חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | פקודת המשקולות והמידות

פקודת המשקולות והמידות

פקודת משקולות ומידות, 1947

ע״ר 1947, תוס׳ 1, 2; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; תוס׳ ב׳, 22; ס״ח תש״ט, 1; ק״ת תשכ״ג, 1044.


פקודה הבאה לתקן ולאחד את החוק בעניין משקלות ומידות.

חוק יוחק בידי הנציב העליון לפלשתינה (א״י), בעצתו של הוועד היועץ שלה, לאמור:–


מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ט–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון, תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“, ייקרא מעתה ישראל. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון בפקודה זאת לשר המסחר והתעשיה (ע״ר תש״ח, 22). בהתאם לסעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“.


1.
שם קצר
הפקודה הזאת תיקרא פקודת המשקלות והמידות, 1947.
2.
פירוש [תיקון: תש״ח]
בפקודה הזאת –
”אימות־דיוק“ מובנו בדיקתם ובחינתם של משקל, מידה או מכונת שקילה כל־שהם, שלא נטבעו, שתוקנו או ששונו, כדי לטבוע בהם את מטבעת אימות־הדיוק באופן שנקבע;
”אימות־דיוק מחדש“ מובנו בדיקתם ובחינתם של משקל, מידה או מכונת־שקילה כל־שהם (להבדיל ממשקל, מידה או מכונת־שקילה שלא נטבעו, שתוקנו, או ששונו), שהוראו למבקר בהתאם לסעיף־קטן (4) של סעיף 7;
”ביקורת“ מובנה כל בדיקה ומבחן להבדיל מאימות־דיוקם או אימות־דיוקם מחדש של משקל, מידה או מכונת־שקילה כל־שהם;
”מבקר“ מובנו כל אדם, שאותו הרשה המפקח להיות מבקר של משקלות ומידות בהתאם לסעיף־קטן (2) של סעיף 6;
”מידה“, כוללת כלי־מדידה, דהיינו כל כלי המשמש למדידת אורך, שטח או כושר או מידת־גידול;
”מכונת־שקילה“ כוללת כל מאזניים, פלס, מוט־שקילה, טורטן וכן מכונה אחרת לקביעת משקל;
”מסחר“ מובנו כל הוצאה מרשות לרשות של קרקע או של כל דבר אחר במשקל או במידה, או כל חוזה, ממכר, מיקח או עיסוק בגין כל עבודות או סחורות הטעונים עשייה, עריכה, מכירה, מסירה, נשיאה, או הגעה לכלל הסכם במשקל או במידה;
”מפקח“ מובנו המפקח על משקלות ומידות, שאותו מינה שר המסחר והתעשיה בהתאם לסעיף־קטן (1) של סעיף 6;
”מקום“ או ”מקום ובניין“ כוללים כל מקום לשימוש במסחר, בין שהוא חנות ובין שהוא בניין, כלי־רכב או מקום שתחת כיפת השמים, ובין שהם פתוחים ובין שהם גדורים;
”משנה למפקח“ מובנו המשנה למפקח על משקלות ומידות, שאותו מינה שר המסחר והתעשיה בהתאם לסעיף־קטן (1) של סעיף 6;
”משקלות ומידות מטריים“ מובנם משקלות ומידות, שיחידותיהם נקובות בסעיף 3, על מכפלותיהם וחילוקיהם העשרוניים.
3.
תקנים של משקלות ומידות
התקנים של משקלות ומידות יהיו –
(א)
הקילוגראם כתקן של משקל: משקל הקילוגראם הוא משקלו של קילוגראם־התֶקֶן הבינלאומי, שהופקד במשרד הבינלאומי של משקלות ומידות;
(ב)
המטר כתקן של מידת אורך: אורך המטר הוא ארכו של מטר־התקן הבינלאומי, שהופקד במשרד הבינלאומי של משקלות ומידות;
(ג)
הליטר כתקן של קיבול: קיבול הליטר הוא קיבולו של ליטר־התקן הבינלאומי, שהופקד במשרד הבינלאומי של משקלות ומידות;
(ד)
המטר המרובע והדונם המטרי, הכולל אלף מטרים מרובעים, כמידת־תקן של שטח;
(ה)
הקאראט המטרי כמשקל־תקן לשקילת אבנים טובות: משקל הקאראט המטרי הוא משקל של מאתים מיליגראם.
4.
תקנים ישראליים [תיקון: תש״ח]
(1)
שר המסחר והתעשיה ישיג – ככל שיחייב צורך השעה – משקלות ומידות מטריים של תקנים, שדיוקם אומת במחלקת התקנים [במקור: של המניסטריון למסחר באנגליה], לפני שיוכנסו לשימוש.
(2)
המשקלות והמידות, שיושגו כן, יהיו התקנים הישראליים למשקל ומידה, ואותם יראו רואים – לכל הצרכים – כאמיתיים ומדויקים.
(3)
