חוק שירות בטחון

חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986

חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 בא במקום חוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב]. המספרים שבסוגריים ליד כותרת השוליים מצינים את מספר סעיף החוק שהיה בתוקף לפני פרסום הנוסח המשולב.


תוכן עניינים
1.
הגדרות [1] [תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4, תש״ע־2]
בחוק זה –
”ועדה רפואית“ ו”ועדה רפואית עליונה“ – ועדה כאמור שהורכבה מכוח סעיף 51;
”זמן“, לענין חובת התייצבות לפי חוק זה – לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;
”חוק שירות המילואים“ – חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
”חייל מילואים“ – כהגדרתו בחוק שירות המילואים;
”יוצא־צבא“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי סעיף 36א;
”מוסמך“ – (נמחקה);
”מיועד לשירות בטחון“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי סעיף 36א, ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;
”פוקד“ – מי שמונה לפוקד לפי סעיף 50;
”פקודות הצבא“ – הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
”רופא“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976;
”רופא שיניים“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979;
”שירות בטחון“ – שירות סדיר או שירות מילואים;
”שירות סדיר“ – שירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל;
”שירות מילואים“ – שירות בכוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל לפי חוק שירות המילואים;
”תושב קבוע“ – אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח סעיף 45.
2.
חישוב גילים [2] [תיקון: תשס״ד־2, תש״ע־2]
לענין חוק זה –
(1)
חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;
(2)
(נמחקה);
(2א)
(נמחקה);
(3)
בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות שבתוספת.
3.
התייצבות לרישום [3]
(א)
פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו.
(ב)
מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות.
(ג)
מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי.
(ד)
מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.
4.
[3א] [תיקון: תשנ״ה]
(בוטל).
5.
התייצבות לבדיקת כושר [4] [תיקון: תשנ״ה, תש״ס]
(א)
פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.
(ב)
יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.
(ג)
(1)
סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן – כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר ארעית לשירות);
(2)
מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן – כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים);
(3)
מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק זה כדין מי שנמצא כשר לשירות;
(4)
לענין חוק זה, ”תנאי שירות מיוחדים“ – תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא.
6.
בדיקה חוזרת [5]
(א)
יוצא־צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן – בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך.
(ב)
הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא־צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות.
(ג)
מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו –
(1)
להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
(2)
להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, לפי התקופה הקצרה יותר – אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
(3)
להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה כאמור בסעיפים 15 או 16, לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים; ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
(ד)
מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
(ה)
בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת.
7.
בדיקה נוספת [6]
מצאה ועדה רפואית כי יוצא־צבא הוא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה הודעה בכתב על החלטתה ליוצא־הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא־הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות.
8.
[7] [תיקון: תשנ״ה]
(בוטל).
9.
פעולות חיסון [7א]
פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן – פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.
תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון [7ב ו־7ג]
(א)
מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי פרק זה, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב], כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, ”פגיעה“ – מחלה, החמרת מחלה או חבלה.
(ב)
כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
צו בדבר מתן אמצעי זיהוי [7ד] [תיקון: תשמ״ט]
פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.
אי־התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון [8] [תיקון: תש״ס־3, תשע״ה]
(א)
מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי סעיפים 13 או 27 ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא־צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות סעיפים 5 עד 8 יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955.
(א1)
במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון –
(1)
תקופות שעל פי סעיף 18(א) ו־(ב) אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
(2)
תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
(3)
תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;
(4)
תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.
(ב)
סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי סעיף 6 ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.
התייצבות לשירות סדיר [9]
פוקד רשאי, בצו, לקרוא –
(1)
ליוצא־צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;
(2)
ליוצא־צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא־צבא חייב להתייצב כאמור.
התייצבות לשירות לפי בקשה [10] [תיקון: תשמ״ט, תש״ע־2]
(א)
אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.
(ב)
ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא־צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיף 13.
(ג)
(בוטל).
זמן השירות לגבר [11] [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ה, תשנ״ה־5, תשנ״ז, תשנ״ט־2, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־4, תשס״ד־3, תשס״ה־2, תשס״ז, תשס״ז־3, תשס״ח־5, תשע״א־4, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ז]
יוצא־צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיפים 13 או 14, חייב בשירות סדיר –
(1)
של שלושים ושישה חדשים (הוראת שעה עד יוני 2015; מיולי 2015, שלושים ושניים חדשים; מיולי 2020, שלושים חדשים) – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש;
(2)
של שלושים חדשים (הוראת שעה עד יוני 2015; מיולי 2015, עשרים ושישה חדשים) – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של עשרים וארבעה חדשים (הוראת שעה עד יוני 2015; מיולי 2015, עשרים חדשים) בלבד;
(3)
של שמונה עשר חדשים (הוראת שעה עד יוני 2015; מיולי 2015, ארבעה עשה חדשים) – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.
זמן השירות לאשה [12] [תיקון: תשע״ד]
יוצא־צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי סעיפים 13 או 14, חייבת בשירות סדיר –
(1)
של עשרים וארבעה חדשים (עשרים ושמונה חדשים למיועדת לפי סעיף 16א(ד)) – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;
(2)
של שנים עשר חדשים – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.
שוויון בשירות [תיקון: תש״ס, תשע״ד]
(א)
לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.
(ב)
לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
(ג)
דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.
(ד)
שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.
התנדבות לשירות בטחון [13] [תיקון: תשס״ח־4]
(א)
מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל, בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי סעיף 14.
(ב)
החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו.
(ג)
התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.
(ד)
המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.
(ה)
מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.
(ו)
שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.
(ז)
תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.
(ח)
סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.
התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי [תיקון: תשנ״ט]
(א)
בסעיף זה –
”בלתי כשר לשירות“ – בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות;
”חייל“ – יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;
”יום האבחון“ – אחד מאלה:
(1)
יום הפציעה;
(2)
היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;
”תקופת הטיפול“ – תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;
”תקופת טיפול שניה“ – החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.
(ב)
(1)
חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי, לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי״ט–1959, לפי המוקדם.
(2)
זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.
(3)
סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.
(ג)
בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994.
(ד)
שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה –
(1)
כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”יום האבחון“;
(2)
הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).
זמן השירות לנעדר מן השירות [14] [תיקון: תשמ״ז, תשמ״ט, תשס״ח־4, תשע״ה]
(א)
אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.
(ב)
לענין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם –
(1)
ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;
(2)
נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי חוק העונשין, התשל״ז–1977, או בעבודה צבאית לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
(3)
(ג)
אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.
(ד)
נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.
דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות [14א]
הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.
תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר [15] [תיקון: תש״ס־3, תשס״ד־2, תש״ע־2, תשע״ד]
(א)
יוצא־צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:
(1)
לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;
(2)
לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.
(א1)
(בוטל).
(ב)
יוצא־צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם לסעיף 36 או בהתאם לסעיף 22ב או לפרק ג׳1, מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
(ג)
במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יבואו התקופות האלה:
(1)
תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;
(2)
תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;
(3)
תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי סעיף 43 ובין שלא בהיתר.
(ג1)
נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן – תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת – לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי־הכשירות במצטבר.
(ג2)
חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, ”התקופה לקריאה לשירות“ – התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).
(ד)
סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי סעיף 6(ג) או (ד) או סעיף 19.
