חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998

תוכן עניינים
1.
עקרון יסוד
זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות.
2.
מטרה
חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו.
3.
העדפה מתקנת
אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות.
4.
הזכות לקבל החלטות
אדם עם מוגבלות זכאי לקבל החלטות הנוגעות לחייו, על פי רצונו והעדפותיו, והכל בהתאם להוראות כל דין.
5.
הגדרות [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
בחוק זה –
”אדם עם מוגבלות“ – אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים;
”ארגון עובדים יציג“ – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;
”גוף ציבורי“ – אחד מאלה:
(1)
משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;
(2)
הכנסת;
(3)
צה״ל;
(4)
משטרת ישראל; (החל מיום 1.1.2017): משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
(5)
רשות מקומית;
(6)
תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי משרד ממשלתי כאמור בפסקה (1), רשות מקומית כאמור בפסקה (5) או בידי שניהם;
(7)
תאגיד שהוקם בחוק;
(8)
חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור;
(9)
ההסתדרות הציונית העולמית;
(10)
הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
(11)
גוף אחר, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב], שקבע שר המשפטים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
”הנציב“ – נציב שוויון לאנשים עם מוגבלות, שמונה לפי הוראות סעיף 22.
”נציבות“ – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בפרק ו׳ לחוק זה.
6.
עקרונות במימוש זכויות ובמתן שירותים [תיקון: תשס״ה]
(א)
מימוש זכויות ומתן שירותים לאדם עם מוגבלות ייעשו –
(1)
תוך הקפדה על כבוד האדם וחירותו והגנה על פרטיותו;
(2)
במסגרת השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות הענין כאמור בחוק זה;
(3)
לגבי זכויות ושירותים הניתנים על ידי גוף ציבורי – באיכות נאותה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו של האדם, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות הגוף הציבורי.
(ב)
(בוטל).
7.
קביעת זכאות
בדיקה או בירור שמטרתם לקבוע זכאותו של אדם לזכויות או לשירותים מחמת מוגבלותו, ייערכו תוך התחשבות מרבית במהלך חייו התקין.
8.
איסור הפליה בתעסוקה [תיקון: תשע״ד]
(א)
לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים, בכל אחד מאלה:
(1)
קבלה לעבודה לרבות מבדקי קבלה;
(2)
תנאי עבודה;
(3)
קידום בעבודה:
(4)
הכשרה או השתלמות מקצועית;
(5)
פיטורין או פיצויי פיטורין;
(6)
הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה.
(ב)
לענין סעיף קטן (א), רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין הענין.
(ג)
אין רואים כהפליה לפי סעיף זה, פעולה או הימנעות מפעולה, המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד או של המשרה.
(ד)
הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שהיה בעבר אדם עם מוגבלות, על מי שנחשב לאדם עם מוגבלות ועל בני משפחתו של אדם עם מוגבלות המטפלים בו.
(ה)
לענין סעיף זה –
”בן משפחה“ –
(1)
בן זוג, הורה או ילד;
(2)
בן זוגו של הורה, בן זוגו של ילד, אח או אחות או בני זוגם, סב, סבתא, נכד או נכדה – שעיקר פרנסתו של אדם עם מוגבלות עליהם;
”הפליה“ – לרבות אי־ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו את העסקתו;
”התאמה“, ”התאמות“ – לרבות התאמת מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקי קבלה לעבודה, הכשרה והדרכה, נוהלי עבודה, והכל מבלי שהדבר יטיל על המעסיק נטל כבד מדי;
”נטל כבד מדי“ – נטל בלתי סביר בנסיבות הענין, בהתחשב, בין היתר, בעלות ההתאמה וטיבה, בגודל העסק ובמבנהו, בהיקף הפעילות, במספר העובדים, בהרכב כוח האדם, ובקיומם של מקורות מימון חיצוניים או ממלכתיים לביצוע ההתאמה.
9.
ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות [תיקון: תש״ע, תשע״ד, תשע״ו]
(א)
ראה מעסיק כי בקרב עובדיו אין ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של אנשים עם מוגבלות (להלן – ייצוג הולם), יפעל לקידום הייצוג ההולם, לרבות ביצוע התאמות.
(ב)
פעולות מעסיק לפי סעיף זה, יכול שייעשו בתכנית אשר תכלול הוראות בדבר העדפת העסקתם או קידומם של אנשים עם מוגבלות שהם כשירים לתפקיד או למשרה ושהם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים לתפקיד או למשרה.
(ג)
שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציבות, עם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ועם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שהם לדעת השר כאמור יציגים ונוגעים בדבר, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי –
(1)
לקבוע הוראות משלימות, בין למקרה מסוים ובין לסוגי מקרים, בדבר חובות מעסיק לפי סעיף זה, לרבות הוראות בדבר סוג המוגבלות או חומרת המוגבלות של אנשים שיש להעסיקם או לקדמם בעבודה;
(2)
לקבוע הוראות בדבר חובת דיווח של מעסיק על ביצוע פעולות לפי סעיף זה;
(3)
לקבוע סייגים לחובות מעסיק לפי סעיף זה.
(ד)
בסעיף זה –
”מעסיק“ – מעסיק המעסיק יותר מ־25 עובדים, למעט המדינה או מעסיק אחר שהוראות סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 חלות עליו;
”מעסיק“ – (החל מיום 1.1.2017): מעסיק המעסיק יותר מ־25 עובדים, למעט משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו שהוראות סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 חלות עליהם;
”התאמות“ – כהגדרתן בסעיף 8(ה).
ממונה תעסוקה [תיקון: תשע״ו]
(החל מיום 1.1.2017).
(א)
גוף ציבורי שהוא מעסיק כהגדרתו בסעיף 9(ד) ימנה ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות (בפרק זה – ממונה תעסוקה), ויכול שימונה נוסף על תפקידים אחרים שהוא ממלא, בהתחשב במספר המועסקים בגוף הציבורי.
(ב)
ממונה תעסוקה –
(1)
יקבל פניות של עובדים ושל הגוף הציבורי בנושא ייצוג הולם;
(2)
ייזום פעולות להגברת המודעות לייצוג הולם והמידע לגביו וליישומו בקרב הממונים והעובדים, בשיתוף הגורמים הנוגעים בדבר;
(3)
ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובות הגוף הציבורי לפי פרק זה.
(ג)
ממונה תעסוקה יפעל בהתאם להנחיות מקצועיות שנתן משרד הכלכלה והתעשייה, בהתייעצות עם הנציבות.
ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות משמעותית בגוף ציבורי שהוא מעסיק ציבורי גדול [תיקון: תשע״ו]
(החל מיום 1.1.2017).
(א)
”יעד הייצוג“ – כמשמעותו בסעיף קטן (ב);
”מעסיק ציבורי גדול“ – גוף ציבורי המעסיק 100 עובדים לפחות, למעט משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו שהוראות סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, חלות עליהם;
”עובד“ או ”מועמד“, עם מוגבלות משמעותית – אדם עם מוגבלות שמתקיים בו אחד מהתנאים המנויים בחלק א׳ לתוספת הרביעית;
”קבלן שירות“ – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו;
”תכנית שנתית“ – כמשמעותה בסעיף 9ג.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 9, לא יראו ייצוג הולם אצל מעסיק ציבורי גדול, אלא אם כן 5% לפחות מקרב עובדיו הם עובדים עם מוגבלות משמעותית; במניין העובדים לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון עובדים של קבלן כוח אדם או קבלן שירות המועסקים אצל המעסיק הציבורי הגדול.
תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית [תיקון: תשע״ו]
(החל מיום 1.1.2017).
(א)
בלי לגרוע מהוראות לפי סעיף 9(ג)(2), לא עמד מעסיק ציבורי גדול עמידה מלאה ביעד הייצוג על פי הודעה כאמור בסעיף 9ד(ד) בשנה מסוימת, יפרסם באתר האינטרנט שלו, עד 31 באוקטובר באותה שנה, תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית שאישרה הנהלת המעסיק הציבורי הגדול.
(ב)
תכנית שנתית תוכן בהתחשב בלקחים שהופקו מתכניות שנתיות קודמות ובגורמים לאי־עמידה או לעמידה חלקית ביעד הייצוג בשנה הקודמת.
(ג)
תכנית שנתית תכלול הוראות בעניינים כמפורט להלן לעניין משרות פנויות ולעניין משרות שיתפנו בשנה הקרובה:
(1)
העדפת העסקתם או קידומם של מועמדים או עובדים עם מוגבלות משמעותית, שהם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים או עובדים אחרים, לתפקיד, למשרה או לקבוצת משרות או לדרגה או לקבוצת דרגות שיפורטו בתכנית השנתית, ולתקופה שתיקבע בה;
(2)
ייעוד משרות במגוון תפקידים ודרגות שיועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים או עובדים עם מוגבלות משמעותית, תוך פירוט היקפן מכלל המשרות הפנויות או שצפוי שיתפנו ופירוט סוג המשרות שייועדו כאמור;
(3)
פנייה לרשימת גורמים העוסקים בשילובם בתעסוקה של מועמדים עם מוגבלות משמעותית שתפרסם הנציבות באתר האינטרנט שלה, לשם איתור מועמדים כאמור;
(4)
תיעוד של יישום התכנית השנתית, ובכלל זה של הנימוקים לעניין בחירת מועמדים למשרות פנויות.
(ד)
שר הכלכלה והתעשייה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תכנית שנתית, תוכנה, צורתה ופרטיה.
עיבוד מידע בדבר עמידה ביעד הייצוג [תיקון: תשע״ו]
(החל מיום 1.1.2017).
(א)
משרד הכלכלה והתעשייה יעביר למוסד לביטוח לאומי, עד 31 במרס בכל שנה, רשימה מעודכנת של הגופים הציבוריים למטרת עיבוד מידע לפי סעיף זה.
(ב)
לשם ביצוע תפקידי המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף זה, יעביר כל אחד מהגופים המנויים בטור א׳ שבחלק א׳ או בחלק ב׳ לתוספת הרביעית למוסד לביטוח לאומי, עד 31 במרס בכל שנה, את מספרי הזהות של כל מי שביום 31 בדצמבר בשנה שקדמה לה, התקיים בו האמור בטור ב׳ שבחלק א׳ או בחלק ב׳ לתוספת הרביעית, בחלוקה לפי הפרטים בתוספת האמורה.
(ג)
מעסיק ציבורי גדול כאמור בסעיף 9ה או שנקבע בצו לפי סעיף 9ו(ב), יעביר למוסד לביטוח לאומי, עד 31 במרס בכל שנה, את מספרי הזהות של עובדיו שהועסקו ביום 31 בדצמבר בשנה שקדמה לה בתפקידים המובאים בחשבון לפי הסעיפים האמורים; המוסד לביטוח לאומי יביא בחשבון בעיבוד הנתונים לגבי אותו מעסיק ציבורי גדול רק את העובדים שלגביהם הועבר מידע כאמור.
(ד)
המוסד לביטוח לאומי יבחן נתונים שברשותו ואת הנתונים שהועברו לו לפי סעיף קטן (ב), לגבי עובדיו של מעסיק ציבורי גדול שברשימה שהועברה לו לפי סעיף קטן (א) ועל פי הנתונים שהועברו לו לפי סעיף קטן (ג); עד 31 ביולי בכל שנה, ימסור המוסד לביטוח לאומי לנציבות הודעה על מידת עמידתם של המעסיקים הציבוריים הגדולים ביעד הייצוג לפי הרמות שלהלן, בהתאם לנתונים כאמור:
שיעור ייצוג העובדים עם מוגבלות משמעותיתמידת העמידה ביעד הייצוג
5% לפחותעמידה מלאה
מ־3.5% ופחות מ־5%רמה בינונית
מ־2% ופחות מ־3.5%רמה נמוכה
פחות מ־2%אי־עמידה
(ה)
הנציבות תפרסם באתר האינטרנט שלה את מידת עמידתו של כל מעסיק ציבורי גדול ביעד הייצוג לפי ההודעה שמסר המוסד לביטוח לאומי כאמור בסעיף קטן (ד), בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה.
(ו)
מידע לפי סעיף זה ייאגר לתכלית ביצוע תפקידי המוסד לביטוח לאומי כאמור בסעיף זה במאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, שהוא מאגר ייעודי, נפרד מכל מאגר מידע אחר.
(ז)
שר הכלכלה והתעשייה, בהסכמת שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין מידע לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין מסירתו, עיבודו, שמירתו, אבטחתו, מחיקתו ופרסומו, וכן לעניין מורשי הגישה אליו, והכול לשם הגנה על הפרטיות.
תחולה לעניין מעסיקים ציבוריים גדולים מסוימים [תיקון: תשע״ו]
(החל מיום 1.1.2017).
(א)
הוראות סעיפים 9ב עד 9ד יחולו על משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ואגודת מגן דוד אדום, בשינויים אלה:
(1)
במניין העובדים לא יובאו בחשבון שוטרים, סוהרים או עובדים בתפקיד מבצעי;
(2)
לעניין משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, ”עובד“ או ”מועמד“ עם מוגבלות משמעותית – לרבות אדם עם מוגבלות שמתקיים בו האמור בחלק ב׳ לתוספת הרביעית.
(ב)
הוראות סעיפים 9א עד 9ג יחולו על צבא ההגנה לישראל לגבי חיילים המשרתים בו, בשינויים אלה:
(1)
על אף האמור בסעיף 9א, על ממונה תעסוקה בצבא ההגנה לישראל יחולו פקודות הצבא;
(2)
על אף האמור בסעיף 9ב, במניין העובדים יובאו בחשבון רק חיילים המשרתים בשירות סדיר בהתאם להתחייבות לשירות קבע שלא בתפקיד לוחם או תומך לחימה, ולעניין זה יראו חיילים כאמור כעובדים, אף שלא מתקיימים לגביהם יחסי עבודה;
(3)
על אף האמור בסעיף 9ב, לעניין ההגדרה ”עובד“ או ”מועמד“ עם מוגבלות משמעותית, ייקבעו התאמות בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 (בסעיף זה – פקודות הצבא), על בסיס נתונים שברשות הצבא;
(4)
על אף האמור בסעיף 9ג(א), צבא ההגנה לישראל ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, עד 1 ביולי בכל שנה, על מידת עמידתו ביעד הייצוג, על תכנית שנתית שהכין לקידום ייצוג של אנשים עם מוגבלות משמעותית בקרב החיילים בשירות הקבע, ועל צעדים שנקט ליישום התכנית.
