חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק מערכות תשלומים

חוק מערכות תשלומים

חוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008

תוכן עניינים
1.
הגדרות [תיקון: תשע״ז־2, תשע״ז־3]
בחוק זה –
”הוראת תשלום“ – הוראה להעברת כספים;
”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שמונה לפי סעיף 8 לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”כללי מערכת“ – הכללים שעל פיהם מופעלת מערכת תשלומים;
”מסלקת בורסה“ – מסלקה כהגדרתה בחוק ניירות ערך;
”מערכת תשלומים“ – מערכת כללים, מכשירים או נהלים להעברה ולביצוע של הוראות תשלום בין משתתפיה, הכוללת את המשתתפים בה ואת מפעילה;
”מערכת מבוקרת“ – מערכת תשלומים שהוכרזה לפי סעיף 2;
”מערכת מבוקרת מיועדת“ – מערכת מבוקרת שהוכרזה לפי סעיף 3;
”מפעיל“, של מערכת תשלומים – גוף האחראי לתפעול מערכת תשלומים;
”משתתף“, במערכת תשלומים – מי שרשאי לתת או להעביר הוראות תשלום ישירות במערכת תשלומים והוא מוגדר כמשתתף על פי כללי המערכת.
2.
הכרזה על מערכת מבוקרת [תיקון: תשע״ז־3]
(א)
הנגיד רשאי, לאחר שנתן למפעיל של מערכת תשלומים הזדמנות להשמיע את טענותיו, להכריז על מערכת תשלומים, למעט מסלקת בורסה, כמערכת מבוקרת לעניין חוק זה, בהתקיים שניים אלה:
(1)
פעילותה של המערכת חיונית לכלל מערך התשלומים במשק;
(2)
קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין, עלולה לפגוע במערך התשלומים במשק.
(ב)
הנגיד רשאי להכריז לפי הוראות סעיף קטן (א) גם על מערכת תשלומים הפועלת, כולה או חלקה, מחוץ לישראל כעל מערכת מבוקרת; מפעיל של מערכת מבוקרת כאמור יהיה רשאי לנהל חשבון בבנק ישראל בתנאים שיורה הנגיד.
3.
הכרזה על מערכת מבוקרת מיועדת
הנגיד רשאי, לאחר שנתן למפעיל של מערכת תשלומים הזדמנות להשמיע את טענותיו, להכריז על מערכת מבוקרת כמערכת מבוקרת מיועדת, לצורך החלת הוראות סעיפים 14 ו־15 על אותה מערכת, בהתקיים כל אלה:
(1)
פעילותה של המערכת מהותית ליציבות המוניטרית והפיננסית בישראל;
(2)
קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין עלולה לפגוע ביציבות כאמור בפסקה (1);
(3)
קיימת חשיבות להחלת הוראות סעיפים 14 ו־15 על המערכת, לצורך שמירה על יציבות כאמור בפסקה (1).
4.
שיקולים להכרזה [תיקון: תשע״ז־3]
בבואו להכריז על מערכת מבוקרת ועל מערכת מבוקרת מיועדת, לפי סעיפים 2 ו־3, רשאי הנגיד להתחשב, בין השאר, באלה:
(1)
הסכום הכספי הכולל המוערך של הוראות תשלום שיתקבלו או שיבוצעו במערכת, ביום רגיל;
(2)
המספר המוערך של הוראות תשלום שיתקבלו או שיבוצעו במערכת, ביום רגיל;
(3)
מספר המשתתפים במערכת;
(4)
היות המערכת מקושרת למערכת מבוקרת אחרת או למסלקת בורסה;
(5)
מידת ההשפעה שיש למערכת על המטבע הישראלי.
5.
דרישת מידע לצורך הכרזה
הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש ממפעיל של מערכת תשלומים וממשתתף במערכת כאמור כל מידע הדרוש לו לשם הכרזה לפי סעיפים 2 ו־3, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות ממשתתף במערכת.
6.
