חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק נתיבים מהירים

חוק נתיבים מהירים

חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000

1.
הגדרות [תיקון: תשס״ו]
בחוק זה –
”אגרה“ – תשלום בעד נסיעת רכב בנתיב מהיר כאמור בסעיף 3(א);
”אמצעי זיהוי“ – אמצעי המיועד לשמש לזיהוי המנוי לצורך חיובו בתשלום אגרה וחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, שאושר על ידי הרשות הממונה לפי הוראות סעיף 2ד(ג)(2);
”בעל זיכיון“ – מי שבידו הסמכות להפעיל נתיב מהיר, אחד או יותר, כאמור בסעיף 2א;
”בעל רכב“ – הבעל הרשום ברישיון הרכב;
”דרך“ ו”רכב“ – במשמעותם בפקודת התעבורה (להלן – פקודת התעבורה);
”הסכם“ – הסכם להסדרת חיובים, כמשמעותו בסעיף 3ג;
”הרשות הממונה“ – מי שמונה לפי הוראות סעיף 2ד(א) או 2ה(ב), לפי הענין;
”חוב חלוט“ – חיוב שלא הוגש לגביו ערר כאמור בסעיף 4ח וחלף המועד להגשת ערר כאמור, או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן עוד לערער על ההחלטה שניתנה לגביו, או שניתן לגביו פסק דין חלוט;
”חוזה זיכיון“ – חוזה בין הממשלה בשם המדינה לבין בעל זיכיון, כאמור בסעיף 2ב;
”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”חיוב“ – חיוב בתשלום אגרה, או פיצוי והחזר הוצאות כמשמעותם בסעיף 4א, או חיוב בהפקדת עירבון לפי הוראות חוק זה;
”חייב“ – כמשמעותו בסעיף 3ד;
”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה;
”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם עם בעל הזיכיון;
”נתיב“ – חלק מרוחבה של דרך, בין שהוא מסומן ובין שאינו מסומן, המספיק לתנועת טור אחד של רכב למעט רכב הנע על שני גלגלים;
”נתיב חדש“ – נתיב שלפחות 80% מאורכו נסלל לראשונה לאחר יום התחילה, וכן נתיב כלשהו אחר בדרך, אם באותה דרך נסלל לאחר יום התחילה לפחות 80% מאורכו של נתיב אחר באותו כיוון נסיעה;
”עירבון“ – סכום שיש להפקידו אצל בעל הזיכיון, כנגד קבלת אמצעי זיהוי;
”פיקדון“ – סכום המופקד אצל בעל זיכיון על פי הסכם, המתחדש מעת לעת והמשמש לכיסוי חיוביו של מנוי;
”פקח“ – מי שהוסמך כפקח לפי הוראות סעיף 4ג;
”נתיב מהיר“ – נתיב שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה ושניתנת בו עדיפות לנסיעת רכב ציבורי;
”רכב ציבורי“ – כהגדרתו בפקודת התעבורה וכן רכב המיועד להסעת 20 אנשים או יותר, נוסף על הנהג;
”רכב שיוך“ – רכב שנקבע בהסכם כרכב שאליו ייוחסו החיובים אשר בהם יחויב המנוי, לצורך אכיפתם;
”השר“ – שר התחבורה.
2.
קביעת נתיבים מהירים [תיקון: תשס״ו]
השר רשאי לקבוע כי נתיב חדש, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – גם נתיב שאינו נתיב חדש, אחד או יותר בדרך, יהיה נתיב מהיר, לתקופה שיקבע, ושלא תעלה על 30 שנים מהמועד שאושר על ידי הרשות הממונה כמועד הפעלתו; הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מועד ההפעלה.
בעל זיכיון [תיקון: תשס״ו]
(א)
נתיב מהיר יופעל על ידי בעל זיכיון.
(ב)
בעל הזיכיון יהיה חברה שהתאגדה בישראל, שהתקשרה בחוזה זיכיון עם ממשלת ישראל לצורך הפעלת נתיב מהיר, אחד או יותר.
