חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק שירות המדינה (משמעת)

חוק שירות המדינה (משמעת)

חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963

תוכן עניינים
1.
הגדרות [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג]
בחוק זה –
”עובד המדינה“ – מי שנתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים, לרבות עובד על פי חוזה מיוחד כאמור בסעיף 40 לחוק המינויים;
”השר“ – השר הממונה על עובד המדינה הנדון, ולרבות ראש הממשלה לענין עובדי המדינה שהוא ממונה עליהם;
”נציב השירות“ – מי שנתמנה נציב שירות המדינה על פי חוק המינויים;
”ועדת השירות“ – ועדת שירות המדינה שנתמנתה לענין חוק המינויים;
”מנהל כללי“ – מי שנתמנה מנהל כללי של משרד על פי חוק המינויים;
”משרד“ – כמשמעותו בחוק המינויים;
”גוף מבוקר“ – רשות מקומית או גוף אחר שחוק זה הוחל על עובדיהם כאמור בסעיף 75;
”יחידת סמך“ – יחידה במשרד שועדת השירות העניקה לה סמכויות מינהליות של משרד, בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה.
2.
בית הדין למשמעת
יוקם בית דין למשמעת של עובדי המדינה, שתפקידו לשפוט על עבירות שהן עבירות משמעת של עובדי המדינה לפי חוק זה או לפי חוק אחר (להלן – בית הדין).
3.
חברי בית הדין [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, תשנ״ד]
(א)
שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר ימנה את חברי בית הדין לתקופה של חמש שנים מתוך רשימות של עובדי המדינה ועובדי גופים מבוקרים, לרבות הזכאים לקצבת פרישה משירות המדינה או לקצבת פרישה משירותי הגופים המבוקרים שטרם מלאו להם שבעים שנים ושטרם חלפו חמש שנים מיום יציאתם לקצבה;
ואלה הן הרשימות:
(1)
רשימת כשירים להתמנות שופטי בית משפט השלום, שערך שר המשפטים (להלן – רשימת המשפטנים);
(2)
רשימה שהגיש נציב השירות (להלן – רשימת נציב השירות);
(3)
רשימה של עובדי המדינה ועובדים של גופים מבוקרים שהגישו הארגונים המייצגים את המספר הגדול ביותר של עובדים אלה (להלן – רשימת ארגוני העובדים);
(4)
(בוטלה).
(ב)
לא הוגשו רשימות הארגון היציג של עובדי המדינה או הארגון היציג של עובדי הגוף המבוקר תוך חדשיים לאחר המצאת דרישה להגישן, יהיה המינוי מתוך כלל ציבור עובדי המדינה או עובדי הגוף המבוקר, הכל לפי הענין, לרבות הזכאים לקצבת פרישה משירות המדינה או לקצבת פרישה מהשירות בגוף המבוקר שטרם מלאו להם שבעים שנים ושטרם חלפו חמש שנים מיום יציאתם לקצבה ורואים אותם כאילו נתמנו מתוך רשימות שהגישו הארגונים היציגים כאמור.
(ג)
שר המשפטים רשאי לקבוע בצו את המספר המינימלי של בני־אדם שייכללו בכל רשימה לפי סעיף זה, ויכול שהמספר יהיה שונה לגבי הרשימות השונות; פחת מספר בני האדם שברשימה פלונית מהמינימום שנקבע לה, והרשאי להגישה לא השלים אותה תוך 60 יום לאחר המצאת דרישה להשלימה, רשאי שר המשפטים להשלים את הרשימה.
(ד)
מותר לחזור ולמנות חבר בית הדין שתמה תקופת כהונתו, זולת חבר שכהונתו נפסקה לפי סעיף 9.
(ה)
חבר בית הדין שהחל לדון בענין פלוני תוך תקופת כהונתו, רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופה זו.
4.
אב בית הדין וממלא מקומו [תיקון: תשנ״ד]
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ימנה את אב בית הדין ואת ממלא מקומו מבין עובדי המדינה הכשירים להתמנות שופטים של בית משפט מחוזי.
5.
פרסומים
המינויים של חברי בית הדין, של אב בית הדין ושל ממלא מקומו יפורסמו ברשומות.
6.
הרכב המותבים של בית הדין [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, תשנ״ד]
(א)
בית הדין ידון במותבים של שלושה שימנה אב בית הדין; בכל מותב יהיה אחד מרשימת המשפטנים, אחד מרשימת נציב השירות ואחד מרשימת ארגוני העובדים, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1)
בכל מותב לא יהיה יותר מחבר אחד שיצא לקיצבה;
(2)
בתובענה המוגשת נגד עובד המדינה יהיה חבר בית הדין מרשימת ארגון העובדים, גם הוא עובד המדינה;
(3)
לא יהיה חבר המותב עובד המשרד או הגוף המבוקר שהנאשם נמנה עם עובדיו;
הממשלה רשאית לקבוע סייגים נוספים להרכב בית הדין הדן נאשם שהוא עובד גוף מבוקר.
(ב)
כשאב בית הדין נמנה עם המותב, יהיה הוא היושב ראש; אין הוא נמנה עמו, אך ממלא מקומו נמנה עם המותב, יהיה הוא היושב ראש ולענין סעיף קטן (א) ייחשבו אב בית הדין וממלא מקומו כנמנים עם רשימת המשפטנים או רשימת נציב השירות, כפי שיצויין בכתב המינוי של חברי המותב; בכל מקרה אחר, חבר המותב מרשימת המשפטנים יהיה היושב ראש.
(ג)
נעדר מישיבה חבר מותב של בית הדין, למעט היושב ראש, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני שני חברי המותב הנותרים, אם הסכים לכך הנאשם, זולת אם החליט יושב ראש המותב לדחות את הדיון.
(ד)
חבר מותב של בית הדין שנפטר או שכהונתו נפסקה או שהועבר מכהונתו או שאב בית הדין קבע, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין זה, כי החבר נעדר לעתים תכופות מישיבות בית הדין או שלא יוכל להמשיך ולהשתתף בישיבות בית הדין, רשאי אב בית הדין למנות למותב חבר אחר במקומו; המותב האחר רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע ההרכב הקודם, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין זה, לנהוג בראיות שגבה ההרכב הקודם כאילו גבה אותן בעצמו, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.
7.
סדרי הדין
סדרי הדין של בית הדין ייקבעו בתקנות על ידי שר המשפטים.
8.
אי תלותם של חברי בית הדין
אין על חבר בית הדין מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין.
9.
הפסקת הכהונה [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, תשנ״ד]
(א)
כהונתו של חבר בית הדין תיפסק באחת מאלה:
(1)
חדל להיות עובד המדינה או עובד גוף מבוקר, שלא מחמת יציאה לקצבה;
(2)
מלאו לו שבעים שנים;
(3)
מלאו חמש שנים מיום יציאתו לקצבה.