ביטול הכרזה
חדל להתקיים תנאי מהתנאים שבשלהם ניתנה הכרזה, לפי סעיפים 2 או 3, יבטל הנגיד את ההכרזה, לאחר שנתן למפעיל של מערכת התשלומים הזדמנות להשמיע את טענותיו; הביטול ייכנס לתוקפו 15 ימים לאחר שניתנה למפעיל המערכת הודעה על כך.
7.
פרסום ברשומות
הודעה על הכרזה לפי סעיפים 2 ו־3 ועל ביטול הכרזה לפי סעיף 6 תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של בנק ישראל ותכלול את פרטיו המזהים של מפעיל המערכת; הפרסום באתר האינטרנט של בנק ישראל יהיה בסמוך לאחר מועד ההכרזה או ביטולה.
8.
חובות של מפעיל מערכת מבוקרת [תיקון: תשע״ז]
מפעיל מערכת מבוקרת יהיה אחראי למילוי התנאים והדרישות החלים לגבי המערכת לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
(1)
גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המערכת, ובכלל זה בעניינים אלה:
(א)
דרישות הוגנות לחיבור למערכת מהמבקשים להשתתף בה;
(ב)
המשך ההשתתפות במערכת של משתתף שמתנהלים נגדו הליכי פירוק;
(ג)
אמצעים לאכיפת הכללים האמורים;
(2)
הפעלת המערכת באופן שיבטיח את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין;
(3)
קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים, במערכת, למניעתם ולהגבלתם;
(4)
קיומם של הסדרי גיבוי במערכת למקרה חירום.
9.
סמכות בקרה
בנק ישראל יבצע בקרה על מערכת מבוקרת כדי לוודא את יציבותה ויעילותה כאמור בסעיף 10 ואת פעילותה התקינה; לשם כך יבחן, בין השאר, את עמידת המערכת בהוראות לפי חוק זה, ואת נאותות כללי המערכת.
בחינת היציבות והיעילות של מערכת מבוקרת
(א)
יציבותה של מערכת מבוקרת תיבחן, בין השאר, על פי אלה:
(1)
אמינות המערכת;
(2)
הנגישות למערכת;
(3)
שלמות ומהימנות המידע שבמערכת ואבטחתו;
(4)
במערכת מבוקרת מיועדת – קיומם ותוכנם של כללי מערכת המסדירים את המועד ואת התנאים שבהתקיימם תיחשב פעולת תשלום, כמשמעותה בסעיף 14(א), כפעולה בלתי חוזרת, או שבהתקיימם יראו חיוב שבשלו התקבלה במערכת הוראת תשלום, כחיוב שקוים.
(ב)
יעילותה של מערכת מבוקרת תיבחן, בין השאר, על פי אלה:
(1)
מהירות ביצועה של הוראת תשלום ויעילות ביצועה;
(2)
העלות הכוללת להשתתפות במערכת, למשתתף, בשים לב לשירותים שהמערכת מספקת למשתתפים;
(3)
סבירות התנאים להשתתפות במערכת של משתתף.
הוראות למפעיל מערכת מבוקרת [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2]
(א)
ראה הנגיד כי מפעיל מערכת מבוקרת אינו מקיים חובה מחובותיו לפי סעיף 8, רשאי הוא, לאחר שנתן למפעיל המערכת ולמשתתפי המערכת הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות לו לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שעליהם יורה, ובין השאר להורות לו להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות סעיף 8, או להפעיל את המערכת בהתאם להוראות הסעיף האמור.
(א1)
הפעלת סמכות הנגיד לפי סעיף קטן (א) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ולעניין בעל רישיון הנפקה תיעשה בהתאם להוראות אלה:
(1)
הפעלת הסמכות לעניין קיום חובתו של מפעיל מערכת מבוקרת לגבש כללים לפי סעיף 8(1)(א) בכל הנוגע לבעלי רישיונות כאמור, תיעשה בהסכמת המפקח על נותני שירותים פיננסיים;
(2)
הפעלת הסמכות לעניין קיום חובתו של מפעיל מערכת מבוקרת לחבר בעלי רישיונות כאמור למערכת, לפי הכללים שגובשו בהתאם לסעיף 8(1)(א), תיעשה בהסכמת המפקח על נותני שירותים פיננסיים;
בסעיף קטן זה –
”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – המפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”רישיון הנפקה“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מסודרים.
