חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק התקשורת (בזק ושידורים)

חוק התקשורת (בזק ושידורים)

חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982

ס״ח תשמ״ב, 218; תשמ״ג, 4; תשמ״ד, 38, 167; תשמ״ו, 100, 224; תשמ״ח, 174; תשמ״ט, 104; תש״ן, 14, 33, 142; תשנ״ג, 19, 187; תשנ״ה, 186; תשנ״ו, 55, 258, 302, 309; תשנ״ז, 61, 102, 183, 214; תשנ״ח, 73; תשנ״ט, 41, 113, 122; תש״ס, 2, 76, 218; תשס״א, 131, 530; תשס״ב, 134, 483; תשס״ג, 407; תשס״ד, 71, 91; תשס״ה, 65, 395, 964; תשס״ז, 20, 26, 60, 309, 457; תשס״ח, 70, 429, 518, 620; תשס״ט, 84, 153, 198; תש״ע, 554, 642; תשע״א, 90, 138, 334, 759, 1014, 1016; תשע״ב, 3, 38, 231, 319, 507, 618; תשע״ג, 48, 131, 136; תשע״ד, 282, 294, 813; תשע״ה, 292; תשע״ו, 7, 655, 1177, 1209; תשע״ז, 125, 982.

ק״ת תשמ״ה, 1141; תשמ״ו, 300; תשמ״ז, 358; תשמ״ט, 1234; תשנ״ג, 487; תשנ״ו, 130, 995; תשנ״ז, 94, 896; תש״ס, 478; תשס״ג, 55; תש״ע, 948; תשע״ו, 636.

הודעות: י״פ תשע״ד, 2651, 3864; תשע״ו, 2640.


תוכן עניינים
1.
הגדרות [תיקון: תשמ״ח, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשס״ז־4, תשע״ב־5]
בחוק זה –
”אזור שירות“ – תחום גאוגרפי שבו חייב בעל רישיון כללי, על פי רשיונו, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
”אישור סוג“ – אישור שניתן לפי חוק זה לדגם של ציוד קצה לשם חיבורו לרשת הבזק של בעל רישיון כללי, לרבות אישור כאמור המעיד על כך שציוד הקצה שלגביו ניתן האישור תואם במאפייניו העיקריים דגם של ציוד קצה שלגביו ניתן אישור סוג קודם;
”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
(1)
זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
(2)
הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
(3)
הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
(4)
הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
”בזק“ – שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות;
”בעל ענין“ – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
”בעל רישיון“ – מי שקיבל רישיון כללי או מיוחד לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק;
”בעל רישיון לשידורי כבלים“ – מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים, לפי פרק ב׳1;
”בעל רישיון לשידורים“ – בעל רישיון לשידורי כבלים, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי פרק ב׳2;
”דרך“ – לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
”החברה“ – ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ;
”החזקה“, לענין אמצעי שליטה בתאגיד – במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
”היתר כללי“ – היתר שניתן לפי סעיף 4א1 לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”מוקד שידור“ – מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים לשם הזנת שידורים, לרבות שידורים הנקלטים מן האוויר, אל רשת בזק ציבורית, לשם הפצתם למנויים;
”מישק“ – המפגש הפיזי בין יחידות בזק תפקודיות שונות, לרבות באמצעי אופטי או אלחוטי;
”מיתקן בזק“ – מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין פרקים ז׳ ו־ח׳ – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק והכל לרבות ציוד קצה;
”מסר בזק“ – מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק;
”מעבדה חיצונית“ – מעבדה שאינה של משרד התקשורת, העוסקת בעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה;
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות;
”נכסי הרישיון“ – הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון בהתאם לרשיונו, או להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים בהתאם לרשיונו;
”נס״ר (נקודת סיום רשת)“ – מישק שאליו מחוברים מצד אחד רשת בזק ציבורית ומצד שני ציוד קצה, רשת פרטית או רשת בזק ציבורית אחרת, לפי הענין;
”פעולת בזק“ – הפעלת מיתקן בזק, התקנתו, בנייתו או קיומו, הכל למטרת בזק;
”ציוד קצה“ – ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק ציבורית באמצעות המישק המיועד לכך לרבות ציוד רדיו טלפון נייד, מפענח או ממיר אפיקים ולרבות כל התקן אחר המותקן בחצרי המנוי והמיועד לשמש לקליטת שידורים בחצריו וכן ציוד קצה לווייני כהגדרתו בסעיף 6מג;
”רישיון כללי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום או להפעלה של רשת בזק ציבורית, ולביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים באמצעותה;
”רישיון כללי ייחודי“ – רישיון כללי לפי סעיף 4(א1), למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ, או אף שלא לפחות באזור שירות;
”רישיון מיוחד“ – רישיון שניתן לפי חוק זה לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
”רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת“ – רישיון למתן שירות רדיו טלפון נייד הכרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר למתן שירותי רדיו טלפון נייד;
”רשת בזק ציבורית“ – מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת ורשת גישה, לרבות מערכת רדיו טלפון נייד ומערכת בזק בין־לאומית, ולמעט ציוד קצה;
”רשת גישה“ – מרכיבי רשת בזק ציבורית המשמשים לקישור בין מרכזת לבין נס״ר, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית, או שילוב של שניהם;
”שידורים“ – שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רב ערוצית, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו כיווניים והידודיים;
”שירות בזק“ – ביצוע פעולות בזק למען הזולת;
”שליטה“ – היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
”תיקון 25“ – חוק הבזק (תיקון מס׳ 25), התשס״א–2001;
”השר“ – שר התקשורת.
2.
זכות המדינה וחובת רישוי [תיקון: תשס״ה]
(א)
למדינה הזכות לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק.
(ב)
לא יבצע אדם פעולות בזק ולא יתן שירותי בזק אלא אם קיבל מאת השר רישיון לכך לפי חוק זה או מכוח היתר כללי לכך.
3.
סייגים לתחולה [תיקון: תשנ״ט־2, תשס״א־2, תשס״ה]
הוראות סעיף 2(ב) לא יחולו על –
(1)
פעולת בזק שמבצע אדם לעצמו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, בשטח רצוף המוחזק בידו ובלי יצירת קשר אל מחוץ לאותו שטח;
(2)
ייצור מיתקן בזק או חלק ממנו;
(3)
פעולה שמבצע אדם על פי רישיון לפי הפקודה ופעולת בזק שהפקודה פוטרת אותה מהצורך ברישיון;
(4)
הפעלת רמזור להסדרת התנועה בדרכים;
(5)
פעולת בזק שמבצע אדם באמצעות מיתקניו של בעל רישיון, ובלבד שבעל הרישיון רשאי על פי הרישיון להרשות לאחר לבצע את פעולת הבזק האמורה;
(6)
עיבוד נתונים אלקטרוני;
(7)
מי שקיים או שהפעיל במשך חמש שנים רצופות לפני י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999), תחנת שידור לשידורי רדיו המיועדים בעיקרם לציבור בישראל, באופן ששידורים אלה נקלטו במרבית שטחי ישראל, והמשיך לעשות כן גם לאחר התאריך האמור, ויראו אותו כמי שקיבל רישיון לפי חוק זה, לפי סעיף 5(א) לפקודה וכמי שקיבל זיכיון לפי סעיף 32(א) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990;
(8)
פעולות בזק או שירותי בזק, פנים־ארציים או בין־לאומיים, מסוג מסוים, שהשר קבע לגביהם, בצו, פטור מרישיון לפי סעיף 4 ומהיתר כללי, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים המפורטים בסעיף 4(ב), בשינויים המחויבים, ונוכח כי אין מקום להסדרה של ביצוע הפעולות האמורות או מתן השירותים האמורים לפי הוראות חוק זה, ובלבד שלא יקבע השר פטור לפי הוראות פסקה זו אלא אם כן –
(א)
מתקיים לגבי פעולות הבזק או שירותי הבזק האמורים תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף 4א1(א);
(ב)
לענין שירותי הבזק – קיימת במתן שירותים מהסוג האמור תחרות בהיקף משמעותי.
4.
הענקת רישיון, שינויו ושלילתו [תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־3, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ט, תשע״ג־2]
(א)
השר רשאי להעניק רישיון לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק ולקבוע בו תנאים ורשאי הוא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; הרישיון יכול שיהיה כללי או מיוחד; אין במתן רישיון כללי כדי למנוע מתן רישיון מיוחד לפעולה או לשירות הכלולים ברישיון הכללי.
