חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק שירות המדינה (גמלאות)

חוק שירות המדינה (גמלאות)

חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970

תוכן עניינים
1.
הגדרות [תיקון: תשל״ז־3, תשנ״ב־2, תשס״ב, תשס״ד־2, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ד־3, תשע״ז־2]
בחוק זה –
”בני זוג“ –
(1)
עובד או זכאי לקצבת פרישה, ואשתו לרבות הידועה בציבור כאשתו;
(2)
עובדת או זכאית לקצבת פרישה, ובעלה לרבות הידוע בציבור כבעלה;
”בן זוג לשעבר“, של עובד או עובדת, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה – אחד מהמפורטים להלן, שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי יועבר לו חלק מקצבת פרישה המגיעה לעובד או לעובדת שפרשו משירות:
(1)
מי שהיתה אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו;
(2)
מי שהיה בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה;
(3)
פרוד של קבע;
”גיל פרישת חובה“ – כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004;
”גמלה“ – קצבּה או מענק;
”הטבות פרישה“ – גמלה, פיצויי פיטורים וכיוצא באלה;
”התרת נישואין“ – כהגדרתה בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון;
”היום הקובע“ – יום שקבע שר האוצר לפי הוראות סעיף 107א(ג);
”ועדה רפואית“ – הוועדה המוסמכת לקבוע את כושרם הרפואי של בני אדם המתקבלים לשירות המדינה;
”ועדת השירות“ – ועדת שירות המדינה שנתמנתה על פי חוק המינויים;
”חוק נכי המלחמה בנאצים“ – חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954;
”מועד ההעברה“ – 45 ימים מהמועד שבו מסר הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך הודעה בדבר רישום הערה בהתאם להוראות סעיף 42ב(ג);
”מועד הפירוד“ – המועד שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כמועד שבו חל פירוד בין עובד או זכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר;
”מענק“ – תשלום חד־פעמי;
”נכה“ – אדם שנפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה, ואין זו פגיעת כושר ארעית;
”נציב השירות“ – מי שנתמנה נציב שירות המדינה על פי חוק המינויים;
”נציגות עובדי המדינה“ – ארגון עובדי המדינה המייצג את מספר הגדול ביותר של עובדי המדינה;
”סוהר“ – מי שנמנה עם שירותי בתי הסוהר לפי פקודת בתי הסוהר, 1946, לרבות סוהר מוסף זמני ולמעט סוהר חדש כהגדרתו בסעיף 108ב;
”עובד המדינה“ או ”עובד“ – מי שנתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים וכן שוטר וסוהר, למעט עובד חדש כמשמעותו בסעיף 107א, וכן למעט – על אף האמור בסעיף 108 – מי שנתקבל לשירות המדינה בנציגות ישראל בחוץ לארץ במעמד עובד מקומי;
”עומד ברשות עצמו“ – מי שהגיע לגיל 18 ובילדו ובנכדו של נפטר, לרבות ילדו החורג או המאומץ – מי שהגיע לגיל 20, ואם הוא בשירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב] (החל מיום 01.04.2018: או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017) – מי שהגיע לגיל 21, והכל, פרט למי שאין לו הכנסה די מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;
”פירוד“ – אחד מאלה:
(1)
התרת נישואין;
(2)
קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין על פי בקשה לפי סעיף 5א לחוק יחסי ממון, או קביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
”פסק דין לאיזון“ – פסק דין לפי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, בדבר חלוקת נכסים בין בני זוג שנפרדו בשל פקיעת נישואין עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה או פסק דין אחר לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם שניתן עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה;
”פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני“ – פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, חלוקה של קצבת פרישה המגיעה לעובד שפרש משירות או לזכאי לקצבת פרישה, בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר, בשל פירוד;
”פרוד של קבע“, של עובד או של זכאי לקצבת פרישה – כל אחד מאלה:
(1)
אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, שחלה בינה ובין העובד או הזכאי כאמור פרידה של קבע;
(2)
בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, שחלה בינו ובין העובדת או הזכאית כאמור פרידה של קבע;
”פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון“ – פרוד של קבע, שנקבע בפסק דין לאיזון כי הוא היה זכאי לחלק מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לעובד שנפטר אילולא פטירתו או לחלק מקצבת הפרישה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר;
”פרידה של קבע“ – מצב שבו מתקיים לגבי בני זוג אחד מאלה:
(1)
חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים המפורטים להלן ואותו הליך לא נסגר בתקופה האמורה:
(א)
הליך להתרת נישואין;
(ב)
תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
(ג)
תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
(ד)
בקשה לקביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין לפי סעיף 5א(א) לחוק יחסי ממון או לקביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
(ה)
בקשה לנקוט אמצעים לשמירת זכויות, לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון;
(2)
קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של 20 חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנתיים;
”פרישה משירות“ – יציאה לקצבה, מוות או פיטורים;
”קצבּה“ – (נמחקה);
”קצבת פרישה“ – סכום המשתלם מדי חודש לעובד שפרש משירותו;
”קצבת שאיר“ – סכום המשתלם מדי חודש לשאיריו של עובד או של עובד שפרש משירותו;
”השיעור להעברה“ – השיעור מקצבת הפרישה שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כשיעור שיועבר לבן הזוג לשעבר, או השיעור שנקבע בפסק דין לאיזון כשיעור שהיה מועבר לפרוד של קבע מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לזכאי לה אילולא נפטר;
”השיעור המשותף“ – השיעור המתקבל מחלוקת התקופה המשותפת שעד למועד הפירוד בתקופת השירות שעד למועד הפירוד;
”שירות“ – שירות כעובד;
”התקופה המשותפת“ – תקופה החלה בתקופת השירות, שנקבע לגביה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי נצברה במהלכה קצבת פרישה המשותפת לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר;
”תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר“ – תוספת המגיעה לפי חיקוק אחר, לקצבה כהגדרתה בסעיף זה;
”תקופת שירות“ – תקופת שירות רצופה.
2.
הפסקת רציפות מחמת פיטורים או התפטרות
כדי להסיר ספק נאמר בזה:
(1)
רציפות בשירות יראו כנפסקת מחמת פיטוריו או התפטרותו של עובד, אף אם מיד וללא הפסקה לאחר סיום שירותו עקב הפיטורים או ההתפטרות נתקבל שנית לשירות; הוראה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 10(4);
(2)
התפטר או פוטר עובד מחלק של משרתו בלבד וקיבל הטבות פרישה עקב ההתפטרות או הפיטורים, יראו את שירותו בחלק המשרה שבעדו שולמו הטבות הפרישה כשירות שרציפותו נפסקה.
3.
תקופות שאינן מפסיקות רציפות [תיקון: תשל״ג־5]
רציפות בשירות אין רואים אותה כנפסקת מחמת העדרו של העובד מעבודתו לרגל אחד מאלה:
(1)
פגרה, חופשה או מנוחה הניתנת לפי החוק או בהסכמת האדם המוסמך לכך בשירות המדינה;
(2)
שביתה;
(3)
תאונה בעבודה, מחלה או כל הפסקה אחרת שחלה בשירות ואין לעובד שליטה עליה;
(4)
שירות צבאי כמשמעותו בחוק החיילים המשוחררים, וכל העדר שלאחריו אם הוא חל בתקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לאותו חוק;
(5)
שירות חלקי כמשמעותו בחוק החיילים המשוחררים;
(6)
שירות מילואים כמשמעותו בחוק שירות בטחון;
(7)
(8)
כל העדר אחר שנקבע בתקנות כבלתי מפסיק את רציפות השירות.
4.
שאירים [תיקון: תשל״ז־3, תשע״ד־3]
(א)
אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה:
(1)
מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו (להלן – אלמנה);
(2)
מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היה פרוד של קבע שלה (להלן – אלמן);
(2א)
בן זוגו לשעבר;
(2ב)
פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;
(3)
ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן – יתום);
(4)
הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו ודינו יהא כדין תלוי כאמור בפסקה (5);
(5)
בן משפחה אחר, אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; ואם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור משכורת המשתלמת לעובדים – בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן – תלוי).
(ב)
לאלמנה או לאלמן ייקרא להלן ”בן־זוג“.
5.
ממונה על תשלום גימלאות
שר האוצר ימנה אדם אחד או יותר להיות ממונה על תשלום הגימלאות (להלן – ממונה); הודעה על מינוי ממונה ועל מענו תפורסם ברשומות.
6.
סמכויות עזר
על ממונה יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968, בשינויים המחוייבים.
7.
ועדה רפואית לעררים
(א)
שר הבריאות ימנה ועדה רפואית לעררים.
(ב)
שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע את דרכי מינויה של הוועדה הרפואית לעררים ואת דרכי הרכבתה לכל ערר.
(ג)
הודעה על מינוי ועדה רפואית לעררים ועל מענה תפורסם ברשומות.
8.
הגדרות [תיקון: תשס״ט, תשע״ב]
”מועד המעבר“ – יום י׳ באב התשס״ט (31 ביולי 2009);
”ממוצע משוקלל“ של שיעורי חלקיות משרה – השכר היוצא מחיבור המכפלות של כל אחד מהשיעורים האמורים במספר החדשים שבהם שירת העובד לפי אותם שיעורים, וחלוקת סך הכל במספר כל החדשים שבהם שירת;
”משכורת קובעת“, לגבי אדם פלוני בזמן פלוני – שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, כמפורט להלן, לפי העניין, כפי שהוא מעודכן לפי הוראות סעיף 9:
(1)
לגבי פלוני שפרש משירות אחרי מועד המעבר – שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע ערב פרישתו של פלוני מהשירות, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו כאמור;
(2)
לגבי פלוני שפרש משירות לפני מועד המעבר – שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע במועד המעבר, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;
(3)
על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), הורד פלוני בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, תחושב משכורתו הקובעת במשך כל תקופת ההורדה, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שלפני ההורדה;
”משכורת שנתית“, לגבי עובד שפרש משירותו – משכורתו הקובעת במועד פרישתו כפול שנים־עשר;
”רשימת הדירוגים הבסיסית“ – רשימת הדירוגים שבחלק א׳ לתוספת השלישית;
”תוספת קבועה“ – תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד ושהוכרה על־ידי הממשלה כתוספת קבועה לענין חוק זה.
9.
עדכון המשכורת הקובעת [תיקון: תשס״ט, תשע״ד, תשע״ו־2]
(א)
המשכורת הקובעת תעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בסעיף זה – חודש העדכון), בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם.
(א1)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בתוספת שלישית א׳ ופרש בתקופות כמפורט באותה תוספת, תעודכן משכורתו הקובעת לא יאוחר מיום כ״ט באדר א׳ התשע״ד (1 במרס 2014) גם בעדכון הנוסף החל לגביו, בעד קצבאות החודשים כמפורט בתוספת האמורה ואילך.
(ב)
בסעיף זה ובסעיף 9א
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
”המדד הקודם“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון –
(1)
לגבי מי שפרש מהשירות עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008) – מדד חודש דצמבר 2008;
(2)
לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008) – מדד החודש שבו פרש מהשירות;
”העדכון הנוסף“, לגבי אדם פלוני – עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו אדם ערב פרישתו:
(1)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים בפסקאות (1) עד (5), (6) למעט סניגורים ציבוריים, (8), (9), (12) עד (14) ו־(16) עד (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית וכן בדירוג מעברי הגבול בדירוג קלדניות שופטים או בדירוג ביקורת המדינה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק א׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;
(2)
לגבי מי שערב פרישתו היה עובד כבאות בפנסיה תקציבית כהגדרתו בסעיף 107ג(ב) ודורג בדירוג הכבאים או בדירוג עובדי המינהל והשירותים (דירוג אחיד) – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום כ״ח בשבט התשע״ג (8 בפברואר 2013) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק א׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו;
(3)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור בפסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית, וכן מי שערב פרישתו שירת כסניגור ציבורי – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ב׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;
(4)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים בפסקאות (10), (11) או (15) לרשימת הדירוגים הבסיסית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ג׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו;
(5)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ד׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו;
(6)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג׳ באב התש״ע (14 ביולי 2010) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ה׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו;
(7)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור בפסקה (16) לרשימת הדירוגים הבסיסית – עדכון כמפורט להלן, לפי העניין:
(א)
אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – תיווסף למשכורתו הקובעת תוספת בסכומים הקבועים לגביו בחלק ו׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו;
(ב)
אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011), וערב פרישתו שירת במשרד הבריאות – תעודכן משכורתו הקובעת, לאחר עדכונה כאמור בפסקת משנה (א), בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ז׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו;
(ג)
עדכון כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
(8)
לגבי מי שערב פרישתו מהשירות שירת כעובד מינהל ומשק בבית חולים, ודורג בדירוג מהדירוגים המפורטים בפסקאות (1) עד (4) לרשימת הדירוגים הבסיסית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ח׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו ולדרגה שבה דורג באותו מועד; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
(9)
לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג כאמור בפסקה (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית בדרג מזכיר שני, מזכיר ראשון, יועץ, ציר־יועץ, ציר או שגריר – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ט׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו ולדרג שבו דורג כאמור; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);
(10)
לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג המשפטנים או בדירוג הפרקליטים ומשכורתו הקובעת חושבה באותו מועד לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק י׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו.
תוספות לקצבה [תיקון: תשס״ט, תשע״ד]
(א)
בסעיף זה –
”המדד לשנת 2008“ – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד חודש דצמבר 2007;
”קצבת הבסיס“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
(2)
לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1) בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
(3)
לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף התוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו.
(ב)
מי שפרש משירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או דורג בדירוג עובדי הוראה, תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה – תוספת שחיקה):
(1)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו בחלק א׳ בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;
(2)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה – תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעור של 5% מקצבת הבסיס.
(ג)
מי שפרש מהשירות לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוגים המפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, בדירוג עובדי הוראה או בדירוג אחר שקבע לגביו שר האוצר שיעור בצו לפי פסקה (1)(ג), תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2009 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה – תוספת בשל המדד לשנת 2008):
(1)
לגבי מי שפרש לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד לשנת 2008 לבין אחד מאלה, לפי העניין:
(א)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – השיעור בנקודות האחוז הקבוע לגביו בחלק ב׳ בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;
(ב)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה – שיעור של 0.25 נקודת האחוז;
(ג)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג אחר – שיעור שקבע שר האוצר בצו, ובלבד שלא יעלה על השיעור בנקודות האחוז המפורט בחלק ב׳ בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;
(2)
לגבי מי שפרש מהשירות בתקופה שמיום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008) – בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות.
(ד)
מי שפרש מהשירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, או בדירוג עובדי הוראה, או מי שפרש מהשירות עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) וערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים, תשולם לו או לשאירו, תוספת בעד הקצבאות המפורטות בחלק ג׳, בחלק ד׳ או בחלק ה׳ בתוספת הרביעית, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו בחלקים האמורים, הכל לפי העניין ובהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).
(ה)
שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי תוספת שחיקה תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) או לשאירו או כי תוספת בשל הסכמי שכר תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) או לשאירו, הכל לפי העניין, גם אם ערב הפרישה לא דורג מי שפרש מהשירות כאמור בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, בדירוג עובדי הוראה או בדירוג הרופאים; בצו לפי סעיף קטן זה יקבע שר האוצר את שיעור תוספת השחיקה או התוספת בשל הסכמי שכר, שתשולם למי שפרש מהשירות כאמור או לשאירו, בהתאם למועד הפרישה, וכן את הקצבאות שבעדן תשולם התוספת, ואופן חישובה.
(ו)
לא קבע שר האוצר צו לפי סעיף קטן (ג)(1)(ג) או לפי סעיף קטן (ה), לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג שאינו מפורט ברשימת הדירוגים הבסיסית, ואינו דירוג עובדי הוראה או דירוג הרופאים (בסעיף זה – דירוג אחר), עד ליום כ׳ באב התש״ע (31 ביולי 2010), יראו את הדירוג האחר כאילו נמנה עם רשימת הדירוגים הבסיסית לעניין התוספות לקצבה לפי סעיף זה, ואולם –
(1)
ניתנה לאחר יום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) תוספת למשכורת הנכללת במשכורת הקובעת, שלפיה מחושבת קצבתו של מי שפרש משירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009) או של שאירו, יופחת מסך התוספות לקצבה לפי סעיף זה סכום הקצבה שנוסף בשל התוספת למשכורת הקובעת;
(2)
תוספת המגיעה לפי סעיף קטן זה למי שפרש משירות או לשאירו, שהיא תוספת שחיקה בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, תוספת בשל מדד לשנת 2008 בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010 ותוספת בשל הסכמי שכר בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, לפי סעיף קטן זה, תשולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש ספטמבר 2010.
(ז)
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי סעיף 28, ויחולו עליו הוראות אותו סעיף לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.
דין תוספות לקצבה [תיקון: תשס״ט, תשע״ד־3]
תוספת לקצבה המגיעה למי שפרש מהשירות או לשאירו לפי סעיף 9א, וכן תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, יראו אותן כחלק מהקצבה לעניין סעיפים 15(4) ו־(5), 24(א), 25(1), 26(ב)(1), 31, 32(א) ו־(ה), 33, 34, 35, 36(א), 37, 46 עד 48(א), 52, 56 עד 58, 61 ו־62(ב), וכחלק מהקצבה בהגדרה ”גמלה“ שבסעיף 1 לעניין סעיפים 5, 19(ג), 40, 42, 45, 48(ב), 49, 50, 51, 52(ב), 53, 54, 55, 57, 59, 60, 62 ו־105.
חישוב תקופת השירות
בחישוב תקופת השירות לענין חוק זה יחולו כללים אלה:
(1)
תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה־עשר יום – תחושב כחודש מלא, ושאינה עולה על חמישה־עשר יום – לא תחושב כלל;
(2)
תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא, כאמור בפסקה (1), כחלק השנים־עשר של השנה;
(3)
אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לעובד;
(4)
עובד שתקופת שירותו הרצופה נפסקה, מותר להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה, אם החליט כך נציב השירות לפי כללים שקבעה ועדת השירות;
(5)
תקופה שבה היה העובד מושעה לפי חוק המשמעת, בין במשכורת ובין שלא במשכורת, לא תובא בחשבון, אלא אם הוחזר לשירות בתום תקופת ההשעיה או אם נפטר בתוך אותה תקופה;
(6)
עובד שהושעה לפי חוק המשמעת ופוטר תוך תקופת ההשעיה שלא מאחת הסיבות שהביאו לידי ההשעיה, יחליט בית הדין למשמעת שהוקם לפי החוק האמור (להלן – בית הדין למשמעת), על פי בקשתם של נציב השירות או של העובד, אם ובאיזו מידה יראו את תקופת ההשעיה כתקופת שירות; בהכרעתו יביא בית הדין בחשבון אם ובאיזו מידה הוכחה האשמה שגרמה להשעיית העובד.
תקופות ללא משכורת שמביאים אותן בחשבון [תיקון: תשס״ח־2]
תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור בסעיף 10(3), אם היא אחת מאלה:
(1)
תקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים;
(2)
תקופת שירות חלקי לפי חוק החיילים המשוחררים, או תקופת שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
(3)
תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי;
(4)
תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר.
כללים לחישוב המשכורת הקובעת של עובד במשרה חלקית [תיקון: תשל״ג־5, תשל״ו]
(א)
בחישוב המשכורת הקובעת של עובד שהועסק בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית יחולו הוראות מיוחדות אלה:
(1)
הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה לא נשתנה במשך כל תקופת שירותו – תהא משכורתו הקובעת שיעור חלקיות המשרה כשהוא מוכפל במשכורתה הקובעת של המשרה המלאה;
(2)
הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה נשתנה מתקופה לתקופה – תהא משכורתו הקובעת שיעור יחסי של משכורתה הקובעת של המשרה המלאה, והוא כממוצע המשוקלל של שיעורי חלקיות משרתו, בתקופות השונות של שירותו; הוא הדין אם הועסק העובד בחלק מתקופת שירותו במשרה מלאה;
(3)
עלתה תקופת שירותו של העובד על 420 חודש, הרי אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מאשר החישוב לפי פסקה (2), יחושב הממוצע המשוקלל לפי שיעור חלקיות המשרה ב־420 חדשי השירות הנוחים ביותר לו; אולם קצבת פרישה המשתלמת לפי חישוב זה לא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת המחושבת לפי ממוצע משוקלל זה, על אף האמור בסעיף 20(א);
(4)
נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי שיעורי חלקיות המשרה בתקופות הנקובות להלן, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מן החישוב לפי פיסקאות (2) ו־(3):
(א)
חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה – אם נפטר העובד או פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;
(ב)
עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה – בכל מקרה אחר;
(5)
נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פיסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת תקופת מינימום במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה; תקופת המינימום היא ששים חודש בשוטר או בסוהר או אם סיבת הפרישה היתה פטירתו של העובד או פיטוריו מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר, ובכל מקרה אחר – מאה ועשרים חודש;
(6)
תקופה שבה הועסק העובד במשרה חלקית תיחשב כתקופה שבה הועסק במשרה מלאה או במשרה שחלקיותה גבוהה יותר, אם שולמו בעדה על־ידי העובד או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס ההפרש שבין משכורתו של העובד במשרתו החלקית לבין המשכורת של המשרה המלאה או המשכורת של המשרה שחלקיותה גבוהה יותר, הכל לפי הענין;
(7)
שולמה למי שהועסקה בהוראה במשרה חלקית הטבת שכר על פי הסדר או הוראה החלים על עובדות הוראה שחלקיות משרתן 4/5 לפחות בתקופה שהן אמהות לילדים עד גיל 14, יראו לענין סעיף זה את חלקיות משרתה בתקופה האמורה כמוגדלת בחלק העשירי של משרה מלאה, ובלבד ששיעור החלקיות של המשרה לא יעלה עקב הגדלה זו על מאה אחוז.
(ב)
בחישוב המשכורת הקובעת של מי שפרש מהשירות לפני כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) ייקראו פיסקאות (4) ו־(5) של סעיף קטן (א) כאילו נאמר בהן כך:
"(4)
נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבה לפי סעיף 20(ב), לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מהחישוב לפי פיסקאות (2) ו־(3);
(5)
נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פיסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבה לפי סעיף 20(ב), לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שבתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה;".
משרה חלקית ששיעורה פחות משליש
(א)
שירותו של עובד שחלקיות משרתו אינה מגיעה כדי שליש לא יובא בחשבון גמלתו של זכאי לגמלה, לצורך חישוב תקופת השירות ולצורך חישוב המשכורת הקובעת, זולת לענין –
(1)
קצבת שאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ושירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
(2)
קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי אם פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר – לאחר ששירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
(3)
קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי, אם פרש מסיבת מצב בריאות לקוי ופסקה (2) אינה חלה עליו – לאחר ששירת עשר שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;
(4)
שירות של עובד עד י״ב באב תשכ״ז (18 באוגוסט 1967).
(ב)
תקופת שירות חלקי לא תפסיק את רציפות השירות, אף אם אין היא מובאת בחשבון כאמור בסעיף זה.
שירות ביותר ממשרה אחת
(א)
הועסק העובד בעת אחת במשרה מלאה אחת ובמשרה או במשרות נוספות תחושב הגמלה על יסוד המשרה המלאה בלבד.
(ב)
הועסק עובד בעת אחת במספר משרות חלקיות העולות ביחד על משרה מלאה, לא יהיו הוא ושאיריו זכאים לגמלה בעד אותה תקופה אלא בשל משרה מלאה אחת, ולענין זה יראו כחלק העודף על משרה מלאה את העבודה במשרות שבהן משכורתו הקובעת היא הנמוכה ביותר.
זכות לקצבת פרישה [תיקון: תשל״ז־3, תשנ״ד, תשס״ד]
אלה זכאים לקצבת פרישה:
(1)
מי שיצא לקצבה לפי סעיפים 17, 17א או 18;
(2)
מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;
(3)
מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשפסקה (2) אינה חלה עליו;
(4)
מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבה אחרת כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א׳, בתוספת השניה, או יותר ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית־הדין למשמעת; אלא שאם פוטר כאמור על פי החלטת בית־הדין למשמעת, בלי שנפסל לשירות, ולפני שהגיע לגיל 60, או לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בתוספת השניה (בפסקה זו – הגיל הקובע) לאחר עשרים וחמש שנות שירות, רשאי בית הדין להחליט על הקטנת קצבת הפרישה שלו, ובלבד שלא תקטן הקצבה שתשולם לנידון מהמועד שבו הגיע לגיל 60 או לגיל הקובע, לפי הענין, מהסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגמלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקצבה בפיצויי פיטורים;
(5)
על אף האמור בפסקה (4), רשאי בית הדין להחליט על שלילה מוחלטת של הזכות לקצבת פרישה בנסיבות חמורות במיוחד ומנימוקים שיפורשו בהחלטתו.
דין מתגייס לשירות קבע
על אף האמור בסעיף 43 לחוק החיילים המשוחררים – עובד שהתגייס לשירות קבע לא ייחשב, לצורך קביעת זכויותיו לגמלה, כעובד שפוטר.
יציאה לקצבה לפי רצון העובד [תיקון: תשל״ג־9, תשס״ד]
עובד רשאי לצאת לקצבה –
(1)
לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בתוספת השניה;
(2)
לאחר ששירת עשר שנים, אם הגיע לגיל ששים או אם ועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה;
(3)
לאחר תקופת שירות של עשרים שנה בהוראה, כמורה או כגננת, יהא גילו בשעת הפרישה אשר יהא.
יציאה מוקדמת לקצבה [תיקון: תשל״ז־3, תשנ״ז־2, תשס״ט, תשע״ד־3]
(א)
עובד שנסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנים, ואינו זכאי לקצבת פרישה על פי הוראות אחרות של חוק זה, יחול עליו סעיף 46(ג); אולם אם נפסל העובד לשירות בהחלטת בית הדין למשמעת, או החליט בית הדין, אף בלי שפסל אותו לשירות, שלא תשולם לו קצבה פרישה, כולה או מקצתה, תפקע או תצומצם תחולתו של הסעיף, לפי הענין.
(ב)
סעיף זה אינו חל על מי שקיבל פיצויים עקב סיום שירותו וכן על מי שזכויותיו לגימלאות עקב שירותו נשמרו על פי סעיפים 86 או 92 או על פי חוק אחר; ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ונרשמה הערה לפי סעיף 42ב(א), תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של העובד לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור.
