חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)

חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות)

חוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985

תוכן עניינים
1.
הגדרות [1] [תיקון: תשנ״א, תשס״ד־2, תשס״ח, תש״ע, תשע״ד־2]
בחוק זה –
”בני זוג“ –
(1)
חייל או זכאי לקצבת פרישה, ואשתו לרבות הידועה בציבור כאשתו;
(2)
חיילת או זכאית לקצבת פרישה, ובעלה לרבות הידוע בציבור כבעלה;
”בן זוג לשעבר“, של חייל או חיילת, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה – אחד מהמפורטים להלן, שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי יועבר לו חלק מקצבת פרישה המגיעה לחייל או לחיילת שפרשו משירות:
(1)
מי שהיתה אשתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו;
(2)
מי שהיה בעלה של החיילת או של הזכאית לקצבת פרישה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה;
(3)
פרוד של קבע;
”גיל פרישת חובה“ – כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004;
”גימלה“ – קיצבה או מענק;
”התרת נישואין“ – כהגדרתה בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון;
”ועדה רפואית“ – ועדה המוסמכת לקבוע את כשרם הרפואי של בני אדם המתקבלים לשירות קבע או המשרתים בו, וכן של זכאים לקיצבת פרישה;
”חייל“ – חייל כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 (בחוק זה – חוק השיפוט הצבאי), המשרת לפי התחייבות לשירות קבע למעט חייל חדש, כהגדרתו בסעיף 67א;
”מועד ההעברה“ – 45 ימים מהמועד שבו מסר הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך הודעה בדבר רישום הערה לפי הוראות סעיף 47ב(ג);
”מועד הפירוד“ – המועד שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כמועד שבו חל פירוד בין חייל או זכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר;
”ממונה“ – מי שמונה לממונה על תשלום גימלאות לפי סעיף 43;
”מענק“ – תשלום חד פעמי;
”מענק שחרור“ – מענק המשתלם עקב שחרור משירות קבע;
”נכה“ – חייל שכשרו לשירות נפגע פגיעה שאינה פגיעה ארעית וכתוצאה מן הפגיעה אינו מסוגל לשירות שבן גילו ומינו מסוגל לו;
”פירוד“ – אחד מאלה:
(1)
התרת נישואין;
(2)
קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין על פי בקשה לפי סעיף 5א לחוק יחסי ממון, או קביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
”פסק דין לאיזון“ – פסק דין לפי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בדבר חלוקת נכסים בין בני זוג שנפרדו בשל פקיעת נישואין עקב מותו של חייל או של זכאי לקצבת פרישה או פסק דין אחר לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם שניתן עקב מותו של חייל או של זכאי לקצבת פרישה;
”פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני“ – פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, חלוקה של קצבת פרישה המגיעה לחייל שפרש משירות או לזכאי לקצבת פרישה, בין החייל או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר, בשל פירוד;
”פרוד של קבע“, של חייל או של זכאי לקצבת פרישה – כל אחד מאלה:
(1)
אשתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה, שחלה בינה ובין החייל או הזכאי כאמור פרידה של קבע;
(2)
בעלה של החיילת או של הזכאית לקצבת פרישה, שחלה בינו ובין החיילת או הזכאית כאמור פרידה של קבע;
”פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון“ – פרוד של קבע, שנקבע בפסק דין לאיזון כי הוא היה זכאי לחלק מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לחייל שנפטר אילולא פטירתו או לחלק מקצבת הפרישה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר;
”פרידה של קבע“ – מצב שבו מתקיים לגבי בני זוג אחד מאלה:
(1)
חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים המפורטים להלן ואותו הליך לא נסגר בתקופה האמורה:
(א)
הליך להתרת נישואין;
(ב)
תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
(ג)
תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
(ד)
בקשה לקביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין לפי סעיף 5א(א) לחוק יחסי ממון או לקביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
(ה)
בקשה לנקוט אמצעים לשמירת זכויות, לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון;
(2)
קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של 20 חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנתיים;
”פקודות הצבא“ – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי;
”פרישה משירות“ – לרבות יציאה לקיצבה, מוות או פיטורים;
”קיצבה“ – סכום המשתלם מדי חודש –
(1)
לחייל שפרש משירותו (להלן – קיצבת פרישה);
(2)
לשאיריו של חייל או של זכאי לקיצבת פרישה (להלן – קיצבת שאיר);
”הרמטכ״ל“ – ראש המטה הכללי של צבא־הגנה לישראל;
”השיעור להעברה“ – השיעור מקצבת הפרישה שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כשיעור שיועבר לבן הזוג לשעבר, או השיעור שנקבע בפסק דין לאיזון כשיעור שהיה מועבר לפרוד של קבע מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לזכאי לה אילולא נפטר;
”השיעור המשותף“ – השיעור המתקבל מחלוקת התקופה המשותפת שעד למועד הפירוד בתקופת השירות שעד למועד הפירוד;
”שירות“ – שירות קבע וכל שירות אחר המקנה זכות לפי חוק זה;
”שירות חובה“ – שירות צבאי שלא לפי התחייבות לשירות קבע, למעט שירות מילואים לפי סעיפים 6 ו־7 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
”שירות קבע“ – שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע;
”התקופה המשותפת“ – תקופה החלה בתקופת השירות, שנקבע לגביה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי נצברה במהלכה קצבת פרישה המשותפת לחייל או לזכאי לקצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר.
2.
שירות רצוף [2]
כל מקום שחוק זה מדבר בתקופת שירות, הכוונה היא לתקופת שירות רצופה.
3.
תקופות שאינן מפסיקות רציפות [3]
רציפות בשירות אין רואים אותה כנפסקת מחמת העדרו של החייל משירותו לרגל אחת מאלה –
(1)
חופשה או מנוחה שניתנו לפי כללי השירות;
(2)
הפסקה שחלה בשירות ואין לחייל שליטה עליה;
(3)
כל הפסקה אחרת שנקבעה בתקנות כבלתי מפסקת את רציפות השירות.
4.
דין אי־חידוש התחייבות [5א]
חייל שנתמלאו בו אלה:
(1)
נסתיימה תקופת השירות הנקובה בהתחייבותו לשירות קבע וההתחייבות לא חודשה לתקופה כל שהיא;
(2)
הציע, במועד ובדרך שנקבעו בפקודות הצבא, לחדש את התחייבותו והרשות שהרמטכ״ל הסמיך לכך בפקודות הצבא הודיעה לחייל, כי אינה מוכנה לחדש את ההתחייבות, או לא השיבה על הצעת החייל תוך תקופה שנקבעה בפקודות הצבא,
רואים אותו כמי שפוטר בתום תקופת השירות הנקובה בהתחייבות; אולם אם הציע החייל לחדש את ההתחייבות לשירות קבע לתקופה פלונית והרשות כאמור הודיעה לו על נכונותה לחדשה לתקופה אלמונית, ומשום כך לא חודשה ההתחייבות, לא יראו את החייל כמפוטר.
5.
הגדרות [5, 10] [תיקון: תשע״ב]
”אדם שאינו עומד ברשות עצמו“ – מי שלא הגיע לגיל עשרים ואחת, או מי שהגיע לגיל עשרים ואחת אך אין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;
”המשכורת השנתית“, לגבי חייל שפרש משירותו – המשכורת הקובעת של החייל במועד פרישתו כפול שנים עשר;
”היום הקובע“ – היום הראשון של שנת כספים או היום הראשון בחודש הרביעי, השביעי או העשירי של שנת כספים;
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מועד המעבר“ – יום י׳ בתמוז התשע״ב (30 ביוני 2012), ולעניין חישוב התוספות לפי סעיף 6א(ח) ו־(ט) – יום י׳ באב התשס״ט (31 ביולי 2009);
”המשכורת הקובעת“, לגבי אדם פלוני בזמן פלוני – המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, כמפורט להלן, לפי העניין, כפי שהיא מעודכנת לפי הוראות סעיף 6:
(1)
לגבי פלוני שפרש משירות אחרי מועד המעבר – המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיעה ערב פרישתו של פלוני מהשירות, לחייל שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;
(2)
לגבי פלוני שפרש משירות לפני מועד המעבר – המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיעה במועד המעבר, לחייל שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;
(3)
על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), היה לפלוני, ערב פרישתו מהשירות, מינוי לתפקיד שצמודה לו דרגה העולה על דרגתו, תחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה הצמודה לאותו תפקיד ולא על פי דרגתו;
(4)
על אף הוראות פסקאות (1) ו־(2), שולמה לאחר מועד המעבר, תוספת על משכורתו של חייל שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ונכרת לאחר מועד המעבר, בעד התקופה שלפני מועד המעבר, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, אחרת, בצו;
”משכורת קובעת משוקללת“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 6א – המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספות לקצבה והתוספת לקצבה לפי חיקוק אחר ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;
(2)
לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 6א – המשכורת הקובעת;
”רשימת הדירוגים הבסיסית“ – רשימת הדירוגים שבתוספת הראשונה;
”תוספות לקצבה“ – התוספות לקצבה כאמור בסעיף 6א המגיעות למי שפרש מהשירות או לשאירו;
”תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר“ – תוספת לקצבה המגיעה לפי חיקוק אחר, במועד המעבר, למי שפרש משירות או לשאירו.
”תוספת קבועה“ – תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של חייל, שהממשלה הכירה בה כתוספת קבועה לענין חוק זה, או לענין הוראה מסויימת שבחוק זה או לפיו.
6.
עדכון המשכורת הקובעת [תיקון: תשע״ב, תשע״ד]
(א)
המשכורת הקובעת תעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בסעיף זה – חודש העדכון), בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם.
(א1)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בתוספת ראשונה א׳ ופרש בתקופות כמפורט באותה תוספת, תעודכן משכורתו הקובעת לא יאוחר מיום כ״ט באדר א׳ התשע״ד (1 במרס 2014) גם בעדכון הנוסף החל לגביו, בעד קצבאות החודשים כמפורט בתוספת האמורה ואילך.
(ב)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש מהשירות לפני יום ח׳ בשבט התשע״ב (1 בפברואר 2012), ושיעור הניכוי בעד קצבת חודש ינואר 2013 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) בעד שנת 2012.
(ג)
בסעיף זה –
”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
”המדד הקודם“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון –
(1)
לגבי מי שפרש מהשירות עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – מדד חודש דצמבר 2011;
(2)
לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – מדד החודש שבו פרש מהשירות;
”העדכון הנוסף“, לגבי אדם פלוני – עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו אדם או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:
(1)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט דירוג כאמור בפסקה (8) לרשימה האמורה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק א׳ לתוספת ראשונה א׳, בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית כך שבמקום ”ערב מועד המעבר“ יבוא ”ערב מועד הפרישה“;
(2)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור בפסקה (8) לרשימת הדירוגים הבסיסית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ב׳ לתוספת ראשונה א׳, בהתאם למועד פרישתו;
(3)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג׳ באב התש״ע (14 ביולי 2010) עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ג׳ לתוספת ראשונה א׳, בהתאם למועד פרישתו;
(4)
לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ד׳ לתוספת ראשונה א׳, בהתאם למועד פרישתו.
”שיעור הניכוי“ – לפי פסקה (3) להגדרה ”שיעור הניכוי“ שבסעיף 6א(א);
”תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011“ – כמשמעותה בסעיף 6א(ה).
תוספות לקצבה [תיקון: תשע״ב, תשע״ד]
(א)
בסעיף זה –
”המדד השנתי“, לשנה מסוימת – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;
”מוקבל לנושא משרה שיפוטית“ – מי שמשכורתו הקובעת חושבה, ערב מועד המעבר, לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;
”קצבת הבסיס“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, ככל שמגיעה לו;
(2)
לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1) בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
(3)
לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2) בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
(4)
לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;
”שיעור הניכוי“ – כמפורט להלן, לפי העניין –
(1)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – 2.25%;
(2)
לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית –
(א)
אם פרש מהשירות לפני שנת 2011 – 8.5%;
(ב)
אם פרש מהשירות במהלך שנת 2011 – 2.23%;
(3)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים –
(א)
אם פרש עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011), יהיה שיעור הניכוי לפי התקופות והשיעורים כלהלן:
(1)
לגבי קצבת חודש אוגוסט 2011 עד חודש ינואר 2012 – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש אוגוסט 2011 בקצבה המגיעה לו בעד חודש יולי 2011, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא יובאו בחשבון תוספת ביגוד ותוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי להן;
(2)
לגבי קצבת חודש פברואר 2012 ואילך – הסך הכולל של השיעור האמור בפסקה (1) והשיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, והפחתת 1 מהמנה האמורה; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא בחשבון תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;
(ב)
אם פרש מיום א׳ באב התשע״א (1 באוגוסט 2011) עד יום ז׳ בשבט התשע״ב (31 בינואר 2012) – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא בחשבון תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה.
(ב)
מי שפרש מהשירות לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, בחלק א׳ בתוספת השנייה, בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת שחיקה).
(ג)
מי שפרש מהשירות לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה – תוספת בשל המדד לשנת 2008):
(1)
לגבי מי שפרש לפני יום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור בנקודות האחוז הקבוע לגביו בחלק ב׳ בתוספת השנייה, בהתאם למועד פרישתו;
(2)
לגבי מי שפרש מהשירות במהלך שנת 2008 – בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות.
(ד)
מי שפרש מהשירות עד יום י״ג בכסלו התש״ע (30 בנובמבר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט הדירוגים המפורטים בפרטים (4), (5) ו־(6) לרשימה, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).