(א1)
חבר בית הדין שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, רשאי שר המשפטים, אם לדעתו אין זה ראוי שימשיך בכהונתו כחבר בית הדין, להעבירו מכהונתו בבית הדין, לאחר שנתן לו הזדמנות להביא טענותיו לפניו או לפני מי שהסמיך לכך.
(ב)
מי שכהונתו נפסקה רשאי, באישור אב בית הדין, לסיים את הדיון בענין פלוני שהחל בו לפני הפסקת כהונתו.
[תיקון: תשנ״ד]
(בוטל).
סמכויות בית הדין [תיקון: תשל״ז]
בכפוף לאמור בסעיף 7 יהיו לבית הדין כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968.
התפטרות
חבר בית הדין רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק כתום שלושים יום לאחר הגשת כתב התפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר מזה.
סמכות להעביר מכהונה
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי להעביר חבר בית הדין מכהונתו על יסוד חוות דעת של ועדה רפואית ממונה על ידי ועדת השירות המעידה שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו למלא תפקידו.
תובע
התובע לפני בית הדין יהיה פרקליט המדינה או מי שהוסמך לכך על ידיו או על ידי נציב השירות.
חוקר
נציב השירות ימנה לענין חוק זה חוקרים שיפעלו לפי הוראות התובע; לא נתן התובע לחוקר הוראה לענין פלוני, רשאי נציב השירות לתיתה.
סמכויות חקירה
בענינים שהם בסמכותו של בית הדין יהיו לתובע ולחוקר הסמכויות שאפשר להעניקן לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו־4 לאותה פקודה יחולו על חקירות של התובע או החוקר מכוח סמכויות אלה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
עבירות משמעת [תיקון: תשל״ז]
עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:
(1)
עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;
(2)
לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;
(3)
התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;
(4)
התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;
(5)
השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;
(6)
הורשע על עבירה שיש עמה קלון.
שותפות לעבירת משמעת
עובד המדינה שהיה שותף לעבירת משמעת, באופן שהיה עושה אותו אחראי בפלילים לפי פרק ה׳ לפקודת החוק הפלילי, 1936, אילו היתה העבירה עוון או פשע – אשם אף הוא בעבירת משמעת.
ועדות משמעת [תיקון: תשל״ז]
(א)
יוקמו ועדות משמעת של שלושה עובדי המדינה כל אחת, שמתפקידן לשפוט את עובדי המדינה על עבירות משמעת מן הסוגים שקבע שר המשפטים לענין זה בתקנות, למעט עבירות כאמור בפסקאות (3) עד (6) לסעיף 17.
(ב)
שר המשפטים ימנה את חברי ועדות המשמעת מתוך רשימה שהגיש לו נציב השירות וכן מתוך רשימה שהגיש לו ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה, ואם לא הוגשה תוך חדשיים לאחר קבלת דרישה להגישה – מתוך כלל ציבור עובדי המדינה; סעיף 3(ג) יחול על הרשימות, בשינויים המחוייבים.
(ג)
הקמת ועדות המשמעת ומינוי חבריהן אינם גורעים מסמכותו של בית הדין.
מינוי ועדות משמעת [תיקון: תשל״ז]
(א)
אב בית הדין ימנה את ועדות המשמעת מתוך חברי ועדות המשמעת שנתמנו כאמור בסעיף 19(ב), ויקבע מי יהיה יושב ראש כל ועדה; ואולם אם הגיש רשימה ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה, יהא לפחות חבר אחד בוועדת משמעת עובד המדינה ששמו נכלל באותה רשימה.
(ב)
אב בית הדין רשאי למנות ועדות משמעת לענין פלוני או לכל ענין, ורשאי הוא להגביל את תחום סמכותה של ועדת משמעת למשרדים, ליחידות שבמשרד פלוני, לשטח פלוני של המדינה או של רשות מקומית, או לסוגים מיוחדים של עובדים או עבירות, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
סייג לכשירות [תיקון: תשל״ז]
עובד המשרד שעמו נמנה הנאשם לא יהא חבר בוועדת משמעת שתדון בתלונה שהוגשה על הנאשם.
הגשת תלונה [תיקון: תשל״ז]
נציב השירות או עובד שהשר הממונה על העובד ימנה לכך, רשאים להגיש לועדת משמעת תלונה על עבירת משמעת שהיא בסמכותה, ועובד שהוגשה עליו תלונה כאמור חייב להתייצב לפני הועדה במקום ובמועד שתקבע; תלונה לוועדת משמעת שלא מטעם נציב השירות, תוגש לנציב השירות, והוא יעבירה לוועדת המשמעת שיש לה סמכות בענין הנדון.
סדרי דין בוועדת משמעת [תיקון: תשל״ז]
ועדת המשמעת לא תשפוט עובד ולא תגבה עדות אלא בפניו; בכל הליך של ועדת משמעת תינתן לעובד הנוגע בדבר אפשרות להשמיע טענות, להביא ראיות ולחקור כל עד שהתייצב לפני הוועדה.
סמכויות ועדת משמעת [תיקון: תשל״ז]
בכפוף לאמור בסעיף 30 יהיו לוועדת משמעת כל הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968.
החלטת הוועדה ואמצעי משמעת [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג]
תם הדיון ומצאה ועדת המשמעת, כי העבירה, נושא התלונה, הוכחה ולא הופסקו ההליכים לפי סעיף 27, תנקוט הועדה נגד העובד אחד או אחדים מאמצעים אלה:
(1)
התראה;
(2)
נזיפה;
(3)
הפקעת משכורת בסכום שתקבע הועדה ושלא יעלה על החלק השנים־עשר ממשכורתו החדשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; לענין פסקה זו, ”המשכורת החדשית“ – המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת קצבתו של העובד אילו יצא לקצבה ביום מתן ההחלטה;
(4)
העברתו – בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהמנהל הכללי מינה לכך – למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן, או ללא הגבלה;
(5)
(בוטלה);
(6)
הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה שתקבע ולתקופה שתקבע, ובלבד שלא תעלה על שנה אחת.
הודעה לנציב השירות
העתק החלטת הועדה לפי סעיף 25 יימסר לנציב השירות, לא יאוחר משבוע ימים לאחר שניתנה, והוא רשאי לדרוש שיימסר לו כל חומר הדיונים שקדמו להחלטה.
הפסקת הדיון
ההליכים בועדת משמעת יופסקו באחת מאלה:
(1)
הודעה מנומקת של נציב השירות לועדת המשמעת, על הפסקת ההליכים;
(2)
הגשת תובענה לבית הדין באותו ענין;
(3)
החלטת הועדה, שהעתק ממנה יימסר לנציב השירות, כי חומרת העבירה מחייבת העברת התלונה לבית הדין.