(ב)
לא קיים מפעיל של מערכת מבוקרת הוראה שנתן לו הנגיד לפי סעיף קטן (א) להתקנת כללים או לשינוים, רשאי הנגיד להתקינם או לשנותם בעצמו; התקין או שינה הנגיד כללים לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך למפעיל המערכת ויפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור, או הודעה על כך, באתר האינטרנט של בנק ישראל; מפעיל המערכת יודיע על התקנה או שינוי של הכללים למשתתפים במערכת בהתאם לכללי המערכת; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שיקבע הנגיד בפרסום או בהודעה כאמור.
דיווח ומידע [תיקון: תשע״ז־3]
הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש ממפעיל מערכת מבוקרת או ממשתתף במערכת מבוקרת, למעט ממסלקת בורסה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לו לצורך ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במערכת, ומידע בדבר כללי המערכת, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות ממשתתף במערכת, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת הנגיד לביצוע ההוראות לפי חוק זה.
פטור
הוכח להנחת דעתו של הנגיד כי רשות אחרת, אשר לה סמכויות דומות לאלה המוקנות לנגיד ולבנק ישראל בחוק זה, מקיימת בפועל בקרה נאותה על מערכת מבוקרת ועל מפעיל המערכת, רשאי הנגיד לפטור את המערכת כאמור, את מפעיל המערכת ומשתתפים במערכת מההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, למעט מהוראות סעיפים 14 ו־15; הודעה על כוונה ליתן פטור ועל מתן פטור כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל.
סופיות התשלום
(א)
התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, הועבר תשלום למפעיל אותה מערכת לצורך ביצוע הוראת תשלום או בוצעה במערכת הוראת תשלום (בפרק זה – פעולות תשלום), ופעולות התשלום נחשבות בלתי חוזרות על פי כללי המערכת, לא יהיה ניתן לדרוש ממפעיל המערכת לבטל או לשנות את הרישום במערכת של פעולות אלה, אלא בהתאם לכללי המערכת, ולא יהיה ניתן לחייב את מפעיל המערכת בהשבה או בפיצוי בשל ביצוע פעולות התשלום, אם פעל בהתאם לכללי המערכת.
(ב)
התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, ונקבע בכללי המערכת כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שהנגיד פרסם ברשומות הודעה לעניין המועד האמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של בנק ישראל.
הליכי פירוק
(א)
ניתן לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת צו פירוק (בפרק זה – משתתף בהליכי פירוק), יודיע על כך המפרק, מיד, לבנק ישראל, ובנק ישראל יודיע על כך מיד למפעיל המערכת; מפעיל המערכת יודיע על כך למשתתפי המערכת, בהתאם לכללי המערכת, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
(ב)
סעיף 268 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, לא יחול לגבי פעולות תשלום של משתתף בהליכי פירוק, שנעשו בטרם מתן צו הפירוק, ואולם בית משפט רשאי להורות על ביטול פעולה כאמור אם נוכח שנעשתה בחוסר תום לב, בלא תמורה או כדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו.
(ג)
מפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת לא יבצע הוראת תשלום שנתן משתתף בהליכי פירוק בטרם מתן צו הפירוק, ביום שלאחר מתן הצו האמור ואילך או לאחר שחלפה שעה מהמועד שבו קיבל מפעיל המערכת הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, והוראות סעיף 14(א) לא יחולו על הוראת תשלום כאמור.