(א1)
(1)
מבלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), החל ביום ט״ו באלול התשס״ד (1 בספטמבר 2004) (בסעיף זה – המועד הקובע), רשאי השר להעניק רישיון כללי ייחודי, לרבות למי שהיה לפני המועד הקובע בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק שאינם שירותי בזק פנים ארציים נייחים; העניק השר רישיון כאמור, יראו את הרישיון הכללי הייחודי כרישיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל הרישיון כאמור כרשת בזק ציבורית, לכל דבר וענין.
(2)
אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 6יב2 או מכל דין אחר, וכן מהחובות לפי רישיון כללי שניתן לפני המועד הקובע לתת את השירותים לפי אותו רישיון לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שרות, לפי הענין; לענין פסקה זו, ”רישיון כללי“ – אף אם הרישיון או השליטה בבעל הרישיון הועברו לאחר.
(3)
על אף האמור בפסקה (1), ניתן רישיון כללי ייחודי לפי אותה פסקה, ובעל הרישיון היה למפעיל מהותי במגזר פעילות של שירותי בזק פנים ארציים נייחים, רשאי השר להורות ברישיונו כי שירותיו יינתנו באזור שירות אחד לפחות; לענין זה, ”מפעיל מהותי“ – כפי שקבע השר.
(4)
רישיון לפי סעיף קטן זה יינתן על אף האמור בהגדרות ”רישיון כללי“ ו”רשת בזק ציבורית“.
(א2)
(1)
בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), רשאי השר להעניק רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת.
(2)
השר יקבע את התנאים למתן רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; תקנות ראשונות לפי פסקה זו יותקנו עד יום י״ג בתשרי התש״ע (1 באוקטובר 2009).
(3)
העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יראו את הרישיון האמור כרישיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל רישיון כאמור, כרשת בזק ציבורית, לכל דבר ועניין.
(4)
העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יקבע, על פי סמכותו לפי סעיף 5, כי בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בפסקה זו ובפסקה (5) – בעל הרישיון האחר), חייב לאפשר לבעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ואת המחיר והתנאים לשימוש כאמור, בהתקיים שניים אלה:
(א)
בעל רישיון הרדיו טלפון נייד ברשת אחרת פנה לבעל הרישיון האחר בבקשה לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ולא הושגה ביניהם הסכמה בדבר תנאי השימוש, בתוך שישה חודשים ממועד הפנייה;
(ב)
השר ושר האוצר נוכחו כי בעל הרישיון האחר דרש תנאים שאינם סבירים, לשימוש כאמור.
(5)
הוראות השר בדבר שימוש כאמור בפסקה (4) יינתנו בתוך תשעה חודשים ממועד הפנייה האמור בפסקה (4)(א), או בתוך 90 ימים מהמועד שבו פנה בעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לשר ולשר האוצר בדבר סבירותם של תנאי השימוש שדרש בעל הרישיון האחר, לפי המאוחר מביניהם.
(6)
בסעיף קטן זה, ”שימוש“ – כהגדרתו בסעיף 5(א).
(ב)
במתן רישיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1)
מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
(1א)
שיקולים שבטובת הציבור;
(2)
התאמתו של מבקש הרישיון לבצע את פעולות הבזק ולתת את שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רישיון;
(3)
תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
(ג)
בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה פרטי פעולות בזק ושירותי בזק המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
(ד)
השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, לרבות לענין תשלום אגרות ומתן ערבויות והדרכים למימושן, ורשאי הוא לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה. לענין רישיון מיוחד הכולל ציוד קצה, רשאי הוא גם להתנות שיינתן תחילה אישור סוג לציוד.
(ד1)
רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; ואולם השר רשאי, במקרים מיוחדים, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון אגב שינויים מבניים, בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
(ד2)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ה) או סעיף 59, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
(1)
הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה בו;
(2)
קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע; נתן השר רישיון למוקד שידור למי שהוא בעל רישיון לפי חוק זה, יקיים בעל הרישיון מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו באופן שיורה השר;
(3)
דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לבעל רישיון לבין מתן שירותים למנוי, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
(ד3)
הורה השר כי רישיון יוענק בדרך של מכרז כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרישיון תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
(ה)
השר רשאי לשנות תנאי רישיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק.
(ו)
השר רשאי, בהודעה ברשומות,
(1)
להעניק לבעל רישיון כללי את הסמכויות ואת החסינויות המנויות בפרקים ו׳, ו־ט׳, כולן או מקצתן ורשאי הוא להורות כי הפעלת הסמכויות או תחולת החסינויות יותנו בתנאים שיקבע, לרבות הגבלת משך הזמן להפעלת הסמכויות או החסינויות האמורות;
(2)
להעניק סמכויות כאמור בפסקה (1) לבעל רישיון מיוחד, אם מצא כי יש חשיבות מיוחדת במתן השירות שלגביו ניתן הרישיון ואין חלופות אחרות.
פורסמו הודעות על הענקת חסינויות לחברת בזק (י״פ תשמ״ד, 1417); לחברת סלקום ישראל בע״מ (י״פ תשנ״ד, 4190; תשנ״ה, 3759; תשנ״ו, 26; תשנ״ז, 2780); לחברת פלא־פון תקשורת בע״מ ולחברת בזק בין־לאומי בע״מ (י״פ תשנ״ו, 3836); לחברת פרטנר תקשורת בע״מ (י״פ תשנ״ט, 1627); לחברת מירס תקשורת (י״פ תשס״ב, 1521); לחברת טלקום זהב 2001 ולחברת מתב תשתיות 2001 (י״פ תשס״ג, 1259); לחברת נטוויז׳ן 013 ברק בע״מ (י״פ תשס״ח, 2927).
הסמכה והרשאה של מעבדות חיצוניות ומתן אישור סוג [תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשע״א־2]
(א)
השר רשאי להסמיך מעבדה חיצונית, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי סעיף 53א(א)(1א), לערוך בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג, דרך כלל או לגבי סוגים של ציוד קצה או ענינים מסוימים, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 53א(א)(1) או (ג) (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מוסמכת).
(א1)
השר רשאי ליתן למעבדה חיצונית מוסמכת, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי סעיף 53א(א)(1ב), הרשאה לתת אישורי סוג לגבי סוגים של ציוד קצה, כפי שיורה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 53א(א)(1) או (ג) (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מורשית).
(א2)
מעבדה חיצונית המבקשת לקבל הסמכה לפי הוראות סעיף קטן (א) או מעבדה חיצונית מוסמכת המבקשת לקבל הרשאה לפי הוראות סעיף קטן (א1), תגיש לשר בקשה בכתב לקבלת ההסמכה או ההרשאה כאמור; השר רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההסמכה או ההרשאה או לאחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
(א3)
הודעה על הסמכת מעבדה חיצונית או על מתן הרשאה למעבדה חיצונית מוסמכת, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
(א4)
השר רשאי לשנות תנאי מתנאי הסמכה או הרשאה שניתנו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), וכן רשאי הוא לבטל הסמכה או הרשאה כאמור או להתלותה לתקופה שיורה, אם מצא כי המעבדה החיצונית אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן ההסמכה או ההרשאה, או כי הפרה תנאי מתנאי ההסמכה או ההרשאה, או הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד4) או סעיף 53א(א)(1) או (2), או (ג), החלות עליה.
(ב)
אדם, המבקש לחבר לרשת הבזק של בעל רישיון כללי ציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג, יגיש למעבדה חיצונית מורשית בקשה בכתב לקבלת אישור סוג; בבקשה יפורטו פרטי הציוד ויצורפו לה מיפרטי הציוד, וכל פרט או מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות או בנוהל לפי סעיף 53א(א) או (ג) בתקנות.
(ג)
לא יינתן אישור סוג אלא לאחר שהמעבדה החיצונית המורשית שקלה ובדקה את הבקשה והתקיימו לפחות אלה:
(1)
ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של בעל רישיון כללי;
(2)
רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ומטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה.
(ד)
מעבדה חיצונית מורשית רשאית לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן אישור הסוג או לאחריו, לרבות התשלום בעדו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 53א(א)(1) או (ג).
(ד1)
לא הסמיך השר מעבדה חיצונית לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לפי סעיף קטן (א) או לא נתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג לפי סעיף קטן (א1), בין בכלל ובין לגבי סוג מסוים של ציוד קצה, רשאי השר לתת אישורי סוג, דרך כלל או לגבי ציוד קצה שלא ניתנה לגביו הסמכה או הרשאה כאמור, לפי הענין, בהתאם להוראות שנקבעו לענין זה לפי סעיף 53א, ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי סוגים של ציוד קצה שניתנה לגביהם הסמכה או הרשאה כאמור אם התקיימו טעמים המצדיקים זאת, והכל מטעמים שיירשמו; הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן אישור סוג בידי השר לפי סעיף קטן זה.
