חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981

תוכן עניינים
1.
ניהול המרשם [תיקון: תשס״ח]
(א)
המשטרה תנהל מרשם פלילי ובו פרטי רישום לענין כל אדם שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת כאמור בסעיף 2.
(ב)
פרטי הרישום יימסרו למשטרה מאת מי שנקבע לכך ובדרך שנקבעה לכך בתקנות.
(ג)
אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות המשטרה לנהל רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה.
(ד)
(1)
ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה – הגורם המוסמך), רשאי לבטל מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיף 11א, לפי אמות מידה שקבע השר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בסעיף זה – ועדת החוקה);
(2)
אמות המידה כאמור בפסקה (1) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, במשך הזמן שחלף מיום האירוע נושא החקירה (בסעיף זה – האירוע), גילו של האדם שהרישום נוגע לו ביום האירוע, נסיבותיו האישיות, קיומם של רישומים אחרים כאמור בסעיף קטן (ג) או של פרטי רישום כאמור בסעיף 2 לגבי אותו אדם, מהות העבירות שיוחסו לו וחומרתן.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד), רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיף 11א, בנוגע לעבירה שאינה פשע, יבוטל בתום שבע שנים מיום האירוע, אלא אם כן החליט הגורם המוסמך אחרת; החלטת הגורם המוסמך לפי סעיף קטן זה תינתן בכתב, ותהיה בהתאם לאמות מידה שקבע השר לביטחון הפנים באישור ועדת החוקה.
2.
פרטי הרישום [תיקון: תשס״ו]
ואלה פרטי הרישום:
(1)
הרשעות וענשים של בית משפט או בית דין בפלילים (להלן – בית משפט) בשל פשעים ועוונות (להלן – עבירות);
(2)
צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה – למעט צווים נגד מתלונן – וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה, והכל עקב עבירה;
(3)
קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר־עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי;
(4)
(5)
(נמחקה);
(6)
שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין;
(7)
החלטת נשיא המדינה לפי סעיף 18.
3.
סייג למסירה
המרשם יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה.
4.
גישה למרשם [תיקון: תשמ״ג]
(א)
המרשם יהיה פתוח לפני הגופים המפורטים להלן והם יהיו רשאים להעביר ביניהם מידע מן המרשם, הכל במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם:
(1)
המשטרה, בהתאם לפקודות קבע;
(2)
שירות הבטחון הכללי, לפי כללים שיקבע ראש שירות הבטחון הכללי;
(3)
המשטרה הצבאית, לפי כללים שיקבע קצין המשטרה הצבאית הראשי;
(4)
מחלקת בטחון שדה של צבא־הגנה לישראל לצורך ביצוע חקירות בטחוניות, לפי כללים שיקבע ראש מחלקת בטחון שדה.
(ב)
כללים לפי סעיף קטן (א) טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ואינם טעונים פרסום ברשומות.
(ג)
העברת מידע בין הגופים המפורטים בסעיף קטן (א) אינה כפופה להגבלות שחוק זה קובע לענין מסירת מידע ואינה מחייבת מסירת הודעה כאמור בסעיף 12.
5.
מסירת מידע לרשויות ולבעלי תפקידים
(א)
המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה.
(ב)
שירות הבטחון הכללי רשאי למסור מידע לגופים המפורטים בתוספת הראשונה.
(ג)
המשטרה הצבאית רשאית למסור מידע לגופים המפורטים בפרטים (יב), (טז), (יז), (יט) ו־(כו) שבתוספת הראשונה.
(ד)
מחלקת בטחון שדה של צבא־הגנה לישראל רשאית למסור מידע לגופים המפורטים בפרט (כו) שבתוספת הראשונה.
(ה)
מסירת המידע תהיה לפי דרישת הגופים הזכאים לקבלו ולצורך מילוי תפקידיהם, ולפי כללים שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר הממונה על הגוף הנדון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
6.
מסירת מידע לשם פעולה
מי שהוסמך על פי חיקוק לתת, לחדש או לבטל רשיון, היתר, זכות עיסוק או זכות אחרת (להלן – זכות), ולשם כך הוא רשאי על פי אותו חיקוק להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקש הזכות, של בעל הזכות או של אדם אחר הנוגע בדבר, תמסור לו המשטרה מידע מן המרשם על כל אחד מאלה אם הוא הסכים לכך.
7.