התערבות נציב השירות בהחלטת ועדת המשמעת
(א)
נציב השירות רשאי, לא יאוחר מ־30 יום לאחר שנמסר לו העתק ההחלטה לפי סעיף 26, לעשות אחת מאלה:
(1)
לבקש מבית הדין לבטל את אמצעי המשמעת שהחליטה עליהם ועדת המשמעת, לרבות ההליכים שקדמו לה, וכן להורות על עיכוב הביצוע של אמצעים אלה עד להחלטת בית הדין;
(2)
לערער לפני בית הדין על זיכויו או על חיובו של העובד או על קולת אמצעי המשמעת.
(ב)
ביטל בית הדין אמצעי משמעת שהחליטה עליהם ועדת המשמעת, רשאי הוא להורות לתובע להגיש לו תובענה.
ערעור העובד על החלטת ועדת משמעת [תיקון: תשל״ז]
(א)
עובד הרואה את עצמו נפגע על ידי אמצעי משמעת שהחליטה עליו ועדת המשמעת – למעט אתראה – רשאי לערער לפני בית הדין על חיובו בדין או על חומרת אמצעי המשמעת – לא יאוחר מהיום השלושים לאחר המועד שבו נמסר לו המסמך המכיל את האמצעי או המעיד עליו.
(ב)
אמצעי משמעת שהחליטה עליו ועדת משמעת לא יבוצע אלא לאחר שעברה תקופת הערעור, ואם הוגש ערעור – לא יבוצע אלא לאחר שהחליט בית הדין בערעור.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לעכב ביצועה של החלטה להעביר את העובד מיד למשרה אחרת או למקום עבודה אחר.
ביצוע וסדרי דין
מותר לקבוע בתקנות הוראות בדבר ביצוען של החלטות ועדת משמעת על ידי הרשויות הנוגעות בדבר, ושר המשפטים רשאי לקבוע את סדרי הדין בועדות המשמעת.
סמכות של שר או מנהל כללי [תיקון: תשמ״ג]
(א)
שר או מנהל כללי רשאים, בשל מעשה או מחדל של עובד שיש בהם משום עבירת משמעת, לנקוט כלפי העובד באחת מאלה:
(1)
התראה;
(2)
נזיפה.
(ב)
שר או מנהל כללי לא ינקטו באמצעי כאמור אלא לאחר שניתנה לעובד הזדמנות להביא טענותיו לפניהם או לפני מי שהם הסמיכו לכך.
(ג)
אמצעי כאמור בסעיף זה לא ייחשב כאמצעי משמעת לענין סעיף 62.
קובלנה [תיקון: תשמ״ג]
שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, מנהל כללי וסגנו לעניני מינהל ומנהל יחידת סמך רשאים להגיש לתובע קובלנה על עבירת משמעת שעבר עובד המדינה, הן ביזמתם הם והן על פי תלונה שהוגשה להם.
הגשת תובענה [תיקון: תשנ״ד]
(א)
ראה התובע שיש בקובלנה ובחומר הראיות שלפניו כדי להעמיד את עובד המדינה לדין משמעת, רשאי הוא להגיש לבית הדין תובענה, והוא חייב להגישה אם מי שהסמיך אותו להיות תובע, הורה לו לעשות כן.
(ב)
בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) מותר להאשים בעבירת משמעת אף אם לא צויינה בקובלנה.
אמצעי משמעת על ידי בית הדין [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, תשנ״ד]
בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:
(1)
התראה;
(2)
נזיפה;
(3)
נזיפה חמורה;
(4)
הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
(5)
הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק הששי ממשכורתו החדשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; לענין פסקה זו, ”המשכורת החדשית“ – המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת קצבתו של העובד אילו יצא לקצבה ביום מתן ההחלטה;
(6)
העברתו – בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהמנהל הכללי מינה לכך – למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה;
(7)
פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע;
(8)
פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים ורשאי הוא להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם;
(9)
פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסויימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
(10)
פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
(11)
בצירוף לאמצעי משמעת אחר – פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
השבה [תיקון: תשנ״ד, תשע״ד]
בעת הטלת אמצעי משמעת כאמור בסעיף 34 או בסמוך לאחר מכן, רשאי בית הדין להורות, לאחר ששמע את טענות בעלי הדין לענין זה, כי על הנאשם להחזיר למעסיקו את מה שהשיג על ידי מעשיו נושא התובענה, או את תמורתם, ושהמעסיק זכאי להם, בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד; התמורה תיגבה בדרך ניכוי ממשכורתו, מקיצבתו, או מפיצויי פיטוריו או בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי, בסכום אחד או בשיעורים, הכל כפי שיקבע בית הדין, ובלבד שאם תוגש על ידי המדינה תביעה אזרחית לענין זה, יקוזז ממנה הסכום שבית הדין הורה עליו כאמור.
הוצאות ההגנה
ראה בית הדין שלא היה יסוד להגשת התובענה, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לעובד את הוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית הדין.
מינוי סניגור על ידי אב בית הדין
עובד המדינה רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין על ידי עורך דין, ואם ביקש למנות לו סניגור שלא על מנת לקבל שכר, וראה אב בית הדין שהדבר רצוי לשם עשיית משפט צדק, ימנה לו סניגור, שהסכים עליו העובד, מתוך רשימת מועמדים שנערכה, באישור שר המשפטים, מקרב עובדי המדינה ושאינם עובדי המדינה ובהסכמתם של המועמדים.
נוכחות העובד
בכל הליך לפני בית הדין תינתן לעובד הנוגע בדבר אפשרות להשמיע טענותיו, להביא ראיות, ולחקור כל עד שהתייצב לפני בית הדין.
סירוב להעיד או להגיש מסמך [תיקון: תשל״ז, תשנ״ד]
נדרש אדם על ידי בית הדין להשיב על האזהרה כאמור בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980, או להגיש מסמך וסירב לעשות כן, ללא צידוק המניח את דעתו של בית הדין, ולא נקנס מכוח סעיף 11, רשאי בית משפט השלום שבאזור שיפוטו גר אותו אדם או יושב בית הדין, לצוות על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, שאותו אדם ייעצר לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חודש ימים, עד שיסכים להעיד או להגיש את המסמך כנדרש לפני גמר הדיונים בבית הדין.
ביצוע [תיקון: תשל״ז]
(א)
אמצעי המשמעת שהחליט עליהם בית הדין לא יבוצעו אלא לאחר שנמסר לידי העובד העתק מאושר של ההחלטה, ואם היתה זכות ערעור על ההחלטה – לאחר שעברה תקופת הערעור; הוגש ערעור, לא תבוצע החלטה אלא לאחר שנמסר לעובד העתק מאושר של פסק־הדין בערעור.
(ב)
החליט בית הדין לפטר עובד מהשירות או להעבירו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, רשאי הוא להורות בהחלטתו על ביצוע מיידי אם ראה שחומרת העבירה מצדיקה זאת.
