי מי שמטעמו הוא מפעיל את מסילת הברזל המקומית, היתר הפעלה לגבי אותה מסילת ברזל, או בניגוד לתנאים או למגבלות שנקבעו בהיתר ההפעלה, בניגוד להוראות סעיף 46ד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור כפל הקנס הקבוע בסעיף61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב)
הנוהג ברכבת מקומית בלי שיש בידו רישיון תקף לנהיגת רכבת מקומית או בניגוד לתנאי או למגבלה שנקבעו ברישיון כאמור או להוראה מההוראות לפי סימן ח׳, בניגוד להוראות סעיף 46יז, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ג)
אלה דינם מאסר שנתיים:
(1)
בעל היתר הפעלה או מי מטעמו, מנהל תפעול או מי שנוהג ברכבת מקומית, אשר שינו או הסירו נתונים שנשמרו בכרטיס זיכרון, בניגוד להוראות סעיף 46לח;
(2)
בעל היתר הפעלה או מי מטעמו, אשר לא מסרו לשוטר כרטיס זיכרון על פי דרישתו, בניגוד להוראות סעיף 46לט(א) או (ב).
(ד)
המשמש מנהל תפעול בלי שיש בידו רישיון מנהל תפעול לפי סימן ז׳, בניגוד להוראות סעיף 46יב(ב), דינו – מאסר שנה.
(ה)
מנהל תפעול הפועל בניגוד לתנאי או למגבלה שנקבעו ברישיון מנהל התפעול או בניגוד להוראות לפי סעיף 57(א)(12), דינו – מאסר שישה חודשים.
אחריות נושא משרה בתאגיד [תיקון: תשע״א־2]
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות לפי סעיף 46מה, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 46מה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג)
בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
[תיקון: תשע״א־2]
סמכות פקיד רכבת לדרוש פרטים מנוסע [תיקון: תשע״א־2]
היה לפקיד רכבת יסוד סביר לחשד כי נוסע ברכבת מקומית עבר בפניו עבירה לפי פקודה זו, רשאי הוא לדרוש מאותו נוסע להזדהות לפניו במסירת שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, ולרשום את פרטי הנוסע.
זיהוי פקיד רכבת [תיקון: תשע״א־2]
פקיד רכבת לא יפעיל את סמכויותיו אלא אם כן הוא לובש מדים המזהים את תפקידו, בצבע ובצורה שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן לאחר שהציג תעודת פקיד רכבת החתומה בידי בעל היתר ההפעלה של מסילת הברזל המקומית, המזהה אותו ואת תפקידו.
תנאים להפעלת מסילת ברזל פרטית [תיקון: תשמ״ח]
לא יבנה אדם, לא יפעיל ולא יקיים מסילת ברזל מכספים פרטיים אלא אם הפקיד לפני כן תכנית לכך אצל המנהל של משרד התחבורה.
הפעלת מסילת ברזל שאינה מסילת ברזל מקומית [תיקון: תשמ״ח, תשס״ב, תשע״א־2]
השר רשאי, באישור הממשלה, לאשר בתנאים שיקבע דרך כלל או לענין מסויים, בנייתה, הפעלתה וניהולה של מסילת ברזל שאינה מסילת ברזל מקומית כהגדרתה בסעיף 46.
ביטול אישור להפעלת מסילת והפעלתה על־ידי אחר [תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
(א)
מצא השר כי מסילת ברזל אינה מופעלת להנחת דעתו, או לאחר שקבע כי שיקולי מדיניות תחבורתית מחייבים זאת, רשאי הוא, באישור הממשלה, להורות בצו כי מסילת ברזל או חלק ממנה, תנוהל או תופעל בידי מי שנקבע בצו ובהתאם לאמור בו.
(ב)
צו כאמור –
(1)
ינתן לאחר שניתנה בזדמנות לבעלי ענין להשמיע טענותיהם;
(2)
יכול שיפקיע כל זכות קיימת לפי חוק זה.
(ג)
הופקעה זכות כאמור, יהיה זכאי מי שהפקיעו ממנו, לפיצוי בשל אובדן זכותו בדרך ובתנאים שיקבע השר בתקנות.
:(בוטל). [תיקון: תשמ״ח]
התיישנות [תיקון: תשס״ב]
כל תובענה ואישום שאפשר להגיש לפי פקודה זו נגד אדם בשל מעשה, מחדל או נסיון – להוציא אישום לפי סעיפים 27 עד 35 – יוגשו תוך שנה אחרי האירוע נושא התלונה.
המצאת מסמכים [תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
כל בקשה, כתב תביעה, הודעה או מסמך אחר שיש חובה או רשות להמציאם למדינה לפי פקודה זו יכול שיומצאו במסירה במשרד הראשי של המנהל או במשלוח אליו בדואר רשום.