חובת הכשרה חקלאית [16] [תיקון: תשמ״ז]
(א)
שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא־צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת.
(ב)
בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור.
שמירה על גרעינים התיישבותיים [17] [תיקון: תשמ״ז]
(א)
שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות פרק זה, על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.
(ב)
הוראות סעיף 21 אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על־פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.
ישיבות הסדר [תיקון: תשע״ד]
(א)
בסעיף זה –
”ישיבת הסדר“ – ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב והכלולה ברשימת ישיבות ההסדר שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף קטן (ד);
”שירות משולב“ – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן או פרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות בלא תשלום.
(ב)
יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב, ובלבד שהוא עומד בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה.
(ג)
תקופת השירות המשולב לא תפחת מתקופת השירות הסדיר שיוצא צבא חייב בה לפי חוק זה, בתוספת של 12 חודשים.
(ד)
שר הביטחון יגבש את רשימת ישיבות ההסדר בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבת הסדר ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד ישיבות ההסדר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת ישיבות ההסדר.
(ה)
רשימת ישיבות ההסדר תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
(ו)
שר הביטחון יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה, ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ־17 חודשים.
(ז)
תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות [תיקון: תשע״ד]
(א)
בסעיף זה ובסעיפים 22ג עד 22ה, ”ישיבה גבוהה ציונית“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף 22ד.
(ב)
נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, רשאי שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות כאמור בסעיף 22ג וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
(ג)
צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
(ד)
שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 23.
(ה)
(1)
על אף הוראות סעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לחזור ולתת, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, צו דחיית שירות לפי סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, עד הגיעו לגיל 26;
(2)
מספר המבקשים שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף קטן זה, בשנת גיוס מסוימת, לא יעלה על 300; בסעיף זה, ”שנת גיוס“ – שנה המתחילה ב־1 ביולי והמסתיימת ב־30 ביוני;
(3)
עלה, בשנת גיוס מסוימת, מספר המבקשים לראשונה דחיית שירות לפי סעיף קטן זה על 300, ידחה שר הביטחון את מועד התייצבותם של 300 מבקשי דחיית שירות בלבד, בהתאם לאמות מידה שקבע.
(ו)
בוטל או פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 13.
תנאים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות [תיקון: תשע״ד]
(א)
לא יינתן צו דחיית שירות לפי סעיף 22ב אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
(2)
הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; בפסקה זו, ”עיסוק“ – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
(3)
הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו־5;
(4)
הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 (בחוק זה – פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
(5)
ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
(6)
תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
(ב)
ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי סעיף 22ב, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5).
רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות [תיקון: תשע״ד]
(א)
שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, ובלבד שמתקיימים בישיבה כל אלה:
(1)
מרבית תלמידיה הם בוגרי מוסד חינוך על־יסודי הנתון לפיקוחו של מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך;
(2)
מתקיימים בה לימודים בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע;
(3)
תנאים וכללים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
(ב)
החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה גבוהה ציונית ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות.
(ג)
רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
(ד)
שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות הגבוהות הציוניות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1)
ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות סעיף 22ג(א)(5);
(2)
חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
(3)
התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.
דיווח לכנסת – ישיבות גבוהות ציוניות [תיקון: תשע״ד]
שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שחלפה, על עניינים אלה:
(1)
מספר צווי דחיית השירות משירות סדיר שניתנו לפי סעיף 22ב;
(2)
מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות בפרט;
(3)
נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בהשוואה לשנים קודמות.
הבטחת השכלה יסודית [18]
חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
שירות במשמר הגבול [18א ו־18ב] [תיקון: תשנ״ה]
(א)
שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא- צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן – משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו – בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו – ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.
(ב)
שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.
שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל [תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ז־3, תשנ״ח־2, תש״ס־4, תשס״א־2, תשס״ב־5, תשס״ד־4, תשס״ו־4, תשס״ח־2, תשס״ח־7, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ב־3, תשע״ו־3]
(הוראת שעה עד ליום 31.12.2018).
(א)
שר הבטחון, בהסכמת השר לבטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן – יחידות אחרות במשטרת ישראל).
(ב)
(1)
יוצא־צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.
(2)
אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
(3)
בסעיף קטן זה, ”קצין מוסמך“ – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
(ג)
מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לבטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
(ד)
דינו של יוצא־צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא־צבא המשרת במשמר הגבול והוראות סעיפים 24, 25, ו־26, יחולו עליו בשינויים המחוייבים.
שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל [תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־6, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־2, תשע״ו־3]
(הוראת שעה עד ליום 31.12.2018).
(א)
שר הבטחון, בהסכמת שר המשטרה, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן – יחידות אחרות במשטרת ישראל).
(ב)
(1)
יוצא־צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל;
(2)
אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
(3)
בסעיף קטן זה, ”קצין מוסמך“ – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
(ג)
מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת שר המשטרה, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
(ד)
דינו של יוצא־צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא־צבא המשרת במשמר הגבול והוראות סעיפים 24, 25 ו־26, יחולו עליו בשינויים המחוייבים.
שירות ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר [תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־6, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־2, תשע״ו־4]
(הוראת שעה עד ליום 31.12.2018).
(א)
שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של שירות בתי הסוהר שתפקידן הוא אבטחה של בתי סוהר המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד או של אגפים בבתי הסוהר, המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד, ולצורך אבטחתם של אסירים כאמור וליווים וכן ביחידות אחרות של שירות בתי הסוהר, בתפקידים של שירותי מינהלה הנוגעים לארגון כוח אדם וטיפול בפרט שיינתנו רק ליוצא צבא שהוצב לשרת בשירות בתי הסוהר, ששר הביטחון קבע בצו (בסעיף זה – יחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר).
(ב)
(1)
יוצא צבא שהוצב לשרת בשירות בתי הסוהר רשאי, משנודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו לפני הקצין שהודיע לו על כך, או לפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מארבעה חודשים מיום שהודע לו על הצבתו או שלושה חודשים מיום הצבתו בפועל, לפי המאוחר מביניהם, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.
(2)
אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר להגיש בקשה, בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
(3)
בסעיף קטן זה, ”קצין מוסמך“ – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
(ג)
מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר ייקבע בידי שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
(ד)
הוראות סעיפים 24 ו־26 יחולו לגבי יוצא צבא המשרת ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר, בשינויים המחויבים.
(ה)
השר לביטחון הפנים ימסור לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת דיווח שנתי על מספר יוצאי הצבא המוצבים בכל יחידה של שירות בתי הסוהר לפי הוראות סעיף זה ועל התפקידים שבהם הם משרתים והמשימות שהם מבצעים.
סמכויות וחובות של המשרת בשירות בתי הסוהר [תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־6, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־2, תשע״ו־4]
(הוראת שעה עד ליום 31.12.2018).
(א)
כל עוד יוצא צבא משרת בהתאם לצו לפי סעיף 24ב, לא יראונו לענין חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, והתקנות לפיו, כחייל כהגדרתו בסעיף 1 לאותו חוק, ואולם סעיפים 250ב ו־250ג לאותו חוק יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהוא קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לסוהר בכיר שמונה לענין זה על ידי נציב בתי הסוהר, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן בשירות בתי הסוהר.