התקנים יהיו שמורים בהשגחתו של המפקח, ודיוקם יאומת מחדש במחלקת התקנים [במקור: של המניסטריון למסחר באנגליה], מזמן לזמן, ככל אשר יהיה שר המסחר והתעשיה עשוי להורות.
(4)
שר המסחר והתעשיה רשאי – בכל זמן – לבטל כל תקן, ולהורות שלא יוסיף לשמש כן.
5.
תקנים משניים [תיקון: תש״ח]
(1)
שר המסחר והתעשיה ישיג אותם העתקים של התקנים, או של מקצתם, ככל אשר יהי עשוי לראות לנכון, ויתקין את דבר אימותם ואימותם מחדש של אותם העתקים בידי המפקח או בידי מבקר, שאותו הרשה המפקח על־כך, ויגרום שאותם העתקים יאומתו כתקנים משניים באותו האופן, שיהיה עשוי לראותו נכון.
(2)
כל תקן משני, שהואמת כן, ישמש בבית־המשפט כעובדה שאינה צריכה ראייה.
(3)
שר המסחר והתעשיה רשאי – בכל זמן – לבטל כל תקן משני, ולהורות שלא יוסיף לשמש כן.
(4)
התקנים המשניים יהיו שמורים באותם מקומות וישמשו לאותם צרכים, שיהיה המפקח עשוי לקבעם מזמן לזמן.
(5)
המפקח ימציא – לאחר שתינתן הודעה מסתברת ולאחר שישולמו הדמים שנקבעו – כל תקן משני לכל אדם, שיגיש בקשה בכתב על המצאתו, לצורך בחינתם של כל משקל, מידה או מכונת־שקילה – בידי המפקח או מבקר שאותו הרשה המפקח על־כך – במקום שבו נשמר אותו תקן משני, או – לאחר תשלום כל הוצאה נוספת הכרוכה בכך – בכל מקום אחר, שיהיה המפקח עשוי לראותו נאות לצורך ההוא.
6.
מפקח, משנה למפקח ומבקרים של משקלות ומידות [תיקון: תש״ח]
(1)
שר המסחר והתעשיה ימנה מפקח על משקלות ומידות ומשנה למפקח על משקלות ומידות ולמפקח ולמשנה למפקח יהיו נודעים כל כוחותיו של מבקר.
(2)
המפקח רשאי להרשות בכתב לכל אדם, כי יהיו נודעים לו כוחותיו של מבקר משקלות ומידות, כולם או מקצתם, בין בכל ישראל ובין בחלק כל־שהוא שלה, ולאחר־מכן יהיו נודעים לאותו אדם אותם כוחות בהתאם לכך.
(3)
מבקר רשאי לבקר – בכל זמן מסתבר – כל משקלות, מידות או מכונות־שקילה, שבהם יש לו סיבה מסתברת להאמין כי הם משתמשים או שמורים לצרכי מסחר, או שמורים לממכר, או שהם נמצאים בכל מקום המשמש למסחר, או לממכר של משקל, מידה או מכונת־שקילה כל־שהם, ולצרכי אותה ביקורת הוא רשאי להיכנס לכל מקום, שבו יש לו סיבה מסתברת להאמין כי שמורים שם כל משקל, מידה או מכונת־שקילה כאלה, ולחפש בו, והוא רשאי לשים־יד על, ולעכב, כל משקל, מידה או מכונת־שקילה, שבגינם יש לו סיבה מסתברת להאמין כי בוצעה בהם עבירה על קביעה כל־שהיא מקביעותיה של הפקודה הזאת.
7.
אימות־דיוק ואימות־דיוק מחדש [תיקון: תש״ט]
(1)
מבקר יבדוק כל משקל או מידה מטריים וכל מכונת־שקילה, שיוראו לו לצורך אימות־דיוקם או אימות־דיוקם מחדש, וגם – מתוך כפיפות להוראה כל־שהיא, שיהיה המפקח עשוי להוציאה, בין בדרך־כלל ובין בכל מקרה מיוחד כל־שהוא – יעמיד במבחן אותם משקל, מידה או מכונת־שקילה, באופן שנקבע, וכן – אם ימצא שהם ממלאים אחר הכללים הכלולים בתוספות השלישית, הרביעית, החמישית או השישית, או כללים כל־שהם, שהותקנו לפי סעיף 14, ועדיין לא נטבעו – יטבע בהם מטבעת באופן שנקבע.
(2)
המבקר ימסור לאדם, המראה לו אותם משקל, מידה או מכונת־שקילה, תעודת־אישור בטופס הקבוע, או = אם אותו אדם כבר אוחז בתעודת־אישור – ירשום באותה תעודת־אישור את תוצאת אימות־הדיוק או אימות־הדיוק מחדש, הכל לפי העניין, ויחתום על תעודת־האישור ויצייננה בתאריך.
(3)
תעודת־האישור תשמש פנקס־רישום של כל משקלות, מידות ומכונות־שקילה, שבהם אוחז אדם כל־שהוא לשם שימוש במסחר, והמבקר ירשום בה את תוצאותיהם של כל אימות־דיוק, אימות־דיוק מחדש וביקורת, וכל שינוי העשוי לקרות בכתב־המשמש של כל משקלות, מידות ומכונות־שקילה של אותו אדם. תעודת־האישור תוצג במקום נראה לעין במקום שבו שמורים אותם משקלות, מידות או מכונות־שקילה, והמבקר ישמור בידו העתק של אותה תעודת־אישור לצרכי פיקוח.