מסירת מידע לשם כהונה
נקבעה בחיקוק פסלות לכהונה ציבורית בשל עבר פלילי, תמסור המשטרה מידע מן המרשם על מי שממלא או נועד למלא אותה כהונה אם היועץ המשפטי לממשלה אישר זאת, לאחר שראה שיש למבקש ענין מוצדק לקבל את המידע.
8.
מסירת מידע לשם מכרז
(א)
המשטרה תמסור לגוף ציבורי מידע מן המרשם על עבירות המפורטות בתוספת השניה, לצורך השתתפותו של אדם במכרז מטעם הגוף, אם אותו אדם הסכים לכך; לענין זה, ”גוף ציבורי“ – המדינה, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי דין וחלה עליו חובת מכרז.
(ב)
מסירת המידע לפי סעיף זה תהיה, לענין המדינה – לחשב הכללי או לחשב של המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; לענין רשות מקומית – לראש הרשות; ולענין תאגיד – ליושב ראש שלו; כל אחד מאלה רשאי להסמיך אדם לקבל את המידע.
9.
מסירת מידע לרשויות זרות
נזקק אדם בענינו הוא למידע מן המרשם לצורך הגשתו לרשות ממלכתית זרה, תמסור המשטרה את המידע, על פי בקשת האדם, לאותה רשות.
מסירת מידע לרשות הרישוי [תיקון: תשמ״ג]
(א)
המשטרה תמסור לרשות הרישוי לפי פקודת התעבורה מידע מן המרשם בדבר כל עבירה הכרוכה בנהיגת רכב ובדבר כל עבירה של בעל רשיון נהיגה הנוגעת לשימוש בסם מסוכן או להחזקת סם מסוכן לצורך שימוש בו (להלן – עבירת סמים); בסעיף זה, ”סם מסוכן“ – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973;
(ב)
המשטרה תמסור לרשות הרישוי לפי פקודת התעבורה, לפי בקשתה, מידע מן המרשם על עבירת סמים שעבר מבקש רשיון נהיגה.
מידע על חקירות ומשפטים תלויים ועומדים
המשטרה או גוף שרשאי למסור מידע לפי חוק זה רשאים למסור למי שזכאי לקבל מידע לפי חוק זה גם פרטים בדבר משפטים וחקירות פליליים התלויים ועומדים בענינים שההרשעות בהם הן פרט רישום לפי סעיף 2.
מידע על תיקים סגורים [תיקון: תשמ״ג, תשע״ב־2]
מידע על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיפים 59 ו־62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, מידע על סגירת תיק בהסדר לפי סימן א׳1 בפרק ד׳ לאותו חוק וכן מידע על משפט שבו עוכבו ההליכים לפי סעיף 231 לאותו חוק, לא יימסר אלא לגופים המפורטים בתוספת השלישית.
עיון, הודעה על מסירת מידע ותיקון טעות [תיקון: תשמ״ג]
(א)
כל אדם זכאי לעיין במידע שבמרשם הנוגע לו.
(ב)
נמסר מידע על אדם על פי חוק זה, יתנו המשטרה או מי שנקבע לכך בתקנות הודעה על כך לאותו אדם (להלן – נושא המידע); הוראה זו לא תחול במקרים אלה:
(1)
המידע נמסר לרשות הרישוי לפי סעיף 10;
(2)
(3)
נושא המידע הסכים בכתב למסירת המידע.
(ג)
נמסר מידע והוברר שנפלה טעות ברישום או במידע שנמסר, יתוקן הדבר והודעה על כך תימסר לנושא המידע וכן, אם נושא המידע ביקש זאת, למי שקיבל את המידע.
(ד)
העיון במידע וההודעה על מסירת מידע או על תיקון טעות יהיו בדרך שתיקבע בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
הגבלת מסירה לגבי קטינים ולענין צווים מיוחדים [תיקון: תשמ״ג, תשס״ט]
מידע מן המרשם כמפורט להלן לא יימסר אלא לגופים המפורטים בפרטים (א) עד (ה), (י) עד (יב), (יד) עד (יט), (כא), (כב), (כד), (כה), (כח) ו־(ל) שבתוספת הראשונה לצורך מילוי תפקידיהם:
(1)
מידע על עבירה שעבר קטין בטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים;
(2)
מידע על עוון שעבר קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים;
(3)
קביעה או צו כאמור בסעיף 2(4);
(4)
מידע בדבר צו מבחן;
(5)
מידע על צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצו שירות לתועלת הציבור שניתנו ללא הרשעה.