(ב)
דינו של יוצא צבא המשרת כאמור הוא כדין סוהר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם –
(1)
לא יחולו עליו הוראות סעיף 80(ג)(2) בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 82, 83, 86 ו־87 בפקודה האמורה;
(2)
שכרו יהיה כשכרו של יוצא צבא המשרת שירות סדיר.
סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול [18ג] [תיקון: תשנ״ו]
(א)
כל עוד יוצא־צבא משרת בהתאם לצו לפי סעיף 24(א), לא יראוהו לענין חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו בסעיף 1 לאותו חוק; ואולם סעיפים 250ב ו־250ג לאותו חוק יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.
(ב)
דינו של יוצא־צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם –
(1)
לא יחולו עליו הוראות סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 11, 12, 13 ו־18 עד 20 וכן הפרק הרביעי לפקודה האמורה;
(2)
שכרו יהיה כשכרו של יוצא־צבא המשרת שירות סדיר.
המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול [18ד]
יוצא־צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי סעיף 24(א) או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה.
שירות מוכר [תיקון: תשנ״ה]
(א)
בסעיף זה, ”שירות מוכר“ – שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת –
(1)
שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;
(2)
שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני־לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה״ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא־צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.
(ב)
צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
(ג)
שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא־צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא־הצבא את הסכמתו לכך.
(ד)
שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.
(ה)
שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא־צבא.
(ו)
שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
פורסם צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשע״ו–2015 (ק״ת תשע״ו, 462), לפיו עד יום כ״ג בטבת תשע״ט (31 בדצמבר 2018), שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודיים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר: הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, הנהלת חשבונות, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון: שמירה – במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו בסעיף 26א(א)(1) לחוק:
(1) משרד הביטחון;
(2) יחידות סמך של משרד הביטחון;
(3) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.
[תיקון: תשע״ד]
[תיקון: תשע״ד]
הגדרות – פרק ג׳1 [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
”חוק שירות לאומי־אזרחי“ – חוק שירות לאומי־אזרחי, התשע״ד–2014;
”יום התחילה“ – י״ח באדר ב׳ התשע״ד (20 במרס 2014);
”ישיבה“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף 26כד;
”שירות לאומי־אזרחי“, ”שירות אזרחי־ביטחוני“ ו”שירות אזרחי־חברתי“ – כהגדרתם בחוק שירות לאומי־אזרחי;
”שנת גיוס“ – שנה המתחילה ב־1 ביולי והמסתיימת ב־30 ביוני;
”תנאים לדחיית שירות“ – התנאים המנויים בסעיף 26כג;
”תקופת ההסתגלות הראשונה“ – התקופה שמיום התחילה עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020);
”תקופת ההסתגלות השנייה“ – התקופה שמיום ט׳ בתמוז התש״ף (1 ביולי 2020) עד יום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023).
תחולה – פרק ג׳1 [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
(א)
הוראות פרק זה יחולו נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה.
(ב)
הוראות פרק זה יחולו כמפורט להלן:
(1)
מי שביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות סעיפים 26ה עד 26ח;
(2)
מי שביום התחילה מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות סעיפים 26ט ו־26י;
(3)
מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, יחולו עליו הוראות סעיף 26יא;
(4)
מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, יחולו עליו הוראות סעיף 26יח.
[תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
תחולה – תקופת ההסתגלות הראשונה [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
הוראות סימן זה יחולו בתקופת ההסתגלות הראשונה.
דחיית שירות לתלמיד ישיבה שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
(א)
שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה וביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
(ב)
צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
(ג)
שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
(ד)
נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 24, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות סעיף 26יב לעניין שילוב בתעסוקה.
(ה)
(בוטל).
ביטול או פקיעת תוקף של צו דחיית שירות [תיקון: תשע״ד]
(א)
בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף 26ה בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 13.
(ב)
פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף 26ה, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות סעיף 13 אם טרם מלאו לו 21 שנים, והוראות סעיף 26ז – אם מלאו לו 21 שנים.
קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי־אזרחי [תיקון: תשע״ד]
(א)
מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי פרק זה, ופקע תוקפו של הצו לאחר שמלאו לו 21 שנים, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
(ב)
מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך התקופות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והמיועד לשירות ביטחון חייב להתייצב כאמור.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי־אזרחי.
(ד)
הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי־אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי־אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (ב).
פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי־אזרחי כאמור בסעיף 26ז [תיקון: תשע״ד]
(א)
מי ששירת בשירות לאומי־אזרחי כאמור בסעיף 26ז וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי סעיף 12 לחוק שירות לאומי־אזרחי, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
(ב)
הופסק השירות הלאומי־אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי־אזרחי, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות סעיף 26ז(ב).
הוראות לעניין מי שמלאו לו 22 שנים [תיקון: תשע״ד]
(א)
מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002, והצו עמד בתוקפו ביום הפקיעה של החוק האמור בי״ג באב התשע״ב (1 באוגוסט 2012), וביום התחילה מלאו לו 22 שנים, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות סדיר או בשירות לאומי־אזרחי, במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה, חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
(ב)
בחר המיעוד לשירות ביטחון להשתלב בשירות סדיר, רשאי הפוקד או מי שהוא המסיך לכך, בצו, לקרוא לו להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו, לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
(ג)
מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך תקופות הקריאה להתייצבות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
(ד)
מצא הפוקד כי מיועד לשירות ביטחון שבחר לשרת בשירות סדיר אינו מתאים לשרת בשירות ביטחון, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו של המיועד לשירות ביטחון בשירות סדיר, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות לאומי־אזרחי.
(ה)
בחר המיועד לשירות ביטחון להשתלב בשירות לאומי־אזרחי, יפנה אותו הפוקד לשירות לאומי־אזרחי, ושר הביטחון ידחה, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לשם ביצוע השירות הלאומי־אזרחי.
(ו)
בחר המיועד לשירות ביטחון שלא להשתלב בשירות סדיר או בשירות לאומי־אזרחי, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות סעיף 26יב לעניין שילוב בתעסוקה.
פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי־אזרחי כאמור בסעיף 26ט [תיקון: תשע״ד]
(א)
מי ששירת בשירות לאומי־אזרחי כאמור בסעיף 26ט וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי סעיף 12 לחוק שירות לאומי־אזרחי, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
(ב)
הופסק השירות הלאומי־אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי־אזרחי, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות סעיף 26ז(ב).
הוראות לעניין מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
(א)
שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
(ב)
צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
(ג)
שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
(ד)
על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:
(1)
מלאו לו 24 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה – רשאי שר הביטחון לפטור אותו בהגיעו לגיל האמור, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות סעיף 26יב לעניין שילוב בתעסוקה;
(2)
לא מלאו לו 24 שנים עד תום תקופת ההסתגלות הראשונה – יחולו עליו, בתום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, הוראות סימן ה׳.
(ה)
בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה או פקע תוקפו, יחולו הוראות סעיף 26ו.
[תיקון: תשע״ד]
שילוב בתעסוקה [תיקון: תשע״ד]
(א)
לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות בתעסוקה, רשאי עובד משרד הכלכלה ששר הכלכלה הסמיכו לכך לקבל מפוקד או מאדם מטעמו מידע שיש בידיו לגבי מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי סעיף 26ה(ד) או 26ט(ו) (בסעיף זה – מקבל פטור); מידע כאמור יימסר למטרת פנייה של משרד הכלכלה או של מפעיל למקבל הפטור; עובד משרד הכלכלה יבקש מפוקד מידע לפי פסקה זו רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
(ב)
מידע יועבר לפי הוראות סעיף קטן (א) באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הכלכלה.