(ג)
הוראות סעיפים 9ד, 15א ו־15ב לא יחולו על צבא ההגנה לישראל לגבי חיילים המשרתים בו.
צווים לעניין מעסיק ציבורי גדול [תיקון: תשע״ו]
(החל מיום 1.1.2017).
(א)
שר הכלכלה והתעשייה רשאי לשנות, בצו, את התוספת הרביעית, ובלבד שלא יוסיף אלא תנאים לעניין אוכלוסיות שיש קושי בשילובן בשוק העבודה.
(ב)
שר הכלכלה והתעשייה רשאי לקבוע, בצו, לגבי מעסיק ציבורי גדול או מקום עבודה מסוים בו, או לגבי סוגים של מקומות עבודה בו, כי לעניין סעיף 9ב(ב) לא יובאו במניין עובדים בתפקידים מסוימים שיקבע, בשל אופיו ומהותו של התפקיד.
חובת סודיות [תיקון: תשע״ו]
(החל מיום 1.1.2017).
לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו עקב ביצוע פעולות בהתאם להוראות סעיף 9ד ולא יעשה אדם כל שימוש במידע כאמור, אלא לשם ביצוע הוראות אותו סעיף.
הגנה על מתלונן [תיקון: תשע״ד]
(א)
לא יפגע מעסיק בעובד בענינים המנויים בסעיף 8 מחמת תלונה או תביעה של העובד לענין הוראות פרק זה, או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי פרק זה.
(ב)
במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרת סעיף קטן (א), תהא זו הגנה אם פעולת המעסיק ננקטה בשל תלונת שווא או סיוע לגבי תלונת שווא שנעשו בזדון ובידיעה שהתלונה היא תלונת שווא.
מודעות בדבר הצעת עבודה [תיקון: תשע״ד]
(א)
מעסיק או הזקוק לעובד לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, שיש בה משום הפליה לפי הוראות סעיף 8.
(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, שסעיף 8(ג) חל עליה.
זכות תביעה [תיקון: תשע״ו]
תובענות בשל הפרת הוראות פרק זה, יכול שיוגשו בידי –
(1)
עובד;
(2)
ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור, ארגון העובדים שהעובד חבר בו;
(3)
הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובלבד שהעובד הסכים לכך;
(החל מיום 1.1.2017): ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובלבד שהעובד הסכים לכך;
(4)
הנציבות, בין בשמה ובין בשם אדם מסוים, ובלבד שאם עילת התביעה היא הפליה או פגיעה בזכות של אדם מסוים – אותו אדם הסכים לכך.
החלת הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה [תיקון: תש״ע, תשע״ד]
(א)
הוראות סעיפים 5, 9(א) ו־(ג), 11, 13, 14, 16, 17, 18 ו־21(א) עד (ג) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988, יחולו על הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים לפי הענין.
(ב)
הוראות סעיף 9(ג) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988, כפי שהן מוחלות בסעיף קטן (א), והוראות סעיף 15(ד) לחוק זה, לא יחולו על נתבע או נאשם, לפי העניין, אם המידע נדרש כאמור באותם סעיפים לשם אחד מאלה:
(1)
מילוי אחר הוראה לפי כל חוק לעניין התאמות כהגדרתן בסעיף 8(ה), לאנשים עם מוגבלות, או לעניין ייצוג הולם או העדפה מתקנת לאנשים עם מוגבלות;
(2)
פעולה בהתאם לתכנית לקידום שוויון בעבודה שמעסיק פועל לפיה, או שמשרד ממשלתי אישר או שהוא מממן באופן מלא או חלקי, הכוללת הוראות בדבר התאמות כאמור בפסקה (1) או העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה של אנשים עם מוגבלות.
סמכות שיפוט ותרופות
לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות פרק זה והוא רשאי –
(1)
לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
(2)
ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו לפי פסקה זו, יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970.
עונשין [תיקון: תש״ע, תשע״ד]
(א)
העובר על הוראות סעיפים 8, 10 ו־11, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ב)
בעבירה על הוראת סעיף 11 לא יישא באחריות פלילית אלא המעסיק או הזקוק לעובד.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על אי ביצוע התאמה כהגדרתה בסעיף 8(ה).
(ד)
בהליך פלילי בשל עבירה על הוראות סעיף 8, חזקה כי הנאשם עבר על הוראות הסעיף האמור, אם דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא מוגבלותו, אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת.
אחריות עובד אחראי במעסיק ציבורי גדול [תיקון: תשע״ו]
(החל מיום 1.1.2017).
(א)
בסעיף זה, ”עובד אחראי“ – מנהל פעיל אצל מעסיק ציבורי גדול, אדם האחראי מטעם מעסיק ציבורי גדול על ניהול כוח האדם, הממונים על המנהל הפעיל או על אדם כאמור והממונים עליהם.
(ב)
עובד אחראי חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי להבטיח כי המעסיק הציבורי הגדול יפרסם תכנית שנתית בהתאם להוראות לפי סעיף 9ג.
(ג)
לא פרסם מעסיק ציבורי גדול תכנית שנתית שהיה חייב לפרסמה, חזקה היא שעובד אחראי הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
צו מסירת מידע וצו ייצוג הולם [תיקון: תשע״ו]
(החל מיום 1.1.2017).
(א)
הנציב, או עובד הנציבות שהוא הסמיך לעניין סעיף זה, רשאי להורות, בצו, למעסיק למסור נתונים באשר לקיום חובה מחובותיו על פי פרק זה, בתוך פרק זמן שיורה בצו (בסעיף זה – צו מסירת מידע); על המצאת צו מסירת מידע תחול הוראת סעיף 19מג(ו).
(ב)
הנציב, או עובד ציבור שהוא הסמיך לעניין סעיף זה, רשאי להורות, בצו, לכל אחד מהמנויים להלן, לנקוט פעולות שיפרט לשם קידום העסקת אנשים עם מוגבלות (בסעיף זה – צו ייצוג הולם):
(1)
לגוף ציבורי שהוא מעסיק כהגדרתו בסעיף 9(ד), שלא מינה ממונה תעסוקה לפי סעיף 9א;
(2)
למעסיק ציבורי גדול שהיה חייב, לפי הודעה שנמסרה כאמור בסעיף 9ד(ד), לפרסם תכנית שנתית בהתאם להוראות לפי סעיף 9ג ולא פרסם תכנית כאמור, או שאינו מיישם תכנית כאמור שפרסם.
(ג)
הוראות סעיף 19מג(ג) ו־(ה) עד (ז) יחולו על צו ייצוג הולם, בשינויים המחויבים.
(ד)
אין בסמכות למתן צו מסירת מידע או צו ייצוג הולם כדי לגרוע מסמכות לפי כל דין, ובכלל זה סמכות לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949.
(ה)
מי שמפר צו מסירת מידע או צו ייצוג הולם, דינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו.
(ו)
הוראות סעיפים 19מה ו־19מט יחולו לעניין עבירות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.
תכניות [תיקון: תשע״ד]
(א)
שר העבודה והרווחה ייזום, יפתח ויכין תכניות בדבר –
(1)
תעסוקה ושיקום אנשים עם מוגבלות, תוך העדפת שילובם במקומות עבודה רגילים;
(2)
הקמת מערך אבחון תעסוקתי ומערך מקצועי מתאים, להבטחת שילובם של אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה;
(3)
מתן ייעוץ והדרכה מקצועיים למעסיקים ולעובדים בענין שילוב אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה.
(ב)
שר העבודה והרווחה יגיש, אחת לשנה, דו״ח בדבר תכניות כאמור בסעיף קטן (א) לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשע״ו]
(א)
שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע הוראות פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע פרק זה, לרבות בדבר אופי ההתאמות המתחייבות לפי הוראות פרק זה.
(ב)
שר העבודה והרווחה ושר האוצר יקבעו בתקנות הוראות בדבר השתתפות במימון ביצוע התאמות כהגדרתן בסעיף 8(ה).
(ג)
שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם שר הפנים, יקבע תקנות בדבר מתן עדיפות לאנשים עם מוגבלות במתן מקומות חניה במקומות עבודה.
(ד)
(1)
תקנות לפי פרק זה יותקנו בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
(החל מיום 1.1.2017): תקנות לפי פרק זה וצווים לפי סעיף 9ו יותקנו בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
(2)
תקנות לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יותקנו בהתייעצות גם עם ארגוני עובדים יציגים, שהם לדעת שר העבודה והרווחה נוגעים בדבר, ועם ארגוני מעבידים, שהם לדעת שר העבודה והרווחה יציגים ונוגעים בדבר.
(ה)
תקנות לפי פרק זה יוגשו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
שירותי תחבורה ציבורית [תיקון: תשס״ה]
(א)
אדם עם מוגבלות זכאי לשירותי תחבורה ציבורית נגישים ומתאימים לשימושו, בתדירות סבירה, לרבות אפשרות גישה לתחנות ולנמלים שבמסגרתם פועלים שירותי תחבורה ציבורית; בסעיף זה, ”שירותי תחבורה ציבורית“ – אוטובוסים בקווים עירוניים, רכבות, תובלה אווירית ואניות, המיועדים לציבור.
(ב)
מפעיל שירות תחבורה ציבורית ורשות מקומית יסדירו נגישות כאמור בסעיף קטן (א), כל אחד בתחום אחריותו.
(ג)
שר התחבורה ושר האוצר, בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, עם הנציבות, עם נציגויות של מפעילי תחבורה ציבורית ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יתקינו תקנות להסדרת נגישות לענין שירותי תחבורה ציבורית, לרבות הדרכים והמועדים להסדרתה; תקנות לענין שירותי תחבורה ציבורית יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
(ג1)
נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), שר התחבורה בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת יתקין תקנות בענין –
(1)
שיעורי הנחה מאגרה שתינתן למקבל רישיון להפעלת מונית, שיפעיל מונית המותאמת להסעתם של אנשים עם מוגבלות, לרבות תנאים וכללים למתן ההנחה ושיעורי הנחה שונים בהתחשב, בין השאר, בסוגי ההתאמות המותקנות במונית, או בהיקף האוכלוסיה של האנשים עם מוגבלות שהמונית צפויה לשרת;
(2)
הטלת חובה לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות חושית באוטובוסים בין־עירוניים לפי תנאים וכללים שיקבעו.
(ג2)
תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ג1) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).
(ד)
העובר על הוראה שהותקנה לפי סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
[תיקון: תשס״ה]
[תיקון: תשס״ה]
הגדרות [תיקון: תשס״ה]
”אמצעי עזר ושירותי עזר“ – לרבות,
(1)
מתורגמנים לשפת סימנים או אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות שמיעה לרבות כיתוב, שילוט, תמלול או שימוש באמצעי הגברה;
(2)
קריינים, טקסטים מוקלטים או אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות ראיה או לקויות למידה ולרבות כיתוב בבריל, בתבליט או בהגדלה;
(3)
לוחות תקשורת, או אמצעי תקשורת חלופיים אחרים;
(4)
התאמת נהלים, מתן הדרכה, הכוונה ומידע בשפה המובנת לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או לאדם עם אוטיזם, באמצעות כוח האדם הקיים;
(5)
כל אמצעי ושירות נוסף אשר קבע שר המשפטים בצו;
”בנין“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה;
”בעל רישיון“, ”מיתקן בזק“ ו”שירות בזק“ – כהגדרתם בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;
”הוועדה“ – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
”הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה“ – ההוראות לפי כל אחד מאלה:
(1)
(2)
(3)
לענין מוסד חינוך וגן ילדים כמשמעותם בסימן ז׳, שההיתר לבנייתם או לשימוש בהם ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף 158ו־1(ז) לחוק התכנון והבניה גם פרק ה׳1 לחוק האמור;
”חוק התכנון והבניה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;
”מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה“ ו”מורשה לנגישות השירות“ – כמשמעותם בסימן י״א;
”נגישות“ – אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במיתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי;
”התאמות נגישות“ – ההתאמות שיש לבצע כדי שתהיה נגישות;
”נטל כבד מדי“ – כמשמעותו בסעיף 19יג(א)(2);
”רשות ציבורית“ – כל אחד מאלה:
(1)
גוף ציבורי המנוי בפסקאות (1) עד (5), (7), (9) ו־(10) בהגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 5;
(2)
גוף שנותן שירות בריאות ממלכתי, כהגדרתו בסעיף 19טו;
(3)
מוסד חינוך רשמי כמשמעותו בסעיף 19לב;
(4)
מוסדות ציבור שהשתתפות המדינה בתקציבם עולה על 30% בממוצע בחמש השנים האחרונות;
(5)
גוף שקבע שר האוצר בצו באישור הוועדה.
”תקן ישראלי“ – תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953.
הזכות לנגישות – עיקרון יסוד [תיקון: תשס״ה]
אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי.
איסור הפליה [תיקון: תשס״ה]
אין מפלים אדם עם מוגבלות ואין פוגעים בזכותו לנגישות, והכל בהתאם להוראות פרק זה.
מקום, שירות ומוצר שלא למטרת רווח [תיקון: תשס״ה]
חובות החלות לגבי מקום ציבורי, שירות ציבורי ומוצר לפי פרק זה יחולו בין אם המקום הציבורי, השירות הציבורי או המוצר, הם למטרת רווח ובין שלא למטרת רווח, בין אם נגבה תשלום תמורת הספקת המוצר או מתן השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי, מתן הכניסה למקום הציבורי או מתן השירות במקום הציבורי ובין שלא נגבה תשלום כאמור.