(ג)
ההתקשרות בחוזה הזיכיון תהיה לפי הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992.
(ד)
תקופת הפעלתו של נתיב מהיר על ידי בעל הזיכיון תיקבע בחוזה הזיכיון, ובלבד שלא תעלה על התקופה שקבע השר לפי הוראות סעיף 2 לענין אותו נתיב מהיר.
חוזה הזיכיון [תיקון: תשס״ו]
חוזה הזיכיון יקבע את זכותו של בעל הזיכיון לגבות ולקבל אגרה וחיובים אחרים, ויכלול את חובותיו וזכויותיו של בעל הזיכיון לענין הנתיב המהיר והמיתקנים הדרושים לתפעולו התקין, לרבות את אלה:
(1)
תכנונם, בנייתם, הפעלתם, אחזקתם ושיפורם של הנתיב המהיר והמיתקנים כאמור;
(2)
מניעת מפגעים סביבתיים ובטיחותיים בנתיב המהיר ובסביבתו;
(3)
חובת ביטוח מתאים, לרבות לצד שלישי;
(4)
הסכומים שישולמו למדינה על ידי בעל הזיכיון או שישולמו לבעל הזיכיון על ידי המדינה, המועדים לתשלומם ואופן ביצוע התשלומים;
(5)
אופן החיוב באגרה וקביעת הדרכים לגבייתה, לרבות באמצעות מערכת המופעלת באופן אלקטרוני או באופן אחר (בחוק זה – מערכת גביית האגרה);
(6)
העילות שבשלהן רשאית המדינה להודיע על ביטולו, התלייתו, או שינויו של חוזה הזיכיון.
סמכויות בעל הזיכיון [תיקון: תשס״ו]
לבעל הזיכיון יהיו נתונות, לענין הפעלת נתיב מהיר, הסמכויות האלה:
(1)
סמכות של רשות תמרור מקומית כמשמעותה לפי פקודת התעבורה;
(2)
סמכויות להצבה, להפעלה ולהחזקה של מיתקנים ומכשירים לזיהוי החייב ולגביית האגרה;
(3)
סמכות לגבות אגרה וחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה וחוזה הזיכיון.
הרשות הממונה [תיקון: תשס״ו]
(א)
השר ושר האוצר, באישור הממשלה, ימנו אחד מאלה כרשות הממונה לענין חוק זה:
(1)
גורם ממשלתי;
(2)
תאגיד שהוקם בחוק;
(3)
חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות.
(ב)
הודעה על מינוי הרשות הממונה תפורסם ברשומות.
(ג)
תפקידי הרשות הממונה הם:
(1)
לפקח על פעילותו של בעל הזיכיון, ובכלל זה על אופן הפעלת הנתיב המהיר ועל קיום הוראות הדין וחוזה הזיכיון על ידו, ולתת לבעל הזיכיון כל הוראה הנדרשת לצורך פיקוח כאמור;
(2)
לאשר את אמצעי הזיהוי שיהיו בשימוש המנויים ואת אופן השימוש בהם;
(3)
לתת הוראות לבעל הזיכיון לענין אופן ההתקשרות בינו לבין מנוי בהסכם, תנאי ההסכם ואופן אכיפתו וכן לאשר את נוסח ההסכם;
(4)
לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את סכום העירבון וסכום הפיקדון שבעל הזיכיון יהיה רשאי לדרוש ממנויים; הודעה על סכומים שקבעה הרשות הממונה כאמור תפורסם ברשומות;
(5)
כל תפקיד אחר שיוטל על הרשות הממונה לפי הוראות חוק זה או חוזה הזיכיון.
הפעלת נתיב מהיר שלא בידי בעל זיכיון [תיקון: תשס״ו]
(א)
על אף הוראות סעיף 2א, רשאי השר, באישור שר האוצר, לקבוע כי נתיב מהיר, אחד או יותר, יופעל בידי המדינה או בידי חברה בבעלות ממשלתית מלאה כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות.