(ה)
מי שפרש מהשירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור מקצבת הבסיס השווה להפרש או לשיעור כמפורט בפסקאות (1) עד (4), ובלבד שהפרש כאמור הוא הפרש חיובי, והכל בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011) –
(1)
לגבי מי שפרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – ההפרש שבין מכפלת המדד השנתי לשנת 2009 במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
(2)
לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
(3)
לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 – ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, במדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;
(4)
לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2011 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, ואולם לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש כאמור עד יום כ״ט בתמוז התשע״א (31 ביולי 2011) ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית – ההפרש שבין השיעור האמור לבין שיעור הניכוי.
(ו)
על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה סך השיעורים של כל התוספות לקצבה המגיעות לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ־5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו או לשאירו לפי סעיף קטן (ה), בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין סך השיעורים כאמור; לעניין זה, ”התוספות לקצבה“ – התוספות לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ה) וכן תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בסעיף קטן זה או לשאירו בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו מהשירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.
(ז)
על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תוספות לפי אותם סעיפים קטנים בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2013 ישולמו בהתאם להוראות אלה:
(1)
במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 – ישולם שליש מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;
(2)
במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 – ישולמו שני שלישים מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;
(3)
ההפרשים שבין מלוא התוספות בעד הקצבאות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) לבין התוספות ששולמו במועד תשלום הקצבאות כאמור באותן פסקאות, ישולמו בתשלומים במהלך השנים 2015 עד 2017, כך שבכל שנה ישולם שליש מההפרשים כאמור, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום לעומת מדד החודש שבעדו שולמה אותה תוספת.
(ח)
מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין –
(1)
לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה – תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה בחלק א׳ שבתוספת השנייה;
(2)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 – תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות;
(3)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר – תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות;
(4)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ואולם לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור, בעד קצבת חודש מרס 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010, סכום השווה ל־0.61% מקצבת הבסיס –
(א)
אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
(ב)
אם פרש במהלך שנת 2009 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;
(5)
לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום כאמור הוא סכום חיובי, ואולם לגבי מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או בדירוג הרופאים, יופחת מהתוספת האמורה סכום השווה לשיעור הניכוי בעד אותה קצבה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהתוספת האמורה סכום השווה ל־4.51% מקצבת הבסיס –
(א)
אם פרש לפני יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
(ב)
אם פרש במהלך שנת 2009 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;
(ג)
אם פרש במהלך שנת 2010 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.
(ט)
התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:
(1)
סכום השווה ל־50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2012 עד 2016, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש ינואר 2012;
(2)
סכום השווה ל־55% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2012 עד 2021, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.
(י)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו־(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד־פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין תשלומים לפי סעיפים קטנים (ז)(3) ו־(ט)(1) – 0.64%;
(2)
לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ט)(2) – 2.8%.
(י1)
היה על הזכאי להשיב סכומים לתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, אילולא נפטר, בעד הלוואה שקיבל מהתאגיד הבנקאי בשל התשלומים לפי סעיפים קטנים (ז) ו־(ט), ינוכו הסכומים האמורים מהסכום החד־פעמי שישולם ליורשיו של אותו זכאי כאמור בסעיף קטן (י).
(יא)
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה של שאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבת פרישה לפי סעיף 25, ויחולו עליו הוראות אותו סעיף לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.
דין תוספות לקצבה [תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2]
(א)
תוספת לקצבה המגיעה למי שפרש מהשירות או לשאירו לפי סעיף 6א, וכן תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, יראו אותן כחלק מהקצבה לעניין סעיפים 20, 23(א)(2) ו־(3), (ב) עד (ה), 23א, 27, 28, 29, 31 עד 33, 54, 55, 61 ו־67, וכחלק מהקצבה בהגדרה ”גמלה“ שבסעיף 1 לעניין סעיפים 10(ב), 19, 32, 35, 42א, 43, 47, 53, 56 עד 60 ו־62 עד 65.
(ב)
לעניין סעיף קטן (א) –
(1)
תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין סעיפים 27 ו־29, כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;
(2)
תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) יראו אותן לעניין סעיפים 27 ו־29 כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף ששולמו לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור, וגם אם המענק לפי אותם סעיפים שולם לפני מועד המעבר כהגדרתו בסעיף 5.
7.
חישוב תקופת השירות [12]
בחישוב תקופת השירות לצורך חוק זה יחולו כללים אלה:
(1)
תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה עשר ימים, תיחשב כחודש מלא, ותקופה שאינה עולה על חמישה עשר ימים – לא תיחשב כלל;
(2)
תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא כאמור בפסקה (1), כחלק השנים עשר של השנה;
(3)
אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לחייל;
(4)
חייל שתקופת שירותו הרצופה בשירות קבע נפסקה, מותר, לפי הוראות הרמטכ״ל או מי שהוא הסמיך לכך, להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות.
8.
דין שירות חובה [13] [תיקון: תשנ״ח]
על אף האמור בחוק זה, לגבי מי שהתגייס לשירות חובה עד יום ב׳ בטבת התשנ״ח (31 בדצמבר 1997), תובא לצורך חוק זה תקופת שירות החובה בחשבון תקופת השירות של חייל ששירת בשירות קבע לפחות עשר שנים או שהוצא לקיצבה מכוח סעיף 13.
9.
תקופה ללא משכורת שמביאים אותה בחשבון [13א]
(א)
תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור בסעיף 7(3), אף אם לא הגיעה בעדה לחייל משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו ולשם רכישת זכות גימלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), חייל אשר בתקופת העדר כאמור בסעיף קטן (א) עבד בשירות המדינה, תובא תקופת אותה עבודה בחשבון תקופת השירות, אם הוכיח להנחת דעתו של הממונה כי לא קיבל פיצויי פיטורים או הטבות פרישה אחרות וכי הוא אינו זכאי ולא יהיה זכאי לגימלה כל שהיא בעד תקופת עבודתו כאמור מלבד הגימלה שיקבל על פי הוראות חוק זה.
זכות לקיצבת פרישה [14] [תיקון: תשנ״א, תשס״ד, תשס״ה־2, תש״ע, תשע״א, תשע״ב, תשע״ז]
(א)
אלה זכאים לקיצבת פרישה:
(1)
מי שיצא לקיצבה לפי סעיפים 12, 12א או 13;
(2)
מי שפוטר משירות קבע מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים שלקה בה באותו שירות, אם דרגת נכות זו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר;
(3)
מי שפוטר משירות קבע לאחר תום חמש שנות שירות קבע מחמת נכות, וועדה רפואית, שהוקמה לפי סעיף 51 לחוק שירות בטחון, מצאה ערב פיטוריו שהוא בלתי כשר לשירות;
(4)
מי שפוטר משירות קבע מחמת אי־מילוי תפקידו כנדרש, מחמת תפקוד לקוי, או מחמת התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו, לאחר שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א׳ בתוספת השלישית, או יותר, לאחר תום עשר שנות שירות קבע;
(5)
מי שפוטר משירות קבע מסיבה שאינה מנויה בפסקאות (2) עד (4), לאחר שהשלים עשר שנות שירות קבע לפחות, והוא אחד מאלה:
(א)
קצין שהגיע לגיל 42;
(ב)
נגד שהגיע לגיל 47;
(ג)
נגד שהגיע לגיל 42, אם אישר ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל שמתקיימים בו התנאים שקבע שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; תנאים כאמור ייקבעו כך שגיל הפרישה הממוצע לנגדים לא יפחת, בשנים הקבועות בתוספת הרביעית, מהגילאים הקבועים באותה תוספת.
(ב)
מי שפוטר משירות קבע מחמת ביצוע עבירה שיש עמה קלון ושהורשע עליה בפסק דין חלוט, ולא היה בשעת ביצועה זכאי לצאת לקיצבה לפי סעיף 12, הרי בלי לגרוע מהאמור בסעיף 19, רשאי הרמטכ״ל, בהחלטה מנומקת ובאישור שר הבטחון, להורות שהאדם אינו זכאי לגימלה, כולה או מקצתה.
(ג)
(בוטל).
בדיקה רפואית [14א] [תיקון: תש״ע]
בדיקה בידי הועדה הרפואית כאמור בסעיף 10 תיערך לפי המבחנים שנקבעו לפי סעיף 5(ב) לחוק שירות בטחון, וסעיפים 5א, ו־7 לחוק האמור יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים.
יציאה לקיצבה לפי החלטת החייל [15] [תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
חייל רשאי לצאת לקיצבה –
(1)
לאחר עשרים וחמש שנות שירות קבע;
(2)
לאחר עשרים וחמש שנות שירות ובכללן לא פחות מעשר שנות שירות קבע, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בתוספת השלישית;
(3)
לאחר עשר שנות שירות קבע אם הגיע לגיל ששים.
יציאה מוקדמת לקצבה [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב, תשע״ד־2]
(א)
חייל שהסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנות שירות קבע, שאינו זכאי לקצבת פרישה לפי הוראות אחרות של חוק זה ושהתקיימו בו התנאים שנקבעו בפקודות הצבא, יחולו עליו הוראות סעיף 54(ג); ואולם אם הופחתה, הותלתה או נשללה קצבתו של החייל, כולה או מקצתה, לפי הוראות חוק זה, לא יחולו הוראות הסעיף האמור או תצומצם תחולתו, לפי הענין.
(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו על כל אחד מאלה:
(1)
מי שקיבל מענק שחרור, ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ונרשמה הערה לפי סעיף 47ב(א), תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של החייל לבחירת החייל בקבלת מענק שחרור, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור;
(2)
מי שזכויותיו לגמלאות נשמרו לפי סעיפים 38 או 42(ב) או לפי חוק אחר.
(ג)
לעניין ההגדרה ”המשכורת הקובעת“ שבסעיף 5, ולעניין סעיפים 6 עד 6ב, יראו את מועד סיום השירות של מי שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף זה, כמועד פרישתו מהשירות.
יציאה לקיצבה לפי החלטת הרמטכ״ל [16] [תיקון: תשס״ד, תשע״א, תשע״ב, תשע״ז]
חייל ששירת בשירות קבע שמונה שנים לפחות והגיע לגיל 42 אם הוא קצין, ואם הוא נגד – גיל 47 או גיל 42 אם התקיימו בו התנאים לפי סעיף 10(א)(5)(ג), רשאי הרמטכ״ל להורות על יציאתו לקיצבה.
שיעור קיצבת הפרישה [17] [תיקון: תשנ״א, תשנ״ב־2]
(א)
הזכאי לקיצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קיצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חדשי שירותו, ובלבד שלא יעלה על שבעים אחוזים ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוזים ממנה.
(ב)
אדם שועדה רפואית קבעה סמוך לפרישתו, כי הוא בעל דרגת נכות של חמישים אחוזים או יותר, וכן אדם שפוטר משירות קבע בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קיצבתו מעשרים אחוזים ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.
(ג)
מי שנתקבל לשירות קבע כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות קבע ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.
(ד)
הזכאי לקיצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה בשירות קבע ודרגת נכותו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:
(1)
קיצבה לפי סעיף קטן (א) או (ב) ועל אף האמור בסעיף 32(ב) ו־(ג) – גם מלוא התגמולים והזכויות לפי חוק הנכים;
(2)
קיצבה של עשרים וחמישה אחוזים ממשכורתו הקובעת,
ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קיצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים לא יפחתו מחמישים אחוזים ממשכורתו הקובעת.
הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, נרשמה הערה לפי סעיף 47ב, ומתקיימות הוראות סעיף 62א לעניין ההעברה, יחולו הוראות אלה:
(1)
תופחת קצבת הפרישה המגיעה לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – הקצבה המלאה) בסכום השווה למכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבוע, בהתאם למינו של בן הזוג לשעבר, בתוספת לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני (בסעיף זה – סכום ההפחתה);
(2)
לאחר ביצוע ההפחתה כאמור בפסקה (1) והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי הוראות סעיף 62א ייוותר בידי הזכאי לקצבת פרישה ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה ובין מחצית סכום ההפחתה; בסעיף זה, ”הסכום הנותר בידי זכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה“ – ההפרש שבין הקצבה המלאה ובין הסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר אילולא ההפחתה לפי סעיף 62א(א)(1);
(3)
לעניין התקופה שקדמה למועד העברת חלק מקצבת פרישה לפי סעיף 62א, יחולו הוראות אלה:
(א)
הפחתה כאמור בפסקה (1) תבוצע בעד התקופה שהחל מהחודש שלאחר החודש הראשון שבו שולמה קצבה לזכאי לקצבת פרישה או החודש שבו חל מועד הפירוד, ואם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני מועד אחר לתחילת זכאות בן הזוג לשעבר לקבלת חלק בחיסכון הפנסיוני – החודש האמור, והכול לפי המאוחר;
(ב)
ההפחתות כאמור בפסקת משנה (א) יחושבו בתוספת שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו הופחת סכום כאמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמה לזכאי לקצבת פרישה קצבה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א), ויחולו לגביהן הוראות פסקה (2);
(4)
נפטר בן הזוג לשעבר, תבוצע מלוא ההפחתה כאמור בפסקה (1) מסכום הקצבה המלאה המשולמת לזכאי לקצבת פרישה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
(1)
נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה;
(2)
הבקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 47א הוגשה לממונה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו החל החייל לקבל קצבת פרישה, לפי המאוחר.