[תיקון: תשס״ה]
הגדרות לגבי איסור ההפליה [תיקון: תשס״ה]
”מי שעיסוקו“ – לרבות בעלים, מחזיק או מנהל של עסק וכן האחראי בפועל על מתן השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו, או על הספקת המוצר;
”מקום ציבורי“, אחד מאלה:
(1)
מקום, לרבות מקום מהמקומות המנויים בתוספת הראשונה, או חלק ממנו, העומד לשימושו של הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;
(2)
מקום או חלק ממקום שבו ניתן שירות ציבורי;
”שירות ציבורי“, אחד מאלה:
(1)
שירות, לרבות שירות מהשירותים המנויים בתוספת השניה, המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו;
(2)
שירות הניתן בידי גוף ציבורי;
(3)
שירות הניתן במקום ציבורי.
איסור הפליה במקום ציבורי ובשירות ציבורי [תיקון: תשס״ה]
(א)
מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי, בהפעלת מקום ציבורי או במקום ציבורי בהספקת מוצר, לא יפלה אדם מחמת מוגבלותו בכל אחד מאלה, לפי הענין:
(1)
לא יסרב –
(א)
לאפשר לו גישה למקום ציבורי או לחלק ממנו;
(ב)
לתת לו שירות ציבורי;
(ג)
לספק לו מוצר;
(ד)
לאפשר לו שימוש בשירות ציבורי או הנאה משירות ציבורי;
(2)
לא יקבע תנאים שלא ממין הענין המונעים או המגבילים, במישרין או בעקיפין, שימוש בשירות ציבורי או במקום ציבורי, או הנאה משירות ציבורי, ממקום ציבורי או בהספקת מוצר;
(3)
לא ייתן שירות ציבורי ולא יספק מוצר בתנאים הנופלים מאלה שבהם הוא ניתן בדרך כלל.
(ב)
לא ייחשב מקום או שירות כמקום או שירות שאינו עומד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו, בשל שלילת השימוש בו מחמת הפליה אסורה כאמור בסעיף זה.
(ג)
אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המקום הציבורי או השירות הציבורי.
(ד)
אין בסימן זה כדי לחייב ביצוע התאמות נגישות.
[תיקון: תשס״ה]
מקום ציבורי – מהו [תיקון: תשס״ה]
”מקום ציבורי“ – אחד מאלה:
(1)
מקום או חלק ממקום, המפורט בתוספת הראשונה, העומד לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;
(2)
מקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 19י;
”מקום ציבורי קיים“ – אחד מאלה:
(1)
מקום ציבורי שהוא בנין שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר הפנים לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה;
(2)
מקום ציבורי מסוים שאינו בנין, אשר היה קיים במקום כאמור, לפני מועד כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר המשפטים לפי סעיף 19ט (בסימן זה המועד הקובע);
נגישות מקום ציבורי [תיקון: תשס״ה]
(א)
מקום ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות לפי סימן זה או להוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לפי הענין.
(ב)
מי שאחראי למקום ציבורי לפי סעיף קטן (ג), יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי סימן זה או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לפי הענין, וידאג לאחזקתן התקינה של התאמות אלה.
(ג)
חובת הנגישות לענין מקום ציבורי לפי סעיף זה –
(1)
לענין התאמות נגישות הדורשות היתר כמשמעותו בסעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה, תחול על הבעלים; הושכר המקום הציבורי בשכירות שחל עליה חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972 (בסעיף זה – חוק הגנת הדייר) ישלם הדייר לבעל הבית מחצית מעלות ביצוע התאמות הנגישות; שר הבינוי והשיכון, באישור הממשלה והוועדה, רשאי לקבוע שיעורי השתתפות שונים בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה; בסעיף זה, ”דייר“, ”בעל בית“ – כהגדרתם בחוק הגנת הדייר;
(2)
לענין התאמות נגישות אשר אינן דורשות היתר בניה כאמור בפסקה (1), תחול על הבעלים, ואולם אם המקום הציבורי מוחזק או מופעל בידי מי שאיננו הבעלים – חובת הנגישות תחול על המחזיק או המפעיל של המקום הציבורי.
(ד)
על אף האמור בכל דין או הסכם, המחזיק, המפעיל או הבעלים של מקום ציבורי, הכל לפי הענין, חייב לאפשר למי שחלה עליו חובה בהתאם להוראות לפי סימן זה לבצע התאמות נגישות במקום הציבורי.
(ה)
(1)
לא יפעיל אדם מקום ציבורי אלא אם כן בוצעו במקום התאמות הנגישות בהתאם להוראות פרק זה או פרק ה׳1א לחוק התכנון והבניה;
(2)
על אף האמור בכל דין, לא ביצע הבעלים התאמות נגישות לפי פרק זה או לפי פרק ה׳1א לחוק התכנון והבניה, רשאי השוכר לבטל את חוזה השכירות, לא ייחשב למפר החוזה, ולא יחויב בפיצוי בשל הביטול.
(ו)
בסעיף זה –
”בעלים“ – הבעלים, ואם יש חוכר לדורות, החוכר לדורות ולמעט דייר;
”חוכר לדורות“ – חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, לרבות בר רשות, בין בהרשאה לתקופה אחת ובין בהרשאה מתחדשת, לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים.
תקנות נגישות [תיקון: תשס״ה, תש״ע, תשע״ב]
(א)
לענין מקומות ציבוריים קיימים ומקומות ציבוריים שאינם בנינים, שהוקמו לאחר המועד הקובע, יקבע שר המשפטים הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגי מקומות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות במקום באופן סביר בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר –
(1)
הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי ולרבות הנגשת המעברים ממקומות החניה כאמור בפסקה (2);
(2)
הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, בשטח המקום ציבורי.
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוגי מקומות ציבוריים קיימים שקבע, כולם או חלקם, אם מתקיים אחד מאלה:
(1)
הפטור או הדרישות המופחתות מתחייבים כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, לרבות ייחודו בשל ערכי ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
(2)
ביצוע התאמת הנגישות יהווה נטל כבד מדי.
(ג)
בתקנות לפי סעיף זה –
(1)
ייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 12 שנים מהיום הקובע ואולם לעניין רשות ציבורית המנויה בטור א׳ בתוספת השלישית ייקבעו הוראות לעניין החלה בהדרגה כאמור, עד למועד הנקוב בטור ב׳ בתוספת השלישית שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין אותה רשות ציבורית;
(2)
יכול שייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על מי שאינו רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 11 שנים מהיום הקובע;
הוראות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בכל אחד מאלה:
(1)
סוג או אופי המקום החייב בהנגשה;
(2)
סוג או אופי השירות הניתן במקום הציבורי החייב בהנגשה;
(3)
היקף המקומות או השירותים החייבים בהנגשה בידי אותו הגוף;
(4)
סוגי התאמות הנגישות.
לא נקבעה החלה הדרגתית, תחול חובת הנגישות במלואה לא יאוחר מיום כ״ג בחשון התשע״ט (1 בנובמבר 2018) לענין רשות ציבורית, למעט רשות ציבורית המנויה בטור א׳ בתוספת השלישית, ולעניין רשות ציבורית כאמור – לא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ בתוספת השלישית לעניין אותה רשות ציבורית ולא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) לענין מי שאינו רשות ציבורית; בסעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – יום פרסום התקנות הראשונות לפי סעיף זה, או י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006), המוקדם מביניהם.
(ג1)
שר המשפטים רשאי, באישור הוועדה, להוסיף, בצו, רשות ציבורית לטור א׳ בתוספת השלישית ובטור ב׳ לצדה – את המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין אותה רשות ציבורית, ובלבד שהמועד האמור לא יהיה מאוחר מיום כ״ו בחשוון התשפ״ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יוגש לאישור הוועדה עד יום כ״ד בחשוון התשע״א (1 בנובמבר 2010).
(ד)
לענין מקומות ציבוריים שאינם בנינים, שיוקמו כמקומות ציבוריים כאמור לאחר המועד הקובע, יהיו לשר המשפטים הסמכויות לקבוע הוראות לענין פטור מלא או חלקי או דרישות מופחתות, הנתונות לשר הפנים לפי סעיף 158ו1(ד)(2) לחוק התכנון והבניה.
(ה)
פטור או דרישות מופחתות בדבר נטל כבד מדי, שנקבעו לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד), לא יחולו על –
(1)
מקום ציבורי שהאחראי לו על פי סימן זה הוא רשות ציבורית;
(2)
חובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף קטן (א).
(ו)
תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם הנציב ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, ובאישור הוועדה.
(ז)
שר המשפטים רשאי להוסיף בצו מקום על רשימת המקומות הציבוריים המנויים בתוספת הראשונה.
(ח)
תקנות לפי סעיף זה החלות על רשות מקומית, ייקבעו בהסכמת שר הפנים.
(ט)
סעיף זה לא יחול לגבי מקום ציבורי שחל עליו סימן ו׳, סימן ז׳, או סימן ט׳.
(י)
תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (א) יוגשו לאישור הוועדה לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) ויאושרו על ידי הוועדה עד ליום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).
[תיקון: תשס״ה]
שירות ציבורי – מהו [תיקון: תשס״ה]
”שירות ציבורי“ – אחד מאלה:
(1)
שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג׳;
(2)
שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השניה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו;
נגישות שירות ציבורי [תיקון: תשס״ה]
(א)
שירות ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות לפי סימן זה.
(ב)
מי שאחראי להספקת שירות ציבורי יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי סימן זה.
תקנות נגישות לענין שירות ציבורי [תיקון: תשס״ה, תשע״ב, תשע״ג]
(א)
לענין שירותים ציבוריים, יקבע שר המשפטים הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגים של שירותים ציבוריים, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות באופן סביר; תקנות לפי סעיף זה יכללו, בין השאר, הוראות בדבר נגישות מידע המופק במסגרת שירות ציבורי, וכן בדבר התקנת אמצעי עזר והספקת שירותי עזר.
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים, לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוגי שירותים ציבוריים שקבע, כולם או חלקם, אם מתקיים אחד מאלה:
(1)
הפטור או הדרישות המופחתות מתחייבים כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של השירות הציבורי;
(2)
ביצוע התאמות נגישות בשירות יהווה נטל כבד מדי.
(ג)
בתקנות לפי סעיף זה –
(1)
ייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 12 שנים מהיום הקובע;
(2)
יכול שייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור ככל שהן חלות על מי שאינו רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 11 שנים מהיום הקובע;
הוראות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בבל אחד מאלה:
(1)
סוג או אופי השירות החייב בהנגשה;
(2)
היקף המקומות או השירותים החייבים בהנגשה על ידי אותו הגוף;
(3)
סוגי התאמות הנגישות.
לא נקבעה החלה הדרגתית, תחול חובת הנגישות במלואה לא יאוחר מיום כ״ג בחשון התשע״ט (1 בנובמבר 2018) לענין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) לענין מי שאינו רשות ציבורית; בסעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – יום פרסום התקנות הראשונות לפי סעיף זה, או י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006), המוקדם מביניהם.
(ד)
(1)
בעל רישיון יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לשירותי בזק ולמיתקני בזק לפי סימן זה;
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לענין שירותי בזק ומיתקני בזק, יקבע שר התקשורת הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות סבירה לשירותים ומיתקנים כאמור; לענין זה, יהיו לשר התקשורת הסמכויות הנתונות לשר המשפטים לפי סעיף קטן (ב); ההתאמות כאמור יכול שייקבעו לפי סוגים של שירותי בזק ויכול שייקבעו גם לפי סוגים של מיתקני בזק.
(ה)
(1)
מי שעיסוקו בהשכרת רכב מנועי פרטי, שבבעלותו או בהחזקתו 100 כלי רכב לפחות, יחזיק לפחות שני כלי רכב, המותאמים לנהיגה בידי אדם עם מוגבלות, ולפחות שני כלי רכב נוספים, המותאמים להסעתו של אדם עם מוגבלות;
(2)
מי שעיסוקו בהשכרת אוטובוסים וכלי רכב אחרים, יעמיד להשכרה כלי רכב נגישים לאנשים עם מוגבלות תמורת מחיר זהה למחירו של כלי רכב שאינו נגיש כאמור.
(3)
שר התחבורה יתקין תקנות להסדרת הנגישות לפי הוראות סעיף קטן זה.
(ו)
הוראות סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד) בדבר נטל כבד מדי לא יחולו לגבי שירות ציבורי הניתן בידי רשות ציבורית.
(ז)
תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם הנציב ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ולענין שירותי בזק גם עם בעלי רישיונות הנוגעים בדבר, בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, בהתחשב בהוראות תקן ישראלי ובאישור הוועדה.
(ח)
היה השירות באחריותו של שר אחר, יתקין שר המשפטים תקנות כאמור, לאחר התייעצות גם עם אותו שר, לפי הענין.
(ט)
שר המשפטים רשאי להוסיף בצו שירות על רשימת השירותים הציבוריים המנויים בתוספת השניה.
(י)
סעיף זה לא יחול לגבי שירות ציבורי שחל עליו סימן ו׳, סימן ז׳ או סימן י׳.
(יא)
תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (א), (ד) ו־(ה) יוגשו לאישור הוועדה לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) ויאושרו על ידי הוועדה עד ליום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).
[תיקון: תשס״ה]
פטור מסוים מביצוע התאמת נגישות [תיקון: תשס״ה]
(א)
מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי קיים או בשירות ציבורי, יהיה פטור, בכפוף להוראות פרק זה, מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אם מתקיים אחד מאלה:
(1)
התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;
(2)
התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי בהתחשב בין השאר בכל אחד מאלה, לפי הענין –
(א)
סוג השירות או המקום;
(ב)
היקף הפעילות לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום;
(ג)
טיב התאמת הנגישות ועלות התאמת הנגישות;
(ד)
קיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות;
(ה)
קיומן של חלופות לאותו שירות או מקום, הניתנות בידי אותו גורם, בקרבת מקום ושהן נגישות על פי פרק זה;
(ו)
היקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על פי הוראות פרק זה;
(3)
התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
(4)
התאמת הנגישות מחייבת שינוי יסודי במהותו של מקום ציבורי קיים או של שירות ציבורי.