(ד)
על אף הוראות סעיף 14(ב), חיוב שבשלו ניתנה הוראת תשלום למערכת מבוקרת מיועדת בידי משתתף בהליכי פירוק, בטרם מתן צו הפירוק, לא ייחשב לפי הוראות הסעיף האמור כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת, כלפי המפרק, אלא אם כן מתקיימים שניים אלה:
(1)
במועד מתן צו הפירוק נחשב החיוב, לפי כללי המערכת, כחיוב שקוים, כאמור בסעיף 14(ב);
(2)
מלוא התשלום לצורך ביצוע הוראת התשלום הועבר לזכות מפעיל המערכת או לזכות המשתתף האחר, בטרם מתן צו הפירוק.
(ה)
נחשב חיוב לפי הוראות סעיף 14(ב) וסעיף קטן (ד) כחיוב שקוים, רשאי מפעיל המערכת, על אף הוראות סעיף קטן (ג), ובכפוף לכללי המערכת, לבצע את הוראת התשלום שניתנה בקשר לחיוב.
(ו)
הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ד) אין בהם כדי לגרוע מהוראות סעיף 14(א).
(ז)
אין במתן צו פירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת כדי לגרוע מזכותו של מפעיל המערכת לנכות מזכויות המשתתף כלפיו שנוצרו בטרם מתן צו הפירוק, את התחייבויות המשתתף כלפיו שנוצרו ביום הפירוק או במהלך שעה לאחר שמפעיל המערכת קיבל הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שנקבע בכללי המערכת כי שווי ההתחייבויות או הזכויות של מפעיל המערכת כלפי משתתף במערכת יהיה שווי התחייבויותיו או זכויותיו, בניכוי ההתחייבויות או הזכויות של המשתתף כלפיו.
(ח)
לעניין סעיפים קטנים (ג) ו־(ז) –
(1)
יראו את מועד תחילתו של היום שלאחר מתן צו הפירוק, לגבי מערכת מבוקרת כאמור בסעיף 2(ב), כמועד תחילתו של היום האמור לפי שעון ישראל או לפי שעון המדינה שבה מנוהלת המערכת, לפי המאוחר;
(2)
יראו הודעה שנשלחה בידי בנק ישראל למפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת, באמצעות מערכת אלקטרונית המשמשת את בנק ישראל ואת המערכת המבוקרת המיועדת לשם העברת הוראות תשלום, כהודעה שהתקבלה בידי מפעיל המערכת במועד שבו נשלחה, אלא אם כן הוכיח מפעיל המערכת שלא קיבל את ההודעה או שקיבל אותה במועד אחר, והכל מטעמים שלא יכול היה למנעם באמצעים נאותים.
[תיקון: תשע״ז־2]
ומינוי דירקטורים במפעיל מערכת ממשק הגדרות – פרק ד׳1 [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
”אמצעי שליטה“, בתאגיד, ”החזקה“ או ”רכישה“, ”שליטה“, ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”מנפיק“ – כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986;
”מערכת ממשק“ – מערכת מבוקרת המהווה ממשק בין מנפיק לבין סולק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב, שפעלה ערב יום התחילה של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017;
”מפעיל“ – מפעיל של מערכת ממשק;
”סולק“ – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);
”פקודת הבנקאות“ – פקודת הבנקאות, 1941.
(ב)
לכל מונח אחר בפרק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק הבנקאות (רישוי), אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.
הוראות לעניין החזקת אמצעי שליטה במפעיל [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
לא ישלוט אדם במפעיל ולא יחזיק יותר מ־10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו.
(ב)
(1)
הנגיד, בהסכמת שר האוצר או לפי הצעת שר האוצר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, הוראות שונות מההוראות האמורות בסעיף קטן (א), לגבי כלל המחזיקים או לגבי סוג מסוים מהם, ובלבד שלא יקבע שיעור נמוך מהשיעור הקבוע באותו סעיף קטן; בקביעת הוראות כאמור, יובאו בחשבון, בין היתר, יציבותה, יעילותה וניהולה התקין של מערכת הממשק וכן קידום התחרות בשוק מערכות התשלומים.
(2)
החזיקו משתתפים במפעיל מעל 75% מאמצעי השליטה בו, ייקבעו הוראות לפי פסקה (1) באופן שיבטיח, ככל שניתן, כי כל עוד מחזיקים המשתתפים אמצעי שליטה בשיעור האמור, לא יחזיק כל סוג משתתפים מעל 50% מאמצעי השליטה במפעיל.