(ג)
מקבל פטור שמידע לגביו הועבר לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לדרוש שהמידע האמור יימחק ולא יישמר; דרש מקבל פטור כאמור, ימחק עובד משרד הכלכלה או המפעיל את המידע.
(ד)
לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לתכלית האמורה באותו סעיף קטן.
(ה)
בסעיף זה –
”מידע“ – מספר זהות, שם פרטי ושם משפחה, מען למשלוח דואר ומספר טלפון קווי ונייד;
”מפעיל“ – מי שמפעיל או מקיים מטעם משרד הכלכלה מרכז תעסוקה או פעילות להכוונה תעסוקתית.
הכשרה תעסוקתית מיועדת [תיקון: תשע״ד]
על אף האמור בסעיף 26כג, בתקופה שבה מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי פרק זה נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, יופחת מהיקף השעות כאמור בסעיף 26כג(א)(1), מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, ולכל היותר 15 שעות בשבוע; בסעיף זה –
”הכשרה תעסוקתית מיועדת“ – השכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה, המיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ששירותם נדחה לפי הוראות פרק זה, לרבות פעילות הכוונה מקצועית;
”השכלה“ – לימודי תכנית היסוד כמשמעותה בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953, כולה או חלקה, או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, ובלבד שהלימודים אינם לקראת תואר מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958.
דיווח לכנסת – שילוב בתעסוקה [תיקון: תשע״ד]
שר הכלכלה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על השפעות יישום הוראות סימן זה על שילוב בוגרי ישיבות בתעסוקה.
[תיקון: תשע״ד]
יעדי גיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה [תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־2]
(א)
”בוגר מוסד חינוך חרדי“ – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה:
(1)
מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008, המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה ”קבוצה תרבותית ייחודית“ בחוק האמור;
(2)
מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע, בצו, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
”מתגייס בפועל“ – מי שהחל לשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי־אזרחי, בשנת גיוס מסוימת;
”הצוות“ – הצוות הבין־משרדי שהוקם לפי הוראות סעיף 26טו1.
(ב)
הממשלה תפעל, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי־אזרחי (בסעיף זה – גיוס לשירות) מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים.
(ג)
לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים, תחליט הממשלה, בין השאר, על יעדים שנתיים של גיוס לשירות, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, ועל אופן השגתם; היעדים השנתיים יכללו –
(1)
יעד שנתי לגיוס לשירות סדיר, שייקבע בשים לב להמלצת שר הביטחון;
(2)
יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי־אזרחי, בחלוקה לשירות אזרחי־ביטחוני ושירות אזרחי־חברתי, שייקבע בשים לב להמלצת השר הממונה על חוק שירות לאומי־אזרחי (בפרק זה – השר הממונה);
(3)
יעד שנתי מצטבר, הכולל את היעדים השנתיים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) (בסעיף זה – יעד שנתי כולל).
(ג1)
בקביעת אופן השגתם של היעדים השנתיים כאמור בסעיף קטן (ג), תיתן הממשלה את דעתה לתכניות הרב־שנתיות שגיבש הצוות לפי סעיף 26טו2.
(ד)
בקביעת יעדי הגיוס תיתן הממשלה את דעתה גם למספר המיועדים לשירות ביטחון שניתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף 26כ(ב) עד הגיעם לגיל 26, ולמספר יוצאי הצבא שניתן להם פטור לפי סעיף 26ה(ד) או 26ט(ו).
(ה)
יעדי הגיוס יעלו מדי שנת גיוס, ובלבד שהיעד השנתי הכולל לשנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2013, לא יפחת מ־3,300 מתגייסים לשירות.
(ו)
עלה על 1,000, בשנת גיוס מסוימת, מספר המתגייסים לשירות סדיר עד גיל 20 כלוחמים, יראו, לעניין יעדי הגיוס, כל שני מתגייסים נוספים עד גיל 20 כלוחמים, כשלושה; לעניין זה, ”לוחם“ – כהגדרתו בפקודות הצבא.
הקמת צוות בין־משרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס [תיקון: תשע״ו]
הממשלה תקים, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק שירות ביטחון (תיקון: מס׳ 21), תשע״ו–2015 (בפרק זה – תיקון מס׳ 21), צוות בין־משרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון, שחבריו יהיו:
(1)
ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה מספר 430 מיום י״ז באלול התשס״ו (10 בספטמבר 2006);
(2)
הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
(3)
המנהל הכללי של משרד הכלכלה;
(4)
המנהל הכללי של משרד החינוך;
(5)
המנהל הכללי של הרשות לשירות לאומי־אזרחי;
(6)
נציג בכיר מטעם ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל;
(7)
נציג היועץ המשפטי לממשלה.
תפקידי הצוות [תיקון: תשע״ו]
(א)
הצוות יגבש תכנית רב־שנתית לתקופת ההסתגלות הראשונה הכוללת אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי־אזרחי שנקבעו לפי סעיף 26טו; לשם כך רשאי הצוות, בין השאר, להציע תיקוני חקיקה ולהמליץ על שימוש בתכניות קיימות שהן בתחומי האחריות של משרדי הממשלה, לרבות תכניות המעוגנות בהחלטות הממשלה, בהוראות תקנות כספים ומשק (תכ״מ) של החשב הכללי במשרד האוצר ובמבחני תמיכות.
(ב)
הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (א), לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר מתום 120 ימים מיום תחילתו של תיקון מס׳ 21; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ־40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
(ג)
שישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה, ישלים הצוות את גיבושה של תכנית רב־שנתית לתקופת ההסתגלות השנייה; על התכנית הרב־שנתית כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, והיא תגובש בהתחשב, בין השאר, במידת העמידה ביעדי הגיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה וביעילותם של האמצעים שננקטו בהתאם לתכנית הרב־שנתית שגובשה לפי סעיף קטן (א).
(ד)
הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (ג) לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ־40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
(ה)
הצוות יערוך מעקב מתמיד אחר יישום החלטות הממשלה שהתקבלו לפי סעיף 26טו(ג) במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השנייה.
(ו)
הצוות ידווח לשר הביטחון ולשר הממונה, אחת לשנה, על ביצוע הוראות סעיף זה ובכלל זה על אמצעי המעקב שננקטו.
הודעות בדבר מספר המתגייסים לשירות סדיר והמשרתים בשירות לאומי־אזרחי [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
(א)
שר הביטחון יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ־5 ביולי.
(ב)
השר הממונה יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המשרתים בשירות לאומי־אזרחי שהחלו לשרת באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ־5 ביולי.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), עד 5 בינואר בכל שנה תימסר לממשלה הודעה כמפורט להלן, והממשלה תפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ־15 בינואר:
(1)
הודעת שר הביטחון על מספר המתגייסים לשירות סדיר, לפי פרק זה, בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס;
(2)
הודעת השר הממונה על מספר המשרתים בשירות לאומי־אזרחי בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס.
[תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
תחולה – תקופת ההסתגלות השנייה [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
הוראות סימן זה יחולו בתקופת ההסתגלות השנייה.
דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
(א)
שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
(ב)
צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
(ג)
שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 21.
(ד)
מלאו למיועד לשירות ביטחון 21 שנים במהלך שנת גיוס וביקש המיועד לשירות ביטחון לדחות את התייצבותו לשירות סדיר, רשאי שר הביטחון לדחות את מועד התייצבותו של המבקש עד תום שנת הגיוס, בכפוף להוראות סעיף קטן (א); לא ביקש המיועד לשירות ביטחון דלחות את מועד התייצבותו כאמור, יחולו עליו הוראות סעיף 26ז.