(ג)
לעניין ההגדרה ”המשכורת הקובעת“ שבסעיף 8, ולעניין סעיפים 9 עד 9ב, יראו את מועד סיום השירות של מי שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף זה, כמועד פרישתו מהשירות.
יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השירות [תיקון: תשל״ז־3, תשס״ד]
(א)
עובד ששירת עשר שנים לפחות, רשאי נציב השירות להחליט על יציאתו לקצבה אם הגיע העובד לגיל 60 והוא חייב לעשות כן בתום החודש שבו הגיע העובד לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, תשס״ד–2004 (בסעיף זה – גיל פרישת חובה); אולם נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות ובהסכמת העובד, להרשות את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל פרישת חובה לתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע, אם הוכח, להנחת דעתה של ועדת השירות, שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה במשרתו.
(ב)
(1)
עובד ששירת עשר שנים לפחות והגיע לגיל 60, רשאי נציב השירות להחליט גם על יציאתו לקצבה לגבי חלק ממשרתו בלבד, ואם הגיע העובד לגיל פרישת חובה והוכח, להנחת דעתה של ועדת השירות, שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה חלקית במשרתו – יהא נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי להרשות את המשך העסקתו של העובד לגבי חלק ממשרתו ולתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע; כל החלטת נציב השירות לפי פסקה זו טעונה הסכמת העובד.
(2)
קצבתו של עובד כאמור, כל עוד הוא מוסיף לשרת במשרה חלקית, תחושב באופן יחסי לחלק המשרה שלגביו הוצא לקצבה; לא הגיע חלקיות המשרה שבה הוסיף העובד לשרת כדי השיעור הבא בחשבון לענין סעיף 13 – תחושב כלל קצבתו, לאחר פרישתו מהמשרה החלקית שבה הוסיף לשרת, בכפוף לאמור בסעיף 46(א), כאילו הוצא לקצבה מלאה במועד שבו הוצא לקצבה לגבי החלק הראשון של משרתו.
(ג)
שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את התנאים והדרכים לשימוש בסמכויות של נציב השירות ושל ועדת השירות לפי סעיף זה, לרבות תקופות המקסימום להארכת השירות.
(ד)
עובד הרואה את עצמו נפגע על־ידי הוצאתו לקצבה לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, רשאי לערור על החלטת נציב השירות לפני ועדת השירות תוך תקופה ובדרך שנקבעו בתקנות; ועדת השירות תיתן הזדמנות לנציגות עובדי המדינה להשמיע את דבריה ורשאית היא לקבל את הערר או לאשר את החלטת הנציב, בלי שינויים או בשינויים שתמצא לנכון, והחלטתה תהא סופית.
מתן הודעה מוקדמת
(א)
עובד היוצא לקצבה לפי סעיף 17 יתן הודעה מוקדמת על רצונו לצאת לקצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
(ב)
נציב השירות יתן לעובד הודעה מוקדמת על החלטתו להוציאו לקצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
(ג)
פרש העובד בלי שניתנה הודעה מוקדמת כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רואים אותו, לענין הזכות לגמלה, כאילו פרש בתום התקופה שנקבעה למתן ההודעה ותחילתה ביום הפרישה בפועל, או ביום מתן אותה הודעה – אם ניתנה למועד שלפני תום התקופה שנקבעה; לענין הזכויות למשכורת בעד התקופה האמורה ופיצוי על אי־מתן ההודעה, יהא דין יציאה או הוצאה לקצבה בלא הודעה מוקדמת כאמור כדין התפטרות או פיטורים ללא הודעה מוקדמת.
שיעור קצבת הפרישה [תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־3, תשנ״ב־3, תשס״ד]
(א)
הזכאי לקצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חודשי שירותו, ובלבד שלא יעלה על שבעים אחוז ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוז ממנה; אולם אם הועסק העובד בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית, יכולה הקצבה לעלות על שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת, ובלבד שלא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו.
(ב)
אדם שוועדה רפואית קבעה, סמוך לפרישתו, כי הוא נכה בעל דרגת נכות של 50% או יותר, וכן אדם שפוטר מן השירות בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קצבתו מעשרים אחוז ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.
(ג)
מי שנתקבל לשירות כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.
(ד)
מי שנתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה ושירת עשר שנים לפחות עד פרישתו, ואינו מקבל קצבת פרישה מעבודה או תשלומי ביטוח סוציאלי ממדינה אחרת, וביום התקבלו לשירות הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג׳ בתוספת השניה, לא תפחת קצבתו מ־35% ממשכורתו הקובעת; עובד כאמור יהא זכאי לתוספת קצבה של 2% ממשכורתו הקובעת בעד כל שנת עבודה נוספת מעבר לעשר שנים, ובלבד שקצבתו לא תעלה על 70% ממשכורתו זו.
(ה)
עובד כאמור בסעיף קטן (ד) והזכאי להגדלת תקופת שירותו מכוח סעיף 100(ב) בגלל אחד מאלה:
(1)
שירות מחתרתי בחוץ לארץ;
(2)
היותו אסיר ציון;
(3)
היותו ניצול רדיפות הנאצים;
(4)
(5)
טעמים רפואיים ומשפחתיים;
(6)
שירות סדיר כחייל של מי שגוייס בחוץ לארץ לפני עלייתו לארץ, ושירת בתקופת מלחמת העולם השניה בשירות הצבא הבריטי או בצבאות בנות הברית, כשהשירות האמור איננו מובא בחשבון כשירות לצורך הגימלאות;
(7)
היותו בעל עיטור על״ה שהוענק בעד פעילות שאיננה חופפת פעילות אחרת המזכה בהכרת שירות על פי החוק.
יהיה זכאי לשתי ההגדלות, ובלבד שתקופת השירות של העובד כפי שהוגדלה כך לא תעלה על פי שניים משנות שירותו בפועל.
מתי לא תובא נכות בחשבון [תיקון: תשל״ז־2]
(א)
אדם שדרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו, כל נכות שבעדה קיבל או היה זכאי לקבל פיצויים או הטבות אחרות מאוצר המדינה וסעיף 60 אינו חל עליה, לא תובא בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו, אלא אם הוחזר לאוצר המדינה אותו חלק מהפיצויים או ההטבות שקיבל הבא לפצותו על תקופת נכות שהוא זכאי בהם גם לקצבה, או אם ויתר על החלק האמור, הכל לפי הענין. הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי קצבה של מי שבחר בקצבה לפי סעיף 34(ג), למעט מי שסעיף 78 חל עליו.
(ב)
מי שנתמלאו בו אלה:
(1)
דרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו;
(2)
סעיף 60 אינו חל על אותה נכות;
(3)
קיבל בעד הנכות פיצויים שלא מאוצר המדינה לפי כל חובה חוקית, פרט לחוזה ביטוח, או מענק מהמוסד לביטוח לאומי, מבלי ששולם לאוצר המדינה אותו חלק מהם הבא לפצותו על תקופת נכותו שבה זכאי הוא גם לקצבה לפי חוק זה, או קיבל בעדה קצבה מהמוסד לביטוח לאומי פרט לקצבה לפי פרק ו׳2 לחוק הביטוח הלאומי;
לא תבוא בחשבון – לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו לפי חוק זה – כל נכות שבעדה קיבל פיצויים, מענק או קצבה כאמור.
(ג)
נגרמה לעובד על־ידי צד שלישי נכות העשויה לקבוע את שיעור קצבתו, וסעיף 60 אינו חל עליה, חייב הוא להודיע על כך לממונה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות ולעשות כל פעולה סבירה שהממונה ידרוש ממנו כדי לקבל פיצויים מהצד השלישי; למטרה זו רשאי הממונה לדרוש מהעובד למסור למי שיורה יפוי־כוח להגיש נגד הצד השלישי על חשבון אוצר המדינה תביעה לפיצוי מלא או חלקי על הנכות, הכל כפי שיורה הממונה; לא עשה העובד את המוטל עליו לפי סעיף קטן זה, לא תובא הנכות בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו.
(ד)
שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חישוב חלק הפיצויים או המענק שיש להחזירו או לשלמו לאוצר המדינה לפי סעיף זה, בדבר אופן החזרתו ובכל ענין אחר הנוגע לביצוע סעיף זה; בין השאר רשאי הוא לקבוע בתקנות אלה כי תשלומי פיצויים או מענק בעד נכות יובאו בחשבון לענין חישוב הגימלאות לפי סעיף זה רק אם נתקבלו על־ידי העובד תוך תקופה מסויימת לפני פרישתו, שנקבעה באותן תקנות.
(ה)
הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שפרש מהשירות לפני י״ב באב תשכ״ז (18 באוגוסט 1967) ועל שאיריו.
הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני [תיקון: תשע״ד־3]
(א)
ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, נרשמה הערה לפי סעיף 42ב, ומתקיימות הוראות סעיף 58א לעניין ההעברה, יחולו הוראות אלה:
(1)
תופחת קצבת הפרישה המגיעה לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – הקצבה המלאה) בסכום השווה למכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבוע, בהתאם למינו של בן הזוג לשעבר, בתוספת לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני (בסעיף זה – סכום ההפחתה);
(2)
לאחר ביצוע ההפחתה כאמור בפסקה (1) והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי הוראות סעיף 58א ייוותר בידי הזכאי לקצבת פרישה ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה ובין מחצית סכום ההפחתה; בסעיף זה, ”הסכום הנותר בידי זכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה“ – ההפרש שבין הקצבה המלאה ובין הסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר אילולא ההפחתה לפי סעיף 58א(א)(1);
(3)
לעניין התקופה שקדמה למועד העברת חלק מקצבת פרישה לפי סעיף 58א, יחולו הוראות אלה:
(א)
הפחתה כאמור בפסקה (1) תבוצע בעד התקופה שהחל מהחודש שלאחר החודש הראשון שבו שולמה קצבה לזכאי לקצבת פרישה או החודש שבו חל מועד הפירוד, ואם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני מועד אחר לתחילת זכאות בן הזוג לשעבר לקבלת חלק בחיסכון הפנסיוני – החודש האמור, והכול לפי המאוחר;
(ב)
ההפחתות כאמור בפסקת משנה (א) יחושבו בתוספת שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו הופחת סכום כאמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמה לזכאי לקצבת פרישה קצבה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א), ויחולו לגביהן הוראות פסקה (2); לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(4)
נפטר בן הזוג לשעבר, תבוצע מלוא ההפחתה כאמור בפסקה (1) מסכום הקצבה המלאה המשולמת לזכאי לקצבת פרישה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
(1)
נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;
(2)
הבקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 42א הוגשה לממונה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו החל העובד לקבל קצבת פרישה, לפי המאוחר.
מענק נוסף לקצבה [תיקון: תשל״ג־5, תשמ״ו]
(א)
מי שפוטר מהשירות לפני שהגיע לגיל 60 והוא זכאי לקצבת פרישה לפי סעיפים 15(2), (3) או (4) או 78 – ישולם לו, נוסף על הקצבּה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על הסכום הקטן משני אלה:
(1)
משכורתו השנתית;
(2)
הסכום היוצא מהיוון קצבה, ששיעורה כהפרש שבין הקצבּה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו ובין הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60 ובהגיעו לגיל 60 היה זכאי לתוספת משפחה בגלל אותם בני משפחה שבגללם היה זכאי לתוספת משפחה בשעת פרישתו.
(ב)
היה הזכאי לקצבת פרישה כאמור עובד במשרה חלקית, תחושב הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60, לפי חלקיות המשרה שלפיה מחושבת הקצבּה של אותו עובד בזמן פיטוריו.
(ג)
פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.
(ד)
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ז]
(בוטל).
מענק לבעל דרגת נכות נמוכה מ־25%
עובד – למעט שוטר וסוהר – שפוטר אחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו נמוכה מ־25% והוא זכאי עקב פיטורים אלה לפיצויי פיטורים, ישולם לו נוסף לפיצויים אלה מענק בשיעור של אחוז אחד מסכום הפיצויים לכל אחוז מאותה דרגת נכות.
ברירת זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות
(א)
זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות יהיה רשאי להודיע בכתב, כי במקום זכותו לקצבה בעד שירותו הקודם הוא בוחר בצירוף תקופת שירותו הקודם לתקופת שירותו החוזר.
(ב)
הודעה לפי סעיף קטן (א) תימסר תוך שנים־עשר חדשים מהמאוחר מאלה:
(1)
יום סיום תקופת הנסיון בשירות החוזר, ואם לא חלה בו תקופת נסיון – יום שחזר העובד לשירות;
(2)
יום שמי שנקבע בתקנות הודיע לעובד על זכותו לפי סעיף קטן (א); אולם לא לאחר שפרש העובד מהשירות החוזר.
דין עובד שצירף תקופות שירות [תיקון: תש״ם, תשמ״ז]
הודיע עובד כאמור בסעיף 24, יחולו הוראות אלה:
(1)
זכותו לקצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקצבּה שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;
(2)
תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;
(3)
קיבל העובד בעת פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי סעיף 22 או 63ב׳, יחזיר לאוצר המדינה, בתנאים, לרבות תשלום בשיעורים, שנקבעו בתקנות, חלק יחסי מן המענק ששיעורו כיחס בין התקופה המתחילה עם חזרתו לשירות החוזר ומסתיימת בהגיעו לגיל 60, לבין התקופה המתחילה עם פרישתו מהשירות הקודם ומסתיימת בהגיעו לגיל 60;
(4)
על אף האמור בפסקה (3) רשאי העובד, במקום להחזיר חלק מן המענק כאמור באותה פסקה, לדרוש כי, בחישוב הקצבּה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, יראו את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית בלבד, ואם היתה המשרה חלקית – כמשרה ששיעור חלקיותה קטן ממה שהיה למעשה, הכל לפי שיעורים, כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; אולם פסקה זו לא תחול אם כתוצאה מאותו חישוב תרד חלקיות המשרה בשירות הקודם מתחת לשיעור המובא בחשבון לענין סעיף 13;
(5)
היוון העובד חלק מקצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקצבּה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית ששיעור חלקיותה כיחס שבין החלק הבלתי מהוון של הקצבּה בעד השירות הקודם לבין קצבה מלאה לפני ההיווּן;
(6)
הוּון חלק מקצבה כאמור בפסקה (5) בעד תקופה מסויימת בלבד, תשולם הקצבּה לפי האמור בפסקה (5) אחרי הפרישה מהשירות החוזר, רק במשך פרק הזמן שבו עולה התקופה שבעדה הוונה הקצבה על התקופה שבה הגיעה לזכאי קצבה מוקטנת עקב ההיוון לפני תחילתו של השירות החוזר; תם אותו פרק זמן, תשולם הקצבּה כאילו לא הוּון חלק מהקצבּה בעד השירות הקודם;
(7)
המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של העובד בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, הכל לפי הדרגה הגבוהה יותר.
קצבה לשאיריו של עובד [תיקון: תשל״ז־3, תשל״ח, תשמ״ו, תשע״ד־3]
(א)
עובד שנפטר בזמן שירותו והוא שירת לפחות שלוש שנים – תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת, והם –
(1)
לבן זוג, כל עוד לא נישא –
(א)
באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – ארבעים אחוזים;
(ב)
אם הותיר אחריו הנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) –
(1)
עד החודש שבו היה מגיע העובד לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – ארבעים אחוזים;
(2)
החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין ארבעים אחוזים למכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;
(1א)
לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;
(2)
ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן־זוג הזכאי לקצבה – עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
(3)
ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן־זוג הזכאי לקצבה – חמישה־עשר אחוז לכל יתום בתוספת חמישה־עשר אחוז לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
(4)
לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם – עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר לא בן־זוג ולא יתומים הזכאים לקצבה – חמישה־עשר אחוז לכל אחד.
(א1)
לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
(ב)
(1)
מי שהיה ליתום של עובד לאחר שהגיע לגיל 18 והוא זכאי לקצבה לפי סעיף קטן (א), לרבות קצבה ששיעורה נקבע לפי סעיף 30(א), רשאי להוון את הקצבה האמורה כולה.
(2)
הוראה זו אינה חלה –
(א)
על יתום שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;
(ב)
אם בחרו שאירי העובד בהטבות פרישה אחרות במקום כל הגמלאות המגיעות להם לפי חוק זה, כאמור בסעיף 40.
מענק לשאירים באין קצבה [תיקון: תשל״ג־5, תשמ״ו, תשע״ד־3]
(א)
עובד שנפטר בזמן שירותו לאחר ששירת פחות משלוש שנים, ישולם לרגל פטירתו מענק לשאיריו בשיעור שתקבע הממשלה (בסעיף זה – המענק).
(ב)
ועדת השירות תקבע את הכללים לחלוקת המענק בין השאירים ושיעורי הסכומים שינוכו ממשכורתו של עובד על חשבון המענק שיגיע לרגל פטירתו.
(ג)
בסעיף זה, ”שאיר“ – למעט בן זוג לשעבר, ופרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון.
קצבה לשאירים של זכאי לקצבת פרישה [תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשע״ד, תשע״ד־3]
(א)
זכאי לקצבת פרישה שנפטר – תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, ובכפוף להוראות סעיף 109(ב)(2), קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם –
(1)
לבן־זוג, אם היה בן־זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד –
(א)
באין אחרי הזכאי לקצבת פרישה שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה, וכל עוד לא נישא בן הזוג – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;
(ב)
אם הותיר אחריו הזכאי לקצבת פרישה שנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א), וכל עוד לא נישא בן הזוג – ההפרש שבין שישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר בלא הפחתה לפי סעיף 21א(א), אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;
(1א)
לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 21א(ב), וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א);
(2)
ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן־זוג הזכאי לקצבה – חמישה־עשר אחוז לכל יתום;
(3)
ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן־זוג הזכאי לקצבה – חמישה־עשר אחוז לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
(4)
לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ובאין אחרי הנפטר לא בן־זוג ולא יתום הזכאים לקצבה – עשרים אחוז לכל אחד.
(א1)
לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
(ב)
קצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – כאמור ברישה לסעיף קטן (א) – היא הקצבה שהיה מקבל אותה תכוף לפני פטירתו אילולא הוראות סעיפים 32, 33, 35 ו־46(ב) או (ד), בצירוף תוספות לפי סעיף 9א, ככל שהיה זכאי להן.
(ג)
הופחתה או נשללה קצבתו של זכאי לפי סעיפים 53 או 61, יראו כקצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקצבה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה.
(ד)
הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 17א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 46(ג), ולענין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה היה כבר זכאי לה.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד) –
(1)
לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 17א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 46(ג), והותיר אחריו, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
(א)
עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;
(ב)
החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;
(2)
לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, של מי שבחר בזכויות לקצבה כאמור בפסקה (1) ונפטר כאמור באותה פסקה, תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א), אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה כאמור אלא החל מהחודש שלאחר החודש הקובע.
[תיקון: תשל״ג]
(בוטל).
קצבת שאיר ששיעורה נקבע על־ידי הממונה [תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשל״ח, תשע״ד־3]
(א)
היה סך כל הקיצבאות המגיעות לשאיריו של נפטר עולה על השיעור הקיצוני, או שהשאיר אחריו הנפטר יותר מבן־זוג אחד או יתומים מיותר מבן־זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד – תשולם לשאיריו, במקום הקיצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיפים 26 או 28, קיצבאות בשיעורים שיקבע הממונה, בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם; ובלבד –
(1)
ששיעור הקצבה שיקבע הממונה לשאיר פלוני מהשאירים כאמור לא יעלה על שיעור הקצבה שהיתה מגיעה לאותו שאיר אילולא הוראות סעיף זה;
(2)
שסך כל הקיצבאות שיקבע הממונה יהיה השיעור הקיצוני או סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף זה, הכל לפי הסכום הקטן יותר.
(א1)
לעניין סעיף קטן (א), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ואולם האמור באותו סעיף קטן לא יחול אם השאיר אחריו הנפטר בן זוג אחד ובן זוג לשעבר אחד, או בן זוג אחד ופרוד של קבע אחד שניתן לגביו פסק דין לאיזון.
(ב)
השיעור הקיצוני לגבי שאיריו של עובד הוא שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של העובד, ולגבי שאיריו של זכאי לקצבת פרישה – תשעים אחוזים מקצבתו, הכל לפי הסכום הקטן יותר.
מענק לבן־זוג שנישא [תיקון: תשל״ז־3, תשנ״ט, תשס״ה, תשע״ד־3]
(א)
בן־זוג שהוא זכאי לקצבה ונישא – ישולם לו מענק כסכום הקצבה שהיה זכאי לה, לולא נישא, כמפורט בסעיף קטן (ג) כפול שלושים ושש, ובבן־זוג שבגלל האמור בסעיפים 30 או 36 משלמים לו קצבה בשיעור מופחת או אין משלמים לו קצבה, תיחשב כקצבה לענין זה הקצבה שהיה זכאי לה אילולא הוראות הסעיפים האמורים.
(ב)
מענק ששולם לבן־זוג לפי סעיף 37 ינוכה מהמענק המשתלם לפי סעיף קטן (א).
(ג)
מחצית המענק לפי סעיף זה ישולם לבן־זוג עם הגשת בקשתו לכך, אך לא לפני הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיה זכאי לה לאחרונה לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לו בתום שנתיים לאחר הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה לולא נישא.
(ד)
פקעו הנישואין השניים, תשולם לבן הזוג מיום הפקעת הנישואין אותה קצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה אילולא נישא, אולם אם כבר שולם לו מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת שיעור הקצבה עד אשר הסכום שיופחת יהיה שווה לסכום המענק שקיבל, ובלבד שלא יופחת שיעור הקצבה בשום חודש מעל למחציתה.
(ה)
פקעה זכותו של בן־הזוג לקצבה לפני שסך כל ההפחתות לפי סעיף קטן (ד) הגיע כדי שיעור המענק שקיבל, תהיה היתרה חוב של בן־הזוג או של עזבונו לאוצר המדינה.
(ו)
לענין סעיף זה, ”פקיעה“ – לרבות במות בן הזוג.
(ז)
לעניין סעיף זה יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
הגבלת גמלאות כפל [תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז, תשל״ז־3, תש״ן־2, תשס״ט, תשע״ו־3]
(א)
בסעיף זה, ”גמלאות כפל“ – שתי קצבאות לפי חוק זה, או קצבה אחת לפי חוק זה בצירוף אחת או יותר מגמלאות אלה:
(1)
(נמחקה);
(2)
פיצויים שבועיים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947;
(3)
קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כלשהו או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים על פי התקשרות עם אוצר המדינה לצורך קצבה או תשלום כאמור, למעט גמלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם בסעיף 34;
(4)
קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים על פי חוק אחר או הסכם או הסדר כלשהו מקופה ציבורית שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולין שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קצבה או תשלום כאמור.
(ב)
היה אדם זכאי לגמלאות כפל וסך כולם, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על 70% מהמשכורת הקובעת, תופחת הקצבּה לפי חוק זה או אחת משתי הקצבאות לפיו, הכל לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גימלאות הכפל 70% מהמשכורת הקובעת; הוראה זו לא תחול על קצבת יתום ועל קצבה שלא לפי חוק זה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ־ישראל.
(ג)
על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקצבה לפי חוק זה זכאי לקצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קצבה לפי חוק זה, תהיה ההפחתה של כל קצבה בסכום שיחסו לכלל הסכום שיש להפחית אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב) כיחס של כל קצבה וקצבה אל סכומן הכולל של הקיצבאות לפני ההפחתה.
(ד)
המשכורת הקובעת לענין סעיף זה תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קצבה לפי חוק זה, או המשכורת שלפיה מחושבות הגמלאות האחרות, הכל לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגמלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין סעיף זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת; בסעיף קטן זה –
”משכורת קובעת משוקללת“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 9א – המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספות לקצבה ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;
(2)
לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 9א – המשכורת הקובעת;
לעניין הגדרה זו, חל סעיף 12 על המשכורת הקובעת לפי חוק זה, תחושב המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי המשכורת הקובעת, הקצבה, והתוספות לקצבה שהיו מחושבות לגבי מי שפרש מהשירות או שאירו אילו עבד מי שפרש כאמור במשרה מלאה בכל תקופת שירותו;
”תוספות לקצבה“ – התוספות לקצבה כאמור בסעיף 9ב המגיעות למי שפרש מהשירות או לשאירו.
(ה)
שירת עובד בעת אחת בשירות המדינה ובגוף שקופתו נקבעה כקופה ציבורית לעניין סעיף זה, וסך כל הקיצבאות והגימלאות המגיעות עקב שירות כאמור עודף על הקצבּה שהיתה מגיעה אילו בתקופה האמורה שירת בשירות המדינה במשרה מלאה, במשכורת השווה למשכורת הקובעת כאמור בסעיף קטן (ד) – תופחת הקצבּה לפי חוק זה בעודף כאמור.
(ו)
סעיף זה אינו גורע מהאמור בסעיף 21.
(ז)
הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי אלה:
(1)
הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן־זוגו והשניה היא קצבת פרישה;
(2)
הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת פרישה או קיצבת שאיר עקב פטירת בן־זוגו והשניה היא קצבה בשל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.
סייגים לסעיף 32
(א)
סעיף 32 אינו חל על קצבה לפי חוק זה של מי שלפני כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) (להלן בסעיף זה – יום התיקון) היה זכאי לה ולגמלה מן המפורטות בסעיף 32(א), למעט קצבה שניה לפי חוק זה וקצבה בגלל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי (להלן בסעיף זה – קצבת פגיעה בעבודה).
(ב)
מי שהיה לפני יום התיקון זכאי לשתי קיצבאות לפי חוק זה ובחר באחת מהן, זכאי לקבל את שתי הקיצבאות לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור בסעיף 32; אולם אם שולמו פיצויי פיטורים עקב פרישה מן השירות שהיתה מזכה אותו בקצבה אילו סעיף 32 עמד בתוקף אותה שעה, לא תבוא בחשבון תקופת שירותו התקופה שבעדה שולמו הפיצויים.