(ג)
מותר לקבוע בתקנות הוראות בדבר ביצוען של החלטות בית הדין על ידי הרשויות הנוגעות בדבר.
פומביות הדיון [תיקון: תשל״ז]
(א)
בית הדין ידון בפומבי.
(ב)
בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין להחליט, מנימוקים שיירשמו בהחלטתו, על עריכת הדיון, כולו או חלק ממנו, בדלתיים סגורות, אם לדעתו הדבר דרוש לשם שמירה על בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, או לשם הגנה על המוסר, על שלומו של קטין או על פעולתו התקינה של שירות המדינה.
(ג)
החליט בית הדין על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.
(ד)
לא יגלה אדם דבר על דיון שהתנהל בבית הדין בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין או במידה שהגילוי דרוש לביצועה של החלטת בית הדין או לביצוע חוק זה.
(ה)
העובר על הוראות סעיף קטן (ד), דינו – מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות.
הרחקת קטינים מבית הדין [תיקון: תשל״ז]
רשאי בית הדין לאסור על קטין להימצא בבית הדין בשעת הדיון ולצוות על הרחקתו.
איסור פרסומים [תיקון: תשל״ז]
(א)
לא יצלם אדם באולם בית הדין ולא יפרסם מה שצולם בו.
(ב)
לא יפרסם אדם בלי רשות בית הדין את שמו של קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנה והוא עד בהליך שבפני בית הדין, או של מתלונן או ניזוק בעבירת משמעת שיש בה משום פגיעה במוסר, ולא את תמונתם, מענם או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהוים.
(ג)
בית הדין רשאי לאסור כל פרסום בדבר הליך בבית הדין במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונה של בעל דין, של עד או של אדם ששמו הוזכר בהליך.
(ד)
לא יפרסם אדם דבר על ענין התלוי ועומד בבית הדין, אם יש בפרסום כדי להשפיע על מהלך הדיון או תוצאותיו; אולם אין איסור זה חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או אירע בישיבה פומבית של בית הדין.
הפרעת הדיונים [תיקון: תשל״ז]
המפריע לדיוני בית הדין לעיני בית הדין או סמוך למקום הדיון, רשאי בית הדין לצוות על יציאתו או הרחקתו.
עונשין [תיקון: תשל״ז]
העובר על הוראות סעיף 41ב, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות.
זילות בית הדין [תיקון: תשנ״ד]
(א)
מי שנתון לשיפוט משמעתי לפי חוק זה, רשאי בית הדין, ביוזמתו או אם נתבקש לכך, ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, להפקיע ממשכורתו סכום שלא יעלה על עשירית ממשכורתו החודשית אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוזמן כדין לבוא לפני בית הדין ולא בא, או עזב ללא רשות בית הדין את מקום הדיון והכל ללא הצדק סביר;
(2)
נדרש להמציא מסמך או מוצג אחר שברשותו ולא המציאו, ללא הצדק סביר;
(3)
נדרש להשיב על האזהרה שלפני מתן עדותו, ולא עשה כן;
(4)
נצטווה על ידי בית הדין לצאת, על פי סעיף 41ג, ולא עשה כן.
(ב)
נאשם שנהג כאמור בפסקה (א)(1) בהיותו מושעה כאמור בסעיף 47, רשאי בית הדין להורות גם על הקטנת משכורתו או הפסקתה.
(ג)
החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנה לערעור כפסק דין בתובענה, וניתנת לביצוע כפסק דין.
פרסום החלטות [תיקון: תשל״ז]
נציב השירות רשאי לפרסם החלטה שהחליט בית הדין בדיון בדלתיים סגורות, אולם לא יפרסם החלטה בדרך שיש בה כדי לזהות את הנשפט אלא בהסכמת בית הדין.
ערעור על החלטת בית הדין [תיקון: תשל״ז, תשמ״ב, תשס״ח]
(א)
פסק הדין של בית הדין בתובענה ניתן לערעור, של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין כדן יחיד, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו.
(ב)
החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים או העברה מיידית למשרה אחרת או למקום עבודה אחר כאמור בסעיף 40(ב), רשאי שופט בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה – להורות על החזרה למשרתו; החליט השופט לעכב הביצוע, רשאי הוא לצוות על השעיית העובד מתפקידו.
(ג)
החליט השופט לבטל החלטה בדבר פיטורי עובד, או בדבר העברתו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, יהיה הביטול, לכל דבר, בר־תוקף למפרע מיום ביצוע הפיטורים או ההעברה.
(ד)
בבואו להכריע בערעור רשאי השופט לעשות אחת מאלה:
(1)
לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין או לבטלו ולתת אחר במקומו, או להחזיר את הדיון עם הוראות לבית הדין;
(2)
לדחות את הערעור;
(3)
ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין היה מוסמך לתתה.
(ה)
השופט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.
(ו)
לענין הערעור, הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק־הדין.
(ז)
אב בית הדין מוסמך למנות לעובד המערער או שברצונו לערער עורך דין לייצגו בהליכי הערעור בנסיבות ובתנאים שבהם הוא רשאי למנות לעובד סניגור לפי סעיף 37.
(ח)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערעור וכן בבקשות לעיכוב ביצוע והחזרה למשרה לפי סעיף זה.
החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה [תיקון: תשס״ה]
שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001, כולן או מקצתן ובהתאמות המתחייבות שקבע, יחולו על הליכים משמעתיים לפי חוק זה.
עובד שאינו מסוגל לעמוד בדין [תיקון: תשמ״ג]
(א)
עובד הטוען כי מחמת מחלה אינו מסוגל לעמוד בדין, רשאי בית הדין לקבוע לו מועד להוכיח טענתו על ידי חוות דעת של רופא ממשלתי או ועדה של רופאים כאמור בסעיף 29(א) לחוק המינויים והדיון יידחה עד למועד האמור; לא הוכיח העובד טענתו כאמור, רשאי בית הדין להמשיך בדיון.
(ב)
מצא בית הדין כאמור שהעובד אינו מסוגל לעמוד בדין מחמת מחלה, יפסיק את הדיון ויודיע על כך לנציב השירות ולממונה הישיר על העובד, ומשעשה כן, תופסק עבודתו של העובד ורואים אותו, כל עוד אינו מסוגל לעמוד בדין, כאילו נעדר מעבודתו מחמת מחלה.
חידוש הדיון נגד מי שאינו מסוגל לעמוד בו
הופסק הדיון בנסיבות האמורות בסעיף 44, רשאי נציב השירות, מזמן לזמן, להורות לעובד להיבדק שנית בדיקה רפואית לענין זה, ואם נמצא מסוגל לעמוד בדין, וכן אם לא התייצב לבדיקה או אם סירב להיבדק – ימשיכו בדיון מהשלב שאליו הגיע שעה שהופסק הדיון; בשני המקרים האחרונים מותר להמשיך בדיון שלא בפני העובד.