התיישנות הרשעה
(א)
לא יימסר מידע לפי סעיפים 6 עד 9 אם עברו מיום פסק הדין או ההחלטה התקופות המפורטות להלן (בחוק זה – תקופת ההתיישנות):
(1)
אם הוטל מאסר עד שנה אחת – התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים;
(2)
אם הוטל מאסר עד חמש שנים – התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים;
(3)
אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים – התקופה שהוטלה ועוד כפל התקופה, ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על חמש עשרה שנים;
(4)
אם הוטל עונש שאינו בין המפורטים בפסקאות (1) עד (3), או נתן בית המשפט קביעה כאמור בסעיף 2(3) – שבע שנים.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עבירה שעבר קטין, בשינויים אלה:
(1)
אם הוטל מאסר עד שלוש שנים – תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד חמש שנים;
(2)
אם הוטל מאסר עד חמש שנים – תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים;
(3)
אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים – תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים;
(4)
אם הוטל עונש שאינו בין המפורטים בפסקאות (1) עד (3) או נתן בית המשפט קביעה כאמור בסעיף 2(3) – תקופת ההתיישנות תהיה שלוש שנים.
(ג)
המשטרה תמסור מידע אף אם חלפו התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב) אם ידוע לה שהאדם עדיין לא נשא ענשו, כולו או מקצתו.
(ד)
אם בתקופת ההתיישנות הורשע אדם בעבירה או ניתנה עליו קביעה כאמור בסעיף 2(3), יימסר מידע על ההרשעה הקודמת כל עוד לא תמה תקופת ההתיישנות של ההרשעה הנוספת או של הקביעה.
(ה)
לענין סעיף זה, ”מאסר“ – מאסר בפועל, לרבות מאסר על תנאי שהופעל.
חישוב התקופות
(א)
הופחת עונש או הומר על פי סמכות כדין, יראו לענין תקופת ההתיישנות את העונש כפי שהופחת או הומר כעונש שהוטל בשל העבירה.
(ב)
הוטל עונש אחד בשל הרשעות אחדות, או שהוטל עונש מצטבר, רואים אותו לענין תקופת ההתיישנות כאילו הוטל בשל כל אחת מההרשעות.
(ג)
הוטלו בפסק דין אחד ענשים שונים בשל הרשעות שונות, יימסר המידע לגבי כל אחת מהן, כל עוד לא חלפו תקופות ההתיישנות כולן.
מחיקת הרשעה [תיקון: תשמ״ג, תשמ״ז]
(א)
משעברו עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות (להלן – תקופת המחיקה), יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה ולא יימסר מידע עליה אלא לגופים המנויים בפרטים (ב) עד (ה) לתוספת הראשונה וליועץ המשפטי לממשלה; היו לנידון מספר הרשעות, תחל תקופת המחיקה רק משתמו תקופות ההתיישנות של כל ההרשעות שלו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) תהיה תקופת המחיקה, לענין מידע כאמור בסעיף 13, חמש שנים, ולגבי עוון שעבר קטין שטרם מלאו לו שש עשרה שנים – שלוש שנים; תקופת מחיקה כאמור תחל ביום פסק הדין או ההחלטה.
(ב1)
תקופת המחיקה תיפסק אם מי שהמידע עליו הורשע בעבירה נוספת.
(ג)
הרשעה שנשיא המדינה נתן עליה חנינה, דינה כדין הרשעה שנמחקה.
מידע שלמסירתו אין סייג [תיקון: תשס״ה, תשע״ו־2]
לא תהיה התיישנות או מחיקה לפי סעיפים 14 ו־16 לגבי עבירות אלה:
(1)
עבירות שענשן מוות;
(2)
(3)
עבירות שענשן מאסר עולם או מאסר עשרים שנים והוטל מאסר בפועל של עשר שנים או יותר;
(4)
עבירות לפי החיקוקים הבאים אם ענשן מאסר עשר שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של חמש שנים או יותר:
א.
ב.
ג.
ד.
סעיפים 49 עד 54 ו־57 לפקודת החוק הפלילי, 1936 (סעיפים אלו, העוסקים בבגידה כלפי שלטון ממשלת המנדט, לא חוקקו בחוק העונשין);
ה.
ו.
ז.
ח.
ט.
י.
חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור.
סמכות נשיא המדינה
נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של אדם, ולהחיל את סעיפים 14 ו־16 לגבי מי שעבר עבירה מן העבירות המנויות בסעיף 17.