[תיקון: תשמ״ח, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ז]
(בוטל).
חובת מסירת מידע על שירות הסעה על שירות הסעה ברכבת וברכבת מקומית [תיקון: תשע״א]
הוראות סעיפים 71ב עד 71ז לפקודת התעבורה יחולו על מפעיל מסילת ברזל בתחום רצועות זכות הדרך של מסילות הברזל כפי שהן מסומנות לפי דין ועל בעל זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי סעיף 46א, בתנאים ובשינויים שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
[תיקון: תשע״א־2]
(בוטל).
שמירת אחריות פלילית
אחריותו של אדם לפי פקודה זו לא תגרע מאחריותו הפלילית בשל המעשה לפי כל הוראה בדיני העונשין, ובלבד שלא ייענש אדם פעמיים בשל עבירה אחת.
[תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2]
(בוטל).
ביצוע ותקנות [תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ז]
(א)
השר ממונה על ביצוע הוראות פקודה זו, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה, ובין השאר בעניינים אלה:
(1)
תנאי נסיעה לרבות תנאי האחריות בשל חבלה לנוסעים;
(1א)
נסיבות שבהן תחול חובת פיצוי בשל איחור בהגעת רכבת ארצית, ונסיבות שבהן יהיה מפעיל מסילת ברזל ארצית פטור מפיצוי כאמור; תקנות לפי פסקה זו יותקנו לאחר התייעצות עם שר האוצר;
(2)
סיווג ותנאים להובלת טובין, חבילות, משק חי או כל חפץ אחר המובל במסילה, לרבות אחריות בעד אובדנם, נזקם או טעות במסירתם וקביעת חפצים או חומרים שיראו אותם כמסוכנים;
(3)
תנאים להחסנתם ושמירתם של טובין, חבילות או משק חי ולשירותים אחרים;
(4)
הסדרים לענין הוצאת כרטיסים וכרטיסיות לנסיעה במסילה, סוגיהם, הדפסתם, מכירתם וכל הכרוך בכך, לרבות לענין שימוש משותף בכרטיסים ובכרטיסיות לנסיעה במסילה עם בעלי רישיונות לקווי שירות בתחבורה בציבורית לפי פקודת התעבורה, ודרכי ההתחשבנות ביניהם בשל השימוש כאמור;
(5)
הסדרת ניהול המסילה, הפעלתה והשימוש בה, לרבות לעניין ההשפעה על הסביבה וצמצום ההשפעה כאמור או מניעתה, למעט לעניין קרינה בלתי מייננת; תקנות לעניין השפעה על הסביבה או צמצום ההשפעה או מניעתה כאמור יותקנו בהסכמת השר להגנת הסביבה;
(6)
הגדרת סמכויותיו של המנהל;
(7)
שמירת הבטיחות במסילה;
(7א)
הוראות לעניין אופן הגשתה של תכנית הפעלה לפי סעיף 23ב (בסעיף זה – תכנית הפעלה), העניינים שייכללו בתכנית כאמור, אופן ביצוע התכנית באמצעות בעל תפקיד ובעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית כהגדרתם בסעיף 23א, וכן הדרכים לתיקון תכנית ההפעלה;
(7ב)
נסיבות שבהן המנהל רשאי להורות על הגשת תכנית הפעלה מתוקנת ועל הגבלת פעילותו של מפעיל מסילת ברזל ארצית בעניינים מסוימים או לתקופת זמן מסוימת;
(7ג)
הוראות לעניין הגשת בקשה לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית ולחידושו, לרבות מועדי הגשתה, הפרטים שתכלול והמסמכים שיצורפו אליה;
(7ד)
הוראות לעניין פרטים שייכללו ברישיון לנהיגת רכבת ארצית ותקופת תוקפו של רישיון כאמור, ורשאי השר לקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי רישיונות שונים;
(7ה)
אגרות בעד בקשה לקבלה או לחידוש של רישיון לנהיגת רכבת ארצית, וכן בעד בדיקות, בחינות, הכשרות או השתלמויות לעניין בעלי רישיון כאמור ולעניין בעלי תפקיד, ובכלל זה תוספת פיגורים בשל אי־תשלום במועד;
(7ו)
הוראות לעניין ביצוע בדיקות רפואיות תקופתיות לבעל תפקיד מסילתי ולבעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית כהגדרתם בסעיף 23א;
(7ז)
הוראות לעניין הגשת בקשה לקבלת רישיון להפעלת בית ספר להכשרה כמשמעותו בסעיף 23ט, לרבות מועדי הגשתה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה;
(7ח)
הוראות לעניין פרטים שייכללו ברישיון להפעלת בית ספר להכשרה כמשמעותו בסעיף 23ט;
(7ט)