(ב)
קבע השר כי נתיב מהיר יופעל בידי המדינה או בידי חברה בבעלות ממשלתית מלאה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא, יחד עם שר האוצר ובאישור הממשלה, למנות רשות ממונה לגבי אותו נתיב מהיר, מבין הגופים המנויים בסעיף 2ד(א)(1) ו־(2).
(ג)
הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבעל הזיכיון יהיו נתונות למי שמונה כמפעיל נתיב מהיר לפי הוראות סעיף קטן (א), ועל הרשות הממונה לגביו שמונתה לפי הוראות סעיף קטן (ב), יחולו הוראות סעיף 2ד(ג), והכל בשינויים המחויבים.
3.
אגרה בעד נסיעה בנתיב מהיר [תיקון: תשס״ו]
(א)
בער נסיעה בנתיב מהיר תשולם אגרה.
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע את סכומי האגרה או את דרך קביעתה ושינויה.
(ג)
סכומי האגרה יכול שישתנו, בין היתר, לפי סוג הרכב, מרחק הנסיעה, ימי הנסיעה, שעת הנסיעה, גודש התנועה באותה דרך ומספר הנוסעים ברכב.
(ד)
(בוטל).
פטור מתשלום אגרה ומחיובים אחרים [תיקון: תשס״ו]
(א)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מתשלום אגרה או חיובים אחרים לפי חוק זה, או סכום מופחת שלהם, לסוגי רכב ציבורי וכן, אם מצא שהדבר יסייע לניצול יעיל של נתיב מהיר, גם לסוגי רכב אחרים או לסוגי משתמשים בנתיב המהיר, והכל לצמיתות, לתקופה קצובה או למספר נסיעות שיקבע.
(ב)
נקבע פטור מתשלום אגרה לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יחול הפטור על משתמש מסוים או לגבי רכב מסוים, אלא בהתקיים אחד מאלה:
(1)
המשתמש או בעל הרכב, לפי הענין, נרשם אצל בעל הזיכיון באופן שעליו הורה באישור הרשות הממונה;
(2)
חובת הרישום האמורה אינה חלה לגבי אותו משתמש או בעל הרכב, לפי הענין, על פי הוראת הרשות הממונה.
תנאים לשימוש בנתיב מהיר [תיקון: תשס״ו]
(א)
לא ינהג אדם ברכב בנתיב מהיר, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(1)
ברכב קיים אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף;
(2)
האגרה בעד אותה נסיעה שולמה מראש או שולמה במהלך הנסיעה בנתיב מהיר, הכל כפי שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה;
(3)
חל פטור מתשלום אגרה לגבי אותה נסיעה לפי הוראות חוק זה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על נהיגה ברכב שאין לעכב או למנוע את נסיעתו בנתיב מהיר לפי חוק זה.
הסכם להסדרת חיובים [תיקון: תשס״ו]
(א)
המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, בשל נסיעות ברכב בנתיב מהיר, יתקשר לשם כך בהסכם עם בעל הזיכיון.
(ב)
הסכם כאמור בסעיף קטן (א) יכלול, בין השאר, הוראות בענין השימוש באמצעי הזיהוי, וכן הוראות לענין אופן תשלום האגרה וחיובים אחרים לפי חוק זה, באחת מדרכים אלה לפי בחירת המבקש:
(1)
תשלום באמצעות פיקדון; נקבע אופן תשלום כאמור, יכלול ההסכם, בין השאר, הוראות לענין אופן הפקדת הפיקדון וחידושו, מסירת פרטים למפקיד על הסכומים המופקדים וקבלת יתרת כספי הפיקדון בשל ביטול ההסכם;
(2)
תשלום באמצעות כרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986, או באמצעות הוראת קבע בבנק; נקבע אופן תשלום כאמור, ייקבע בהסכם רכב שיוך, בהסכמה בכתב ומראש מאת בעל הרכב האמור;
(3)
תשלום בדרך אחרת ובתנאים כפי שתורה הרשות הממונה.