(ב)
מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי שאינו בנין, שהוקם כמקום כאמור לאחר בניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף 19ט(א), פטור מהתקנת מעלית או מביצוע התאמת נגישות אחרת שעלותה גבוהה שקבע שר המשפטים, באישור הוועדה, אם קבע הנציב כי ההתאמה תטיל עליו נטל כבד מדי לפי סעיף קטן (א)(2) למעט פסקה (ה).
(ג)
מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי קיים או בשירות ציבורי, יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אם קבע הנציב כי ביצוע ההתאמה עלול להביא להתמוטטות כלכלית של מי שחייב בביצוע ההתאמות כאמור.
פטור מסוים – הוראות מיוחדות [תיקון: תשס״ה, תשע״ד, תשע״ה]
(א)
הוראות סעיף 19יג(א)(2), (ב) ו־(ג) לא יחולו לגבי –
(1)
מקום ציבורי, המופעל או מוחזק בידי רשות ציבורית;
(2)
שירות ציבורי הניתן בידי רשות ציבורית;
(3)
חובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף קטן 19ט(א);
(4)
התאמה במקום ציבורי או בשירות ציבורי אם מי שחייב בביצועה פעל לגביה בחוסר תום לב.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הנציב רשאי ליתן לרשות ציבורית פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת לענין מקום ציבורי שהיא מפעילה או מחזיקה או לענין שירות ציבורי שהיא נותנת, מחמת חוסר סבירות תקציבית כלכלית; ואולם לא יקבע הנציב פטור כאמור לגבי כל אחד מאלה:
(1)
גוף ציבורי, המנוי בפסקאות (1) עד (4), (9) ו־(10) בהגדרה ”גוף ציבורי“ בסעיף 5;
(2)
מוסד חינוכי רשמי כמשמעותו בסעיף 19לב ושירות החינוך הניתן על ידו;
(3)
מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות ממלכתי כהגדרתו בסעיף 19טו;
(4)
בנק ישראל, יד ושם, מגן דוד אדום, המוסד לביטוח לאומי, מכון התקנים, רשות הדואר, רשות שדות התעופה, תאגיד השידור הישראלי, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו ושירות התעסוקה.
התאמות נגישות חלופיות [תיקון: תשס״ה]
הוכיח מי שאחראי למקום ציבורי או מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי לפי הענין כי מתקיימת הוראה מהוראות סעיף 19יג(א), (ב) או (ג), 19כט1(3), או 19לא(ג) או הוראות מכוח סעיפים 19ט(ב)(2), 19ט(ד), 19יב(ב)(2), 19יב(ד), או 19יז(ב), יבצע התאמות נגישות חלופיות, ככל שנקבעו בתקנות או שנקבעו לענין פטור מסוים לפי סעיף 19יג, לרבות מעבר למקום אחר, שהן סבירות בנסיבות הענין.
פטור בידי הנציב [תיקון: תשס״ה]
הנציב רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי מביצוע התאמת נגישות מסוימת בהתאם לסעיף 19יג וכן לקבוע חובת ביצוע התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות הענין, והכל כאמור בסימן זה.
[תיקון: תשס״ה]
הגדרות [תיקון: תשס״ה]
”נותני שירותים“ – כמשמעותם בסעיף 21 לחוק ביטוח בריאות;
”קופת חולים“ – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות;
”שירות בריאות ממלכתי“ – שירות בריאות הניתן לפי חוק ביטוח בריאות.
נגישות בריאות [תיקון: תשס״ה]
שירות בריאות ומקום שבו ניתן שירות בריאות יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו־19יא ובהתאם להוראות לפי סימן זה.
תקנות נגישות לענין שירותי בריאות ומקום שבו ניתן שירות בריאות [תיקון: תשס״ה]
(א)
שר הבריאות יקבע הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגים, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות באופן סביר לשירותי בריאות ולמקומות ציבוריים קיימים, כהגדרתם בסעיף 19ז, שבהם ניתנים שירותי בריאות.
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו־(2), אם ביצוע התאמת הנגישות מהווה נטל כבד מדי –
(1)
סוג שירות בריאות שאינו שירות בריאות ממלכתי, לגבי כולו או חלקו;
(2)
סוג המקום הציבורי שבו ניתן שירות כאמור, לגבי כולו או חלקו.
נטל כבד מדי – אי־תחולת פטור [תיקון: תשס״ה]
הוראות סעיף 19יג(א)(2) לא יחולו לגבי מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות ממלכתי או לגבי שירות בריאות ממלכתי.
תכנית הנגשה והתאמה [תיקון: תשס״ה]
כל בית חולים וכל קופת חולים וכן ספק שירותי בריאות גדול אחר שקבע שר הבריאות לפי סעיף 19כו (בסימן זה – ספקי שירותים גדולים), יגישו לשר הבריאות תכנית המפרטת את דרכי הנגשתם של שירותי הבריאות הניתנים על ידם, ושל מקומות ציבוריים שבהם ניתנים שירותי בריאות, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף 19יז; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לפי הענין, ובאישורם.
החלה הדרגתית [תיקון: תשס״ה]
(א)
הוראות הנגישות לפי סימן זה, לענין שירות בריאות הניתן על ידי ספק שירותים גדול או לענין מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות כאמור, יוחלו בהדרגה, במשך אחת עשרה שנים, שתחילתן לא יאוחר מיום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007) וסופה לא יאוחר מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018) (בסימן זה – תקופת הביניים) לפי צו שיקבע שר הבריאות עד ליום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל אחת מאחת עשרה השנים, בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19יט, ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את סוג השירות, היקף פעילותו, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסוים.
(ב)
בתקופת הביניים, יספקו קופות החולים למבוטחים עם מוגבלות שירותי בריאות שהם נגישים על פי הוראות פרק זה במקומות ציבוריים שהם נגישים כאמור, בין בעצמן או באמצעות נותני שירותים שעמם התקשרו, ובין על ידי הפניית המבוטחים לקבלת שירותים באמצעות קופת חולים אחרת.
(ג)
שר הבריאות, רשאי להאריך את תקופת הביניים לגוף מסוים החייב בביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שנתיים, אם נוכח שלא יכול היה להשלים את ביצוע ההנגשה על פי הצו שהוצא לפי סעיף קטן (א), במאמצים ראויים.
(ד)
לא נקבע צו לפי סעיף קטן (א), תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018).
התייעצות ואישור הוועדה [תיקון: תשס״ה]
(א)
תקנות לפי סעיף 19יז וצו לפי סעיף 19כ ייקבעו בהתייעצות עם ספקי שירותים גדולים, ארגונים שמייצגים בעלי מקצועות רפואה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובהתחשב בהוראות תקן ישראלי, לפי הענין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה;
(ב)
תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (1) יוגשו לאישור הוועדה עד יום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006), ויאושרו על ידי הוועדה עד יום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).
דיווח לשר [תיקון: תשס״ה]
ספקי שירותים גדולים יגישו מדי שנה לשר הבריאות דיווח בדבר הנגשת שירותי בריאות ומקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות שבאחריותם, שבוצעה במהלך השנה החולפת, בתקופת הביניים או בתקופת ההארכה, לפי סעיף 19כ(ג), כמתחייב לפי הוראות סימן זה.
דיווח לוועדה [תיקון: תשס״ה]
שר הבריאות יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות הנגשת שירותי הבריאות והמקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות, שבוצעה במהלך השנה החולפת, כמתחייב על פי הוראות לפי סימן זה.
פרסום [תיקון: תשס״ה]
ספקי שירותים גדולים יפרסמו את שירותי הבריאות והמקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות שבאחריותם, הנגישים לאנשים עם מוגבלות; שר הבריאות יקבע הוראות בדבר דרך הפרסום.
סייג [תיקון: תשס״ה]
לאחר תום התקופה הנקובה בסעיף 19כ, לא תיתן קופת חולים שירות בריאות ממלכתי, בין בעצמה ובין באמצעות נותני שירותים, אלא אם כן מתקיימות בשירות הבריאות ובמקום שבו ניתן שירות הבריאות הוראות הנגישות לפי סימן זה או לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה, לפי הענין, באופן סביר.
תחולה לגבי ספק שירותים גדול [תיקון: תשס״ה]
שר הבריאות יקבע את ספקי השירותים הגדולים שחלות עליהם החובות לפי סעיפים 19יט, 19כב ו־19כד לחוק זה בהתחשב בהיקף פעילותו של נותן השירותים וכן בהיקף האוכלוסיה שאותה הוא משרת.
[תיקון: תשס״ה]
[תיקון: תשס״ה]
הגדרות [תיקון: תשס״ה]
בחלק זה –
”מוסד על־תיכוני“ –
(1)
מוסד שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (בחוק זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
(2)
מוסד שניתן לו היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3)
שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל הפועלים ברישיון המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(4)
מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(5)
מוסד על־תיכוני להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית.
נגישות מוסדות על־תיכוניים [תיקון: תשס״ה]
מוסדות על־תיכוניים ושירותי השכלה הניתנים בידי מוסדות אלה יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו־19יא ובהתאם להוראות לפי חלק זה.
תקנות נגישות למוסדות על־תיכוניים [תיקון: תשס״ה]
שר החינוך התרבות והספורט (בחוק זה – שר החינוך) ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, יקבעו הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגי מוסדות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות באופן סביר למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות על־תיכוניים, ולשירותי השכלה הניתנים בידי מוסדות אלה, לרבות התקנת אמצעי עזר ושירותי עזר.
פטור מסוים מביצוע התאמת נגישות [תיקון: תשס״ה]
מי שחייב בביצוע התאמת נגישות לפי סימן זה במקום ציבורי קיים שהוא מוסד על־תיכוני יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת אם קבע הנציב אחד מאלה:
(1)
התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות, ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;
(2)
התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
(3)
לענין מוסד על־תיכוני המנוי בפסקאות (3) ו־(5) להגדרה מוסד על־תיכוני – התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי.
תכנית הנגשה והתאמה [תיקון: תשס״ה, תשע״ד]
בעל מוסד על־תיכוני יגיש לשר החינוך ולשר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, תכנית המפרטת את דרכי הנגשתו והתאמתו של המוסד העל־תיכוני ושירותי ההשכלה הניתנים על ידו, עד תום שישה חודשים מיום פרסום תקנות לפי סעיף 19כט החלות על אותו מוסד; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות, ובאישורם.
החלה הדרגתית [תיקון: תשס״ה, תשע״ד]
(א)
הוראות הנגישות לענין נגישות מוסדות על־תיכוניים ושירותי ההשכלה הניתנים על ידיהם, לפי חלק זה, יוחלו בהדרגה, במשך תקופה שתחילתה לא יאוחר מיום ב׳ בתשרי התשס״ט (1 באוקטובר 2008) וסופה לא יאוחר מיום מיום כ״ג בחשוון התשע״ט (1 בנובמבר 2018) לעניין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) לעניין מי שאינו רשות ציבורית (בחלק זה – תקופת הביניים); עד תום 12 חודשים מיום פרסום תקנות לפי סעיף 19כט יקבעו שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, בצו, את ההחלה ההדרגתית של הוראות הנגישות כאמור, על המוסדות שעליהם חלות התקנות בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19ל ככל שהוגשו; בקביעת ההחלה ההדרגתית לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את היקף פעילותו של השירות, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסוים.
(ב)
עד תום תקופת הביניים, מוסדות על־תיכוניים יבצעו התאמות נגישות, באופן סביר, בעבור סטודנט עם מוגבלות, לפי הענין, הלומד במקום כאמור או העומד ללמוד בו, בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לפי הענין; שר החינוך יפרסם מידע לציבור ולמוסדות העל־תיכוניים בדבר הזכויות על פי סעיף זה, והדרכים למימושן.
(ג)
מי שחייב בביצוע התאמת נגישות לפי סעיף קטן (ב) יהיה פטור מביצוע אותה התאמה בתקופה שעד ליום ב׳ בתשרי התשס״ט (1 באוקטובר 2008), אם קבע הנציב כי ביצוע ההתאמה יטיל נטל כבד מדי.
(ד)
לא נקבע צו לפי סעיף קטן (א), תחול חובת הנגישות על פי חלק זה במלואה, לא יאוחר מיום מיום כ״ג בחשוון התשע״ט (1 בנובמבר 2018) לעניין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) לעניין מי שאינו רשות ציבורית.
התייעצות ואישור הוועדה [תיקון: תשס״ה]
(א)
תקנות לפי סעיף 19כט וצו לפי סעיף 19לא ייקבעו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתחשב בהוראות התקן הישראלי, לפי הענין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה.
(ב)
תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (1) יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) ויאושרו בידי הוועדה עד ליום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).
דיווח לשר [תיקון: תשס״ה]
בעלים של מוסדות על־תיכוניים יגישו מדי שנה לשר החינוך ולשר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, דיווח בדבר הנגשת המוסדות ושירותי ההשכלה הניתנים בהם שבוצעה במהלך השנה החולפת במוסדותיהם, בתקופת הביניים, כמתחייב על פי הוראות חלק זה.
דיווח לוועדה [תיקון: תשס״ה]
שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, יגישו מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות ההנגשה לפי חלק זה, שבוצעה במהלך השנה החולפת.
[תיקון: תשס״ה]
הגדרות [תיקון: תשס״ה]
בחלק זה –
”חוק לימוד חובה“ – חוק לימוד חובה, התש״ט–1949;
”מוסד חינוך רשמי“ – כהגדרתו בחוק לימוד חובה;
”מוסד חינוך“ – מוסד חינוך רשמי, מוסד חינוך מוכר, מוסד חינוך פטור ומוסד לחינוך מיוחד;
”מוסד חינוך מוכר“ – כהגדרתו בחוק לימוד חובה לרבות בית ספר הפועל ברישיון מכוח חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969, ולמעט מוסד חינוך רשמי;
”מוסד חינוך פטור“ – מוסד כמשמעותו בסעיף 5 בחוק לימוד חובה;
”מוסד לחינוך מיוחד“ – כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1998.
נגישות מוסדות חינוך [תיקון: תשס״ה]
מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידיהם יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו־19יא ובכפוף להוראות לפי חלק זה.