(ד2)
ניתן אישור סוג בידי מעבדה חיצונית מורשית, רשאי השר לבטלו אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.
(ד3)
ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג; השר רשאי לקבוע בצו תנאים למתן פטור מאישור סוג לסוגים מסוימים נוספים של ציוד קצה, כפי שיקבע.
(ד4)
השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו שיפקח על פעולתן של מעבדה חיצונית מוסמכת ושל מעבדה חיצונית מורשית, ושיהיה רשאי לקבוע נהלים לפעולתן של מעבדות כאמור; נהלים כאמור יובאו לידיעתן של המעבדות בדרך שהמנהל הכללי של משרד התקשורת ימצא לנכון ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
(ה)
(בוטל).
היתר כללי [תיקון: תשס״ה]
(א)
נוכח השר כי אין מקום להסדרה של ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, מסוג מסוים, באמצעות רישיון לפי סעיף 4, רשאי הוא, בלי לגרוע מהוראות סעיף 5, ליתן היתר כללי לביצוע הפעולות האמורות או למתן השירותים האמורים, ולקבוע בו תנאים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
(1)
ביצוע הפעולות או מתן השירותים מבוסס ברובו על פעולות בזק המבוצעות בידי בעל רישיון או על שירותי בזק הניתנים על ידו;
(2)
השירותים ניתנים לבעל רישיון בלבד;
(3)
השירותים ניתנים באמצעות מיתקן בזק המופעל בידי בעל רישיון;
(4)
ביצוע הפעולות או מתן השירותים כרוך בהפעלה או בתחזוקה של ציוד קצה בלבד, שניתן לגביו אישור סוג;
(5)
ניתן לגבי השירותים מספר רב של רישיונות מיוחדים, במתכונת אחידה;
(6)
הפעולות או השירותים הם קלי ערך לאור טיבם ונסיבות ביצועם.
(ב)
במתן היתר כללי ובקביעת התנאים בו יביא השר בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים בסעיף 4(ב), בשינויים המחויבים.
(ג)
ההיתר הכללי יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לבצע פעולות בזק או לתת שירותי בזק, מכוחו.
(ד)
ההיתר הכללי יפורסם ברשומות.
(ה)
על היתר כללי ועל מי שפועל מכוח היתר כללי יחולו ההוראות כמפורט להלן, החלות לגבי רישיון מיוחד ומי שקיבל רישיון מיוחד, לרבות סמכויות השר המוקנות לפי ההוראות האמורות לגבי רישיון ובעל רישיון כאמור, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים:
(1)
(2)
הוראות כל חוק אחר ותקנות שהותקנו מכוחו.
(ו)
השר רשאי לקבוע בתקנות –
(1)
אגרה בעד רישום כאמור בסעיף קטן (ג) או בעד חידושו;
(2)
דרכים ומועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, וכן חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה, על אגרה שלא שולמה במועד שנקבע לכך.
מעמד בעל רישיון לאחר מתן היתר כללי או פטור [תיקון: תשס״ה]
נתן השר היתר כללי, או קבע פטור לפי הוראות סעיף 3(8), לגבי פעולות בזק או שירותי בזק, מסוג מסוים, שניתן לגביהם קודם לכן רישיון לפי הוראות סעיף 4, יקבע בהיתר או בצו שבו נקבע הפטור, לפי הענין, הוראות לגבי מעמדם של הרישיון ושל בעל הרישיון לאחר מתן ההיתר או קביעת הפטור.
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
אגרות לרישיונות ותנאיהם [תיקון: תשמ״ח]
(א)
השר רשאי לקבוע בתקנות –
(1)
אגרה בעד מתן רישיון;
(2)
אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות בזק שהוא נותן, למעט בעד שירות בזק שלגביו הוא משלם תמלוגים לפי סעיף 54;
(3)
דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאותיה.
(ב)
בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רישיון או לפיו, לפני תחילתן של התקנות האמורות, כאגרה שנקבעה בהן.
סמכות לדרוש מידע [תיקון: תשע״ב־5, תשע״ג־2]
השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מבעל רישיון או ממי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק, במתן שירותי בזק או בביצוע שידורים, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל על ביצוען; בסעיף זה, ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי ומי שקיבל אישור סוג.
שירות חיוני [תיקון: תשנ״ו־3, תשס״א־2, תשס״ג־2, תשע״ב־4]
(א)
(1)
ראש הממשלה והשר, מיזמתם וכן לבקשת שר הביטחון, באישור הממשלה, רשאים לקבוע בצו כי שירות בזק המפורט בו הוא שירות חיוני (להלן – שירות חיוני) אם ראו אחד מאלה:
(א)
כי הפסקה, צמצום או פגיעה אחרת בו, לרבות בסדירות אספקתו, עלולה לפגוע בבטחון המדינה או באספקה נאותה של שירותים לציבור;
(ב)
כי רכישת שליטה או אמצעי שליטה או החזקתם בנותן השירות החיוני עלולים לפגוע במדיניות הממשלה בתחום הבזק ובכלל זה בתחרות בתחום זה;
(2)
בטרם יקבעו ראש הממשלה והשר כי שירות בזק הוא שירות חיוני בשל עילה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), ייתנו לבעל הרישיון הנותן את השירות האמור (להלן – נותן השירות החיוני) וכן למי שהינו בעל שליטה או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע טענותיו.
(א1)
לא יעביר אדם לאחר שליטה בנותן שירות חיוני שהוצא לגביו צו לפי סעיף קטן (א), לא ירכוש שליטה בנותן שירות חיוני כאמור, ולא יחזיק בשליטה בו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שקבעו (להלן – מגבלות השליטה); ראש הממשלה והשר רשאים לתת אישור כאמור אם שוכנעו, כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1); לעניין סעיף קטן זה, מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסויים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן זה, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(1)
המעביר אינו בעל השליטה בנותן השירות החיוני;
(2)
המעביר הוא בעל השליטה בנותן השירות החיוני ולא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה כאמור, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת כי יחדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.
(ב)
בצו לפי סעיף קטן (א) –
(1)
רשאים ראש הממשלה והשר, באישור הממשלה, לקבוע כי יחולו ההגבלות, התנאים וההוראות שבסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), כולם או מקצתם, לתקופה קצובה או דרך כלל, הכל כפי שייקבע בצו;
(2)
תצויין העילה לקביעת השירות כשירות חיוני.
(ג)
ההגבלות, התנאים וההוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו בענינים אלה, כולם או חלקם:
(1)
קביעה, כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני בשיעור של חמישה אחוזים או יותר, או בשיעורים נוספים שקבעו ראש הממשלה והשר, וכן השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, ללא אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שיקבעו (להלן – מגבלות שליטה והחזקה); ראש הממשלה והשר יהיו רשאים ליתן אישור למבקש אם שוכנעו, כי אין בהשפעה הניכרת כאמור או בהחזקה של אמצעי שליטה בשיעור המבוקש על ידיו, כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1);
(2)
קביעה, לפיה השליטה בנותן השירות החיוני תהא בידי אזרח ישראלי ותושב בה, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (להלן – מגבלת הישראליות);
(3)
קביעה לפיה הניהול השוטף של נותן השירות החיוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;
(4)
קביעת חובה למסור מידע לראש הממשלה ולשר לפי דרישתם, בענינים הקשורים למתן השירות החיוני כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
(5)
קביעה, מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה בנותן השירות החיוני, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בנותן השירות החיוני כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבים בה, וכי אלה, כולם או מקצתם, יהיו בעלי סיווג בטחוני מתאים כפי שיקבע שירות הבטחון הכללי;
(6)
קביעה לענין תוקפם של העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, הדרוש, לדעת ראש הממשלה והשר, לשם הבטחת השירות החיוני, שנעשו בניגוד להוראות סעיף 4(ד1), כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת על כך;
(7)
קביעה, כי הליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, פשרה או הסדר לגביו, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו טעונים אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר;
(8)
קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות שליטה והחזקה, בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי סעיף זה והצווים מכוחו;
(9)
קביעה ומתן הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של נותן השירות החיוני המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
(ד)
הוצא צו כאמור בסעיף קטן (א) –
(1)
והחזיק אדם, ללא אישור ראש הממשלה והשר, בשליטה או באמצעי שליטה בנותן השירות החיוני מעל לשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) או (2), יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי חוק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתם;
(2)
רשאים הם לקבוע בצו, באישור הממשלה, תנאים, הוראות והגבלות על נותן השירות החיוני, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו והתקשרויותיו, והכל אם לדעתם הם דרושים להבטחת אכיפתן של מגבלות השליטה וההחזקה, או מגבלת הישראליות, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלו, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד, וכן הגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד להגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד או להחזיק בהשפעה הניכרת או באמצעי שליטה בו;
(3)
רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או השפעה ניכרת או שליטה בנותן השירות החיוני, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהן, כולן או מקצתן, באישור ראש הממשלה והשר מראש, אשר רשאים לסרב לתיתן אם כתוצאה מהן יש חשש שיופרו מגבלות השליטה וההחזקה או מגבלת הישראליות;
(3א)
ראש הממשלה והשר רשאים לקבוע בצו לפי סעיף זה, כי המחזיק שני אחוזים וחצי או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלו מוחזקים בידי הציבור ומניותיו רשומות למסחר בבורסה, ידווח לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה, על החזקותיו כאמור, על השולטים בו ועל מי שמחזיק למעלה מ־10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו, וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי שליטה כאמור; ראש הממשלה והשר רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
(ה)
הוראות סעיף זה, לרבות הוראות צו מכוחו, יהיו חלק מהרישיון.