תוצאי התיישנות הרשעה
(א)
מידע על הרשעה שהתיישנה לא יובא בחשבון בין שיקוליו של מי שהיה זכאי לקבלו אילולא ההתיישנות.
(ב)
מי שיש עליו מידע אינו חייב לגלות הרשעה שהתיישנה למי שאינו רשאי להביאה בחשבון; שאלה בדבר עברו הפלילי תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שהתיישנה והנשאל לא ישא באחריות פלילית או אחרת מחמת שלא גילה אותה למי שאינו רשאי עוד להביאה בחשבון.
(ג)
פסלות שנפסל אדם בשל הרשעה לתקופה שנקבעה בחיקוק תפקע אם עברה על ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק זה.
תוצאי מחיקת הרשעה
(א)
מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לענין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסול שנפסל בשל ההרשעה, בין מכוח חיקוק ובין מכוח פסק דין, לרבות פסק דין בהליך משמעתי, בטל מיום המחיקה; אולם אין במחיקה כדי להשפיע על מה שנעשה עקב ההרשעה.
(ב)
ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי או לפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, אלא אם מסר אותה ביודעין מי שהרשעתו נמחקה.
(ג)
בהליך כאמור בסעיף קטן (ב) לא יישאל אדם שאלות לגילוי הרשעה שנמחקה, ואם נשאל לא יהיה חייב להשיב.
(ד)
שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה; על אף חובה המוטלת על פי דין או הסכם, לא ישא אדם באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלגלות הרשעה שנמחקה, והימנעות מלגלות הרשעה שנמחקה לא תיחשב כהעלמת עובדה.
(ה)
מידע על הרשעה שנמחקה לא יובא בחשבון לענין כל דין, אלא בידי גוף מן המפורטים בפרטים (ב) עד (ה) שבתוספת הראשונה.
מידע שנתקבל שלא על פי חוק זה
בעל סמכות על פי דין הפועל בסמכותו לא יביא בחשבון מידע שאינו זכאי לקבלו לפי חוק זה.
עונשין [תיקון: תשס״ח]
(א)
מי שהשיג או דרש מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו – מאסר שנה; בסעיף זה, ”מידע“ – רישומים אחרים כאמור בסעיף 1(ג) ופרטי רישום כאמור בסעיף 2.
(ב)
מי שהשיג או דרש מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו לשם העסקה או לשם קבלת החלטה בעניין האדם שהמידע נוגע לו, דינו – מאסר שנתיים; לעניין זה, לא יראו מי שעשה כאמור כזכאי לקבל מידע מן המרשם, בשל כך בלבד שהאדם שהמידע נוגע לו הסכים למסירת המידע.
שמירת סודיות
מי שקיבל לפי חוק זה מידע מן המרשם רואים אותו כמי שנמסר לו המידע בתנאי מפורש שעליו לשומרו בסוד ויחול עליו סעיף 119 לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
הוראות מעבר
(א)
פרטי רישום כאמור בסעיף 2, שרשמה המשטרה לפני תחילתו של חוק זה, רואים אותם כרשומים על פי חוק זה.
(ב)
לא יימסר מידע מן המרשם על עבירה שעבר קטין בהיותו מתחת לגיל שלוש עשרה.
סמכות שר המשפטים
שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות –
(1)
עוונות שלגביהם לא יירשמו פרטי רישום;
(2)
שינויים או סייגים בתוספות;
(3)
פרטי רישום שלא יימסר מידע עליהם או סייגים למסירת המידע;
(4)
עבירות או סוגי עבירות שהרשעה בהם לא תפסיק את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה.
ביצוע ותקנות
שר המשפטים ושר הפנים ממונים על ביצוע חוק זה, והם רשאים להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות בדבר אגרות שישלמו מבקשי מידע או עיון לפי חוק זה.
תיקון תקנות שעת חירום
תחילה
תחילתו של חוק זה שנתיים מיום 1 בחודש שלאחר פרסומו ברשומות.
פרסום
חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.