(ג)
מי שלפני יום התיקון פרש מהשירות בנסיבות שהיו מזכות אותו או את שאיריו, לפי בחירתם, בקצבה לפי חוק זה או בקצבת פגיעה בעבודה, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:
(1)
בחר הזכאי לקצבה כאמור בקצבת פגיעה בעבודה, יהא זכאי גם לקצבה לפי חוק זה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור בסעיף 32, אולם אם שולמו עקב הפרישה פיצויי פיטורים, לא תבוא בחשבון הקצבה לפי חוק זה תקופת השירות שבעדה שולמו הפיצויים;
(2)
בחר הזכאי בקצבה לפי חוק זה, יהא זכאי גם לקצבת פגיעה בעבודה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור בסעיף 32, ובלבד שהתביעה לקצבת פגיעה בעבודה הוגשה על־ידיו תוך שנים־עשר חדשים מאירוע המקרה שהיה מזכה אותו בקצבת פגיעה בעבודה לולא בחר בקצבה לפי חוק זה או שהמוסד לביטוח לאומי שילם לאוצר המדינה פיצוי לפי חוק זה, כפי שעמד ערב יום התיקון, על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלם;
(3)
על אף האמור בפסקה (2) רשאי המוסד לביטוח לאומי לשלם קצבת פגיעה בעבודה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור באותה פסקה.
גמלה לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום [תיקון: תשל״ג־3, תשל״ז־3, תשנ״ב־4]
(א)
בסעיף זה –
”חוקי השיקום“ – חוק הנכים, חוק משפחות החיילים, חוק נכי המלחמה בנאצים, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970, וכל חוק אחר ששר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, קבע בצו כחוק שיקום לענין חוק זה;
”גמלה לפי חוקי השיקום“ – תגמולים, הענקה או מענק המגיעים לפי חוקי השיקום.
(ב)
הזכאי עקב מאורע אחד לקצבה לפי פרק זה ולגמלה לפי חוקי השיקום – הברירה בידו לבחור באחת מהן, אולם משפרש עובד מהשירות ועקב הפרישה נהיה לזכאי גם לגמלה לפי חוקי השיקום מחמת שינוי בשיעור הכנסותיו, לא יגרע הדבר מזכויותיו לגימלאות לפי חוק זה.
(ג)
בחר בקצבה לפי פרק זה, יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגמלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם.
(ד)
(1)
הזכאי, שלא עקב מאורע אחד, לגמלה לפי חוק זה ולגמלה לפי חוקי השיקום, יהא זכאי לקבל את שתי הגימלאות גם יחד.
(2)
סעיף קטן זה יחול, לגבי הזמן שלאחר כ״ז בתשרי תשכ״ח (31 באוקטובר 1967), אף על מי שפרש עד אותו יום, ובלבד שאם קיבל הטבות פרישה מאוצר המדינה עקב הפרישה מן השירות, הוחזרו הטבות אלה לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
(3)
(נמחקה).
(ה)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), עובד שפוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה באותו שירות ודרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי חוק הנכים, יהיה זכאי לקצבה לפי סעיף 20(א) וכן למלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו לפי חוק הנכים.
קצבה ומשכורת [תיקון: תש״ל, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשמ״ז, תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ד, תשס״ט, תשע״ו־3]
(א)
זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות במשרד ממשלתי, ביחידת סמך או בגוף אחר שהוראות סעיף קטן זה חלות עליו או הוחלו עליו שמהם פרש, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.
(ב)
לענין סעיף קטן (א) תחושב המשכורת הקיימת לפי המשכורת שקיבל הזכאי לקצבה מאוצר המדינה בעד החודש שבו מגיעה הקצבּה.
(ג)
חל סעיף 12 על החישוב של המשכורת הקובעת, יובא בחשבון לצורך ההפחתה לפי סעיף קטן (א) רק אותו חלק ממשכורתו הקיימת של הזכאי לקצבה ששיעורו כיחס שבין חלקיות משרתו של העובד שלפיה מחושבת משכורתו הקובעת לבין משכורת של משרה מלאה.
(ד)
זכאי לקצבת פרישה שתכוף לפני פרישתו עבד במשרה חלקית ושנתמלאו בו אלה:
(1)
ערב פרישתו עבד במשרה נוספת בשירות המדינה, ומשרה זו אינה מזכה בגמלה או בתשלום כיוצא בה;
(2)
הוא מוסיף לעבוד במשרה כאמור בפסקה (1).
משכורתו בעד העבודה כאמור בפסקה (2) לא תובא בחשבון לענין ההפחתה לפי סעיף זה, אלא במידה ששיעור חלקיות משרתו בעבודה כאמור ביחד עם שיעור חלקיות המשרה שממנה פרש עולים על משרה מלאה.
(ה)
זכאי לקצבת פרישה שהיוון חלק מקצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (א) כאילו מקבל הזכאי קצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקצבּה עקב קבלת משכורת מאוצר המדינה, ינוכה ממנה חלק הקצבה שהיוון.
(ו)
הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקצבת פרישה שהגיע לגיל 60; ואם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א, שוטר או סוהר, משהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בתוספת השנייה.
(ז)
בסעיף זה –
”הכנסה כוללת“ – המשכוקת הקיימת בצירוף הקצבה הרגילה;
”משכורת קובעת“ – משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה בסעיף 32(ד), ואולם הסיפה להגדרה האמורה, החל במילים ”לעניין הגדרה זו“ – לא תחול;
”המשכורת הקיימת“ – המשכורת שהזכאי לקצבת פרישה מקבל מאוצר המדינה;
”קצבה רגילה“ – קצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיף זה.
קצבה לבן־זוג שהגיע לגיל 45 [תיקון: תשל״ז־3, תשע״ד־3]
(א)
על אף האמור בסעיפים הקודמים, תשולם קצבת שאיר לבן־זוג העומד ברשות עצמו רק החל מהגיעו לגיל ארבעים וחמש, זולת אם לו או לנפטר ילד שנתמלאו בו שנים אלה:
(1)
הוא אינו עומד ברשות עצמו;
(2)
הוא ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד, או פרנסתו כולה על בן הזוג, או פרנסתו עליו במידה שקבע שר האוצר באישור ועדת העבודה של הכנסת.
(ב)
ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד שנולד אחרי פטירת אביו רואים אותו, לענין זכויות בן הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.
(ג)
אלמנתו של מי שנפטר לפני כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) שאין לה ילד והיא עומדת ברשות עצמה, לא תשולם לה קצבת שאיר כל עוד לא הגיעה לגיל 45, על אף האמור בסעיף קטן (א).
(ד)
לעניין סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
מענק לבן־זוג כשאין קצבה [תיקון: תשל״ז־3, תשע״ד־3]
(א)
בן־זוג שאיננו מקבל קצבת שאיר בגלל האמור בסעיף 36 או בסעיף 28(א)(1) לגבי תקופת הנישואין – ישולם לו מענק כקצבה שהיה זכאי לה אילולא האמור בסעיפים אלה כפול שנים־עשר; אולם בן־זוג שסעיף 36 חל עליו ושהגיע במות הנפטר לגיל 43, יהיה המענק בשיעור המכפלה של מחצית הקצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל 45.
(ב)
לעניין סעיף קטן (א) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום ”תקופת הנישואין“ יקראו ”התקופה המשותפת“.
[תיקון: תשע״ד־3]
(בוטל).
גמלה ופיצויי פרישה [תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשע״ד־2]
(א)
עובד או שאירו הזכאים, בגלל פרישת העובד, לגמלה לפי חוק זה פרט למענק לפי סעיפים 23 או 27, לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה לפיצויי פיטורים המשתלמים לעובד או לשאיריו אלא בנסיבות ובתנאים המפורטים בסעיף זה.
(ב)
שאיר הזכאי בגלל מותו של עובד לגמלה לפי חוק זה, לא יהיה זכאי בגלל אותה עילה למענק ביטוח חיים שאוצר המדינה משתתף במימונו.
(ג)
מי שאינו זכאי לקצבה לפי חוק זה בגלל בחירתו לפי סעיף 34 ומגיעים לו פיצויי פיטורים, לא יעלה סכום הפיצויים על המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו, כפול חמש; שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות משרתו בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה – הכל לפי החישוב הנוח יותר לעובד או לשאיריו, לפי הענין.
(ד)
מי שחל עליו סעיף 33(ג) ובחר בקצבת פגיעה בעבודה לפני יום התיקון כמשמעותו באותו סעיף, ינהגו בו, לענין זכותו לפיצויי פיטורים, כפי שנוהגים לפי סעיף קטן (ג) במי שאינו זכאי לקצבה בגלל בחירתו לפי סעיף 34.
(ה)
הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו, אף אם ויתר הזכאי על גימלתו, או אף אם הגמלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות שבסעיפים 15(4), 17א, 35, 36, 46, 50, 54, 55, 56, 60(ב), 60(ג) או 61.
(ו)
עובד שנתקיימו בו שלושה אלה:
(1)
פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;
(2)
תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;
(3)
הוא זכאי לקצבת פרישה בשיעור המרבי, או היה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,
יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.
(ז)
עובד שנתקיימו בו ארבעה אלה:
(1)
פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;
(2)
הוא זכאי לגמלאות כפל לפי סעיף 32(א)(3) או (4), או לקצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן סעיפים 85 או 86, או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;
(3)
תקופת שירותו בפועל מטעם המדינה, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה איננו חל עליו אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי סעיף 85, ותקופת עבודתו אצל מעסיק אחר שחל עליה סעיף 86, וכן תקופת עבודתו שעליה העובד איננו זכאי לקצבה לפי חוק זה אלא לקצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור בסעיף 32(א)(3) או (4), מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות;
(4)
הוא זכאי לקצבה בשיעור המרבי בשל הקבוע בסעיפים 85 או 86 או על פיהם, או בשל האמור בסעיף 32(ב), או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו, יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופות השירות המזכות אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן – תקופת השירות העודפת).
(ח)
על אף האמור בסעיף קטן (ז), אם על פי הסכם, או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקצבה המשתלם מטעם מעסיק קודם, בחלק משיעור הקצבה שהיתה מגיעה לעובד בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבי, לא ישולמו פיצויי פיטורים בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקצבה כאמור.
(ט)
בסעיף זה –
”שיעור מרבי“ – השיעור המרבי של קצבת הפרישה שהיה משתלםלעובד אילו פרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;
”פיצויי פיטורים“ – כמשמעותם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963;
”תקופת שירות בפועל“ – לרבות –
(1)
תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי סעיף 83, או לפי סעיף 52 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשי״ד–1954;
(2)
תקופת העדר משירות המובאת בחשבון תקופת השירות מכוח האמור בסעיף 11(4), או בסעיף 12(4) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשי״ד–1954.
מענק לשאירים במקום גימלאות אחרות [תיקון: תשל״ח, תשמ״ו]
עובד שנפטר לאחר שלוש שנות שירות רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור במקום כל הגמלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה באחד מאלה:
(1)
פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים להם לולא האמור בסעיף 39(א);
(2)
המענק שהיה משתלם להם לפי סעיף 27 אילו שירת העובד פחות משלוש שנים, ואם היו מגיעים להם פיצויי פיטורים לולא האמור בסעיף 39(א) – בתוספת פיצויים אלה, במלואם או בשיעור המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו כפול שלוש, הכל לפי הקטן יותר; שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות המשרה בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה – הכל לפי החישוב הנוח יותר לשאירים.
[תיקון: תשל״ז־3]
(בוטל).
תביעות [תיקון: תשע״ד־3]
(א)
התובע גמלה יגיש את תביעתו לממונה.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן פסק דין לאיזון, יהיה הפרוד של קבע רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם מתקיימים לגבי פסק הדין כל אלה:
(1)
נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר מהמועד שבו חלה הפרידה של קבע;
(2)
נקבע בו כי אילולא פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה היתה קצבת הפרישה מחולקת בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין הפרוד של קבע, באופן שהיה מועבר לפרוד של קבע שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לעובד לאחר פרישתו או לזכאי לקצבת פרישה אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
(א2)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בן זוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם נרשמה הערה לפי סעיף 42ב או שהתקיימו נסיבות כאמור בסעיף 42א(ב).
(ב)
הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע, ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי סעיף 43.
(ג)
הממונה לא יהיה קשור בסדרי הדין ובדיני הראיה אלא יפעל בדרך שיראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתו.
(ד)
(1)
הממונה יהיה רשאי להחליט, על סמך תביעה של שאירים, על גימלת־ביניים שתשולם עד שיוחלט סופית בזכויותיהם של כל הזכאים לגמלה בקשר לשירותו של העובד; הממונה ישלח את החלטת הביניים בדואר רשום לתובע ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי סעיף 43.
(2)
סעיף קטן זה אינו גורע מסמכותו של הממונה בדבר תשלום מקדמות.
בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני [תיקון: תשע״ד־3]
(א)
ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ומתקיימים לגבי פסק הדין התנאים כמפורט להלן, לפי העניין, רשאי בן הזוג לשעבר להגיש לממונה בקשה לרשום ברישומיו את פרטי פסק הדין:
(1)
נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד;
(2)
נקבע בו כי קצבת הפרישה תחולק בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר באופן שהשיעור להעברה שיועבר לבן הזוג לשעבר יהיה שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או שתשולם לעובד לאחר שיפרוש, אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
(ב)
נפטר העובד או הזכאי לקצבת פרישה לפני שהגיש בן זוגו לשעבר בקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף קטן (א), יהיה בן הזוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי סעיף 42 גם בלי שהגיש בקשה לרישום פרטי פסק הדין לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים לגבי פסק הדין התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין בן זוג לשעבר של זכאי לקצבת פרישה – גם טרם חלפו, במועד הגשת התביעה, שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין.
רישום הערה [תיקון: תשע״ד־3]
(א)
הוגשה לממונה בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בסעיף 42א(א), ירשום הממונה ברישומיו הערה בדבר פסק הדין ויכלול בה, בין השאר, את כל אלה (בחוק זה – הערה):
(1)
הערכאה שנתנה את פסק הדין, משך התקופה המשותפת ומועד הפירוד;
(2)
השיעור להעברה;
(3)
אם נקבע בפסק הדין כי האמור בו יחול רק לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;
(4)
אם נקבע בפסק הדין כי התקופה המשותפת היא כאמור בסעיף 17א(ב), ואם בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו;
(5)
אם נקבע בפסק הדין כי העברת חלק מהקצבה המלאה לבן הזוג לשעבר, במקרה שהעובד זכאי לקצבת פרישה לפי סעיפים 15(2) או (3) או 17א, תהיה בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע העובד לגיל אחר מגיל פרישת חובה, כאמור בסעיף 58א(ב)(2)(ב), ואילך.
(ב)
נוסף על האמור בסעיפים 17א(ב) ו־58א(ג)(1) ממועד קליטת בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ברישומיו של הממונה ועד להחלטתו של הממונה בדבר רישום ההערה, לא יבוצעו הפעולות המנויות בסעיפים האמורים בלא הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.
(ג)
הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך ישלח לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן לזוגו לשעבר, הודעה בדבר רישום ההערה בתוך 14 ימים ממועד הרישום, בדואר רשום או בדרך נוספת שקבע שר האוצר לפי סעיף 42ג.
(ד)
לא יראו החלטה לפי סעיף זה בבקשה לרישום, כהחלטה לעניין סעיף 43.
תקנות לעניין רישום הערה [תיקון: תשע״ד־3]
שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(1)
בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 42א, פרטיה והמסמכים שיצורפו אליה, ובכלל זה אופן הגשת הבקשה ופרקי הזמן המרביים ממועד הגשת הבקשה ועד קליטתה וממועד קליטת הבקשה ועד רישום הערה לפי סעיף 42ב;
(2)
אגרה בעד הגשת בקשה כאמור בפסקה (1);
(3)
הודעה על רישום הערה לפי סעיף 42ב, דרכים נוספות למסירתה ושינוי המועדים למסירתה;
(4)
דיווחים שיימסרו לבן זוג לשעבר שהגיש בקשה כאמור בפסקה (1), לרבות לעניין אופן מסירתם והמועדים למסירתם, וכן לעניין הפרטים שייכללו בדוחות, ובכלל זה פרטים לגבי גובה הקצבה המלאה לאחר הפחתה כאמור בסעיף 21א(א) והסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה בהתאם לסעיף 58א.
ערעור
(א)
תובע הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטה או החלטת ביניים של הממונה, רשאי לערער עליה לפני בית־דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969.
(ב)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר המועד להגשת הערעור.
(ג)
בית הדין האזורי רשאי לאשר את החלטת הממונה או לשנותה, או להחליט החלטה אחרת במקומה.
החלטות חדשות
הממונה רשאי להחליט החלטה חדשה בכל ענין, בין ביזמתו ובין לפי בקשת אדם הזכאי לגמלה, אף אם כבר הוחלט בה סופית לפי סעיף 43, אם נוכח על סמך ראיות חדשות, שלא היו לפני המחליט הקודם, כי אותה החלטה בטעות יסודה; דין ההחלטה החדשה יהיה לכל דבר, לרבות זכות הערעור, כדין כל החלטה אחרת, אולם לא תבוצע אלא כתום התקופה להגשת הערעור עליה לפי סעיף 43, ואם הוגש הערעור – עד שבית הדין האזורי יורה לבצעה, בין בהחלטתו הסופית ובין בהחלטת ביניים.
גימלאות מאוצר המדינה
הגימלאות ישולמו מאוצר המדינה.
מאימתי משלמים קצבה [תיקון: תשל״ג־2, תשל״ז־3, תשס״ד, תשס״ט]
(א)
קצבה תשולם ביום האחרון של כל חודש, החל מהחודש אחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה, אולם מי שביום כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) היה זכאי לקצבה והיא השתלמה לו בפועל, תשולם לו קצבה, ולפי הענין – לשאיריו, בראש כל חודש.
(א1)
על אף הוראות סעיף קטן (א), תשלום בעד עדכון המשכורת הקובעת בשל חודש ינואר בכל שנה, כאמור בסעיף 9, ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של אותה שנה.
(ב)
עובד שיצא לקצבה לפי סעיף 17(1) או (3) לפני שהגיע לגיל 60 – תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60; אולם אם קבעה הוועדה הרפואית, כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי־כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילה אי־כשרו האמור.
(ג)
עובד שבחר בזכויות לגימלאות לפי סעיף 17א, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004 (בסעיף קטן זה – גיל פרישת חובה); אולם –
(1)
אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה מכל עבודה או משלח־יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה;
(2)
אם פרש העובד מכל עבודה או משלח־יד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה ואינו זכאי לקצבה לפי פסקה (1), תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח־יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60;
(3)
אם העובד אינו זכאי לקצבת פרישה לפי פיסקאות (1) או (2), אך קבעה הוועדה הרפואית כי העובד אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת הפרישה גם בתקופה שבה איננו זכאי לה לפי הפיסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי־כשרו וכל עוד נמשך אי־כשרו האמור או כל עוד רואים אותו כמבוטל לפי האמור בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי.
שינוי שיעור קצבה – מאימתי [תיקון: תשל״ז]
אירע מקרה בחודש פלוני שיש בו כדי להגדיל או להקטין את שיעור הקצבה של זכאי פלוני או להפסיק זמנית את תשלומה או לבטל את ההפסקה או את הזכות לקצבה, אין מביאים אותו בחשבון לענין תשלום הקצבה בעד אותו חודש, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה.
תשלום בעד תקופה שלפני הגשת בקשה
(א)
לא תשולם קצבה בעד תקופה העולה על ארבעה חדשים שלפני הגשת התביעה לקצבה, אולם הממונה רשאי להאריכה לתקופה שאינה עולה על שנתיים, אם האיחור בהגשת התביעה חל מסיבות שלדעת הממונה מצדיקות הארכה זו.
(ב)
הוגשה נגד המדינה תובענת נזיקין שעילתה היא מקרה המזכה את התובע בגמלה לפי חוק זה ולאחר מכן הוגשה תביעה לפי חוק זה מכוח אותה עילה, יראו, לענין סעיף זה, כאילו הוגשה התביעה לגמלה ביום הגשת התובענה, ובלבד שהתביעה לגמלה הוגשה למעשה לא יאוחר מחדשיים מיום מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק־דין שיש עליו ערעור ולא הוגש – מיום תום תקופת הערעור.
תשלום גמלה שלא לידי הזכאי
(א)
גמלה תשולם לאדם שלו היא מגיעה, אולם גמלה המגיעה לאדם נתון לאפוטרופסות – תשולם לאפוטרופוס.
(ב)
נוכח הממונה, כי מתן גמלה לידיו של הזכאי אינו לטובתו או לטובת בני משפחתו שהוא חייב במזונותיהם, או כי מתן הגמלה לאפוטרופוס אינו לטובת הזכאי, רשאי הממונה, לאחר הודעה מוקדמת של חמישה־עשר יום לפחות, ליטול לידיו את הגמלה, כולה או מקצתה, ולהשתמש בה לטובת הזכאי או בני משפחתו, או להורות שאדם שהסמיכו לכך יעשה זאת.
(ג)
החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ב) שלא בוטלה בערעור לפי סעיף 43, יפקע תקפה משנתמנה אפוטרופוס לזכאי – אם לא היה לו אפוטרופוס בשעת מתן ההחלטה, או משאושר האפוטרופוס הקודם על־ידי בית־משפט מוסמך או משנתמנה אחר במקומו – אם היה לזכאי אפוטרופוס.
התיישנות זכות התביעה
הזכות להגיש תביעה לגמלה המגיעה לשאיר מתיישנת בתום שנתיים מיום שנולדה עילתה, אולם הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל עקב סיבות שלתובע לא היתה שליטה עלין.
איסור צבירת תשלום
זכאי שלא גבה כספי גמלה תוך שנתיים מיום שהועמדו לרשותו – רשאי הממונה להחליט על פקיעת זכותו לקבלם.
דין גימלאות המגיעות לזכאי לגמלה שנפטר [תיקון: תשל״ז־3]
(א)
זכאי לקצבה שנפטר ולא גבה את הקיצבאות המגיעות לו בעד החודש שבו נפטר והחדשיים שקדמו לאותו חודש או חלק מהן – ישולמו קיצבאות אלה לידי בן־זוגו, הורו או ילדו של הזכאי, אם לפני פטירתו הורה הזכאי לשלמן כן; לא הורה הזכאי, והיה לו בן־זוג – ישולמו הקיצבאות האמורות לידיו; אם גם לא היה בן־זוגו, ינהגו בקיצבאות לפי סעיף קטן (ב).
(ב)
(1)
זכאי לגמלה שנפטר לפני שהספיק לגבות גמלה המגיעה לו, תשולם הגמלה, בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), לידי שאיריו הזכאים לקצבה עקב פטירתו ותחולק ביניהם ביחס שבו מתחלק סך כל הקיצבאות המשתלמים לשאירים; לענין זה יראו בן־זוג כזכאי לקצבה אף אם אינו זכאי לקצבת שאיר.
(2)
לא הוגשה כל תביעה של שאיר – תחולק הגמלה האמורה בין יורשי הזכאי; אולם אם היה לממונה יסוד להניח כי קיימים שאירים הזכאים לקצבה – רשאי הוא לעכב את תשלום הגמלה עד שתעבור תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לגמלה על־ידי השאירים, או עד אשר יתנו היורשים ערובה, להנחת דעתו של הממונה, להחזרת הגמלה אם יתגלו שאירים הזכאים לקצבה.
מעשה מרמה
הוכח כי ניסה אדם להשיג גמלה במרמה, תופחת הגמלה שהוא זכאי לה ב־25 אחוזים.
הפסקת השירות עקב מעשה מרמה
(א)
היה לממונה יסוד סביר לחשוד כי עובד גרם במרמה להפסקת שירותו והוגשה על מעשה המרמה תובענה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, רשאי אב בית הדין למשמעת, על פי בקשת הממונה ולאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו, לעכב את התשלום של גימלאות המגיעות עקב פרישת העובד כאמור, כולן או מקצתן, עד להחלטת בית הדין בתובענה.
(ב)
על פי בקשת הנוגע בדבר רשאי אב בית הדין למשמעת, בכל עת לפני מתן החלטת בית הדין בתובענה, לשנות או לבטל את החלטת העיכוב אם ראה סיבות המצדיקות את הדבר.
(ג)
תקופת ההתיישנות שבסעיף 66 לחוק המשמעת לא תחול על הגשת תובענה לפי סעיף זה.
(ד)
מצא בית הדין בתובענה לפי סעיף זה שמעשה המרמה הוכח, רשאי הוא להחליט כי הנשפט לא יהא זכאי לגמלה, כולה או מקצתה, וכן רשאי הוא לחייב את הנשפט בהחזרת הגימלאות שקיבל ושלא היה זכאי להן לפי החלטת בית הדין, כולן או מקצתן.
(ה)
החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנת לערעור כהחלטת בית הדין על פיטורי עובד.
שאיר שגרם למות המזכה
שאיר שגרם במתכוון ושלא כדין למותו של עובד או של זכאי לקצבה או שהיה שותף לעבירה כזאת – לא תשולם לו גמלה שהוא זכאי לה בגלל מותו של אדם זה.
קצבה לאדם במאסר
נמצא אדם במאסר על פי פסק־דין של בית־משפט מוסמך שדן אותו למאסר של שלושה חדשים או יותר – לא תשולם לו כל קצבה בעד הזמן שהוא במאסר.
תשלום קצבה במקרה של פסילה מוגבלת [תיקון: תשנ״ד, תשס״ד]
מי שנפסל לשירות המדינה לתקופה מוגבלת לפי החלטת בית־דין למשמעת, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:
(1)
לא תשולם לו גמלה לתקופת הפסלות; ואולם אם מלאו לנידון 60 שנים, או שהוא הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בתוספת השניה לאחר עשרים וחמש שנות שירות, תשולם לו גמלה שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגמלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקצבה בפיצויי פיטורים; היתה הפסילה בנסיבות חמורות במיוחד, רשאי בית הדין להחליט כי לא תשולם לנידון כל גמלה בתקופת הפסלות;
(2)
בעד הזמן שלאחר תקופת הפסלות תשולם לו הקצבה המגיעה לו על פי יתר הוראות חוק זה, אם פסק כך בית הדין למשמעת ובמידה שפסק; אולם אם היה זכאי לצאת לקצבה ערב תחילת הפסלות, תשולם הקצבה במלואה החל מגמר תקופת הפסלות;
(3)
נפטר הנפסל לפני תום תקופת הפסלות, תשולם לשאיריו הקצבה שהיו זכאים לה אילו היתה תקופת הפסלות באה לידי גמר ערב פטירתו של הנפסל.
העברת זכות לקצבה [תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־3]
(א)
חלק הקצבּה שאינו עולה על סכום שנקבע לענין סעיף 8(א) לחוק הגנת הדייר, תשי״ח–1958, או מחצית הקצבּה – הכל לפי הסכום הגבוה יותר, לא יהא ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד אלא לשם תשלום מזונות.
