חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות

חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות

חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013

תוכן עניינים
1.
הגדרות
בחוק זה –
”הוועדה לצמצום הריכוזיות“ – הוועדה שהוקמה לפי סעיף 40;
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק ההגבלים העסקיים“ – חוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”חוק חופש המידע“ – חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”הממונה על הגבלים עסקיים“ – כמשמעותו בחוק ההגבלים העסקיים;
”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף 29;
”רשימת הגורמים הריכוזיים“ – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף 4;
”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף 30.
2.
הגדרות – פרק ב׳
”אמצעי שליטה“, ”החזקה“ ו”שליטה“ – כמשמעותם בחוק ניירות ערך;
”החזקה בשיעור משמעותי“ – כל אחד מאלה:
(1)
שליטה בתאגיד, שבידי המדינה, או אמצעי שליטה בתאגיד, שבהחזקת המדינה, אשר העברתם לאחר טעונה הליך לפי חוק החברות הממשלתיות; לעניין פסקה זו, ”אמצעי שליטה“ – בשיעור של 20% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה, ואם נדרש לפי דין או הסכם אישור מאת המדינה או מי מטעמה כתנאי להעברת אמצעי שליטה שבהחזקת המדינה לאחר – בשיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה;
(2)
אישור הנדרש מאת המדינה או מי מטעמה, לפי דין או הסכם, להעברת שליטה בתאגיד או להעברת אמצעי שליטה בתאגיד כמשמעותם בפסקה (1), מהמחזיק בהם לאחר, גם אם השליטה או אמצעי השליטה אינם בידי המדינה או בהחזקתה, ובלבד שהתאגיד היה במועד כלשהוא בעבר חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, או תאגיד אחר שחלות עליו הוראות חוק החברות הממשלתיות, לפי סעיף 60 לחוק האמור;
”הקצאה“, של זכות – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
מתן רישיון או מתן אישור כאמור בהגדרה ”רישיון“;
(2)
התקשרות בחוזה או מתן אישור כאמור בהגדרה ”חוזה“;
(3)
העברת החזקה בשיעור משמעותי או מתן אישור כאמור בהגדרה ”החזקה בשיעור משמעותי“;
לעניין הגדרה זו, שיעור אמצעי השליטה יחושב על פי השיעור המצטבר של החזקות שיהיו בידי אדם לאחר העברת ההחזקה;
”זכות“ – רישיון, חוזה או החזקה בשיעור משמעותי;
”חברה ממשלתית“, ”חברת בת ממשלתית“, ”חברה מעורבת“ ו”רשות החברות הממשלתית“ – כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות;
”חוזה“ – התקשרות לביצוע הפעילות שהיא תחום מתחומי תשתית חיונית הנערכת בהליך לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, לרבות אישור הנדרש לפי התקשרות כאמור להעברתה לאחר, כולה או חלקה, ובכלל זה אישור הנדרש לצורך העברת שליטה או אמצעי שליטה במתקשר או במחזיק בו לעניין שיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה, שנוקט אחד מאלה:
(1)
המדינה;
(2)
חברה ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, ובלבד שהממשלה לא קבעה פטור לגביהם בהחלטתה לפי סעיף 17 ובכפוף לתנאי ההחלטה;
”מאסדר“ – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות הקצאה של זכות, לרבות שר משרי הממשלה ומי ששר אצל לו את סמכותו כאמור, ולעניין חוזה – אחד מאלה:
(1)
ועדת המכרזים העורכת או המאשרת את ההליך לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, שבמסגרתו נערכת ההתקשרות, בין במכרז ובין בהליך אחר, אף אם ההליך או חלק ממנו טעון אישור של גורם אחר;
(2)
גורם אחר שאינו ועדת המכרזים, אם הוסמך לערוך הליך לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, במקום ועדת המכרזים;
”נושא תשתית חיונית“ – נושא המנוי בטור א׳ לתוספת, הכולל תחום תשתית חיונית אחד או יותר;
”רישיון“ – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר, שתחום הפעילות שלגביו היא נדרשת הוא תחום תשתית חיונית, וכן אישור הנדרש לפי דין או הסכם להעברת הרשאה כאמור לאחר, כולה או חלקה, ובכלל זה אישור הנדרש כאמור לצורך העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל ההרשאה, לעניין שיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה;
”שיקולי ריכוזיות כלל־משקית“ – כמשמעותם בסעיף 5(ד);
”תחום תשתית חיונית“ – תחום פעילות שבו נעשה שימוש בתשתית חיונית או במשאב ציבורי או שבמסגרתו מוענק שירות חיוני לציבור, המנוי בטור ב׳ לתוספת.
3.
הגדרות – סימן ב׳
”גורם ריכוזי“ – גורם המנוי ברשימת הגורמים הריכוזיים;
”הקצאת זכות“, לגורם ריכוזי – הקצאה של זכות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לגורם ריכוזי כאמור בסעיף 4(א)(1) או (3) – הקצאת זכות בתחום תשתית חיונית;
(2)
לגורם ריכוזי כאמור בסעיף 4(א)(2) ואשר לא מתקיים בו תנאי אחר לפי סעיף 4(א) – הקצאת זכות בתחום תשתית חיונית נוסף על התחום שבו היקף הפעילות המצטבר עולה על מחצית מכלל הפעילות באותו תחום, ובלבד שהתחום הנוסף כלול בנושא תשתית חיונית שונה מנושא התשתית החיונית שבה כלול התחום שבו היקף הפעילות המצטבר עולה על השיעור האמור;
(3)
לכל גורם ריכוזי – הקצאת החזקה בשיעור משמעותי.
לעניין הגדרה זו, אם נקבעו לגבי תחום תשתית חיונית מסוים, בטור ג׳ לתוספת, היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין הקצאה, יראו כהקצאת זכות באותו תחום, לעניין פסקאות (1) ו־(2) להגדרה זו, רק הקצאה של זכות בהיקף הפעילות המזערי לפחות או בהתאם להגבלה האחרת, שנקבעו בטור ג׳ לתוספת, לפי העניין.
4.
רשימת הגורמים הריכוזיים [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־3]
(א)
הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר את רשימת הגורמים הריכוזיים שתכלול את מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
אחד מבין שני אלה:
(א)
הוא אחד מאלה:
(1)
גוף פיננסי משמעותי;
(2)
תאגיד ריאלי משמעותי;
(3)
גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה;
(ב)
הוא משתייך לקבוצת מחזיקים, ובלבד שהיא כוללת לפחות אחד מהמנויים בפסקת משנה (א);
(2)
היקף הפעילות המצטבר שלו או של קבוצת המחזיקים שאליה הוא משתייך, בתחום תשתית חיונית, עולה על מחצית מכלל הפעילות באותו תחום;
(3)
הוא או קבוצת המחזיקים שאליה הוא משתייך בעלי זכות בלפחות ארבעה תחומי תשתית חיונית, באמצעות לפחות עשרה רישיונות או חוזים.
(ב)
נקבעו לגבי תחום תשתית חיונית מסוים, בטור ג׳ לתוספת, היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין בעל הזכות באותו תחום תשתית חיונית, יראו כבעל זכות באותו תחום, לעניין סעיף זה, רק את מי שבבעלותו זכות בהיקף הפעילות המזערי לפחות או בהתאם להגבלה האחרת, שנקבעו בטור ג׳ לתוספת, לפי העניין.
(ג)
רשימת הגורמים הריכוזיים לא תכלול את המדינה, תאגיד שהוקם בחוק או רשות מקומית, ולעניין קבוצת מחזיקים – לא יראו במדינה בעלת שליטה.
(ד)
הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת הגורמים הריכוזיים בהתאם להוראות אלה:
(1)
הממונה על הגבלים עסקיים יקבע את הגורמים הריכוזיים, בין השאר על פי מידע שימסרו לו המאסדרים;
(2)
המאסדרים יעמידו לרשות הממונה על הגבלים עסקיים את המידע הדרוש לו לשם קביעת הגורמים הריכוזיים ואת המידע הנדרש לשם בחינת קביעתו לפי פסקה (3);
(3)
הממונה על הגבלים עסקיים יבחן את קביעתו לפי פסקה (1), אחת לשנה;
(4)
הממונה על הגבלים עסקיים ימסור את רשימת הגורמים הריכוזיים שקבע לפי פסקה (1), וכל עדכון שלה, לוועדה לצמצום הריכוזיות.
(ה)
רשימת הגורמים הריכוזיים תכלול את שם הגורם הריכוזי, התנאי לפי סעיף קטן (א) שבשלו הוא כלול ברשימה, תחום התשתית החיונית הנוגע לעניין, וכל פרט נוסף שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על הגבלים עסקיים ובאישור הממשלה, ובלבד שהרשימה לא תכלול מידע שאין למסרו לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, ורשאית הוועדה לצמצום הריכוזיות שלא לכלול ברשימה האמורה מידע שאין חובה למסרו לפי סעיף 9(ב) לאותו חוק.