תקנות נגישות במוסד חינוך [תיקון: תשס״ה]
לענין מקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך למעט גני ילדים, יקבע שר החינוך הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד:
(1)
בניית פיר מעלית בבנין מרכזי אחד;
(2)
בניית תא שירותים נגיש אחד לנשים ואחד לגברים בקומת הכניסה בבנין המרכזי.
תכנית הנגשה והתאמה [תיקון: תשס״ה]
בעלים של מוסדות חינוך יגישו לשר החינוך תכנית המפרטת את דרכי הנגשתו והתאמתו של מוסד החינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידו, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף 19לג1; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות, ובאישורם.
החלה הדרגתית [תיקון: תשס״ה]
(א)
הוראות הנגישות לענין נגישות מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידיהם, לפי סעיף 19לג1, יוחלו בהדרגה, במשך תקופה של שתים עשרה שנים, שתחילתה לא יאוחר מיום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007) וסופה לא יאוחר מיום כ״ו בניסן התשע״ט (1 במאי 2019) (בחלק זה – תקופת הביניים); עד ליום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007) יקבע שר החינוך בצו את ההחלה ההדרגתית של הוראות הנגישות כאמור, בפריסה שווה בכל אחת משתים עשרה השנים בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19לג2 ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את היקף פעילותו של השירות, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסוים.
(ב)
לא נקבעו צווים לפי סעיף קטן (א), תחול חובת הנגישות על פי חלק זה במלואה, לא יאוחר מיום כ״ו בניסן התשע״ט (1 במאי 2019).
התייעצות ואישור הוועדה [תיקון: תשס״ה]
(א)
תקנות לפי סעיפים 19לג1, 19לד וצו לפי סעיף 19לג3 ייקבעו בהתייעצות עם המרכז לשלטון מקומי, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתחשב בהוראות התקן הישראלי, לפי הענין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה.
(ב)
תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (1) יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) ויאושרו עד ליום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).
דיווח לשר [תיקון: תשס״ה]
בעלים של מוסדות חינוך יגישו מדי שנה לשר החינוך, דיווח בדבר הנגשת מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידיהם שבוצעה במהלך השנה החולפת במוסדותיהם, בתקופת הביניים, כמתחייב על פי הוראות חלק זה.
דיווח לוועדה [תיקון: תשס״ה]
שר החינוך יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות ההנגשה לפי חלק זה, שבוצעה במהלך השנה החולפת.
נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה [תיקון: תשס״ה, תשס״ח]
(א)
תלמיד עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום שהוא מוסד חינוך או גן ילדים, לפי הענין, ולשירות חינוך הניתן על ידי אותו מוסד; בסעיף זה, ”גן ילדים“ – גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, גן ילדים בבעלות רשות חינוך מקומית או גן ילדים שחל עליו חוק החינוך המיוחד.
(ב)
שר החינוך יקבע הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגי מוסדות, כדי לאפשר נגישות באופן סביר לתלמיד עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (א); תקנות לפי סעיף זה יכללו הוראות בדבר ביצוע התאמות נגישות בקשר לכל אחד מאלה:
(1)
התקנת מעלית נגישה בבנין מרכזי אחד, למעט לענין גן ילדים;
(2)
בניית תא שירותים נגיש אחד לנשים ואחד לגברים בקומת הכניסה בבנין המרכזי;
(3)
הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה לבנין המרכזי, בין הבנין המרכזי למבנים הסמוכים ודרכי הגישה לחצר ולאולם הספורט ולרבות כבשים בדרכי הגישה;
(4)
אמצעי נגישות לאנשים עם מוגבלות בראיה ובשמיעה, לרבות התקנת אמצעי עזר ושירותי עזר;
(5)
התאמות נוספות הנדרשות כדי לאפשר לתלמיד נגישות באופן סביר במוסד החינוך או בגן הילדים בו הוא לומד.
(ג)
הורה של תלמיד, שהוא אדם עם מוגבלות, זכאי לנגישות במוסד החינוך או בגן הילדים שבו התלמיד לומד, והוראות סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים; בפסקה זו, ”הורה“ – לרבות אפוטרופוס.
(ד)
מוסד חינוך וגן ילדים יבצעו את התאמות הנגישות בעבור תלמיד הלומד במוסד החינוך, בעבור ילד הרשום במוסד החינוך והעתיד ללמוד בו ובעבור הורה כאמור בסעיף קטן (ג), מיד לאחר המועד שבו נודע לראשונה למוסד החינוך, או לגן הילדים, לפי הענין, על רישומו של התלמיד במקום.
(ה)
שר החינוך, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין –
(1)
חובת הרשם לברר, בעת הרישום של התלמיד, את הצורך בביצוע התאמות נגישות; בפסקה זו, ”הרשם“ – כמשמעותו בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי״ט–1959;
(2)
מועדים ליידוע הבעלים של מוסד החינוך או גן הילדים בדבר רישומו של התלמיד ובדבר הצורך בביצוע התאמות הנגישות, ומועדים לביצוע התאמות הנגישות בעבורו או בעבור הורהו, והכל כדי שביצוע ההתאמות יסתיים לפני תחילת הלימודים של התלמיד במוסד החינוך או בגן הילדים.
ביצוע התאמות נגישות במכרז מסגרת [תיקון: תשס״ה]
(א)
רשויות מקומיות, בין בעצמן ובין באמצעות מוסד ציבורי או גוף ארצי הקשור אליהן, יפרסמו מכרז לבחירת גורמים שאיתם יתקשרו לצורך ביצוע התאמות נגישות, במוסדות חינוך או בגני ילדים לפי סעיף 19לד.
(ב)
חלה על רשות מקומית או על כל גורם אחר, החייב על פי דין בחובת מכרז, חובה לבצע התאמות במוסד חינוך או בגן ילדים על פי חלק זה, רשאית הרשות, או אותו גורם אחר, להתקשר עם מי שנבחר במכרז על פי סעיף קטן (א); התקשר גוף לפי סעיף זה, יצא ידי חובתו לפי כל דין המחייב התקשרות במכרז.
בקשה להיתר בניה [תיקון: תשס״ה]
בעלים של כל מוסד חינוך וגן ילדים יגיש בקשה להיתר בניה לביצוע הוראות הנגישות לפי סעיפים 19לג1 וסעיף 19לד; הבקשה תוגש בתוך שנה מיום התקנת התקנות לפי סעיפים אלה.
שמירת דינים [תיקון: תשס״ה]
הוראות לפי חלק זה באות להוסיף ולא לגרוע מחובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה.
[תיקון: תשס״ה]
חוזה ביטוח [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
(א)
מתן יחס שונה בחוזה ביטוח (בסימן זה יחס שונה) לא יהווה הפליה לפי פרק זה, אם הוא מבוסס על נתונים אקטואריים, נתונים סטטיסטיים, מידע רפואי, או מידע אחר, שהם אמינים ורלוונטים להערכת הסיכון הביטוחי המסוים, ומתן יחס זה סביר בנסיבות הענין.
(ב)
מבוטח אשר שילם דמי ביטוח מוגדלים מחמת מוגבלותו שלא בהתאם להוראת סעיף קטן (א), זכאי להשבה בגובה ההפרש שבין דמי הביטוח ששילם, לבין דמי הביטוח שהיה משלם לולא ההפליה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, וזאת נוסף על כל סעד אחר.
(ג)
קרה מקרה הביטוח לפני שהמבוטח קיבל הפרש כאמור בסעיף קטן (ב) והמבטח פעל שלא בתום לב, זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח מוגדלים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח ששולמו בפועל לבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לולא ההפליה, וזאת נוסף על כל סעד אחר.
(ד)
קרה מקרה הביטוח לפני שהמבוטח קיבל הפרש כאמור בסעיף קטן (ב) והמבטח פעל בתום לב, זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח בתוספת תשלום ההפרש כאמור בסעיף קטן (ב), וזאת נוסף לכל סעד אחר.
(ה)
סירב מבטח לבטח אדם עם מוגבלות, בניגוד להוראות סימן זה, וקרה מקרה ביטוח, רשאי בית המשפט לפסוק לאדם כאמור פיצוי שלא יעלה על שיעורי תגמולי הביטוח שהיו מגיעים לו לולא הסירוב לבטח, בניכוי דמי הביטוח שהיה משלם, אילולא הסירוב כאמור, אם התקיימו כל אלה:
(1)
האדם פנה לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 (בסימן זה – הממונה על שוק ההון), בתוך 30 ימים ממועד שנודע לו על הסירוב מחמת המוגבלות, ובלבד שפנה למפקח לפני שקרה מקרה הביטוח; קבע המפקח שההפליה מותרת, ובלבד שהאדם ערער לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה;
(2)
האדם עשה מאמץ סביר בנסיבות הענין לבטח עצמו מפני אותו סיכון אצל מבטח אחר וסורב;
בסעיף קטן זה –
”סירוב“ – לרבות מתן יחס שונה באופן קיצוני, בנסיבות הענין, שבעקבותיו לא נכרת חוזה ביטוח;
”שיעור תגמולי הביטוח“ – שיעור תגמולי הביטוח לפי פוליסה סבירה בנסיבות הענין שאין בה יחס שונה כאמור בסעיף קטן (א).
(ו)
(1)
מבוטח עם מוגבלות שניתן לו יחס שונה או אדם עם מוגבלות שבקשתו להיות מבוטח נדחתה (בסעיף זה – מתלונן) רשאי להגיש תלונה כמשמעותה בחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ״א–1981, לממונה על שוק ההון על החלטה בדבר מתן יחס שונה או על סירוב לבטח כמשמעותם בסעיף זה, והוראות חוק הפיקוח על עסקי הביטוח יחולו; היתה החלטה בענין התלונה כרוכה בנושאים רפואיים, יתייעץ הממונה על שוק ההון, לפי הצורך, עם מומחה רפואי שימנה לענין זה;
(2)
לא נתקבלה החלטה של הממונה על שוק ההון בתוך 90 ימים ממועד הגשת התלונה, רשאי המתלונן, מתום 90 הימים האמורים ואילך, להעביר את תלונתו להכרעתה של ועדה כמשמעותה בפסקה (3)(א) (בסימן זה – ועדת תלונות); הועברה התלונה לוועדת תלונות, תודיע ועדת התלונות לממונה על שוק ההון, והממונה על שוק ההון לא יהיה מוסמך עוד לדון בתלונה; הממונה על שוק ההון יעביר יעביר לוועדת תלונות בתוך 14 ימים את התלונה וכל חומר הנוגע אליה המצוי ברשותו, והוראות סעיף 50(ב) לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח לא יחולו לענין זה;
אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויותיו של אדם עם מוגבלות לפנות לבית המשפט בשל הפרת הוראות סימן זה.
(3)
(א)
ועדת תלונות תהיה בת שלושה חברים, ואלה הם:
(1)
שופט בדימוס שימנה שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש;
(2)
אקטואר, מתוך רשימה של אקטוארים המתמחים בסוגים שונים של ביטוח (בסימן זה – רשימת אקטוארים), שקבע שר האוצר בהתייעצות, בין השאר, עם גורמים שמייצגים, לדעת שר האוצר, את ענף הביטוח;
(3)
מומחה, מתוך רשימה של מומחים בסוגים שונים של מוגבלות (בסימן זה – רשימת מומחים), שקבע שר המשפטים בהתייעצות, בין השאר, עם הנציב; בפסקה זו, ”מומחה“ – לרבות רופא, אח או אחות, פסיכולוג, בעל מקצוע פארא־רפואי ולמעט אקטואר.
(ב)
שר המשפטים, באישור הוועדה, יקבע את כל אלה:
(1)
דרך מינוים של חברים בוועדת תלונות, בשים לב, בין השאר לסוג המומחיות של האקטואר והמומחה, ולסוג המוגבלות של המתלונן;
(2)
סדרי הדין של ועדת התלונות, לרבות בכל הקשור לשמיעת טענות הצדדים או הגשת ראיות ומסמכים מטעמם; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, או בענין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל ועדת התלונות בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר בנסיבות הענין;
(3)
שכר והחזר הוצאות לחברי ועדת תלונות;
(4)
תקנות ראשונות לפי סעיף זה יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006);
(4)
הודעה על מינוי יושב ראש ועדת תלונות וכן רשימת האקטוארים ורשימת המומחים יפורסמו ברשומות;
(5)
מינוי חבר ועדת תלונות יהיה לתקופה שלא תעלה על 5 שנים;
(6)
ועדת תלונות רשאית, ככל שנדרש, להורות לנילון, לתקן ליקוי בדבר מתן יחס שונה או סירוב לבטח שלא בהתאם להוראות סימן זה; העתק החלטה כאמור תועבר לממונה על שוק ההון לשם בחינת הצורך להורות על תיקון ליקוי כאמור, למבטחים נוספים;
(7)
החלטת ועדת תלונות תינתן ברוב דעות, ולאחר שניתנה הזדמנות למתלונן, לנילון, לנציב ולארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות להשמיע את טענותיהם;
(8)
החלטת ועדת תלונות תינתן בתוך 90 ימים ממועד העברת התלונה אליה;
(9)
החלטות הממונה על שוק ההון לפי סימן זה והחלטות ועדת תלונות, שיש בהן כדי להשפיע על אנשים עם מוגבלות, על מבוטחים נוספים או על מבטחים נוספים, יפורסמו לציבור;
(10)
מי שרואה עצמו מקופח מהחלטת הממונה על שוק ההון או מהחלטת ועדת תלונות, רשאי לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה;
(11)
הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, אלא אם כן הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
(ז)
(1)
החליט מבטח ליתן למבוטח יחס שונה או סירב מבטח לבטח אדם, ימסור לו המבטח הודעה מנומקת בכתב עם תמצית בסיס הנתונים, אם המבטח התבסס עליהם במתן ההחלטה, וכן תמצית המידע שעליהם התבסס; על אף האמור, המבטח רשאי למסור את נימוקי החלטתו ותמצית המידע והנתונים לאדם או למבוטח כאמור באמצעות רופאו של המבטח; רופא המבטח רשאי, באישורה של ועדת אתיקה, שלא למסור את הנימוקים והמידע האמורים או חלק מהם לידיו אם המידע או הנימוקים עלולים לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית, או לסכן את חייו; בסעיף זה, ”ועדת אתיקה“ – כמשמעותה בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996.