(ב)
”הקצבּה“, לענין סעיף קטן (א) – הקצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיפים 32, 33 ו־35.
העברת חלק מקצבת פרישה לבן זוג לשעבר [תיקון: תשע״ד־3]
(א)
על אף האמור בסעיפים 49 ו־58, ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ונרשמה הערה לפי סעיף 42ב, יחולו, כל עוד בן הזוג לשעבר בחיים, ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
במועד שבו משולמת לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – זכאי) קצבת הפרישה, החל ממועד ההעברה, יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מהקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה – הקצבה המלאה), השווה להפרש שבין מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה ובין מחצית סכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א), ואם מתקיים סייג מהסייגים להפחתת קצבת הפרישה כאמור בסעיף 21א(ב) – סכום השווה למכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה (בסעיף זה – הסכום המועבר לבן זוג לשעבר);
(2)
ביקש זכאי להוון לסכום חד־פעמי שיעור מהסכום המועבר לבן זוגו לשעבר וניתנה הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר להיוון בהתאם להוראות סעיף 109(ב)(4), יועבר הסכום המועבר כאמור לבן זוגו לשעבר של הזכאי, במועד שבו משולם לזכאי הסכום המהוון באותו שיעור מהסכום הנותר בידי הזכאי.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש שלאחר רישום ההערה ואילך; הסכום האמור מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש האמור ועד מועד ההעברה, לא ישולם לזכאי והוא יועבר לבן הזוג לשעבר במועד לתשלום הקצבה החל ממועד ההעברה;
(2)
לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי לפי סעיפים 15(2) או (3) או 17א סכום כאמור בסעיף קטן (א), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד אחד מהחודשים כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך –
(א)
בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל פרישת חובה;
(ב)
בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל אחר שנקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ובלבד שאינו נמוך מגיל 60 או גיל כמפורט להלן, לפי העניין –
(1)
לעניין זכאית שהיא גננת ותיקה – מגיל הפרישה לגננת; לעניין זה, ”גיל הפרישה לגננת“ ו”גננת ותיקה“ – כהגדרתם בסעיף 64;
(2)
לעניין זכאי שהוא שוטר שהיו מתקיימים בו התנאים לפי סעיף 17(4), כפי שהוא נקרא בסעיף 72א, ליציאה לקצבה בלי שתידרש הסכמתו של המפקח הכללי של המשטרה, אילולא יצא לקצבה לפי סעיפים 15(2) או (3) או 17א – מגיל הפרישה לשוטר; לעניין זה, ”גיל הפרישה לשוטר“ – כהגדרתו בסעיף 69א;
(3)
לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א), אם התקבל, עד המועד לתשלום הקצבה באותו חודש, צו של בית משפט המונע את ההעברה;
(4)
נמחקה ההערה על פי צו של הערכאה הראשונה, ואם הוגש ערעור על החלטתה – על פי צו של ערכאת הערעור, תופסק העברת הכספים מאותו מועד לבן הזוג לשעבר, והזכאי יהיה זכאי למלוא הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות סעיף זה, בלא הפחתה;
(5)
נפטר בן הזוג לשעבר, ישולם לזכאי מאותו מועד הסכום שאמור היה להיות מועבר לבן הזוג לשעבר, ויחולו הוראות סעיף 21א(א)(4).
(ג)
(1)
הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, לא ניתן לשעבוד או להעברה לאחר בידי הזכאי, אלא בהסכמה בכתב של בן הזוג לשעבר ובכפוף להוראות כל דין.
(2)
הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, יראו אותו, כל עוד לא נמחקה ההערה, לעניין עיקול לפי כל דין, בלבד, ככספים שלהם זכאי בן הזוג לשעבר.
(3)
יראו את כל הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כקצבה לעניין סעיף 58(ב).
הגבלה על קיזוז
אוצר המדינה אינו רשאי לקזז גימלאות כנגד חוב המגיע מזכאי לגמלה, חוץ מחובות אלה:
(1)
מפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גימלאות;
(2)
מילוות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה או שאוצר המדינה ערב להן;
(3)
סכומים ששולמו לזכאי מאוצר המדינה בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון משכורתו או גימלאותיו או פיצויי פיטורים;
(4)
סכומים שהזכאי קיבל מצד שלישי על חשבון פיצויים כאמור בסעיף 60;
(5)
הוצאות שחוייב בהם הזכאי לפי סעיף 97.
תביעות נגד צד שלישי [תיקון: תשל״ה־2, תשל״ז־3]
(א)
היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין), או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975, רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לשיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.
(ב)
הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
(ג)
(1)
היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגמלה או בפיצויים.
(2)
הגיש הזכאי תובענה לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975 נגד המדינה, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק־דין שיש עליו ערעור ולא הוגש – עד לאחר תום תקופת הערעור.
(ד)
לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.
דין נכה הנוהג שלא כראוי
קצבתו של זכאי ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו, רשאי הממונה להפחית, להתלות או לשלול ממנה אותו חלק שבו היא עודפת על הקצבה שהיתה מגיעה לולא הנכות, אם אותו זכאי –
(1)
גרם לנכותו על־ידי התנהגות רעה חמורה מצדו;
(2)
הפר ללא סיבה מספקת הוראה של הוועדה הרפואית או של רופא שהסמיכה לכך ושהיתה מכוונת להחיש את החלמתו או להפחית את דרגת נכותו;
(3)
נהג בדרך שמן המפורסמות היא שעלולה להעלות את דרגת נכותו או למנוע בעד החלמתו;
(4)
נמנע ללא סיבה מספקת מהתייצב לבדיקות של הוועדה הרפואית שהוא חייב בהן לפי חוק זה או התקנות שהותקנו לפיו.
תשלום גמלה לפרנסת בני משפחה או בן זוג לשעבר [תיקון: תשנ״ד, תשע״ד־3]
(א)
מקום שנשללה גמלה, כולה או מקצתה, מאדם או שהופסק לו תשלומה בהחלטת הממונה, רשאי הממונה להורות שתשולם, כולה או מקצתה, למי שהאדם חייב בפרנסתם, ולעניין קצבת פרישה – גם לבן זוג לשעבר של אותו אדם שהיה מועבר לו חלק מהקצבה לפי הוראות סעיף 58א אילולא נשללה מאותו אדם הקצבה או הופסק לו תשלומה; אולם אם נשללה גמלה מאדם עקב החלטת בית הדין למשמעת, לא יורה הממונה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.
(ב)
נפטר האדם תוך תקופת השלילה, רשאי הממונה להורות שתשולם לשאיריו הקצבה, כולה או מקצתה, שהיו זכאים לה אילו באה תקופת השלילה לידי גמר תכוף לפני פטירתו, ובלבד שהשאירים הגישו לו תביעה לכך תוך שנתיים מתאריך הפטירה; אולם אם נשללה הגמלה מהנפטר עקב החלטת בית הדין למשמעת בלי שהממונה השתמש לגביו בסמכותו בהתאם לסעיף קטן (א), לא יורה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.
(ג)
החלטת הממונה לפי סעיף זה תהיה, לענין ערעור, חלק מההחלטה בדבר השלילה.
הוראה לצורך קביעת נכות לגמלה של משפחה [תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשמ״א־2]
מקום שאין משלמים קצבה לשאיר בתוקף ההוראות שבסעיפים 31, 32, 33, 34, 36, 40, 48, 50, 51, 55, 56, 60(ב), או 60(ג) ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר, לצורך קביעת זכותם לגמלה של בני משפחה אחרים ושיעורה כאילו היה זכאי לקצבה.
[תיקון: תשמ״ז]
הגדרות [תיקון: תשמ״ז, תשס״ד־2]
”שירותי הבטחון“ – שירות הבטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
”עובד שירותי הבטחון“ – עובד המדינה בשירותי הבטחון למעט עובד חדש בשירותי הביטחון כהגדרתו בסעיף 108ב;
”שירות בשירותי הבטחון“ – שירות של עובד שירותי הבטחון בשירותי הבטחון.
מועד המעבר, המשכורת הקובעת ורשימת הדירוגים הבסיסית [תיקון: תשמ״ט, תשס״ט, תשע״ו־2]
(א)
ההגדרה ”מועד המעבר“ שבסעיף 8 תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כך:
””מועד המעבר“ – יום כ״ב בניסן התשע״ו (30 באפריל 2016);“.
(ב)
ההגדרה ”משכורת קובעת“ שבסעיף 8 תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו בסופה נאמר:
”(4) על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), שולמה, לאחר מועד המעבר, תוספת על משכורתו של פלוני בעד התקופה שלפני מועד המעבר, שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ושנכרת לאחר המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.“
(ג)
ההגדרה ”רשימת הדירוגים הבסיסית“ שבסעיף 8 תיקרא לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו במקום הסיפה החל במילה ”שבחלק“ נאמר ”שבחלק ד׳ לתוספת השלישית“.
עדכון המשכורת הקובעת [תיקון: תשס״ט, תשע״ו־2]
(א)
סעיף 9 ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –
(1)
בסעיף קטן (א1), במקום ”כ״ט באדר א׳ התשע״ד (1 במרס 2014)“ נאמר ”כ״ג בניסן התשע״ו (1 במאי 2016)“;
(2)
אחרי סעיף קטן (א1) נאמר:
"(א2)
העדכון הנוסף בעד קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 ישולם בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן ובמועדים כמפורט בהן:
(1)
סכום השווה ל־50% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור בסעיף 9א(ט)(1) המובא בסעיף 63א3;
(2)
סכום השווה ל־52% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור בסעיף 9א(ט)(2) המובא בסעיף 63א3.
(א3)
על אף הוראות סעיף קטן (א2), נפטר מי שזכאי לעדכון הנוסף כאמור באותו סעיף קטן, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד־פעמי בגובה התשלומים לפי אותו סעיף קטן שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור הריבית כאמור בסעיף 9א(י)(2) המובא בסעיף 63א3.
(א4)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), לגבי מי שפרש משירות לפני מועד המעבר ומשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית, ושיעור היתרה לניכוי בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 בלא הפחתת היתרה לניכוי, המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) בעד השנים 2016 ו־2017; לעניין זה, ”היתרה לניכוי“ – כהגדרתה בסעיף 9א(א) המובא בסעיף 63א3."
(ב)
סעיף 9(ב) ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –
(1)
בהגדרה ”המדד הקודם“ –
(א)
בפסקה (1), במקום ”ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008)“ נאמר ”כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013“ ובמקום ”חודש דצמבר 2008“ נאמר ”חודש דצמבר 2013“;
(ב)
בפסקה (2), במקום ”ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008)“ נאמר ”כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013), למעט מי שפרש בחודש נובמבר 2013“;
(2)
במקום ההגדרה ”העדכון הנוסף“ נאמר:
"”העדכון הנוסף“, לגבי עובד של שירותי הביטחון פלוני – עדכון בשיעור ממשכורתו הקובעת השווה להפרש שבין השיעור האמור בפסקה (1) לבין השיעור האמור בפסקה (2), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, ולעניין קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 – עדכון כאמור כשהוא מוכפל ב־0.395:
(1)
שיעור כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו עובד או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:
(א)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – השיעור הקבוע לגביו [[בחלק א׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית, כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;
(ב)
לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – השיעור הקבוע לגביו בחלק י׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו;
(2)
שיעור הניכוי כהגדרתו בסעיף 9א(א) המובא בסעיף 63א3, החל לגבי העובד."
תוספות לקצבה [תיקון: תשס״ט, תשע״ו־2]
סעיף 9א ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו נאמר בו:
"(א)
בסעיף זה –
”היתרה לניכוי“ – ההפרש שבין שיעור הניכוי לבין השיעור האמור בפסקה (1) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב), המובא בסעיף 63א2, ואם ההפרש הוא שלילי – 0;
”מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה“ – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של השנה שבה פרש העובד משירות לעומת מדד החודש שבו פרש;
”המדד השנתי“, לשנה מסוימת – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;
”מוקבל לנושא משרה שיפוטית“ – מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;
”מכפלת המדדים השנתיים“, לגבי שנים מסוימות – מכפלת המדד השנתי לשנה הראשונה שבאותן שנים בכל אחד מהמדדים השנתיים של שאר השנים האמורות;
”מקדם החלוקה“, לגבי קצבה מסוימת – שיעור הניכוי בעד אותה קצבה, ככל שקיים, בתוספת 100%, ואם לא קיים שיעור ניכוי – 100%;
”קצבת הבסיס“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו כשהיא מחולקת במקדם החלוקה, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש משירות כאמור, או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
(2)
לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1), בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
(3)
לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
(4)
לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
”קצבת הבסיס לצורך ניכויים“ – קצבת הבסיס לפי פסקה (1) להגדרה ”קצבת הבסיס“;
”שיעור הניכוי“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית –
(א)
אם פרש עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) –
(1)
לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2012 – 2.25%;
(2)
לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש יוני 2013 – 4.4643%;
(3)
לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך – 5.4643%;
(ב)
אם פרש במהלך השנים 2011 ו־2012 –
(1)
לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש יוני 2013 – 2.1655%;
(2)
לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך – 3.1435%;
(ג)
אם פרש מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013), לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך – 0.9572%;
(2)
לגבי מוקבל לנושאי משרה שיפוטית –
(א)
אם פרש עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008) –
(1)
לגבי קצבאות חודש ינואר 2010 עד חודש דצמבר 2010 – 0.61%;
(2)
לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2011 – 4.52%;
(3)
לגבי קצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 – 8.51%;
(4)
לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 – 11.33%;
(5)
לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 – 14.28%;
(6)
לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך – 16.42%;
(ב)
אם פרש במהלך שנת 2012 –
(1)
לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 – 2.38%;
(2)
לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 – 5.091%;
(3)
לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך – 7.073%.
(ב)
מי שפרש משירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, בחלק א׳ בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת שחיקה).
(ג)
מי שפרש משירות לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, והכול לפי העניין (בפרק זה – תוספת בשל המדד לשנת 2008):
(1)
לגבי מי שפרש לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו בחלק ב׳ בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;
(2)
לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 – בשיעור מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה.
(ד)
מי שפרש משירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט הדירוגים המפורטים בפרטים (4) עד (6) לרשימה, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).
(ה)
מי שפרש משירות לפני יום כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013) או בחודש נובמבר 2013, תשולם לו או לשאירו, לפני העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, והכול בהתאם למועד פרישתו (בפרק זה – תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013):
(1)
לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – ההפרש שבין מכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2009 עד 2013 כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס, לבין שיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
(2)
לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
(3)
לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
(4)
לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו־2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
(5)
לגבי מי שפרש במהלך שנת 2012 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;
(6)
לגבי מי שפרש מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים.
(ו)
על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, מתוך קצבת הבסיס, בתוספת השיעור האמור בפסקה (1) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב), המובא בסעיף 63א2, לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ־5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו או לשאירו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2016 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שממנה הופחת שיעור הניכוי וכן תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.
(ז)
על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תוספות לפי אותם סעיפים קטנים בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2017 ישולמו בהתאם להוראות אלה:
(1)
במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2016 – ישולם שליש מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;
(2)
במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2017 עד חודש דצמבר 2017 – ישולמו שני שלישים מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;
(3)
ההפרשים שבין מלוא התוספות בעד הקצבאות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) לבין התוספות ששולמו במועד תשלום הקצבאות כאמור באותן פסקאות, ישולמו בתשלומים במהלך השנים 2019 עד 2021, כך שבכל שנה ישולם שליש מההפרשים כאמור, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום לעומת מדד החודש שבעדו שולמה אותה תוספת.
(ח)
מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין –
(1)
לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה – תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב־0.395, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה בחלק א׳ שבתוספת הרביעית;
(2)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 – תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב־0.395;
(3)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר – תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב־0.395;
(4)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהיא מוכפלת ב־0.395:
(א)
אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
(ב)
אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
(5)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב־0.395:
(א)
אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
(ב)
אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
(ג)
אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
(6)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (4) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 עד קצבת חודש דצמבר 2012 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב־0.395:
(א)
אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת השנתיים לגבי השנים 2010 ו־2011 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים ובקצבת הבסיס;
(ב)
אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו־2011 ובקצבת הבסיס;
(ג)
אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2011 ובקצבת הבסיס;
(ד)
אם פרש במהלך שנת 2011 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
(7)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (5) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2013 עד קצבת חודש דצמבר 2013 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב־0.395:
(א)
אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים ובקצבת הבסיס;
(ב)
אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;
(ג)
אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 ו־2012 ובקצבת הבסיס;
(ד)
אם פרש במהלך שנת 2011 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2012 ובקצבת הבסיס;
(ה)
אם פרש במהלך שנת 2012 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
(8)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (6) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2014 עד קצבת חודש דצמבר 2015 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב־0.395:
(א)
אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים ובקצבת הבסיס;
(ב)
אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
(ג)
אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס;
(ד)
אם פרש במהלך שנת 2011 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו־2013 ובקצבת הבסיס;
(ה)
אם פרש במהלך שנת 2012 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס;
(ו)
אם פרש מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ו בתשרי התשע״ד (30 בספטמבר 2013) או שפרש בחודש נובמבר 2013 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.
(ט)
התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:
(1)
סכום השווה ל־50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2015;
(2)
סכום השווה ל־52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.
(י)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו־(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד־פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ז)(3) – 0.64%;
(2)
לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ט) – 2.8%.
(יא)
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי סעיף 28, ויחולו עליו הוראות אותו סעיף לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.
דין תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר [תיקון: תשע״ו־2]
סעיף 9ב ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –
(1)
האמור בו מסומן ”(א)“ ובו, במקום ”ו־62(ב)“ נאמר ”62(ב), 63ב ו־63ה“;
(2)
אחרי סעיף קטן (א) בא:
"(ב)
לעניין סעיף קטן (א) –
(1)
תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א, המובא בסעיף 63א3, יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין סעיפים 31 ו־37, כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;
(2)
תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א, המובא בסעיף 63א3, יראו אותן לעניין סעיפים 31 ו־37 כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף ששולמו לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור."
מענק נוסף לקצבה לעובד שירותי הבטחון [תיקון: תשמ״ז]
(א)
לזכאי לקצבת פרישה לפי סעיף 15(2), (3) או (4), לפי סעיף 17(1) או לפי סעיף 18, שהיה עובד שירותי הבטחון בתכוף לפני פרישתו המזכה אותו לקצבה, ישולם, בנוסף לקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית וסעיף 22 לא יחול.
(ב)
פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.
דין שירות חובה [תיקון: תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ח]
(א)
מי שהצטרף לשירותי הבטחון עד יום ה׳ בטבת תשס״א (31 בדצמבר 2000) ופרש מהשירות כעובד שירותי הבטחון, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה, תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, אם שירת בשירותי הבטחון עשר שנים לפחות.
(ב)
בסעיף זה, ”שירות חובה“ – כמשמעותו בסעיף 79א(ב).
(ג)
מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף קטן (א) והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור בסעיף 20(א), קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.
(ד)
סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום ו׳ בתמוז התשל״ט (1 ביולי 1979), ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל־1 בחודש שלאחר פרסומו.
שיעור קצבת הפרישה [תיקון: תשמ״ז, תשנ״ב־4]
סעיף 20 ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו –
(1)
בסעיף קטן (ג), אחרי ”כשהוא נכה“ בא ”בין כמשמעותו בחוק זה ובין כמשמעותו בחוק הנכים“;
(2)
בסופו בא:
"(ד)
עובד שירותי הבטחון הזכאי לקצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה בשירות בשירותי הבטחון ודרגת נכותו היא שלושים וחמשה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:
(1)
קצבה לפי סעיף קטן (א) ועל אף האמור בסעיף 34(ב) ו־(ג) – גם מלוא התגמולים והזכויות לפי חוק הנכים;
(2)
קצבה של עשרים וחמשה אחוזים ממשכורתו הקובעת;
ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים לא יפחתו מחמשים אחוזים ממשכורתו הקובעת.".
[תיקון: תשס״ט, תשע״ו־2, תשע״ו־3]
(בוטל).
קצבה ומשכורת [תיקון: תשס״ט, תשע״ו־2, תשע״ו־3]
סעיף 35 ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –
(1)
במקום סעיף קטן (א) בא:
”(א) זכאי לקצבת פרישה שהוא עובד שירותי הביטחון, שחזר לשירות בשירותי הביטחון, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.“;
(2)
(נמחקה);
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(5)
(נמחקה).
גמלה ותגמול [תיקון: תשמ״ז]
סעיף 34(ג) ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו בסופו בא:
”אולם מי שבחר בקצבה לפי סעיף 20(ד)(2) או שהוא זכאי לקצבה לפי סעיף 23 לחוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985 (להלן – חוק שירות הקבע בצה״ל), יהיה רשאי לקבל את מלוא התגמולים בנוסף לקצבה לפי סעיפים אלה ואין רואים קצבה זו כהכנסה לענין חוקי השיקום“.
דין נכות [תיקון: תשמ״ז]
סעיף 61 ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו ברישה, אחרי ”דרגת נכותו“ בא ”לרבות נכות כמשמעותה בחוק הנכים“.
דין נכה [תיקון: תשמ״ז, תשע״ז]
(א)
חוק הנכים יחול על עובד שירותי הבטחון, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות פרק זה.
(ב)
לענין סעיף קטן (א), כל מקום בחוק הנכים שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.
דין משפחת נספה [תיקון: תשמ״ז, תשע״ז]
(א)
חוק משפחות החיילים יחול על עובד שירותי הבטחון שנפטר ועל בני משפחתו של עובד שירותי הבטחון שנפטר, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות פרק זה.
(ב)
לענין סעיף קטן (א), כל מקום בחוק משפחות החיילים שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.
אזכורים [תיקון: תשמ״ז]
כל חיקוק שבו מדובר בחוק הנכים או בחוק משפחות החיילים ייקרא כאילו מדובר בו גם בסעיפים 63ז ו־63ח.
תחולה על עובדים זמניים [תיקון: תשע״ז]
הוראות סעיפים 63ז ו־63ח יחולו גם על מי שמועסק בשירותי הביטחון במסגרת יחסי עבודה ולא התמנה לפי חוק המינויים, ובלבד שהוא מועסק כאמור בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כמשמעותם בסעיף 108ח(2א)(2), או בחוזה מיוחד כמשמעותו בסעיף 40 לחוק המינויים, ואולם לעניין פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות, שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום כהגדרתה בסעיף 295א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, יחולו עליו הוראות פרק ה׳ לחוק האמור, וכן יחולו עליו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 295א(ה) עד (ח) ו־295ב לאותו חוק.
זכויות יתר [תיקון: תשמ״ז]
כל חיקוק המעניק או הנותן סמכות להעניק זכות יתר, פטור, שחרור מלא או חלקי מחובה המוטלת על פי דין או עדיפות או זכות אחרת, הניתנים לחייל נכה כמשמעותו בחוק הנכים או לבן משפחה של חייל שנספה כמשמעותו בחוק משפחות החיילים, רואים אותו כמעניק או כנותן סמכות להעניק אותם גם לעובד שירותי הבטחון שהוא נכה או לבן משפחה של עובד שירותי הבטחון שנספה.
עובד שנעדר [תיקון: תשמ״ז]
לענין סעיף 3 לחוק משפחות החיילים, הרשות הצבאית המוסמכת, לגבי עובד שירותי הבטחון שנעדר תהיה מי ששר האוצר מינהו לענין סעיף זה.
קצבה לשאירים [תיקון: תשמ״ז]
עובד שירותי הבטחון שנפטר בזמן שירותו בשירותי הבטחון, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים, יחולו על השאירים הוראות סעיפים 23, 23א, 26, 27, 28, 29 ו־32(ה) לחוק שירות הקבע בצה״ל, בתיאומים המחוייבים לפי הענין.
[תיקון: תשע״א]
הגדרות [תיקון: תשע״א]
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
”המדד הקודם“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – מדד החודש שקדם לחודש שבו חל מועד תחילת השירות ברשות;
”הסכם סיום העבודה במינהל“ – הסכם קיבוצי מיוחד בדבר סיום עבודה במינהל מקרקעי ישראל, בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנחתם ביום י״ד באייר התשע״א (18 במאי 2011);
”חודש העדכון“ – חודש ינואר של כל שנה, ולגבי שנת הפרישה – גם החודש שבו חל מועד הפרישה; ואולם לגבי מי ששנת הפרישה שלו חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות – החודש שבו חל מועד הפרישה;
”מועד המעבר לרשות“ – כהגדרתו בהסכם קיבוצי מיוחד בדבר תנאי עבודה ברשות מקרקעי ישראל, בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שנחתם ביום י״ד באייר התשע״א (18 במאי 2011);
”מועד תחילת השירות ברשות“ – מועד תחילת שירותו ברשות של עובד הרשות;
”עובד הרשות“ – עובד המדינה, שהתמנה למשרה בתקן ברשות;
”הרשות“ – רשות מקרקעי ישראל שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960;
”שנת פרישה“ – השנה שבה חל מועד פרישתו מהשירות של עובד הרשות;
”תוספות נוספות“ – כל אחת מהתוספות המפורטות להלן, המשתלמת לעובד הרשות:
(1)
גמול השתלמות א׳;
(2)
גמול השתלמות ב׳;
(3)
גמול מינהל;
(4)
תוספת הערבה;
(5)
תוספת אחרת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד הרשות, אשר הוכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לעניין תקרת המשכורת;
”תקרת משכורת“ – שיעור משכורתו של עובד הרשות בעד חודש העדכון, בצירוף התוספות הנוספות המשתלמות בעד החודש האמור.
משכורת קובעת של עובד הרשות [תיקון: תשע״א]
(א)
על אף ההגדרה ”משכורת קובעת“ שבסעיף 8, משכורתו הקובעת של עובד הרשות לעניין פרק ב׳, תהיה המשכורת הבסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהיא מעודכנת עד ערב פרישתו מהשירות לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י) וכפי שהיא מעודכנת לאחר פרישתו מהשירות לפי הוראות סעיפים 9 ו־63יז.
(ב)
משכורתו הבסיסית של עובד הרשות תהיה שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע ערב מועד תחילת שירותו של העובד ברשות, לעובד אחר שדרגתו כדרגה שהיתה לו באותו מועד; לעניין זה, ”תוספות קבועות“ – למעט קצובת הבראה וקצובת ביגוד.