(ו)
לענין סעיף זה –
”אמצעי שליטה“ – (נמחקה);
”החזקה“ – לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 (להלן – חוק ניירות ערך), ולרבות העברה או שעבוד, והכל בלי לגרוע מההגדרה ”החזקה“ בסעיף 1;
”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של נותן שירות חיוני השפעה של ממש, שאינה בגדר שליטה, ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון נותן השירות החיוני או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה, למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לעניין זה, ”תאגיד בנקאי ישראלי“ – תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, שקיבל רישיון לפי פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור; ואולם, מבלי לגרוע מכלליות האמור –
(1)
יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בנותן השירות החיוני;
(2)
חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בנותן השירות החיוני;
”פירוק מרצון“ – כמשמעותו בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983 (להלן – פקודת החברות);
”מיזוג“ ו”פיצול“ – כמשמעותם בפקודת מס הכנסה;
”שליטה“ – (נמחקה).
הפעלת שירות חיוני בידי הממונה [תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ג־2]
(א)
חדל בעל רישיון לתת שירות שנקבע כשירות חיוני לפי סעיף 4ד, או סבורים ראש הממשלה והשר שקיים חשש סביר כי בעל רישיון יחדל לתת שירות חיוני כאמור, ונוכחו ראש הממשלה והשר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלו, רשאים הם, באישור הממשלה, להורות בצו לבעל הרישיון לספק את השירות לפי הרישיון, לתקופה ובתנאים שיורו.
(ב)
ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים ראש הממשלה והשר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן השירות החיוני ועל ניהול מיתקני הבזק שבאמצעותם ניתן השירות החיוני (להלן – הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
(ג)
במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות ראש הממשלה והשר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומו של השירות החיוני, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של התאגיד.
(ד)
הופסק מתן שירות חיוני בשל סיום תוקפו של הרישיון, ביטולו או הגבלתו, ונוכחו ראש הממשלה והשר כי קיים הכרח להבטיח רציפות במתן השירות, וכי הפסקת השירות עלולה לפגוע באופן מהותי ומיידי בשירות החיוני, רשאים ראש הממשלה והשר לפעול כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ואם נוכחו כי בנסיבות הענין לא ניתן לקיים את השירות החיוני בידי בעל הרישיון, רשאים הם למנות מיד את הממונה.
(ה)
מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו ראש הממשלה והשר ושלא תעלה על שנה אחת; ראש הממשלה והשר רשאים להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
(ו)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של בעל הרישיון לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו על־פי רשיונו, בעד נזקים שנגרמו לו עקב מינוי הממונה.
מינוי משקיף [תיקון: תשס״ג־3]
(א)
בצו לפי סעיף 4ד, שניתן לגבי נותן שירות חיוני שהוא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון של נותן השירות החיוני ובועדותיו (בסעיף זה – המשקיף).
(ב)
המשקיף יהיה עובד המדינה בעל כשירות כשל דירקטור לפי פרק ג׳ לחוק החברות הממשלתיות.
(ג)
הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
(ד)
זכותו של המשקיף לקבלת מידע מנותן השירות החיוני, תהא כשל דירקטור.
(ה)
ראה המשקיף כי נותן השירות החיוני עומד לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, בניגוד להוראות לפי סעיף 13, או בניגוד להוראות סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002 (להלן – חוק שירות הביטחון הכללי), יודיע על כך, בלא דיחוי, לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה.
(ו)
הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה במשך 10 ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
(ז)
הודיעו ראש הממשלה והשר בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה), כדי להפר את הוראות הצו, את ההוראות לפי סעיף 13 או את הוראות סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
(ח)
הוראות סעיף זה יחולו אף אם נותן השירות החיוני חדל להיות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, וכן לגבי חברות בשליטתו של נותן השירות החיוני כאמור בסעיף זה.
חשיפת מידע סודי [תיקון: תשס״ג־2]
(א)
הוצא צו לפי סעיף 4ד, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
(1)
לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע כפי שקבעו ראש הממשלה והשר בצו, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים, בנותן השירות החיוני או במי שיש לו השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, הכל כפי שקבעו;
(2)
תוגבל, בדרך שקבעו ראש הממשלה והשר, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע, כפי שקבעו, או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי ראש הממשלה והשר או בידי מי שהם מינו, לענין זה.
(ב)
קבעו ראש הממשלה והשר מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו.
הוראות אכיפה ותוקפן של פעולות [תיקון: תשס״ג־2]
(א)
בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי סעיפים 4ד עד 4ה2, יחוייב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו עקב כך למדינה, לנותן השירות החיוני או לצד שלישי כלשהו.
(ב)
לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי נותן השירות החיוני בניגוד להוראות סעיפים 4ד עד 4ה2, או בניגוד לצו או להוראה מכוחם; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות הסעיפים האמורים או בניגוד לצו או להוראה מכוחם.
(ג)
אין בקיומו של הליך פלילי לפי חוק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי חוק זה או הצווים מכוחו.
(ד)
בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות שנקבעו לפי סעיפים 4ד עד 4ה2, או בצווים שהוצאו מכוחם, לחדול מכך או לקיימם, לפי הענין.
הגבלות על הוצאת צו לפי חוק אחר [תיקון: תשס״ג־2]
הוצא צו לפי סעיפים 4ד עד 4ה2, לא יוצא צו לפי חוק אחר, לרבות לפי פרק ח׳2 לחוק החברות הממשלתיות, בשל אותן עילות או עילות דומות.
שירות לכלל הציבור [תיקון: תש״ס־2, תשס״ג־2]
(א)
השר רשאי לקבוע רשימת שירותי בזק בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן – סל שירותים לכלל הציבור).
(ב)
(1)
קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לבעל רישיון כללי ליתן שירות על פי רשיונו, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.
(2)
השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:
(א)
לתחרות בתחום הבזק;
(ב)
לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;
(ג)
להיקף מתן השירותים בידי בעל הרישיון ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות;
(3)
הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג)
(1)
השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:
(א)
התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;
(ב)
קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי בעל רישיון כללי אחד או שניים;
(ג)
עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו בעל רישיון כללי האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;
רשאי הוא לקבוע כי על בעל רישיון כללי אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור;
(2)
קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה;
(3)
קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ד)
הוראות סעיף זה יחולו גם על מבקש רישיון כללי, בשינויים המחויבים.
(ה)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של בעל רישיון כללי, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רשיונו או לפי כל דין.
התנית שירות בשירות [תיקון: תשס״א־2]
בעל רישיון, או בעל רישיון לשידורים, לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מבעל רישיון אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או ללא תנאים; בסעיף זה, ”שירות“ – שירותי בזק או שידורים.
הזכות לרכוש תיול פנימי [תיקון: תשס״א־2]
(א)
בסעיף זה –
”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו בסעיף 6מג;
”ציוד קצה לווייני“, ”צלחת קליטה“ – כהגדרתם בפרק ב׳2;
”תיול פנימי“ – החלק מרשת הגישה, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאי אדם כאמור בסעיף קטן (א), לרכוש מבעל רישיון, תמורת תשלום, את התיול הפנימי אם הוא בבעלותו של בעל רישיון, ובלבד שהתיול הפנימי מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד.
(ג)
רכש אדם את התיול הפנימי, לא יתן לו בעל רישיון אחר או בעל רישיון לשידורים אחר, שירותי בזק או שידורים הכרוכים בשימוש בתיול הפנימי, אלא אם כן נוכח שהרוכש שילם לבעל הרישיון שבבעלותו היה התיול הפנימי עבור הרכישה.