(ה)
בוטל צו דחיית שירות לפי סעיף זה בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית השירות או פקע תוקפו של צו דחיית שירות לפי סעיף זה ולא ביקש מיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 13.
תחולת סעיפים בשים לב לעמידה ביעדי גיוס [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
מיועד לשירות ביטחון ששירותו נדחה בתקופת ההסתגלות הראשונה בצו לפי סעיף 26יא וחלות עליו הוראות סעיף קטן (ד)(2) של הסעיף האמור, בין שניתן לגביו צו דחיית שירות נוסף לפי סעיף 26יח ובין שלא ניתן, ומלאו לו 21 שנים, יחולו עליו בשנת הגיוס שלאחר תום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי הסעיפים האמורים, הוראות אלה:
(1)
הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס – יחולו עליו הוראות סעיף 26כ;
(2)
לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס – יחולו עליו הוראות סעיף 26ז לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי־אזרחי, בכפוף להוראות סעיף 26כא(ד) לגבי מועד הפעלת סמכויותיו של הפוקד.
הוראות לעניין עמידה ביעדי גיוס [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
(א)
הושגו יעדי הגיוס שעליהם החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, רשאי שר הביטחון להמשיך ולדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישה, באותה שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 26, אף אם לא הושגו יעדי הגיוס בשנות הגיוס שלאחר אותה שנת גיוס, והכול במהלך תקופת ההסתגלות השנייה.
(ב)
מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה ששירותו נדחה לפי סעיף קטן (א), עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
(ג)
(1)
בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 13;
(2)
פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות סעיף 26ז.
הוראות לעניין אי־עמידה ביעדי גיוס [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
(א)
לא הושג יעד גיוס שנתי שעליו החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת, החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, לא יחולו הוראות סעיף 26כ מתחילת אותה שנת גיוס ואילך.
(ב)
מי שמתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישה באותה שנת גיוס ואילך, יחולו עליו הוראות סעיף 26יט(2).
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 26כ ימשיכו לחול על מי שמתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישה בשנים שקדמו לאותה שנת גיוס וניתן לו צו דחיית שירות לפי סעיף 26כ.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל הפוקד את סמכויותיו לפי סעיף 26ז עד ליום 1 בינואר שלאחר תום שנת הגיוס שבה לא הושג יעד שנתי אלא לגבי מי שבאותה תקופה פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לו ולא ביקש להאריכו; התקופה האמורה בסעיף קטן זה לא תבוא במניין החודשים לפי סעיף 20(ב).
סמכויות שר הביטחון באין עמידה ביעדים [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
(א)
על אף הוראות סעיף 26כא, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שאינה ישיבה גבוהה ציונית, שפוקד רשאי לקרוא לו להתייצב לפי סעיף 26ז, רשאי שר הביטחון לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
(ב)
צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
(ג)
שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 26.
(ד)
שר הביטחון יחליט על מספר המיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה בכל שנת גיוס, בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לפי סעיף 26טו.
(ה)
(בוטל).
(ו)
נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
(ז)
פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בטרם הגיע המיועד לשירות ביטחון לגיל 26, ולא הוארך, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות סעיף 26ז, ואם בוטל צו דחיית השירות בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית שירות – יחולו הוראות סעיף 13.
[תיקון: תשע״ד]
תנאים לדחיית שירות [תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־2]
(א)
לא יינתן צו דחיית שירות לפי פרק זה אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
(2)
הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; ואולם בתקופת ההסתגלות הראשונה, ובתקופת ההסתגלות השנייה – לגבי מי שסעיף 26כ חל עליו, רשאי תלמיד ישיבה נשוי שמלאו לו 22 שנים, לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמר בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה (1); בפסקה זו, ”עיסוק“ – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה בסעיף 26יג, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
(3)
הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו־5;
(4)
הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
(5)
ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
(6)
תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
(ב)
ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי פרק זה, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5).
רשימת הישיבות [תיקון: תשע״ד]
(א)
שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין פרק זה, בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימה תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות.
(ב)
רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
(ג)
שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1)
שיעור מסוים מקרב תלמידי הישיבה שהם מיועדים לשירות ביטחון, אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו־5; שר הביטחון יקבע את השיעור האמור;
(2)
ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות סעיף 26כג(א)(5);
(3)
חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
(4)
התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.
(ד)
שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות ושעומדים בתנאים לדחיית שירות.
מניעת פגיעה במעמדה של יוצא צבא אישה [תיקון: תשע״ד]
לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי פרק זה.
שמירה על אורח חיים [תיקון: תשע״ד]
צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר לפי פרק זה.
תקנות – פרק ג׳1 [תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־2]
שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות פרק זה, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
(1)
הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי פרק זה;
(2)
תנאים מקודמים להגשת בקשות לפי פרק זה;
(3)
(נמחקה);
(4)
התנאים והכללים להכללה ברשימת הישיבות לפי סעיף 26כד.
דיווח לכנסת – פרק ג׳1 [תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־2]
(א)
שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, בעניינים אלה:
(1)
מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים בפרט;
(2)
מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי פרק זה;
(3)
נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בהשוואה לשנים קודמות;
(3א)
ביצוע הוראות סעיף 26טו2, לרבות התכניות הרב־שנתיות שגיבש הצוות ואמצעי המעקב שננקטו לפי אותו סעיף, וכן החלטות הממשלה שהתקבלו בהתאם להוראות סעיף 26טו(ג);
(4)
השפעת יישומן של הוראות פרק זה על השירות בשירות ביטחון, לרבות בכל הנוגע למעמדן ולשילובן של נשים בשירות ביטחון; דיווח לפי פסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת;
(5)
מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שנפתחו או הורחבו.
(ב)
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (א), לשם מעקב על ביצוע ההוראות לפי פרק זה.
הוראות לעניין פקיעת תוקפו של חוק שירות לאומי־אזרחי [תיקון: תשע״ד]
פקע תוקפו של חוק שירות לאומי־אזרחי לפי הוראות סעיף 36 לחוק האמור, לא יהיה רשאי עוד פוקד להפנות לשירות לאומי־אזרחי מיועד לשירות ביטחון שהפוקד קרא לו להתייצב לפי הוראות פרק זה.
[תיקון: תשס״ח־4]
[19] [תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ד, תשנ״ח, תשס״ח־4]
(בוטל).
[20] [תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־3, תשס״ח־4]
(בוטל).
[21] [תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־4, תשס״ג־3, תשס״ח־4]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־3, תשס״ג־3, תשס״ד, תשד״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־2, תשס״ח, תשס״ח־4]
(בוטל).
[22] [תיקון: תשמ״ט, תשס״ח־4]
(בוטל).
[23] [תיקון: תשס״ח־4]
(בוטל).
[24] [תיקון: תשס״ח־4]
(בוטל).
[25] [תיקון: תשס״ח־4]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־5, תשס״ח־4]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־5, תשס״ח־4]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־5, תשס״ח־4]
(בוטל).
[26] [תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4]
(בוטל).
תחולת החוק הצבאי [27] [תיקון: תשמ״ט, תשס״ח־4]
(א)
יוצא־צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
(ב)
(בוטל).