(ו)
בסעיף זה –
”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
”גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה“ – אחד מהמנויים להלן:
(1)
עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור;
(2)
בעל זיכיון לשידורים או בעל רישיון לשידורים לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (בפרק זה – חוק הרשות השנייה);
(3)
משדר ערוץ ייעודי כהגדרתו בסעיף 6א לחוק התקשורת, המשדר שידורי חדשות או תכניות בענייני היום;
(4)
מפיק חדשות עצמאי כהגדרתו בסעיף 6כ2(א)(1) לחוק התקשורת;
(5)
משדר ערוץ נושאי בנושא חדשות לפי הוראות סעיף 13 לחוק הפצת שידורים;
(6)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי פרק ב׳1 לחוק התקשורת;
(7)
בעל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי פרק ב׳2 לחוק התקשורת;
(8)
בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו בחוק הפצת שידורים;
(9)
בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי כהגדרתו בסעיף 6כ3(א) לחוק התקשורת;
”קבוצת מחזיקים“ – תאגיד, השולט בתאגיד או תאגיד בשליטת מי מהם;
”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים.
רשימת רשימת הגורמים הריכוזיים פורסמה בי״פ תשע״ה מס׳ 7031, עמ׳ 4999.
5.
שיקולי ריכוזיות בהקצאת זכות לגורם ריכוזי
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מאסדר רשאי שלא להקצות זכות לגורם ריכוזי, לאחר שמצא כי סביר שלא תיגרם פגיעה של ממש לתחום שבו מוקצית הזכות ולהסדרת התחום האמור בשל אי־ההקצאה.
(ב)
מאסדר המבקש להקצות זכות לגורם ריכוזי לא יעשה כן, ובכלל זה לא יאפשר לגורם ריכוזי להשתתף בהליך ההקצאה של זכות כאמור ולא יקבע תנאים המאפשרים את הקצאת הזכות לגורם ריכוזי, אלא לאחר ששקל שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, בהתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות.
(ג)
(1)
מי שמוסמך לפי הדין החל על ההקצאה לקבוע כללים בעניינה, רשאי, בדרך הקבועה באותו דין, לאחר ששקל שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, בהתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות, לקבוע בכללים שיבטאו שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, הוראות ותנאים לעניין הקצאת הזכות לגורם ריכוזי, ובכלל זה לאסור הקצאה כאמור.
(2)
נקבעו כללים לפי פסקה (1), רשאי המאסדר להקצות זכות לגורם ריכוזי כאמור בסעיף קטן (ב), בהתאם לכללים, אף בלא התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות; הקצה המאסדר זכות לגורם ריכוזי כאמור בסעיף קטן (ב), בהסתמך על הכללים, בלא התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות, ידווח לה על כך.
(3)
מצאה הוועדה לצמצום הריכוזיות כי הקצאה כאמור בסעיף קטן (ב), שנערכה בלא התייעצות עמה, מצדיקה בחינה חוזרת של הכללים לפי סעיף קטן זה מטעמים של צמצום הריכוזיות, תודיע על כך למאסדר, ותקוים היוועצות חוזרת בעניין הכללים.
(4)
תקופת תוקפם של כללים לפי סעיף קטן זה לא תעלה על שלוש שנים או על תקופה קצרה יותר שתיקבע בהם בהתאם להוראת הוועדה לצמצום הריכוזיות.
(ד)
המאסדר, מי שמוסמך לקבוע כללים כאמור בסעיף קטן (ג), גם אם אינו המאסדר, וכן הוועדה לצמצום הריכוזיות, ישקלו בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), נוסף על כל שיקול אחר שעליהם לשקול לפי דין לעניין ההקצאה, שיקולים של מניעת הרחבת הפעילות של גורם ריכוזי, בשים לב לתחומי הפעילות הנוגעים לעניין ובהתחשב בזיקה ביניהם.
(ה)
הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל דין, ובלבד שהפעלת הסמכות לפיהן תיעשה באופן שיבטיח כי לא תיגרם פגיעה משמעותית ברווחת הצרכנים.
6.
פנייה לוועדה לצמצום הריכוזיות לקבלת חוות דעתה
(א)
מאסדר המבקש להקצות זכות לגורם ריכוזי, יפנה לוועדה לצמצום הריכוזיות, בכתב, בצירוף נימוקים, לשם התייעצות לפי סעיף 5(ב), בעת גיבוש התנאים המאפשרים את ההקצאה כאמור או בשלב אחר מוקדם ככל האפשר.
(ב)
פנה המאסדר לוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף קטן (א), תודיע לו הוועדה, בכתב, בתוך 20 ימים, אם בכוונתה לייעץ לו בעניין ההקצאה נושא פנייתו.
(ג)
הודיעה הוועדה לצמצום הריכוזיות למאסדר, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), כי בכוונתה לייעץ לו, תמסור לו את חוות דעתה בעניין אותה הקצאה, בכתב, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מתום 60 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור; חוות דעת הוועדה תכלול מסקנות מנומקות של בדיקותיה וכן המלצות מנומקות.
(ד)
הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם את חוות דעתה לפי סעיף זה באתר האינטרנט של משרד האוצר, ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, ורשאית הוועדה שלא לכלול בפרסום כאמור מידע שאין חובה למסרו לפי סעיף 9(ב) לאותו חוק.
(ה)
לא הודיעה הוועדה לצמצום הריכוזיות על כוונתה לייעץ למאסדר בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) או הודיעה שאין בכוונתה לייעץ כאמור, או לא מסרה למאסדר את חוות דעתה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), ימשיך המאסדר לקיים את הליכי ההקצאה של הזכות ולפעול בהתאם להוראות סעיף 5(ב), גם בלא התייעצות עם הוועדה, או לפעול בהתאם להוראות סעיף 5(א), אלא אם כן מצא המאסדר, מנימוקים מיוחדים, אחרת.
(ו)
קבע הדין החל על ההקצאה מועדים להליך ההקצאה, לא יבואו ימי ההמתנה של המאסדר להודעתה או לחוות דעתה של הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף זה במניין הימים הקבוע בדין כאמור.
7.
גיבוש חוות דעת הוועדה לצמצום הריכוזיות
(א)
הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את חוות דעתה לעניין סעיף 5, לאחר ששקלה את נימוקי המאסדר לעניין זה, ורשאית היא לבקש את עמדותיהם של מאסדרים נוספים, ככל שהעניין נוגע לתחום אחריותם; היתה חוות הדעת בעניינו של גורם ריכוזי שהוא תאגיד שחל עליו חוק החברות הממשלתיות, תבקש הוועדה גם את עמדתה של רשות החברות הממשלתיות.
(ב)
הוועדה לצמצום הריכוזיות רשאית לבקש ממאסדרים מידע הדרוש לה לצורך תפקידה לפי סימן זה, נוסף על רשימת הגורמים הריכוזיים שמסר לה הממונה על הגבלים עסקיים לפי סעיף 4(ד)(4); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לחייב את הממונה על הגבלים עסקיים למסור לוועדה כל מידע נוסף.
8.
שיקולי ריכוזיות בהליכים לפי חוק החברות הממשלתיות
(א)
רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש הרשות את חוות דעתה לממשלה לפי סעיף 11(ב) לחוק החברות הממשלתיות, לעניין הצעה לאשר החלטה של חברה ממשלתית הכלולה ברשימת הגורמים הריכוזיים, שבלעדיה לא תוכל החברה הממשלתית לפעול בתחום תשתית חיונית נוסף.
(ב)
רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את חוות הדעת או התזכיר מטעמה לפי סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות, לעניין האפשרות להקצות זכות לגורם ריכוזי במסגרת הפרטה ולעניין התנאים לכך; חוות דעתה של הוועדה תצורף לחוות הדעת או לתזכיר של רשות החברות הממשלתיות, ויראו בהחלטת ההפרטה לפי סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כהחלטה שהתקבלה לפי הוראות סעיף 5.
(ג)
רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את עמדתה לפי סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות, לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני“ שבאותו סעיף, ואולם אם כללה חוות דעתה של הוועדה לפי סעיף קטן (ב) גם חוות דעת לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור, לא תידרש היוועצות נוספת לעניין זה, לפי הוראות סעיף קטן זה.
(ד)
נקבע בצו לפי הוראות סעיף 59ח לחוק החברות הממשלתיות, כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בסעיף קטן (ג), לא יאשרו השרים העברת שליטה לפי סעיף 59ט לחוק האמור או העברת אמצעי שליטה לפי סעיף 59י(א)(1) לאותו חוק, אלא לאחר התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות; בסעיף זה, ”השרים“ – כהגדרתם בסעיף 59ז לחוק האמור.