מענק נוסף לקיצבה [18] [תיקון: תשע״א]
חייל שפוטר מהשירות והוא זכאי לקיצבת פרישה לפי פסקאות (2) עד (5) של סעיף 10(א), וכן חייל שהרמטכ״ל הורה על יציאתו לקיצבה לפי סעיף 13 – ישולם לו, נוסף על הקיצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית.
שירות בטחוני [18א]
(א)
מי שפרש משירות קבע וזכאי לקיצבת פרישה ובחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות בטחוני, תשולם לו בעד תקופת שירותו הבטחוני קיצבה בשיעור השווה לשיעור שהיה מגיע לו אילו היתה זאת תקופת שירות קבע.
(ב)
בסעיף זה, ”שירות בטחוני“ – שירות שאדם שירת לפני הקמת צבא־הגנה לישראל, והוא נקבע בתקנות כשירות בטחוני ורשות שנקבעה לכך הכירה בו לפי התקנות.
קיצבה מוגדלת [19]
על אף האמור בסעיף 14(א), מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף 8, תשולם לו קיצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על שבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת, ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.
הגדלת תקופת השירות בתנאים מסויימים [53] [תיקון: תשס״ב־2, תשס״ג]
(א)
חייל המשרת בתפקיד שהממשלה קבעה אותו כתפקיד מיוחד לענין חוק זה, תחושב תקופת שירותו בתפקיד זה כתקופה גדולה משהיתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה.
(ב)
הרמטכ״ל רשאי, בתנאים שהממשלה קבעה, להורות כי לצורך קביעת כל זכות של חייל פלוני לפי חוק זה תחושב תקופת שירות הקבע ששירת אותו חייל בהיותו מעל לגיל ארבעים, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה.
דין מי שגורש מן הצבא [20]
מי שנידון בידי בית דין צבאי לגירוש מן הצבא, לא יהיה זכאי לגימלה.
דין זכאי לקיצבת פרישה שחזר לשירות [21]
(א)
זכאי לקיצבת פרישה שחזר לשירות קבע, יהיה רשאי להודיע בכתב, תוך שנים עשר חדשים מיום שחזר לשירות, אך לא לאחר פרישתו מהשירות החוזר, כי במקום זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם הוא בוחר בצירוף תקופת שירותו הקודם לתקופת שירותו החוזר.
(ב)
הודיע חייל כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
(1)
זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקיצבה שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;
(2)
תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;
(3)
קיבל החייל בעד פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי סעיף 15 ופרש מהשירות החוזר בנסיבות שאף הן מזכות אותו במענק (להלן – המענק השני), תקופת השירות הקודם לא תובא בחשבון בחישוב השיעור של המענק השני, והמענק השני ביחד עם המענק שקיבל בעת פרישתו מהשירות הקודם לא יעלה על המשכורת השנתית;
(4)
היוון הזכאי חלק מקיצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקיצבה שתגיע לו אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את תקופת שירותו הקודם כמופחתת בשיעור שבו היוון את הקיצבה כאמור;
(5)
המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקיצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של החייל בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, לפי הדרגה הגבוהה יותר; היתה, המשכורת הקובעת שלפיה חושבה קיצבתו של החייל בזמן פרישתו הראשונה גבוהה מן המשכורת הקובעת בעת פרישתו משירותו החוזר, תחושב הקיצבה לפי המשכורת הקובעת הגבוהה יותר.
(ג)
סעיף זה יחול גם על מי שזכאי לקיצבה לרגל פרישה מכל שירות אחר מטעם המדינה שנתקבל לשירות קבע, כאילו היה שירותו האחר שירות לפי חוק זה, וכאילו המענק והקיצבה שקיבל בזכות השירות האחר, הם מענק וקיצבה לפי חוק זה, לפי הענין.
שאירים [4] [תיקון: תשע״ד־2]
אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה –
(1)
מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו, או מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותה היה פרוד של קבע שלה (להלן – בן־זוג);
(1א)
בן זוגו לשעבר;
(1ב)
פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;
(2)
ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן – יתום);
(3)
בן משפחה אחר אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קיצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; אם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור המשכורת או הקיצבה – בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן – תלוי).
קיצבה לשאיריו של חייל שנפטר [22] [תיקון: תשמ״ט־2, תשע״ד־2]
(א)
חייל שנפטר בזמן שירות קבע והוא שירת בו לפחות שלוש שנים – תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קיצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת, והם:
(1)
לבן זוג, כל עוד לא נישא –
(א)
באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – ארבעים אחוזים;
(ב)
אם הותיר אחריו הנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) –
(1)
עד החודש שבו היה מגיע החייל לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – ארבעים אחוזים;
(2)
החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין ארבעים אחוזים למכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;
(1א)
לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;
(2)
ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן־זוג הזכאי לקיצבה – עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
(3)
ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן־זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה עשר אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
(4)
לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם – עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר בן־זוג ויתום הזכאים לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל אחד.
(ב)
לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
קיצבה לשאירים הזכאים לתגמולים [23] [תיקון: תשמ״ט־2, תשע״ב, תשע״ד־2]
(א)
חייל שנפטר בזמן שירות קבע ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים (בסעיף זה – תגמולים), יהיו שאיריו זכאים לקיצבה כמפורט להלן:
(1)
בן־זוג כל עוד לא נישא ויתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם, יהיו זכאים לקיצבה לפי סעיף 22 אף אם החייל שירת בשירות קבע פחות משלוש שנים;
(2)
כל עוד בן־הזוג או היתומים זכאים לתגמולים, תנוכה מקיצבתם מחצית הקיצבה או מחצית התגמולים, ואם זכותם לתגמולים הומרה לפי סעיף 30 לחוק משפחות החיילים – מחצית הקיצבה או מחצית התגמולים שהיו זכאים להם אילולא הומרה זכותם כאמור, לפי הסכום הקטן יותר;
(3)
היה סך כל הקיצבאות המגיעות לבן־הזוג וליתומים בצירוף התגמולים המגיעים להם עולה על המשכורת הקובעת המשוקללת של החייל שנפטר, ינוכה הסכום העודף מקיצבתם;
(4)
לענין פסקה (3), לא תובא בחשבון התגמולים התוספת לפי סעיף 14(1) לחוק משפחות החיילים, ובזכאי לתגמולים לפי סעיף 9(ב) לאותו חוק – לא יבוא בחשבון ההפרש שבין אותם תגמולים לבין התגמולים לפי סעיף 9(א) לאותו חוק;
(5)
תלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם, יהיו זכאים לקיצבה של עשרה אחוזים מהמשכורת הקובעת של החייל, לכל תלוי.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נישא בן־זוג הזכאי לקיצבה לפי סעיף זה, ינוכה מקיצבת כל יתום, כל עוד אינו עומד ברשות עצמו, שליש קיצבתו או מחצית התגמולים, לפי הסכום הקטן יותר.
(ג)
קיצבה לשאיר לפי סעיף קטן (א) תשולם כל עוד לא חדל אותו שאיר להיות זכאי לתגמולים; המיר שאיר את זכותו לתגמולים לפי סעיף 30 לחוק משפחות החיילים, תשולם לו אותה הקיצבה משך כל הזמן שבו היה זכאי לתגמולים אלמלא הומרה זכותו זו כאמור.
(ד)
שאירים הזכאים לקיצבה לפי סעיף 22 ולפי סעיף זה, הברירה בידם לבחור באחת מהן; לא היתה בחירת כל השאירים אחידה, יכריע הממונה.
(ה)
השאיר אחריו הנפטר יותר מבן־זוג אחד או שבן־הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד, או שהתלויים אינם סמוכים כך, יקבע הממונה את אופן חלוקתה של הקיצבה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם.
(ו)
לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, שזכאי לתגמולים, כבן זוג.
קיצבה ומענק [תיקון: תשמ״ז, תשס״ד, תשע״ב, תשע״ד־2]
(א)
חייל שנפטר בזמן שירות קבע לאחר שירות צבאי של חמש עשרה שנים לפחות, הברירה בידי שאיריו לבחור בקיצבה לפי סעיף 22 או בקיצבה לפי סעיף 25 שהיתה משתלמת להם אילו יצא הנפטר לקיצבה ביום פטירתו, בתוספת המענק לפי סעיף 15 שהיה משתלם לו במקרה כאמור.
(ב)
שאיריו של חייל כאמור בסעיף קטן (א), הזכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים, הברירה בידיהם לבחור בקיצבה לפי סעיף 23 או בקיצבה לפי סעיף 32(ה) שהיתה משתלמת להם אילו יצא הנפטר לקיצבה ביום פטירתו ובחר בקיצבה לפי סעיף 14(א) בתוספת המענק לפי סעיף 15 שהיה משתלם לו במקרה כאמור.
(ג)
המענק שישולם לשאיריו של חייל כאמור בסעיף קטן (א), שבזמן פטירתו טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג׳ בתוספת השלישית, יהיה, על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), שיעור באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו, לפי שנות שירותו, כמפורט להלן:
שנות שירותאחוזים
עשרים ואחת15
עשרים ושתיים30
עשרים ושלוש50
עשרים וארבע75
עשרים וחמש ויותר100
(ד)
השאיר אחריו הנפטר יותר מבן זוג אחד או שבן הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד או שהתלויים אינם סמוכים כך או נחלקו הדעות בין השאירים בדבר הבחירה, יעשה הממונה את הבחירה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואם לפי בחירה זו יגיע גם מענק, יחלק אותו הממונה בין השאירים, הכל בהתחשב במצבם ובכל הסכם שביניהם; לעניין זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
(ה)
לא השאיר הנפטר אחריו שאירים יהיו יורשיו זכאים למענק לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג).
מענק לרגל פטירתו של חייל [24] [תיקון: תשמ״ט־2, תשע״ד־2]
(א)
חייל שנפטר בזמן שירות קבע לאחר ששירת בו פחות משלוש שנים ושאיריו אינם זכאים לקיצבה לפי סעיף 23, ישולם להם מענק בשיעור שתקבע הממשלה, ובלבד שלא יעלה על משכורתו השנתית של הנפטר.
(ב)
המענק ישולם לבן־זוגו וליתומיו של הנפטר, ובאין אחריו לא בן־זוג ולא יתומים – לשאיריו האחרים.
(ג)
אופן חלוקת המענק בין השאירים ייקבע בתקנות.
(ד)
בסעיף זה, ”שאיר“ – למעט בן זוג לשעבר, ופרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון.
קיצבה לשאיריו של זכאי לקיצבת פרישה [25] [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב, תשע״ד־2]
(א)
זכאי לקיצבת פרישה שנפטר – תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה קיצבה באחוזים מהקיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם:
(1)
לבן־זוג, אם היה בן־זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד –
(א)
באין אחרי הזכאי לקצבת פרישה שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה, וכל עוד לא נישא בן הזוג – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר;
(ב)
אם הותיר אחריו הזכאי שנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א), וכל עוד לא נישא בן הזוג – ההפרש שבין שישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר בלא הפחתה לפי סעיף 14א(א), אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;
(1א)
לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 14א(ב), וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 14א(א).
(2)
ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן־זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום;
(3)
ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן־זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
(4)
לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין אחרי הנפטר לא בן־זוג ולא יתום הזכאים לקיצבה – עשרים אחוזים לכל אחד.
(א1)
לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
(ב)
קיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כאמור ברישה של סעיף קטן (א), היא הקיצבה שהיה מקבל אותה סמוך לפני פטירתו אילולא הוראות סעיפים 31, 33 ו־54(ב) בצירוף תוספות לפי סעיף 6א, ככל שהיה זכאי להן.
(ג)
הופחתה או נשללה מקצתה של קיצבתו של זכאי לפי סעיפים 10(ב), 59, 64(ב) או 67, יראו כקיצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקיצבה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה; ואם נשללה כאמור כולה – לא תשולם קיצבה לשאירים.
(ד)
הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 12א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי הוראות סעיף 54(ג), ולענין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה כבר היה זכאי לה.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד) –
(1)
לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 12א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 54(ג), והותיר אחריו, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
(א)
עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר;
(ב)
החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;
(2)
לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, של מי שבחר בזכויות לקצבה כאמור בפסקה (1) ונפטר כאמור באותה פסקה, תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 14א(א), אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה כאמור אלא החל מהחודש שלאחר החודש הקובע.
קיצבת שאיר ששיעורה נקבע בידי הממונה [27] [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
בכל אחד מהמקרים המנויים להלן ישולמו לשאיריו של נפטר, במקום הקיצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיפים 22, 23, 25 או 32(ה), קיצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם, ובלבד שסך כל הקיצבאות שיקבע לא יעלה על השיעור המרבי או על סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאיריו אילולא הוראת סעיף זה, לפי הסכום הקטן יותר; ואלה המקרים:
(1)
סך כל הקיצבאות המגיעות לשאיריו של נפטר עולה על השיעור המרבי;
(2)
הנפטר השאיר אחריו יותר מבן־זוג אחד, או יתומים מבני־זוג אחדים, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד.
(ב)
חל סעיף 23(א)(3), ישולמו לבן־הזוג וליתומים, במקום הקיצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיף 23, קיצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של בן־הזוג והיתומים ועם כל הסכם שביניהם, ובלבד שסך כל הקיצבאות שישולמו לכלל השאירים לא יעלה על השיעור המרבי, או על סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאיריו אילולא הוראות סעיף זה, לפי הסכום הקטן יותר.
(ב1)
לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ואולם האמור בסעיף קטן (א) לא יחול אם השאיר אחריו הנפטר בן זוג אחד ובן זוג לשעבר אחד או בן זוג אחד ופרוד של קבע אחד שניתן לגביו פסק דין לאיזון.