החייב בתשלום אגרה [תיקון: תשס״ו]
(א)
היה ברכב בעת הנסיעה בנתיב מהיר אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף, יהיה החייב בתשלום האגרה בעד אותה נסיעה, המנוי שזוהה באמצעות אמצעי הזיהוי האמור.
(ב)
לא היה ברכב בעת הנסיעה בנתיב מהיר אמצעי זיהוי כאמור בסעיף קטן (א), יהיה החייב בתשלום האגרה בעד אותה נסיעה, בעל הרכב במועד הנסיעה, אלא אם כן שולמה האגרה בעד אותה נסיעה מראש או במהלך הנסיעה, כאמור בסעיף 3ב(א)(2).
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו אם המנוי או בעל הרכב, לפי הענין, הוכיח כי אמצעי הזיהוי או הרכב נגנב ממנו.
4.
הגבלת כניסת כלי רכב שאינם ציבוריים [תיקון: תשס״ו]
השר רשאי לקבוע מקרים חריגים שבהם יחולו הגבלות, כפי שיקבע, לענין כניסת רכב שאינו רכב ציבורי לנתיב מהיר, לשם מניעת הפרעה לנסיעת רכב ציבורי בנתיב המהיר או האטה משמעותית של נסיעה כאמור, בשים לב, בין השאר, לגודש התנועה בנתיב המהיר.
פיצוי והחזר הוצאות [תיקון: תשס״ו]
(א)
בעל הזיכיון רשאי לדרוש מכל אחד מהמפורטים להלן, פיצוי והחזר הוצאות שנקבעו לכך לפי סעיף קטן (ב):
(1)
אדם שלא שילם חיוב שהוא חייב בתשלומו לפי חוק זה;
(2)
אדם שעשה מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי החייב או את חיובו באגרה או אדם שפגע במערכת גביית האגרה באופן אחר;
(3)
אדם שרכבו פונה מנתיב מהיר לפי הוראות סעיף 4ד(ד).
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע את סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שישולמו בידי כל אחד מהמפורטים בסעיף קטן (א), לפי הענין.
אי חידוש רישיון [תיקון: תשס״ו]
(א)
לא שילם חייב חובות חלוטים בשל חמש נסיעות בנתיב מהיר, לאחר שנשלחו לו הודעות על חיובים אלה, לא תחדש רשות הרישוי, כהגדרתה בפקודת התעבורה, את רישיון הרכב שבשלו לא שולמו החובות החלוטים או את רישיון רכב השיוך שאליו מיוחסים החובות כאמור, לפי הענין, ובלבד שהומצאו הודעות לבעל הרכב על ידי בעל הזיכיון ועל ידי רשות הרישוי, ולפיהן לא יחודש רישיון הרכב אם לא ישולם מלוא החוב החלוט לפני מועד חידוש הרישיון האמור; הודעות לפי סעיף קטן זה יישלחו בדואר רשום 90 ימים לפחות לפני מועד חידוש רישיון הרכב.
(ב)
בסעיף זה, ”מלוא החוב החלוט“ – החוב החלוט בתוספת כל אלה, ככל שהחייב חב בהם:
(1)
הפרשי הצמדה וריבית פיגורים כהגדרתם בסעיף 12ג(א) לחוק כביש אגרה, כפי שהוחל בסעיף 5 לחוק זה;
(2)
תוספת פיגור כמשמעותה בסעיף 12ג(ג) לחוק כביש אגרה, כפי שהוחל בסעיף 5 לחוק זה.
מינוי פקחים [תיקון: תשס״ו]
(א)
השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי למנות פקחים, מבין עובדי בעל הזיכיון, לצורך ביצוע תפקידי בעל הזיכיון לפי חוק זה.