שמירת סמכות
האמור בסעיף 44 אינו גורע מן הסמכות לפטר את העובד הנדון מחמת מחלה.
פרשנות [תיקון: תשל״ז]
לענין פרק זה
(1)
תהא הכנסתו של עובד שהושעה מעבודות חוץ – הכנסתו מעבודה, בין כשכיר ובין שלא כשכיר, חוץ מהכנסה מעבודה כאמור שעבד בה בקביעות ערב השעייתו או – אם המשרה שעליה חלה ההשעיה היתה חלקית – אותו חלק מהכנסתו מחוץ למשרה כאמור שביחד עם משכורתו הקובעת מאותה משרה עודף על המשכורת הקובעת שהיתה מגיעה לו אילו היה מועסק במשרה מלאה, והכל – שלא מעבודתו במשרה שעליה חלה ההשעיה;
(2)
”משכורת קובעת“, בזמן פלוני – המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת אותו זמן קיצבתו של העובד המושעה אילו יצא לקיצבה ביום השעייתו.
השעיה [תיקון: תשל״ז, תשל״ח, תשנ״ד, תשס״ז]
(א)
עובד שהוגשה עליו קובלנה לפי סעיף 32, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה; התחילה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד בעבירה שלדעת נציב השירות יש עמה קלון, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.
(א1)
(1)
עובד אשר במסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע, והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו, ישעה אותו נציב השירות ממשרתו בשירות המדינה, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה אחרת כאמור בסעיף קטן (ד), וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות במסגרת עבודה אחרת שאליה הועבר, בשל אי־השעייתו.
(2)
החלטת נציב השירות שלא להשעות עובד, או להפסיק את השעייתו, תינתן בכתב תוך פירוט האמור בפסקה (1); החלטה על השעיית עובד, אי־השעייתו או הפסקת השעייתו לפי סעיף קטן זה טעונה התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.
(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות להשעות עובד לפי סעיף קטן (א) ולפי סעיף 48.
(4)
הוראות סעיף זה יחולו גם על השעיה לפי סעיף קטן זה, לרבות ההוראות לעניין מתן הזדמנות לעובד להביא את טענותיו ולעניין הסמכות להעביר זמנית עובד לעבודה אחרת.
(5)
בסעיף קטן זה –
”אחראי על קטין או חסר ישע“ ו”חסר ישע“ – כהגדרתם בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);
”עבירת מין או אלימות חמורה“ – עבירה לפי סעיפים 203ב, 298, 300, 305, 329, 333, 335, 345, 346, 347, 347א, 348, 351, 368ב, 368ג ו־377א לחוק העונשין.
(ב)
נציב השירות לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לענין ההשעיה תוך תקופה שיקצוב לו לפני נציב השירות או לפני מי שנציב השירות הסמיך לכך דרך קבע או לענין פלוני; ואולם אם העובד כבר הביא טענותיו לענין השעיה דחופה בהתאם לסעיף 48, רשאי נציב השירות להשעותו אף בטרם ניתנה לו הזדמנות כאמור, ובלבד שיתן לו הזדמנות סמוך לאחר מכן להביא טענותיו להפסקת ההשעיה; והוא הדין לענין העברתו הזמנית לעבודה אחרת לפי סעיף קטן (ד).
(ג)
היה העובד מועסק במספר משרות בשירות המדינה, רשאי נציב השירות להשעותו כאמור בכולן או בחלק מהן.
(ד)
בכל מקום שנציב השירות רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא, במקום להשעותו, להעבירו זמנית לעבודה אחרת במשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ובלבד שדרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מדרגתו ערב העברתו, או, בהסכמת העובד, לעבודה במשרה שדרגתה נמוכה מדרגת משרתו.
(ה)
הושעה עובד, תימשך ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי או משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי – עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים; ואולם רשאי נציב השירות להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.
(ה1)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), נציב השירות, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ישקול בתום שישה חודשים מיום מתן החלטה על השעיית עובד המדינה לפי סעיף זה, את האפשרות להפסיק את ההשעיה באותו מועד; החליט נציב השירות שלא להפסיק את ההשעיה במועד כאמור, ישקול מחדש, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, אחת לתשעה חודשים החל במועד ההחלטה לפי סעיף קטן זה, את האפשרות להפסיק את ההשעיה.
(ו)
(בוטל).
(ז)
(בוטל).
השעיה והעברה דחופות [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, תשנ״ד]
(א)
היה לשר יסוד סביר להניח כי עובד המדינה, ביודעין, מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה, או שהפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה, או עבר עבירה פלילית שיש עמה קלון, והיה השר סבור כי המשך עבודתו של העובד יביא לפגיעה חמורה בשירות המדינה, רשאי הוא להשעותו לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים, לאחר שנתן לו, תוך תקופה שיקצוב לו, הזדמנות להביא טענותיו לענין זה לפניו או לפני מי שהוא הסמיך לכך, דרך כלל או לענין מסוים.
(ב)
במקום להשעותו, רשאי השר להעביר את העובד לעבודה אחרת באותו משרד, במשרה שאליה רשאי נציב השירות להעבירו לפי סעיף 47, בתנאים ולתקופה האמורים בסעיף קטן (א).
(ג)
השר רשאי להאריך את תקופת ההשעיה או ההעברה כאמור, לתקופה שלא תעלה בסיכום על שלושים ימים.
(ד)
סמכויות השר לפי סעיף זה נתונות גם למנהל הכללי של משרדו ואינן גורעות מסמכות נציב השירות לפי סעיף 47.
תשלום המשכורת בתקופת ההשעייה [תיקון: תשל״ז]
(א)
עובד שהשעהו נציב השירות או שופט לפי סעיף 43(ב), תשולם לו במשך ששת חדשי ההשעיה הראשונים, לרבות תקופת השעייתו הקודמת לפי סעיף 48, מחצית ממשכורתו הקובעת, וממועד זה ואילך תשולם לו משכורתו הקובעת המלאה; ואולם אב בית הדין, ממלא מקומו, או חבר בית הדין הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום שאב בית הדין הסמיך לכך, רשאי, לפי בקשת התובע או העובד, לפי הענין, להקטין או להפסיק את התשלום לתקופת ההשעיה, כולה או מקצתה, ובתקופה של ששת חודשי ההשעיה הראשונים – גם להגדיל את התשלום, הכל בתנאים שייראו לו.
(ב)
התשלום על פי סעיף זה יהיה תשלום זמני וכפוף להחלטה הסופית של בית הדין למשמעת או נציב השירות, לפי הענין; היה התשלום חלק ממשכורתו הקובעת של העובד, תעוכב היתרה באוצר המדינה לכל תקופת השעייתו.
(ג)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מבחנים, סדרי דין והוראות מיוחדות בדבר ראיות בהליכי בקשה לפי סעיף קטן (א).