(4)
כל אדם האוחז בכל משקל, מידה או מכונת־שקילה לשם שימוש במסחר, יַראם למבקר לשם אימות־דיוקם מחדש באותו תאריך ובאותם זמן ומקום, שיודיעם המפקח בהודעה ברשומות [במקור: עיתון], או באותו אופן אחר, שיהיה המפקח עשוי לראותו לנכון:
בתנאי שאותו אימות־דיוק מחדש של כל משקל, מידה או מכונת־שקילה לא ייערך יותר מפעם אחת לכל שנת־לוח.
(5)
אותם דמים, שיהיו עשויים להיקבע, יהיה משתלמים תמורת אימות־דיוק וטביעה, או אימות־דיוק מחדש, של כל משקל, מידה או מכונת־שקילה, בין שנמצאו באותם אימות־דיוק או אימות־דיוק מחדש מדוייקים, ובין שנמצאו בלתי־מדוייקים או לקויים, בין שנטבעו ובין שלא נטבעו, והמבקר ירשום את תשלומם כל אותם דמים בתעודת־האישור.
8.
משקלות ומידות שבהם משתמשות מחלקה ממשלתית או רשות מקומית [תיקון: תש״ח]
(1)
כל מחלקה של הממשלה וכל מועצת עירייה או מועצה מקומית או רשות מקומית אחרת תשתמשנה – לצרכי שקילה או מדידה – רק במשקלות ובמידות מטריים או במכונות־שקילה שדורגו בשיטה המטרית, וכן תשתמשנה רק בערכים נקובים מטריים של משקל או מידה לצורך עשייתו, עריכתו או נקיבתו של כל דבר הנעשה, נערך או ניקב במשקל או במידה:
בתנאי כי –
(א)
שום דבר שבסעיף־הקטן הזה לא יפגע בתקפם החוקי של זכות, העברה או חוזה כל־שהם בקרקע, או הנוגעים בקרקע, אשר כבר היתה מוגדרת – בתאריך תחילת תקפה של פקודת המשקלות והמידות – בדונמים, להבדיל מדונמים מטריים, או בכל מידת־שטח אחרת, שהיתה קיימת בתאריך האמור;
(ב)
שר המסחר והתעשיה רשאי לפטור – בצו, בין בדרך־כלל ובין במיוחד – כל טראנסאקציה, או סוג של טראנסאקציות, מקביעותיו של הסעיף־הקטן הזה, בין ביחס לישראל כולה ובין ביחס לחלק כל־שהוא ממנה.
(2)
בתאריך שבו הוכרז – בצו שהותקן לפי סעיף־קטן (2) של סעיף 10 – כי השימוש, בחלק כל־שהוא של ישראל, בכל משקל, מידה או מכונת־שקילה, שלא אומת דיוקם ולא נטבעו באופן שנקבע, הוא שימוש שלא־בהיתר, או לאחר אותו תאריך, תשתמשנה כל מחלקה של הממשלה וכל מועצת עירייה או מועצה מקומית או רשות מקומית אחרת רק באותם משקלות, מידות או מכונות־שקילה, שהם מסוג הנקיבה, ההרכב, הדגם והערך הנקוב שנקבעו, ואומת דיוקם ונטבעו באופן שנקבע.
9.
שווי־ערך מטריים של משקלות ומידות אמפריאליים ואמריקאניים נהוגים
(1)
המשקלות והמידות הנהוגים בישראל יהיו רואים אותם כשווי־ערך למשקלות ומידות מטריים בהתאם לטבלה הכלולה בחלק א׳ של התוספת הראשונה.
(2)
משקלות ומידות אמפריאליים ואמריקאניים יהיו רואים אותם כשווי־ערך למשקלות ומידות מטריים בהתאם לטבלה הכלולה בחלק ב׳ של התוספת הראשונה.
כוחו של שר המסחר והתעשיה לעשות שימוש בשיטה מטרית, אימות־דיוק וטביעה – חובה על הכול [תיקון: תש״ח]
(1)
אם – בכל זמן – סבור שר המסחר והתעשיה כי מן הרצוי לאסור את השימוש בכל משקלות ומידות, שאינם משקלות ומידות מטריים, רשאי הוא להכריז בצו, כי – החל מתאריך, שיש לנקוב באותו צו, ובאותם סיוגים והוצאות מן הכלל לגבי חלותה של השיטה המטרית במשקלות ובמידות, שיהיו עשויים להינקב באותו צו – יהיה השימוש במשקלות ומידות כל־שהם, להבדיל ממשקלות ומידות מטריים, שימוש שלא־בהיתר, ולאחר־מכן יהיו רואים כל חוזה או עיסוק בעבודות או סחורות כל־שהם, העברת קרקע, או דבר אחר, העומדים להיות מבוצעים, נעשים או נערכים במשקל או במידה, ועליהם חל אותו צו, כמבוצעים, נעשים או נערכים לפי משקלות או מידות מטריים, שאם־לא־כן יהיו מבוטלים.
(2)