(ה)
בהפעלת סמכויותיהם לפי סעיף זה ישקלו רשות החברות הממשלתיות, השרים והוועדה לצמצום הריכוזיות שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, והוראות סעיפים 5(ה), 6 ו־7 יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
9.
שיקולי ריכוזיות בהליכים לפי חוק תאגידי מים וביוב
(א)
מועצת הרשות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את חוות דעתה לפי סעיפים 74 ו־75(ג) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, לעניין האפשרות להעביר שליטה או אמצעי שליטה בחברה לגורם ריכוזי ולעניין התנאים לכך; חוות דעתה של הוועדה תצורף לחוות הדעת של מועצת הרשות, ויראו באישור הממשלה לפי הסעיפים האמורים, שהתקבל בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כאישור שהתקבל לפי הוראות סעיף 5; בסעיף זה ”מועצת הרשות“ ו”חברה“ – כהגדרתן בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001.
(ב)
בהפעלת סמכויותיהן לפי סעיף זה ישקלו מועצת הרשות והוועדה לצמצום הריכוזיות שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, והוראות סעיפים 5(ה), 6 ו־7 יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
הגדרות – סימן ג׳
”זכות“ – כהגדרתה בסעיף 2, לרבות רישיון הנדרש לתחום פעילות שאינו תחום תשתית חיונית, ובלבד שמחמת טבעה של הזכות, ערכה הכלכלי או הדין החל עליה, מספר הפועלים בענף שלגביו היא מוקצית מוגבל;
”רשימת הזכויות“ – רשימת הזכויות שפרסם הממונה על הגבלים עסקיים לפי סעיף 13.
שיקולי תחרותיות בהקצאת זכות
(א)
בהקצאת זכות ובקביעת התנאים באותה זכות יביא המאסדר בחשבון, נוסף על כל שיקול אחר שעליו לשקול לפי דין לעניין ההקצאה, שיקולים של קידום התחרותיות הענפית.
(ב)
היתה הזכות האמורה בסעיף קטן (א) כלולה ברשימת הזכויות, לא יקצה מאסדר את הזכות האמורה אלא לאחר ששקל שיקולים של קידום התחרותיות הענפית כאמור בסעיף קטן (א), בהתייעצות עם הממונה על הגבלים עסקיים.
(ג)
(1)
מי שמוסמך לפי הדין החל על ההקצאה לקבוע כללים בעניינה, רשאי, בדרך הקבועה באותו דין, לאחר ששקל שיקולי תחרותיות ענפית כאמור בסעיף קטן (א), לקבוע, בכללים, הוראות ותנאים לעניין הקצאת הזכות שיש בהם כדי לקדם את התחרותיות הענפית.
(2)
היתה הזכות האמורה בפסקה (1) רישיון המנוי ברשימת הזכויות, אשר מחמת טבעו, ערכו הכלכלי או הדין החל עליו, מוענק לחמישה מבקשים שונים לפחות, מדי שנה בשנה, ונקבעו הכללים לפי אותה פסקה בהתייעצות עם הממונה על הגבלים עסקיים, רשאי המאסדר להקצות את הזכות, אף בלא התייעצות עם הממונה לפי סעיף קטן (ב).
(3)
תקופת תוקפם של כללים לפי סעיף קטן זה תיקבע בהם בהתאם להוראת הממונה על הגבלים עסקיים, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
(ד)
הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל דין.
פנייה לממונה על הגבלים עסקיים לקבלת חוות דעתו ועבודת הממונה
(א)
מאסדר המבקש להקצות זכות הכלולה ברשימת הזכויות, יפנה לממונה על הגבלים עסקיים, בכתב, בצירוף נימוקים, לשם התייעצות לפי סעיף 11(ב), בעת גיבוש התנאים להקצאה כאמור או בשלב אחר מוקדם ככל האפשר; על פנייה כאמור יחולו הוראות סעיף 6(ב) עד (ו), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
על אף הוראות סעיף 6(ב) – התקופה שבה יודיע הממונה על הגבלים עסקיים אם בכוונתו לייעץ למאסדר תהיה 30 ימים;
(2)
על אף הוראות סעיף 6(ג) – התקופה למתן חוות דעתו של הממונה על הגבלים עסקיים לא תעלה על 90 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בפסקה (1).
(ב)
על עבודת הממונה על הגבלים עסקיים יחולו הוראות סעיף 7, בשינויים המחויבים.
רשימת הזכויות
(א)
סבר הממונה על הגבלים עסקיים כי להקצאת זכות עשויה להיות השפעה משמעותית על התחרות, רשאי הוא לכלול את הזכות ברשימת הזכויות החייבות בהתייעצות עמו לפי סעיף 11(ב); הממונה על הגבלים עסקיים לא יכלול זכות ברשימה לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שהודיע, בכתב, למאסדר הממונה לפי דין על הקצאת הזכות כאמור, על כוונתו לעשות כן, כדי לאפשר למאסדר להמציא את עמדתו בכתב, בתוך 30 ימים, אם ביקש זאת המאסדר.
(ב)
רשימת הזכויות לפי סעיף קטן (א) וכל עדכון שלה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות ההגבלים העסקיים.
שיקולי תחרותיות ענפית בהליכים לפי חוק החברות הממשלתיות
(א)
רשות החברות הממשלתיות תשקול, נוסף על כל שיקול אחר שעליה לשקול לפי דין, שיקולים של קידום התחרותיות הענפית, בטרם תגבש את חוות הדעת או התזכיר מטעמה לפי סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות, לעניין האפשרות להקצות זכות במסגרת הפרטה ולעניין התנאים לכך; היתה הזכות כלולה ברשימת הזכויות, תתייעץ רשות החברות הממשלתיות עם הממונה על הגבלים עסקיים לעניין השיקולים האמורים; חוות דעתו של הממונה תצורף לחוות הדעת או לתזכיר של רשות החברות הממשלתיות, ויראו בהחלטת ההפרטה לפי סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כהחלטה שהתקבלה לפי הוראות סעיף 11(ב).
(ב)
רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הממונה על הגבלים עסקיים, לעניין שיקולים של קידום התחרותיות הענפית, בטרם תגבש את עמדתה לפי סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות, לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני“ שבאותו סעיף, לגבי הקצאה של זכות הכלולה ברשימה הזכויות; ואולם אם כללה חוות דעתו של הממונה לפי סעיף קטן (א) גם חוות דעת לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור, לא תידרש היוועצות נוספת לעניין זה, לפי הוראות סעיף קטן זה.
דיווח שנתי לממשלה ולכנסת
הוועדה לצמצום הריכוזיות תדווח לממשלה, אחת לשנה, על הליכים שהתקיימו לפי סימן ב׳ בהתייעצות עמה וכן על שיקולים ששקלה לשם גיבוש חוות דעתה באותה תקופה (בסעיף זה – הדיווח השנתי), ותעביר את הדיווח השנתי, לאחר הגשתו לממשלה, לוועדת הכספים של הכנסת.
שינוי התוספת
הוועדה לצמצום הריכוזיות תביא לפני הממשלה, אחת לשנתיים, את חוות דעתה והמלצתה בדבר הצורך בתיקון התוספת; הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את חוות דעתה והמלצתה של הוועדה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת.
החלטת הממשלה לעניין ההגדרה ”חוזה“
הממשלה רשאית לפטור, בהחלטה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, חברות ממשלתיות או תאגידים שהוקמו בחוק, מתחולת פסקה (2) להגדרה ”חוזה“ שבסעיף 2; החלטה כאמור יכול שתהיה לעניין חברות ממשלתיות מסוימות או תאגידים מסוימים שהוקמו בחוק או סוג של חברות או תאגידים כאמור, ויכול שתהיה לעניין התקשרות, דרך כלל, או לעניין התקשרות מסוימת או סוג של התקשרויות; החלטת הממשלה לפי סעיף זה החלה לעניין חברה ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, תתקבל לאחר שהונחה לפני הממשלה חוות דעתם של רשות החברות הממשלתיות וכן של הממונה על ההגבלים ושל הוועדה לצמצום הריכוזיות בעניין האמור; החלטת הממשלה תפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.
דין הארכת תוקפה של זכות
(א)
בסעיף זה, ”הארכת תוקפה“, של זכות – הארכת תוקף רישיון או חוזה, או חידושם, או כל הליך אחר אף אם כינויו שונה, המאפשרים למחזיק בזכות לפעול תקופה נוספת על פיהם.