סמכות לפטור משירות ולדחות שירות [28] [תיקון: תשס״ז]
שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים –
(1)
לפטור יוצא־צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא־צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;
(2)
לפטור יוצא־צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;
(3)
לפי בקשת יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא־צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.
פטור משירות מחמת גיל [תיקון: תשס״ח־4, תש״ע־2]
(א)
יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
(ב)
יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
(ג)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
(ד)
לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.
תנאים לדחיית שירות [29] [תיקון: תשע״ד]
(א)
דחיית שירות לפי סעיף 36(3) יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.
(ב)
הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי־קיום התנאי.
(ג)
הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף 22ב או פרק ג׳1, בשינויים המחויבים.
ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות [29א] [תיקון: תשמ״ט, תשע״ד]
(א)
נתן שר הבטחון צו לפי סעיף 36, סעיף 22ב או פרק ג׳1, רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;
(2)
הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו.
(3)
הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;
(4)
לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי סעיף 37(א).
(ב)
ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.
(ג)
שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.
(ד)
מי שחל עליו צו דחיה לפי סעיף 36(3), סעיף 22ב או פרק ג׳1 ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו; ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד – תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.
פטור משירות על פי דין [30] [תיקון: תשמ״ט]
(א)
אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
(ב)
אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
(ג)
יוצא־צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
(ד)
יוצא־צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.
(ה)
ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.
פטור מטעמי הכרה דתית [30א] [תיקון: תשע״ב־4]
(א)
מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:
(1)
טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;
(2)
היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;
(3)
היא אינה נוסעת בשבת –
תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.
(ב)
חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור בסעיף 20, לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.
בקשה לביטול פטור של מיועדת לשירות ביטחון לפי סעיף 40 על ידי פוקד [תיקון: תשע״ב־4]
(הוראת שעה, טרם הותקנו תקנות ולכן לא נכנסה לתוקף).
(א)
”הוועדה“ – הוועדה לבחינת הפטור שניתן למיועדת לשירות ביטחון לפי סעיף 40, שמונתה בסעיף 40ג;
”הוועדה המשותפת“ – ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
”פוקד“ – כמשמעותו בסעיף 50, שהוא בדרגת רב־סרן לפחות.
(ב)
היה לפוקד יסוד ממשי להניח כי מיועדת לשירות ביטחון שקיבלה פטור לפי סעיף 40(א) נהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה בהתאם לאותו סעיף, במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור בסעיף 20, לפי המאוחר, רשאי הוא להגיש לוועדה בקשה לביטול הפטור, ובלבד שמסר על כך הודעה למיועדת לשירות ביטחון.
הודעת הפוקד למיועדת לשירות ביטחון [תיקון: תשע״ב־4]
(הוראת שעה, טרם הותקנו תקנות ולכן לא נכנסה לתוקף).
בטרם יגיש הפוקד את הבקשה לביטול הפטור לוועדה, ימסור הפוקד למיועדת לשירות ביטחון, הודעה שתפרט את כל אלה:
(1)
כוונתו להגיש בקשה לביטול הפטור בצירוף פירוט העובדות, הנימוקים והמסמכים שעליהם מבוססת הבקשה;
(2)
זכותה של המיועדת לשירות ביטחון שלא להתייצב לפניו, זכותה להתייצב לפניו ולטעון את טענותיה לעניין זה אם תרצה בכך, בעצמה או בלוויית מי מטעמה, וזכותה לשלוח את טיעוניה בכתב, והכל בתוך 30 ימים מיום שקיבלה את ההודעה;
(3)
זכותה להשמיע את טענותיה לפני הוועדה, בעצמה או בלוויית מי מטעמה, אם יגיש הפוקד בקשה לביטול הפטור לוועדה.
הקמת הוועדה והרכבה [תיקון: תשע״ב־4]
(הוראת שעה, טרם הותקנו תקנות ולכן לא נכנסה לתוקף).
(א)
שר הביטחון ימנה את הוועדה; הוועדה תהיה בת חמישה חברים והרכבה ייקבע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ב).
(ב)
שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה המשותפת, יקבע הוראות לעניין הרכב הוועדה וסדרי הדין בה; בכל ענין של סדרי דין וראיות שאין לגביו הוראה לפי חוק זה או בחיקוק אחר תפעל הוועדה בדרך שתיראה לה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.
הדיון בוועדה בבקשה לביטול הפטור [תיקון: תשע״ב־4]
(הוראת שעה, טרם הותקנו תקנות ולכן לא נכנסה לתוקף).
(א)
לא טענה המיועדת לשירות ביטחון את טענותיה עד המועד האמור בסעיף 40ב(2) או לא שוכנע הפוקד מטענותיה, רשאי הוא להגיש בקשה לביטול הפטור לוועדה, ויודיע על החלטתו למיועדת לשירות ביטחון.
(ב)
הוועדה תחליט בבקשה, בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה למיועדת לשירות ביטחון הודעת הפוקד כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניה; הוועדה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה למתן החלטתה, לתקופה אחת נוספת בלבד שלא תעלה על שלושים ימים.
(ג)
החלטת הוועדה תהיה מנומקת ותומצא למיועדת לשירות ביטחון.
(ד)
הוראות סעיף 55(ה)(1) ו־(2) יחולו על המצאה לפי סעיף זה.
ערעור [תיקון: תשע״ב־4]
(הוראת שעה, טרם הותקנו תקנות ולכן לא נכנסה לתוקף).
החלטה סופית של הוועדה בבקשה לביטול פטור לפי סעיף 40ד, ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים; החליטה הוועדה לבטל פטור של מיועדת לשירות ביטחון, לא תיכנס החלטתה לתוקף אלא בתום התקופה להגשת ערעור כאמור, ואם הוגש ערעור – עם מתן פסק דין חלוט בערעור שמאשר את החלטת הוועדה כאמור.
תקופה שלא תבוא במניין תקופת הקריאה לשירות סדיר [תיקון: תשע״ב־4]
(הוראת שעה, טרם הותקנו תקנות ולכן לא נכנסה לתוקף).
במניין התקופות שבסעיף 20 לא יובאו התקופות שבמהלכן התנהלו הליכים לפני הוועדה לפי סעיפים 40ד או ערעור לפי סעיף 40ה.
ביטול פטור לפי סעיף 40(א) [32א] [תיקון: תשע״ב־4]
(א)
מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי סעיף 40(ב) או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי סעיף 46 או על עבירה לפי סעיף 239 לחוק העונשין, תשל״ז–1977, בשל תצהיר לפי סעיף 40(א) – בטל מעיקרו הפטור לפי סעיף 40(א).
(ב)
הזמן שעבר מיום הפטור לפי סעיף 40(א) עד למועד מסירת הודעה לפי סעיף 40(ב) או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות שבסעיף 20.
עיון חוזר [32]
(א)
היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי־כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין.
(ב)
המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי־הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו.
(ג)
לענין מילוי חובה לפי חוק זה, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי־הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק זה וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי־כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות שבסעיף 20 הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין.
(ד)
הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק זה והן לפי כל דין אחר.
(ה)
הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי סעיף 40.
יציאה לחוץ לארץ [31] [תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תש״ס־3, תשע״ד]
(א)
מיועד לשירות בטחון ויוצא־צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי סעיף 36, לפי סעיף 22ב או לפי פרק ג׳1 והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.
(ב)
(בוטל).
(ב1)
היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין סעיף 46.
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
(ה)
שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין סעיף 46.
(ו)
בוטל.