תוספת ראשונה (סעיף 5)
[תיקון: ק״ת תשמ״ח]
נשיא המדינה, ראש הממשלה או שר אחר שהחליטה עליו הממשלה לפי סעיף 12 לחוק יסוד: נשיא המדינה, או מי שהם הסמיכו לכך, לענין סמכות הנשיא לפי סעיף 11(ב) לאותו חוק וסעיף 18 לחוק זה;
יושב ראש הכנסת – לענין בחירת נשיא המדינה, וועדת הכנסת – לענין מינוי מבקר המדינה;
הממשלה – לענין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולענין סעיף 8 לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954;
[תיקון: תשע״א־2, ק״ת תשע״ב]
ועדת מינויים לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, חוק הדיינים, התשט״ו–1955, חוק הקאדים, התשכ״א–1961, חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1963, חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, וכן ועדה למינוי שופטים צבאיים שיכהנו בבתי משפט צבאיים באזור ומנהל בתי המשפט, ולגבי בית דין צבאי ובית משפט צבאי – גם מזכיר הוועדות;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
שר המשפטים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה, הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור כמשמעותה בסעיף 16א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969, ומנהל בתי המשפט לעניין סעיפים 10, 11 ו־15 לחוק האמור;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – מלמ״ב) – לעניין ביצוע תפקידיו על פי דין;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – לעניין ביצוע תפקידיו;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
שר, מנהל כללי או יועץ משפטי של משרד ממשלתי – לעניין מינוי לתפקיד שלא בדרך של מכרז שנעשה בידי שר או בידי הממשלה או מינוי הטעון את אישורה של הממשלה, למעט מינויים הנבדקים על ידי הוועדה לבדיקת מינויים; לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף 11 יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
[תיקון: ק״ת תשמ״ח, תשס״ד, ק״ת תשע״ב]
נציב שירות המדינה או מי שהוא מסמיך לכך – לגבי עובדי המדינה; מנהל לשכת נשיא המדינה – לגבי עובדי הלשכה; יושב־ראש הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי הכנסת; מבקר המדינה או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי משרד מבקר המדינה; נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי וסוהרי שירות בתי הסוהר; והכל לענין מינוי או ביטול מינוי, לענין עבודה של עובדים כאמור, וכן לענין עבודה, תפקיד או שירות, למען גוף מהגופים האמורים בפרט זה, בידי אדם אחר;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
היועץ המשפטי של רשות מקומית שהוא עובד הרשות – לעניין מינוי במכרז למשרת המנויות בסעיף 170(ב1)(1) לפקודת העיריות ובעלי תפקידים נוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף 170(ב1)(2) לפקודת העיריות, והיועץ המשפטי של משרד הפנים – לעניין מינוי במכרז למשרת יועץ משפטי של רשות מקומית; בפרט זה, ”רשות מקומית“ – כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978, למעט איגוד ערים; לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף 11 יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
מנהל רשות החברות הממשלתיות וכן מנהל כללי של חברה ממשלתית – לגבי מינוי של פקיד בכיר כמשמעותו בסעיף 32(א)(4) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975; לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף 11 יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
מנהל רשות החברות הממשלתיות – לגבי מינוי רואה חשבון בחברה ממשלתית לפי סעיפים 44 ו־46 לחוק החברות הממשלתיות ומינוי של יועץ משפטי לחברה ממשלתית לפי סעיף 47 לחוק האמור; לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף 11 יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
מנהל כללי של משרד ממשלתי או החשב הכללי או מי שאחד מהם הסמיך לכך – לענין התקשרות של המדינה, אם בשל נושא ההתקשרות נדרשת בדיקה מטעמים שבבטחון המדינה;
[תיקון: ק״ת תשע״ב, תשע״ו־3]
(הוראת שעה עד ליום 31 בדצמבר 2018): המנהל הכללי או ממונה הביטחון של גוף המנוי בתוספת הראשונה, בתוספת השנייה או בתוספת החמישית של החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998 – לענין מינוי עובדים או ביטול מינוים, או לענין ביצוע עבודה, תפקיד או שירות באותו גוף בידי אדם אחר שלגביו מבוקש המידע ולעניין ביצוע פעולות אבטחה כמפורט בחוק האמור; רשימת גופים אלה תפורסם ברשומות למעט אם אסור לפרסמה לפי כל דין; לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף 11 יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום, למעט לעניין הגופים המונחים על ידי שירות הביטחון הכללי, הרשות הלאומית להגנת הסייבר או מלמ״ב בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים וכן גופי תשתית ומעברי גבול המונחים על ידי המשטרה;
(הנוסח הרגיל): המנהל הכללי או ממונה הביטחון של גוף המנוי בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה של החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998 – לענין מינוי עובדים או ביטול מינוים, או לענין ביצוע עבודה, תפקיד או שירות באותו גוף בידי אדם אחר שלגביו מבוקש המידע ולעניין ביצוע פעולות אבטחה כמפורט בחוק האמור; רשימת גופים אלה תפורסם ברשומות למעט אם אסור לפרסמה לפי כל דין; לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף 11 יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום, למעט לעניין הגופים המונחים על ידי שירות הביטחון הכללי ומלמ״ב בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים וכן גופי תשתית ומעברי גבול המונחים על ידי המשטרה;