(ד)
רכישת התיול הפנימי, כאמור בסעיף קטן (ב), יכול שתעשה באמצעות בעל רישיון אחר, או בעל רישיון לשידורים אחר, אם הוסכם כך בינו לבין האדם שבחצריו מותקן התיול הפנימי; הוסכם כאמור, יודיע על כך בעל הרישיון האחר, או בעל הרישיון לשידורים האחר, לבעל הרישיון שבבעלותו התיול הפנימי, ויהיה אחראי לתשלום עבור רכישתו, והוראת סעיף קטן (ג) לא תחול.
(ה)
התשלום בעבור התיול הפנימי יהיה כדלקמן:
(1)
בבית משותף – 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף, ואם הרכישה נעשית בדרך האמורה בסעיף קטן (ד), ישולם הסכום ב־12 תשלומים שווים;
(2)
בחצרים שאינם בית משותף – בסכום שקבע השר באישור הועדה;
(3)
השר, באישור הועדה, רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקת משנה (1), וכן לקבוע את אופן עדכון הסכומים ואת דרכי תשלומם, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים, לפי אמות מידה שיקבע, לרבות לסוגי חצרים.
(ו)
הוראות סעיף זה יחולו גם על רכישת ציוד קצה לווייני, למעט צלחת קליטה, ממיר או מפענח, אם הוא בבעלותו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה בלוויין.
אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט [תיקון: תשע״א־4]
(א)
בסעיף זה –
”אתר פוגעני“ – אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני;
”תוכן פוגעני“ – כל אחד מאלה:
(1)
הצגת חומר תועבה כמשמעותו בחוק העונשין, ובכלל זה –
(א)
הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
(ב)
הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
(ג)
הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו;
(2)
הסתה גזענית או לאומנית;
(3)
הימורים;
(4)
משחקים הכוללים מעשי אלימות;
”ספק גישה לאינטרנט“ – מי שקיבל רישיון לפי חוק זה או מי שפועל מכוח היתר כללי לפיו הנותן שירות גישה לאינטרנט, לרבות בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, הנותנים שירות כאמור באמצעות ציוד קצה נייד.
(ב)
השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר –
(1)
אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור;
(2)
סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(ג)
ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן:
(1)
ישלח בדואר עלון מידע מודפס למנוי, במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם;
(2)
יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט;
(3)
יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי;
(4)
ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט.
(ד)
ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט.
5.
קישור־גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר [תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ג־2, תשע״ז]
(א)
בסעיף זה –
”בעל זיכיון“ – (נמחקה);
”בעל רישיון“ – כהגדרתו בסעיף 1, ואולם לענין סעיפים קטנים (א) עד (ה) ו־(ט), למעט מי שקיבל רישיון מיוחד;
”בעל רישיון אחר“ – לענין סעיפים קטנים (ו) ו־(ז), בעל רישיון, לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו בסעיף 6מג;
”קישור־גומלין“ – חיבור בין רשת בזק ציבורית של בעל רישיון אחד לבין רשת בזק ציבורית של בעל רישיון אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של בעלי הרישיון, או מתן שירותים בידי בעל רישיון אחד למנוייו של בעל רישיון אחר;
”רשת בזק ציבורית“ – (נמחקה);
”שימוש“ – לענין סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לרבות אלה:
(1)
מתן גישה אל מיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות רשת בזק ציבורית או רשת גישה, כולן או חלקן, ואפשרות השימוש בהם;
(2)
מתן אפשרות להתקין מתקן בזק של בעל רישיון, במיתקן בזק או בחצרים של בעל רישיון אחר.
(ב)
השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר –
(1)
לקבוע כי בעל רישיון חייב לאפשר קישור־גומלין לרשת הבזק הציבורית שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור־גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור־גומלין והתשלומים בעדם לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי בעל רישיון אחד לבעל רישיון אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים בידי בעל רישיון אחר למנוייו או לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי בעל רישיון אחד ממנוייו של בעל רישיון אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין;
(2)
לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור־גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לבעל רישיון בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
(ב1)
קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
(1)
עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
(2)
נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
(א)
תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
(ב)
תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
(ג)
תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד קישור גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות.
(ג)
לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור־גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
(ד)
נקבעה חובת קישור־גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי בעל רישיון לדרוש מחיר סביר בעד קישור־גומלין אל רשת הבזק הציבורית שלו; באין הסכמה בין בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בעד קישור־הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, כאמור בסעיף קטן (ב1), ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרישיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית; בסעיף קטן זה, ”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו.
(ד1)
לענין אי הסכמה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי השר להורות כי לא יעוכב ביצוע קישור־גומלין בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן רשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות הענין לרבות לענין תשלומים חלקיים; השר יחליט אם להורות כאמור וייתן הוראותיו בתוך זמן סביר ושלא יעלה על שנה.
(ה)
מחיר סביר אשר רשאי בעל רישיון לדרוש כאמור בסעיף קטן (ד) יהיה בלתי מפלה, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו ברשיונו לענין זה.
(ו)
מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), היה ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובהם, במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“.
(ז)
היה ביצוע שידורים בידי בעל רישיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות במוקד שידור, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם:
(1)
במקום ”בתחום הבזק ורמת השירותים בו“ יבוא ”בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם“;
(2)
במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“;
בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
(ח)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף 4ח ובסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), היה ביצוע פעולות בזק, מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי בעל רישיון או בידי בעל רישיון לשידורים, כרוך בשימוש, לרבות בשימוש משותף בידי בעלי רישיונות שונים, במיתקן בזק המצוי בחצריו של מנוי, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש, לרבות שימוש משותף“.
(ט)
בלי לגרוע מהוראות סעיף זה ובשים לב, בין השאר, להוראות סעיף 6לד, השר רשאי ליתן הוראות, בתקנות או ברישיון או בהוראות מינהל, בדבר חובתו של בעל רישיון לייעד קיבולת ברשת הבזק הציבורית שלו להעברת שידורים או שירותי בזק של אחר, ורשאי הוא להורות לבעל רישיון כאמור, לחבר לרשת הבזק הציבורית שלו יותר ממוקד שידור אחד של מי שקיבלו לכך רישיון.
(י)
(1)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ח), מפעיל פנים־ארצי ייתן למפעיל פנים־ארצי אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של המפעיל הפנים־ארצי האחר או להקים בה מיתקני בזק של המפעיל הפנים־ארצי האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמיתקנים האמורים, והכול לצורך ביצוע כל פעולת בזק ומתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של המפעיל הפנים־ארצי האחר; על הסדרת שימוש כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו), ובכלל זה מתן הוראות בדבר אופן ביצוע השימוש.
(2)
השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רישיון כללי ייחודי שנעשה לפי הוראות פסקה (1).
(3)
עד להתקנת תקנות לפי פסקה (2), יחולו על השימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רישיון כללי ייחודי, שנעשה לפי הוראות פסקה (1), התשלומים המרביים שנקבעו בעד שירות גישה לתשתית פסיבית בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ״א), התשע״ה–2014, כנוסחן ערב יום תחילתו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016.
(4)
קיים הפרש בין התשלומים לפי פסקה (3) ששילם מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רישיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1) לבין התשלומים שנקבעו בתקנות לפי פסקה (2), ישולם ההפרש, על ידי החברה או על ידי מפעיל פנים ארצי שאינו בעל רישיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית, לפי העניין, בעד התקופה המתחילה במועד תחילת השימוש של המפעיל הפנים ארצי האמור, בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1), ולעניין שימוש כאמור שנעשה לאחר יום תחילתו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016.
(5)
היתה התשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע״מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996, ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור, לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה.
(6)
התקיימו בקנים או בתת־קנים בתשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי כל התנאים שלהלן, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:
(א)
הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;
(ב)
אין בהם פעילות אחרת של המפעיל הפנים־ארצי בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.
(7)
בסעיף קטן זה –
”בעל רישיון מפ״א תשתית“ – בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים הניתנים לאלה בלבד: לבעל רישיון אחר, לבעל רישיון לשידורים או למי שפועל מכוח היתר כללי;
”גורם ביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998;
”מפעיל פנים־ארצי“ – בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים;
”תשתית פסיבית“ – המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.
מספור [תיקון: תש״ס־2, תשס״ה־2]
(א)
בסעיף זה –
”הועדה“ – ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים;
”הקצאה“ – אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מבעל רישיון אחד לאחר;
”מספר טלפון“ – קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים;
”ניידות מספרים“ – האפשרות הניתנת למנוי של בעל רישיון לשמור על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של בעל רישיון אחר באותו אזור חיוג, לענין אותו סוג של שירות בזק;
”תכנית מספור“ – תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה.