(ב)
דין הארכת תוקפה של זכות כדין הקצאת זכות, ויחולו עליה הוראות סימן ב׳ או סימן ג׳ לפרק זה, לפי העניין, בהתקיים שני אלה:
(1)
המחזיק בזכות שלגביה מבוקשת הארכת התוקף מחזיק בה תקופה העולה על עשר שנים, בין שנקבעה בהקצאה בודדת ובין שנצברה בכמה הקצאות;
(2)
הקצאת הזכות או הארכה קודמת של תוקפה לא נבחנו לפי הוראות פרק זה, בעשר השנים שקדמו להארכת התוקף המבוקשת.
(ג)
מאסדר הדן בבקשה להארכת תוקפה של זכות ישקול, בין מכלול השיקולים, את מאפייני ההליך להארכת תוקפה של הזכות הנדונה ונסיבותיו.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות פרק זה לא יחולו על הארכת תוקפה של זכות שבהחזקת גורם ריכוזי הכלול ברשימת הגורמים הריכוזיים בשל כך שמתקיימת בו הוראת סעיף 4(א)(2), ובלבד שמתקיימת בו הוראת סעיף 4(א)(2) בנושא תשתית חיונית אחד בלבד, ולא מתקיים בו תנאי אחר לפי סעיף 4(א).
(ה)
לעניין פרק זה יראו החלטה של מאסדר בבקשתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השנייה, לקבל רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף 71ד או 71ה לחוק האמור, כהארכת תוקפה של זכותו של בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה.
פרק ב׳ – תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של פרק זה שנה מיום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).
(ב)
הוראות פרק זה יחולו על הליכי הקצאה של זכות שיחלו ביום התחילה ואילך.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות פרק זה לעניין שיקולי ריכוזיות כלל־משקית כאמור בסימן ב׳ יחולו על הליכי הקצאה של זכות בחברה שהופרטה, שהחלו ביום פרסומו של חוק זה; בסעיף קטן זה, ”הקצאה של זכות בחברה שהופרטה“ – מתן אישור להעברת שליטה או אמצעי שליטה, כאמור בהגדרה ”החזקה בשיעור משמעותי“ או בסעיף 8(ד), והכל גם אם הצו לפי סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות, שבו נקבע כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני“ שבאותו סעיף, הוצא לפני יום פרסומו של חוק זה.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות פרק זה יחולו על הליכי הארכת תוקפה של זכות החל מתום שלוש שנים מיום התחילה.
פרשנות לפרק ג׳
(א)
”חברת שכבה“ – חברה או חברת חוץ שהן תאגיד מדווח, למעט חברה או חברת חוץ שאין אינטרס ציבורי לסווג אותה כחברת שכבה והיא מסוג שקבעו שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה יראו חברת איגרות חוב שהיא תאגיד מדווח כחברת שכבה;
”חברת שכבה ראשונה“ – חברת שכבה הנשלטת בידי אחד מאלה:
(1)
בעל שליטה שאינו חברת שכבה;
(2)
בעל שליטה שהוא חברת שכבה שאינה נשלטת בידי בעל שליטה;
”חברת שכבה שנייה“ – חברת שכבה הנשלטת בידי חברת שכבה ראשונה;
”הכונס הרשמי“ – כהגדרתו בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
”שליטה“ – כהגדרתה בחוק החברות; לעניין פרק זה, לחברת שכבה המחזיקה אמצעי שליטה בחברת שכבה אחרת ייוחסו גם החזקות באמצעי שליטה בחברת השכבה האחרת בידי מי שהוא בעל השליטה הן בחברת השכבה המחזיקה והן בחברת השכבה האחרת, והכול בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 23, ככל שנקבעו.
(ב)
לכל מונח אחר בפרק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק החברות, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.
איסור על חברת שכבה שנייה לשלוט בחברת שכבה אחרת
לא תשלוט חברת שכבה שנייה בחברת שכבה אחרת.
סמכות לגבי חברת שכבה השולטת שליטה אסורה בחברת שכבה אחרת
(א)
שלטה חברת שכבה בחברת שכבה אחרת בניגוד להוראות פרק זה, ימנה בית המשפט המחוזי, לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), נאמן מטעם בית המשפט, אשר יוקנו לו אמצעי השליטה בחברת השכבה האחרת המוחזקים בניגוד להוראות פרק זה לצורך מכירתם.
(ב)
בקשה למינוי נאמן לפי סעיף קטן (א) תוגש לבית המשפט בידי הכונס הרשמי, ויכול שתוגש בידי בעל מניה או נושא משרה בחברת השכבה הנשלטת בניגוד להוראות פרק זה; הוגשה הבקשה בידי בעל מניה או נושא משרה כאמור, יהיה הכונס הרשמי צד להליך; בפעולותיו לפי סעיף קטן זה יפעל הכונס הרשמי בהתייעצות עם רשות ניירות ערך.
(ג)
בית המשפט ימנה לנאמן לפי סעיף זה עורך דין או רואה חשבון, ואולם הוא רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהמלצת הכונס הרשמי, למנות לנאמן אדם בעל הכשרה מקצועית אחרת, הדרושה, לדעת בית המשפט, למילוי התפקיד.
(ד)
לא ימנה בית המשפט לנאמן אדם שקשריו עם אחת מחברות השכבה האמורות בסעיף קטן (א), מעמדו בחברה כאמור או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי תפקידו כנאמן.
(ה)
נאמן שמונה לפי סעיף זה יפעל בכל הנוגע לשימוש בזכויות הנובעות מאמצעי השליטה ולמכירתם לפי הנחיות בית המשפט, ולא יהיה רשאי לקבל הוראות בעניין זה ממי שהחזיק באמצעי השליטה בניגוד להוראות פרק זה או מכל גורם אחר; הנאמן רשאי לבקש מבית המשפט להורות, בין השאר –
(1)
כי הצבעה מכוח אמצעי השליטה שהוחזקו בניגוד להוראות פרק זה, שנערכה לפני מינוי הנאמן, לא תובא במניין הקולות באותה הצבעה;
(2)
על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אדם שהחזיק באמצעי השליטה האמורים;
(3)
על ביטול עסקה או התקשרות של חברת השכבה הנשלטת בניגוד להוראות פרק זה, עם בעל השליטה בה או עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי, אם ביצוע העסקה או ההתקשרות טרם הושלם בידי שני הצדדים, והכול בתנאים שיקבע בית המשפט;
(4)
על ביטול של חלוקת דיבידנד שנערכה לפני מינוי הנאמן אם נעשתה שלא לטובת החברה, והכל בתנאים שיקבע בית המשפט.
(ו)
בית המשפט יקבע את תפקידי הנאמן וסמכויותיו, ככל שלא נקבעו לפי סעיף זה, וכן חובות דיווח של הנאמן לבית המשפט, אחת לשנה לכל הפחות, לגבי פעילותו כאמור בסעיף קטן (ה).
(ז)
חברות השכבה האמורות בסעיף קטן (א) ונושאי משרה בהן יסייעו לנאמן ככל הנדרש לשם ביצוע תפקידיו לפי סעיף זה.
(ח)
בית המשפט יקבע את שכרו של הנאמן, שישולם מתוך תמורת המכירה של אמצעי השליטה או בדרך אחרת שיקבע בית המשפט.
(ט)
מצא בית המשפט, מנימוקים שיירשמו, כי מינוי נאמן לפי סעיף זה אינו אפשרי או אינו מתאים בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי אמצעי השליטה המוחזקים בניגוד להוראות פרק זה לא יקנו זכויות כלשהן (בסעיף קטן זה – אמצעי שליטה רדומים), כל עוד אמצעי השליטה הרדומים מוחזקים כאמור.
(י)
שלטה חברת שכבה בחברת שכבה אחרת בניגוד להוראות פרק זה, וכל עוד לא מינה בית המשפט נאמן לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) או החליט כאמור בסעיף קטן (ט), לא יקנו אמצעי השליטה בחברת השכבה האחרת המוחזקים בידיה זכויות הצבעה כלשהן באסיפה הכללית של חברת השכבה האחרת.
(יא)
בתום ארבע שנים ממועד מינוי הנאמן לפי סעיף זה, יגיש הנאמן לבית המשפט דיווח המפרט את כלל פעילותו בכל הנוגע לשימוש בזכויות הנובעות מאמצעי השליטה ולמכירתם לפי הנחיות בית המשפט; בית המשפט רשאי לקבוע הוראות נוספות ומועדים בכל הנוגע למכירת אמצעי השליטה, לרבות לעניין זהות הנאמן.
תקנות לעניין ההגדרה ”שליטה“
שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, לעניין ההגדרה ”שליטה“ שבסעיף 20(א), הוראות בדבר ייחוס החזקות באמצעי שליטה בחברת שכבה, ובכלל זה הוראות בדבר אופן ייחוס ההחזקות.
פרק ג׳ – תחילה, הוראות מעבר והחלה על שותפויות
(א)
בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ט), תחילתו של פרק זה ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום).