(ג)
בסעיף זה, ”השיעור המרבי“ –
(1)
לגבי שאיריו של חייל – שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת של החייל, ואם כלולה בחשבון תקופת שירותו תקופת שירות חובה – הקיצבה שהיתה מגיעה לו לפי סעיף 17(1) אילולא נפטר;
(2)
לגבי שאיריו של זכאי לקיצבת פרישה – שבעים וחמישה אחוזים מקיצבתו של הזכאי, ולגבי בן־זוג של זכאי כאמור משיותר מיתום אחד סמוך על שולחנו וכל עוד שני יתומים כאמור לפחות זכאים לקיצבה – תשעים אחוזים מקיצבתו של הזכאי.
מענק לבן זוג שנישא [28] [תיקון: תש״ס, תשס״א, תשס״ה, תשע״ד]
(א)
בן־זוג שהוא זכאי לקיצבה ונישא – ישולם לו מענק כסכום הקיצבה שהיה זכאי לה אילולא נישא, כמפורט בסעיף קטן (ד) כפול שלושים ושש, ולגבי בן־זוג שבגלל האמור בסעיפים 26 או 28 משלמים לו קיצבה בשיעור מופחת או שאין משלמים לו קיצבה, תיחשב כקיצבה לענין זה הקיצבה שהיה זכאי לה אילולא הוראות הסעיפים האמורים.
(ב)
לענין קביעת המענק המגיע לפי סעיף קטן (א) לבן־זוג שסעיף 23 חל עליו, לא ינוכה כל סכום לפי סעיף 23(א)(2).
(ג)
שולם מענק לבן־זוג לפי סעיף 29(א), תנוכה מחצית ממנו מהמחצית הראשונה של המענק המשולם לפי סעיף קטן (ד), והמחצית השניה ממנו תנוכה מהמחצית השניה של המענק המשולם לפי סעיף קטן (ד).
(ד)
מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לבן־זוג עם הגשת בקשתו לכך, אך לא לפני הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקיצבה שהיה זכאי לה לאחרונה לפני הנישואין; המחצית השניה תשולם לו בתום שנתיים לאחר הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה אילולא נישא.
(ה)
פקעו הנישואין השניים, תשולם לבן הזוג מיום פקיעת הנישואין אותה קיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה, אילולא נישא; אולם אם כבר שולם לו מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת מן הקיצבה סכום השווה לסכום המענק שקיבל, ובלבד שלא יופחת בשום חודש סכום העולה על שליש ממנה.
(ו)
פקעה זכותו של בן־הזוג לקיצבה לפני שסך כל ההפחתות לפי סעיף קטן (ה) הגיע כדי שיעור המענק שקיבל, תהיה היתרה חוב של בן־הזוג או של עזבונו לאוצר המדינה.
(ז)
לעניין סעיף זה –
(1)
יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג;
(2)
”פקיעה“ – לרבות במות בן הזוג.
קיצבה לבן־זוג בהתחשב עם גילו [32] [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
על אף האמור בסעיפים אחרים בחוק זה –
(1)
בן־זוג שאין עמו יתום, וסעיפים 23 או 32(ה) אינם חלים עליו והוא עומד ברשות עצמו – לא תשולם לו קיצבת שאיר כל עוד לא הגיע לגיל ארבעים וחמש;
(2)
בן־זוג שאין עמו יתום, וסעיפים 23 או 32(ה) חלים עליו והוא עומד ברשות עצמו – לא תשולם לו קיצבת שאיר כל עוד לא הגיע לגיל שלושים וחמש;
(3)
ילדם של הנפטר ובן־זוגו, שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו, לענין זכויות בן־הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.
(ב)
לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.
מענק לבן־זוג במקום קיצבה [33] [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
בן־זוג שאינו מקבל קיצבת שאיר בגלל האמור בסעיף 28 או בפסקה (1) לסעיף 25(א) לגבי תקופת הנישואין – ישולם לו מענק שסכומו כסכום הקיצבה שהיה זכאי לה, אילולא האמור בסעיפים אלה, כפול שנים עשר, ובן־הזוג כאמור שסעיפים 23 או 32(ה) חלים עליו, ישולם לו מענק שסכומו כסכום קיצבה זו כפול שלושים; אולם לבן־זוג שאינו מקבל קיצבת שאיר בגלל האמור בסעיף 28, יהיה המענק –
(1)
אם הגיע במות הנפטר לגיל ארבעים ושלוש – מכפלת מחצית הקיצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל ארבעים וחמש;
(2)
אם הגיע במות הנפטר לגיל שלושים ושתים וחצי וסעיפים 23 או 32(ה) חלים עליו – מכפלת הקיצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל שלושים וחמש.
(ב)
לענין קביעת המענק המגיע לפי סעיף קטן (א) לבן־זוג שסעיף 23 חל עליו, לא ינוכה כל סכום לפי סעיף 23(א)(2).
(ג)
לעניין סעיף קטן (א) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום ”תקופת הנישואין“ יקראו ”התקופה המשותפת“.
[תיקון: תשע״ד־2]
(בוטל).
הגבלת גימלאות־כפל [29] [תיקון: תשנ״א־2, תשע״ב]
(א)
בסעיף זה –
”גימלאות כפל“ – שתי קיצבאות או יותר לפי חוק זה, או קיצבה אחת או יותר לפיו בצירוף אחת או יותר מגימלאות אלה:
(1)
(נמחקה);
(2)
קיצבה או תשלום דומה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר, למעט גימלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם בסעיף 32;
(3)
קיצבה או תשלום דומה המשתלמים לפי חוק אחר או הסכם או הסדר מקופה ציבורית שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קיצבה או תשלום כאמור.
(ב)
היה אדם זכאי לגימלאות כפל וסך כולן, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת, ואם כלולה בחשבון תקופת שירותו תקופת שירות חובה – על הקיצבה הנקבעת לפי סעיף 17, תופחת הקיצבה לפי חוק זה או אחת משתי הקיצבאות או יותר לפיו, לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גימלאות הכפל של שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת או על הקיצבה הנקבעת לפי סעיף 17, לפי הענין; הוראה זו לא תחול על קיצבת יתום ועל קיצבה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ־ישראל שלא לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970.
(ג)
הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי בן־זוג הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן־זוגו והשניה היא קיצבת פרישה.
(ד)
(1)
על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקיצבה לפי חוק זה זכאי לקיצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קיצבה לפי חוק זה (בסעיף זה – הקיצבה לפי החוק האחר) תהיה ההפחתה של כל קיצבה בשיעור שיחסו לסכום הכולל שיש להפחית, אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב), הוא כיחס כל קיצבה וקיצבה אל הסכום הכולל של הקיצבאות לפני ההפחתה;
(2)
היתה הקיצבה לפי החוק האחר קיצבה לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970, ומשתלמת מאוצר המדינה, יחולו הוראות מיוחדות אלה:
(א)
לא ינהגו לפי פסקה (1) ולפי סעיף 32 של אותו חוק;
(ב)
הקיצבה לפי אותו חוק לא תעלה על הסכום שבו עודף הסכום הכולל שהיה משתלם לזכאי לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לולא הוראות פסקה זו, על קיצבה לפי חוק זה.
(ה)
המשכורת הקובעת, לענין סעיף זה, תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קיצבה לפי חוק זה או המשכורת שלפיה מחושבות הגימלאות האחרות, לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגימלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת.
גימלה לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום [30]
(א)
בסעיף זה –
”חוקי השיקום“ – חוק הנכים, חוק משפחות החיילים, חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954, חוק התגמולים לנפגעי פעולת איבה, התש״ל–1970, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום לענין סעיף זה;
”גימלה לפי חוקי השיקום“ – תגמולים, הענקה, מענק, וכל תשלום חוזר או חד־פעמי אחר המגיעים לפי חוקי השיקום.
(ב)
הזכאי עקב מאורע אחד לגימלה לפי חוק זה ולגימלה לפי חוקי השיקום, הברירה בידו לבחור באחת מהן.
(ג)
בחר בגימלה לפי חוק זה, יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגימלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם, אולם מי שבחר בקיצבה לפי סעיף 14(ד)(2) או זכאי לקיצבה לפי סעיף 23, יהיה רשאי לקבל את מלוא התגמולים נוסף לקיצבה לפי סעיפים אלה ואין רואים קיצבה זו כהכנסה לענין חוקי השיקום.
(ד)
הזכאי שלא עקב מאורע אחד לגימלה לפי חוק זה ולגימלה לפי חוקי השיקום, זכאי לקבל את שתי הגימלאות גם יחד.
(ה)
בן־זוג ויתומים של זכאי לקיצבת פרישה שנפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים או שהמירו את זכותם לתגמולים לפי סעיף 30 לחוק האמור, יהיו זכאים, על אף האמור בהוראות האחרות של סעיף זה, למחצית קיצבתם לפי סעיף 24, אם אותו זכאי, אילולא נפטר, היה זכאי לקיצבה לפי סעיף 14(ד)(2), ולרבע מהקיצבה האמורה – בכל מקרה אחר; בנוסף לקיצבה יהיו זכאים למלוא התגמולים זולת אם הומרו לפי סעיף 30 לחוק האמור, ואין רואים את הקיצבה כהכנסה לענין חוקי השיקום.
קיצבה ומשכורת מקופת הציבור [31] [תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ד, תשע״א־2, תשע״ב]
(א)
בסעיף זה –
”הכנסה מקופת הציבור“ – משכורת מאוצר המדינה;
”קיצבה רגילה“ – קיצבה שהיתה מגיעה אלמלא הוראות סעיף זה;
”הכנסה כוללת“ – הכנסה מקופת הציבור בצירוף הקיצבה הרגילה.
(ב)
זכאי לקצבה, להוציא בן זוג הזכאי לקצבת שאיר, שחזר לשירות קבע או שהוא עובד בשירות צבא הגנה לישראל, והכנסתו הכוללת ממשכורת ומקצבה עולה על המשכורת הקובעת המשוקללת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת כאמור על המשכורת הקובעת המשוקללת, לא תפחת קצבתו מכוח סעיף זה.
(ג)
זכאי לקיצבת פרישה שהיוון חלק מקיצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (ב) כאילו הוא מקבל קיצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקיצבה עקב קבלת הכנסה מקופת הציבור ינוכה ממנה חלק הקיצבה שהיוון.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל הקבוע לגביו בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בתוספת השלישית.
(ה)
(בוטל).
גימלה ומענק שחרור [33ב] [תיקון: תשמ״ט, תשס״ד, תשס״ה־2, תשע״ב]
(א)
חייל או שאירו הזכאים בגלל פרישת החייל לגימלה לפי חוק זה, לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה למענק שחרור אלא בנסיבות ובתנאים המפורטים בסעיף זה.
(ב)
מי שאינו זכאי לקיצבה לפי חוק זה, בגלל בחירתו לפי סעיף 32, ומגיע לו מענק שחרור, לא תבוא בחשבון שיעורו של המענק כל תקופת שירות שלאחר חמש שנות שירותו הראשונות.
(ג)
הוראת סעיף קטן (א) תחול אף אם ויתר הזכאי על גימלתו, או אף אם הגימלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות שבסעיפים 10, 12א, 19, 28, 33, 54(ב) או (ג), 57, 60, 61, 64(ב), 64(ג) ו־67.
(ד)
חייל שנתקיימו בו שניים אלה:
(1)
תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;
(2)
הוא זכאי לקיצבת פרישה בשיעור המרבי או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו, יהיו הוא או שאיריו, לפי הענין, זכאים למענק שחרור, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקיצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.
(ה)
חייל שנתקיימו בו ארבעה אלה:
(1)
הוא פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בתוספת השלישית;
(2)
הוא זכאי לגימלאות כפל לפי סעיף 31(א)(2) או (3), או לקיצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן סעיפים 37 או 38, או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;
(3)
תקופת שירותו בפועל, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה אינו חל עליו, אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי סעיף 37, ותקופת עבודתו אצל מעביד אחר שחל עליו סעיף 38, וכן תקופת עבודתו שעליה איננו זכאי לקיצבה לפי חוק זה אלא לקיצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור בסעיף 31(א)(2) או (3), מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות;
(4)
הוא זכאי לקיצבה בשיעור המרבי בשל הקבוע בסעיפים 37 או 38, או על פיהם, או בשל האמור בסעיף 31(ב), או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו.
יהיו הוא או שאיריו, לפי הענין, זכאים למענק שחרור, אף אם פרש מהשירות מרצון, כשל תקופת השירות העודפת על התקופות המזכות אותו בקיצבה בשיעור המרבי או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן – תקופת השירות העודפת).
(ו)
על אף האמור בסעיף קטן (ה), אם על פי הסכם או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקיצבה המשתלם מטעם מעביד קודם בחלק משיעור הקיצבה שהיתה מגיעה לחייל בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבי, לא ישולם מענק שחרור בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקיצבה כאמור.
(ז)
בסעיף זה –
”שיעור מרבי“ – השיעור המרבי של קיצבת הפרישה שהיה משתלם לחייל שפרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;
”תקופת שירות בפועל“ – לרבות –
(1)
תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי סעיף 36 לחוק זה או לפי סעיף 83 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970;
(2)
תקופת העדר משירות המובאת בחשבון מכח האמור בסעיף 9 לחוק זה או סעיף 11(4) לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970, ולמעט שירות סדיר לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986.