אם – בכל זמן – סבור שר המסחר והתעשיה, כי מן הרצוי לאסור על השימוש בכל משקל, מידה או מכונת־שקילה, שלא אומת דיוקם ולא נטבעו בהתאם לכללים הכלולים בתוספות השלישית, הרביעית, החמישית או השישית, או לכללים כל־שהם, שהותקנו לפי סעיף 14, יהיה רשאי להכריז בצו, כי – החל מהתאריך, שיש לנקבו באותו צו, ובאותם סיוגים או הוצאות מן הכלל, שיהיו עשויים להינקב באותו צו – יהיה השימוש בכל משקל, מידה או מכונת־שקילה, שלא אומת דיוקם ולא נטבעו באופן שנקבע, שימוש שלא־בהיתר.
(3)
כל צו לפי סעיף־קטן (1) או (2) עשוי לחול רק על כל משקלות או מקצתם, או רק על כל מידות או מקצתן, או רק על כל מכונות־שקילה או מקצתן, ובין על כל ישראל ובין על חלק כל־שהוא ממנה.
עבירות וענשים
(1)
כל אדם, המתרשל או המסרב מלהראות למבקר – לשם ביקורת – כל משקל, מידה או מכונת־שקילה שבאחיזתו או במקומו, או הנמצאים אותה שעה בשליטתו, או המסרב להתיר למבקר לבקר, או לשים יד על, ולעכב, כל משקל, מידה או מכונת־שקילה, או מכשיל או מפריע באופן אחר מבקר הפועל לפי הפקודה הזאת, ייאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין, יהיה צפוי לקנס של מאה לירות או למאסר של שישה חדשים, או לאותם שני ענשים כאחד.
(2)
כל אדם, המתרשל או המסרב מלהראות למבקר – לשם אימות־דיוק – כל משקל, מידה או מכונת־שקילה שבאחיזתו – לשימוש במסחר – בתאריך ובזמן ובמקום, שעליהם הודיע המפקח בהתאם לסעיף קטן (4) של סעיף 7, ייאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין, יהיה צפוי לקנס של חמישים לירות או למאסר של שלושה חדשים, או לאותם שני ענשים כאחד.
(3)
כל אדם, אשר – מיד לאחר שתיקן, או שינה, כל משקל, מידה או מכונת־שקילה – מתרשל או מסרב מלהראות אותם משקל, מידה או מכונת־שקילה למבקר, כדי שימחוק את טביעת־אימות־הדיוק שבהם, או – בתאריך שבו הוכרז בצו, שניתן לפי סעיף־קטן (2) של סעיף 10, כי למן אותו תאריך ואילך יהיה השימוש בחלק כל־שהוא של ישראל בכל משקל, מידה או מכונת־שקילה שלא אומת דיוקם ולא נטבעו, בהתאם לכללים הכלולות בתוספות השלישית, הרביעית, החמישית או השישית, או לכללים כל־שהם, שהותקנו לפי סעיף 14, שימוש שלא־בהיתר, או לאחר התאריך ההוא – מתרשל או מסרב מלהראות אותם משקל, מידה או מכונת־שקילה למבקר לשם אימות־דיוקם, ייאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין, יהיה צפוי לקנס של חמישים לירות או למאסר של שלושה חדשים, או לאותם שני ענשים כאחד.
(4)
כל אדם, שבאחיזתו נמצאים לשם שימוש במסחר כל משקל, מידה או מכונת־שקילה, ואשר – ללא סיבה או תירוץ מסתברים – אינו תימצא באחיזתו תעודת־האישור, הנקובה בסעיפים־קטנים (2) ו־(3) של סעיף 7, או שהוא מתרשל או מסרב מלהציג אותה תעודת־אישור במקום ניכר לעין במקומו, בהתאם לסעיף־קטן (3) של סעיף 7, או שהוא מסרב מלהראות אותה תעודת־אישור למבקר, משדרש ממנו מבקר לעשות כן, ייאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין, יהיה צפוי לקנס של חמישים לירות.
(5)
כל אדם, המשתמש – או אוחז לשם שימוש – במסחר בכל משקל, מידה או מכונת־שקילה כוזבים או מעוולים, ייאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין, יהיה צפוי לקנס של מאה לירות או למאסר של שישה חדשים, או לאותם קנס ומאסר כאחד.
(6)
כל אדם, המתקין, מוכר, או גורם שיותקנו או יימכרו, ביודעים כל משקל, מידה או מכונת־שקילה כוזבים או מעוולים, ייאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין, יהיה צפוי לקנס של מאתיים לירות או למאסר של שנה אחת או לאותם קנס ומאסר כאחד.
(7)
כל אדם, שללא הרשאה בהיתר משנה או גורם שישונו כל משקל, מידה או מכונת־שקילה טבועים, ועל־ידי־כך הוא עושה אותם כוזבים או מעוולים, וכל אדם, המשתמש, מוכר, או מעביר מרשותו באופן אחר, ביודעים אותם משקל, מידה או מכונת־שקילה, שנעשו כוזבים או מעוולים, ייאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין, יהיה צפוי לקנס של מאתיים לירות או למאסר של שנתיים או לאותם קנס ומאסר כאחד.