(ב)
תחילתו של סעיף 24 לחוק זה 30 ימים מיום הפרסום.
(ג)
על אף הוראות סעיף 21
(1)
חברה שהיתה ביום הפרסום חברת שכבה שנייה, וכל עוד היא חברה כאמור, רשאית להמשיך לשלוט בחברת שכבה אחרת עד תום שש שנים מיום הפרסום, אם שלטה בה לפני יום הפרסום (בסעיף זה – חברת שכבה אחרת);
(2)
על אף האמור בפסקה (1), חברת שכבה אחרת רשאית להמשיך לשלוט בחברת שכבה נוספת רק עד תום ארבע שנים מיום הפרסום אם שלטה בה לפני יום הפרסום.
(ד)
בתקופה שתחילתה שישה חודשים מיום הפרסום (בסעיף קטן זה – יום התחילה) ועד תום התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג), יחולו על חברת שכבה אחרת הוראות אלה:
(1)
רוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
(2)
מספר הדירקטורים החיצוניים המזערי יהיה מחצית ממספר חברי הדירקטוריון, לאחר שהופחת ממנה אחד, בעיגול כלפי מעלה, ולא פחות משניים; על מינוי הדירקטורים החיצוניים יחולו הוראות פרט 7 לתוספת הראשונה בחוק החברות; שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מספר דירקטורים חיצוניים מזערי נמוך יותר לעניין סוגי חברות שכבה אחרת, ובלבד שלא יפחת משליש ממספר חברי הדירקטוריון;
(3)
דירקטורים חיצוניים שמינוים נדרש לפי סעיף קטן זה ימונו בחברה ציבורית על ידי אסיפה כללית שתכונס לא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום התחילה; ואולם דירקטור חיצוני שכיהן ערב יום התחילה ימשיך לכהן עד תום תקופת כהונתו, והוא יבוא במניין הדירקטורים שמינוים נדרש לפי הוראות פסקה (2), ובלבד שעל מינויו לתקופה נוספת יחולו הוראות סעיף קטן זה;
(4)
חדלה חברה להיות חברת שכבה אחרת, ימשיכו הדירקטורים החיצוניים המכהנים בה לפי הוראות פסקה (2) לכהן עד תום תקופת כהונתם לפי סעיף 245 לחוק החברות.
(ה)
(1)
הפרה חברת שכבה אחרת את החובה למנות דירקטורים חיצוניים או דירקטורים בלתי תלויים שמינוים נדרש לפי סעיף קטן (ד) במשך למעלה מתשעים ימים, ולעניין דירקטורים חיצוניים ראשונים כאמור בסעיף קטן (ד)(3) – במשך למעלה מתשעים ימים מהמועד האחרון לכינוס אסיפה כללית לפי אותו סעיף קטן, רשאית רשות ניירות ערך להטיל עליה עיצום כספי בסכום הבסיסי, והכול אלא אם כן ההפרה נובעת מהעדר הרוב הדרוש למינוי באסיפה הכללית; לעניין זה, ”הסכום הבסיסי“ – הסכום הקבוע לגבי אותה חברה בפרט 1 לתוספת השישית לחוק ניירות ערך.
(2)
על עיצום כספי לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 363ב ו־363ג לחוק החברות.
(ו)
בתקופה שתחילתה שלושים ימים מיום הפרסום ועד תום התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג), לפי העניין, הסדר שחברת שכבה עשתה לקיום הוראות פרק זה, יחייב את החברה ואת כל בעלי המניות או בעלי ניירות הערך הניתנים להמרה או למימוש למניות או את כל מחזיקי אגרות החוב, לפי העניין, גם אם לא התקבלה הסכמה כאמור בסעיף 350(ט) לחוק החברות, ובלבד שמתקיים האמור בסעיף קטן (ז) או (ח); הוראות סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ז) ו־(ח) יחולו על אף הוראות סעיף 350(ט) לחוק החברות.
(ז)
(1)
הוראות סעיף קטן (ו) יחולו על הסדר שעניינו הצעה לרכישת כלל המניות בחברת שכבה, שאינן מוחזקות בידי בעל השליטה, בהתקיים כל אלה:
(א)
דירקטוריון החברה שאת מניותיה מוצע לרכוש יחווה את דעתו בדבר הוגנות ההסדר המוצע; הדירקטוריון יגלה גם כל עניין אישי שיש לכל אחד מהדירקטורים בהסדר המוצע או הנובע ממנו;
(ב)
בעלי מניות המחזיקים יותר מחמישים אחוזים מהמניות שאינן מוחזקות בידי מי שיש לו עניין אישי בקבלת ההצעה הסכימו להסדר;
(ג)
בית המשפט אישר את ההסדר לאחר ששוכנע, בין השאר על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההסדר הוגן וצודק ביחס לבעלי מניות שלא הסכימו לו, ובכלל זה כי התמורה שהוצעה בעבור המניות משקפת את שווין ההוגן.
(2)
בחברה שניירות ערך שלה הניתנים להמרה או למימוש למניות של אותה חברה רשומים למסחר בבורסה, לא יאושר הסדר כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוא כולל רכישה של כלל ניירות הערך כאמור שאינם מוחזקים בידי בעל השליטה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1)(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים.
(ח)
הוראות סעיף קטן (ו) יחולו על הסדר שעניינו פדיון מוקדם של כלל איגרות החוב מסדרה או מסדרות שהנפיקה החברה, אם בית המשפט אישר את ההסדר לאחר ששוכנע כי ההסדר הוגן וצודק ביחס לכל סוג איגרות חוב, ובכלל זה שהתמורה בעבור איגרות החוב משקפת את שווין ההוגן; לעניין זה, ”שווי הוגן“ – הגבוה מבין אלה:
(1)
שווי השוק של יתרת איגרות החוב שבידי הציבור, על פי מחיר הנעילה הממוצע של איגרות החוב בשלושים ימי המסחר שקדמו למועד קבלת החלטת הדירקטוריון בדבר הפדיון המוקדם;
(2)
הערך המתואם של איגרות החוב, שייקבע לפי סכום הערך הנקוב של איגרות החוב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שנצברו עד ליום התשלום בפועל בהתאם לתנאי איגרות החוב;
ואולם בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לקבוע שווי גבוה יותר לאחר ששוכנע, בין השאר וככל הנדרש על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי התקיימו נסיבות מיוחדות שבשלן השווי כאמור אינו משקף את שווי איגרות החוב.
(ט)
שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע כי הוראות פרק זה החלות לעניין חברת שכבה, יחולו גם לעניין שותפות המציעה יחידת השתתפות לציבור כפי שיקבעו, ותחילתו של פרק זה לעניין שותפויות תהיה ביום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף קטן זה.
הוראות לעניין מגבלות אשראי
(א)
שר האוצר או מי שהוא הסמיך לעניין זה ונגיד בנק ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה יקבעו הוראות לעניין מגבלות על אשראי שיינתן לתאגיד או לקבוצה עסקית בידי גופים פיננסיים, במצטבר, בהתחשב בין השאר בחבות של כל תאגיד או בסך החבות של הקבוצה העסקית, לפי העניין; בסעיף זה –
”קבוצה עסקית“ – בעל שליטה והחברות בשליטתו;
”גוף פיננסי“ – גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), וסולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי).
(ב)
שר האוצר ונגיד בנק ישראל רשאים לקבוע כי הוראות לפי סעיף קטן (א) יחולו גם על קבוצות לווים ועל חברות קשורות שמתקיימים בהם תנאים כפי שיקבעו.
הוראות ראשונות לעניין מגבלות אשראי
(א)
(1)
הוראות ראשונות לפי סעיף 26 ייקבעו בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
(2)
שר האוצר ונגיד בנק ישראל, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים להאריך את התקופה לקביעת הוראות ראשונות בתקופה אחת נוספת של שנה.
(ב)
מיום פרסומו של חוק זה ועד למועד קביעת ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), ידווחו שר האוצר ונגיד בנק ישראל לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשלושה חודשים, על ההתקדמות בגיבושן.
הגדרות – פרק ד׳ [תיקון: תשע״ו]
”אמצעי שליטה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);
”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה:
(1)
(2)
חברה שייעודה הנפקת מוצרי מדדים כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק;
(3)
מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
(4)
מנהל תיקים כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק;
(5)
(6)
תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);
(7)
גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר בהסכמת נגיד בנק ישראל, בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
”הממונה על שוק ההון“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”תאגיד ריאלי“ – תאגיד שאינו גוף פיננסי.
רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים
(א)
הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, שתכלול גופים פיננסיים שמתקיים בהם אחד מאלה:
(1)
שווי כלל נכסיו של הגוף הפיננסי עולה על 40 מיליארד שקלים חדשים; לעניין זה יחושב שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי כשווי כלל הנכסים שלו ושל כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; לעניין פסקה זו לא יראו במדינה בעלת שליטה;
(2)
הגוף הפיננסי הוא סולק בעל היקף פעילות רחב כהגדרתו בסעיף 36יב(א) לחוק הבנקאות (רישוי).
(ב)
הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים לפי הוראות אלה:
(1)
קביעת הגופים הפיננסיים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(1) תיעשה בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים ויושב ראש רשות ניירות ערך;
(2)
קביעת הגופים הפיננסיים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(2) תיעשה בידי המפקח על הבנקים;
(3)
הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים ויושב ראש רשות ניירות ערך ימסרו את רשימת הגופים הפיננסיים שקבעו לפי פסקאות (1) או (2), וכל עדכון שלה, לוועדה לצמצום הריכוזיות.
(ג)
רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים תכלול את שם הגוף הפיננסי והשולט בו.
(ד)
בסעיף זה, ”שווי כלל הנכסים“, של גוף פיננסי – שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי והנכסים המנוהלים על ידו, לרבות הנכסים המנוהלים על ידו בעבור גופים פיננסיים אחרים, ולגבי תאגיד בנקאי – שווי כלל הנכסים כפי שמופיע במאזן התאגיד הבנקאי בדוח הכספי האחרון שנערך על בסיס מאוחד, ובלבד שבכלל הנכסים כאמור של גוף פיננסי מסוים לא יימנה אותו נכס יותר מפעם אחת; לעניין זה שווי כלל הנכסים לעניין גוף פיננסי מסוים יחושב לפי הוראות שהורה הגורם המפקח לפי דין על פעילותו של אותו גוף פיננסי.
רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים פורסמה בי״פ תשע״ה מס׳ 7031, עמ׳ 5215.
רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים
(א)
הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר את רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים, שתכלול תאגידים ריאליים שמתקיים בהם אחד מאלה:
(1)
מחזור המכירות הקובע של התאגיד הריאלי עולה על 6 מיליארד שקלים חדשים, או על 2 מיליארד שקלים חדשים בשוקי מונופולין; לעניין זה מחזור המכירות של תאגיד ריאלי יחושב כסך מחזור המכירות שלו, של השולט בו ושל כל התאגידים הריאליים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס כל מחזור המכירות כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; בפסקה זו, ”שוק מונופולין“ – שוק שבו התאגיד הריאלי, השולט בו או תאגיד ריאלי שבשליטתו או שבשליטת השולט בו הוכרז כבעל מונופולין לפי סעיף 26 לחוק ההגבלים העסקיים, ובלבד שמחזור המכירות של מי שהוכרז כבעל מונופולין כאמור באותו שוק עולה על 300 מיליון שקלים חדשים;
(2)
האשראי הקובע של התאגיד הריאלי עולה על 6 מיליארד שקלים חדשים; לעניין זה האשראי הקובע של תאגיד ריאלי יחושב כסך האשראי הקובע שלו, של השולט בו ושל כל התאגידים הריאליים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס סך האשראי הקובע כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד.
(ב)
לעניין סעיף קטן (א) לא יראו במדינה בעלת שליטה.
(ג)
הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים לפי הוראות אלה:
(1)
(א)
קביעת התאגידים הריאליים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(1), תיעשה בידי הממונה על הגבלים עסקיים, בין השאר, על פי מידע שימסרו לו הגופים המפקחים לפי דין על תחום פעילותם של התאגידים הריאליים, ככל שישנם, ועל פי מידע שיימסר לו לפי הוראות סעיף 42; הגופים המפקחים יעמידו לרשות הממונה על הגבלים עסקיים את המידע הדרוש לו לשם קביעה כאמור.
(ב)
מצא הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך כי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(1), מתקיים בתאגיד ריאלי שהוא, השולט בו או המחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, מחזיק אמצעי שליטה או שולט בגוף פיננסי, לפי העניין, שבפיקוחו, המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, או מבקש להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בגוף פיננסי כאמור, לפי העניין, יודיע על כך לממונה על הגבלים עסקיים.
(ג)
הממונה על הגבלים עסקיים ימסור את רשימת התאגידים שקבע כאמור וכל עדכון שלה לוועדה לצמצום הריכוזיות.
(2)
קביעת התאגידים הריאליים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(2) תיעשה באחת מאלה:
(א)
בידי הוועדה לצמצום הריכוזיות – בדרך כמפורט להלן:
(1)
היה לוועדה לצמצום הריכוזיות יסוד סביר להניח כי בתאגיד ריאלי מסוים עשוי להתקיים התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), תפנה לתאגיד הריאלי או לשולט בו בדרישה לקבל תצהיר לעניין התקיימות התנאי האמור;
(2)
פנתה הוועדה לצמצום הריכוזיות כאמור בפסקת משנה (1), ימסור לה התאגיד הריאלי או השולט בו, לפי העניין, תצהיר שבו יציין אם מתקיים בתאגיד הריאלי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), בצירוף אישור מאת רואה חשבון;
(3)
הצהיר התאגיד הריאלי או השולט בו כי מתקיים בתאגיד הריאלי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), תקבע אותו הוועדה לצמצום הריכוזיות כתאגיד ריאלי משמעותי;
(ב)
בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך – אם מצא כי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), מתקיים בתאגיד ריאלי שהוא, השולט בו או המחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, מחזיק אמצעי שליטה או שולט בגוף פיננסי, לפי העניין, שבפיקוחו, המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, או מבקש להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בגוף פיננסי כאמור, לפי העניין; מצא הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך כי מתקיים התנאי כאמור, יודיע על כך לוועדה לצמצום הריכוזיות.
(ד)
רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים תכלול את שם התאגיד הריאלי והשולט בו.
(ה)
בסעיף זה –
”אשראי“ – אשראי שקיבל אדם מגוף פיננסי בישראל או מתאגיד בישראל שבשליטת גוף פיננסי כאמור וכן איגרות חוב שהנפיק אדם בישראל לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, למעט אשראי שקיבל או איגרות חוב שהנפיק לצורך אחד מאלה:
(1)
רכישת שליטה בגוף פיננסי, או רכישת אמצעי שליטה נוספים בגוף הפיננסי לאחר רכישת השליטה בו;
(2)
רכישת פעילות של גוף פיננסי;
(3)
מימון מיזם ציבורי בשיתוף המגזר הפרטי, המבוצע בישראל, שלהסכם המימון שלו ניתן אישור הגורם הציבורי האחראי על המיזם; לעניין זה, ”גורם ציבורי“ – הממשלה או חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, המשמשת זרוע לביצוע המיזם הציבורי על פי החלטת הממשלה;
”אשראי קובע“ – יתרת האשראי שאדם חב בו בסוף שנת הכספים הקודמת בהתאם לדרך החישוב שתורה הוועדה לצמצום הריכוזיות, ולגבי תאגיד שערך דוח כספי שנתי לגבי אותה שנת כספים – יתרת האשראי נטו המופיעה במאזן שבאותו דוח, ולעניין זה יראו אשראי נטו כאשראי המופיע במאזן בניכוי מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות בתאגידים בנקאיים; ואולם אם שוכנעה הוועדה לצמצום הריכוזיות כי יתרת האשראי בשנת הכספים הקודמת אינה מייצגת את פעילותו של אותו אדם – יתרת האשראי כאמור בסוף אחת משתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הקודמת או ממוצע יתרות האשראי כאמור של שלוש השנים האמורות, לפי קביעת הוועדה;
”מחזור מכירות קובע“ – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בישראל בשנת הכספים הקודמת, בהתאם לדוח הכספי השנתי שנערך לגבי אותה שנה, ואם לא נערך דוח כאמור – בהתאם לדרך החישוב שיורה הממונה על הגבלים עסקיים; ואולם אם שוכנע הממונה על הגבלים עסקיים כי סכום התקבולים שהתקבל כאמור בשנת הכספים הקודמת אינו מייצג את פעילות מקבל התקבולים – סכום התקבולים כאמור שהתקבל באחת משתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הקודמת או ממוצע סכומי התקבולים כאמור של שלוש השנים האמורות, לפי קביעת הממונה;
”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר.
רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים פורסמה בי״פ תשע״ה מס׳ 7031, עמ׳ 5217.
עדכון סכומים
הסכומים הקבועים בסעיפים 29(א) ו־30(א) יעודכנו ב־16 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב־16 בינואר של השנה הקודמת; הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.
פרק ד׳ – תחילה והוראות מעבר [תיקון: תשע״ו]
(א)
בסעיף זה –
”חברה מנהלת“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל;
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;
”מנהל קרן“ – מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות;
”תאגיד החזקה בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);
”יום הפרסום“ – יום פרסומו של חוק זה.