(ג)המשכורת הבסיסית תעודכן בהתאם למפורט להלן:
(1)
לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה – תעודכן המשכורת הבסיסית, אחת לשנה בחודש העדכון (בסעיף קטן זה – עדכון שנתי), לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת הבסיסית לאחר העדכון השנתי (בסעיף זה – המשכורת המעודכנת) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר כאמור בסעיף קטן (י) ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד:
(א)
שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת שתי נקודות האחוז, ולעניין העדכון הראשון – שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת 1/6 נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו ממועד תחילת שירותו ברשות עד יום 31 בדצמבר של השנה שבה חל המועד האמור (בסעיף קטן זה – מספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות);
(ב)
נקודת האחוז, ולעניין העדכון הראשון – 1/12 נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות;
(2)
לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו – תעודכן, ערב מועד פרישתו, המשכורת המעודכנת, לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת המעודכנת לאחר עדכונה לפי פסקה זו (בסעיף זה – המשכורת ערב הפרישה) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר כאמור בסעיף קטן (י) ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד:
(א)
שיעור שינוי מדד החודש שבו חל מועד פרישתו של עובד הרשות מהשירות לעומת המדד הקודם, בתוספת 1/6 נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו מיום 1 בינואר של שנת הפרישה או ממועד תחילת השירות ברשות, לפי המאוחר, עד מועד פרישתו (בפסקה זו – מספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות);
(ב)
1/12 נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות.
(ד)
האמור בסעיף 10(1) יחול לעניין חישוב חודשי השירות לפי סעיף קטן (ג).
(ה)
על אף הוראות פסקאות (1)(א) ו־(2)(א) של סעיף קטן (ג), לעניין עובד הרשות שפרש מהשירות לפי הסכם סיום העבודה במינהל בתקופה של שלוש שנים שתחילתה במועד המעבר לרשות, יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:
(1)
בפסקה (1)(א), במקום ”שתי נקודות האחוז“ יקראו ”נקודת האחוז“, ובמקום ”1/6 נקודת האחוז“ יקראו ”1/12 נקודת האחוז“;
(2)
בפסקה (2)(א), במקום ”1/6 נקודת האחוז“ יקראו ”1/12 נקודת האחוז“.
(ו)
מתקיימים לגבי עובד הרשות, לראשונה, התנאים לתשלום אחת או יותר מהתוספות המנויות בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”תוספות נוספות“, בתקופה של חמש שנים שתחילתה במועד תחילת שירותו ברשות, או עד ערב פרישתו מהשירות, לפי המוקדם, יראו לעניין סעיפים קטנים (ב) ו־(י) את המשכורת הבסיסית של אותו עובד כאילו כללה, ערב מועד תחילת שירותו ברשות, את אותה תוספת בהתאם לשיעורה במועד האמור; ואולם לעניין ניכוי תשלומים ממשכורתו הקובעת של העובד לפי סעיף 89(א)(2) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003, יחול האמור בסעיף קטן זה רק בעד התקופה שמהמועד הראשון שבו התקיימו התנאים לתשלום אותה תוספת.
(ז)
חל מועד תחילת שירותו ברשות של עובד הרשות עד יום כ״ג בתמוז התשע״ג (1 ביולי 2013), תעודכן משכורתו המעודכנת או משכורתו ערב הפרישה, לפי העניין, גם במועדים המפורטים בתוספת החמישית, בשיעורים החלים לגביו בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות, ובלבד שהמשכורת המעודכנת או המשכורת ערב הפרישה לא תעלה, לאחר העדכון לפי סעיף קטן זה, על תקרת משכורתו של העובד.
(ח)
למשכורתו המעודכנת או למשכורתו ערב הפרישה, של עובד הרשות, ייווסף במועד שבו משתלמת לו קצובת הבראה או קצובת ביגוד, סכום בגובה הקצובה כאמור, עד מועד פרישתו מהשירות.
(ט)
מתקיימים לגבי עובד הרשות, ערב פרישתו מהשירות, תנאי זכאות להעלאה בדרגה, אחת או יותר (בפסקה זו – דרגה נוספת) ייווסף למשכורתו ערב הפרישה גם סכום בגובה ההפרש שבין המשכורת ערב הפרישה אילו המשכורת הבסיסית חושבה לפי הדרגה הנוספת לבין המשכורת ערב הפרישה; לעניין חישוב ההפרש האמור לא תובא בחשבון תקרת המשכורת.
(י)
לעניין סעיף זה, משכורת בעדכון מצטבר היא המשכורת הבסיסית כמשמעותה בסעיף קטן (ב) כשהיא מעודכנת באופן כמפורט להלן:
(1)
לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה – המשכורת הבסיסית כשהיא מעודכנת אחת לשנה, בחודש העדכון, לפי השיעור האמור בסעיף קטן (ג)(1)(א);
(2)
לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו – המשכורת הבסיסית לאחר העדכון כאמור בפסקה (1) כשהיא מעודכנת ערב מועד הפרישה לפי השיעור האמור בסעיף קטן (ג)(2)(א);
(3)
על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), לעניין עובד הרשות שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ה), יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים האמורים בסעיף קטן (ה)(1) או (2), לפי העניין;
(4)
התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ז), תעודכן המשכורת הבסיסית גם במועדים המפורטים באותו סעיף קטן ובשיעורים החלים לגבי העובד בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות.
משכורת קובעת של עובד הרשות שהורד בדרגה [תיקון: תשע״א]
על אף הוראות סעיף 63יד, הורד עובד הרשות בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, יחליט בית הדין למשמעת אם לעניין חישוב המשכורת הקובעת לפי הסעיף האמור יורד העובד בדרגה לעומת הדרגה שהיתה לו ערב תחילת שירותו ברשות, ואם החליט בית הדין למשמעת כי לעניין חישוב המשכורת הקובעת יורד העובד בדרגה כאמור, תחושב משכורתו הקובעת לפי סעיף 63יד, במשך כל תקופת ההורדה, לפי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הסעיף האמור על פי הדרגה שלפני ההורדה.
משכורת קובעת של עובד עובר [תיקון: תשע״א]
(א)בסעיף זה –
”מועד המעבר“ – המועד שבו עבר עובד עובר מהרשות למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות;
”עובד עובר“ – מי שהיה עובד הרשות ועבר למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות, אשר הוראות חוק זה חלות עליו גם לאחר המעבר.
(ב)
משכורתו הקובעת של עובד עובר תהיה כאמור בהגדרה ”משכורת קובעת“ שבסעיף 8, ואולם על אף ההגדרה האמורה אם ערב מועד המעבר עלתה משכורתו הקובעת של העובד העובר אילו היתה מחושבת לפי סעיף 63יד, על משכורתו הקובעת במועד המעבר כשהיא מחושבת לפי סעיף 8, תכלול משכורתו הקובעת תוספת בגובה ההפרש שבין שתי המשכורות הקובעות כאמור, ובלבד שניתן לכך אישור מאת נציב השירות בהתאם לכללים הקיימים לעניין תוספות שכר לעובד מועבר בשירות המדינה ובכפוף לתנאי האישור.
עדכון המשכורת הקובעת [תיקון: תשע״א]
סעיף 9 ייקרא, לגבי עובד הרשות, כאילו אחרי סעיף קטן (א) בא:
”(א1) פרש עובד הרשות מהשירות עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013), תעודכן משכורתו הקובעת במועדים המפורטים בתוספת החמישית החלים לאחר מועד פרישתו, בשיעורים החלים לגביו בתוספת האמורה בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות, נוסף על עדכונים לפי סעיף קטן (א).“.
תקופות בלא משכורת שמביאים אותן בחשבון [תיקון: תשע״א]
סעיף 11(4) ייקרא, לגבי עובד הרשות, כאילו במקום ”המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר“ בא ”המשכורות הקובעות שלפיהן היתה משולמת לעובד קצבה אילולא נעדר מהשירות והיה פורש מהשירות באותו מועד“.
הגדלת תקופת השירות [תיקון: תשע״א]
(א)
לצורך קביעת זכויותיו לפי חוק זה, של עובד שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, תחושב תקופת שירותו כתקופה גדולה משהיתה למעשה, כך ששיעור קצבתו יגדל בשיעור של עשר נקודות האחוז או בשיעור בנקודות האחוז שבו היה גדל שיעור קצבתו אילו שירת עד תום החודש שבו היה מגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, תשס״ד–2004, לפי הנמוך, ובלבד ששיעור הקצבה לא יעלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו, והכל בכפוף לתנאים שנקבעו לעניין הגדלת תקופת השירות לפי סעיף 100:
(1)
מתקיים לגביו אחד מאלה:
(א)
הוא פרש מהשירות בתקופה שבין יום ל׳ באב התש״ע (10 באוגוסט 2010) לבין מועד כניסתו לתוקף של הסכם סיום העבודה במינהל, בהתאם לתכנית פרישה שאושרה בידי נציב השירות וערב פרישתו שירת במינהל מקרקעי ישראל, ולא מתקיים בו סייג מהסייגים לתחולת הסכם סיום העבודה במינהל;
(ב)
הוא פרש מהשירות בהתאם להסכם סיום העבודה;
(2)
בחודש שבו פרש מהשירות טרם הגיע לגיל 65;
(3)
הוא פרש מהשירות בנסיבות כאמור בסעיף 15(4) או בנסיבות כאמור בסעיף 17(2);
(4)
לגבי מי ששולם לו מענק לפי סעיף 22(א) שחושב בהתאם להוראות פסקה (2) של הסעיף האמור, ואשר במסגרת הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו לעניין אותה פסקה לא הובאה בחשבון הגדלת תקופת השירות שהוא זכאי לה לפי סעיף זה – הוא השיב לאוצר המדינה את ההפרש שבין סכום המענק ששולם לו לבין סכום המענק המגיע לו כשמובאת בחשבון הגדלת תקופת השירות כאמור.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), סך הגדלות תקופת השירות לפי הסעיף הקטן האמור ולפי סעיף 100 לא יעלה על תקופת שירותו בפועל של העובד.
[תיקון: תשל״ז־3]
הגדרות [תיקון: תשס״ד]
”גיל פרישה לגננת“ – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד׳ בתוספת השניה;
”גננת“ – עובדת המועסקת כגננת;
”גננת ותיקה“ – גננת ששירתה עשר שנים כגננת.
זכות לפרישה מוקדמת [תיקון: תשס״ד]
גננת ותיקה רשאית, נוסף לאמור בסעיף 17, לצאת לקצבה אם הגיעה לגיל הפרישה לגננת.
יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השירות [תיקון: תשס״ד]
(א)
מקום שבסעיף 18 מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של יציאת גננת ותיקה לקצבה.
(ב)
על אף האמור בסעיף 18 רשאי נציב השירות לדחות את הוצאתו לקצבה של עובד הוראה לפי אותו סעיף עד יום 31 באוגוסט הסמוך שלאחר היום שבו הגיע עובד ההוראה לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004.
מענק נוסף לקצבה [תיקון: תשס״ד]
מקום שבסעיף 22 מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של פרישת גננת.
גמלה ופיצויי פרישה [תיקון: תשמ״א־2, תשס״ד]
בסעיף 39, סעיפים קטנים (ו) ו־(ז) ייקראו לגבי גננת ותיקה כאילו במקום ”לגיל 60“ בא ”לגיל הפרישה לגננת“.
תחילת תשלום קצבה [תיקון: תשס״ד]
מקום שבסעיף 46(ב) מדובר בגיל 60, יבוא במקומו גיל הפרישה לגננת בכל מקרה של יציאת גננת ותיקה לקצבה.
סייג להגבלה מחמת בריאות [תיקון: תשס״ד]
מקום שסעיף 94 חל על גננת והיא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ב׳ בתוספת השניה בטרם שירתה חמש־עשרה שנה, ייקרא הסעיף כאילו נאמר בו, במקום הסיפה שלאחר המלים ”על אף המותנה“ – ”אם היא גננת ותיקה והגיעה לגיל הפרישה לגננת“.
הגדרות [תיקון: תשס״ד]
”גיל פרישה מוקדמת לשוטר“ – הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג׳ בתוספת השניה;
”גיל הפרישה לשוטר“ – הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בתוספת השניה.
תיאומים [תיקון: תשל״ג־5, תשמ״א־2, תשס״ט, תשע״ב]
(א)
חוק זה יחול על כל שוטר, בתיאומים ובתוספות האחרות שנקבעו בפרק זה.
(ב)
לגבי שוטר או שאיריו –
(1)
כל מקום שמדובר ב”נציב השירות“ ייקרא כאילו המדובר ב”מפקח הכללי של המשטרה“;
(2)
סעיפים 103 ו־104 לא יחולו לגבי כללים, תנאים, הוראות או המלצות הנוגעים לשוטרים או לשאיריהם של שוטרים;
(3)
סעיף 46(ב) לא יחול;
(4)
(א)
מקום שבסעיפים אלה מדובר בשירות הקבע ייקרא כאילו מדובר בו בשירות המדינה שחוק זה חל עליו;
(ב)
מקום שבסעיפים אלה מדובר בגימלאות לפי אותו חוק ייקרא כאילו מדובר בו בגימלאות לפי חוק זה;
(ג)
מקום שבסעיפים אלה מדובר בשר הבטחון ייקרא כאילו מדובר בשר האוצר;
(ד)
מקום שבסעיפים אלה מדובר בארגונים ציבוריים לענין אותו חוק ייקרא כאילו מדובר בארגונים ציבוריים שאישרה הממשלה לענין חוק זה.
רציפות שירותו של שוטר
פיסקאות (1) ו־(2) לסעיף 3 לא יחולו על שוטר, אולם רציפות בשירותו אין רואים כנפסקת מחמת העדרו משירות לרגל חופשה או מנוחה שניתנה לפי כללי השירות במשטרה.
מועד המעבר, המשכורת הקובעת ורשימת הדירוגים הבסיסית [תיקון: תשע״ב]
(א)
ההגדרה ”מועד המעבר“ שבסעיף 8 תיקרא, למעט לעניין חישוב תוספות ההפרשים לפי סעיף 9א(ח) המובא בסעיף 71א2, כך:
””מועד המעבר“ – יום ח׳ באייר התשע״ב (30 באפריל 2012)“.
(ב)
ההגדרה ”משכורת קובעת“ שבסעיף 8 תיקרא כאילו בסופה נאמר:
"(4)
על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), פלוני שתכוף לפני פרישתו מהשירות היה לו מינוי לתפקיד שצמודה לו דרגה העולה על דרגתו, והמינוי היה לתקופה העולה על שישה חודשים, תחושב משכורתו הקובעת, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה הצמודה לאותו תפקיד ולא על פי דרגתו;
(5)
על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), שולמה לאחר יום ח׳ באייר התשע״ב (30 באפריל 2012), תוספת שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ונכרת לאחר המועד האמור על משכורתו של שוטר, בעד התקופה שלפני המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו".
(ג)
ההגדרה ”רשימת הדירוגים הבסיסית“ שבסעיף 8 תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילה ”שבחלק“ נאמר ”שבחלק ב׳ לתוספת השלישית“.
עדכון המשכורת הקובעת [תיקון: תשע״ב, תשע״ד]
(א)
סעיף 9 ייקרא כאילו אחרי סעיף קטן (א1) נאמר:
”(א2) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), לגבי מי שערב פרישתו משירות דורג בדירוג הרופאים ופרש משירות לפני יום ח׳ בשבט התשע״ב (1 בפברואר 2012), ושיעור הניכוי, בעד קצבת חודש ינואר 2013 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) בעד שנת 2012; לעניין זה, ”שיעור הניכוי“ – לפי פסקה (3) להגדרה ”שיעור הניכוי“ שבסעיף 9א המובא בסעיף 71א2.“
(ב)
ההגדרה ”המדד הקודם“ שבסעיף 9(ב) תיקרא כאילו בכל מקום, במקום ”ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008)“ נאמר ”כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011)“ ובמקום ”חודש דצמבר 2008“ נאמר ”חודש דצמבר 2011“.
(ג)
ההגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב) תיקרא כך:
"”העדכון הנוסף“, לגבי שוטר פלוני – עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו שוטר או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:
(1)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק א׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;
(2)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג׳ באב התש״ע (14 ביולי 2010) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ה׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו;
(3)
לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק י׳ לתוספת שלישית א׳, בהתאם למועד פרישתו."
תוספות לקצבה [תיקון: תשע״ב, תשע״ד]
סעיף 9א ייקרא כאילו נאמר בו:
"(א)
בסעיף זה –
”המדד השנתי“, לשנה מסוימת – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;
”מוקבל לנושא משרה שיפוטית“ – מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;
”קצבת הבסיס“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
(2)
לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1), בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
(3)
לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
(4)
לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
”שיעור הניכוי“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – שיעור של 2.25%;
(2)
לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית – שיעור של 8.5%;
(3)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים –
(א)
אם פרש עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) יהיה שיעור הניכוי לפי התקופות והשיעורים כלהלן:
(1)
לגבי קצבת חודש אוגוסט 2011 עד חודש ינואר 2012 – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש אוגוסט 2011 בקצבה המגיעה לו בעד חודש יולי 2011, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא יובאו בחשבון תוספת ביגוד ותוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי להן;
(2)
לגבי קצבת חודש פברואר 2012 ואילך – הסך הכולל של השיעור האמור בפסקה (1) והשיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, והפחתת 1 מהמנה האמורה; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;
(ב)
אם פרש מיום א׳ באב התשע״א (1 באוגוסט 2011) עד יום ז׳ בשבט התשע״ב (31 בינואר 2012) – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;
”השיעור הקובע“ – (נמחקה).
(ב)
מי שפרש משירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, בחלק א׳ בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת שחיקה).
(ג)
מי שפרש משירות לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בפרק זה – תוספת בשל המדד לשנת 2008):
(1)
לגבי מי שפרש לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו בחלק ב׳ בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;
(2)
לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 – בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות.
(ד)
מי שפרש משירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט הדירוגים המפורטים בפרטים (3), (4) ו־(6) לרשימה, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).
(ה)
מי שפרש משירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור מקצבת הבסיס השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, או לשיעור כמפורט בפסקה (4), והכל בהתאם למועד פרישתו (בפרק זה – תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011):
(1)
לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – ההפרש שבין מכפלת המדד השנתי לשנת 2009 במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
(2)
לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
(3)
לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 – ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, במדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
(4)
לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2011 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, ואולם לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש כאמור עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – ההפרש שבין השיעור האמור לבין שיעור הניכוי, ובלבד שהוא הפרש חיובי.
(ו)
על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ־5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2012 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.
(ז)
על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), הסכום הכולל של כל התוספות המגיעות לפי אותם סעיפים קטנים למי שפרש משירות או לכל שאיריו בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 (בסעיף קטן זה – הסכום החודשי הכולל) ישולם בהתאם להוראות אלה:
(1)
במועד תשלום הקצבה שבעדה משולם הסכום החודשי הכולל, ישולם הסכום האמור או 940 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
(2)
עלה הסכום החודשי הכולל על סכום של 940 שקלים חדשים, ישולם ההפרש שביניהם, בתשלומים כמפורט להלן, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2012:
(א)
במועד תשלום הקצבה בעד חודש פברואר 2014 ישולם מההפרש סכום השווה למחצית ההפרש או ליתרת ההפרש שאינה עולה על 300 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם;
(ב)
יתרת ההפרש, ככל שתיוותר, תשולם במועד תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים 2015 ו־2016, כך שבכל שנה ישולמו 50% מיתרת ההפרש.
(ח)
מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין:
(1)
לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה – תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2011 אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה בחלק א׳ שבתוספת הרביעית;
(2)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 – תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות;
(3)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר – תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011 אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות;
(4)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ואולם לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור, בעד קצבת חודש מרס 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010, סכום השווה ל־0.61% מקצבת הבסיס:
(א)
לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
(ב)
לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
(5)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום כאמור הוא סכום חיובי, ואולם לגבי מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או בדירוג הרופאים, יופחת מהסכום האמור סכום השווה לשיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור סכום השווה ל־4.51% מקצבת הבסיס:
(א)
לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
(ב)
לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
(ג)
לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.
(ט)
התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:
(1)
סכום השווה ל־50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2014 עד 2018, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש אפריל 2012;
(2)
סכום השווה ל־52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2014 עד 2018, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.
(י)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו־(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד־פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית של 0.64%.
(יא)
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי סעיף 28, ויחולו עליו הוראות אותו סעיף לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה."
דין תוספות לקצבה [תיקון: תשע״ב]
סעיף 9ב ייקרא כאילו –
(1)
האמור בו מסומן ”(א)“ ובו, במקום ”ו־62(ב)“ נאמר ”62(ב) ו־78“;
(2)
אחרי סעיף קטן (א) בא:
"(ב)
לעניין סעיף קטן (א) –
(1)
תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז) או (ט) של סעיף 9א, המובא בסעיף 71א2, יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין סעיפים 31 ו־37, כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;
(2)
תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיף קטן (ז) של סעיף 9א, המובא בסעיף 71א2, יראו אותן לעניין סעיפים 31 ו־37 כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף אם שולמו, כולן או חלקן, לפי הוראות אותו סעיף קטן, לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור.".
יציאה לקצבה מרצון [תיקון: תשל״ו, תשס״ד]
סעיף 17 ייקרא כאילו בסופו בא:
”(4) אם הוא שוטר – לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש־עשרה שנה במשטרה, ואם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר והמפקח הכללי של המשטרה הסכים לפרישתו“.
יציאה מוקדמת [תיקון: תשל״ז־3]
בחירתו של שוטר לפי סעיף 17א תהא מותנית בהסכמת המפקח הכללי של המשטרה לסיום שירותו.
יציאה לקצבה לפי הוראה [תיקון: תשס״ד]
סעיף 18 לא יחול על שוטר, אולם שוטר ששירת עשר שנים לפחות, רשאי המפקח הכללי של המשטרה להורות על יציאתו לקצבה, אם הגיע השוטר לגיל הפרישה לשוטר.
תוצאות השעייה
(א)
פיסקאות (5) ו־(6) לסעיף 10 ייקראו כאילו במקום ”לפי חוק המשמעת“ בא ”לפי כל חוק הדן בהשעיית שוטרים מהשירות“.
(ב)
פסקה (6) לסעיף 10 תיקרא כאילו במקום ”בית הדין למשמעת שהוקם לפי החוק האמור (להלן – בית הדין למשמעת)“ ו-”בית הדין“ בא ”המפקח הכללי של המשטרה“.
חישוב המשכורת הקובעת במשרה חלקית
סעיף 12(א) ייקרא כאילו במקום פרטים (א) ו־(ב) שבפסקה (4) בא:
"(א)
חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה – אם נסתיים השירות מסיבת מוות או אם פוטר העובד מסיבת מצב בריאות לקוי;
(ב)
עשר שנות השירות האחרונה שלפני הפרישה – אם העובד יצא לקצבה לאחר שוועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אינו מסוגל לעבוד בשירות המדינה".
שלילת גמלה בגלל עבירה [תיקון: תשל״ג־5, תשס״ד]
(א)
סעיף 15 ייקרא כאילו במקום פיסקאות (2) עד (4) בא:
”(2) מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי וכן מי שפוטר מסיבה אחרת לאחר עשר שנות שירות כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א׳ בתוספת השניה, או יותר ולא נשללה ממנו זכות לגמלה לפי החלטה של המפקח הכללי של המשטרה“.
(ב)
המפקח הכללי של המשטרה לא יתן החלטה כאמור בסעיף 15(2) אלא באישור שר המשטרה ואם פוטר השוטר לרגל עבירה, לרבות עבירה משמעתית, שעבר בתקופת שירותו, ובנסיבות הענין יש בעבירה משום קלון או משום פגיעה חמורה בחובותיו כשוטר.
מענק נוסף לקצבה [תיקון: תשל״ו, תשל״ז־3, תשנ״ו, תשס״ד]
סעיף 22 ייקרא כאילו נאמר בו:
"(א)
שוטר שפוטר מהשירות והוא זכאי עקב פיטוריו לקצבה לפי חוק זה, וכן שוטר שהמפקח הכללי של המשטרה הורה על יציאתו לקצבה לפי סעיף 73, ישולם לו, נוסף על הקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית.
(ב)
פוטר שוטר בנסיבות שבהן ניתן היה לשלול ממנו את זכותו לגמלה מכוח סעיף 76(ב), אך לא השתמשו בסמכות זו, רשאי המפקח הכללי של המשטרה, באישור שר המשטרה, להחליט שלא ישולם לו המענק לפי סעיף זה, כולו או מקצתו.
(ג)
שוטר שיצא לקצבה בנסיבות המתוארות בסעיף 17(4), ישולם לו נוסף לקצבה מענק, באחוזים כאמור להלן מהסכום השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו או למשכורתו השנתית, הכל לפי הקטן יותר:
(1)
עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשנה או יותר אך לא ביותר משנתיים – 15%;
(2)
עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשנתיים או יותר אך לא ביותר משלוש שנים – 30%;
(3)
עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשלוש שנים או יותר אך לא ביותר מארבע שנים – 50%;
(4)
עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בארבע שנים או יותר אך לא ביותר מחמש שנים – 75%;
(5)
עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר בחמש שנים או יותר – 100%.
(ד)
שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש־עשרה שנה במשטרה, ובזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:
(1)
הקצבה על פי סעיף 26;
(2)
הקצבה על פי סעיף 28 שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקצבה ביום פטירתו, בתוספת המענק על פי סעיף קטן (ג) לסעיף זה שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.
(ה)
שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת חמש עשרה שנים לפחות במשטרה, הזכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים, הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:
(1)
קצבה לפי סעיף 78(ג);
(2)
הקצבה לפי סעיף 78(ט) שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקצבה ביום פטירתו ובחר בקצבה לפי סעיף 78(ב)(1) בתוספת אחוז מהמענק על פי סעיף קטן (א) בשיעורים הבאים:
(א)
אם בזמן פטירתו טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיה שיעור המענק באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו, כמפורט להלן:
עשרים ואחת שנות שירות – 15%;
עשרים ושתיים שנות שירות – 30%;
עשרים ושלוש שנות שירות – 50%;
עשרים וארבע שנות שירות – 75%;
עשרים וחמש שנות שירות ויותר – 100%.
(ב)
אם בזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיו שאיריו זכאים ל־100% מהמענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.