מענק במקום גימלה [33ג] [תיקון: תשמ״ט־2]
(א)
חייל שנפטר לאחר שלוש שנות שירות קבע, רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור, במקום בכל הגימלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה, בסכום הגבוה מבין אלה:
(1)
מענק לפי סעיף 24 כאילו שירת החייל פחות משלוש שנים;
(2)
מענק שחרור בשל כל תקופת שירותו של החייל.
(ב)
האמור בסעיף קטן (א)(2) לא יחול על שאיר שבחר בגימלה לפי חוקי השיקום, בהתאם לאמור בסעיף 32(ב).
דין עבודה במוסד מוכר [52]
(א)
אדם שפרש ממוסד מוכר ועבר לשירות קבע, תיחשב עבודתו באותו מוסד כשירות לענין חוק זה, ותקופת עבודתו במוסד תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת שירותו בשירות קבע, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
(ב)
בסעיף זה, ”מוסד מוכר“ – מוסד או ארגון או חלק מגוף כזה, שהממשלה אישרה כמוסד מוכר לענין סעיף זה, באשר תפקידיו, כולם או מקצתם, הפכו לשירות משירותי המדינה.
העברה מסוג שירות למשנהו [52א]
מי שהיה בשירות מטעם המדינה בתפקיד שחוק זה לא חל עליו ועבר לשירות קבע – ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת שירות הקבע, בהתחשב עם כל תשלום או זכות שרכש לרגל פרישתו משירותו הקודם, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
הסכם עם מעביד [תיקון: תשנ״א]
(א)
שר הבטחון רשאי להתקשר עם מעביד בהסכם כללי או מיוחד לאדם ששמו נקוב בהסכם, שלפיו תקופת עבודתו, כולה או מקצתה, של העובר משירות הקבע לעבודה אצל המעביד או להיפך, תבוא בחשבון לענין זכויות לגימלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן המעביד שלא לפי חוק זה, וכן מקצתן מזו ומקצתן מזה, הכל לפי תנאים שיראו לקבוע בהסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
(ב)
לענין סעיף קטן (א), דין הסכם כאמור עם קרן פנסיה או קרן תגמולים, שעובדי המעביד קשורים בה או המשרתת את עובדי המעביד – כדין הסכם עם המעביד.
(ג)
בסעיף זה, ”תקופת עבודה“ – תקופת שירות בשירות הקבע או תקופת עבודה אצל המעביד.
זכויות לפי הסכם [52ג] [תיקון: תשנ״א]
(א)
הסכם לפי סעיף 38 דינו, לענין הזכויות של האדם שההסכם חל עליו ושל שאיריו, כדין הסכם שאף הם צד בו, ודין גימלאות המגיעות לאדם לפי ההסכם מאוצר המדינה – כדין גימלאות לפי חוק זה.
(ב)
מי שפרש משירות הקבע ועבר לעבוד אצל מעביד ואותה פרישה מהווה עילה לתשלום גימלה לפי חוק זה על השירות שממנו פרש, יהא זכאי לגימלה זו בלבד; אולם –
(1)
אם העובד הודיע לממונה בכתב, תוך התקופה שנקבעה בהסכם הכללי, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי אותו הסכם, יהא זכאי רק לזכויות אלה;
(2)
הביא הממונה את ההסכם לידיעת העובד בדרך שנקבעה בתקנות, יהיה העובד זכאי לזכויותיו לפי ההסכם בלבד, זולת אם הודיע לממונה תוך הזמן ובדרך שנקבעו בתקנות, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי חוק זה ולא לפי ההסכם.
תנאי הסכם מיוחד [תיקון: תשנ״א]
לא יתקשר שר הבטחון בהסכם מיוחד לפי סעיף 38 אלא בהסכמת האדם שההסכם חל עליו; השר יקבע בתקנות את התנאים שבהם מותר להתקשר בהסכמים כאמור, ובלבד שלא יתנו על הסכמת האדם.
אצילת סמכויות [52ה]
שר הבטחון רשאי לאצול מסמכויותיו להתקשר בהסכם מיוחד לפי סעיף 38.
הסכם בדבר רציפות זכויות [תיקון: תשנ״א]
(א)
עבר אדם מעבודה אצל מעביד לשירות הקבע ולא חל על העברתו זו הסכם לפי סעיף 38, יהא מותר, לענין זכויותיו וזכויות שאיריו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, להביא בחשבון את תקופת עבודתו של אותו אדם במקום עבודתו הקודם, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
(ב)
עבר אדם משירות הקבע לעבודה אצל מעביד ולא חל על העברתו הסכם לפי סעיף 38, רשאי שר הבטחון להתקשר איתו בהסכם שלפיו ישולמו לו או לשאיריו גימלאות, בעד תקופת שירותו בשירות הקבע כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלומי העובד לאוצר המדינה ותחולה למפרע.
מניעת גימלאות כפל [תיקון: תשנ״א]
על אף האמור בסעיפים 37 עד 42 לא יהא אדם זכאי לגימלה בקשר לתקופה אחת, גם לפי חוק זה וגם מן המעביד האחר או מן המדינה שלא לפי חוק זה, והברירה בידו.
ממונים על תשלום גימלאות [6]
שר הבטחון ימנה אדם אחד או יותר לממונים על תשלום גימלאות; הודעה על מינוי ממונה ועל מענו תפורסם ברשומות.
ועדות ערעור [7]
(א)
שר המשפטים ימנה ועדות ערעור לצורך חוק זה.
(ב)
ועדת ערעור תהיה של שלושה, שאחד מהם לפחות יהיה חייל.
(ג)
הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל מענה תפורסם ברשומות.
סמכויות עזר [8]
לממונה ולועדת ערעור יהיו כל הסמכויות שאפשר להעניקן לועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 וסעיף 27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968.
סדרי דין ודיני ראיות [9]
הממונה וועדת ערעור לא יהיו קשורים בסדרי הדין ובדיני הראיות, אלא יפעלו בדרך שיראוה כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתם.
תביעות [35] [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
התובע גימלה יגיש תביעה לממונה.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן פסק דין לאיזון, יהיה הפרוד של קבע רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם מתקיימים לגבי פסק הדין כל אלה:
(1)
נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר מהמועד שבו חלה הפרידה של קבע;
(2)
נקבע בו כי אילולא פטירתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה היתה קצבת הפרישה מחלוקת בין החייל או הזכאי לקצבת פרישה ובין הפרוד של קבע, באופן שהיה מועבר לפרוד של קבע שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לחייל לאחר פרישתו או לזכאי לקצבת פרישה אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
(א2)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בן זוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם נרשמה הערה לפי סעיף 47ב או שהתקיימו נסיבות כאמור בסעיף 47א(ב).
(ב)
הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגימלה ובאיזו מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע, ויציין את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי סעיף 48.
בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ומתקיימים לגבי פסק הדין התנאים כמפורט להלן, לפי העניין, רשאי בן הזוג לשעבר להגיש לממונה בקשה לרשום ברישומיו את פרטי פסק הדין:
(1)
נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד;
(2)
נקבע בו כי קצבת הפרישה תחולק בין החייל או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר באופן שהשיעור להעברה שיועבר לבן הזוג לשעבר יהיה שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או שתשולם לחייל לאחר שיפרוש, אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
(ב)
נפטר החייל או הזכאי לקצבת פרישה לפני שהגיש בן זוגו לשעבר בקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף קטן (א), יהיה בן הזוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי סעיף 47 גם בלי שהגיש בקשה לרישום פרטי פסק הדין לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים לגבי פסק הדין התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין בן זוג לשעבר של זכאי לקצבת פרישה – גם טרם חלפו, במועד הגשת התביעה, שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין.
רישום הערה [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
הוגשה לממונה בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בסעיף 47א(א), ירשום הממונה ברישומיו הערה בדבר פסק הדין, ויכלול בה, בין השאר, את כל אלה (בחוק זה – הערה):
(1)
הערכאה שנתנה את פסק הדין, משך התקופה המשותפת ומועד הפירוד;
(2)
השיעור להעברה;
(3)
אם נקבע בפסק הדין כי האמור בו יחול רק לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה;
(4)
אם נקבע בפסק הדין כי התקופה המשותפת היא כאמור בסעיף 12א(ב)(1), ואם בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמת לבחירת החייל בקבלת מענק שחרור כאמור באותו סעיף;
(5)
אם נקבע בפסק הדין כי העברת חלק מהקצבה המלאה לבן הזוג לשעבר, במקרה שהחייל זכאי לקצבת פרישה לפי סעיפים 10(א)(2) או (3) או 12א, תהיה בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע החייל לגיל אחר מגיל פרישת חובה, כאמור בסעיף 62א(ב)(2)(ב), ואילך.
(ב)
נוסף על האמור בסעיפים 12א(ב)(1) ו־62א(ג)(1), ממועד קליטת בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ברישומיו של הממונה ועד להחלטתו של הממונה בדבר רישום ההערה לא יבוצעו הפעולות המנויות בסעיפים האמורים ללא הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.
(ג)
הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך ישלח לחייל או לזכאי לקצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר, הודעה בדבר רישום ההערה בתוך 14 ימים ממועד הרישום, בדואר רשום או בדרך נוספת שקבע שר הביטחון לפי סעיף 47ג.
(ד)
לא יראו החלטה לפי סעיף זה בבקשה לרישום, כהחלטה לעניין סעיף 48.
תקנות לעניין רישום הערה [תיקון: תשע״ד־2]
שר הביטחון, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(1)
בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 47א, פרטיה והמסמכים שיצורפו אליה ובכלל זה אופן הגשת הבקשה ופרקי הזמן המרביים ממועד הגשת הבקשה ועד קליטתה וממועד קליטת הבקשה ועד רישום הערה לפי סעיף 47ב;
(2)
אגרה בעד הגשת בקשה כאמור בפסקה (1); תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהסכמת שר האוצר;
(3)
הודעה על רישום הערה לפי סעיף 47ב, דרכים נוספות למסירתה ושינוי המועדים למסירתה;
(4)
דיווחים שיימסרו לבן זוג לשעבר שהגיש בקשה כאמור בפסקה (1), לרבות לעניין אופן מסירתם והמועדים למסירתם, וכן לעניין הפרטים שייכללו בדוחות, ובכלל זה פרטים לגבי גובה הקצבה המלאה לאחר הפחתה כאמור בסעיף 14א(א) והסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה בהתאם לסעיף 62א.
ערעור [36]
(א)
תובע הרואה עצמו נפגע מהחלטה של הממונה, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור (להלן – הועדה) תוך ששים ימים מיום שבו הגיעה אליו החלטת הממונה, אולם רשאית הועדה להאריך לו את תקופת הערעור הארכה שלא תעלה על ששים ימים.
(ב)
הערעור יוגש לועדה בכתב בשני עותקים; הועדה תשלח עותק אחד לממונה.
(ג)
הועדה רשאית לאשר את החלטת הממונה או לשנותה, או להחליט החלטה אחרת במקומה.
(ד)
תובע שהגיש ערעור לועדה רשאי להתייצב לפניה, הוא או בא כוחו, כדי לטעון את טענותיו.
(ה)
הועדה תיתן נימוקים להחלטתה.
(ו)
יושב ראש הועדה ישלח בדואר רשום העתק החלטת הועדה לתובע ולממונה.
(ז)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הגשת הערעור ובדבר סדרי הדין בו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.
ערעור לבית המשפט [37]
(א)
התובע או הממונה רשאי, תוך שלושים ימים מיום שהגיעה אליו החלטת ועדת הערעור, לערער עליה בשאלה משפטית לבית המשפט המחוזי.
(ב)
בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת הועדה או להחזירה לועדה, או להחליט החלטה אחרת במקומה על סמך העובדות שקבעה הועדה.
(ג)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הגשת ערעור וסדרי הדין בערעור לפי סעיף זה.
(ד)
פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור לפי חוק זה הוא סופי ואינו ניתן לערעור.
החלטות חדשות [38]
הממונה רשאי להחליט החלטה חדשה בכל ענין אף אם כבר ניתנה בה החלטה סופית לפי סעיף 48 או 49, אם נוכח כי ההחלטה הושגה על ידי עבירה פלילית או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו לפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה; לענין ערעור יהיה דין ההחלטה כדין כל החלטה אחרת, אולם ההחלטה החדשה לא תבוצע אלא כתום התקופה להגשת ערעור עליה לפי סעיף 48, ואם הוגש ערעור – עד שועדת הערעור תורה לבצעה, בין בהחלטה הסופית ובין בהחלטת ביניים.
דין החלטת הרמטכ״ל [54]
לענין סעיפים 47, 48, 49 ו־50, יהיה דין החלטה לפי חוק זה, של הרמטכ״ל או של מי שהוא הסמיך, כדין החלטת הממונה, וכל האמור בסעיפים אלה לגבי הממונה ייקרא לענין זה כאילו מדובר ברמטכ״ל או במי שהוא הסמיך.
בדיקות רפואיות של נכים [51א]
(א)
אדם שדרגת נכותו קובעת את שיעור קיצבתו, רשאי הממונה להורות לו שייבדק בדיקה נוספת בידי ועדה רפואית לשם קביעת דרגת נכותו מחדש, אם עברו לפחות ששה חדשים מהיום שדרגת נכותו נקבעה לאחרונה.
(ב)
אדם כאמור רשאי לדרוש שייבדק בידי הועדה הרפואית לשם קביעת דרגת נכותו מחדש אם עברו לפחות ששה חדשים מהיום שנקבעה דרגת נכותו לאחרונה.
גימלאות מאוצר המדינה [39]
הגימלאות ישולמו מאוצר המדינה.