(ב)
לא ימונה פקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיימו שניים אלה:
(1)
משטרת ישראל לא הודיעה, בתוך חודש מפנייתו של השר אליה, כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שקבעו משטרת ישראל והרשות הממונה.
(ג)
הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
סמכות עיכוב, מניעת כניסה או הרחקה של רכב מנתיב מהיר [תיקון: תשס״ו]
(א)
פקח רשאי למנוע כניסת רכב לנתיב מהיר או לעכב יציאת רכב מנתיב מהיר, ולהורות לנוהג ברכב לפנותו מהנתיב המהיר לדרך שיורה לו, אם יש לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
הנהיגה בנתיב מהיר אסורה לפי הוראות חוק זה או הוראות כל דין אחר;
(2)
לא שולם חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב בנתיב המהיר או שהרכב הוא רכב שיוך שאליו מיוחס חוב חלוט שלא שולם;
(3)
נעשה מעשה ביחס לרכב שיש בו כדי למנוע את זיהוי החייב או את החיוב באגרה בשל אותה נסיעה;
(4)
אחד הנוסעים ברכב פגע במערכת גביית האגרה.
(ב)
עיכב פקח רכב, או מנע את כניסתו לנתיב מהיר לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע לנוהג ברכב את העילה שבשלה מעוכב הרכב או נמנעת כניסתו.
(ג)
עיכב פקח רכב לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג בפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב.
(ד)
סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו לפי סעיף קטן (א), רשאי הפקח לפנות את הרכב מהנתיב המהיר, בין בעצמו ובין באמצעות רכב גרירה.
סמכות להסדרת תנועה [תיקון: תשס״ו]
(א)
פקח רשאי, במקרים חריגים שקבע השר לפי סעיף 4, לאסור או להגביל נסיעת רכב בנתיב המהיר או בחלק ממנו, כניסת רכב אליו או יציאה ממנו וכן לפנות רכב מהנתיב המהיר, בין בעצמו, בין באמצעות רכב גרירה, ובין באמצעות רשות מרשויות המדינה המוסמכת לכך, והכל כדי למנוע הפרעה לנסיעה בנתיב המהיר או האטה משמעותית של נסיעה כאמור.
(ב)
הוראות תקנות 23 ו־24 לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961, יחולו לענין הפעלת סמכויות פקח לפי סעיף קטן (א).
הזדהות פקח [תיקון: תשס״ו]
פקח המפעיל סמכויותיו לפי חוק זה יהא לבוש מדים ויענוד תג זיהוי הנושא את שמו הפרטי ושם משפחתו; המדים ותג הזיהוי ייקבעו על ידי בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה.
ציות לפקח [תיקון: תשס״ו]
אדם יציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו לפי חוק זה.
ועדות ערר [תיקון: תשס״ו]
(א)
מי שחולק על חיוב או מי שרואה את עצמו נפגע מהפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי חוק זה, רשאי, בתוך 45 ימים ממועד קבלת ההודעה על החיוב או ממועד הפעלת הסמכויות כאמור, לערור על כך לפני ועדת ערר; בערר לפי סעיף זה יהיה בעל הזיכיון המשיב.
(ב)
השר ושר האוצר ימנו ועדות ערר, כל אחת בת שלושה חברים, והם: מי שכשיר להיות שופט שלום, מתוך רשימה שיגיש שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש, נציג משרד התחבורה ונציג ציבור.
(ג)
ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, יחולו על ועדת הערר, בשינויים המחויבים מחוק זה, ואולם החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט המחוזי, בתוך המועד שיקבע השר.
(ד)
ועדת ערר שהוגש לה ערר לפי הוראות סעיף קטן (א), או המערער לבית המשפט המחוזי לפי הוראות סעיף קטן (ג), ימציאו עותק מהערר או מהערעור, לפי הענין, לרשות הממונה; ראתה הרשות הממונה, שענין ציבורי שהוא בתחום תפקידיה או סמכויותיה לפי חוק זה עלול להיות מושפע או כרוך בהליך של ערר או ערעור לפי סעיף זה, רשאית היא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את עמדתה.