(ו)
השאיר הנפטר אחריו יותר מבן־זוג אחד, או שבן הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד, או שהתלויים אינם סמוכים כך, או נחלקו הדעות בין השאירים בדבר הבחירה, תיעשה הבחירה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) בידי הממונה, ואם לפי בחירה זו יגיע גם מענק, יחלק אותו הממונה בין השאירים, הכל בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם.
(ז)
לא השאיר שוטר כאמור בסעיף קטן (ד) אחריו שאירים, יהיו יורשיו זכאים למענק לפי סעיף קטן (ג) שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו".
[תיקון: תשס״ט, תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ו־3]
(בוטל).
קצבה בנוסף לתגמולים [תיקון: תשל״ג־5, תשל״ז־3, תשנ״ב־4, תשנ״ו]
(א)
בסעיף זה –
”תגמולים לפי חוק הנכים“, ”תגמולים לפי חוק משפחות החיילים“ – תגמולים כאמור המגיעים לשוטר או לשאיריו, הכל לפי הענין, מכוח חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט״ו–1955;
”השיעור הקיצוני“, לצורך חישוב שיעור הקצבה על פי סעיף זה – כמשמעותו בסעיף 30(ב); ואולם אם כלולה בחשבון, בתקופת שירותו, תקופת שירות חובה, ייתוסף לו השיעור המגיע בשל תקופת שירות החובה כהגדרתו בסעיף 79א(ב), אף אם לא שירת במשטרה עשר שנים לפחות כאמור בסעיף 79א(א).
(ב)
פוטר שוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים שלקה בה באותו שירות ושדרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי חוק הנכים, הברירה בידו, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור בסעיפים 15 ו־34, לבחור באחת מאלה, ולא ייגרע בכך מזכויותיו האחרות לפי חוק הנכים:
(1)
קצבה על פי סעיף 20(א) וכן מלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו על פי חוק הנכים;
(2)
קצבה של 25% ממשכורתו הקובעת ומלוא התגמולים המגיעים לו על פי חוק הנכים, ובלבד שקצבתו של שוטר כאמור שדרגת נכותו היא 60% או יותר, ביחד עם התגמולים המגיעים לו על פי חוק הנכים, לא יפחתו מ־50% ממשכורתו הקובעת.
(ב1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), זכאי לקצבה אשר לפני יום כ״א באדר ב׳ התשכ״ה (25 במרס 1965) בחר בקצבה לפי סעיף 17(ב) לחוק שירות המדינה (גימלאות), התשט״ו–1955, תשולם לו קצבה לפי סעיף 20(ב) וכן 25% מהתגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים אם חישוב זה יותר נוח לו.
(ג)
נפטר שוטר בזמן שירותו, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים, יהיו שאיריו זכאים, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור בסעיפים 26 ו־34, לקצבה כמפורט להלן:
(1)
בן זוג כל עוד לא נישא, ויתומים כל עוד לא הגיעו לגיל 21, או מי שהגיע לגיל 21 אך אין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל את עצמו, זכאים לקצבה על פי סעיף 26;
(2)
כל עוד בן־הזוג או היתומים זכאים לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים, תנוכה מקצבתם מחצית התגמולים או מחצית הקצבה, לפי הסכום הקטן ביניהם;
(3)
היה סך כל הקיצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר בצירוף התגמולים המגיעים להם עולה על משכורתו הקובעת של הנפטר – ינוכה הסכום העודף מקצבתם;
(4)
נישא בן־זוגו של שוטר הזכאי לקצבה לפי סעיף זה – ינוכה מקצבת כל יתום של אותו שוטר, כל עוד אינו עומד ברשות עצמו, שליש קצבתו או מחצית התגמולים לפי חוק משפחות החיילים, הכל לפי הסכום הקטן יותר, על אף האמור בפסקה (2);
(5)
תלויים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם זכאים לקצבה של עשרה אחוזים מהמשכורת הקובעת של הנפטר לכל תלוי.
(6)
על אף הוראות סעיף 36, בן זוג שאין עמו יתום תשולם לו קצבת שאירים החל בהגיעו לגיל 35;
(7)
בן זוג שאין עמו יתום וטרם הגיע לגיל 35 יהיה זכאי למענק שסכומו הוא כסכום הקצבה שלה היה זכאי כפול שלושים; אולם אם הגיע בן הזוג, במות הנפטר, לגיל 32 וששה חודשים יהיה זכאי למענק בגובה מכפלת הקצבה במספר החודשים שנותרו עד שיגיע לגיל 35.
(ד)
בחישוב התגמולים לענין פסקה (3) לסעיף קטן (ג) לא יובאו בחשבון –
(1)
בזכאי לתגמול לפי סעיף 9(ב) לחוק משפחות החיילים – ההפרש בין אותו התגמול לבין התגמול לפי סעיף 9(א) לאותו חוק;
(2)
בזכאי לתגמול לפי סעיף 11 לחוק משפחות החיילים – ההפרש בין אותו תגמול לבין התגמול לפי סעיף 10 לאותו חוק שהיה מגיע לאותו זכאי;
(3)
(ה)
בכל אחד מן המקרים המנויים להלן ישולמו לשאיריו של שוטר שנפטר, במקום הקיצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיפים קטנים (ג) עד (ה), קיצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם ובכפוף לאמור בסעיף קטן (ו); ואלה המקרים:
(1)
סך כל הקיצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר עולה על השיעור הקיצוני;
(2)
השיעור הקיצוני בצירוף התגמולים המגיעים לפי סעיף זה עולה על 90% ממשכורתו הקובעת של הנפטר והסכום העודף נוכה מקצבתם של השאירים בהתאם לסעיף זה;
(3)
הנפטר השאיר אחריו יותר מבן־זוג אחד, או יתומים מיותר מבן־זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד.
(ו)
שיעור הקצבה שיקבע הממונה לשאיר פלוני לפי סעיף קטן (ה) לא יעלה על שיעור הקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף קטן (ה), וסך כל הקיצבאות שיקבע הממונה כאמור לא יעלה על השיעור הקיצוני או על סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף קטן (ה), הכל לפי הסכום הקטן יותר.
(ז)
קצבה לשאיר לפי סעיף זה תשולם כל עוד לא חדל השאיר להיות זכאי לתגמולים.
(ח)
אין רואים קצבה לפי סעיף זה כהכנסה לענין סעיפים 10 ו־22 לחוק משפחות החיילים.
(ט)
נפטר זכאי לקצבה לפי סעיף קטן (ב) ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים ובחרו בתגמולים כאמור, יחולו הוראות אלה:
(1)
ישולם להם, על אף האמור בסעיף 34, חלק מהקצבה לפי סעיף 28 שהיו זכאים לה לולא בחירתם, בשיעור שהוא מחצית אם בחר הנפטר בזכויות לפי סעיף קטן (ב)(2), ורבע אם בחר בזכויות לפי סעיף קטן (ב)(1) או אם חל עליו סעיף קטן (ב1);
(2)
היה סך כל הקיצבאות המגיעות לשאירים בצירוף התגמולים המגיעים להם עולה על 90% מהמשכורת הקובעת של הנפטר – ינוכה העודף מקצבתם;
(3)
על השאירים יחול סעיף קטן (ה); אולם בכל מקום שמדובר שם בשיעורים שנקבעו בסעיף קטן (ג), יבואו במקומם השיעורים שנקבעו בסעיף קטן זה.
(י)
המיר אדם את זכותו לתגמולים לפי סעיף 30 לחוק משפחות החיילים, רואים אותו, לענין זכותו לקצבה לפי סעיף זה, כאילו זכאי הוא לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים במשך תקופה שיחסה לחודש ימים כיחס הסכום שבו הומרה הזכות לתגמולים לתגמולו החודשי של האדם בשעת ההמרה.
קצבה ומשכורת [תיקון: תשל״ו־3, תשל״ז־3, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ו־3]
סעיף 35 ייקרא כך:
(1)
במקום סעיף קטן (א) יבוא:
”(א) זכאי לקצבת פרישה שהוא שוטר, שחזר לשירות במשטרה או החל לשרת בשירות בתי הסוהר, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, הכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.“;
(2)
(נמחקה);
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(5)
(נמחקה);
גמלה ופיצויי פרישה [תיקון: תשמ״א־2, תשס״ד]
בסעיף 39, סעיפים קטנים (ו) ו־(ז) ייקראו כאילו במקום ”לגיל 60“ בא ”לגיל הפרישה לשוטר“.
דחיית התחלה של תשלום הקצבה [תיקון: תשל״ו, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשס״ד]
סעיף 46 ייקרא כאילו בסופו בא:
”(ד) עובד שיצא לקצבה לפי סעיף 17(4) לפני שהגיע לגיל הפרישה לשוטר, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל הפרישה לשוטר; אולם אם קבעה הוועדה הרפואית כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי־כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי־כשרו האמור“.
הכרה בשירות בטחוני [תיקון: תשל״ו]
(א)
בסעיף זה, ”שירות בטחוני“ –
(1)
שירות פעיל בצבא אחת ממעצמות הברית כמשמעותן בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש״י–1950, בתקופה שתחילתה ביום י״ז באלול תרצ״ט (1 בספטמבר 1939) וסופה ביום ו׳ בתשרי תש״ז (1 באוקטובר 1946);
(2)
שירות מלא ביחידותיו המגוייסות של ארגון ההגנה בארץ־ישראל;
(3)
שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ־ישראל למען עצמאות ישראל;
(4)
שירות פעיל כשוטר של ממשלת ארץ־ישראל;
(5)
שירות מלא בנוטרות ממשלת ארץ־ישראל.
(ב)
מי שנתקבל לשירות במשטרת ישראל לפני י״א באייר תשי״ח (1 במאי 1958) ושירת בה, בתפקיד שהכיר בו המפקח הכללי של המשטרה כתפקיד משטרתי, חמש שנים לפחות, יוסיפו על תקופת שירותו במדינה לענין חוק זה את תקופת שירותו הבטחוני, ובלבד שהגיש בקשה להכיר בשירותו הבטחוני, בליווי הוכחות בכתב, למפקח הכללי של המשטרה או למי שמינה לכך, עד למועד שנקבע לכך בתקנות.
דין שירות חובה [תיקון: תשל״ז־3, תשל״ט, תשמ״ז, תשנ״ח, תשס״ג]
(א)
מי שהצטרף לשירות המשטרה עד יום ה׳ בטבת תשס״א (31 בדצמבר 2000), ופרש מהשירות כשוטר, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, אם שירת במשטרה עשר שנים לפחות.
(ב)
בסעיף זה, ”שירות חובה“ – שירות בצבא־הגנה לישראל שלא על פי התחייבות לשירות קבע ושלא לפי הפרק הרביעי לחוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב] ו”שירות קבע“ – שירות בצבא־הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע.
(ג)
סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום א׳ בניסן התשל״ו (1 באפריל 1976); ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל־1 בחודש שלאחר פרסומו.
קצבה מוגדלת [תיקון: תשל״ו]
מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף 79א והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור בסעיף 20(א), קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.
סייג להגבלה מחמת בריאות או גיל [תיקון: תשל״ז־3, תשס״ד]
(א)
סעיף 94(א) ייקרא כאילו נאמר בו, במקום הסיפה שלאחר המלים ”על אף המותנה“ – ”אם הגיע לגיל הפרישה לשוטר אחרי עשר שנות שירות, וכן יחול חוק זה על שאיריו, על אף המותנה, אם נפטר אחרי עשר שנות שירות“.
(ב)
קבלה לשירות לפי סעיף 94, אין קבלה כשוטר מוסף זמני במשמע.
(ג)
סעיף 95 ייקרא כאילו במקום ”בגיל 50“ בא ”בגיל 45“ ובמקום ”טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בתוספת השניה“ בא ”טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר“.
תחולה לגבי סוהרים [תיקון: תשע״ב, תשע״ד]
הוראות סעיפים 70 עד 80 יחולו על כל סוהר, בשינויים ותיקונים אלה:
(1)
בכל מקום שמדובר ב”שוטר“ קרי ”סוהר“, ומקום שמדובר ב”שוטר מוסף זמני“ קרי ”סוהר מוסף זמני“;
(2)
בכל מקום שמדובר ב”משטרה“ או ב”משטרת ישראל“ קרי ”שירות בתי הסוהר“;
(3)
בכל מקום שמדובר ב”מפקח הכללי של המשטרה“ קרי ”נציב בתי הסוהר“;
(4)
בכל מקום שמדובר ב”תפקיד משטרתי“ קרי ”תפקיד פעיל כסוהר“;
(5)
(5א)
ההגדרה ”רשימת הדירוגים הבסיסית“ שבסעיף 8 תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילה ”שבחלק“ נאמר ”שבחלק ג׳ לתוספת השלישית“;
(6)
הסיפה לסעיף 76(ב) המתחילה במלים ”והוא נידון עליה למאסר של שלושה חדשים לפחות“ לא תחול.
(7)
בסעיף 78א(1), בסעיף קטן (א) המובא בו, במקום הרישה עד המילים ”בשירות בתי הסוהר“ יבוא ”זכאי לקצבת פרישה שהוא סוהר, שחזר לשירות בשירות בתי הסוהר או החל לשרת במשטרה“.
הגדרות [תיקון: תשל״ג־5]
”ארגון ציבורי“ – (נמחקה);
”מוסד מוכר“ – מוסד או ארגון שהממשלה אישרה אותו כמוסד מוכר לענין פרק זה, באשר תפקידיו, כולם או מקצתם, הפכו לשירות משירותי המדינה, ולרבות חלק מגוף כאמור;
”שירות צבאי“ – שירות כמשמעותו בחוק הנכים, למעט שירות חלקי כמשמעותו בחוק החיילים המשוחררים.
דין עבודה במוסד מוכר
(א)
אדם שפרש ממוסד מוכר ועבר לשירות המדינה, תיחשב עבודתו באותו מוסד כשירות לענין חוק זה ותקופת עבודתו במוסד תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת עבודתו בשירות המדינה, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
(ב)
אדם שפרש מעבודתו במוסד מוכר וחזר לעבוד בו או במוסד מוכר אחר תצורף, לענין סעיף קטן (א), תקופת עבודתו הקודמת לתקופת עבודתו החוזרת, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
דין שירותו הצבאי של העובר ממוסד מוכר לשירות המדינה
(א)
אדם שפרש ממוסד מוכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוכר לענין סעיף 83, ובין פרישתו מהמוסד המוכר לבין תחילת עבודתו בשירות המדינה חלה הפסקה עקב שירות צבאי – ייחשב אותו חלק מתקופת השירות הצבאי שלפני יום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948) כתקופת עבודה במוסד המוכר, ואילו לגבי אותו חלק מתקופת השירות הצבאי החל מיום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948) יחולו הוראות אלה:
(1)
קיבל העובד מהמוסד המוכר משכורת – תחושב התקופה שבעדה קיבל משכורת כתקופת עבודה במוסד המוכר;
(2)
לא קיבל משכורת כאמור – תחושב התקופה כשירות המדינה.
(ב)
אדם שפרש ממוסד מוכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוכר לענין סעיף 83 ואחרי שעבר חלה הפסקה בשירותו במדינה עקב שירות צבאי, ותקופת עבודתו במוסד המוכר בצירוף שירותו במדינה לפני הפסקתו על ידי השירות הצבאי היתה ששה חדשים או יותר, רואים לענין חוק זה את תקופת שירותו הצבאי האמור כתקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים; הוראה זו לא תחול על שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע אלא אם קדמה לו ללא הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחייבות כאמור ותקופת שירות הקבע בין על פי התחייבות אחת בין על פי התחייבויות רצופות אחדות לא עלתה על שנתיים.
העברה מסוג שירות למשנהו [תיקון: תשל״ג־5]
(א)
מי שהיה בשירות מטעם המדינה בתפקיד שחוק זה לא חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד שחוק זה חל עליו ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת שירותו כעובד, בהתחשב עם כל תשלום או זכות שרכש לרגל פרישתו משירותו הקודם, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; במידה שצורפה תקופת שירותו הקודם – בטלה זכותו לקצבה שלא מכוח חוק זה.
(ב)
מי שהיה בשירות מטעם המדינה שחוק זה אינו חל עליו (להלן בסעיף זה – שירות קודם), ובזמן שירותו האמור שילם אוצר המדינה בעדו תשלומים לקרן פנסיה או קרן תגמולים (להלן – בסעיף זה – הקרן), ועבר ללא הפסקה לשרת את המדינה כעובד בשירות שחוק זה חל עליו, על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
אם התקשר שר האוצר עם הקרן בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של אדם העובר כאמור, לרבות השירות הקודם, תבוא בחשבון, כולה או מקצתה, לענין זכויותיו לגימלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו – יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע;
(2)
לא התקשר שר האוצר בהסכם כאמור בפסקה (1) – ייחשב שירותו הקודם של העובד שלא חלה בו הפסקה כשירות לענין חוק זה, ותקופת השירות האמור תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, ובלבד שכל זכויותיו של העובד בקרן המתייחסות לתקופת שירותו הקודם הועברו לאוצר המדינה במועד שנקבע בתקנות;
(3)
סעיף 3 יחול, בשינויים המחוייבים, לענין הפסקת הרציפות בין השירות שחוק זה אינו חל עליו ובין השירות שחוק זה חל עליו, וכן לענין הפסקת הרציפות של תקופת השירות הקודם כאמור בפסקה (2).
(ג)
עבר אדם לשרת את המדינה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לפני כ״ח בתשרי תשכ״ח (1 בנובמבר 1967) ולא חל עליו הסכם כאמור בסעיף קטן (ב), הרי על אף האמור בסעיף קטן (ב) ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, הכל בתנאים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
(ד)
מי שהיה בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, הרי אם שר האוצר התקשר עם קרן שהעובד קשור בה או המשרתת עובדים בתפקיד כאמור, בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של העובד בשירות שחוק זה חל עליו, כולה או מקצתה, תבוא בחשבון לענין זכויות לגימלאות או לתשלומים כיוצאים באלה, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו – יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
הסכם עם מעסיק [תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2]
(א)
שר האוצר רשאי להתקשר עם מעסיק בהסכם – כללי או מיוחד לאדם ששמו נקוב בהסכם – שלפיו תקופת עבודתו, כולה או מקצתה, של העובר משירות המדינה לעבודה אצל המעסיק או להיפך, תבוא בחשבון לענין זכויות לגימלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן המעסיק שלא לפי חוק זה, וכן מקצתן מזו ומקצתן מזה, הכל לפי תנאים שיראו לקבוע בהסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
(ב)
לענין סעיף קטן (א) דין הסכם כאמור עם קרן פנסיה או עם קרן תגמולים, שעובדי המעסיק קשורים בה או המשרתת את עובדי המעסיק – כדין הסכם עם המעסיק.
(ג)
בסעיף זה, ”תקופת עבודה“ – תקופת שירות בשירות המדינה או תקופת עבודה אצל מעסיק אחר.
זכויות העובד על פי הסכם [תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2]
(א)
הסכם לפי סעיפים 85 או 86, דינו, לענין זכויותיו של האדם שההסכם חל עליו ושל שאיריו, כדין הסכם שאף הם צד בו, ודין גימלאות המגיעות לאדם לפי ההסכם מאוצר המדינה – כדין גימלאות לפי חוק זה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) – אדם שפרש משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לעבוד אצל מעסיק אחר, או בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, ואותה פרישה מהווה עילה לתשלום גמלה לפי חוק זה על השירות שממנו פרש, יהא זכאי לגמלה זו בלבד; אולם –
(1)
אם העובד הודיע לממונה בכתב, תוך התקופה שנקבעה בהסכם הכללי, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי אותו הסכם, יהא זכאי רק לזכויות אלה;
(2)
אם הביא נציב השירות את ההסכם לידיעת העובד בדרך שנקבעה בתקנות, יהיה העובד זכאי לזכויותיו לפי ההסכם בלבד, זולת אם הודיע לממונה, תוך הזמן ובדרך שנקבעו בתקנות, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי חוק זה ולא לפי ההסכם.
תנאי הסכם מיוחד [תיקון: תשל״ג־5]
לא יתקשר שר האוצר בהסכם מיוחד לפי סעיפים 85 או 86 אלא בהסכמת העובד שההסכם חל עליו, והוא יקבע בתקנות את התנאים שבהם מותר להתקשר בהסכמים כאמור, ובלבד שלא יתנה על הסכמת העובד.
אצילת סמכויות [תיקון: תשל״ג־5]
שר האוצר רשאי לאצול מסמכויותיו להתקשר בהסכם מיוחד לפי סעיפים 85 או 86, או בהסכם לפי סעיף 92.
המלצת ועדת השירות [תיקון: תשל״ג־5]
הסכם כללי לפי סעיפים 85 או 86 טעון המלצת ועדת השירות ויפורסם ברשומות.
הקנית זכויות לגמלה שלא על פי הסכם [תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2]
עבר אדם מעבודה אצל מעסיק אחר לשירות המדינה ולא חל על העברתו זו הסכם לפי סעיף 86, יהא מותר, לענין זכויותיו וזכויות שאיריו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, להביא בחשבון את תקופת עבודתו של אותו אדם במקום עבודתו הקודם, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
הסכם עם העובד הפורש [תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2]
עבר אדם משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו לעבודה אצל מעסיק אחר או לתפקיד בשירות המדינה שחוק זה אינו חל עליו, ולא חל על העברתו הסכם לפי סעיפים 85 או 86, רשאי שר האוצר להתקשר אתו בהסכם שלפיו ישולמו לו או לשאיריו גימלאות בעד תקופת שירותו במדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלומי העובד לאוצר המדינה ותחולה למפרע.
איסור גימלאות כפל [תיקון: תשל״ג־5, תשע״ד־2]
על אף האמור בסעיפים 85 עד 92 לא יהא אדם זכאי לגמלה בקשר לתקופה אחת, גם מן המדינה לפי חוק זה וגם מן המעסיק האחר או מן המדינה שלא לפי חוק זה, והברירה בידו.
עובד שנתקבל בהגבלה מחמת מצב בריאותו [תיקון: תשל״ג־4, תשע״ד־2]
(א)
עובד אשר הוועדה הרפואית, או רופא בשירות המדינה ששר הבריאות מינהו לכך, קבעו בשעת קבלתו לשירות או לאחר מכן, אך לא יאוחר משנה מיום קבלתו לשירות, כי ביום קבלתו לשירות היה מצב בריאותו לקוי, ובגלל זה הותנה כי שירותו לא ישא זכות לגימלאות (להלן – הגבלת זכות הגמלה) – יחול חוק זה עליו, על אף המותנה, אם שירת חמש־עשרה שנה, יהא גילו אשר יהא, או אם הגיע לגיל 60 אחרי עשר שנות שירות; וכן יחול חוק זה על שאיריו, על אף המותנה, אם נפטר אחרי עשר שנות שירות.
(ב)
”קבלה לשירות“, לענין סעיף זה – למעט קבלה על פי הרשאת העסקה לפי סעיף 38 לחוק המינויים.
(ג)
קביעת ועדה רפואית או רופא לפי סעיף זה, כי מצב בריאותו של עובד לקוי, יכול שתהא כללית או לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד; היתה הקביעה לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד, לא תותנה הגבלת זכות הגמלה של העובד אלא למקרה של פרישה עקב הליקוי או הפגם האמור.
עובד שנתקבל בהסתייגות מחמת גיל [תיקון: תשס״ד]
עובד שבשעת קבלתו לשירות הוא בגיל 50 או למעלה מזה יהא מותר להתנות בעת קבלתו לשירות כי שירותו לא ישא זכות לגימלאות; אולם עובד שבשעת קבלתו לשירות טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בתוספת השניה ושירת עשר שנים לפחות, יחול חוק זה עליו ועל שאיריו על אף המותנה.
קביעת נכות
(א)
בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם המתקבל לשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה – קביעתם של ועדה רפואית או של רופא בשירות המדינה, שנעשתה בשעת קבלתו של אותו אדם לשירות או תוך שנה לאחר יום קבלתו לשירות, כמשמעותה בסעיף 94.
(ב)
בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם הפורש מהשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה – קביעתה של ועדה רפואית, לרבות הוועדה הרפואית לעררים, שנעשתה סמוך לפני הפרישה או לאחר מכן.
ערר לוועדה הרפואית לעררים
הרואה את עצמו נפגע על־ידי החלטת ועדה רפואית, למעט החלטה לפי סעיף 94, רשאי לערור עליה בפני הוועדה הרפואית לעררים בתנאים ובדרך שקבע שר האוצר בתקנות, ומותר לקבוע בתקנות אלה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, את התנאים שבהם רשאית הוועדה הרפואית לעררים לחייב את העורר בהוצאות הערר.
בדיקה רפואית של נכים [תיקון: תשל״ז־3]
(א)
מי שדרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו רשאים הוא או הממונה לדרוש שייבדק שנית על־ידי הוועדה הרפואית לשם קביעת דרגת נכותו מחדש, אם עברו לפחות ששה חדשים מיום שנקבעה דרגת נכותו לאחרונה.
(ב)
בבואה לקבוע דרגת נכות מחדש, לא תביא הוועדה הרפואית בחשבון אלא את הנכות הנובעת מהפגיעה או מהפגיעות שבגללן נקבעה לנבדק לראשונה דרגת נכות לפי חוק זה.
צמצום וביטול של התניות
כדי להסיר ספק נאמר בזה שהתניה ששירותו של אדם פלוני לא ישא זכותו לגימלאות ניתנת לצמצום או לביטול על־ידי מי שהתנה אותה ובדרך שהתנה.
הגדלת תקופת השירות בתנאים מסויימים [תיקון: תשל״ו]
(א)
עובד המועסק בתנאי עבודה שקבעה הממשלה בתנאים מיוחדים לענין סעיף זה, רשאי נציב השירות להורות בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה, כי לצורך קביעת זכויותיו של אותו עובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, ובשיעור שקבעה הממשלה.
(ב)
לגבי עובד שסעיף קטן (א) אינו חל עליו רשאי נציב השירות להורות, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה באישור ועדת העבודה של הכנסת, כי לצורך קביעת זכויותיו של העובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, בשיעור שקבעה הממשלה.
שירות בבריגדה היהודית ובצבא הבריטי [תיקון: תשל״ג, תשל״ה־2]
מי שבתקופה שבין י״ז באלול התרצ״ט (1 בספטמבר 1939) לבין ו׳ בתשרי תש״ז (1 באוקטובר 1946) התגייס בארץ־ישראל לשירות פעיל בבריגדה היהודית או ביחידה אחרת שבצבא הבריטי על פי קריאת המוסדות הלאומיים בארץ־ישראל ייווספו על תקופת שירותו ארבע חמישיות מתקופת שירותו הפעיל בתקופה האמורה, כאילו היו תקופות שירות, ובלבד שהגיש לנציב השירות בקשה להכיר בשירות פעיל זה, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות.