(ב)
לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר –
(1)
להורות לבעל רישיון בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג;
(2)
להכין ולנהל תכנית מספור וכן להורות לבעל רישיון בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור.
(ג)
השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות בעד הקצאה של מספרי טלפון לבעל רישיון, ככל שהדבר יידרש לשם הבטחת שימוש יעיל במשאבי המספור.
(ד)
בלי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות ברישיון שניתן לפי חוק זה רשאי השר להורות כי כל בעל רישיון יישא בהוצאות, כולן או חלקן, הנגרמות לו בשל מילוי הוראות לפי סעיף קטן (ב), ולעניין ניידות מספרים, אם ייגרמו לבעלי הרישיון הנוגעים בדבר הוצאות משותפות, רשאי הוא להורות כי יישאו בהן בעלי הרישיון באופן שיורה.
(ה)
(1)
השר יכין תכנית מספור לענין ניידות מספרים לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים וכן לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בסעיף קטן זה – תכנית המספור), ויורה לבעלי רישיונות כלליים בדבר יישומה והפעלתה של תכנית המספור עד יום ח׳ באלול התשס״ו (1 בספטמבר 2006); מבנה התשלומים לענין זה ייקבע עד המועד האמור בידי השר ושר האוצר, באופן שיבטיח שקיפות מלאה ומניעת כל אפליה.
(2)
נוכחו השר ושר האוצר כי נוצר צורך ממשי בכך, ומטעמים מיוחדים, רשאים הם לדחות בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את יישומה והפעלתה של תכנית המספור לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
(3)
השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על תכנית המספור שהכין.
(ו)
בעל רישיון כללי יספק ניידות מספרים לכל מנוי שיבקש זאת, בתוך יום עבודה אחד או בתוך זמן קצר מזה שקבע השר, ויבצע, בלא תשלום מהמנוי או מבעל רישיון אחר כלשהו, את כל הפעולות הנדרשות ממנו לשם כך לפי סעיף זה.
חסימת שירותי מסרון [תיקון: תשע״א]
(א)
בעל רישיון יאפשר, לפי בקשת מנוי, חסימת שירותי מסרון.
(ב)
ביקש מנוי מבעל רישיון לחסום שירותי מסרון, כולם או חלקם, יחסום בעל הרישיון קבלה או שליחה של מסרון, כמבוקש.
(ג)
נשלח מסרון למנוי שביקש לחסום שירותי מסרון, ימסור בעל רישיון הודעה לשולח המסרון על כישלון העברתו, שבה יצוין מספר הטלפון של הנמען או שמו.
(ד)
בעל רישיון לא יגבה ממנוי תשלום בעד חסימת שירותי מסרון או חידושם, בעד הודעה שמסר לשולח המסרון על כישלון העברתו או בעד הודעה ששלח מנוי למי שנחסמה לבקשתו קבלת מסרון על ידיו לפי סעיף זה.
(ה)
השר רשאי –
(1)
לקבוע הוראות בדבר בעל הרישיון שעליו תוטל החובה למסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ובדבר דרך מסירתה;
(2)
להחיל את הוראות סעיף זה גם על מסרון הכולל חוזי או שמע.
(ו)
בסעיף זה –
”בעל רישיון“ – בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים או למתן שירותי רדיו טלפון נייד, ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
”מסרון“ (SMS) – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
”שירותי מסרון“ – שירותים של שליחת מסרון או של קבלת מסרון.
שירותי נדידה [תיקון: תשע״א־2]
(א)
בסעיף זה –
”בעל רישיון חדש“ – כל אחד מאלה:
(1)
מי שקיבל לראשונה רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ביום כ״ב באלול התש״ע (1 בספטמבר 2010) או לאחריו;
(2)
מי שרישיונו הקיים הורחב בשל בחירתו במכרז בידי ועדת המכרזים שמינה השר לעניין זה ביום י״ז באייר התשס״ט (1 במאי 2009) או בידי ועדת מכרזים אחרת שבאה במקומה;
”בעל רישיון קיים“ – מי שקיבל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד לפני יום כ״ב באלול התש״ע (1 בספטמבר 2010) ולא מתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה ”בעל רישיון חדש“;
”שימוש“ – כהגדרתו בסעיף 5(א);
”שירותי נדידה“ – אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית של בעל רישיון קיים, בידי בעל רישיון חדש, לצורך מתן שירותי רדיו טלפון נייד על ידי בעל הרישיון החדש למנוייו בכל הארץ;
”תשלום מרבי לקישור־גומלין“ – התשלום המרבי שבעל רישיון קיים רשאי לדרוש מבעל רישיון חדש בעד קישור־גומלין, בהתאם לתקנות שנקבעו לפי סעיף 5(ב)(2), ולעניין העברת נתונים (DATA), בעד כל 1 מגה בייט – מחיר שלא יעלה על 65% מהתשלום המרבי כאמור שנקבע לדקת שיחה.
(ב)
כל בעל רישיון קיים יהיה חייב לתת שירותי נדידה לבעל רישיון חדש בהתקיים שני אלה:
(1)
בעל הרישיון החדש פנה לכל בעלי הרישיונות הקיימים לשם קבלת שירותי נדידה מהם, ולא הושגה הסכמה בינו לבין בעל רישיון קיים, אחד לפחות, בדבר התנאים למתן שירותי הנדידה כאמור;
(2)
השר אישר כי בעל הרישיון החדש יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת רישיונו הקיים, לפי העניין, לספק שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 10% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות קבלת שירותי נדידה (בסעיף זה – אישור השר); אישור השר כאמור לא יינתן אלא לאחר שחלפו 30 ימים לפחות מיום פניית בעל הרישיון החדש לבעלי הרישיונות הקיימים כאמור בפסקה (1).
(ג)
בעל רישיון קיים ייתן לבעל הרישיון החדש שירותי נדידה לפי הוראות סעיף קטן (ב), במשך תקופה של שבע שנים ממועד אישור השר; שירותי הנדידה כאמור יינתנו באופן שיאפשר לבעל הרישיון החדש לתת שירותי רדיו טלפון נייד למנוייו, באיכות ובתנאים הזהים לאלה שנותן בעל הרישיון הקיים למנוייו ולקיים הוראות שניתנו לו לפי סעיף 13.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ג), חלפו ארבע שנים ממועד אישור השר, והודיע השר או מי שהוא הסמיך לכך לבעל הרישיון החדש ולבעלי הרישיונות הקיימים, בסמוך לתום התקופה כאמור, כי בעל הרישיון החדש אינו יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת הרישיון הקיים, לפי העניין, לתת שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 40% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות שירותי נדידה, לא תחול עוד החובה לפי סעיף קטן (ב) על בעלי הרישיונות הקיימים מתום 45 ימים מיום שהשר פרסם הודעה על כך לציבור.
(ה)
השר ושר האוצר רשאים להאריך, לגבי בעל רישיון חדש מסוים, כל אחת מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, אם מצאו כי הארכה כאמור נדרשת מטעמים שאינם תלויים בבעל הרישיון החדש.
(ו)
השר יקבע ברישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד את התנאים למתן שירותי נדידה לפי סעיף זה ואת היקפם, ובכלל זה חובה להעביר מידע בין בעלי הרישיונות הנוגעים בדבר, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן השירותים כאמור; כמו כן יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, תקנות לעניין גובה התשלום בעד שירותי נדידה הניתנים לפי סעיף זה והמועדים לתשלום; תקנות ראשונות כאמור יותקנו עד יום ח׳ בשבט התשע״ב (1 בפברואר 2012).
(ז)
עד למועד קביעת תקנות לפי סעיף קטן (ו) (בסעיף זה – המועד הקובע), רשאי בעל רישיון קיים לדרוש מחיר שלא יעלה על התשלום המרבי לקישור־גומלין בעד שירותי הנדידה.
(ח)
גובה התשלום שנקבע לפי סעיף קטן (ו) יחול גם על שירותי נדידה שניתנו לפי סעיף זה עד המועד הקובע; ההפרש שבין התשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) לתשלומים שיש לשלם לפי סעיף קטן (ו) ישולם בידי בעל הרישיון החדש או בעל הרישיון הקיים, לפי העניין, בתוך 60 ימים מהמועד הקובע; לצורך חישוב ההפרש האמור ייווספו לתשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, ממועד תשלומם ועד למועד תשלום ההפרש.
(ט)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לשר לפי סעיף 5, ככל שאינן סותרות את ההוראות לפי סעיף זה.
6.
ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו [תיקון: תש״ס, תשס״א־2, תשס״ז]
השר רשאי בכל עת לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו:
(1)
בעל הרישיון ביקש את ביטול רשיונו;
(2)
בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;
(2א)
בעל הרישיון הפר או מנע את ביצועה של הוראה שניתנה לפי סעיף 11(ב), 13 או 13א;
(2ב)
בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון שאינו תנאי מהותי, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
(3)
בעל הרישיון לא החל במתן שירות או חדל לתתו;
(4)
בעל הרישיון הוכרז כפושט רגל;
(5)
בעל הרישיון החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
(6)
ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל הרישיון אינם עומדים בתקנים וברמה נאותים של פעולה או שירות דומים, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה;
(7)
טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרישיון.
[תיקון: תשמ״ו־3]
[תיקון: תשמ״ו־3]
הגדרות [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשנ״ו־5, תשנ״ז־3, תשנ״ח, תשס״ז, תשס״ז־4]
”אזור“ – תחום גיאוגרפי שבו חייב בעל רישיון לשידורי כבלים, על פי רישיונו, לספק שידורים;
”אמצעי שליטה“ – (נמחקה);
”בעל זכיון“ – (נמחקה);
”בעל ענין“ – (נמחקה);
”הועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
”המועצה“ – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין שנתמנתה לפי סעיף 6ב;
”הפקה מקומית“ – תכנית טלוויזיה שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תכניות בעניני היום, אירועי ספורט ושידורי רצף;
”הפקה מקומית עצמית“ – הפקה מקומית שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל ענין בו או מי שמחזיק ב־10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בבעל רישיון כאמור, או חברה אחות כמשמעותה בסעיף 6יב1, של בעל רישיון כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, או מפיק ערוץ מטעמו;
”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
(1)
הפקה מקומית עצמית;
(2)
הפקה של מוסד ממשלתי;
(3)
הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין, שידורי טלוויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
”זמן שידור בסיסי“ – הזמן המתקבל מהכפלת שלוש שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים עצמיים של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בכל יום שידור;
”שידור ראשוני“ – שידור ראשון של תכנית בטלוויזיה בישראל;
”מפיק ערוץ“ – מי שמפיק ערוץ שידורים, ובכלל זה מתכנן, מפיק, רוכש ומשבץ משדרים ועורך אותם לשם הבאתם לשידור;
”מוקד תפעול“ – (נמחקה);
”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם עם בעל רישיון לשידורי כבלים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותיו;
”משדר ערוץ ייעודי“ – מי שקיבל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי סעיף 6לד1, לשם שידורו של ערוץ ייעודי;
”ערוץ ייעודי“ – ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור, או ערוץ המוקדש בעיקרו לנושא אחד;
”ציוד מישק“ – (נמחקה);
”רישיון כללי לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי פרק זה למתן שירות של שידורי כבלים למנויים, הכוללים מגוון ערוצי טלוויזיה, לרבות שידורים לפי דרישה ולרבות שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
”רישיון לשידורים לפי דרישה“ – רישיון שניתן לפי פרק זה לשדר שידורים לפי דרישה;
”רישיון לשידורי כבלים“ – רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
”רישיון מיוחד לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי פרק זה לשדר ערוץ אחד של שידורי כבלים, באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים;
”רשת כבלים“ – (נמחקה);
”שידורי כבלים“ – שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית;
”שידורים“ – (נמחקה);
”שידורים לפי דרישה“ – שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית;
”תחנת שידור“ – (נמחקה).
[תיקון: תשנ״ח]
מינוי המועצה, הרכבה וסדרי עבודתה [תיקון: תשמ״ו־3, תשנ״ו־4, תשנ״ח, תשס״א־2]
(א)
הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין.
(ב)
במועצה יהיו שלושה־עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:
(1)
ששה נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה ובהם אחד לפי המלצת שר התרבות, אחד לפי המלצת שר המשפטים, אחד לפי המלצת שר האוצר ושלושה לפי המלצת שר התקשורת;
(2)
שבעה נציגי ציבור ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שניים המייצגים לדעת השר את הצרכנים, אחד המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ושניים שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות.
(ג)
יושב־ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת והוא יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות שנתנה והחלטות שקיבלה.
(ד)
השר יקבע תקנות לענין כהונתו של חבר המועצה, ובין היתר, לענין סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה ומינוי ממלא מקום וכן לענין החזר הוצאות לחברי מועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות לשידורים, שעליהם מפקחת המועצה.
(ה)
המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות שהתקין השר לענין זה.
חובת גילוי ואיסור התקשרות [תיקון: תשמ״ו־3, תשס״א־2]
(א)
חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב־ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.
(ב)
חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו או מנהל או עובד אחראי בו, לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים בחוזה או בעיסקה, אולם רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להתיר את ההתקשרות בתנאים שתקבע; היתר כאמור טעון אישורו של השר.
(ג)
בסעיף זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.
החלת דינים על חברי המועצה [תיקון: תשמ״ו־3]
תפקידי המועצה [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ט־2, תשנ״ו־4, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ה־3]
ואלה תפקידי המועצה:
(1)
לקבוע את המדיניות לגבי –
(א)
סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם לרבות אישור ערוץ לשידורי וביטולו;
(ב)
קיום שידורים קהילתיים;
(ג)
עידוד הפקות מקוריות־מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
(ד)
פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים, בהתאם להוראות חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001 וכן לפקח על ביצוע חובות לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005;
(ה)
תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
(ו)
אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
(2)
לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
(3)
לשמש ועדת המכרזים במכרזים כאמור בפסקה (2);
(4)
(נמחקה);
(5)
לקבוע כללים –
(א)
בענינים המנויים בפסקה (1);
(ב)
בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים, כולם או חלקם.
(6)
ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי סעיף 6ח;
(7)
לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר.
הפקות מקומיות [תיקון: תשנ״ו־5, תשס״א־2, תשס״ז־4]
(א)
(1)
10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים במשדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני;
(2)
50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות.
(א1)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ־8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין יתר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורים.
(א2)
המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.
(א3)
המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.
(ב)
(1)
המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בעניני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן;
(2)
(נמחקה).
(ג)
בלי לגרוע מכלליות הוראות סעיף 6ה, רשאית המועצה לקבוע כללים לענין הפקות מקומיות, לרבות –
(1)
לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים;
(2)
לענין זכות של בעל רישיון לשידורי כבלים לזקוף סכומים ששולמו בעד ההפקה המקומית שהופקה בידי אחר על חשבון מכסת ההפקות המקומיות שבה הוא מחויב;
(3)
לענין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.
(ד)
הפר בעל רישיון לשידורי כבלים חובה שהוטלה עליו לפי הוראות סעיף זה, רשאית המועצה לחייבו להפיק או לרכוש הפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור, ורשאית היא ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן; חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים לפי סעיף קטן זה, לא יוטל על בעל הרישיון האמור עיצום כספי לפי סעיף 37ב1, בשל אותה ההפרה.
פיזור המועצה [תיקון: תשמ״ו־3]
(א)
ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי פרק זה, יתרה במועצה, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב־ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תתקן את הטעון תיקון, יורה על פיזורה; לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
(ב)
פוזרה המועצה כאמור, תמונה מועצה חדשה בדרך האמורה בסעיף 6ב; עד למינויה של מועצה חדשה, רשאי השר למלא את תפקידי המועצה כפי שנקבעו בפרק זה.
העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה [תיקון: תשס״א־2]
הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין, ולצורך כך תפעל, ככל שיהיה צורך בכך, להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב.
השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית [תיקון: תשע״א־6]
(א)
לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה – הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה – כספי תמיכה).
(ב)
המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ־12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
(ג)
הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים בהגדרה ”מוסד ציבור“ שבסעיף האמור.
(ד)
בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
(1)
מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
(2)
הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
(3)
מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
(4)
הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
(5)
הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
(ה)
בסעיף זה –
”הפקה מקומית“ – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;
”בן העדה האתיופית“ – מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
”רוב“ – 75 אחוזים לפחות.
[תיקון: תשמ״ו־3]
חובת רישיון [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ח, תשמ״ט־2, תש״ס־2, תשס״א־2]
(א)
לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי פרק זה.
(ב)
לא יקים אדם, לא יקיים ולא יפעיל מוקד שידור לצורך קיום שידורים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, אלא אם כן קיבל לכך רישיון לפי סעיף 4 ובהתאם לתנאיו.