(8)
כל אדם, המבצע, או גורם שתבוצע, מרמה ביודעים בשימושם של כל משקל, מידה או מכונת־שקילה, ייאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין, יהיה צפוי לקנס של מאתיים לירות או למאסר של שנתיים או לאותם קנס ומאסר כאחד.
(9)
כל אדם, המזייף או מחקה מתוך זיוף, או גורם שיזוייפו או יחוקו מתוך זיוף, או עוזר ביודעים לזייף או לחקות מתוך זיוף, כל מטבעת או סימן, המשמשים בטביעתם או סימונם של כל משקל, מידה או מכונת־שקילה לפי הפקודה הזאת, ייאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין, יהיה צפוי לקנס של מאתיים לירות או למאסר של שנתיים, או לאותם קנס ומאסר כאחד.
(10)
כל אדם, המשתמש, מוכר, או מעביר מרשות לרשות, ביודעים כל משקל, מידה או מכונת־שקילה, שניתנו בהם כל טביעה או סימן מזוייפים, או שחוקו מתוך זיוף, ייאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין, יהיה צפוי לקנס של מאתיים לירות או למאסר של שנתיים, או לאותם קנס ומאסר כאחד.
(11)
כל אדם, אשר – בתאריך שבו הוכרז בצו, שניתן לפי סעיף־קטן (1) של סעיף 10, כי למן התאריך ההוא ואילך יהיה השימוש בחלק כל־שהוא של ישראל בכל משקל או מידה, שאינם משקל ומידה מטריים, שימוש שלא־בהיתר, או לאחר התאריך ההוא – משתמש, או אוחז לשם שימוש, במסחר באותו חלק של ישראל – בניגוד לאותו צו – כל משקל או מידה, שאינם משקל או מידה מטריים, או כל מכונת0שקילה, המצויידת בכל קנה־מידה שדורג לפי שיטה כל־שהיא, שאינה השיטה המטרית, ייאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין, יהיה צפוי לקנס של חמישים לירות.
(12)
כל אדם, אשר – בתאריך שבו הוכרז בצו, שניתן לפי סעיף־קטן (1) של סעיף 10, כי למן התאריך ההוא ואילך יהיה השימוש בחלק כל־שהוא של ישראל בכל משקל או מידה, שאינם משקל או מידה מטריים, שימוש שלא־בהיתר, או לאחר התאריך ההוא – מבצע, עושה או ערך בחלק ההוא של ישראל כל חוזה, ממכר או עיסוק, לפי כל ערך נקוב של משקל או מידה שאינו מטרי, בגין כל עבודה או סחורות, העברת קרקע או דבר אחר, שיש לעסוק בהם, לעשותם או לערכם במשקל או במידה, ושעליהם חל אותו צו, ייאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין, יהיה צפוי לקנס של חמישים לירות.
(13)
כל אדם, אשר – בתאריך שבו הוכרז בצו, שניתן לפי סעיף־קטן (2) של סעיף 10, כי למן התאריך ההוא ואילך יהיה השימוש בחלק כל־שהוא של ישראל בכל משקל, מידה או מכונת־שקילה, שלא אומת דיוקם ולא נטבעו בהתאם לכללים הכלולים בתוספות השלישית, הרביעית, החמישית או השישית או לכללים כל־שהם, שהותקנו לפי סעיף 14, שימוש שלא־בהיתר, או לאחר התאריך ההוא – משתמש, או אוחז לשם שימוש, במסחר בחלק ההוא של ישראל – בניגוד לאותו צו – בכל משקל, מידה או מכונת־שקילה כאלה, שאינם מסוג הנקיבה, ההרכב, הדגם או הערך הנקוב שנקבעו, או שלא אומת דיוקם ולא נטבעו באופן שנקבע, ייאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין, יהיה צפוי לקנס של חמישים לירות או למאסר של שלושה חדשים או לאותם קנס ומאסר כאחד.
(14)
כל אדם, אשר – בתאריך שבו הוכרז בצו, שניתן לפי סעיף־קטן (2) של סעיף 10, כי למן התאריך ההוא ואילך יהיה השימוש בחלק כל־שהוא של ישראל בכל משקל, מידה או מכונת־שקילה, שלא אומת דיוקם ולא נטבעו בהתאם לכללים הכלולים בתוספות השלישית, הרביעית, החמישית או השישית או לכללים כל־שהם, שהותקנו לפי סעיף 14, שימוש שלא־בהיתר, או לאחר התאריך ההוא – מוכר, או אוחז לשם ממכר, או מעביר מרשות לרשות באופן אחר, בכל מקום שהוא בישראל, כל משקל, מידה או מכונת־שקילה כאלה שאינם מסוג הנקיבה, ההרכב, הדגם או הערך הנקוב שנקבעו, או שלא אומת דיוקם ולא נטבעו באופן שנקבע, ייאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין, יהיה צפוי לקנס של חמישים לירות או למאסר של שלושה חדשים או לאותם קנס ומאסר כאחד.