מאימתי משלמים קיצבה [40] [תיקון: תשנ״ז, תשס״ה־2, תשע״א, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ז]
(א)
קיצבה תשולם ביום הראשון של כל חודש החל בחודש השני שאחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה; נולדה העילה לקצבה לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), תשולם הקצבה החל בחודש הראשון שאחרי החודש שבו נולדה העילה.
(א1)
על אף הוראות סעיף קטן (א), תשלום בעד עדכון המשכורת הקובעת בשל חודש ינואר בכל שנה, כאמור בסעיף 6, ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של אותה שנה.
(ב)
חייל שיצא לקיצבה לפי סעיף 12(1) לפני שהגיע לגיל 50 אם הוא קצין ו־55 אם הוא נגד, תשולם לו קיצבת פרישה על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל האמור, אולם אם קבעה הועדה הרפואית, כי אין הפורש מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקיצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקיצבה, ואם אי־כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי־כשרו.
(ג)
חייל שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף 12א, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה; ואולם –
(1)
אם פרש החייל לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה;
(2)
אם פרש החייל מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, ואינו זכאי לקצבה לפי פסקה (1), תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60;
(3)
אם החייל אינו זכאי לקצבת פרישה לפי פסקאות (1) או (2), אך הוועדה הרפואית קבעה כי אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת הפרישה גם בתקופה שבה אינו זכאי לה לפי הפסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי־כושרו וכל עוד נמשך אי־כושרו האמור, או כל עוד רואים אותו כמובטל לפי הוראות סעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ״ה–1995.
תשלום בעד תקופה שלפני הגשת בקשה [41]
לא תשולם קיצבה בעד תקופה העולה על ארבעה חדשים שלפני הגשת הבקשה לקיצבה, אולם הממונה רשאי להאריכה לתקופה שאינה עולה על שנתיים אם האיחור בהגשת הבקשה חל מסיבות שלדעת הממונה מצדיקות הארכה זו.
תשלום גימלה שלא לידי הזכאי [42]
(א)
גימלה תשולם לאדם שלו היא מגיעה, אולם גימלה המגיעה לאדם שמונה לו אפוטרופוס – תשולם לאפוטרופוס.
(ב)
נוכח הממונה כי מתן גימלה לידיו של הזכאי אינו לטובתו או לטובת בני משפחתו שהוא חייב במזונותיהם, או כי מתן הגימלה לאפוטרופוס אינו לטובת הזכאי, רשאי הממונה, לאחר הודעה מוקדמת של חמישה עשר ימים לפחות, ליטול לידיו את הגימלה, כולה או מקצתה, ולהשתמש בה לטובת הזכאי או בני משפחתו, או להורות שאדם שהוא הסמיך לכך יעשה זאת.
(ג)
החלטה לפי סעיף קטן (ב), אם לא בוטלה בערעור לפי סעיפים 48 ו־49, יפקע תוקפה –
(1)
משנתמנה אפוטרופוס לזכאי – אם לא היה לו אפוטרופוס בשעת מתן ההחלטה;
(2)
משאושר בידי בית משפט מוסמך האפוטרופוס הקודם או משנתמנה אחר במקומו – אם היה לזכאי אפוטרופוס.
התיישנות זכות התביעה [43]
הזכות להגיש בקשה לגימלה המגיעה לשאיר תתיישן בתום שנתיים מיום שנולדה עילתה; הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל מסיבות שלמבקש לא היתה שליטה עליהן.
איסור צבירת תשלום [44]
זכאי שלא גבה כספי גימלה תוך שנתיים מיום שהועמדו לרשותו – רשאי הממונה להחליט שפקעה זכותו לקבלם.
מעשה מרמה [45]
הוכח כי אדם ניסה להשיג גימלה במרמה, תופחת בעשרים וחמישה אחוזים הגימלה שהוא זכאי לה.
שאיר שגרם למות המזכה [45א]
שאיר שגרם במתכוון ושלא כדין למותו של חייל או של זכאי לקיצבה או שהיה שותף לעבירה כזאת – לא תשולם גימלה שהוא זכאי לה בגלל מותו של אדם זה.
קיצבה לאדם במאסר [46]
נמצא אדם במאסר לפי פסק דין של בית משפט מוסמך שדן אותו למאסר של שלושה חדשים או יותר – לא תשולם לו כל קיצבה בעד הזמן שהוא במאסר.
העברת זכות לגימלה [47] [תיקון: תשע״ד]
זכות לגימלה אינה ניתנת להעברה, לערבות, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך, ואם ביקש זאת הזכאי – גם לשם ביצוע תשלום אחר שנקבע בפקודות הצבא כי ניתן לעשות כן לגביו.
העברת חלק מקצבת פרישה לבן זוג לשעבר [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
על אף האמור בסעיפים 56 ו־62, ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ונרשמה הערה לפי סעיף 47ב, יחולו, כל עוד בן הזוג לשעבר בחיים ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
במועד שבו משולמת לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – זכאי) קצבת הפרישה, החל ממועד ההעברה, יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מהקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה – זכאי) קצבת הפרישה, החל ממועד ההעברה, יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מהקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה – הקצבה המלאה), השווה להפרש שבין מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה ובין מחצית סכום ההפחתה כאמור בסעיף 14א(א), ואם מתקיים סייג מהסייגים להפחתת קצבת הפרישה כאמור בסעיף 14א(ב) – סכום השווה למכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה (בסעיף זה – הסכום המועבר לבן זוג לשעבר);
(2)
ביקש זכאי להוון לסכום חד־פעמי שיעור מהסכום המועבר לבן זוגו לשעבר וניתנה הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר להיוון בהתאם להוראות סעיף 69(א)(2)(ג), יועבר הסכום המועבר כאמור לבן זוגו לשעבר של הזכאי, במועד שבו משולם לזכאי הסכום המהוון באותו שיעור מהסכום הנותר בידי הזכאי.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש שלאחר רישום ההערה ואילך; הסכום האמור מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש האמור ועד מועד ההעברה, לא ישולם לזכאי והוא יועבר לבן הזוג לשעבר במועד לתשלום הקצבה החל ממועד ההעברה;
(2)
לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי לפי סעיפים 10(א)(2) או (3) או 12א סכום כאמור בסעיף קטן (א), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד אחד מהחודשים כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך –
(א)
בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל פרישת חובה;
(ב)
בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל אחר שנקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ובלבד שאינו נמוך מגיל 60 או לגבי זכאי שהיו מתקיימים בו, אילולא יצא לקצבה לפי סעיפים 10(2) או (3) או 12א, התנאים לפי סעיף 12(1) או (2) ליציאה לקצבה – מהגיל שבו היה יוצא לקצבה לפי סעיף 12(1) או מהגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בתוספת השלישית, לפי העניין;
(3)
לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א), אם התקבל, עד המועד לתשלום הקצבה באותו חודש, צו של בית משפט המונע את ההעברה;
(4)
נמחקה ההערה על פי צו של הערכאה הראשונה, ואם הוגש ערעור על החלטתה – על פי צו של ערכאת הערעור, תופסק העברת הכספים מאותו מועד לבן הזוג לשעבר, והזכאי יהיה זכאי למלוא הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות סעיף זה, בלא הפחתה;
(5)
נפטר בן הזוג לשעבר, ישולם לזכאי מאותו מועד הסכום שאמור היה להיות מועבר לבן הזוג לשעבר ויחולו הוראות סעיף 14א(א)(4).
(ג)
(1)
הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, לא ניתן לשעבוד או להעברה לאחר בידי הזכאי, אלא בהסכמה בכתב של בן הזוג לשעבר ובכפוף להוראות כל דין;
(2)
הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, יראו אותו, כל עוד לא נמחקה ההערה, לעניין עיקול לפי כל דין, בלבד, ככספים שלהם זכאי בן הזוג לשעבר;
(3)
יראו את כל הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כגמלה לעניין סעיף 62.
זקיפת חובות על חשבון גימלה [48]
אוצר המדינה אינו רשאי לזקוף על חשבון גימלאות כספים המגיעים מן הזכאי אלא תביעות לסכומים אלה:
(1)
מפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גימלאות;
(2)
מילוות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה או שאוצר המדינה ערב להן;
(3)
סכומים ששולמו מאוצר המדינה בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון משכורת או גימלאות או מענק שחרור;
(4)
סכומים שהזכאי קיבל מצד שלישי על חשבון פיצויים כאמור בסעיף 64.
תביעות נגד צד שלישי [49]
(א)
היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גימלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975, רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על גימלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לגובה הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.
(ב)
הזכאי לגימלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; זכאי לגימלה שעבר על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לגימלה, כולה או מקצתה.
(ג)
(1)
היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגימלה או בפיצויים;
(2)
הגיש הזכאי תובענה נגד המדינה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש – עד לאחר תום תקופת הערעור; בחר הזכאי בפיצויים, ינוכו מהם סכומי הגימלה ששולמו לו לפני בחירתו.
(ד)
לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], רואים גימלה כזכות הנובעת מחוזה.
תשלום גימלה לפרנסת בני משפחה או בן זוג לשעבר [50] [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
על אף האמור בסעיפים הקודמים, כל אימת שנשללה מאדם זכות לגימלה או הופסק לו תשלומה בהחלטת הרמטכ״ל או הממונה, רשאים הרמטכ״ל או הממונה, לפי הענין, להורות שתשולם, כולה או מקצתה, למי שאותו אדם חייב בפרנסתם; ולעניין קצבת פרישה – גם לבן זוג לשעבר של אותו אדם שהיה מועבר לו חלק מהקצבה לפי הוראות סעיף 62א אילולא נשללה מאותו אדם הקצבה או הופסק לו תשלומה.
(ב)
נפטר אדם כאמור, רשאי הרמטכ״ל או הממונה, לפי הענין, להורות שתשולם לשאיריו הקיצבה, כולה או מקצתה, שהיו זכאים לה אילולא נשללה הזכות לגימלה או הופסק תשלומה כאמור, ובלבד שהשאירים הגישו לממונה תביעה לכך תוך שנתיים מיום פטירתו של אותו אדם.
הוראה לצורך קביעת זכות לגימלה של בני משפחה [51]
מקום שאין משלמים קיצבה לשאיר בתוקף ההוראות שבסעיפים 27, 28, 31, 32, 33, 35, 55, 57, 58, 60, 61, 64(ב) או 64(ג) – ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר, לענין קביעת זכותם לגימלה של בני משפחה אחרים ושיעורה, כאילו היה זכאי לקיצבה.
דין נכה הנוהג שלא כראוי [49א] [תיקון: תשנ״א]
(א)
(בוטל).
(ב)
הממונה רשאי להפחית, להתלות או לשלול קיצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי לה, אם אותו זכאי –
(1)
גרם לנכותו על ידי התנהגות רעה חמורה מצדו;
(2)
הפר ללא סיבה מספקת הוראה של הועדה הרפואית או של רופא שהיא הסמיכה לכך ושהיתה מכוונת להחיש את החלמתו או להפחית את דרגת נכותו;
(3)
נהג בדרך שמן המפורסמות היא שעלולה להעלות את דרגת נכותו או למנוע בעד החלמתו;
(4)
נמנע ללא סיבה מספקת מהתייצב לבדיקות של הועדה הרפואית שהוא חייב בהן לפי חוק זה.
(ג)
הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של הזכאי לקיצבה.
[תיקון: תשס״ד־2]
הגדרות [תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה־3, תשע״א־3, תשע״ו, תשע״ז]
”המועד הקובע“ – יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003);
”חייל חדש“ – חייל, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, שהתחייב לשירות קבע אחרי המועד הקובע, למעט חייל שהתחייב לשירות קבע לראשונה לפני המועד הקובע, והמשרת ברציפות מהמועד הקובע וחייל שהתקיים בו אחד התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4) בסעיף 67ז;
”קופת ביטוח“ – (נמחקה);
”קופת גמל לקצבה“ – כל אחת מאלה:
(1)
קופת גמל לקצבה כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל;
(2)
תכנית ביטוח מפני סיכון מקרה מוות או מפני סיכון אבדן כושר עבודה, שהתיר הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 ,לפי הוראות סעיף 40(ב) לחוק האמור, לגבי מי שמופקדים בעדו גם כספים לקופת גמל לקצבה כאמור בפסקה (1);
”קצבת גישור“ – תשלום חודשי מאוצר המדינה לחייל חדש שישולם ביום הראשון של כל חודש, החל בחודש השני שאחרי החודש שבו הסתיים שירותו עד החודש שבו תחל להשתלם לו קצבה מקופת הגמל לקצבה שבה היה החייל החדש עמית, אך לא יאוחר ממועד הגיעו לגיל פרישת חובה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004;
”קרן חדשה מקיפה“ ו”קרן חדשה כללית“ – (נמחקה);
”קרן פנסיה“ – (נמחקה);
”תקנות קופות הגמל“ – (נמחקה).
חייל חדש
הוראות חוק זה לא יחולו על חייל חדש, ואולם יחולו עליו הוראות פרק זה.
ביטוח לחייל חדש [תיקון: תשס״ד־2, תשע״א־3]
חייל חדש יהיה עמית בקופת גמל לקצבה בהתאם להוראות פרק זה.
הפרשות לקופת גמל לקצבה [תיקון: תשס״ד־2, תשע״א־3]
(א)
בשל משכורתו של חייל חדש ישולמו, מדי חודש, החל בחודש ינואר 2004, לקופת גמל לקצבה כאמור בסעיף 67ה סכומים כמפורט להלן:
(1)
מאוצר המדינה – סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של החייל החדש, השווה לשיעור שמשלמת המדינה לקופת גמל לקצבה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בסעיף 107א לחוק שירות המדינה (גמלאות) שלא חל עליו הסכם או חוזה;
(2)
ממשכורתו של החייל החדש – סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של החייל החדש, השווה לשיעור שמנוכה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בפסקה (1), או שיעור גבוה יותר עד לתקרה הקבועה על פי דין, אם ביקש זאת החייל החדש.