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה בחודש פלוני התשלום הזמני המשתלם למושעה על הסכום שבו עודפת משכורתו הקובעת על הכנסותיו מעבודות חוץ באותו חודש.
עובד שהושעה מותר בעבודת־חוץ [תיקון: תשמ״ג, תשנ״ד]
עובד שהושעה, לא יחולו עליו ההגבלות והאיסורים בדבר עבודה מחוץ לשירות המדינה המוטלים על עובדי המדינה, ובלבד שלא ייצג אדם אחר כלפי המדינה או מוסד ממוסדותיה, למעט בתי המשפט, ולא יעסוק בעבודה שיש בה כדי ליצור התקשרות בינו ובין מי שיש לו מגע כספי או מסחרי או עניני עם היחידה שבה הועסק לאחרונה; כן עליו להודיע לנציב השירות, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות על השתכרויותיו בתקופת ההשעיה; לא הודיע המושעה כאמור, ניתן לעכב את המשכורת המגיעה לו לפי סעיף 49(א) עד שידווח כנדרש.
משכורתו של מושעה שהורשע בבית המשפט ופוטר
מושעה שהורשע בבית המשפט ופוטר עקב ההרשעה, לא יהיה זכאי למשכורת בעד תקופת השעייתו, אולם לא יהיה חייב להחזיר את המשכורת ששולמה לו זמנית מכוח סעיף 49.
משכורתו של מושעה שהורשע בבית המשפט ולא פוטר
מושעה שהורשע בבית המשפט ולא פוטר עקב ההרשעה, אך פרש מהשירות לפני שהועמד לדין משמעת עקב ההרשעה – רשאי נציב השירות על פי בקשתו של אותו אדם להחליט על תשלום המשכורת, כולה או מקצתה, לתקופת ההשעיה, בתנאים ולתקופה שייראו לו.
משכורתו של מושעה שיצא זכאי בבית־המשפט [תיקון: תשל״ז]
מושעה שזוכה בבית המשפט מן האשמה שגרמה להשעייתו ולא הועמד לדין משמעת על עובדות שפורטו בכתב האישום או שעלו במהלך הדיון בבית המשפט, וכן מושעה שיצא זכאי בבית הדין או בערעור לפי סעיף 43, תשולם להם משכורתם לתקופת השעייתם במידה שלא שולמה להם לפי סעיף 49 ובניכוי הכנסתם מעבודת־חוץ במשך תקופת ההשעיה, זולת אם הורה נציב השירות, או בית הדין על פי בקשת המושעה במקרה של זיכוי על ידי בית־הדין או על ידי השופט בערעור, שלא תנוכה הכנסה זו, כולה או מקצתה.
משכורתו של מושעה שהורשע בבית הדין
מושעה שהורשע בבית הדין, רשאי בית הדין להחליט על פי בקשת הנשפט, אם ובאיזו מידה, תשולם לו משכורת לתקופת השעייתו, בהתחשב בין השאר עם הכנסותיו של הנשפט מכוח הסעיפים 49 ו־50.
פיצויי פיטורים של מושעה שהורשע ופוטר [תיקון: תשנ״ד]
מושעה שהורשע בבית הדין ופוטר עקב ההרשעה, תקופת השעייתו לא תבוא בחשבון לצורך קביעת פיצויי הפיטורים, אולם אלה יחושבו לפי המשכורת הקובעת בחודש ההשעיה האחרון שלפני הפיטורים.
משכורתו של מושעה אחרי הפסקת ההליכים או ביטול ההשעיה [תיקון: תשל״ז]
(א)
חוזר עובד מושעה לעבודה לאחר שהופסקו ההליכים נגדו, תשולם לו משכורתו לתקופת ההשעיה שלא שולמה לו לפי סעיף 49; חזר לעבודה לאחר שנציב השירות ביטל את ההשעיה ולא הופסקו ההליכים נגדו, תשולם לו משכורתו כאמור זולת אם החליט הנציב אחרת.
(ב)
מהמשכורת שתשולם לפי סעיף קטן (א) תנוכה הכנסתו של העובד מעבודת־חוץ מכוח סעיף 50, זולת אם הורה נציב השירות, על פי בקשת המושעה, שלא תנוכה כולה או מקצתה.
(ג)
הופסקו ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהעובד פרש מהשירות, רשאי נציב השירות להחליט על תשלום המשכורת, כולה או מקצתה, לתקופת ההשעיה, בתנאים ולתקופה שייראו לו.
דיווח על הליכי השעיה [תיקון: תשס״ז]
נציב השירות ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, על הליכי השעיה, ובין היתר על העניינים המפורטים להלן, ובלבד שדין וחשבון לפי סעיף זה לא יכלול שמות ופרטים מזהים:
(1)
מספרי העובדים המושעים והעובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת עד למועד הדיווח, ומספרי העובדים שהושעו והעובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת בשנה שקדמה למועד הדיווח;
(2)
העבירות הפליליות והעבירות המשמעתיות שהיו עילה להשעיה;
(3)
לעניין הליכי השעיה בעקבות חקירה פלילית, השלב בהליך הפלילי שבו הוחלט על ההשעיה;
(4)
שיעור העובדים מבין העובדים המושעים אשר תקופת השעייתם עולה על שישה חודשים, על שנה, על שנתיים, על שלוש שנים וכן הלאה;
(5)
סוגי המשרות והדרגות של העובדים שהושעו ושל העובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת עד למועד הדיווח;
(6)
מספרי העובדים שהושעו לפי הוראות סעיף 47(א1) והעובדים שהתקיימו בהם התנאים האמורים באותו סעיף ונציב השירות החליט שלא להשעותם.
דיון חוזר בפיטורים או בפסילה
על פי בקשתו של נידון לפיטורים או לפסילה או של היועץ המשפטי לממשלה, רשאי אב בית הדין להורות על קיום דיון חוזר בענינו של הנידון אם ראה אחת מאלה:
(1)
בית משפט או בית הדין פסקו, כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה בשקר או בזיוף, ויש להניח כי אילולא הובאה ראיה זו היה בכך כדי לשנות את התוצאות לטובת הנידון;
(2)
נתגלו עובדות חדשות או ראיות חדשות, העשויות לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית הדין בראשונה, לשנות את התוצאות לטובת הנידון, ולא יכלו להיות ידועות לו בשעת הדיון;
(3)
על אותו מעשה הורשע בינתיים אדם אחר בבית משפט או בבית דין ומהנסיבות שנתגלו במשפט נראה כי הנידון לא ביצע את העבירה.
שאירים זכאים לבקש דיון חוזר
מת הנידון – יהיו גם בן־זוגו וכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו, זכאים לבקש דיון חוזר.
קיום הדיון החוזר
בדיון החוזר יהיו לבית הדין הסמכויות אשר לדיון הקודם ובלבד שלא יוחמר דינו של הנידון.