כוחו של בית־משפט עם החיוב בדין
מקום שיצא אדם חייב בדינו בפני בית־משפט כל־שהוא על עבירה כל־שהיא, לפי הפקודה הזאת, רשאי בית־המשפט –
(א)
להכריז על שמיטתם של כל משקל, מידה ומכונת־שקילה, שבגינם בוצעה העבירה;
(ב)
לגרום לפרסומו של החייב בדין באותו אופן שימצאהו רצוי.
אימתי אדם מוחזק שהוא אוחז במשקולות וכו׳
(1)
מקום שנמצאו כל משקל, מידה או מכונת־שקילה באחיזתו של אדם כל־שהוא, העוסק במסחר או במקומו, או על מקומו, של אדם כל־שהוא, המשמש למסחר, יהיו רואים אותו אדם – עד שיוכח היפוכו של דבר – כאילו נמצאים אותם משקל, מידה או מכונת־שקילה באחיזתו לשם שימוש במסחר.
(2)
מקום שנמצאו כל משקל, מידה או מכונת־שקילה באחיזתו של אדם כל־שהוא, העוסק בממכר משקלות, מידות או מכונות־שקילה, או במקומו, או על מקומו של אדם כל־שהוא, המשמש לממכר משקלות, מידות או מכונות־שקילה, יהיו רואים אותו אדם – עד שיוכח היפוכו של דבר – כאילו נמצאים אותו משקל, מידה או מכונת־שקילה באחיזתו לשם ממכר.
(3)
כל אדם, המסיר כל טביעה או סימן מכל משקל, מידה או מכונת־שקילה, ומכניס אותם טביעה או סימן במשרל, מידה או מכונת־שקילה אחרים, יהיו רואים אותו כאילו זייף טביעה או סימן בגדר מובנו של סעיף־קטן (9) מסעיף 11.
כללים [תיקון: תש״ח]
המפקח רשאי – באישורו של שר המסחר והתעשיה – להתקין כללים לכל הצרכים הבאים או מקצתם:–
(א)
לקביעת נקיבותיהם, הרכביהם, ערכיהם הנקובים וכושריהם וקיבוליהם של משקלות, מידות ומכונות־שקילה;
(ב)
לקביעת הפרוצידורה באימות־דיוקם וטביעתם, אימות־דיוקם מחדש, התאמתם, ביקרתם והעמדתם במבחן של משקלות, מידות ומכונות־שקילה, לרבות תכנית־צורתה של מטבעת אימות־הדיוק;
(ג)
לקביעת המסיבות שבו תימחק טביעת אימות־דיוק ואופן המחיקה;
(ד)
לקביעת הרגישות הנדרשת וגבולות הטעות שיש להתירם באימות־דיוק, באימות־דיוק מחדש או בביקורת, בין בדרך־כלל ובין בגין מסחר כך־שהוא;
(ה)
לצמצום השימוש בסימנים בכל משקל, מידה או מכונת־שקילה;
(ו)
לקביעת הדמים, שיש לשלמם תמורת המצאתם של תקנים משניים, ותמורת אימות־דיוקם והטבעתם, אימות־דיוקם מחדש, התאמתם והעמדתם במבחן של משקלות, מידות ומכונות־שקילה;
(ז)
לקביעת טפסיה ופרטיה של תעודת־האישור, הנקובה בסעיפים־קטנים (2) ו־(3) של סעיף 7;
(ח)
למתן מפקות לפקודה הזאת בדרך־כלל:
בתנאי, שיהיו עומדים בתקפם הכללים הכלולים בתוספות השנייה, השלישית, הרביעית, החמישית והשישית, עד־אשר ישונו או יפקעו בכל כללים כאלה.
איסור להתקין חוקי־עזר המתייחסים למשקלות או מידות
למרות כל דבר הכלול בכל פקודה או חוק אחרים שלא יהיה מותר לכל מועצת עירייה, מועצה מקומית או רשות מקומית אחרת להתקין כל חוק־עזר, המתייחסים למשקלות או מידות.
הפקעה
פקודת המשקלות והמידות, 1944, מופקעת בזה.
תוספת ראשונה (סעיף 9)
משקלות.
(I)
המשמשים בכל רחבי ישראל.
1 דרהם=3.205 גראמים.
1 אוקה=1.282 קילוגראמים.
1 רוטל=12 אוקיות.
1 קנטר=100 רוטל.
(II)
המשמשים בישראל הצפונית.
1 אוקיה (צפונית)=213.7 גראמים.
1 רוטל (צפוני)=2.564 קילוגראמים.
1 קנטר (צפוני)=256.4 קילוגראמים.
(III)
המשמשים בישראל הדרומית, להוציא את חברון.
1 אוקיה (דרומית)=240.4 גראמים.
1 רוטל (דרומי)=2.885 קילוגראמים.
1 קנטר (דרומי)=288.5 קילוגראמים.
(VI)
המשמשים בחברון.
1 אוקיה (חברונית)=267.1 גראמים.
1 רוטל (חברוני)=3.205 קילוגראמים.
1 קנטר (חברוני)=320.5 קילוגראמים.