(2)
סירב מבטח לבטח אדם או החליט ליתן למבוטח יחס שונה, יודיע לו המבטח על אפשרויותיו להגיש תלונה לממונה על שוק ההון ולוועדת תלונות, כמפורט בסעיף זה, או להגיש תביעה לבית המשפט, וכן על ההוראות בדבר נטל ההוכחה; מידע כאמור בפסקה זו יימסר בנוסח שקבע שר המשפטים, ככל שקבע.
(3)
הודעת מבטח לפי סעיף קטן זה, תימסר בתוך 90 ימים ממועד מסירת ההצעה לכריתת חוזה ביטוח או לשינוי חוזה ביטוח, לפי הענין; הממונה על שוק ההון רשאי להאריך את מועד המסירה לתקופות נוספות שלא יעלו סך הכל על 60 ימים נוספים, מסיבות מיוחדות שיימסרו למבוטח; פעל המבטח בניגוד לסעיף קטן זה, דינו הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ח)
מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי או הפעלת מקום ציבורי שאינו שירות ביטוח, לא יפלו אדם עם מוגבלות מחמת יחס שונה או מחמת סירוב מבטח לבטח, שניתן לו שלא לפי הוראות סעיף קטן (א).
חזקות [תיקון: תשס״ה]
הוכיח תובע או מתלונן לפי סימן זה, אחד מאלה, חזקה שהנתבע או הנילון הפלה אותו מחמת מוגבלותו כל עוד לא הוכיח הנתבע או הנילון אחרת –
(1)
סירב מבטח לבטח אדם עם מוגבלות או נתן לו יחס שונה ולא סירב או קבע יחס שונה כאמור, באותן נסיבות, למי שאינו אדם עם מוגבלות;
(2)
הנתבע התנה את הביטוח לאדם עם מוגבלות, בקיום תנאי אשר אינו נדרש ממי שאינו אדם עם מוגבלות.
נטל ההוכחה [תיקון: תשס״ה]
בתביעה או תלונה לפי סימן זה, נטל ההוכחה כי הסירוב או מתן היחס השונה מבוסס על מידע כאמור בסעיף 19לה(א), יחול על המבטח.
פרשנות – תחולה על חוזה ביטוח קיים [תיקון: תשס״ה]
סימן זה יחול, בשינויים המחויבים, גם לענין סירוב להרחיב חוזה ביטוח קיים או מתן יחס שונה בקשר לבקשה כאמור; בסעיף זה, ”הרחבת חוזה ביטוח“ הגדלת סכום הביטוח או הוספת כיסוי ביטוח.
[תיקון: תשס״ה]
נגישות דרכים [תיקון: תשס״ה]
(א)
בסעיף זה –
”גוף מבצע“ – אחד מאלה:
(1)
רשות מקומית;
(2)
גורם אחר העוסק בתכנון, בניה או החזקה של תשתיות דרכים שקבעו שר התחבורה או שר אחר הממונה על התחום שבו פועל גורם כאמור (בסעיף זה – השר האחראי);
”מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה“ – כמשמעותו בסעיף 19מא, ולמעט הנדסאי כאמור בסעיף 19מא(ב)(1);
”מתכנן מחוז“ – כמשמעותו בסעיף 8 בחוק התכנון והבניה.
(ב)
צמתים ומדרכות יתוכננו, ייבנו ויותאמו באופן המאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות באופן סביר בין המדרכה לכביש, בין מקום החניה למדרכה, על המדרכה ובחציית הכביש בהתאם להוראות לפי סימן זה, לרבות הסרת מפגעים ומכשולים אשר פוגעים בזכותו של אדם עם מוגבלות לנגישות כאמור בסעיף זה ולרבות התקנת רמזורים המותאמים לאנשים עם מוגבלות בראיה.
(ג)
גשרים, מנהרות ומעברים אחרים המיועדים להולכי רגל יהיו נגישים ומותאמים לאנשים עם מוגבלות באופן סביר בהתאם להוראות לפי סימן זה.
(ד)
שר הפנים, בהתייעצות עם שר התחבורה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור הוועדה, יקבע את התאמות הנגישות הנדרשות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות כאמור בסעיף זה ובהתחשב בתקן ישראלי; תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) על ידי הוועדה עד ליום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).
(ה)
לענין מדרכות, כבישים, צמתים, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים המיועדים להולכי רגל שנבנו לפני י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006) (בסימן זה – תשתיות דרכים קיימות), יגיש גוף מבצע לשר האחראי, לפי הענין, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף קטן (ד) תכנית המפרטת את דרכי הנגשתן של תשתיות הדרכים הקיימות שבאחריותו; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ובאישורו; היה הגוף המבצע רשות מקומית, תוגש התכנית לשר הפנים.
(ו)
הוראות הנגישות לענין נגישות תשתיות דרכים קיימות, לפי סימן זה, יוחלו בהדרגה במשך תקופה של אחת עשרה שנים, שתחילתן תהא לא יאוחר מיום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007) וסופן לא יאוחר מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018) (בסימן זה – תקופת הפריסה) לפי צו שיקבע השר האחראי, לפי הענין, עד ליום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל אחת מאחת עשרה השנים, בהתחשב, בין השאר, בתכניות שהוגשו לפי סעיף קטן (ה), ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה רשאי השר להביא בחשבון את מרכזיות תשתית הדרך, בנסיבות הענין, ובקרבתה למקומות המספקים שירות לציבור; לא נקבע צו לפי סעיף זה, תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018).
(ז)
מהנדס רשות מקומית או מתכנן מחוז, לפי הענין, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, רשאי לקבוע פטור, מלא או חלקי, מביצוע הוראות לפי סעיף זה בקשר לתשתיות דרכים קיימות, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי בערכי ארכיאולוגיה, הסטוריה או טבע;
(2)
התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מטעמים הנדסיים;
(3)
התאמת הנגישות מחייבת שינוי יסודי ורחב היקף באזור ביצועה.
(ח)
נוכח מהנדס רשות מקומית או מתכנן מחוז, לפי הענין, כי מתקיימת הוראה מהוראות פסקאות (1), (2) או (3) שבסעיף קטן (ז), יבוצעו התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות הענין כפי שיקבע מהנדס הרשות המקומית או מתכנן המחוז, לפי הענין, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה.
(ט)
גוף מבצע יגיש מדי שנה לשר האחראי, לפי הענין, דיווח על ביצוע ההוראות לפי סעיף זה במהלך השנה שחלפה; השר רשאי ליתן הוראות בדבר אופן ודרך הדיווח.
(י)
השר האחראי, לפי הענין, יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר ביצוע ההוראות לפי סעיף זה במהלך השנה שחלפה.
(יא)
הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ״ח–1988; בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן זה, הוראות סעיפים קטנים (ה), (ו) ו־(ז) לא יחולו לגבי סידור המתחייב לפי החוק האמור.
(יב)
שר הפנים ושר התחבורה ממונים על ביצוע סימן זה, לפי הענין, והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.
[תיקון: תשס״ה]
נגישות שירותי שעת חירום [תיקון: תשס״ה]
(א)
בסעיף זה –
”אירוע חומרים מסוכנים“ – אירוע שבעקבותיו הציבור נחשף או עלול להיחשף לחומר מסוכן כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
”אירוע קרינה רדיולוגי“ – אירוע שבעקבותיו הציבור נחשף או עלול להיחשף לקרינה ברמה החורגת מן המנה הגבולית שנקבעה לאוכלוסיה בתקן להגנה מפני קרינה של הוועדה לאנרגיה אטומית;
”התגוננות אזרחית“ – כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 (בחוק זה – חוק ההתגוננות האזרחית);
”מצב חירום“ – התרחשות אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה חמורה בשלום הציבור או ברכוש, המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת.
(ב)
אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות של כלל השירותים הניתנים לציבור בקשר להתגוננות אזרחית ובקשר למצב חירום, לרבות לאמצעי מחסה ופינוי, מידע על אודות מצב החירום, קיומו ומועד תחילתו וסיומו, והאמצעים שיש לנקוט, ולרבות נגישות לאמצעי הגנה מיוחדים המותאמים לאנשים עם מוגבלות ולסוגי המוגבלות, והכל בהתאם להוראות לפי סימן זה.
(ג)
שר הביטחון, באישור הוועדה ובהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, יקבע הוראות למימוש הזכות לנגישות לפי סעיף זה באופן סביר ובהתחשב בהוראות תקן ישראלי.
(ד)
על נגישות למקלטים יחולו הוראות סימן ג׳ או הוראות סעיף 14ד לחוק ההתגוננות האזרחית, לפי הענין.
(ה)
תקנות ראשונות לפי סימן זה יוגשו לאישור הוועדה ויאושרו בידי הוועדה עד ליום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).
(ו)
לענין כלל השירותים הניתנים לציבור בקשר להתגוננות אזרחית ובקשר למצב חירום, שניתנו לפני י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006) (בסימן זה – שירותי שעת חירום קיימים), יגיש גוף האחראי לשירות, לשר הביטחון, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף קטן (ה), תכנית המפרטת את דרכי הנגשתם של שירותי שעת חירום קיימים שבאחריותם; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות, ובאישורו.
(ז)
הוראות הנגישות לענין נגישות שירותי שעת חירום קיימים, לפי סימן זה, יוחלו בהדרגה במשך תקופה של אחת עשרה שנים, שתחילתן לא יאוחר מיום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007) וסופן לא יאוחר מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018) (בסימן זה – תקופת הפריסה), לפי צו שיקבע שר הביטחון, עד ליום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל אחת מאחת עשרה השנים, בהתחשב, בין השאר, בתכניות שהוגשו לפי סעיף קטן (ו), ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה רשאי השר להביא בחשבון את מידת חשיפתו של אזור לסכנות שאותם שירותי שעת חירום קיימים נועדו להגן מפניהן, ובהיקף האוכלוסיה ששירותי שעת החירום נועדו לשרת; לא נקבע צו לפי סעיף (ז), תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018).
[תיקון: תשס״ה]
מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה [תיקון: תשס״ה]
(א)
מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה יהיה מי שמתקיימות בו ההוראות לפי סעיף זה והוא רשום במדור מורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה בפנקס המהנדסים והאדריכלים או במדור מורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה בפנקס ההנדסאים והטכנאים כאמור בסעיף 2(ג) לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958 (בחוק זה – חוק המהנדסים והאדריכלים).
(ב)
מי שמתקיימות בו פסקאות (1) ו־(2) כשיר להיות מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה:
(1)
הוא אחד מאלה:
(א)
אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם בחוק המהנדסים והאדריכלים, הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, במדור הקשור למבנים, תשתיות וסביבה שקבע הרשם בהתייעצות עם הנציב;
(ב)
הנדסאי הרשום בפנקס ההנדסאים והטכנאים, והוא רשום בפנקס בתחום הקשור למבנים ותשתיות שקבע הרשם בהתייעצות עם הנציב;
(2)
הוא מקיים דרישות שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם הנציב לענין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור להוראות נגישות לפי פרק זה ולפי חוק התכנון והבניה; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לענין היקף שעות ההכשרה, ההשתלמות ותכניהם, וסוג הבחינות.
(ג)
לשם קיום הוראות נגישות לפי פרק זה ולפי חוק התכנון והבניה לענין חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תהיה חוות הדעת של הנדסאי תקפה רק לענין אותו סוג של מבנה שהוא מוסמך לגביו לפי חוק המהנדסים והאדריכלים.
(ד)
המדורים המנוהלים על פי סעיף זה:
(1)
יכללו פרטים בדבר המקצוע של המורשה ואם הוא הנדסאי – לענין סוג המבנה שחוות דעתו תקפה לגביו, כאמור בסעיף קטן (ג);
(2)
יפורסמו ויהיו פתוחים לעיון לכל דורש.
(ה)
הרשם ינפיק תעודת מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה למי שרשום כאמור בסעיף קטן (א) כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה; בתעודה יירשמו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ד)(1).
(ו)
”פנקס המהנדסים והאדריכלים“ ו”פנקס ההנדסאים והטכנאים“, ”המועצה“ – כמשמעותם בחוק המהנדסים והאדריכלים;
”הרשם“ – כמשמעותו בחוק האמור או, לענין מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות – עובד אחר של משרד התעשיה מסחר ותעסוקה, בעל השכלה אקדמית, שהסמיכו המנהל הכללי של אותו משרד.
מורשה לנגישות השירות [תיקון: תשס״ה]
(א)
הרשם ינהל פנקס המורשים לנגישות השירות ובו מדורים נפרדים לענפי הנגישות כפי שקבע.
(ב)
מורשה לנגישות השירות יהיה מי שמתקיימות בו הוראות לפי סעיף זה, והוא רשום בפנקס המורשים לנגישות השירות כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
מי שמתקיימות בו פסקאות (1) ו־(2) כשיר להיות מורשה לנגישות השירות:
(1)
הוא אחד מאלה:
(א)
אדריכל רשוי, מהנדס רשוי או הנדסאי כמשמעותם בסעיף 19מא(ב)(1);
(ב)
הוא בעל מקצוע אקדמי או טכנולוגי אשר שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר בו כמקצוע מתאים לצורך הכרה בו כמורשה לנגישות השירות לרבות רופא, אחות, מרפא בעיסוק, פיזיוטרפיסט, פסיכולוג, עובד סוציאלי, או קלינאי תקשורת;
בפסקה זו, ”מרפא בעיסוק“, ”פיזיותרפיסט“, ”קלינאי תקשורת“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008;
(ג)
הוא בעל תואר אקדמי בנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות ממוסד להשכלה גבוהה, כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”מוסד על־תיכוני“ בסעיף 19כז, ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר בתואר כאמור כהכשרה מתאימה למורשה לנגישות השירות;
(ד)
הוא בעל תואר אקדמי בנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר במוסד והכיר בתואר כהכשרה מתאימה למורשה לנגישות השירות;
(2)
הוא מקיים דרישות שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם הנציב לענין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור להוראות הנגישות לפי פרק זה לפי הענין; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע או לסוגי תארים אקדמיים כאמור בפסקה (1) וכן לענין היקף שעות ההכשרה, ההשתלמות ותכניהם, וסוג הבחינות.