פיצוי על פיטורים ופסילה שבוטלו
בוטלו הפיטורים או הפסילה בדיון החוזר, רשאי בית הדין לתת כל צו שנראה לו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו, או לתת לו כל סעד אחר; מת הנידון – רשאי בית הדין לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.
החזרה לעבודה
בוטלו הפיטורים בדיון חוזר, יוחזר העובד לשירות המדינה במעמד ובזכויות שהיו לו ערב הפיטורים החל מן היום שנמסרה החלטת הביטול לנציב השירות.
שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי
אחריותו של עובד המדינה לפי חוק זה בשל עבירת משמעת פלונית אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק זה אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט.
הליך משמעתי והליך פלילי [תיקון: תשל״א]
(א)
הוגשה קובלנה על אדם לפי סעיף 32 והוגש בשל אותו מעשה או מחדל גם כתב אישום לבית משפט על עבירה פלילית או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין שבכוונתו שיוגש כתב אישום כזה, יעוכבו, על אף האמור בסעיף 61, ההליכים לפי חוק זה עד גמר ההליכים בפלילים, והוא הדין אם הוגשה הקובלנה לאחר הגשת כתב האישום כאמור.
(ב)
נגמרו ההליכים בפלילים, או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין שחזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום, ימשיכו בהליכים משמעתיים לפי חוק זה.
(ג)
סעיף קטן (א) לא יחול אם נתקיימה אחת מאלה:
(1)
האדם שעליו הוגשה קובלנה הסכים שיישפט תחילה בבית דין למשמעת;
(2)
בית הדין החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי נסיבות המקרה מחייבות להקדים הליכים לפי חוק זה להליכים פליליים.
(ד)
שום דבר בסעיף זה לא יגרע מסמכויות ההשעייה לפי הפרק הרביעי.
ראיות חסויות [תיקון: תשל״א]
על אף האמור בסעיף 61 לא תשמש אמרתו של נאשם בהליך לפי חוק זה, ראיה נגדו בהליך בפלילים.
פסק דין במשפט פלילי [תיקון: תשמ״ג]
המימצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד אדם יראו אותם כמוכחים בדיון נגד אותו אדם לפני בית הדין למשמעת.
אין מענישים פעמיים על אותה עבירה [תיקון: תשמ״ג]
לא ינקטו נגד עובד המדינה אמצעי משמעת על עבירת משמעת אחת יותר מפעם אחת, אלא בנסיבות האמורות בסעיפים 27 או 28, ולא ינקטו הליכים משמעתיים נגד עובד בשל עבירת משמעת שממנה זוכה בהליך לפי חוק זה.
שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר [תיקון: תשל״ז]
(א)
חוק זה אינו גורע מחיקוקים אחרים הקובעים שיפוט משמעתי לסוגים מסויימים של עובדי המדינה; עובד המדינה שנשפט שיפוט משמעתי לפי חיקוק כאמור, לא יישפט בשל אותו מעשה או מחדל שיפוט משמעתי לפי חוק זה.
(ב)
היה עובד המדינה נמנה גם עם בעלי מקצוע הכפופים לפי כל חיקוק לשיפוט משמעתי שלא במסגרת שירות המדינה בלבד, מותר לשפוט את עובד המדינה לפי חוק זה, אפילו כבר נשפט בשל אותו מעשה או מחדל לפי אותו חיקוק, וכן מותר לשפוט אותו לפי אותו חיקוק אפילו כבר נשפט כאמור לפי חוק זה.
(ג)
חוק זה אינו גורע מהוראות חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954, או חוק אחר הדן בבטיחות בעבודה, בדבר נקיטת אמצעי משמעת כלפי עובד על אי־קיום כללי בטיחות בעבודה; עובד שנקטו נגדו אמצעי משמעת כאמור, לא יישפט עוד בשל אותו מעשה או מחדל שיפוט משמעתי לפי חוק זה.
אי תחולה על רשם [תיקון: תשנ״ב]
חוק זה לא יחול לגבי עבירות משמעת שעשה עובד מדינה שהוא רשם של בית משפט או של בית דין, שלגביהן הוא נתון לשיפוט משמעתי לפי סעיף 105א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, או לפי סעיף 27(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.
תחולה על רשם הוצאה לפועל [תיקון: תשע״א]
חוק זה יחול לגבי עבירות משמעת שעשה עובד המדינה שהוא רשם הוצאה לפועל, בכפוף להוראות סעיף 3ד לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, ובשינויים אלה:
(1)
על אף האמור בסעיף 6, המותב שידון בעבירת משמעת שעבר רשם הוצאה לפועל יהיה אב בית הדין ושני ממלאי מקומו; נבצר מאחד מממלאי המקום להיות חבר במותב במקרה מסוים, ימנה אב בית הדין חבר אחר במקומו מרשימת המשפטנים שמתקיימים בו התנאים שבסעיף 4;
(2)
על אף האמור בסעיף 32, הגשת קובלנה על עבירת משמעת שעבר רשם הוצאה לפועל רשאים להגיש שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, וכן מנהל מערכת ההוצאה לפועל והאחראי על בירור תלונות על רשמים כמשמעותם בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967.
התיישנות [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, תשנ״ד]
לא יינקטו אמצעי משמעת לפי חוק זה נגד עובד המדינה על עבירות משמעת שנודעו לשר, למנהל הכללי או לסגנו לעניני מינהל, למנהל יחידת הסמך, לנציב השירות או ליועץ המשפטי לממשלה שנתיים או יותר לפני הגשת הקובלנה לתובע או לפני מועד הגשת תלונה לפי סעיף 22; אלא שבחישוב תקופה זו לא יבוא במנין הזמן שבו נמשכו במשטרה או בבית המשפט חקירה או דיון פלילי בשל אותם מעשה או מחדל; לענין סעיף זה רואים דיון כנגמר כאשר אין עוד ערעור עליו.
פרישה אינה מפסקת הליכים
פרישתו של עובד מהשירות אינה מפסקת הליכים שהתחילו בהם נגדו לפני בית הדין והוא רשאי להמשיך בדיון אם ראה צורך בכך.
הגשת תובענה לאחר פרישת העובד [תיקון: תשנ״ד]
מותר להתחיל בהליכים לפני בית הדין אף לאחר שפרש העובד מהשירות, ובלבד שהתובענה תוגש תוך שנתיים מיום הפרישה או תוך שנה מיום סיום חקירת המשטרה או הדיון הפלילי, לפי המאוחר, על פי הוראות היועץ המשפטי לממשלה, או נציב השירות, או לפי בקשת העובד.
טיהור שמו של עובד המדינה
פורסמו ידיעות על עובד המדינה המייחסות לו עבירת משמעת והיה בדרך הפרסום ובהיקפו כדי לפגוע בעובד, רשאי העובד לבקש מנציב השירות להורות על עריכת חקירה בעבירה זו; ראה הנציב על פי תוצאות החקירה כי אין אמת בידיעות אלה, יודיע על כך לעובד בכתב; ראה שיש יסוד לידיעה יורה לתובע להגיש תובענה. העובד רשאי לפרסם את הודעת הנציב בדרך הנראית לו.