מידות אורך ושטח.
1 אמה (מידת אריג)=67.76 סנטימטרים.
1 אמה (מידת קרקע)=75.80 סנטימטרים.
1 אמה מרובעת (מידת קרקע)=0.575 מטר מרובע.
1 דונם (תורכי)
= 1,600 אמות מרובעות
=919.3 מטרים מרובעים.
1 דונם (מטרי)=1,000 מטרים מרובעים.


משקלות.
1 גראן=64.8 מיליגראמים.
1 דרהם=1.772 גראם.
1 אונקיה (משקל אוורדיפוא)=28.35 גראם.
1 אונקיה (טרוי)=31.104 גראם.
1 ליטרה (פונט)=453.592 גראם.
1 סטון=6.35 קילוגראמים.
1 רביעית=12.7 קילוגראמים.
1 משקל־האמה=50.8 קילוגראמים.
1 טונה (ארוכה) (אימפריאלית)=1.016 טונות מטריות.
1 טונה (קצרה) (ארצות הברית של אמריקה וקנדה)=1.907 טונות מטריות.
מידות אורך.
1 אצבע (אינץ׳)=2.54 סנטימטרים.
1 רגל (פוט)=30.48 סנטימטרים.
1 יארד=91.44 סנטימטרים.
1 מיל=1.609 קילומטרים.