(ד)
הפנקס המנוהל על פי סעיף קטן (א) –
(1)
יכלול פרטים בדבר המקצוע או התואר של המורשה, לפי הענין;
(2)
יפורסם ויהיה פתוח לעיון לכל דורש.
(ה)
הרשם ינפיק תעודת מורשה לנגישות השירות למי שרשום כאמור בסעיף קטן (א) כמורשה לנגישות השירות; בתעודה יירשמו פרטים בדבר המקצוע או התואר של המורשה, לפי הענין.
עונשים על התנהגות בלתי הולמת [תיקון: תשס״ה]
(א)
ועדת האתיקה כאמור בסעיף 16 לחוק המהנדסים והאדריכלים תחקור תלונה שהובאה לפניה ולפיה מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שהוא אדריכל או מהנדס כאמור בסעיף 19מא(ב)(1)(א) עשה אחד מאלה:
(1)
גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו כמתחייב מהוראות נגישות לפי פרק זה או לפי חוק התכנון והבניה;
(2)
השיג את רישומו כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה על ידי מסירת נתונים כוזבים או הסתרת עובדות;
(3)
ביצע את תפקידו כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוך ניגוד ענינים.
(ב)
נוכחה ועדת האתיקה כי התקיימה במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הוראה מהוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3) רשאית היא להטיל עליו התראה או נזיפה, להתלות או למחוק את רישומו מהמדור בפנקס כאמור בסעיף 19מא(א).
(ג)
ועדת האתיקה רשאית לדון בתלונה לפי סעיף זה ובמקרה שהובא לפניה לפי סעיף 16 לחוק המהנדסים והאדריכלים, לגבי אותו נילון, במשותף.
(ד)
הרשם רשאי להתלות או למחוק את רישומו של הנדסאי כאמור בסעיף 19מא(ב)(1)(ב) מהמדור בפנקס כאמור בסעיף 19מא(א) או של מורשה לנגישות השירות מפנקס המנוהל על פי סעיף 19מא1(א), לפי הענין, אם נוכח כי מתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שעולה ממנה כי הוא חסר האחריות הדרושה לעסוק כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה או מורשה לנגישות השירות לפי הענין;
(2)
נקבע בפסק דין חלוט כי המורשה גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו כמתחייב לפי הוראות נגישות לפי פרק זה או לפי חוק התכנון והבניה או כי הוא ביצע את תפקידו תוך ניגוד ענינים;
(3)
הוא השיג את רישומו כמורשה על ידי מסירת נתונים כוזבים או הסתרת עובדות.
פקיעת תנאי כשירות [תיקון: תשס״ה]
(א)
חדל להתקיים לגבי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תנאי מתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 19מא(ב), ימחוק הרשם את רישומו מהמדור בפנקס המנוהל על פי סעיף 19מא(א) שבו הוא רשום.
(ב)
חדל להתקיים לגבי מורשה לנגישות השירות תנאי מתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 19מא1(ג), ימחוק הרשם את רישומו מהמדור בפנקס המנוהל על פי סעיף 19מא1(א).
חובת הנמקה [תיקון: תשס״ה]
החלטה של רשם, ועדת אתיקה או שר התעשיה המסחר והתעסוקה לפי סימן זה תימסר בכתב ובצירוף הנימוקים להחלטה.
תחומי עיסוק [תיקון: תשס״ה]
שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם הנציב והמועצה, להגדיר את הפעולות שייעשו בידי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ואת הפעולות שייעשו בידי מורשה לנגישות השירות.
רכז נגישות [תיקון: תשס״ה]
(א)
מי שאחראי להספקת שירות ציבורי כהגדרתו בסימן ד׳, המעסיק 25 עובדים לפחות ימנה מקרב עובדיו אדם הבקיא, ככל הניתן, בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות וככל האפשר הוא יהיה אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – רכז נגישות).
(ב)
רכז נגישות –
(1)
ימסור מידע לציבור על אודות נגישותו של השירות הציבורי או המקום שבו הוא ניתן;
(2)
ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובותיו של השירות הציבורי, לפי פרק זה.
[תיקון: תשס״ה]
צו נגישות [תיקון: תשס״ה]
(א)
הנציב, או עובד ציבור שהוא הסמיך לענין סימן זה (בסעיף זה – הנציב), רשאי להורות בצו למי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, לנקוט פעולות שיפורטו על ידו לשם ביצוע התאמות כאמור, כולן או חלקן (בסעיף זה – צו נגישות); צו נגישות יכול שיכלול הוראות בדבר ביצוע פעולות הנדרשות כדי לבצע התאמות נגישות בהתאם ללוח הזמנים שנקבע לפי פרק זה, לרבות בדבר הגשת בקשה להיתר בניה או פרסום מכרז; בסימן זה, ”עובד ציבור“ – עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1958, עובד רשות מקומית וכן עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי, על פי דין.
(ב)
לא הוצא צו להחלה הדרגתית של חובת הנגישות לפי סעיפים 19כ, 19לא, 19לג3, 19לט או 19מ, במועד הקבוע בסעיף מהסעיפים האמורים, רשאי הנציב להורות בצו נגישות על ביצוע התאמות נגישות לגבי החלק היחסי שהיה צריך לבצע בו התאמות נגישות לפי הסעיפים האמורים, אילו הוצא הצו להחלה הדרגתית במועד.
(ג)
לא יוציא הנציב צו נגישות אלא לאחר שניתנה הזדמנות למי שכלפיו מופנה הצו להשמיע את טענותיו.
(ד)
לא יוציא הנציב צו נגישות לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, אלא לאחר שעברו 21 ימים מהיום שבו הוא הודיע לוועדה המקומית לתכנון ולבניה הנוגעת בדבר, על כוונתו להוציא צו כאמור, ובלבד שהוועדה האמורה לא הודיעה על התנגדותה בתוך תקופה זו בשל פרשנות שונה של הוראות חוק התכנון והבניה; התנגדה הוועדה המקומית להוצאת הצו, יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה.
(ה)
בצו נגישות תיקבע התקופה לביצוע הפעולות המפורטות בו, אשר תחילתה עם מסירת הצו לאדם המחויב בו.
(ו)
המצאת צווי נגישות תהיה כאמור בסעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 (בפרק זה – חוק סדר הדין הפלילי), בשינויים המחויבים.
(ז)
לשם ביצוע הוראות סעיף זה, רשאי הנציב או עובד ציבור שהסמיך לענין זה –
(1)
לדרוש מאדם שחב בביצוע התאמות נגישות לפי חוק זה או לפי חוק התכנון והבניה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, התשמ״ג–1982;
(2)
לדרוש מאדם כאמור בפסקה (1) למסור לו מידע ומסמכים הנוגעים לביצוע חובת הנגישות לפי חוק זה או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה;
(3)
להיכנס בכל עת סבירה למקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג׳ או למקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסימן ד׳ לצורך בדיקת קיום ההוראות לפי חוק זה או הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה.
שאילתה לנציב [תיקון: תשס״ה]
(א)
כל אדם רשאי לפנות לנציב בבקשה לקבל מידע על אודות הנושאים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן – שאילתה).
(ב)
שאילתה תהיה בנושאים אלה בלבד:
(1)
תחולת הגדרות ”מקום ציבורי“ כאמור בסימן ג׳, ”שירות ציבורי“ כאמור בסימן ד׳, ”רשות ציבורית“ כאמור בסימן א׳, לענין מקום, שירות או רשות נושא השאילתה;
(2)
תחולת הסייגים שמכוח סעיפים 19ט(ב), 19ט(ד), 19יב(ב), 19יב(ד), 19יג, 19יז(ב) או 19כט(ג), או סעיפים 158ו1(ד)(2) ו־158ו1(ה)(1) לחוק התכנון והבניה, על מקום, שירות או רשות נושא השאילתה, והסדרי הנגישות החלופיים המתחייבים לפי הוראות סעיף 19יד לחוק זה או סעיף 158ו1(ה)(2) לחוק התכנון והבניה;
(3)
אם הוציא הנציב צו נגישות לגבי מקום ציבורי, שירות ציבורי או רשות ציבורית נושא השאילתה;
(4)
נושא אחר, שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם הנציב.
(ג)
הנציב ישיב לשאילתה בתוך 60 ימים מיום קבלתה.
(ד)
שר המשפטים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע חובת תשלום אגרה לענין הגשת השאילתה והטיפול בה.
חקירה בידי הנציבות [תיקון: תשס״ה]
(א)
הוגשה תלונה או התעורר חשד לביצוע עבירה לפי סעיף 19מח, למעט עבירה שענינה יחס שונה בחוזה ביטוח בניגוד להוראות סימן ח׳, או הוגשה תלונה לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, רשאי הנציב או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך, לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו או עשוי להיות לו מידע עליה.
(ב)
לא יסמיך הנציב עובד ציבור כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן התקיימו שנים אלה:
(1)
משטרת ישראל לא הודיעה בתוך חודש מפניית הנציבות אליה, כי היא מתנגדת להסמכה כאמור;
(2)
העובד קיבל הכשרה מתאימה כפי שנקבעה בין הנציב ובין משטרת ישראל.
(ג)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות המשטרה לחקור עבירה כאמור בסעיף קטן (א).
(ד)
על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).
פרסום מידע לציבור [תיקון: תשס״ה]
הנציבות תפרסם מידע לציבור על החובות והזכויות לפי פרק זה.
דיווח לוועדה על פעולות הנציבות [תיקון: תשס״ה]
הנציב ידווח לוועדה, אחת לשנה, על פעילותו לקידום הוראות פרק זה, לרבות –
(1)
מספר השאילתות שהוגשו לנציב ואופן הטיפול בהן;
(2)
מספר התביעות שהגיש לפי סימן י״ד ושלביהן;
(3)
מספר צווי הנגישות שהוציא.
[תיקון: תשס״ה]
עונשין [תיקון: תשס״ה]
(א)
המפלה אדם בניגוד להוראות סעיף 19ו וסעיף 19לה, דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בסעיף זה – חוק העונשין).
(ב)
בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א) רשאי נוסף על כל עונש אחר, לצוות על הפסקת העיסוק בעסק ובלבד שאותו אדם הוא בעליו, מחזיקו, מנהלו, או האחראי בפועל בו, לתקופה שיקבע.
(ג)
אדם המפר הוראת צו נגישות, דינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות.
(ד)
נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) בידי תאגיד, דינו כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
(ה)
(1)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ג) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
(2)
נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי פסקה (1) אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ו)
עובד אחראי ברשות ציבורית שאינה תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרת הוראת צו נגישות בידי הרשות הציבורית או בידי עובד מעובדיה; המפר הוראה זו, דינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”עובד אחראי ברשות ציבורית“ – מנהל פעיל ברשות הציבורית, אדם האחראי מטעם הרשות הציבורית על התחום שבו נעברה העבירה, הממונים עליו לרבות הממונים על הממונים עליו.
הגשת כתב אישום [תיקון: תשס״ה]
(א)
כתב אישום לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, יוגש בידי תובע שמונה בידי היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, מקרב עובדי הנציבות.
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע מתובע כאמור בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי להגיש כתב אישום לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה.
חובת דיווח [תיקון: תשס״ה]
השר לביטחון הפנים, וכן הנציב, לפי הענין, ידווחו לוועדה, אחת לשנה, על אופן הטיפול בתלונות שהוגשו לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לרבות מספר התלונות וכתבי האישום שהוגשו, מספר ההרשעות וגזרי הדין וכן העילות לאי־הגשת כתבי האישום.
[תיקון: תשס״ה]
עוולה אזרחית [תיקון: תשס״ה]
(א)
מעשה או מחדל בניגוד להוראה לפי פרק זה, פרק ה׳ או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה הוא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליו, בכפוף להוראות סעיף זה.
(ב)
בית משפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי סעיף קטן (א) פיצויים בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק, בשל עוולה –
(1)
בניגוד להוראות סעיף 19ו לרבות סעיף 19לה, ואולם לענין סעיף קטן (ז)(3) של סעיף 19לה, רק אם לא הוטל על הנתבע קנס כקבוע בסעיף הקטן האמור;
(2)
בניגוד להוראה שנקבעה לפי סעיפים 19ט, 19יב, 19יז, 19כ, 19כט, 19לא, 19לג1, 19לג3, 19לד, 19לט, 19מ או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה.
(ג)
בית המשפט לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף קטן (ב)(2) אם הוכיח הנתבע אחד מאלה:
(1)
הוצא נגדו צו נגישות בשל המעשה או המחדל נושא התביעה, והוא ממלא אחר הוראותיו בלוח הזמנים הקבוע בו;
(2)
הוגשה נגדו תביעה בשל אותו המעשה או המחדל (בסעיף זה – התביעה הקודמת) ומתקיים אחד מאלה:
(א)
הוא ממלא אחר פסיקת בית המשפט בתביעה הקודמת ובהתאם ללוח הזמנים הקבוע בה;
(ב)
התביעה הקודמת הוגשה פחות משלושה חודשים לפני הגשת התביעה הנדונה בבית המשפט, והוא פועל לביצוע התאמות נגישות בהתאם ללוח זמנים סביר;
(3)
הוא פנה לנציבות זמן סביר לפני הגשת התביעה בשאילתה;
(4)
מתקיים הן לגבי הנתבע והן לגבי התאמת הנגישות נושא התביעה, תנאי מהתנאים שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ד).
(ד)
שר המשפטים רשאי לקבוע, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור הוועדה, את התנאים שבהתקיימם לא יפסוק בית המשפט פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף קטן (ב)(2); תנאים כאמור יתייחסו לעלות ביצוע התאמת הנגישות לעומת ההכנסות של הנתבע.
(ה)
בבוא בית המשפט לפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף קטן (ב)(2), רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, במספר התביעות שהוגשו נגד הנתבע, בסוג השירות או המקום, בהיקף פעילותו לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום, בטיב ועלות התאמת הנגישות, במועד בניית המקום, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות ובהיקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על פי הוראות פרק זה.