[תיקון: ק״ת תשע״ב, תשע״ו־2]
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
שר הביטחון או ראש הממשלה, לעניין סמכויותיהם לפי פרק ב׳ לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
מפקד צבאי או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין סמכויותיו לפי סעיפים 109, 110 ו־119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
שר המשפטים, לעניין הענקת סמכויות חקירה לפי חוק;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
השר לביטחון הפנים, לעניין הענקת סמכויות חקירה, עיכוב, מעצר או חיפוש לפי חוק;
בית משפט או בית דין באחת מאלה:
(1)
הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון;
(2)
הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי;
[תיקון: תשמ״ג]
היועץ המשפטי לממשלה ובא כוחו, מי שהיועץ המשפטי לממשלה אצל לו את סמכותו לעכב הליכים פליליים ותובע כאמור בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;
פרקליט צבאי, תובע צבאי;
[תיקון: תשנ״ב, תשס״ו, תשע״א־3]
תובע בבית דין למשמעת לפי חוק המשטרה, התשס״ו–2005;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
נאשם וסניגורו וכן עצור או בא כוחו – לענין מידע על הנאשם או העצור לצורך הליך שהוא מנהל;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
צוות מקצועי וועדת שחרורים לפי סעיפים 11, 32 ו־33 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001, מי שהוסמך על ידי שר הבריאות להגיש חוות דעת לפי סעיף 12(א) לחוק האמור, וכן ועדת שחרורים לפי סעיף 35 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
הגורם המוסמך להקל בעונש לפי סעיף 442, ועדה לעיון בעונש לפי סעיף 509 והועדה לאישור סניגורים לפי סעיף 317 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
ועדה לעיון בעבר הפלילי של חייל בראשות קצין חינוך ראשי והועדה המייעצת להתרת התחייבות של חייל בשירות קבע;
קצין מבחן;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
פוקד כמשמעותו בחוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב], או מי שהוא הסמיך לכך כפי שייקבע בפקודות הצבא;
פסיכיאטר מחוזי וועדה פסיכיאטרית כאמור בחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955, ופסיכיאטר שנתבקש מאת בית המשפט, מאת תובע או מאת סניגור לבדוק אדם שהואשם בפלילים;
[תיקון: תשמ״ג]
חוקר מדעי – בסוגי מחקר במקרים ובתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
האינטרפול והמשטרות המסונפות אליו, או רשות זרה אחרת שהמדינה התחייבה למסור לה מידע;
הממונה על המעונות לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971, לענין קטינים שבפיקוחו;
[תיקון: תשס״ד, ק״ת תשע״ב]
נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עצירים או אסירים, לענין החזקתם במשמורת חוקית;
[תיקון: ק״ת תשמ״ח, תש״ע]
הממונה על עבודת שירות כמשמעותו בסעיף 51יא לחוק העונשין, התשל״ז–1977, ועובדי מחלקתו שהוא הסמיך לכך, לגבי נאשם שנתבקשה בעניינו חוות דעת מטעם הממונה על עבודת שירות לפי סעיף 51ב(ב)(1) לחוק האמור, וכן לגבי עובד שירות כהגדרתו בסעיף 51א לאותו חוק;
[תיקון: תשס״ד־2, ק״ת תשע״ב]
ראש המטה הכללי וראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך לפי פקודות צבא ההגנה לישראל, בקשר לענייני כוח אדם שייקבעו בפקודות הצבא;
ראש שירותי בריאות הנפש לענין חוק כלי היריה, התש״ט–1949;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
מפקח עבודה אזורי ומפקח עבודה ראשי כמשמעותם בתקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ״ד–1994, לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי חוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954, וכן מי שהשר מינה לצורך מתן היתר לייבוא חומר נפץ לפי סעיף 9 לאותו החוק;
[תיקון: תשע״א, תשע״ז]
[תיקון: ק״ת תשמ״ח]
מנהל הרשות לשיקום האסיר (להלן – הרשות), כמשמעותו בסעיף 18 לחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ״ג–1983, ועובדי הרשות שהוא הסמיך לכך, לגבי אסירים שבטיפול הרשות;
[תיקון: תשס״ט, ק״ת תשע״ב]
מנהל הרשות להגנה על עדים, כמשמעותו בחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008, עובד בכיר באותה רשות שהוא הסמיכו לכך, עובד מבצעי של הרשות אשר המידע דרוש לו במסגרת תכנית ההגנה, כמשמעותה בחוק האמור, או גורם מוסמך במדינה אחרת אשר מנהל הרשות החליט כי העברת מידע אליו דרושה במסגרת תכנית ההגנה;
[תיקון: תשע״א־4]
קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו, מעריך מסוכנות, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר, מטפל ייעודי בקהילה למעט במרכז מורשה, וכן מטפל ייעודי בבית סוהר, לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006, לצורך מילוי תפקידיהם לפי הוראות החוק האמור;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים, עובד בנק ישראל שהוסמך על ידי הנגיד לעניין רישוי, מינוי או היתר, וחברי ועדת הרישיונות – לעניין רישוי והיתר לפי סעיפים 4, 6, 8, 34, 34א ו־36יא לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, ולעניין מינוי לפי סעיף 11א לפקודת הבנקאות, 1943, והכל על פי נהלים שייקבעו;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, ופקידי שומה שהוסמכו לערוך חקירות לפי סעיף 227 לפקודה האמורה, לצורך חקירה בעבירות שהם מוסמכים לחקור בהן על פי דין;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
המנהל כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, ובפקודת המכס, והממונים האזוריים, לצורך חקירה בעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
חוקר ברשות ניירות ערך שהסמיכו לכך יושב ראש הרשות כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, לצורך חקירה בעבירות על החוק האמור ובעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
חוקר ברשות הגבלים עסקיים כמשמעותו בסעיף 46(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988, לצורך חקירה בעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
עובדי מערכת הביטחון שהוסמכו לערוך חקירות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), לצורך חקירה בעבירות שהם מוסמכים לחקור בהן על פי דין;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
מפקח הגנת הסביבה כמשמעותו בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011, שהוסמך לערוך חקירות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), לצורך חקירה בעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
מבקר המשרד לביטחון הפנים והממונה על תלונות הציבור באותו משרד, לשם בירור תלונה או ביצוע ביקורת בעניינים הנוגעים למרשם הפלילי;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
המנהל הכללי של משרד החינוך (להלן – המשרד), מנהל אגף בכיר לביטחון במשרד או קצין הביטחון הארצי של המשרד, היועץ המשפטי של המשרד או עוזרו ומנהל אגף בכיר לכוח אדם בהוראה במשרד או מנהל גף הכפוף לו – לעניין מתן אישור העסקה לעובד חינוך לפי סעיף 16 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969, לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, עובד משרד האוצר שהוסמך לעסוק ברישוי וחברי הוועדה המייעצת לעניין רישוי מבטח לפי סעיפים 17, 22 ו־41י לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח), ולעניין רישוי חברה מנהלת לפי סעיפים 4 ו־8 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005 (להלן – חוק קופות גמל), מידע על נושאי משרה ומנהלי העסקים בתאגיד מבקש או במקרה של מבטח חוץ, מנהליו ומורשיו בישראל; וכן לעניין היתר לפי סעיפים 32 ו־33א לחוק הפיקוח על הביטוח וסעיף 9 לחוק קופות גמל, והכל על פי נהלים שייקבעו;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
הממונה על ענייני ההתמחות בלשכת עורכי הדין, לצורך קבלת החלטה בדבר רישום מתמחה ובדבר חברות בלשכת עורכי הדין בישראל לפי סעיפים 27, 44, 51 ו־52 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961; לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף 11 יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
מפקח לפי סעיף 7(א) לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, שהשר מינה לעניין זה, לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים וחוסים אחרים במסגרות הנתונות לפיקוחו;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
הוועדה למינוי קונסול כבוד במשרד החוץ – לעניין אישור מינוי קונסול כבוד של מדינה זרה;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
ראש הרשות המוסמכת כמשמעותה בסעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, לצורך קבלת החלטה בדבר העברת מידע ממאגר המידע לפי סעיף 30(ב) עד (ג1), (ה) ו־(ו) לחוק האמור, והכל על פי נהלים שייקבעו; לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף 11 יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
יושב ראש רשות ניירות ערך, חברי הרשות שמונו לפי סעיף 3 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 (להלן – חוק ניירות ערך) ועובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי – לעניין רישוי יועץ, משווק או מנהל תיקים שהוא תאגיד, לפי סעיפים 7(ד), 8(ג), ו־10(א1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995, ולעניין רישיון זירה לפי סעיפים 44יג, 44כג, 44כד ו־44כו לחוק ניירות ערך כנוסחם בחוק ניירות ערך (תיקון מס׳ 42), התש״ע–2010, מידע על בעל השליטה ונושאי משרה בתאגיד המבקש, ובעל שליטה בכל אחד מהם, והכל על פי נהלים שייקבעו;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
יושב ראש רשות ניירות ערך, עובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי, וחברי ועדת רישיונות שמונו לפי סעיף 12א לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994 – לעניין אישור נאמן לקרן, אישור מנהל קרן ומתן היתר שליטה במנהל קרן לפי סעיפים 9, 10א, 13, 15, 23ב ו־23ד לחוק האמור, מידע על בעל שליטה ונושא משרה בתאגיד המבקש, ובעל השליטה בכל אחד מהם ואדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהול מנהל הקרן, והכל על פי נהלים שייקבעו.