(ב)
תחילתו של סעיף 31 ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).
(ג)
תחילתם של סעיפים 32(ב3) לחוק הפיקוח על הביטוח ו־9(ב1) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כנוסחם בסעיפים 32(3) ו־33(1) לחוק זה, בהתאמה, תשעה חודשים מיום הפרסום; ואולם מי שערב יום התחילה של הסעיפים האמורים היה בעל יותר מהיתר אחד, שניתן לו כדין, לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור בסעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח או בחברה מנהלת, יהיה רשאי להמשיך ולשלוט בהתאם לאותם היתרים, במשך 15 חודשים מיום התחילה האמור.
(ד)
על אף האמור בהוראות איסור שליטה ובסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל, תאגיד ריאלי משמעותי, השולט בתאגיד ריאלי משמעותי או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, אשר ערב יום הפרסום החזיק כדין אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי כאמור בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, או שלט כדין בגוף פיננסי משמעותי, לפי העניין, רשאי להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור עד תום שש שנים מיום הפרסום, ובלבד שאם מחזור המכירות הקובע או האשראי הקובע של התאגיד הריאלי או שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי גדלו מעבר למחזור, לאשראי או לשווי, לפי העניין, שהיו ערב יום הפרסום, הגידול כאמור לא נבע מרכישה של תאגיד ריאלי או גוף פיננסי אחר, ממיזוג עם תאגיד או גוף כאמור או מרכישת פעילות של תאגיד או גוף כאמור; לעניין סעיף קטן זה –
”גוף פיננסי משמעותי“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין, לרבות גוף פיננסי שהפך לגוף פיננסי משמעותי לאחר יום הפרסום;
”שולט“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין;
”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין, לרבות תאגיד ריאלי משמעותי שהפך לתאגיד ריאלי משמעותי לאחר יום הפרסום.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד), תאגיד ריאלי משמעותי, השולט בתאגיד ריאלי משמעותי או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, אשר ערב יום הפרסום החזיק כדין אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לרבות כפי שהוחלו בסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל, או שלט כדין בגוף פיננסי משמעותי, לפי העניין, יהיה רשאי לרכוש תאגיד ריאלי אחר, להתמזג עם תאגיד ריאלי אחר או לרכוש פעילות של תאגיד ריאלי אחר, ובלבד שאם פעל כאמור יהיה רשאי להמשיך ולהחזיק אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לרבות כפי שהוחלו בסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל או לשלוט בגוף פיננסי משמעותי עד תום ארבע שנים מיום הפרסום; לעניין סעיף קטן זה, ”גוף פיננסי משמעותי“, ”שולט“ ו”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתם בסעיף קטן (ד).
(ו)
לא היה תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו רשאי להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ה), יחולו הוראות סעיף 22, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
הסמכויות המוקנות לכונס הרשמי יהיו נתונות לממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך, לפי העניין;
(2)
אמצעי השליטה שיוקנו לנאמן יהיו בתאגיד הריאלי המשמעותי, בגוף הפיננסי המשמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי, לפי בחירת השולט בתאגיד הריאלי המשמעותי;
(3)
במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
”(ב) בקשה למינוי נאמן לפי סעיף קטן (א) תוגש לבית המשפט בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך, לפי העניין.“
(ז)
על אף האמור בהוראות איסור החזקה, ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), מבטח, חברה מנהלת, תאגיד בנקאי או מנהל קרן אשר ערב יום הפרסום החזיקו כדין אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי או במבטח, לפי העניין, בשיעור העולה על הקבוע בהוראות איסור ההחזקה, רשאים להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה עד תום שש שנים מיום הפרסום.
(ח)
(1)
על אף האמור בהוראות מניעת ניגוד עניינים, אדם המכהן כדין ערב יום הפרסום כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי, ובמועד האמור הוא שולט בתאגיד ריאלי משמעותי, קשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי, רשאי להמשיך בכהונתו עד תום שנתיים מיום הפרסום.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), מי שמכהן כאמור באותה פסקה כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי והוא שולט בתאגיד ריאלי משמעותי המחזיק אמצעי שליטה או השולט בגוף הפיננסי המשמעותי כדין לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), קשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד הריאלי המשמעותי, רשאי לכהן כדירקטור בגוף הפיננסי המשמעותי, מעבר לשנתיים האמורות בפסקה (1), כל עוד התאגיד הריאלי המשמעותי או השולט בו רשאי להמשיך ולהחזיק או לשלוט בגוף הפיננסי לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה).
(3)
לעניין סעיף קטן זה, ”אדם הקשור לשולט“, ”גוף פיננסי משמעותי“, ”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי ו”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתם בכל אחת מהוראות מניעת ניגוד עניינים.
(ט)
חבר ועדה מכהן שמונה לפי סעיף 36ג(ב) לחוק הבנקאות (רישוי), לפני יום הפרסום, יכהן עד לאחר האסיפה השנתית שלאחר האסיפה השנתית הבאה, ובלבד שתקופת כהונתו לא תעלה על שנתיים.
(י)
(1)
בתום שש שנים מיום הפרסום יוקם צוות לבחינת יישום הוראות פרק זה, והשפעתו של פרק זה על מידת הריכוזיות במשק.
(2)
חברי הצוות יהיו ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה, יושב ראש רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים, הממונה על הגבלים עסקיים, המנהל הכללי של משרד האוצר והממונה על שוק ההון.
(3)
הצוות יגיש את מסקנותיו והמלצותיו לוועדת הכספים של הכנסת.
הוועדה לצמצום הריכוזיות
(א)
מוקמת בזה ועדה לצמצום הריכוזיות, ואלה חבריה:
(1)
הממונה על הגבלים עסקיים, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
המנהל הכללי של משרד האוצר או ראש אגף במשרד האוצר הממלא תפקיד של ראש אגף כלכלה אם שר האוצר מינה אותו כחבר הוועדה;
(3)
ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה, או אחד מסגניו אם ראש הממשלה מינה אותו כחבר הוועדה.
(ב)
הוועדה לצמצום הריכוזיות תקבע את סדרי עבודתה, ואולם קיומה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה או פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקום של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
בקשה לתיקון או להשלמת מידע ברשימות
אדם שעיין במידע שעליו ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים או ברשימת הגורמים הריכוזיים, ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (בסעיף זה – מידע שגוי), רשאי לפנות לוועדה לצמצום הריכוזיות בבקשה לתקן את המידע השגוי או למחקו; סברה הוועדה כי יש להיעתר לבקשה, תעדכן את הרשימה בהתאם; סברה הוועדה כי יש לדחות את הבקשה, תודיע על כך למבקש התיקון; היה גורם אחר אחראי על קביעת המידע נושא הפנייה, לפי סעיפים 4(ד), 29(ב) או 30(ג), תפנה הוועדה לאותו גורם לשם קבלת עמדתו בבקשה, ותחליט בה בהתאם לעמדה כאמור.
חובת מסירת מידע לממונה על הגבלים עסקיים
כל אדם חייב, לפי דרישת הממונה על הגבלים עסקיים או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, למסור לו את הידיעות, המסמכים, הפנקסים ושאר התעודות שלדעת הממונה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה; לעניין זה, ”מסמך“ – כהגדרתו בסעיף 45(ג) לחוק ההגבלים העסקיים.
הפרה של חובת מסירת מידע – עונשין ועיצום כספי
(א)
אדם שלא מסר ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, בהתאם לדרישה לפי סעיף 42, דינו – מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, וקנס נוסף שהוא פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לאותו חוק, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי העניין.
(ב)
הפר אדם דרישה למסור ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, שניתנה לפי סעיף 42, רשאי הממונה על הגבלים עסקיים להטיל עליו עיצום כספי, בסכום של עד 300,000 שקלים חדשים; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על 10 מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד 3% ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 8 מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, ”מחזור מכירות“ – כמשמעותו לפי סעיף 17 לחוק ההגבלים העסקיים, בשינויים המחויבים.
(ג)
על עיצום כספי לפי סעיף קטן (ב) יחולו הוראות סעיפים 50ה עד 50טז לחוק ההגבלים העסקיים, בשינויים המחויבים.
ביצוע ותקנות
(א)
שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה, למעט פרק ג׳.
(ב)
שר המשפטים ממונה על ביצועו של פרק ג׳.