[תיקון: תשנ״א, תש״ס, תשס״ח־4]
(בוטל).
הרחבת תחולה [תיקון: תשנ״א, תשס״ח־4]
(בוטל).
דרישת ידיעות [33]
(א)
שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור.
(ב)
דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, שהוא רופא מורשה.
(ג)
לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.
(ד)
מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
(ה)
סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955, לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).
חסיון של נתון אישי צבאי [תיקון: תשנ״ה]
(א)
לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.
(ב)
שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.
(ג)
בסעיף זה –
”דרישה“ – לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;
”נתון אישי צבאי“ – הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;
”פקודות הצבא“ – כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955.
חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון [34]
(א)
שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.
(ב)
מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן־משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.
(ג)
בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין –
(1)
כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;
(2)
התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.
עונשין [35(א) ו־(ב)] [תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ח־4]
(א)
מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:
(1)
לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
(2)
מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
(3)
השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי סעיף 36, פטור לפי סעיף 40, היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי סעיף 43א או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;
(4)
עבר על הוראות סעיף 43א.
(ב)
מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
(1)
עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;
(2)
חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.
(ג)
העובר על הוראות סעיף 44א, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
עבירת חוץ [35(ג)]
בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי סעיף 46.
חובת הראיה [36]
במשפט פלילי על אי מילוי חובת התייצבות לפי חוק זה –
(1)
הראיה על הנאשם, כי בזמן הנועד לקיום חובת ההתייצבות לא היה תושב קבוע ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום החובה האמורה; אולם בית המשפט רשאי, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק, להטיל את חובת הראיה בענינים האמורים על התובע;
(2)
בכפוף לאמור בפסקה (1) אין על התובע להוכיח אלא שהנאשם חייב באותה חובה, ואם הוכיח זאת – על הנאשם הראיה שמילא אותה חובה.
תקפו של צו [37]
ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי־מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי־מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.
[תיקון: תשע״ד]
הסמכת מפקחים [תיקון: תשע״ד]
(א)
לשם פיקוח על הוראות חוק זה, רשאי שר הביטחון להסמיך, מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו – בהסכמת השר הנוגע בדבר, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 49ב, כולן או חלקן.
(ב)
לא יוסמך מפקח, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
סמכויות מפקח [תיקון: תשע״ד]
(א)
לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח –
(1)
לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד בישיבה או נמנה עם סגל הישיבה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כי מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)
להיכנס לישיבה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
(ב)
מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה אינו נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו.
(ג)
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
(ד)
בפרק זה, ”ישיבה“ – ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן בסעיפים 22א, 22ב או 26ב, בהתאמה.
הסמכת בודקים [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 49א, שר הביטחון רשאי להסמיך בודקים, אף אם אינם עובדי המדינה, בסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יוסמך בודק כאמור, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש בודק;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
(ב)
לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה או של משרתים בשירות משולב כהגדרתו בסעיף 22א, רשאי בודק –
(1)
להיכנס לחדרי לימוד בישיבה;
(2)
לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד ישיבה או נמנה עם סגל הישיבה הנמצא בחדרי לימוד בישיבה למסור לו את שמו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
(ג)
בודק לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו כבודק וכשהוא עונד תג גלוי המזהה אותו כבודק.
העברת מידע לבודק [תיקון: תשע״ד]
(א)
לשם עריכת רישום נוכחות כאמור בסעיף 49ג, רשאי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך להעביר לבודק את שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר זהותו של תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות, ואת שם הישיבה שבה הוא לומד; מידע כאמור יועבר רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.
(ב)
לא יועבר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הביטחון לעניין העברת המידע באופן מאובטח, שמירת המידע והבטחת מחיקתו; נהלים כאמור ייקבעו בהסכמת רשם מאגרי המידע כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 (בפרק זה – חוק הגנת הפרטיות).
(ג)
בודק ישמור בסוד מידע שהועבר אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות סעיף זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.
חובות דיווח של ראש ישיבה [תיקון: תשע״ד]
(א)
ראש ישיבה ידווח לשר הביטחון, בתנאים ובמועדים שקבע השר, ככל שלא נקבעו בחוק זה, בעניינים אלה:
(1)
סדרי הלימוד בישיבה ושעות הלימוד השבועיות הקבועות שבהן מקיימים התלמידים את חובותיהם לפי חוק זה;
(2)
ימי חופשה, חג או היעדרות מותרת אחרת, שבהם לא מתקיימים לימודים בישיבה, והכול בהתאם לתנאים המותרים לפי חוק זה;
(3)
הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות סעיף 22א או 22ב או פרק ג׳1.
(ב)
שר הביטחון רשאי לקבוע חובות דיווח נוספות שיחולו על ישיבות או על ראשי ישיבות, הנחוצות לדעתו לשם פיקוח על התקיימות התנאים לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, ובלבד שחובות דיווח העניין מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם אף אם אינה בגדר מידע כאמור, ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.
מסירת מידע [תיקון: תשע״ד]
(א)
משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה או משרתים בשירות משולב כהגדרתו בסעיף 22א; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
(ב)
משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם אף אם אינה בגדר מידע כאמור.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע לפי הוראות פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות.
הסתמכות על מידע ממשרד החינוך [תיקון: תשע״ד]
לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך על מידע שנמסר לו ממשרד החינוך כאמור בסעיף זה.
דיווח לכנסת – פרק ו׳1 [תיקון: תשע״ד]
שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על פיקוח שנעשה לפי פרק זה.
פוקדים [39]
(א)
שר הבטחון רשאי למנות פוקדים לענין חוק זה.
(ב)
מינויו של פוקד יכול להיות כללי או מסוייג.
(ג)
הודעה על מינויו של פוקד תפורסם ברשומות.
ועדות רפואיות [40]
אופן הרכבתן של ועדה רפואית ושל ועדה רפואית עליונה וכן סדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.
סמכויות עזר [41]
(א)
פוקד רשאי לאשר בתעודה בחתימת ידו כי אדם פלוני חייב במילוי חובה לפי חוק זה וכי לא קיים חובה זו בזמן שנקבע לקיומה; כל שוטר שבידו תעודה כאמור רשאי לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר עד שיובא ללשכת הגיוס או למקום אחר הנועד להתייצבותו ועד שימלא את החובה המוטלת עליו, ובלבד שתקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על 48 שעות.
(ב)
לענין סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1969, יהיו לפוקד, לועדה רפואית ולועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי סעיף 39(ג), לועדת ערר שמונתה לפי סעיף 39(ד) ולועדה מייעצת שנתמנתה לפי סעיף 53, בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם.
ועדות מייעצות [42]
שר הבטחון רשאי למנות ועדות מייעצות לצורך ביצוע חוק זה.
אצילת סמכויות [43]
(א)
שר הבטחון רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות אלה:
(1)
הסמכות להתקין תקנות;
(2)
הסמכות למנות פוקדים לפי סעיף 50;
(3)
הסמכות לתת צווים לפי סעיף 34(א)(1);
(4)
הסמכות למנות ועדות מייעצות לפי סעיף 53.
(ב)
הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
פורסמו הודעות על אצילת סמכויות לפי סעיף 54 לחוק (י״פ תשנ״ד 3804; תשנ״ה, 266; תשנ״ו, 3, 4626; תשנ״ח, 3858; תשנ״ט, 1194, 3907; תש״ס, 1768; תשס״א, 3315).