מידות שטח.
1 אצבע מרובעת (אינץ׳ מרובע)=6.452 סנטימטרים מרובעים.
1 רגל מרובעת (פוט מרובע)=929.030 סנטימטרים מרובעים.
1 יארד מרובע=0.836 מטר מרובע.
1 אקר=0.405 הקטר.
1 מיל מרובע=529 הקטרים.


מידות קיבול.
(I)
מידות אימפריאליות.
1 גיל=142 מיליליטרים.
1 פינטה (פינט)=568 מיליליטרים.
1 קוורטה (קוורט)=1.136 ליטרים.
1 גאלון=4.546 ליטרים.
1 פק=9.092 ליטרים.
1 בושל=36.368 ליטרים.
(II)
מידות של ארצות הברית של אמריקה.
1 גיל=118 מיליליטרים.
1 קוורטה (קורט)=473 מיליליטרים.
1 פינטה (פינט)=946 מיליליטרים.
1 גאלון=3.785 ליטרים.
1 פק=7.57 ליטרים.
1 בושל=30.28 ליטרים.
(III)
מידות אימפריאליות ושל ארצות הברית של אמריקה.
1 אונקיה נוזלים=28.412 מיליליטרים.
1 אצבע מעוקבת (אינץ׳ מעוקב)=16.387 סנטימטרים מעוקבים.
1 רגל מעוקבת (פוט מעוקב)=28.317 דסימטרים מעוקבים.
1 יארד מעוקב=0.765 מטר מעוקב.
הערה: מקום שלא צויינה כל ארץ, שווי־הערך המטריים הם אותם שווי־הערך למשקלות ומידות האימפריאליים ולאלה של ארצות־הברית של אמריקה, בקנדה, משמשים המשקלות והמידות האימפריאליים להוציא את הטונה האימפריאלית (הארוכה), שבמקומה משמשת הטונה של ארצות־הברית של אמריקה (הקצרה).
תוספת שנייה (סעיף 14)
[תיקון: ק״ת תשכ״ג]
תוספת שלישית (סעיף 14)

כללי המשקלות והמידות (משקלות מטריים), 1947 – בוטלו.

[תיקון: ק״ת תשכ״ג]
תוספת רביעית (סעיף 14)

כללי המשקלות והמידות (מידות־אורך), 1947 – בוטלו.

[תיקון: ק״ת תשכ״ג]
תוספת חמישית (סעיף 14)

כללי המשקלות והמידות (מידות־קיבול), 1947 – בוטלו.

[תיקון: ק״ת תשכ״ג]
תוספת שישית (סעיף 14)

כללי המשקלות והמידות (מכונות־שקילה), 1947 – בוטלו.


14 במארס, 1947
  • א. ג. קאנינגהאם
    נציב עליון
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
מקרה של גניבה על ידי עובד הסתיים בהסדר פשרה ומבלי שהוגשה נגדו תלונה במשטרה שחרור ממעצר חשוד בעבירות מע"מ בהיקף של למעלה מ-20 מיליון ש"ח אי הרשעה בעבירות של גניבה והונאה בכרטיסי אשראי סגירת תיק פלילי ללקוח שנחקר בגין הטרדה מינית באינטרנט

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015