(ב)
(בוטל).
(ג)
בסעיף זה –
”המשכורת המבוטחת“ – הרכיבים המשולמים לחייל חדש שהיו מובאים בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת לחייל שחוק זה חל עליו, ובתוספת רכיבים שקבעו שר הביטחון ושר האוצר כאחד;
”המשכורת הקובעת“ – כהגדרתה בסעיף 5.
קביעת קופת הגמל לקצבה של החייל החדש [תיקון: תשס״ד־2, תשע״א־3]
(א)
חייל חדש רשאי לבחור, בכל עת, קופת גמל לקצבה שבה יהיה עמית ושאליה ישולמו הסכומים כאמור בסעיף 67ד, בכפוף להגבלות על צירוף עמיתים שנקבעו בתקנון קופת הגמל.
(ב)
לא יאוחר מ־30 ימים לפני תחילת שירותו בשירות קבע, תימסר לחייל החדש הודעה שתכלול את כל האמור להלן:
(1)
זכותו לבחור בקופת גמל לקצבה לפי שיקול דעתו;
(2)
פרטים על האפשרויות הפנסיוניות השונות העומדות לפניו, ובכלל זה פרטים על קופת הגמל לקצבה שנבחרה כאמור בסעיף קטן (ג);
(3)
ההוראות שיחולו עליו אם לא יבחר קופת גמל לקצבה, כאמור בסעיף קטן (ג).
(ג)
שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, יקבע קופת גמל לקצבה שבה יהיו עמיתים –
(1)
חייל חדש שבחר להיות עמית בה;
(2)
חייל חדש שלא בחר בקופת גמל לקצבה אחרת עד למועד תחילת התשלומים בשל משכורתו כאמור בסעיף 67ד.
כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות ונכות לחייל חדש [תיקון: תשע״ז]
חלק מהסכומים המשולמים על ידי צבא הגנה לישראל לקופת גמל לקצבה לפי סעיף 67ד(א)(1), בעבור חייל חדש שאינו מבוטח בכיסוי ביטוחי לסיכוני מוות או בכיסוי ביטוחי לסיכוני נכות, בקופת הגמל לקצבה שבה הוא עמית, ישויכו לצורך רכישת כיסויים ביטוחיים כאמור; שר הביטחון יקבע הוראות ליישום סעיף זה.
קצבת גישור [תיקון: תשס״ד־2, תשע״ז]
(א)
שר הביטחון ושר האוצר (בסעיף זה – השרים), באישור ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (בסעיף זה – הוועדה), יקבעו זכאות לקצבת גישור לחייל חדש שפוטר עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) ומתקיימים בו התנאים לפי סעיף קטן (ב), ואת תנאי קצבת הגישור; לעניין חייל חדש שהחל לשרת בשירות קבע לפני יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) יכללו התקנות כאמור הוראות ותנאים בדבר תשלום סכום חד־פעמי נוסף על קצבת הגישור שישולם לקופת הגמל לקצבה של החייל החדש, סמוך לפני תחילת זכאותו לקצבה מקופת הגמל לקצבה.
(ב)
מצא הרמטכ״ל כי מתקיימים בחייל חדש כאמור בסעיף קטן (א) כל אלה, יאשר כי תשולם לחייל קצבת גישור כאמור באותו סעיף קטן:
(1)
הוא פוטר משירות קבע מסיבה שאינה מנויה בפסקאות (2) עד (4) של סעיף 10(א);
(2)
הוא השלים 15 שנות שירות קבע לפחות, ואם התקיים בו אחד מאלה – השלים עשר שנות שירות קבע לפחות:
(א)
הוא נגד;
(ב)
הוא קצין שעד יום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) הוחלט שיימנה עם המשרתים במערך הקבע המובהק כמשמעותו בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, זולת אם השתחרר ממועד זה ואילך משירות קבע ושב אליו במועד מאוחר יותר;
(ג)
הרמטכ״ל החליט אחרת לגביו;
(3)
הוא הגיע לגיל הקבוע לגביו בסעיף 10(א)(5);
(4)
(ג)
שר הביטחון יגיש לוועדה עד יום י״ט בשבט התשפ״א (1 בפברואר 2021) דיווח בדבר כל אלה:
(1)
ממוצע הקצבאות ששולמו לפי חוק זה, ובכלל זה קצבת גישור, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020 לכלל הקצינים שפרשו בשנים אלה;
(2)
תוצאות סקרים בעניין הרצון להצטרף לשירות הקבע ושביעות רצון המשרתים בשירות קבע בשנים 2017 עד 2020, והשוואתן לתוצאות סקרים כאמור בשנים קודמות;
(3)
נתונים על אודות מאפייני כוח האדם בשירות הקבע ואיכותו;
(4)
הפעולות שננקטו והפעולות שיינקטו כדי להבטיח עמידה בתנאי סעיף קטן (ה)(1);
(5)
הערכה בדבר מידת היתכנות העמידה בתנאי סעיף קטן (ה)(1).
(ד)
(1)
השתכנעה הוועדה מהנתונים שהוצגו לפניה כי התנאים המפורטים בסעיף קטן (ה)(1) צפויים להתקיים, תודיע על כך לשרים.
(2)
לא השתכנעה הוועדה מהנתונים שהוצגו לפניה כי התנאים המפורטים בסעיף קטן (ה)(1) צפויים להתקיים, תודיע על כך לשרים עד יום י״ח בניסן התשפ״א (31 במרס 2021), והם יציגו לוועדה עד יום כ״ג באב התשפ״א (1 באוגוסט 2021) תכנית חלופית להבטחת העמידה בתנאי אותו סעיף קטן.
(ה)
(1)
מצאו השרים כי התקיימו כל התנאים שבפסקאות משנה (א) ו־(ב) שלהלן, יתקנו את התקנות לפי סעיף קטן (א), כך שהן יחולו גם לגבי חיילים חדשים שפוטרו משירות קבע לאחר יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) ומתקיימים בהם התנאים לפי סעיף קטן (ב), בשינויים שרשאים השרים לקבוע:
(א)
ממוצע הקצבאות ששולמו לפי חוק זה, ובכלל זה קצבת גישור, מיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), לכלל הקצינים שפרשו באותן שנים, לא עלה על 13,000 שקלים חדשים לחודש;
(ב)
ממוצע הקצבאות ששולמו לפי חוק זה, ובכלל זה קצבת גישור, מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), לכלל הקצינים שפרשו באותה שנה, לא עלה על 12,000 שקלים חדשים לחודש.
(2)
תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור של הוועדה ויובאו לאישורה עד יום י״ג בניסן התשפ״ו (31 במרס2026).
(ו)
מצא שר האוצר כי לא התקיימו התנאים שבפסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף קטן (ה)(1), יקבע שר האוצר, באישור הוועדה, הסדר לתשלום קצבת גישור לחייל חדש שפוטר מיום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026) ואילך ומתקיימים בו התנאים לפי סעיף קטן (ב), כך שממוצע תשלומי הקצבאות שמשולמים בכל שנה לקצינים שפורשים באותה שנה מכוח חוק זה והתקנות שיותקנו לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 12,000 שקלים חדשים לחודש; תקנות לפי סעיף קטן זה יובאו לאישור הוועדה עד יום י״ג בניסן התשפ״ו (31 במרס 2026).
(ז)
שר הביטחון יבחר עד יום ט״ו באב התשע״ז (7 באוגוסט 2017) קופת ביטוח, כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל, שבה יהיה מבוטח מי שמשולמת לו קצבת גישור, לשם תשלום קצבה לשאיריו כהגדרתם לפי תקנון קופת הביטוח במקרה של פטירתו, כמפורט להלן:
(1)
אם בשל פטירתו שאיריו אינם זכאים לקצבה ממקור אחר – קצבת שאירים;
(2)
אם משולמת לשאיר בשל הפטירה קצבה ממקור אחר – קצבה בסכום ההפרש שבין קצבת השאירים כאמור בפסקה (1) ובין הקצבה המשולמת לשאיר מהמקור האחר.
(ח)
הסכומים הנקובים בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו) יתעדכנו בהתאם לשינוי מדד השכר למשרת שכיר במשרדי הממשלה (ממשלה מרכזית) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לעומת המדד כאמור שהיה ידוע ביום י״ט בטבת התשע״ו (31 בדצמבר 2015).
סייג לתחולת פרק זה [תיקון: תשס״ד־2, תשע״ז]
על אף הוראות פרק זה, הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4), ולא יראו כל אחד מהם כחייל חדש:
(1)
חייל חדש שמתקיימים בו כל אלה:
(א)
במועד הקובע הוא היה מועסק אצל מעביד ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי סעיף 38 (בפסקה זו – המעביד הקודם), והוראות הסכם זה חלו לגביו במועד האמור;
(ב)
לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כחייל חדש;
(ג)
לא היתה הפסקה בין עבודתו אצל המעביד הקודם לבין תחילת שירותו כחייל חדש;
(ד)
הוא לא יצא לקצבה עקב עבודתו אצל המעביד הקודם;
(2)
מי שהיה חייל וחזר להיות חייל חדש, ובלבד שהוראות חוק זה חלו עליו לתקופה של עשר שנים לפחות ולא היתה הפסקה בשירותו לתקופה העולה על שנתיים;
(3)
חייל חדש שמתקיימים בו כל אלה:
(א)
במועד הקובע הוא היה חייל, או עובד המדינה, שוטר או סוהר כהגדרתם בחוק שירות המדינה (גמלאות);
(ב)
הוראות חוק זה או הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות), למעט פרק ט׳ שבו, לפי הענין, חלו עליו תקופה של ארבעים ושניים חודשים לפחות;
(ג)
לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כחייל חדש;
(ד)
לא היתה הפסקה העולה על שישה חודשים בין שירותו כאמור בפסקת משנה (א) לבין המועד שבו החל לשרת כחייל חדש;
(ה)
הוא לא יצא לקצבה עקב שירותו כאמור בפסקת משנה (א);
(4)
חייל חדש שביום כ״ו בתמוז התשע״ו (1 באוגוסט 2016), לא היה מבוטח בכיסוי ביטוחי לסיכוני מוות או נכות, והמשיך שלא להיות מבוטח בכיסוי ביטוחי כאמור, ואשר התקיימו בו התנאים המזכים במענק או בקצבה לפי סעיפים 10(א)(2) או (3), 22, 23, 23א או 24; הוראה זו תחול בתקופה שמיום תחילתו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016, ועד יום ט״ו באב התשע״ז (7 באוגוסט 2017).
הסדרי מעבר לפנסיה צוברת לחייל [תיקון: תשס״ד־2]
הוראות חוק זה לא יחולו על חייל שנתקיימו בו התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2), ויראו אותו כחייל חדש:
(1)
הוא הגיש בקשה להיות חייל חדש לפי הוראות סימן זה, ובכלל זה ביקש כי הוראות חוק זה לא יחולו עליו;
(2)
בקשתו אושרה בהתאם לתקנות שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לענין זכאות לרכוש ביטוח פנסיוני בעבור תקופות שירות שקדמו למועד הגשת הבקשה וזכאות לתגמול בשל התקופה האמורה.
חייל בתנאי קבע [תיקון: תשס״ד־2]
שר הביטחון בהסכמת שר האוצר, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי לענין סימן זה יראו חייל המשרת שירות בתנאי קבע אחרי המועד הקובע, כחייל חדש, ויחולו עליו הוראות סימן זה, באופן כללי או בתנאים, הכל כפי שקבע שר הביטחון כאמור; לענין זה, ”שירות בתנאי קבע“ – שירות צבאי שלא לפי התחייבות לשירות קבע, אם שירות זה מזכה את החייל בשכר המקביל לשכרם של חיילים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע.
עבירות [55]
(א)
אדם שמסר במזיד לאדם המחליט בענין זכויותיו לפי חוק זה ידיעה כוזבת באותו ענין, דינו – מאסר ששה חדשים.
(ב)
אדם אשר במרמה או ביודעין, על ידי העלמת פרטים שיש להם חשיבות לענין, גרם למתן גימלה או להגדלתה, בין שהגיעה לידו ובין שהגיעה לידי אחר, דינו – מאסר שנתיים.
(ג)
הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חיקוק אחר.
ביצוע ותקנות [56] [תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2]
(א)
שר הבטחון ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובכלל זה:
(1)
שיטת ההיוון של קיצבאות כשזה דרוש לצורך סעיף 64;
(2)
התנאים והשיטה שבהם יהיה מותר היוונה של כל קיצבה לרבות היוון קיצבה שאינה משתלמת עדיין למי שזכאי לה מכוח סעיף 54(ב), ובלבד –
(א)
שלא יותר היוון של למעלה מעשרים וחמישה אחוזים ממנה;
(ב)
שהיוון של קצבת פרישה לא יביא בחישוב קצבת שאיריו של הזכאי לפי סעיף 25 לידי הפחתת קצבת השאירים;
(ג)
שלא יותר היוון של שיעור מהסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כאמור בסעיף 62א, אלא אם כן ביקש הזכאי לקצבה להוון את אותו שיעור גם מהחלק מקצבת הפרישה שנותר לו לאחר ההעברה, ובעד אותה תקופה, וניתנה לכך הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר;
(3)
הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות בידי הועדה הרפואית;
(4)
דינים וחשבונות, הצהרת ותעודות שמבקש גימלה או מקבלה חייב להגיש לשם מניעת תשלומי יתר ותשלומי כפל;
(5)
סדרי הגשת בקשות לגימלאות;
(6)
מועדים לעשיית כל פעולה לפי חוק זה, לרבות הגשת בקשות על פיו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.