(ג)
תקנות לעניין פרק ב׳, למעט כללים לפי סעיפים 5 ו־11, טעונות את אישור הממשלה ואת אישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ההגדרות ”נושא תשתית חיונית“ ו”תחום תשתית חיונית“ שבסעיף 2, ההגדרה ”הקצאת זכות“ לגורם ריכוזי שבסעיף 3, וסעיף 4(א)(1))
:
טור א׳טור ב׳טור ג׳
נושא תשתית חיוניתתחום תשתית חיוניתהיקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין ההגדרה ”הקצאת זכות“, לגורם ריכוזי שבסעיף 3היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין קביעת בעל זכות כגורם ריכוזי לפי סעיף 4(א)(1)
1. שירותי בזק פנים־ארציים ושירותי רדיו טלפון נייד1.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים לפי חוק התקשורת, למעט תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון כללי ייחודי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים.--
2. דואר2.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון כללי לפי סעיף 5א לחוק הדואר, התשמ״ו–1986.--
3. שידורים (תיקון: תשע״ז)3.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990.--
3.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מרישיונות אלה:
(1) רישיון כללי לשידורי כבלים, לפי פרק ב׳1 לחוק התקשורת;
(2) רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי פרק ב׳2 לחוק התקשורת.
--
3.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון מיוחד למשדר ערוץ ייעודי, לפי סעיף 6לד1 לחוק התקשורת.--
3.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מאלה:
(1) רישיון לשידורו של ערוץ נושאי לפי סעיף 13 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012 (בתוספת זו – חוק הפצת שידורים);
(2) היתר להפעלת תחנות שידור ספרתיות לפי חוק הפצת שידורים;
(3) מינוי לגורם מפעיל פרטי לפי חוק הפצת שידורים;
(4) רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי חוק הפצת שידורים.
--
4. הפקת מים4.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי סעיף 23 לחוק המים, התשי״ט–1959 (בתוספת זו – חוק המים), לעניין התפלת מי־ים.התפלת מי־ים בשיעור מזערי המהווה 15% לפחות מסך הכמויות המרביות השנתיות שקבועות בהסכמים להתפלת מי־ים בין כלל בעלי הרישיונות למדינה.
4.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי סעיף 23 לחוק המים, לעניין הפקת מים שאינה התפלת מי־ים ואינה הפקת מי־קולחין.הפקת מים, שאינה התפלת מי־ים ואינה הפקת מי־קולחין, בשיעור מזערי המהווה 20% לפחות מסך ההפקה השנתית שאינה מי־ים מותפלים או מי־קולחין.
4.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי סעיף 23 לחוק המים, לעניין מי־קולחין.הפקת מי־קולחין בשיעור מזערי המהווה 20% לפחות מסך ההפקה השנתית של מי קולחין.
5. תאגיד מים וביוב5.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לעסוק בפעילות חיונית לפי סעיף 14 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001.עיסוק בפעילות חיונית לגבי מי־ביוב המהווים 15% לפחות מסך כמות מי־הביוב המטופלים על ידי תאגידי מים וביוב.
6. משק החשמל6.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לניהול המערכת לפי חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996 (בתוספת זו – חוק משק החשמל).--
6.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הולכה לפי חוק משק החשמל.--
6.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון חלוקה לפי חוק משק החשמל.רישיון החלוקה עניינו בהקמה, בהחזקה או בהפעלה של 1% לפחות מרשת החלוקה של כלל בעלי רישיונות החלוקה או במתן שירותי חלוקה ל־1% לפחות ממספר צרכני החשמל.
6.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון ייצור לפי חוק משק החשמל.רישיון הייצור עניינו בהקמה ובהפעלה של תחנת כוח לייצור חשמל בהיקף העולה על 175 מגה וואט, המתחברת לרשת החשמל של בעל רישיון הולכה לפי חוק משק החשמל.
7. נפט7.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק אחד מאלה, לפי חוק הנפט, התשי״ב–1952 (בתוספת זו – חוק הנפט):
(1) זכות נפט כהגדרתה בחוק הנפט;
(2) היתר מוקדם, ובלבד שניתנת עמו זכות קדימה לפי סעיף 7א לחוק הנפט.
הקצאת זכות הנפט היא למי שבמועד ההקצאה אין לו זכות נפט אחרת לגבי אותו שטח.
8. מחצב מסוג מסוים8.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק לגבי המחצב מאותו סוג, אחד מאלה לפי פקודת המכרות:
(1) רישיון חיפוש או זכות כרייה, כמשמעותם לפי פקודת המכרות;
(2) זכות יחיד או זכות בכורה להשיג רישיון לחיפוש לפי סעיף 17 לפקודת המכרות.
הקצאת רישיון החיפוש, זכות הכרייה, ההיתר לחיפוש או ההיתר לחקירה היא למי שבמועד ההקצאה אין לו רישיון, זכות או היתר כאמור באותו שטח.
9. חציבה של סוג מחצב מסוים9.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק רישיון חיצוב, לגבי אותו סוג מחצב, לפי סעיף 109 לפקודת המכרות.--
10. משק הדלק10.1 תחום הפעילות של חברת דלק הרשומה במרשם חברות הדלק לפי סעיף 12 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס״א–2001 (בתוספת זו – חוק ההסדרים לשנת 2001).--
10.2 זיקוק של דלק כהגדרתו בסעיף 9 לחוק ההסדרים לשנת 2001.--
11. גז פחמימני מעובה11.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון ספק גז, לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989 (בתוספת זו – חוק הגז), ובלבד שפעילות שיווק נכללת בתחום הפעילות על פי הרישיון.--
11.2 פעילות החסנה שלגביה נדרש רישיון ספק גז לפי חוק הגז.--
11.3 פעילות ייצור שלגביה נדרש רישיון ספק גז לפי חוק הגז.--
12. משק הגז הטבעי12.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הולכה לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002 (בתוספת זו – חוק משק הגז הטבעי).--
12.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון חלוקה לפי חוק משק הגז הטבעי.--
12.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון למיתקן גט״ן לפי חוק משק הגז הטבעי.--
12.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון אחסון לפי חוק משק הגז הטבעי.--
12.5 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון שיווק לפי חוק משק הגז הטבעי.--
13. זיכיון ים המלח13.1 תחום הפעילות שעליו חל חוק זיכיון ים המלח, התשכ״א–1961.--
14. משאב טבע אחר14.1 שימוש וניצול של משאב טבע שאינו מנוי בפרט אחר בתוספת זו – לגבי כל סוג של משאב טבע בנפרד.--
15. שדות תעופה15.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון להפעלת שדה תעופה לפי סעיף 31 לחוק הטיס, התשע״א–2011.--
16. קווי שירות באוטובוסים16.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון קו להפעלת קו שירות באוטובוסים, לפי פרק שני בחלק ה׳ לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961.אורכם הכולל בקילומטרים של קווי השירות שלגביהם חל רישיון הקו הוא 5% לפחות מאורך כלל קווי השירות באוטובוסים שלגביהם ניתנו רישיונות קו.
17. מסילות ברזל מקומיות17.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי סעיף 46א לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשס״א–2001 (בתוספת זו – פקודת מסילות הברזל).--
18. מסילות ברזל שאינן מסילות ברזל מקומיות18.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מאלה:
(1) אישור הפעלה או ניהול של מסילת ברזל שאינה מסילת ברזל מקומית, לפי סעיף 48 לפקודת מסילות הברזל;
(2) צו לפי סעיף 48א לפקודת מסילות הברזל.
--
19. ספנות ונמלים19.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש כתב הסמכה להיות חברת נמל או תאגיד מורשה לפי סעיף 10 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004.--
20. כבישים20.1 תחום הפעילות הנוגע להחזקת כביש ומתן שירות בו או להפעלת כביש ומתן שירות בו, לרבות –
(1) תחום הפעילות שלגביו חל חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995;
(2) תחום הפעילות שלגביו חל חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ״ה–1995;
(3) תחום הפעילות שלגביו חל חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000.
--
21. מחסני מסוף מטענים אווירי21.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון מחסן מסוף מטענים אווירי לפי תקנות המכס, התשכ״ו–1965.--
22. מערכות סליקה פנסיוניות מרכזיות22.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005.--
23. מערכת למסחר בניירות ערך (תיקון: תשע״ז־2)23.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפתיחה וניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי סעיף 45 לחוק ניירות ערך--
24. מערכת לסליקת עסקאות בניירות ערך (תיקון: תשע״ז־2)24.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי סעיף 50א לחוק ניירות ערך--

התקבל בכנסת ביום ו׳ בטבת התשע״ד (9 בדצמבר 2013).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • יאיר לפיד
    שר האוצר
  • שמעון פרס
    נשיא המדינה
  • יולי יואל אדלשטיין
    יושב ראש הכנסת
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק מחוסר אשמה ללקוח שהואשם ביבוא סם מסוג הרואין באמצעות האינטרנט שחרור עצור שנחשד במעשים מגונים בתלמידים בתיכון בו עבד סגירת תיק פרקליטות ללקוח שנחשד במעילת הענק ברשת האופנה רנואר סגירת תיק משטרתי בהיעדר אשמה ללקוח שנחשד בקבלת דבר במרמה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015