(ו)
(1)
הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יעודכן אחת לשנה בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי.
(2)
לענין סעיף קטן זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד הבסיסי“ – מדד חודש פברואר 2005;
”המדד החדש“ – מדד החודש שקדם לחודש העדכון.
אחריות נושא משרה בתאגיד [תיקון: תשס״ה]
נעשתה עוולה כאמור בסעיף 19נא על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל ראשי בתאגיד, מנהל פעיל בתאגיד הקשור לנושא העוולה, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לתחום שבו נעשתה העוולה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
(1)
העוולה נעשתה שלא בידיעתו;
(2)
הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות הענין כדי למנוע את העוולה.
תובענה – מעמד הנציבות וארגון [תיקון: תשס״ה]
(א)
בהליך אזרחי או מינהלי שענינו הפרת הוראות לפי פרק ה׳, לפי פרק זה או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, יכול שתוגש, נוסף על מי שהופלה או שנפגעה זכותו לפי הוראות פרק זה או החוק האמור, תובענה בידי הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובלבד שאם עילת התביעה היא הפליה או פגיעה בזכותו של אדם מסוים, אותו אדם הסכים לכך.
(ב)
בהליך אזרחי או מינהלי שענינו הפרת הוראות לפי פרק ה׳, לפי פרק זה, או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, רשאי בית המשפט לתת לנציבות ולארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות להשמיע את דברם, בדרך שיורה.
[תיקון: תשס״ה, תשס״ו]
(בוטלו).
חזקות [תיקון: תשס״ה]
(א)
הוכיח התובע בהליך אזרחי לפי סעיף 19ו אחד מאלה, חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות אותו סעיף, כל עוד לא הוכיח הנתבע אחרת:
(1)
הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי לאדם עם מוגבלות, לאחר שבירר פרטים הנוגעים למוגבלותו;
(2)
הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לאדם עם מוגבלות, ולא סירב או מנע כניסה באמור, באותן נסיבות, למי שאינו אדם עם מוגבלות;
(3)
הנתבע התנה הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לאדם עם מוגבלות, בקיום תנאי אשר אינו נדרש ממי שאינו אדם עם מוגבלות.
(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו על סימן ח׳.
[תיקון: תשס״ה]
הרחבת תחולה [תיקון: תשס״ה]
הוראות סימנים ב׳ ו־ח׳ יחולו גם על הפליה של אדם בשל כך שמתקיים בו אחד מאלה, לפי הענין:
(1)
הוא היה בעבר אדם עם מוגבלות;
(2)
הוא נחשב אדם עם מוגבלות;
(3)
הוא מלווה אדם עם מוגבלות;
(4)
הוא בן משפחה של אדם עם מוגבלות;
בסעיף זה, ”בן משפחה“ – כל אחד מאלה:
(1)
בן זוג;
(2)
הורה, ילד, אח, אחות ובן זוגו של כל אחד מאלה;
(3)
סב, סבתא, נכד או נכדה.
תקנות בהסכמת שר האוצר [תיקון: תשס״ה]
תקנות לפי סעיפים 19(ג1), 19ט(א), 19יב(א), 19יז(א), 19כט, 19לג1, 19לד 19לט(ד), ו19-מ(ג) לחוק זה, יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
ביצוע [תיקון: תשס״ה]
שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק זה, ואולם –
(1)
שר התקשורת ממונה על ביצוע סימן ד׳, ככל שהוא נוגע לשירותי בזק ומיתקני בזק;
(2)
שר התחבורה ממונה על ביצוע סימן ד׳, ככל שהוא נוגע לשירותי השכרת כלי רכב;
(3)
שר הבריאות ממונה על ביצוע סימן ו׳;
(4)
שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונים על ביצוע סימן ז׳, לפי הענין;
(5)
שר הפנים, שר התחבורה והשר האחראי כמשמעותו בסימן ט׳, ממונים על ביצוע סימן ט׳, לפי הענין;
(6)
שר הביטחון ממונה על ביצוע סימן י׳.
הקמת הנציבות
מוקמת בזה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
תפקידי הנציבות
הנציבות תפעל –
(1)
לקידום עקרונות היסוד של חוק זה;
(2)
לקידום שוויון ולמניעת הפליה של אנשים עם מוגבלות;
(3)
לעידוד השתלבותם והשתתפותם הפעילה של אנשים עם מוגבלות בחברה;
(4)
למילוי התפקידים שהוטלו עליה בחוק זה.
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות [תיקון: תשס״ה3]
(א)
הממשלה, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר העבודה והרווחה, תמנה נציב שוויון זכויות עם מוגבלות.
(ב)
הנציב יהיה ממונה על ביצוע תפקידי הנציבות.
כשירות לכהונה של הנציב
כשיר לכהן כנציב, אזרח ישראלי ותושב ישראל, שהוא בעל תואר אקדמי במקצוע שבתחום תפקידי הנציבות; הנציב יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.
עובדי הנציבות
עובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה.
תקציב הנציבות
תקציב הנציבות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
ועדה מייעצת
(א)
שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ימנו לנציבות ועדה מייעצת; הודעה על מינוי הועדה והרכבה תפורסם ברשומות.
(ב)
בוועדה המייעצת יהיו חברים אנשים עם מוגבלויות שונות, או נציגיהם לפי הענין, נציגי ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, מומחים בתחומי פעולתה של הנציבות, משפטנים ונציגי ציבור; רוב החברים בוועדה המייעצת יהיו אנשים עם מוגבלות.
(ג)
הנציב ייוועץ עם הוועדה המייעצת בענינים הנוגעים לתפקידי הנציבות.
שמירת זכויות [תיקון: תשס״ה]
חוק זה בא להוסיף על כל זכות או חובה הקבועות על פי דין ואינו בא למעט ממנה.
דין המדינה [תיקון: תשס״ה]
לענין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999).
[תיקון: תשס״ה]
משרד או מיתקן של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 5;
אולם הרצאות, מרכז כנסים, אולם שמחות, גן אירועים, מרכז קהילתי, מועדון או כל מקום, המשמש להתכנסות;
אולם ספורט או מיתקן ספורט, בריכת שחיה, חוף רחצה, מקום מרפא, או כל מקום להתעמלות ולפנאי;
בית דואר לרבות מיתקן לחלוקת דואר וסוכנות דואר, בית מרקחת, מקום לממכר תרופות שלא בבית מרקחת, בית שימוש, בנק, מכבסה לרבות שירות לניקוי יבש, מוסך, מכון יופי, מספרה, מקלט, מרכז אינטרנט, משרד או בנין משרדים, משרד או מקום המשמש בדרך כלל ארגון עובדים או מפלגה, סוכנות ביטוח, סוכנות לתיווך מקרקעין, סוכנות נסיעות, סנדלריה, תחנת דלק, או כל מקום שמספק שירות מעין אלה לציבור;
בית חולים, מעבדה או מכון לביצוע בדיקות רפואיות, מרפאה, תחנה לאם ולילד, תחנת מגן דוד אדום, או כל מקום המספק שירותי בריאות;
בית חולים לבעלי חיים, מעבדה או מכון לביצוע בדיקות רפואיות לבעלי חיים, מרפאה לבעלי חיים, או כל מקום המספק שירותי בריאות לבעלי חיים;
בית מלון, פנסיון, אכסניה, בית הארחה או כל מקום, המספק שירותי אירוח ולינה;
בית משפט ובית דין, בית דין צבאי, בית מעצר, בית סוהר, תחנת משטרה, תחנת משמר אזרחי, או כל מיתקן צבאי הפתוח לשירות האזרח;
מעון או גן לילדים, בית ספר, מוסד ללימודי אמנויות, מוסד על־תיכוני להשכלה טכנית, מקצועית, תורנית או דתית, מוסד להשכלה גבוהה או כל מקום שמספק שירותי לימוד או חינוך, ולענין נגישות המקום הציבורי – למעט מוסדות חינוך וגני ילדים כמשמעותם בסימן ז׳;
בית עלמין;
בית קולנוע, תאטרון, אולם מופעים, דיסקוטק, אצטדיון או כל מקום, המשמש למופעים ולבידור, באופן קבוע או זמני;
בית תפילה, מקווה או כל מקום המספק שירותי דת;
גלריה, מוזיאון, ספריה או כל מקום לתרבות ואמנות;
גן, גן חיות, גן שעשועים, פארק, או כל מקום המשמש לבילוי ופנאי;
חלק מאולפן טלוויזיה, אולפן רדיו או חלק מכל מקום המשמש באופן קבוע לריאיונות לתקשורת;
חניון, מסוף נמל, תחנת אוטובוס, תחנת מוניות, תחנת רכבת, או כל מקום המשמש לתחבורה ציבורית, ולענין נגישות המקום הציבורי – למעט תחנות, נמלים ומקומות כמשמעותם בפרק ה׳;
מסעדה, בית קפה, בר או כל מקום שמגישים בו מזון ומשקאות;
מעון לסטודנטים, מעון לתלמידים, מעון לעובדים, או כל מקום של שירותי מגורים או לינה לתקופות קצובות;
מקום שהוא אתר ארכיאולוגי, אתר הסטורי, מרכז מבקרים במפעל, שמורת טבע, או כל מקום למבקרים;
מרכול, מכולת, סופרמרקט, מקום למכירת מזון, חנות, כלבו, מרכז קניות, קיוסק, שוק או כל מקום, המשמש לקניות או להשכרת ציוד;
מרכז תעסוקה, פנאי או מקום מגורים לאנשים עם מוגבלות, לילדים או לקשישים, מחלקה לשירותים חברתיים, בית תמחוי, מרכז לטיפול בדרי רחוב, מעון או מקלט לנשים מוכות, ילדים מוכים או הוסטל לגברים אלימים, או כל מקום, המספק שירותי רווחה או שירות טיפולי;
קלפי.
[תיקון: תשס״ה]
שירות בריאות;
שירות בידור;
שירות חינוך, השכלה או פנאי, ולענין נגישות השירות הציבורי – למעט שירות חינוך כמשמעותו בסימן ז׳;
שירות רווחה;
שירות ספורט;
שירות תיירות;
שירות אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, מוניות והשכרת רכב או כל שירות תחבורה, ואולם לענין נגישות שירות מהשירותים המפורטים בפסקה זו יחולו הוראות פרק ה׳, למעט לענין השכרת כלי רכב כאמור בסעיף 19יב;
שירות תרבות;
שירות הארחה;
שירות מסחר;
שירות דת;
שירות אנרגיה;
שירות בזק;
שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי.
[תיקון: תש״ע]
טור א׳
הרשות הציבורית
טור ב׳
המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה
רשות מקומיתכ״ו בחשוון התשפ״ב (1 בנובמבר 2021)
[תיקון: תשע״ו]
(ההגדרה ”עובד“ או ”מועמד“ עם מוגבלות משמעותית, וסעיפים 9ד, ו־9ו)
(החל מיום 1.1.2017).
טור א׳
הגורם שברשותו המידע
טור ב׳
תנאים שמתקיימים באדם עם מוגבלות לעניין היותו עובד או מועמד עם מוגבלות משמעותית
1.המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, רשות המסים בישראל, משרד הבריאותגורם שהוסמך לאשר נכות לפי כל דין אישר לגביו בכתב שדרגת נכותו היא 40% לפחות; לעניין זה יראו קביעת אחוזי מוגבלות בניידות לפי הסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, כקביעת דרגת נכות בידי גורם מוסמך כאמור.
2.המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, רשות המסים בישראל, משרד הבריאותגורם שהוסמך לאשר נכות לפי כל דין אישר לגביו בכתב שדרגת נכותו היא 20% לפחות, ומתקיים בו אחד מאלה:
המוסד לביטוח לאומי(1) הוא הוכר כזכאי לשיקום תעסוקתי מחמת מוגבלות לפי פרקים ה׳ או ט׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
משרד הביטחון(2) הוא משוקם או זכאי לשיקום תעסוקתי לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב];
משרד הכלכלה והתעשייה(3) הוא משתתף או השתתף בתכנית תעסוקה לאנשים עם מוגבלות מטעם משרד הכלכלה והתעשייה.
3.משרד הכלכלה והתעשייההוא הוכר כזכאי לשכר מינימום מותאם לפי סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987.
4.משרד הרווחה והשירותים החברתייםהוא הוכר כזכאי לשירותי רווחה מחמת מוגבלותו בידי האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, השירות לטיפול באדם עם אוטיזם או אגף השיקום במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.
טור א׳
הגורם שברשותו המידע
טור ב׳
תנאים שמתקיימים באדם עם מוגבלות לעניין היותו עובד או מועמד עם מוגבלות משמעותית
המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, רשות המסים בישראל, משרד הבריאות, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהרמתקיימים בו שני אלה:
(1) גורם שהוסמך לאשר נכות לפי כל דין אישר לגביו בכתב שדרגת נכותו היא 20% לפחות או שרופא של המשטרה או של שירות בתי הסוהר, לפי העניין, חיווה את דעתו שמצבו הרפואי עולה כדי דרגת נכות שעשויה להגיע לכדי 20%;
משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר(2) ועדה רפואית לפי סעיף 20 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971, או לפי סעיף 87 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971, שחררה אותו מחמת מוגבלותו משירות מבצעי או משירות בתפקיד מבצעי בכוח הייעודי לתפקיד אחר במשטרה או בשירות בתי הסוהר, לפי העניין.

נתקבל בכנסת ביום כ״ז בשבט התשנ״ח (23 בפברואר 1998).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • אליהו ישי
    שר העבודה והרווחה
  • עזר ויצמן
    נשיא המדינה
  • דן תיכון
    יושב ראש הכנסת
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
זיכוי נאשם מעבירות הונאה במוסד אקדמי שחרור קטינה ממעצר בעבירות סחר ותיווך בסמים מסוכנים שחרור ממעצר חשוד בתקיפת בני מיעוטים בחצי השנה האחרונה על רקע גזעני אי הרשעה פלילית לעובדת בנק בכירה בעבירות תקיפה ואיומים

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015