(3)
נקבע צו לפי פסקה (1), יחולו לעניין זה הוראות סעיף 13 לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017, בהתאמות שייקבעו בצו.
(ג)
החזיק אדם אמצעי שליטה במפעיל בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הנגיד, משתתף במערכת הממשק או מחזיק במפעיל, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה שהחזיק בניגוד להוראות כאמור.
אשראי תוך־יומי [תיקון: תש״ע]
(א)
בנק ישראל רשאי לתת אשראי למשתתף במערכת מבוקרת מיועדת, לצורך הבטחת התפקוד היעיל של המערכת, כנגד שעבוד שניתן כערובה להתחייבות המשתתף, או כנגד פיקדונות של המשתתף בבנק ישראל שלגביהם יש לבנק ישראל זכות קיזוז, והכל להנחת דעתו של הנגיד ובתנאים שיורה.
(ב)
אשראי שניתן לפי סעיף קטן (א) ייפרע ביום שבו הוא ניתן, ולא יאוחר ממועד סגירת המערכת באותו יום.
(ג)
על שעבוד של ניירות ערך, שעבוד של זכות לניירות ערך או שעבוד של חשבון ניירות ערך, המשמש ערובה להתחייבות של משתתף כלפי בנק ישראל, כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 37 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010, בשינויים המחויבים.
דרישת מידע
הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע ממפעיל מערכת תשלומים וממשתתף במערכת תשלומים, לרבות מידע בעניין היקפים וסכומים של הוראות תשלום, לצורך איסוף מידע סטטיסטי ועיבודו, ובלבד שמידע כאמור לא יכלול פרטים על משתתף מסוים, על מקבל שירות ממשתתף כאמור או על עסקה מסוימת.
ערעור על החלטת הנגיד
מפעיל מערכת תשלומים או משתתף במערכת תשלומים, הרואה עצמו נפגע מהוראה שנתן הנגיד לפי חוק זה, רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי בירושלים.
סודיות
(א)
אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנגיד לפרסם מידע כללי, שאין בו כדי לזהות משתתף מסוים, מקבל שירות ממשתתף כאמור או עסקה מסוימת.
(ג)
העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה.
עיצום כספי [תיקון: תשע״ז־3]
(א)
היה לנגיד יסוד סביר להניח כי מפעיל מערכת תשלומים, למעט מסלקת בורסה, עשה אחת מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 100,000 שקלים חדשים:
(1)
לא מסר מידע שנדרש למסרו לפי סעיף 5;
(2)
הפר הוראה שנתן הנגיד לפי סעיף 11;
(3)
לא מסר מידע או מסמך שנדרש למסרו לפי סעיף 12.
(ב)
נדרש מפעיל מערכת תשלומים למסור מידע לפי סעיף 17, ולא עשה כן, רשאי הנגיד להטיל עליו עיצום כספי בסך 15,000 שקלים חדשים.
(ג)
על עיצום כספי שהוטל לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו הוראות סעיפים 14ט עד 14יג ו־14טו לפקודת הבנקאות, 1941, בשינויים המחויבים.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
הנוסח שולב בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954.

התקבל בכנסת ביום כ״ח בשבט התשס״ח (4 בפברואר 2008).
  • אהוד אולמרט
    ראש הממשלה
  • רוני בר־און
    שר האוצר
  • שמעון פרס
    נשיא המדינה
  • דליה איציק
    יושבת ראש הכנסת
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
ביטול צו למניעת הטרדה מאיימת שהוצא בעקבות תלונת שווא במסגרת סכסוך שכנים משרדנו עצר כתבת תחקיר שקרית ומגמתית כנגד איש תקשורת מוכר אי הרשעה בעבירות גניבה והונאה בכרטיסי אשראי שחרור ממעצר חשוד בעבירות זיוף מסמכים וקבלת דבר במרמה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015