הוראות לעניין הכשרה ובחינות לפי פרק ג׳1, לרבות תוכני הבחינות וסוגיהן, הגורם שמטעמו ייערכו הבחינות, הגורם שיפקח על ביצוען ואופן הפיקוח;
(7י)
הוראות לעניין חובתו של מפעיל ושל בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה כמשמעותו בסעיף 23ט לדווח למנהל על יישום או הפרה של ההוראות לפי פקודה זו בידי בעלי תפקיד מטעמו, ודרכי הדיווח כאמור;
(7יא)
לעניין סעיפים 23ד(ג) ו־23ז(א)(2) – רשימת עבירות שיראו אותן כעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין אדם ראוי, בשל סיכון בטיחותי, להחזיק ברישיון לנהיגת רכבת ארצית או למלא תפקיד מסילתי, וכן אמות מידה שלפיהן יחליט המנהל אם עבירה שנעברה היא עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם ראוי להחזיק ברישיון או למלא תפקיד כאמור;
(8)
דרכי המצאת הודעות לפי פקודה זו;
(9)
הבטחת השמירה על נכסי המדינה במסילה;
(10)
הוראות לעניין בקשה לקבלה או לחידוש של היתר הפעלה, של רישיון מנהל תפעול ושל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, לפי סימנים ה׳, ז׳ וח׳ בפרק ד׳1, לרבות מועדי הגשתה, הפרטים שתכלול ומסמכים שיצורפו אליה;
(11)
הוראות לעניין הבחינות הנדרשות לצורך הסמכת מנהל תפעול, לרבות השתלמויות שעל בעל רישיון מנהל תפעול להשתתף בהן במטרה להבטיח את כשירותו הנמשכת;
(12)
הוראות לעניין אופן פעילותו וחובותיו של מנהל תפעול;
(13)
הוראות לעניין פרטים שייכללו ברישיון לנהיגת רכבת מקומית ותקופת תוקפו של רישיון כאמור, ורשאי השר לקבוע תקופות תוקף שונות בהתאם לסוג הרישיון;
(14)
הוראות לעניין הכשרה לנהיגה ברכבת מקומית, לרבות השתלמויות שעל בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית להשתתף בהן במטרה להבטיח את כשירותו הנמשכת, וכן תנאים הנדרשים ממדריכים ללימוד נהיגה ברכבת מקומית ומבוחנים בבחינות לשם קבלת רישיון לנהיגת רכבת מקומית, ורשאי השר לקבוע כי בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית כהגדרתו בסעיף 46 יערוך הכשרה כאמור לעובדיו, בכפוף להוראות ותנאים כפי שיקבע;
(15)
אגרות בעד בקשות לקבלה או לחידוש של היתר הפעלה, של רישיון מנהל תפעול ושל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, לפי סימנים ה׳, ו׳ וח׳ בפרק ד׳1, וכן בעד בדיקות, בחינות, הכשרות או השתלמויות לעניין בעלי רישיונות כאמור, ובכלל זה תוספת פיגורים בשל אי־תשלום במועד;
(16)
הוראות לעניין שמיעת טענות בהליכים להגבלת היתרים ורישיונות לפי פקודה זו, התלייתם, ביטולם או סירוב לחדשם;
(17)
הוראות לעניין אופן העברת מידע לפי סעיף 46כז, לרבות מועדי העברת המידע ותנאים להעברתו.
(ב)
תקנות לפי סעיף קטן (א), בנושאים או לפי הפסקאות כמפורט להלן, יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת:
(1)
פסקאות (1א), (4), (7ה), (7יא) ו־(15);
(2)
הוראות לעניין השפעה על הסביבה או צמצום ההשפעה או מניעתה כאמור בפסקה (5);
(3)
העניינים שייכללו בתכנית הפעלה.
שינוי התוספת [תיקון: תשע״ז]
(תחילתו של סעיף זה ביום 3.4.2018).
השר, לאחר התייעצות עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את התוספת.
שמירת דינים [תיקון: תשע״א־2]
אין בהוראות פקודה זו כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מהסמכויות הנתונות למפקח הארצי על התעבורה, לרשות תימרור מרכזית ולרשות תימרור מקומית לעניין מסילת ברזל מקומית, לפי הוראות פקודת התעבורה.
[תיקון: תשע״א־2]
הגדרות – פרק ו׳ [תיקון: תשע״א־2]
”בעל זיכיון קיים“ – מי שהיה, ערב יום התחילה, בעל זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי סעיף 46א(א);
”החוק המתקן“ – חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס׳ 6), התשע״א–2011;
”יום התחילה“ – יום תחילתו של החוק המתקן.