שירות בטחוני אחר לפני הקמת המדינה [תיקון: תשל״ה]
מי שהתגייס בארץ־ישראל לפני יום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) לשירות פעיל ומלא בנוטרות של ממשלת ארץ־ישראל או ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ־ישראל למען עצמאות ישראל, אף אם שירותו הוא ביחידה זו או מקצתו היה בחוץ לארץ, ייווספו על תקופת שירותו ארבע חמישיות מתקופת שירותו הפעיל והמלא כאמור כאילו היתה תקופת שירות, ובלבד שהגיש לנציב השירות, במועדים ובדרך שנקבעו בתקנות, בקשה להכיר בשירות פעיל ומלא זה.
דין החלטה של נציב השירות
לענין סעיפים 43 ו־44 יהיה דין החלטת נציב השירות לפי חוק זה כדין החלטת הממונה, וכל האמור בסעיפים אלה לגבי הממונה ייקרא, במקרה זה, כאילו המדובר הוא בנציב השירות.
אצילת סמכויות [תיקון: תשע״א, תשע״ד־3]
(א)
הממונה רשאי, באישור שר האוצר, לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט סמכויותיו לפי סעיפים 30(א), 44, 48, 49(ב), 50, 51, 60(ב), 61 ו־62.
(ב)
נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות לאצול מסמכויותיו לפי סעיפים 10(4), 11(4), 63טז(ב) ו־66(ב) וכן לפי סעיף 18 לגבי עובדים שהגיעו לגיל 65.
הוראות ועדת השירות ונציב השירות לאחר משא ומתן עם העובדים
(א)
כל כלל, תנאי או הוראה כללית אחרת הנקבעים לפי חוק זה על ידי נציב השירות או ועדת השירות ייקבעו אחרי משא ומתן עם נציגות עובדי המדינה ועם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה.
(ב)
נתגלעו חילוקי דעות בין ועדת השירות או נציב השירות ובין נציגות עובדי המדינה בענין שסעיף קטן (א) חל עליו, רשאית נציגות עובדי המדינה להביא את השאלה שבמחלוקת בפני ועדת תיווך.
(ג)
ועדת התיווך תהיה של שלושה חברים שיתמנו על ידי שר העבודה; חבר אחד יתמנה לפי המלצת ועדת השירות, חבר שני לפי המלצת נציגות עובדי המדינה והחבר השלישי ישמש כיושב ראש; עובד המדינה לא יתמנה כחבר ועדת התיווך.
הוראות הממשלה ושר האוצר לפי המלצת ועדת השירות לאחר משא ומתן עם העובדים
כל כלל, תנאי או הוראה אחרת שנקבעים לפי חוק זה על ידי הממשלה או על ידי שר האוצר, בין בתקנות ובין בדרך אחרת, ייקבעו לפי המלצת ועדת השירות; ועל מתן המלצה לכלל, לתנאי או להוראה כללית אחרת יחולו חובת המשא ומתן וזכות התיווך כאמור בסעיף 103.
גמלאות לעובדי תאגידים [תיקון: תשס״ד, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ד־4, תשע״ו]
(א)
בכל מקום שנקבע בחוק כי תנאי עבודתם של עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה, יהיו הרשויות הפועלות לפי חוק זה מוסמכות לפעול גם לגבי עובדי התאגיד, כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב השירות לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד תאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004 אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד.
(ב)
הגמלאות לעובדי התאגיד ישולמו מקופת התאגיד.
(ג)
על אף האמור בכל דין או הסכם החל ביום כינון הרשות תשולם לגמלאי איגוד לכבאות, ולגמלאי רשות מקומית, מאוצר המדינה, קצבה שלה הוא זכאי בהתאם להוראות הסדר פנסיה תקציבית קיים, אשר יחולו עליה הוראות חוק זה, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה.
(ג1)
על אף האמור בסעיף 24(ב) לחוק רשות השידור, התשכ״ה–1965 כנוסחו ערב ביטולו בסעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014 (בסעיף קטן זה – חוק רשות השידור), הוראות סעיף 9(א1) לא יחולו על עובדי רשות השידור שפרשו משירותם, שחוק זה חל לגביהם מכוח סעיף 24 לחוק רשות השידור, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, והכול במועד שקבע ובשינויים שקבע.
(ג2)
על אף האמור בכל דין או הסכם, מיום ביטולו של חוק רשות השידור, התשכ״ה–1965, בסעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014, תשולם לגמלאי רשות השידור, מאוצר המדינה, קצבה שלה הם זכאים לפי הסדר פנסיה תקציבית, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה; לעניין זה –
”גמלאי רשות השידור“ – מי שפרש לקצבה מרשות השידור וזכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית;
”הסדר פנסיה תקציבית“ – הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מרשות השידור מדי חודש בחודשו באופן רציף, מרשות השידור לפי חוק זה או לפי הסכם במשך כל חייו, ולאחר מותו – לשאירו, והכול בכפוף להוראות מגבילות כהגדרתן בסעיף 107ג.
(ד)
בסעיף זה –
”גמלאי איגוד לכבאות“ – מי שפרש לקצבה מאיגוד ערים לכבאות לפני יום כינון הרשות, והיה זכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים מקופת האיגוד;
”גמלאי רשות מקומית“ – מי שפרש לקצבה מרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות, לפני יום כינון הרשות, ערב פרישתו הועסק במחלקה האמורה והיה זכאי לקבלת קצבה לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים מקופת הרשות המקומית;
”הסדר פנסיה תקציבית קיים“ – כהגדרתו בסעיף 107ג(ב), ולעניין אופן חישוב המשכורת הקובעת תחול פסקה (2) להגדרה ”תוספת קבועה“ כאמור בסעיף 107ג(א)(1);
”יום כינון הרשות“ ו”רשות מקומית שיש לה מחלקת כבאות“ – כהגדרתם בסעיפים 2 ו־97 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012, בהתאמה.
עונשין
(א)
מי שמסר במזיד לאדם המחליט בענין זכויותיו לפי חוק זה ידיעה כוזבת באותו ענין, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות.
(ב)
מי שגרם במרמה, או ביודעין על ידי העלמת פרטים שיש להם חשיבות לענין, למתן גמלה או להגדלתה, בין לידיו
(ג)
ובין לידי הזולת, דינו – מאסר שנה או קנס 1,000 לירות.
אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חיקוק אחר.
[תיקון: תשס״ד־2]
אי־תחולה
(א)
הוראות חוק זה לא יחולו –
(1)
על עובד המדינה אשר הזכויות הקשורות במותו או ביציאתו לקצבה נקבעות בחיקוק אחר;
(2)
על עובד המדינה המועסק כדין על פי חוזה יחידי, אם כך נקבע באותו חוזה ובמידה שנקבע;
(3)
על עובד בשירות, במפעל או במוסד אשר ערב כ׳ באב תשט״ו (8 באוגוסט 1955) שילם אוצר המדינה בעד עובדיהם תשלומים לקרן פנסיה או לקרן תגמולים, כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת בהחלטה שפורסמה ברשומות.
(ב)
הממשלה תחליט לפי פסקה (3) לסעיף קטן (א), לאחר התייעצות בועדת העבודה של הכנסת; עובד שהחלטה לפי אותה פסקה חלה עליו, יחול לגביו חוק זה כתום 30 יום מיום פרסום ההחלטה.
עובד חדש [תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ה־2]
(א)
הוראות חוק זה לא יחולו על מי שהתמנה לפי חוק המינויים ביום הקובע החל לגביו או לאחריו (להלן – עובד חדש).
(ב)
עובד חדש יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה, בתנאים שייקבעו בהסכם הקיבוצי החל עליו; לא חל על עובד חדש הסכם קיבוצי, יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה בתנאים שייקבעו בחוזה העבודה החל עליו; לא חל עליו הסכם או חוזה כאמור, יבוטח העובד באותם תנאים שבהם מבוטחים רוב העובדים החדשים בקופת גמל לקצבה על פי בחירתו.
(ג)
(1)
שר האוצר יקבע את היום הקובע בהודעה ברשומות, ובלבד שהיום הקובע יהיה בתוך תקופה של 6 חודשים שתחילתה ביום י״ז באדר התשס״ב (1 במרס 2002).
(2)
(א)
שר האוצר רשאי לקבוע יום קובע שונה לסוגי עובדים שונים.
(ב)
על אף הוראות פסקת משנה (א), לגבי עובדים במקום עבודה מהמפורטים בתוספת הראשונה, יקבע שר האוצר, בהתאם להוראות פסקה (1), יום קובע אחיד לכלל העובדים באותו מקום עבודה (בסעיף זה – יום קובע אחיד); ואולם רשאים הצדדים להסכם קיבוצי להסכים ביניהם לגבי סוג עובדים במקום עבודה מהמפורטים בתוספת הראשונה, כי לא יחול עליו התנאי בדבר יום קובע אחיד; הוסכם כאמור, יהיה היום הקובע שיקבע שר האוצר לגבי אותו סוג עובדים בתוך תקופה של שני חודשים שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר היום שבו הודיעו על כך לשר האוצר, ובלבד שבכל מקרה יהיה היום הקובע בתוך התקופה האמורה בפסקה (1);
(3)
הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על עובדים שתנאי עבודתם על פי כל דין הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה.
(ד)
בסעיף זה, ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005.
סייג לתחולת סעיף 107א [תיקון: תשס״ב, תשע״ד־2]
על אף הוראות סעיף 107א, הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מאלה:
(1)
מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי תקנה 1(5) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש״ך–1960, או לפי תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה), התשכ״ב–1962, או לפי תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת), התשכ״ד–1963, ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי לפי סעיף 17 לחוק המינויים (להלן – כתב מינוי) ביום הקובע או לאחריו, ובלבד שמועד תחילת מינויו קדם ליום הקובע;
(2)
מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים להלן, ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו:
(א)
כתב הרשאה שניתן לפי סעיף 37 לחוק המינויים;
(ב)
הרשאה להעסקה לשעה שניתנה בכתב לפי סעיף 38 לחוק המינויים;
(ג)
הרשאה להעסקה שניתנה בכתב לפי סעיף 39א לחוק המינויים;
(3)
מי שערב היום הקובע לעובדים מסוגו היה מועסק אצל מעסיק ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי סעיף 86, והוראות הסכם זה חלו לגביו ביום הקובע כאמור, ואשר נתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו;
(4)
מי שנתמנה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו וערב היום הקובע היה שוטר או סוהר, ובלבד שאותו אדם לא יצא לקצבה עקב שירותו במשטרה או בשרות בתי הסוהר, לפי הענין, ושלא היתה הפסקה בין שירותו במשטרה או בשירות בתי הסוהר לבין תחילת שירותו בשירות המדינה בתפקיד שלו התמנה בכתב מינוי;
(5)
עובד שירותי הביטחון כהגדרתו בסעיף 63א.
עובד איגוד כבאות או רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות [תיקון: תשע״ב־2]
(א)
על אף הוראות סעיף 107א והאמור בכל דין או הסכם, הוראות חוק זה יחולו על עובד כבאות בפנסיה תקציבית שהתמנה לפי חוק המינויים ביום כינון הרשות (בסעיף זה – עובד קיים), בשינויים אלה:
(1)
ההגדרה ”תוספת קבועה“ לעניין פרק ב׳ תיקרא כך:
"”תוספת קבועה“ – תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד המתקיים בה אחד משני אלה:
(1)
תוספת שהוכרה על ידי הממשלה כתוספת קבועה לעניין חוק זה;
(2)
תוספת שהיתה נכללת במשכורתו הקובעת של עובד לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים, אילו המשיך לעבוד באיגוד ערים לכבאות או במחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית עד למועד פרישתו משירות, והכל בכפוף להוראות מגבילות;";
(2)
תקופות עבודתו של עובד קיים באיגוד ערים לכבאות או ברשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות שאלמלא הוראות חוק רשות הכבאות וההצלה היו נושאות זכות לגמלאות לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים, יראו אותן כתקופת שירות לעניין חוק זה, ולא יחולו לגבי תקופות העבודה האמורות הוראות הסדר הפנסיה התקציבית הקיים.
(ב)
בסעיף זה –
”הסדר פנסיה תקציבית קיים“ – הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מאיגוד ערים לכבאות או מרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת האיגוד או הרשות המקומית, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – לשאירו, והכל בכפוף להוראות מגבילות;
”הוראות מגבילות“ – כל אחת מאלה:
(1)
(2)
(3)
(4)
”חוק רשות הכבאות וההצלה“ – חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012;
”יום כינון הרשות“, ”עובד עובר“ ו”רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות“ – כהגדרתם בסעיפים 2 ו־97 לחוק רשות הכבאות וההצלה;
”עובד כבאות בפנסיה תקציבית“ – עובד עובר, שהסדר הפנסיה החל לגביו ערב יום כינון הרשות הוא הסדר פנסיה תקציבית קיים.
אי תחולה על יחידות מסויימות
קבעה הממשלה, על פי סעיף 4 לחוק המינויים, שעל שירות, מפעל או יחיד של עובדיהם או על סוג של עובדיהם לא יחולו הוראות חוק המינויים או מקצתן, רשאית היא, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה ברשומות, לקבוע כי על אותם עובדים לא יחול חוק זה או כל חלק ממנו, אולם כל עוד לא עשתה כן יהיה דינם של עובדים אלה, לענין חוק כזה, כדין עובדי המדינה לכל דבר.
הסכם לביטוח מיוחד [תיקון: תשס״ב, תשס״ה־2]
(א)
ביטוח זכויות פנסיה של עובד המדינה בשל רכיבי משכורת שאינם חלק מהמשכורת הקובעת, כהגדרתה בסעיף 8, מקצתם או כולם, בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005, ייעשה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה אחר, שיאושרו על ידי שר האוצר.
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי ליצור לעובד או לאדם אחר שהוראות חוק זה חלות עליו מכוח חוק או הסכם אף אחת מזכויות אלה:
(1)
זכות לגמלאות בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א);
(2)
זכות לביטוח זכויות פנסיה בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א), בלי שנעשה לגביו הסכם קיבוצי או חוזה עבודה כאמור בסעיף קטן (א).
[תיקון: תשס״ד־2]
הגדרות [תיקון: תשס״ד־2]
”המועד הקובע“ – יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003);
”סוהר חדש“ – מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971, לרבות סוהר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע, ולמעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים שבסעיף 108ח;
”עובד שירותי הביטחון“ ו”שירותי הביטחון“ – כהגדרתם בסעיף 63א;
”עובד חדש בשירותי הביטחון“ – עובד המדינה בשירותי הביטחון, שהתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים אחרי המועד הקובע, למעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים שבסעיף 108ח;
”עובד ביטחון חדש“ – סוהר חדש, שוטר חדש ועובד חדש בשירותי הביטחון;
”קופת ביטוח“ – קופת גמל לקצבה, שהיא קופת ביטוח כהגדרתה בתקנות קופות הגמל;
”קופת גמל לקצבה“, ”קרן ותיקה“, ”קרן חדשה מקיפה“ ו”קרן חדשה כללית“ – כהגדרתן בתקנות קופות הגמל;
”קרן חדשה“ – קרן חדשה מקיפה וקרן חדשה כללית;
”קרן פנסיה“ – קרן ותיקה או קרן חדשה;
”שוטר חדש“ – מי שנמנה עם חיל המשטרה, לרבות שוטר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע, למעט מי שנתקיימו בו אחד התנאים שבסעיף 108ח;
עובד ביטחון חדש [תיקון: תשס״ד־2]
הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון חדש, ואולם –
(1)
הוראות סעיפים 63ז עד 63יב יחולו על עובד חדש בשירותי הביטחון, אלא אם כן נקבעו הוראות אחרות בענינים האמורים באותם סעיפים בתקנות לפי סעיף 108ז;
(2)
יחולו עליו הוראות סימן זה.
ביטוח לעובד ביטחון חדש [תיקון: תשס״ד־2]
עובד ביטחון חדש יהיה מבוטח בקרן פנסיה או בקופת ביטוח או בשתיהן, בהתאם להוראות סימן זה.
הפרשות לקרן פנסיה [תיקון: תשס״ד־2]
(א)
בשל משכורתו של עובד ביטחון חדש ישולמו, מדי חודש, החל בחודש ינואר 2004, לקרן פנסיה או לקופת ביטוח כאמור בסעיף קטן (ב) סכומים כמפורט להלן:
(1)
מאוצר המדינה – סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמשלמת המדינה לקופת גמל לקצבה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בסעיף 107א שלא חל עליו הסכם או חוזה;
(2)
ממשכורתו של עובד הביטחון החדש – סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמנוכה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בפסקה (1), או שיעור גבוה יותר עד לתקרה הקבועה על פי דין אם ביקש זאת עובד הביטחון החדש.
(ב)
קרן הפנסיה או קופת הביטוח, שהסכומים האמורים בסעיף קטן (א) ישולמו לה תהיה –
(1)
לגבי עובד ביטחון חדש הרשאי להיות מבוטח בקרן ותיקה על פי דין – קרן ותיקה כאמור אם ביקש זאת העובד, ואם לא ביקש, זאת – קרן פנסיה או קופת ביטוח כאמור בפסקה (2);
(2)
לגבי עובד ביטחון חדש שפסקה (1) אינה חלה עליו – קרן חדשה או קופת ביטוח, ובלבד ששיעורי ההפרשה מאוצר המדינה לא יעלו על האמור בסעיף קטן (א)(1).
(ג)
בסעיף זה –
”המשכורת המבוטחת“ –
(1)
לגבי שוטר חדש וסוהר חדש – הרכיבים המשולמים לשוטר החדש או לסוהר החדש, שהיו מובאים בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת לשוטר או לסוהר שחוק זה חל עליהם, בתוספת רכיבים שקבעה הממשלה;
(2)
לגבי עובד חדש בשירותי הביטחון – רכיבים המשולמים לעובד החדש בשירותי הביטחון שקבעה הממשלה;
”משכורת קובעת“ – כהגדרתה בסעיף 8.
קביעת קרן הפנסיה או תכנית הביטוח של עובד הביטחון החדש [תיקון: תשס״ד־2]
(א)
קרן הפנסיה או תכנית הביטוח כאמור בסעיף 108ה(ב)(2) תיקבע בידי עובד הביטחון החדש על פי שיקול דעתו הבלעדי.
(ב)
לא יאוחר מ־30 ימים לפני תחילת עבודתו, תימסר לעובד הביטחון החדש הודעה שתכלול את כל האמור להלן:
(1)
זכותו לבחור בקרן חדשה או בקופת ביטוח לפי שיקול דעתו;
(2)
פרטים על האפשרויות הפנסיוניות השונות העומדות לפניו, ובכלל זה פרטים על קרן הפנסיה או קופת הביטוח שנבחרו כאמור בסעיף קטן (ג);
(3)
ההוראות שיחולו עליו אם לא יבחר קרן פנסיה או קופת ביטוח, כאמור בסעיף קטן (ג).
(ג)
משרד ראש הממשלה או המשרד לביטחון הפנים, לפי הענין, בהסכמת שר האוצר, יקבעו קרן פנסיה או קופת ביטוח שבה יהיו מבוטחים –
(1)
עובד ביטחון חדש שבחר להיות מבוטח בה;
(2)
עובד ביטחון חדש שלא בחר בקרן או בקופת ביטוח, אחרות, עד למועד תחילת התשלומים בשל משכורתו כאמור בסעיף 108ה.
תקנות [תיקון: תשס״ד־2]
שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע, בשים לב לצרכים המיוחדים של המשטרה, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוראות בענינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של עובדי ביטחון חדשים, לרבות לענין תשלום גמלאות לעובד ביטחון חדש שפרש לגמלאות לפני גיל הפרישה כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004; תקנות כאמור לענין עובדים חדשים בשירות הביטחון ייקבעו בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים – בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
סייג לתחולת סימן זה [תיקון: תשס״ד־2, תשס״ח, תשע״ד־2]
על אף הוראות סימן זה, הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (6), ולא יראו כל אחד מהם כסוהר חדש, כעובד חדש בשירותי הביטחון או כשוטר חדש, לפי הענין:
(1)
עובד שירותי הביטחון שבמועד הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף 107ב(2), ונתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים לאחר המועד הקובע;
(2)
עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי סעיף 40 לחוק המינויים ונתמנה לשירות המדינה לפי החוק האמור לאחר המועד הקובע, ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לענין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
(2א)
עובד שירות הביטחון הכללי שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי סעיף 40 לחוק המינויים והתקיים בו אחד מאלה:
(1)
נתמנה לשירות המדינה לפי החוק האמור לאחר המועד הקובע;
(2)
עבר להיות מועסק בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, והכל כפי שקבע ראש הממשלה, באישור ועדת הכנסת לענייני השירות, לפי סעיפים 2(ג) ו־21 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002, ונתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים לאחר המועד הקובע;
ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לעניין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
(3)
עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:
(א)
במועד הקובע הוא היה מועסק אצל מעסיק ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי סעיף 86 (בפסקה זו – המעסיק הקודם), והוראות הסכם זה חלו לגביו במועד הקובע;
(ב)
לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;
(ג)
לא היתה הפסקה בין עבודתו אצל המעסיק הקודם לבין תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;
(ד)
הוא לא יצא לקצבה עקב עבודתו אצל המעסיק הקודם;
(4)
מי שהיה שוטר וחזר להיות שוטר חדש, מי שהיה סוהר וחזר להיות סוהר חדש, או מי שהיה עובד שירותי הביטחון, וחזר להיות עובד חדש בשירותי הביטחון, ובלבד שהוראות חוק זה חלו עליו תקופה של עשר שנים לפחות ולא היתה הפסקה בשירותו לתקופה העולה על שנתיים;
(5)
עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:
(א)
במועד הקובע הוא היה עובד המדינה, שוטר, סוהר או חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע;
(ב)
הוראות חוק זה או הוראות חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985, למעט פרק ד׳1 שבו, לפי הענין, חלו עליו תקופה של ארבעים ושניים חודשים לפחות;
(ג)
לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;
(ד)
לא היתה הפסקה העולה על שישה חודשים בין שירותו כאמור בפסקת משנה (א) לבין המועד שבו החל לשרת כעובד ביטחון חדש; לענין זה יראו גם את המועד שבו החל עובד חדש בשירותי הביטחון לעבוד בחוזה לפי סעיף 40 לחוק המינויים או לעבוד בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כאמור בפסקה (2א)(2), כמועד תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;
(ה)
הוא לא יצא לקצבה עקב שירותו כאמור בפסקת משנה (א);
(6)
עובד ביטחון חדש שהתקיימו בו התנאים המזכים במענק או בקצבה לפי סעיפים 15(2) או (3), 23, 26, 27, 28, 77(ה) או 78, לפני שהותקנו תקנות לפי סעיף 108ז.
הסדרי מעבר לפנסיה צוברת לעובד ביטחון [תיקון: תשס״ד־2]
הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון שנתקיימו בו התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2), ויראו אותו כעובד ביטחון חדש:
(1)
הוא הגיש בקשה להיות עובד ביטחון חדש לפי הוראות סימן זה, ובכלל זה ביקש כי הוראות חוק זה לא יחולו עליו;
(2)
בקשתו אושרה בהתאם לתקנות שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לענין זכאות לרכוש ביטוח פנסיוני בעבור תקופות שירות קודמות למועד הגשת הבקשה וזכאות לתגמול בשל התקופה האמורה; תקנות כאמור ייקבעו, לענין עובדים בשירות הביטחון – בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים – בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
[תיקון: תשס״ד־2]
ביצוע ותקנות [תיקון: תשל״ו, תשל״ו־2, תשל״ח, תשע״ד־3]
(א)
שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובענינים אלה:
(1)
שיטת ההיוון של קצבאות כשזה דרוש לענין סעיפים 22, 26(ב) או 60;
(2)
התנאים שבהם יהיה מותר היוונה של כל קצבה אחרת ושיטת היוונה, לרבות היוון קצבה שאינה משתלמת עדיין למי שזכאי לה בתוקף האמור בסעיף 46(ב);
(3)
הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות על ידי הועדה הרפואית, וכן הדרכים להגשת דרישה לקביעת דרגת נכות מחדש לענין סעיף 98;
(4)
דינים וחשבונות, הצהרות ותעודות שתובע גמלה או מקבלה חייב להגיש לשם מניעת תשלומי יתר ותשלומי כפל;
(5)
סדרי הגשת תביעות לגימלאות;
(6)
מועדים לעשיית כל פעולה לפי חוק זה, לרבות הגשת בקשות על פיו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.
(ב)
תקנות לפי פסקה (2) לסעיף קטן (א) –
(1)
לא יורשה בהן היוון של יותר מעשרים וחמישה אחוזים מהקצבאות;
(2)
ההיוון של קצבת פרישה לא יביא לפיהן, בחישוב קצבת שאיריו של הזכאים לפי סעיף 28(א) רישה, לידי הפחתת קצבת השאירים;
(3)
לא תהוון לפיהן קצבה שתגיע לזכאי כעבור שש שנים ממועד ההיוון;
(4)
לא יורשה בהן היוון של שיעור מהסכום המועבר לבן זוג לשעבר כאמור בסעיף 58א, אלא אם כן ביקש הזכאי לקצבת פרישה להוון את אותו שיעור גם מהחלק מקצבת הפרישה שנותר לו לאחר ההעברה, ובעד אותה תקופה, וניתנה לכך את הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.
שירות מלפני תחילת הנוסח הקודם
בתנאים שנקבעו על־ידי הממשלה מותר לשלם גמלה לרגל פרישתו של עובד אף אם פרש לפני כ׳ באב תשט״ו (8 באוגוסט 1955); לענין קביעת זכות כלשהי לפי חוק זה תבוא בחשבון כל תקופת שירות שחלה לפני היום האמור.
תחילה
תחילתו של נוסח משולב זה ביום כ״ח בתמוז תש״ל (1 באוגוסט 1970).
[תיקון: תשס״ב, תשס״ד]
בתי חולים ממשלתיים;
ממ״ג – מרכז למחקר גרעיני;
רפא״ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה.