דין צווים [44] [תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ח, תשס״ח־4]
(א)
צו לפי סעיפים 14, 24, 36 ו-38 יכול להיות אישי או לסוג מסויים; כל צו אחר לפי חוק זה יכול להיות כללי או לסוג מסויים או אישי; צווים אישיים לפי סעיף 38(א)(2), (3) או (4) והוראה לפי סעיף 42 יהיו מנומקים, וצו אישי אחר ינומק אם דרש זאת האדם שעליו חל הצו, אולם חובת ההנמקה לא תחול אם בטחון המדינה מחייב שלא לגלות את נימוקי הצו.
(ב)
צו לפי חוק זה אין חובה לפרסמו ברשומות.
(ג)
צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.
(ד)
צו שפורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל בצהרי היום שלאחר יום הפרסום.
(ה)
צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל –
(1)
אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה – בזמן המסירה;
(2)
אם הוא נשלח אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח; לענין זה יראו כמען מקום מגוריו הקבוע של אדם את המען שמסר לפי חוק זה, ואם לא מסר – את מענו הרשום במרשם האוכלוסין;
(3)
אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית – בתום ארבע שעות מזמן הפרסום;
(4)
אם הוא פורסם בשני עתונים יומיים לפחות – בתום ארבע שעות מזמן הפצת העתונים במקום הימצאו;
(5)
אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת.
(ו)
צו שנמסר או נשלח לאדם שעליו הוא חל או שפורסם, הכל בדרך האמורה בסעיף קטן (ה), רואים אותו כאילו הגיע לידיעתו של אותו אדם בזמן האמור בסעיף קטן (ה), אף אם פורסם הצו לאחר מכן ברשומות.
(ז)
צו אישי (בסעיף קטן זה – לרבות תעודה והיתר) לפי חוק זה יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם.
הגשת בקשות [45א]
שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע מועד להגשת בקשות לפי חוק זה, אופן הגשתן ופרטים כיוצא באלה.
ביצוע ותקנות [38, 45]
שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק זה לגבי מיועד לשירות בטחון או לגבי יוצא־צבא שאינו מיועד לשירות בטחון השוהים בחוץ לארץ.
תוספת (סעיף 2(3))
1.
הגדרות [1]
”תעודה אישית“ – תעודת לידה, דרכון, תעודת מסע, תעודת זיהוי ותעודה כיוצא באלה, וכן כל מסמך שבו רשם עובד הציבור, במילוי תפקידו, את גילו של אדם;
”עובד הציבור“ – כמשמעותו בחוק העונשין, התשל״ז–1977.
2.
צו למסור ראיות בדבר גיל [2]
(א)
כתאריך לידתו של אדם לצורך חוק זה ייחשב התאריך הרשום במרשם האוכלוסין, אם קיים רישום כזה.
(ב)
ראה פוקד כי הרישום במרשם האוכלוסין אינו ברור דיו או כי אינו שלם, או כי אין במרשם האוכלוסין כל רישום בדבר תאריך לידתו של אדם פלוני, ויש לפוקד יסוד סביר להניח כי אותו אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי סעיף 3 לחוק זה, רשאי הוא לצוות עליו, בצו אישי, למסור לפוקד ראיות בדבר גילו.
3.
סמכויות הפוקד לקביעת גיל [3]
(א)
פוקד רשאי לקבוע לפי חוק זה את גילו של אדם לפי ראיות שהובאו לפניו כאמור בסעיף 2(ב); לא הובאו ראיות כאמור או שלא שוכנע הפוקד בנכונותן של ראיות כאמור, או מצא הפוקד כי תאריך הלידה של אדם שונה מהתאריך הרשום במרשם האוכלוסין, יבקש מתן הצהרה על גילו בהתאם לחוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963.
(ב)
אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם החודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את החודש שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג כאילו נולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד.
(ג)
אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם היום בחודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את היום שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג בו כאילו נולד ביום הראשון של החודש שבו נולד.
(ד)
נקבע לאדם מתח גילים לפי חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963, רשאי הפוקד להורות בכתב לנהוג בו כאילו נולד באמצע התקופה של מתח הגילים.
(ה)
רשאי פוקד, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר להניח כי אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי סעיף 3 לחוק זה, לצוות עליו, בצו אישי, להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקת גילו מבחינת התפתחותו הגופנית, השכלית והנפשית, בזמן ובמקום שיקבעו הוא או הועדה הרפואית, ואותו אדם חייב להתייצב לפני הועדה הרפואית בזמן ובמקום האמורים, להיחקר בידיה ולהיבדק כל בדיקה רפואית או אחרת שהועדה תמצא לנחוצה לשם קביעת גילו.
(ו)
”שנה“ ו”חודש“, לענין סעיף זה – השנה והחודש לפי הלוח ששימש להוכחת שנת לידתו של האדם.
4.
שינוי קביעת גיל לפי בקשת הפוקד [4]
נקבע גילו של אדם או שונתה הקביעה לפי חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963, רשאי הפוקד, אם לא הוזמן להופיע בבירור הבקשה כאמור בסעיף 7 לאותו חוק, לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה, ורשאי הפוקד לעשות כן אף אם אין בידו ראיות נוספות על אלו שהיו בפני בית המשפט; בבירור בקשה זו רשאי הפוקד לחקור את האדם ועדים שהעידו בבירור בקשה קודמת לקביעת גילו או לשינויה.
5.
סתירה בין תעודות אישיות להודעות [5]
הודיע אדם פלוני, או מי שאדם פלוני עומד בפיקוחו, לעובד הציבור הפועל במילוי תפקידו על גילו של אותו אדם, והודעה זו אינה מתיישבת עם הרישום בתעודות אישיות של אותו אדם, רשאי פוקד להורות בכתב, לאחר שנתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו ולאחר ששוכנע כי ההודעה לא ניתנה לצרכי השתמטות משירות בטחון ואף אין טעם סביר אחר לסתור את ההודעה, כי לענין חוק זה יראו את ההודעה כנכונה.
6.
שמירת סמכויות בית המשפט [10]
הוראות תוספת זו אינן גורעות מסמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר.
7.
מסירת הודעות [11]
הפוקד יביא כל הוראה לפי תוספת זו לידיעת הנוגע בדבר, בדרך שבה מותר להביא צו לידיעתו של אדם לפי סעיף 55(ה) לחוק זה.

נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י׳ בשבט התשמ״ו (20 בינואר 1986).
  • משה נסים
    שר המשפטים
הסעיף הקודםהסעיף החדשהסעיף הקודםהסעיף החדש
112432
222533
332634
42735
452836
562937
6729א38
783039
930א40
10(א)3143
10(ב)3242
1132א41
8123344
9133445
101435(א)-(ב)46
111535(ג)47
12163648
13173749
14183857
14א193950
15204051
16214152
17224253
18234354
18א24(א)4455
18ב24(ב)4557
18ג2545א56
18ד2646הושמט
192747הושמט
202848הושמט
223049הושמט
233150הושמט
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק פלילי בהיעדר אשמה לעובדת עירייה שנחשדה בגניבה ממעביד סגירת תיק פלילי בהיעדר אשמה פלילית ללקוח שנחשד בביצוע מעשים מגונים בקטינים בתוך המשפחה למרות שנמלט מאימת הדין - אבי דוביצקי ישלם ללקוח המשרד 400,000 ש"ח לאחר שהוציא דיבתו ברשת שחרור חשוד במעשה מגונה בקטינה ממעצר בית בשל היעדר עילת מעצר והתיישנות

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015