בעל זיכיון קיים – תחולה והוראות מעבר [תיקון: תשע״א־2]
ההוראות לפי פקודה זו כנוסחה בחוק המתקן יחולו על בעל זיכיון קיים, בכפוף להוראות אלה:
(1)
הפעלת סמכויות השר או המנהל לפי פקודה זו כנוסחה בחוק המתקן, לגבי בעל זיכיון קיים, תיעשה בהתחשב בהוראות הזיכיון ותנאיו, אלא אם כן ראה השר או המנהל כי האינטרס הציבורי מחייב לדעתו שלא לעשות כן;
(2)
אין בהוראות פקודה זו כנוסחה בחוק המתקן כדי לגרוע מהסעדים הנתונים לבעל זיכיון קיים או למדינה, לפי הזיכיון ולפי הוראות כל דין;
(3)
על אף האמור בסעיף 46ה(א), תקופת תוקפו של היתר הפעלה הניתן לבעל זיכיון קיים תהיה כתקופת תוקפו של הזיכיון; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכויות המנהל בנוגע להפרת תנאי היתר ההפעלה האמור;
(4)
על אף האמור בסימנים ה׳ ו־ו׳ בפרק ד׳1, בעת מתן היתר ההפעלה הראשון לבעל זיכיון קיים –
(א)
לא יורה המנהל לבעל הזיכיון לבצע פעולות מקדימות לשם הפעלת מסילת הברזל המקומית, כאמור בסעיף 46ז(1), שלא נדרשו ממנו בהתאם לזיכיון;
(ב)
לא ידרוש המנהל מבעל הזיכיון להגיש תכנית הפעלה כאמור בסעיף 46ז(2), הכוללת עניינים שלא נדרשו ממנו בהתאם לזיכיון;
(ג)
לא יקבע המנהל בהיתר האמור תנאים ומגבלות לפי סעיף 46ח, החורגים מתנאים ומגבלות שנקבעו בזיכיון;
(5)
אישור המנהל לפי סעיף 46ו(א) לעניין שעבוד, ואישור המנהל לפי סעיף 46ו(ב), יינתנו בהתחשב בהוראות הזיכיון ותנאיו ובהסכמים שאושרו על ידי המדינה עם הגורמים המממנים לפי הזיכיון, לרבות שעבודים הכלולים בהסכמים אלה, ולאחר התייעצות עם מי שנקבע בזיכיון כי ילווה מטעם המדינה את ביצוע תנאי הזיכיון;
(6)
על אף האמור בסעיף 46ז(4), בעל זיכיון קיים יהיה פטור מעמידה בתנאי לפי הסעיף האמור בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה; מצא המנהל בתום התקופה האמורה, כי התנאי מתקיים במי שהיה, ערב יום התחילה, בעל שליטה כאמור באותו סעיף, יורה לבעל ההיתר לתקן את ההפרה, בתוך תקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
[תיקון: תשע״ז]
תוספת (סעיף 23ז)
השכלה הנדרשת מבעל תפקיד מסילתי
(תחילתה של התוספת ביום 3.4.2018).
טור א׳
תפקיד מסילתי
טור ב׳
השכלה נדרשת
1.אתתתעודת בגרות, תעודת טכנאי מוסמך, תעודת הנדסאי או תואר ראשון;
2.בקר מסילהתעודת הנדסאי או מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958 (בתוספת זו – הפנקס), בענף הנדסה אזרחית או בענף הנדסת מכונות;
3.בקר רכבת נוסעיםתעודת בגרות, תעודת טכנאי מוסמך, תעודת הנדסאי או תואר ראשון;
4.בקר מתחם רכבתמהנדס הרשום בפנקס באחד מהענפים המפורטים להלן: ענף הנדסת מכונות, ענף הנדסת חשמל, ענף הנדסה אזרחית, ענף כימיה, ענף אווירונאוטיקה, ענף הנדסת חומרים, ענף הנדסת מדעים או ענף הנדסת מקצועות מיוחדים באחד ממדורים אלה: תובלה ברכבות, תחזוקת מסילות ברזל, בטיחות אש או בטיחות;
5.עתקסיום 12 שנות לימוד.



נקבע בועדת חוק ומשפט ביום כ״ב באדר תשל״ב (8 במרס 1972).
  • יעקב ש׳ שפירא
    שר המשפטים
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
עונש מקל בעבירות החזקת סכין וגניבת רכוש שחרור חשוד במעשה מגונה בקטינה ממעצר בית בשל היעדר עילת מעצר והתיישנות סגירת תיק פלילי ללקוח שהואשם ביבוא סמים ברשת אבי דוביצקי ישלם לעו"ד אסף דוק למעלה מ-350,000 ש"ח בגין לשון הרע

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015