[תיקון: תשס״ד]
:
חודש הלידהגיל הזכאות (בשנים)
עד מרס 196440
אפריל עד אוגוסט 196440 ו־4 חודשים
ספטמבר 1964 עד אפריל 196540 ו־8 חודשים
מאי עד דצמבר 196541
ינואר עד אוגוסט 196641 ו־4 חודשים
ספטמבר 1966 עד אפריל 196741 ו־8 חודשים
מאי 1967 ואילך42
:
חודש הלידהגיל הזכאות (בשנים)
עד מרס 194955
אפריל עד אוגוסט 194955 ו־4 חודשים
ספטמבר 1949 עד אפריל 195055 ו־8 חודשים
מאי עד דצמבר 195056
ינואר עד אוגוסט 195156 ו־4 חודשים
ספטמבר 1951 עד אפריל 95256 ו־8 חודשים
מאי 1952 ואילך57
:
חודש הלידהגיל הזכאות (בשנים)
עד מרס 195450
אפריל עד אוגוסט 195450 ו־4 חודשים
ספטמבר 1954 עד אפריל 195550 ו־8 חודשים
מאי עד דצמבר 195551
ינואר עד אוגוסט 195651 ו־4 חודשים
ספטמבר 1956 עד אפריל 195751 ו־8 חודשים
מאי 1957 ואילך52
:
חודש הלידהגיל הזכאות (בשנים)
עד מרס 194757
אפריל עד אוגוסט 194757 ו־4 חודשים
ספטמבר 1947 עד אפריל 194857 ו־8 חודשים
מאי עד דצמבר 194858
ינואר עד אוגוסט 194958 ו־4 חודשים
ספטמבר 1949 עד אפריל 195058 ו־8 חודשים
מאי 1950 ואילך59
[תיקון: תשס״ט, תשע״ב]
(סעיף 8, ההגדרה ”רשימת הדירוגים הבסיסית“)
הדירוג המינהלי;
דירוג המח״ר;
דירוג המהנדסים;
דירוג ההנדסאים והטכנאים;
דירוג העיתונאים בשירות הציבורי;
דירוג המשפטנים (לרבות סניגורים ציבוריים ולמעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
דירוג הפרקליטים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
דירוג הפסיכולוגים;
דירוג הרוקחים;
דירוג הפיזיותרפיסטים;
דירוג המרפאים בעיסוק;
דירוג האחים והאחיות;
דירוג הביוכימאים והמיקרוביולוגים;
דירוג טכנאי הרנטגן;
דירוג הפארה־רפואיים (לרבות קלינאי תקשורת);
דירוג העובדים הסוציאליים;
דירוג מקצ״ט;
דירוג המפקחים הימיים;
דירוג שירות החוץ.
(ההגדרה ”רשימת הדירוגים“ שבסעיף 8, כפי שהוחלה לגבי שוטרים בסעיף 71א(ג))
הדירוג האחיד;
דירוג המח״ר;
דירוג המהנדסים;
דירוג ההנדסאים והטכנאים;
דירוג המח״ר המועדף;
דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
דירוג משטרתי מיוחד;
דירוג מחקר ופיתוח משטרתי;
דירוג הקצינים הטכניים;
דירוג הקצינים המקצועיים.
(ההגדרה ”רשימת הדירוגים“ שבסעיף 8, כפי שהוחלה לגבי סוהרים בסעיף 81(5א))
הדירוג האחיד;
דירוג המח״ר;
דירוג המהנדסים;
דירוג ההנדסאים והטכנאים;
דירוג המח״ר המועדף;
דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
דירוג הרוקחים;
דירוג האחים והאחיות;
דירוג טכנאי הרנטגן;
דירוג שירות בתי הסוהר מיוחד;
דירוג הקצינים הטכניים;
דירוג הקצינים המקצועיים.
[תיקון: תשע״ו־2]
(ההגדרה ”רשימת הדירוגים“ שבסעיף 8, כפי שהוחלה לגבי עובדי שירותי הביטחון בסעיף 63א1)
הדירוג המינהלי;
דירוג המח״ר;
דירוג המח״ר המיוחד;
דירוג המהנדסים;
דירוג ההנדסאים והטכנאים;
דירוג המשפטנים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
דירוג הקצינים הטכניים.
[תיקון: תשע״ד־2]
[תיקון: תשע״ו־2]
(ההגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיפים 9(ב), 63א2(ב)(2) ו־71א1(ג))
[תיקון: תשע״ו־2]
(פסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב), פסקה (1)(א) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 63א2(ב)(2) ופסקה (1) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 71א1(ג))
שיעור העדכון (באחוזים)
חודש הפרישהקצבת חודש ינואר 2011קצבת חודש ינואר 2012קצבת חודש ינואר 2013קצבת חודש יולי 2013
מינואר 2009 עד מרס 2010מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל ב־0.1488000
אפריל 20102.250.128100
מאי 20102.250.273600
יוני 20102.250.419100
יולי 20102.250.564700
אוגוסט 20102.250.710200
ספטמבר 20102.250.855700
אוקטובר 20102.251.001300
נובמבר 20102.251.146800
דצמבר 20102.251.292400
ינואר 201101.437900
פברואר 201101.583400
מרס 201101.71150.01720
אפריל 201101.71150.16030
מאי 201101.71150.30330
יוני 201101.71150.44640
יולי 201101.71150.58950
אוגוסט 201101.71150.73260
ספטמבר 201101.71150.87570
אוקטובר 201101.71151.01880
נובמבר 201101.71151.16190
דצמבר 201101.71151.30490
ינואר 2012001.44800
פברואר 2012001.59110
מרס 2012001.73420
אפריל 2012001.87730
מאי 2012002.02040
יוני 2012002.16350
יולי 2012002.16350.1569
אוגוסט 2012002.16350.3137
ספטמבר 2012002.16350.4706
אוקטובר 2012002.16350.6275
נובמבר 2012002.16350.7843
דצמבר 2012002.16350.9412
מינואר 2013 עד יוני 20130000.9412
(פסקה (3) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב))
שיעור העדכון (באחוזים)
חודש הפרישהקצבת חודש ינואר 2011קצבת חודש אפריל 2011קצבת חודש ינואר 2012קצבת חודש ינואר 2013קצבת חודש יולי 2013
ינואר 20090.35020000
פברואר 20090.61080000
מרס 20090.91670000
אפריל 20091.22290000
מאי 20091.52950000
יוני 20091.83650000
יולי 20092.14370000
אוגוסט 20092.45130000
ספטמבר 20092.75920000
אוקטובר 20093.06750000
נובמבר 20093.37610000
דצמבר 20093.68510000
ינואר 20103.99440000
פברואר 20104.30400000
מרס 20104.61400000
אפריל 20104.92430000
מאי 20105.23490000
יוני 20105.54590000
יולי 20105.85720000
אוגוסט 20106.16890000
ספטמבר 20106.25000.2173000
אוקטובר 20106.25000.5113000
נובמבר 20106.25000.8056000
דצמבר 20106.25001.00000.099200
ינואר 201101.00000.391200
פברואר 201101.00000.683500
מרס 201101.00000.976100
אפריל 2011001.269100
מאי 2011001.562300
יוני 2011001.855900
יולי 2011002.149800
אוגוסט 2011002.444000
ספטמבר 2011002.738500
אוקטובר 2011002.90510.12470
נובמבר 2011002.90510.41150
דצמבר 2011002.90510.6980
ינואר 20120000.98610
פברואר 20120001.27380
מרס 20120001.56190
אפריל 20120001.85020
מאי 20120002.13890
יוני 20120002.42790
יולי 20120002.73380
אוגוסט 20120003.04010
ספטמבר 20120003.33130.0149
אוקטובר 20120003.33130.3120
נובמבר 20120003.33130.6093
דצמבר 20120003.33130.9070
מינואר 2013 עד יוני 201300000.9070
(פסקה (4) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב))
שיעור העדכון (באחוזים)
חודש הפרישהקצבת חודש ינואר 2011קצבת חודש ינואר 2012קצבת חודש ינואר 2013קצבת חודש יולי 2013
מינואר 2009 עד מרס 2010מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל ב־0.2679000
אפריל 20104.05000.226500
מאי 20104.05000.484000
יוני 20104.05000.741400
יולי 20104.05000.998800
אוגוסט 20104.05001.256300
ספטמבר 20104.05001.513700
אוקטובר 20104.05001.771100
נובמבר 20104.05002.028600
דצמבר 20104.05002.286000
ינואר 201102.543400
פברואר 201102.800900
מרס 201103.058300
אפריל 201103.21960.09310
מאי 201103.21960.34250
יוני 201103.21960.59190
יולי 201103.21960.84130
אוגוסט 201103.21961.09070
ספטמבר 201103.21961.34010
אוקטובר 201103.21961.58950
נובמבר 201103.21961.83890
דצמבר 201103.21962.08830
ינואר 2012002.33770
פברואר 2012002.58710
מרס 2012002.83650
אפריל 2012003.08590
מאי 2012003.33530
יוני 2012003.58470
יולי 2012003.58470.1498
אוגוסט 2012003.58470.2996
ספטמבר 2012003.58470.4494
אוקטובר 2012003.58470.5993
נובמבר 2012003.58470.7491
דצמבר 2012003.58470.8989
מינואר 2013 עד יוני 20130000.8989
(פסקה (5) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב))
[תיקון: תשע״ד־3]
שיעור העדכון (באחוזים)
חודש הפרישהקצבת חודש ינואר 2011קצבת חודש ינואר 2012קצבת חודש אפריל 2013קצבת חודש יולי 2013
מינואר 2009 עד מרס 2010מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל ב־0.1488000
אפריל 20102.25000.128100
מאי 20102.25000.273600
יוני 20102.25000.419100
יולי 20102.25000.564700
אוגוסט 20102.25000.710200
ספטמבר 20102.25000.855700
אוקטובר 20102.25001.001300
נובמבר 20102.25001.146800
דצמבר 20102.25001.292400
ינואר 201101.437900
פברואר 201101.583400
מרס 201101.71150.01720
אפריל 201101.71150.16030
מאי 201101.71150.30330
יוני 201101.71150.44640
יולי 201101.71150.58950
אוגוסט 201101.71150.73260
ספטמבר 201101.71150.87570
אוקטובר 201101.71151.01880
נובמבר 201101.71151.16190
דצמבר 201101.71151.30490
ינואר 2012001.44800
פברואר 2012001.59110
מרס 2012001.73420
אפריל 2012001.87730
מאי 2012002.02040
יוני 2012002.16350
יולי 2012002.16350.1569
אוגוסט 2012002.16350.3137
ספטמבר 2012002.16350.4706
אוקטובר 2012002.16350.6275
נובמבר 2012002.16350.7843
דצמבר 2012002.16350.9412
מינואר 2013 עד מרס 2013002.16350.9412
מאפריל 2013 עד יוני 20130000.9412
(פסקה (6) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב) ופסקה (2) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 71א1(ג))
שיעור העדכון (באחוזים)
מועד הפרישהקצבת חודש אוגוסט 2011
מיום ג׳ באב התש״ע (14 ביולי 2010) עד יום ג׳ באלול התש״ע (13 באוגוסט 2010)0.191
מיום ד׳ באלול התש״ע (14 באוגוסט 2010) עד יום ה׳ בתשרי התשע״א (13 בספטמבר 2010)0.382
מיום ו׳ בתשרי התשע״א (14 בספטמבר 2010) עד יום ה׳ בחשון התשע״א (13 באוקטובר 2010)0.573
מיום ו׳ בחשוון התשע״א (14 באוקטובר 2010) עד יום ו׳ בכסלו התשע״א (13 בנובמבר 2010)0.764
מיום ז׳ בכסלו התשע״א (14 בנובמבר 2010) עד יום ו׳ בטבת התשע״א (13 בדצמבר 2010)0.955
מיום ז׳ בטבת התשע״א (14 בדצמבר 2010) עד יום ח׳ בשבט התשע״א (13 בינואר 2011)1.146
מיום ט׳ בשבט התשע״א (14 בינואר 2011) עד יום ט׳ באדר א׳ התשע״א (13 בפברואר 2011)1.337
מיום י׳ באדר א׳ התשע״א (14 בפברואר 2011) עד יום ז׳ באדר ב׳ התשע״א (13 במרס 2011)1.528
מיום ח׳ באדר ב׳ התשע״א (14 במרס 2011) עד יום ט׳ בניסן התשע״א (13 באפריל 2011)1.719
מיום י׳ בניסן התשע״א (14 באפריל 2011) עד יום ט׳ באייר התשע״א (13 במאי 2011)1.910
מיום י׳ באייר התשע״א (14 במאי 2011) עד יום י״א בסיוון התשע״א (13 ביוני 2011)2.101
מיום י״ב בסיוון התשע״א (14 ביוני 2011) עד יום י״א בתמוז התשע״א (13 ביולי 2011)2.292
מיום י״ב בתמוז התשע״א (14 ביולי 2011) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011)2.483
(פסקה (7)(א) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב))
תוספת (סכום בשקלים חדשים)
חודש הפרישהקצבת חודש ינואר 2011קצבת חודש ינואר 2012קצבת חודש ינואר 2013קצבת חודש יולי 2013
ינואר 200920.80000
פברואר 200941.54000
מרס 200962.22000
אפריל 200982.84000
מאי 2009103.40000
יוני 2009123.89000
יולי 2009144.33000
אוגוסט 2009164.71000
ספטמבר 2009185.02000
אוקטובר 2009205.28000
נובמבר 2009225.48000
דצמבר 2009245.61000
ינואר 2010265.69000
פברואר 2010285.71000
מרס 2010305.68000
אפריל 2010325.58000
מאי 2010345.43000
יוני 2010365.22000
יולי 2010384.95000
אוגוסט 2010388.4416.1800
ספטמבר 2010387.8836.3600
אוקטובר 2010387.3256.4800
נובמבר 2010386.7676.5500
דצמבר 2010386.2196.5500
ינואר 20110102.1500
פברואר 20110121.4900
מרס 20110140.7700
אפריל 20110160.0000
מאי 20110179.1700
יוני 20110198.2900
יולי 20110217.3500
אוגוסט 20110236.3600
ספטמבר 20110255.3200
אוקטובר 20110266.297.930
נובמבר 20110265.3527.720
דצמבר 20110264.4147.460
ינואר 20120030.610
פברואר 20120049.300
מרס 20120067.930
אפריל 20120086.520
מאי 201200101.123.93
יוני 201200100.0023.53
יולי 20120098.7543.07
אוגוסט 20120097.5062.55
ספטמבר 20120096.2581.97
אוקטובר 20120095.01101.33
נובמבר 20120093.77120.62
דצמבר 20120092.54139.86
מינואר 2013 עד יוני 201300082.40
(פסקה (7)(ב) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב))
שיעור העדכון (באחוזים)
חודש הפרישהקצבת חודש ינואר 2011קצבת חודש ינואר 2012
ינואר 20090.0440
פברואר 20090.0870
מרס 20090.1310
אפריל 20090.1750
מאי 20090.2180
יוני 20090.2620
יולי 20090.3060
אוגוסט 20090.3500
ספטמבר 20090.3930
אוקטובר 20090.4370
נובמבר 20090.4810
דצמבר 20090.5240
ינואר 20100.5680
פברואר 20100.6120
מרס 20100.6550
אפריל 20100.6990
מאי 20100.7430
יוני 20100.7860
יולי 20100.8300
אוגוסט 20100.8740
ספטמבר 20100.9170
אוקטובר 20100.9610
נובמבר 20101.0050
דצמבר 20101.0490
ינואר 201100.043
פברואר 201100.086
מרס 201100.129
אפריל 201100.172
מאי 201100.215
יוני 201100.258
יולי 201100.301
אוגוסט 201100.345
ספטמבר 201100.388
אוקטובר 201100.431
נובמבר 201100.474
דצמבר 201100.517
(פסקה (8) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב))
מי שערב פרישתו דורג בדירוג המינהלי בדרגה שאינה עולה על דרגה 17+ או בדירוג המח״ר, בדירוג המהנדסים או בדירוג ההנדסאים והטכנאים בדרגה שאינה עולה על דרגה 38+
שיעור העדכון (באחוזים)
חודש הפרישהקצבת חודש אוגוסט 2010קצבת חודש אוגוסט 2011
מינואר 2009 עד יולי 2010מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל ב־0.36840
אוגוסט 201000.234
ספטמבר 201000.467
אוקטובר 201000.701
נובמבר 201000.935
דצמבר 201001.168
ינואר 201101.402
פברואר 201101.636
מרס 201101.869
אפריל 201102.103
מאי 201102.336
יוני 201102.570
יולי 201102.804
מי שערב פרישתו דורג בדירוג המינהלי בדרגה 18 ומעלה או בדירוג המח״ר, בדירוג המהנדסים או בדירוג ההנדסאים והטכנאים בדרגה 39 ומעלה
שיעור העדכון (באחוזים)
חודש הפרישהקצבת חודש אוגוסט 2010קצבת חודש אוגוסט 2011
מינואר 2009 עד יולי 2010מספר החודשים שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד תום החודש שבו חל מועד הפרישה, כשהוא מוכפל ב־0.26310
אוגוסט 201000.238
ספטמבר 201000.48
אוקטובר 201000.71
נובמבר 201000.95
דצמבר 201001.19
ינואר 201101.43
פברואר 201101.67
מרס 201101.90
אפריל 201102.14
מאי 201102.38
יוני 201102.62
יולי 201102.86
(פסקה (9) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב))
דרג מזכיר שני, מזכיר ראשון או יועץ
שיעור העדכון (באחוזים)
חודש הפרישהקצבת חודש ינואר 2011קצבת חודש ינואר 2012קצבת חודש ינואר 2013
ינואר 20090.074900
פברואר 20090.149600
מרס 20090.224000
אפריל 20090.298200
מאי 20090.372200
יוני 20090.446000
יולי 20090.519600
אוגוסט 20090.592900
ספטמבר 20090.666100
אוקטובר 20090.739000
נובמבר 20090.811700
דצמבר 20090.884200
ינואר 20100.956500
פברואר 20101.028600
מרס 20101.100400
אפריל 20101.172100
מאי 20101.243500
יוני 20101.314800
יולי 20101.385800
אוגוסט 20101.456600
ספטמבר 20101.527300
אוקטובר 20101.597700
נובמבר 20101.667900
דצמבר 20101.737900
ינואר 201100.12640
פברואר 201100.25240
מרס 201100.37800
אפריל 201100.50330
מאי 201100.62820
יוני 201100.75280
יולי 201100.87710
אוגוסט 201101.00100
ספטמבר 201101.12450
אוקטובר 201101.24770
נובמבר 201101.37060
דצמבר 201101.49310
ינואר 2012000.1224
פברואר 2012000.2445
מרס 2012000.3663
אפריל 2012000.4877
מאי 2012000.6088
יוני 2012000.7296
יולי 2012000.8499
אוגוסט 2012000.9698
ספטמבר 2012001.0894
אוקטובר 2012001.2086
נובמבר 2012001.3275
דצמבר 2012001.4460
דרג ציר־יועץ, ציר או שגריר
שיעור העדכון (באחוזים)
חודש הפרישהקצבת חודש ינואר 2011קצבת חודש ינואר 2012קצבת חודש ינואר 2013
ינואר 20090.059900
פברואר 20090.119600
מרס 20090.179200
אפריל 20090.238600
מאי 20090.297800
יוני 20090.356800
יולי 20090.415700
אוגוסט 20090.474400
ספטמבר 20090.532900
אוקטובר 20090.591200
נובמבר 20090.649400
דצמבר 20090.707400
ינואר 20100.765200
פברואר 20100.822900
מרס 20100.880300
אפריל 20100.937700
מאי 20100.994800
יוני 20101.051800
יולי 20101.108700
אוגוסט 20101.165300
ספטמבר 20101.221800
אוקטובר 20101.278200
נובמבר 20101.334300
דצמבר 20101.390300
ינואר 201100.15850
פברואר 201100.20260
מרס 201100.30340
אפריל 201100.40400
מאי 201100.50430
יוני 201100.60430
יולי 201100.70400
אוגוסט 201100.80350
ספטמבר 201100.90270
אוקטובר 201101.00160
נובמבר 201101.10020
דצמבר 201101.19850
ינואר 2012000.0986
פברואר 2012000.1968
מרס 2012000.2949
אפריל 2012000.3926
מאי 2012000.4901
יוני 2012000.5873
יולי 2012000.6842
אוגוסט 2012000.7807
ספטמבר 2012000.8770
אוקטובר 2012000.9729
נובמבר 2012001.0686
דצמבר 2012001.1640
[תיקון: תשע״ו־2]
(פסקה (10) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 9(ב), פסקה (1)(ב) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 63א2(ב)(2)
ופסקה (3) להגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 71א1(ג))
שיעור העדכון (באחוזים)
חודש הפרישהקצבת חודש ינואר 2010קצבת חודש ינואר 2011קצבת חודש ינואר 2012קצבת חודש ינואר 2013
מינואר 2009 עד דצמבר 2009מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2009 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל ב־0.0511000
מינואר 2010 עד דצמבר 20100מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2010 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל ב־0.323400
מינואר 2011 עד דצמבר 201100מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2011 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל ב־0.31850
מינואר 2012 עד דצמבר 2012000מספר חודשי השירות שחלפו מתחילת חודש ינואר 2012 עד מועד הפרישה, כשהוא מוכפל ב־0.2166
לעניין חלק זה, בחישוב חודשי השירות יחול האמור בסעיף 10(1).
[תיקון: תשס״ט]
[תיקון: תשע״ו־2]
:
מועד פרישהשיעור תוספת השחיקה באחוזים מקצבת הבסיס
בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש מרס 2009בעד קצבת חודש אפריל 2009 עד קצבת חודש מרס 2010בעד קצבת חודש אפריל 2010 ואילך
עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000)5912
מיום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001) עד יום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001)5911
מיום י״ז בטבת התשס״ב (1 בינואר 2002) עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002)5910
מיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003)599
מיום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004)588
מיום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) עד יום ל׳ בכסלו התשס״ו (31 בדצמבר 2005)588
מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) עד יום י׳ בטבת התשס״ז (31 בדצמבר 2006)566
מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007)555
[תיקון: תשע״ו־2]
:
מועד הפרישהשיעור הניכוי מהמדד לשנת 2008 בנקודות האחוז
עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000)0.6
מיום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001) עד יום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001)0.55
מיום י״ז בטבת התשס״ב (1 בינואר 2002) עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002)0.5
מיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003)0.45
מיום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004)0.4
מיום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) עד יום ל׳ בכסלו התשס״ו (31 בדצמבר 2005)0.35
מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) עד יום י׳ בטבת התשס״ז (31 בדצמבר 2006)0.3
מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007)0.25
לגבי דירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית
מועד פרישהשיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים בעד קצבת חודש דצמבר 2009 ואילך
עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009)5
לגבי דירוג עובדי הוראה
מועד פרישהשיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים בעד קצבת חודש דצמבר 2009 ואילך
עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009)1.95
לגבי דירוג הרופאים
מועד פרישהשיעור תוספת בשל הסכמי שכר באחוזים
בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש מאי 2010בעד קצבת חודש יוני 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010בעד קצבת חודש ינואר 2011 ואילך
עד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009)3.9647.92711.891
מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) עד יום י״ח בסיוון התש״ע (31 במאי 2010)03.8137.625
מיום י״ט בסיוון התש״ע (1 ביוני 2010) עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010)003.672
[תיקון: תשע״א]
:
מועד תחילת שירות ברשותשיעור העדכון (באחוזים)
בחודש ינואר 2012בחודש ינואר 2013בחודש יולי 2013
מיום א׳ באב התשע״א (1 באוגוסט 2011) עד יום א׳ באלול התשע״א (31 באוגוסט 2011)1.71150.73260
מיום ב׳ באלול התשע״א (1 בספטמבר 2011) עד יום ב׳ בתשרי התשע״ב (30 בספטמבר 2011)1.71150.87570
מיום ג׳ בתשרי התשע״ב (1 באוקטובר 2011) עד יום ג׳ בחשוון התשע״ב (31 באוקטובר 2011)1.71150.01880
מיום ד׳ בחשוון התשע״ב (1 בנובמבר 2011) עד יום ד׳ בכסלו התשע״ב (30 בנובמבר 2011)1.71150.16190
מיום ה׳ בכסלו התשע״ב (1 בדצמבר 2011) עד יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012)1.71151.30490
מיום ז׳ בטבת התשע״ב (2 בינואר 2012) עד יום ז׳ בשבט התשע״ב (31 בינואר 2012)01.44800
מיום ח׳ בשבט התשע״ב (1 בפברואר 2012) עד יום ו׳ באדר התשע״ב (29 בפברואר 2012)01.59110
מיום ז׳ באדר התשע״ב (1 במרס 2012) עד יום ח׳ בניסן התשע״ב (31 במרס 2012)01.73420
מיום ט׳ בניסן התשע״ב (1 באפריל 2012) עד יום ח׳ באייר התשע״ב (30 באפריל 2012)01.87730
מיום ט׳ באייר התשע״ב (1 במאי 2012) עד יום י׳ בסיוון התשע״ב (31 במאי 2012)02.02040
מיום י״א בסיוון התשע״ב (1 ביוני 2012) עד יום י׳ בתמוז התשע״ב (30 ביוני 2012)02.16350
מיום י״א בתמוז התשע״ב (1 ביולי 2012) עד יום י״ב באב התשע״ב (31 ביולי 2012)02.16350.157
מיום י״ג באב התשע״ב (1 באוגוסט 2012) עד יום י״ג באלול התשע״ב (31 באוגוסט 2012)02.16350.314
מיום י״ד באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2012) עד יום י״ד בתשרי התשע״ג (30 בספטמבר 2012)02.16350.471
מיום ט״ו בתשרי התשע״ג (1 באוקטובר 2012) עד יום ט״ו בחשוון התשע״ג (31 באוקטובר 2012)02.16350.627
מיום ט״ז בחשוון התשע״ג (1 בנובמבר 2012) עד יום ט״ז בכסלו התשע״ג (30 בנובמבר 2011)02.16350.784
מיום י״ז בכסלו התשע״ג (1 בדצמבר 2012) עד יום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013)02.16350.941
מיום כ׳ בטבת התשע״ג (2 בינואר 2013) עד יום כ״ג בתמוז התשע״ג (1 ביולי 2013)000.941

נקבע בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום ב׳ בניסן התש״ל (8 באפריל 1970).
  • שלמה הלל
    שר המשטרה
    ממלא מקום שר המשפטים
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק פרקליטות ללקוח שנחשד במעשה מגונה כלפי קרובת משפחתו הקטינה אי העמדה לדין בעבירות אלימות במשפחה סגירת תיק פלילי ללקוח בעבירות יבוא סמים באינטרנט - בפעם השניה אי הרשעה ללקוחה בעבירת גניבה למרות היעדר פגיעה קונקרטית בעיסוקה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015