רשומה אלקטרונית – ראיה קבילה [תיקון: תשס״ו]
(א)
בסעיף זה –
”פלט“ – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
”רשומה אלקטרונית“ – כל אחד מאלה:
(1)
צילום שנעשה במצלמה או במסרטה המופעלות באופן אלקטרוני או באופן אחר;
(2)
מידע שנקלט או נשמר באמצעים אלקטרוניים, דיגיטליים או אופטיים, כשהוא נראה, נקרא או מאוחזר באמצעים כאמור, לרבות פלט.
(ב)
רשומה אלקטרונית שהוגשה בדרך שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ג)(1) ו־(2) תהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי ובכל הליך לפי הוראות חוק זה, לגבי –
(1)
אמצעי הזיהוי, או מספר הרישום של הרכב המופיע בלוחית הזיהוי שלו, כפי שנקלטו ברשומה האלקטרונית;
(2)
מקום הימצא אמצעי הזיהוי או הרכב בעת קליטת הנתונים לגביהם ברשומה האלקטרונית;
(3)
זמן הימצא אמצעי הזיהוי או הרכב שלגביהם נקלטו נתונים ברשומה האלקטרונית במקום האמור בפסקה (2), כפי שצוין ברשומה האלקטרונית.
(ג)
שר המשפטים יקבע –
(1)
כללים לפיקוח ולבקרה על המכשירים המפיקים את הרשומות האלקטרוניות ועל הרשומות האלקטרוניות המוגשות כראיות, והטיפול בהם;
(2)
אופן הגשת רשומות אלקטרוניות שנעשו לפי סעיף זה;
(3)
כללים להגשתם של ראיות או מסמכים נוספים, אם יידרשו, לענין חוב בשל אי תשלום אגרה.
(ד)
לענין סעיף זה, לא ייחשב פלט שהוא רשומה אלקטרונית כהעתק, אלא כמקור.
5.
הוראות סעיפים 8, 9(ב) ו־(ג), 10, 12ג, 14, 15 ו־17 לחוק כביש אגרה, לרבות התקנות שהותקנו לפיהם, יחולו לענין חוק זה, בשינויים המחויבים, ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה, ובשינוי זה: לענין סעיף 12ג לחוק האמור, במקום ההגדרה ”ריבית פיגורים“ יקראו: "”ריבית פיגורים“ – כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.
6.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ו]
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת השינויים והתיאומים הנדרשים מהחלת הוראות הסעיפים האמורים בסעיף 5(א) לענין חוק זה.
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים להמצאת הודעות לפי חוק זה, לרבות הודעות על חיובים, מועדים לתשלום חיובים, וכן הסדרי גביה לענין חוק זה, לרבות לגבי כלי רכב שאינם רשומים בישראל.
7.
הארכת תקופות [תיקון: תשס״ו]
השר רשאי –
(1)
(נמחקה);
(2)
להאריך תוקפה של קביעה לפיה נתיב הוא נתיב מהיר ובלבד שאם הקביעה הראשונה היתה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת תהיה גם הארכת תוקפה טעונה אישור הועדה האמורה.

נתקבל בכנסת ביום כ״ה באייר התש״ס (30 במאי 2000).
  • אהוד ברק
    ראש הממשלה
  • אהוד ברק
    ממלא מקום שר התחבורה
  • עזר ויצמן
    נשיא המדינה
  • אברהם בורג
    יושב ראש הכנסת
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
סגירת 4 תיקים ללקוח בעבירות סחר בסמים ומכירת משקאות משכרים לקטינים אי הרשעה לקטין שהשתתף בתקיפת ערבים שקיימו קשרים רומנטיים עם יהודיות זיכוי לקוח שהואשם בהדלפת שאלון בחינה באוניברסיטה סגירת תיק פלילי בהיעדר אשמה ללקוח שנחשד במעשה מגונה בקטינה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015