אין פיטורים על עבירה אלא על פי פסק דין [תיקון: תשס״ט]
עובד המדינה לא יפוטר בגלל עבירת משמעת אלא על פי פסק דין של בית הדין; הוראה זו לא תחול על פיטורים בתקופת הנסיון הנהוגה לגבי המשרה הנדונה ולא על פיטורים מחמת הרשעה בעבירה שיש עמה קלון, ופיטורים בשתי נסיבות אלה לא ייראו כאמצעי משמעת לענין סעיף 62; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות לפטר את עובד המדינה או להפסיק את עבודתו לפי סעיף 46א לחוק המינויים, מקום שעילת הפיטורים או הפסקת העבודה היא אי התאמתו למלא את תפקידו.
אין השעיה אלא על פי חוק
עובד המדינה לא יושעה בגלל עבירת משמעת או משום שהתחילה חקירת המשטרה נגדו אלא בהתאם להוראות הפרק הרביעי׳ או בהתאם לחוק אחר הקובע הוראה מפורשת בנדון.
סמכויות ומינויים [תיקון: תשל״ז]
(א)
עובד שהושעה, כל סמכות ומינוי שניתנו לו עקב היותו עובד המדינה, למעט מינוי על פי חוק המינויים, יותלו לתקופת ההשעיה; אולם מינוי כחבר בית הדין לא יותלה אלא באישור שר המשפטים.
(ב)
מי שפוטר או נפסל לשירות לפי חוק זה, יפקעו כל סמכות ומינוי שניתנו לו עקב היותו עובד המדינה.
סמכויות מנהל כללי ובעל משרה אחרת [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג]
(א)
(בוטל).
(ב)
השר רשאי, בהמלצת ועדת השירות, לאצול מסמכויותיו לפי סעיפים 31, 32 ו־48 לבעל משרה במשרדו.
עובדי לשכת הנשיא, הכנסת, מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת [תיקון: תשמ״ג, תשע״ה]
הסמכויות של השר ושל נציב השירות לפי חוק זה, למעט הפרק השני וסעיף 19(ב), יהיו נתונות-
(1)
לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה – למנהל הלשכה;
(2)
לגבי עובדי הכנסת – ליושב ראש הכנסת או למי שיתמנה לכך על ידיו;
(3)
לגבי עובד משרד מבקר המדינה – למבקר המדינה או למי שיתמנה לכך על ידיו;
(4)
לגבי עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת – ליושב ראש הוועדה או לעובד בכיר של הוועדה שיתמנה לכך על ידיו.
אצילת סמכויות [תיקון: תשל״ז, תשנ״ד]
נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי הסעיפים 15, 22, 25(4),26, 28, 32, 45, 52, 53, 55(ב) ו־(ג) ו־67.
החלת החוק על מי שהופטר מתחולת חוק המינויים
קבעה הממשלה, על פי סעיף 4 לחוק המינויים, שירות, מפעל או יחידה, שעל עובדיהם או על סוג מעובדיהם לא יחולו הוראות חוק המינויים או מקצתן, רשאית היא, אם היא סבורה כי קיימים אמצעי משמעת נאותים לגבי אותם העובדים ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה ברשומות, לקבוע כי על אותם עובדים לא יחול חוק זה; אולם כל עוד לא עשתה כן, יהיה דינם של עובדים אלה כדין עובדי המדינה לענין חוק זה לכל דבר, או בשינויים שתקבע הממשלה לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת.
תחולה על עובדי גוף מבוקר
הממשלה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאית, בהודעה ברשומות, להורות כי הוראות חוק זה או מקצתן יחולו על עובדי רשות מקומית, שעליה ניתנה הוראה לפי סעיף 3 לחוק המינויים, או על עובדי גוף מבוקר אחר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב] , העומד לבקורת מבקר המדינה על פי חוק או שביקש להחילן עליו בדרך ובתנאים שיקבעו בתקנות, והכל בשינויים הנראים לממשלה דרושים להתאמת ההוראות למבנה אותה רשות מקומית או אותו גוף מבוקר אחר והם יפורטו בהודעה.
הוראות בקשר לעובדי שירות הבטחון הכללי והמוסד למודיעין [תיקון: תשל״ו]
(א)
ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע בצו הוראות בדבר המשטר והמשמעת שיחולו בשירות הבטחון הכללי ובמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ובכלל זה הוראות בדבר תחולת הוראותיו של חוק זה בשינויים כפי שיקבע.
(ב)
צו כאמור יכול שיקבע את המידה והאופן שבהם יחולו על עובדי גופים אלה הוראות ארגוניות הכלולות בתקנה, הוראה, נוהג, הסדר ארגוני או הסכם כללי החלים על יתר עובדי המדינה, ובלבד שניתן, לענין זה, גם אחרי התייעצות עם שר האוצר ועם הארגון היציג של העובדים.
(ג)
צו לפי סעיף זה איננו טעון פרסום ברשומות והוא יובא לידיעת העובדים והארגון היציג בדרך שתיקבע בצו.
(ד)
לענין סעיף זה, ”הארגון היציג של העובדים“ בגוף פלוני – הארגון שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שבאותו גוף.
עבירות משמעת מלפני תחילת החוק
חוק זה חל גם על עבירות משמעת שנעברו לפני תחילתו והעובד לא הובא עליהן לדין משמעת לפי הכללים שהיו נהוגים אותה שעה; אך לא יובא אדם לדין לפי סעיף זה על עבירה אלא אם מותר היה להביאו עליה לדין משמעת כאמור לפני תחילתו של חוק זה.
דין החלטות קודמות
חוק זה לא יחול על הליכים שניתנה בהם החלטה סופית ערב תחילתו בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה שהיה קיים אותה שעה, והליכים שהיו תלויים לפני אותו בית הדין אותה שעה ימשיכו בהם כאילו חוק זה לא נתקבל.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
תחילת חוק זה בתום ששה חדשים לאחר פרסומו ברשומות.

נתקבל בכנסת ביום ב׳ באדר תשכ״ג (26 בפברואר 1963).
  • דוד בן־גוריון
    ראש הממשלה
  • לוי אשכול
    שר האוצר
  • יצחק בן־צבי
    נשיא המדינה
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
ביטול הרשעה בעבירות נשק חמורות שימוע לעובדת עירייה ממרכז הארץ שנחשדה בגניבה ממעביד הסתיים ללא פיטורים ביטול צו למניעת הטרדה מאיימת שהוצא בעקבות תקיפת בת זוג סגירת תיק פלילי ללקוח שנחשד בתקיפת קטין בגן שעשועים ציבורי

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015