(ב)
תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) לעניין היוון לכל חיי הזכאי, טעונות אישור של ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
תחולה [תיקון: תשנ״ט]
הוראות סעיף 8 לענין הבאת תקופת שירות החובה בחשבון תקופת השירות של חייל ששירת בשירות קבע לפחות עשר שנים או שהוצא לקצבה מכוח סעיף 13, יחול גם על מי שפרש משירות הקבע לפני יום א׳ בניסן התשל״ו (1 באפריל 1976), ואולם לא יינתן מכוח סעיף זה כל תשלום בעד התקופה שקדמה ל־1 בחודש שלאחר פרסומו של חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס׳ 11), התשנ״ט–1998.
[תיקון: תשע״ב]
תוספת ראשונה (סעיף 5, ההגדרה ”רשימת הדירוגים הבסיסית“)
הדירוג המינהלי;
דירוג המח״ר;
דירוג מח״ר מועדף;
דירוג המהנדסים;
דירוג ההנדסאים והטכנאים;
דירוג המשפטנים (לרבות סניגורים ציבוריים ולמעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
דירוג הרוקחים;
דירוג הפיזיותרפיסטים;
דירוג האחים והאחיות;
דירוג טכנאי הרנטגן;
דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי;
דירוג מחקר ופיתוח צבאי;
דירוג הקצינים הטכניים.
[תיקון: תשע״ד]
תוספת ראשונה א׳ (ההגדרה ”העדכון הנוסף“ שבסעיף 6(ג))
שיעור העדכון (באחוזים)
חודש הפרישהקצבת חודש
ינואר 2011
קצבת חודש
ינואר 2012
קצבת חודש
ינואר 2013
קצבת חודש
יולי 2013
מינואר 2009 עד
מרס 2010
מספר החודשים
שחלפו מתחילת
חודש ינואר 2009
עד תום החודש
שבו חל מועד
הפרישה, כשהוא
מוכפל ב־0.1488
000
אפריל 20102.250.128100
מאי 20102.250.273600
יוני 20102.250.419100
יולי 20102.250.564700
אוגוסט 20102.250.710200
ספטמבר 20102.250.855700
אוקטובר 20102.251.001300
נובמבר 20102.251.146800
דצמבר 20102.251.292400
ינואר 201101.437900
'פברואר 201101.583400
מרס 201101.71150.01720
אפריל 201101.71150.16030
מאי 201101.71150.30330
יוני 201101.71150.44640
יולי 201101.71150.58950
אוגוסט 201101.71150.73260
ספטמבר 201101.71150.87570
אוקטובר 201101.71151.01880
נובמבר 201101.71151.16190
דצמבר 201101.71151.30490
ינואר 2012001.44800
פברואר 2012001.59110
מרס 2012001.73420
אפריל 2012001.87730
מאי 2012002.02040
יוני 2012002.16350
יולי 2012002.16350.1569
אוגוסט 2012002.16350.3137
ספטמבר 2012002.16350.4706
אוקטובר 2012002.16350.6275
נובמבר 2012002.16350.7843
דצמבר 2012002.16350.9412
מינואר 2013 עד
יוני 2013
0000.9412
שיעור העדכון (באחוזים)
חודש הפרישהקצבת חודש
ינואר 2011
קצבת חודש
ינואר 2012
קצבת חודש
ינואר 2013
קצבת חודש
יולי 2013
מינואר 2009 עד
מרס 2010
מספר חודשים
שחלפו מתחילת
חודש ינואר
2009 עד תום
החודש שבו חל
מועד הפרישה,
כשהוא מוכפל
ב־0.2679
000
אפריל 20104.05000.226500
מאי 20104.05000.484000
יוני 20104.05000.741400
יולי 20104.05000.998800
אוגוסט 20104.05001.256300
ספטמבר 20104.05001.513700
אוקטובר 20104.05001.771100
נובמבר 20104.05002.028600
דצמבר 20104.05002.286000
ינואר 201102.543400
פברואר 201102.800900
מרס 201103.058300
אפריל 201103.21960.09310
מאי 201103.21960.34250
יוני 201103.21960.59190
יולי 201103.21960.84130
אוגוסט 201103.21961.09070
ספטמבר 201103.21961.34010
אוקטובר 201103.21961.58950
נובמבר 201103.21961.83890
דצמבר 201103.21962.08830
ינואר 2012002.33770
פברואר 2012002.58710
מרס 2012002.83650
אפריל 2012003.08590
מאי 2012003.33530
יוני 2012003.58470
יולי 2012003.58470.1498
אוגוסט 2012003.58470.2996
ספטמבר 2012003.58470.4494
אוקטובר 2012003.58470.5993
נובמבר 201203.58470.7491
דצמבר 2012003.58470.8989
מינואר 2013 עד יוני
2013
0000.8989
שיעור העדכון (באחוזים)
מועד הפרישהקצבת חודש אוגוסט 2011
מיום ג׳ באב התש״ע (14 ביולי 2010) עד יום ג׳ באלול
תש״ע (13 באוגוסט 2010)
0.191
מיום ד׳ באלול התש״ע (14 באוגוסט 2010) עד יום ה׳
בתשרי תשע״א (13 בספטמבר 2010)
0.382
מיום ו׳ בתשרי התשע״א (14 בספטמבר 2010) עד יום ה׳
בחשוון תשע״א (13 באוקטובר 2010)
0.573
מיום ו׳ בחשוון התשע״א (14 באוקטובר 2010) עד יום ו׳
בכסלו תשע״א (13 בנובמבר 2010)
0.764
מיום ז׳ בכסלו התשע״א (14 בנובמבר 2010) עד יום ו׳ בטבת
תשע״א (13 בדצמבר 2010)
0.955
מיום ז׳ בטבת התשע״א (14 בדצמבר 2010) עד יום ח׳ בשבט
תשע״א (13 בינואר 2011)
1.146
מיום ט׳ בשבט התשע״א (14 בינואר 2011) עד יום ט׳ באדר
א׳ תשע״א (13 בפברואר 2011)
1.337
מיום י׳ באדר א׳ התשע״א (14 בפברואר 2011) עד יום ז׳
באדר ב׳ תשע״א (13 במרס 2011)
1.528
מיום ח׳ באדר ב׳ התשע״א (14 במרס 2011) עד יום ט׳ בניסן
תשע״א (13 באפריל 2011)
1.719
מיום י׳ בניסן התשע״א (14 באפריל 2011) עד יום ט׳ באייר
תשע״א (13 במאי 2011)
1.910
מיום י׳ באייר התשע״א (14 במאי 2011) עד יום י״א בסיוון
תשע״א (13 ביוני 2011)
2.101
מיום י״ב בסיוון התשע״א (14 ביוני 2011) עד יום י״א בתמוז
תשע״א (13 ביולי 2011)
2.292
מיום י״ב בתמוז התשע״א (14 ביולי 2011) עד יום כ״ט
בתמוז תשע״א (31 ביולי 2011)
2.483
שיעור העדכון (באחוזים)
חודש הפרישהקצבת חודש
ינואר 2010
קצבת חודש
ינואר 2011
קצבת חודש
ינואר 2012
ינואר 20090.051100
פברואר 20090.102100
מרס 20090.153200
אפריל 20090.204200
מאי 20090.255300
יוני 20090.306300
יולי 20090.357400
אוגוסט 20090.408400
ספטמבר 20090.459500
אוקטובר 20090.510500
נובמבר 20090.561600
דצמבר 20090.612600
ינואר 201000.32340
פברואר 201000.64690
מרס 201000.97030
אפריל 201001.29380
מאי 201001.61720
יוני 201001.94070
יולי 201002.26410
אוגוסט 201002.58750
ספטמבר 201002.91100
אוקטובר 201003.23440
נובמבר 201003.55790
דצמבר 201003.88130
ינואר 2011000.3185
פברואר 2011000.6370
מרס 2011000.9554
אפריל 2011001.2739
מאי 2011001.5924
יוני 2011001.9109
יולי 2011002.2293
אוגוסט 2011002.5478
ספטמבר 2011002.8663
אוקטובר 2011003.1848
נובמבר 2011003.5032
דצמבר 2011003.8217
[תיקון: תשע״ב]
שיעור תוספת השחיקה באחוזים מקצבת הבסיס
מועד פרישהבעד קצבת חודש
יולי 2008 עד קצבת
חודש מרס 2009
בעד קצבת חודש
אפריל 2009 עד קצבת
חודש מרס 2010
בעד קצבת חודש
אפריל 2010 ואילך
עד יום ה׳ בטבת התשס״א
(31 בדצמבר 2000)
5912
מיום ו׳ בטבת התשס״א
(1 בינואר 2001) עד יום
ט״ז בטבת התשס״ב (31
בדצמבר 2001)
5911
מיום י״ז בטבת התשס״ב
(1 בינואר 2002) עד יום
כ״ו בטבת התשס״ג (31
בדצמבר 2002)
5910
מיום כ״ז בטבת התשס״ג
(1 בינואר 2003) עד יום
ו׳ בטבת התשס״ד (31
בדצמבר 2003)
599
מיום ז׳ בטבת התשס״ד
(1 בינואר 2004) עד יום
י״ט בטבת התשס״ה (31
בדצמבר 2004)
588
מיום כ׳ בטבת התשס״ה
(1 בינואר 2005) עד יום
ל׳ בכסלו התשס״ו (31
בדצמבר 2005)
577
מיום א׳ בטבת התשס״ו
(1 בינואר 2006) עד יום
י׳ בטבת התשס״ז (31
בדצמבר 2006)
566
מיום י״א בטבת התשס״ז
(1 בינואר 2007) עד יום
כ״ב בטבת התשס״ח (31
בדצמבר 2007)
555
חלק ב׳ (סעיף 6א(ג))
מועד הפרישהשיעור הניכוי מהמדד
לשנת 2008 בנקודות
האחוז
עד יום ה׳ בטבת תשס״א (31 בדצמבר 2000)0.6
מיום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001) עד יום ט״ז בטבת התשס״ב
(31 בדצמבר 2001)
0.55
מיום י״ז בטבת התשס״ב (1 בינואר 2002) עד יום כ״ו בטבת התשס״ג
(31 בדצמבר 2002)
0.5
מיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד
(31 בדצמבר 2003)
0.45
מיום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) עד יום י״ט בטבת התשס״ה
(31 בדצמבר 2004)
0.4
מיום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) עד יום ל׳ בכסלו התשס״ו
(31 בדצמבר 2005)
0.35
מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) עד יום י׳ בטבת התשס״ז
(31 בדצמבר 2006)
0.3
מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ״ב בטבת
תשס״ח (31 בדצמבר 2007)
0.25
[תיקון: תשס״ד, תשע״א, תשע״ב, תשע״ז]
תוספת שלישית ([סעיפים 10(א)(4), 12(2), 23א(ג), 33, 34(ה)(1))
[תיקון: תשס״ד, תשע״א]
חודש הלידהגיל הזכאות (בשנים)
עד מרס 196440
אפריל עד אוגוסט 196440 ו־4 חודשים
ספטמבר 1964 עד אפריל 196540 ו־8 חודשים
מאי עד דצמבר 196541
ינואר עד אוגוסט 196641 ו־4 חודשים
ספטמבר 1966 עד אפריל 196741 ו־8 חודשים
מאי 1967 ואילך42
[תיקון: תשע״א, תשע״ז]
[תיקון: תשס״ד]
חודש הלידהגיל הזכאות (בשנים)
עד מרס 194955
אפריל עד אוגוסט 194955 ו־4 חודשים
ספטמבר 1949 עד אפריל 195055 ו־8 חודשים
מאי עד דצמבר 195056
ינואר עד אוגוסט 195156 ו־4 חודשים
ספטמבר 1951 עד אפריל 195256 ו־8 חודשים
מאי 1952 ואילך57
[תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
חלק ג׳ (סעיף 23א(ג))
חודש הלידהגיל הזכאות (בשנים)
עד מרס 195450
אפריל עד אוגוסט 195450 ו־4 חודשים
ספטמבר 1954 עד אפריל 195550 ו־8 חודשים
מאי עד דצמבר 195551
ינואר עד אוגוסט 195651 ו־4 חודשים
ספטמבר 1956 עד אפריל 195751 ו־8 חודשים
מאי 1957 ואילך52
[תיקון: תשע״א, תשע״ז]
[תיקון: תשע״ז]
תוספת רביעית (סעיף 10(א)(5)(ג))
גיל פרישה ממוצע לנגדים
השנהגיל הפרישה הממוצע לנגדים
202148
202249
202348
202449
202549
202650
202749
202849
202949
203050
203151
2032 ואילך53
הסעיף הקודםהסעיף החדשהסעיף הקודםהסעיף החדש
113329
2233א30
3333ב34
42133ג35
553547
43648
6433749
7443850
8453953
9464054
1054155
1164256
1274357
1384458
13א94559
141045א60
14א114661
15124762
16134863
17144964
181549א67
18א165065
19175166
201951א52
21205236
222252א37
232352ב38
242452ג39
252552ד40
272652ה41
282752ו42
29315318
30325451
31335568
32285669
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
שחרור ממעצר חשוד בעבירות חבלה או פציעה כשהעבריין מזויין סגירת תיק גניבה שנפתח נגד מורה בהיעדר אשמה פלילית סגירת תיק פלילי ללקוח בעבירות תקיפה חמורה והחזקת סכין זיכוי לקוח מעבירת מעשה מגונה בקטינה בנסיבות אינוס

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015