[תיקון: תשע״ו]
הממונה על רישוי אומנה כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016 – לעניין קביעת כשירות של אומנים כהגדרתם בחוק האמור.
[תיקון: ק״ת תשמ״ח]
הודעה על הסמכות לפי תוספת זו תפורסם ברשומות.
תוספת שניה (סעיף 8)
[תיקון: תשמ״ג]
תוספת שלישית (סעיף 11א)
היועץ המשפטי לממשלה, מי שהיועץ המשפטי לממשלה אצל לו את סמכותו לעכב הליכים פליליים ותובע כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, לצורך מילוי תפקידיהם;
הגופים המפורטים בסעיף 4(א) לחוק, לפי הכללים שנקבעו באותו סעיף;
קצין מבחן;
חוקר מדעי – בסוגי מחקר, במקרים ובתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
[תיקון: תשס״ט, ק״ת תשע״ב]
מנהל הרשות להגנה על עדים, כמשמעותו בחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008, עובד בכיר ברשות שהוא הסמיכו לכך, עובד מבצעי של הרשות אשר המידע דרוש לו במסגרת תכנית ההגנה, כמשמעותה בחוק האמור, או גורם מוסמך במדינה אחרת אשר מנהל הרשות החליט כי העברת מידע אליו דרושה במסגרת תכנית ההגנה;
[תיקון: תשע״א־4]
קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו, מעריך מסוכנות, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר, מטפל ייעודי בקהילה למעט במרכז מורשה, וכן מטפל ייעודי בבית סוהר, לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006, לצורך מילוי תפקידיהם לפי הוראות החוק האמור;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
פרקליט צבאי, תובע צבאי;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
ראש המטה הכללי וראש אגף כוח אדם בצבא ההגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך בהתאם לפקודות הצבא, לעניין תפקידים בעלי רגישות מיוחדת, כפי שייקבע בפקודות הצבא;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ״ב) – לעניין ביצוע תפקידיו על פי דין;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – לעניין ביצוע תפקידיו;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בתקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ״ד–1994, לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי חוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
נציב בתי הסוהר או ראש חטיבת המודיעין לגבי סוהרים בשירות בתי הסוהר, לעניין מינוי או ביטול מינוי וכן לעניין עבודה;
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
צוות מקצועי לפי סעיף 11 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001, לעניין שחרור על־תנאי של אסירים הנושאים עונש מאסר בשל עבירה מן העבירות המנויות בתוספת לאותו חוק.

נתקבל בכנסת ביום ט״ו באייר התשמ״א (19 במאי 1981).
  • מנחם בגין
    ראש הממשלה
  • יוסף בורג
    שר הפנים
  • משה נסים
    שר המשפטים
  • יצחק נבון
    נשיא המדינה
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
ענישה מקלה: עבודות שירות בלבד לנהג מונית שביצע ברכבו מעשים מגונים חמורים בקטינה אותה הסיע סגירת תיק פרקליטות לאם שנחשדה בתקיפת בתה הקטינה 4 חודשי עבודות שירות בלבד בעבירות של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש ואיומים סגירת תיק פלילי בהיעדר אשמה ללקוח שנחשד במעשה מגונה בקטינה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015