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
מתן רישיון לשידורי כבלים [תיקון: תשס״א־2, תשס״ז־4]
(א)
המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי כבלים ולקבוע בו תנאים, וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
(ב)
המועצה רשאית לאשר בקשה לרישיון לשידורי כבלים, להתנות מתן רישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, ורשאית היא לדחות בקשה לקבלת רישיון לשידורי כבלים, תוך מתן נימוקים בכתב לדחיה.
(ב1)
הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.
(ג)
המועצה רשאית לשנות את תנאיו של רישיון לשידורי כבלים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שנתנה קודם לכן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.
(ד)
הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
(ה)
לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.
(ו)
השר רשאי להורות בדבר תנאים בנושאים הנדסיים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות בנושאים אלה:
(1)
הטכנולוגיה שתשמש לצורך השידורים ודרכי הקליטה והגישה לשידורים אלה;
(2)
האמצעים והדרכים להעברת השידורים, להפצתם ולקליטתם בידי המנויים, לרבות מפרטי מוקד השידור שישמש לשידוריו ועמידתו בתקינה, ומספר מזערי של אפיקי שידור שניתן לקיים באמצעותו.
(ז)
המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
שיקולים במתן רישיון [תיקון: תשס״א־2]
במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1)
מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
(2)
שיקולים שבטובת הציבור;
(3)
התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
(4)
תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבויים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.
כשירות לרישיון [תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־2]
לא יינתן רישיון לשידורי כבלים, אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון לפחות תנאים אלה:
(1)
הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל, ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, בשיעור שקבע השר לפי סעיף 6ט(א)(5); בפסקה זו –
”אזרח ישראלי“ – כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי״ב–1952;
(2)
המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.
סייגים למתן רישיון [תיקון: תשס״א־2]
לא יינתן רישיון לשידורי כבלים בכל אחד מאלה:
(1)
מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
(2)
מתן הרישיון עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
(3)
המבקש הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורים לקידום מטרותיה של המפלגה;
(4)
המבקש או המחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש שהוא תאגיד, הוא ממשלה זרה; ואולם השר רשאי להתיר החזקה בעקיפין של עד 10% בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בידי תאגיד, שממשלה זרה מחזיקה בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה.
בעלויות צולבות [תיקון: תשס״א־2, תשס״ז־4, תשע״ו, תשע״ז]
(א)
לא יינתן רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה לתאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, והכל בין במישרין ובין בעקיפין:
(1)
הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי פרק ב׳2 או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה או בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012 (בסעיף זה – בעל רישיון אחר לשידורים) או שהוא עיתון;
(2)
הוא תאגיד שבעל רישיון אחר לשידורים מחזיק בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שהוא מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל רישיון אחר לשידורים או בעיתון;
(3)
הוא תאגיד שמי ששולט בו או מחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, הוא עיתון, או שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא בעל שליטה בו, מחזיק גם ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא שולט בעיתון;
(4)
(א)
החזיקו שניים או יותר, במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתון אחד, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה, סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד המבקש, מעל 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו;
(ב)
החזיקו שניים או יותר במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתונים שונים, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד, מעל שליש מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו; התקיים במי מהמחזיקים באמצעי שליטה בעיתונים שונים גם האמור בפסקת משנה (א), תחול על החזקותיהם המצרפיות המגבלה האמורה בפסקה זו בלבד;
(5)
הוא תאגיד אשר בעל ענין בו, הוא גם בעל ענין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת המועצה, כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים, והכל בהתאם להוראות, לתנאים ולמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם המועצה ובאישור הועדה.
(ב)
על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של תיקון 25, ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור בסעיף 6יב2(1), יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של תיקון 25.
(ג)
בסעיף זה –
”עיתון“ – עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של העיתון;
”בעל זיכיון“ – כמשמעותו בפרק ב׳1, כנוסחו ערב תחילתו של תיקון 25, ולענין זה יראו כבעל זיכיון גם תאגיד אשר המחזיקים בו במישרין היו בעלי זיכיון או חברות בעלות זיקה אליהם, שהיו בעלי זיכיון ערב תיקון 25 ואשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד באזורי זיכיונותיהם השונים.
תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים [תיקון: תשס״א־2]
(א)
השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים, לרבות באלה:
(1)
ההליכים למתן רישיון לשידורי כבלים, בין במכרז ובין שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
(2)
אגרה בעד מתן רישיון לשידורי כבלים וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גבייה;
(3)
ערבויות שעל בעל רישיון לשידורי כבלים להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רשיונו, והדרכים למימושן;
(4)
תנאים שייקבעו ברישיון לעניין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;
(5)
תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור בסעיף 4(ד2), בשינויים המחויבים;
(6)
הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
(7)
תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;
(8)
תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר;
(9)
חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות אחרים.
(ב)
לא נקבעו תקנות בעניינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בעניינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת סעיף 6ח(ה).
ביצוע שידורים באורח תקין וסדיר [תיקון: תשס״א־2]
(א)
בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
(ב)
ראה השר או ראתה המועצה, כי בעל רישיון לשידורי כבלים פועל באופן העלול לגרום לפגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום השידורים, רשאי כל אחד מהם, להורות לבעל הרישיון בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראת השר לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שנועץ במועצה.
איסור העברה, שעבוד או עיקול [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ח, תשס״א־2]
(א)
(1)
רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף 6ח1, להתיר העברת רישיון לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר;
(2)
העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, אינו טעון אישור כאמור;
(3)
שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
(ב)
ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן –
(1)
לשעבוד או לעיקול;
(2)
להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
(ג)
ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי סעיף 6ט(א)(3) או 6ט(ב) לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.
ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ח, תשס״א־2]
(א)
המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
(1)
בעל הרישיון לא גילה לשר, למועצה או לועדת המכרזים, לפי הענין, מידע שנדרש לגלותו, או שמסר להם מידע לא נכון;
(2)
בעל הרישיון לא קיים הוראות פרק זה או תקנות או כללים לפיו;
(3)
בעל הרישיון הפר הפרה מהותית את תנאי הרישיון;
(3א)
בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה;
(4)
בעל הרישיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או הפסיק את שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;
(5)
חדלו להתקיים בבעל הרישיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו להיות בעל רישיון לשידורי כבלים;
(6)
בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד – מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
(7)
בעל הרישיון ביקש ביטול רשיונו;
(8)
לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.
(ב)
לענין סעיף זה, תחול הוראת סעיף 6ח(ה).
סמכויות נוספות [תיקון: תשס״א־2]
השר רשאי לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לענין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראלים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וכן הוראות לבעל רישיון לענין פעולות בזק ושירותי בזק הנדרשים לשם מתן שידורים כאמור.
חבילת יסוד [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה – חבילת יסוד); השר יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת היסוד ומחירה, ורשאי הוא להורות גם על המדיניות בעניין מאפייני חבילת היסוד וסוגי הערוצים בה.
(ב)
הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם ראה השר כי טרם התבססה תחרות בשידורי הטלוויזיה הרב־ערוצית, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
(ג)
המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו בחבילת היסוד, תוכן השידורים בערוצים הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה הוראות לעניין הבאתה של חבילת היסוד בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לידיעת הציבור.
(ד)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת היסוד תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילת היסוד, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד קצה (בסעיף קטן זה – תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת היסוד על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
(ה)
הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.
קיום רצף בשידורים [תיקון: תשס״א־2]
השר רשאי לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו בשל אחת מהעילות המפורטות בסעיף 6יא או בשל כך שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים או רישיון אחר שמכוחו מופעל מוקד השידור, לרבות לענין מינוי נאמן לניהול מוקד השידור והפעלתו, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש במוקד לבעל הרישיון ושיעורם.
[תיקון: תשס״א־2]
הגדרות [תיקון: תשס״א־2]
”בעל זיכיון“, ”זיכיון“, ”תחנת שידור“ ו”רשת כבלים“ – כמשמעותם בפרק ב׳1, כנוסחו ערב תחילתו של תיקון 25;
”חברה“ – לרבות תאגיד אחר;
”חברה בעלת זיקה“ – חברה אם, חברה בת או חברה אחות;
”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש – בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין – הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
”חברות אחיות“ – חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת;
”חברה אם“ – חברה בעלת השפעה ניכרת בחברה אחרת;
”חברה בת“ – חברה אשר חברה אחרת מקיימת בה השפעה ניכרת.
תנאים למתן רישיון כללי [תיקון: תשס״א־2]
השר רשאי ליתן לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה אל בעל זיכיון (להלן – המבקש), רישיון כללי, לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק, באמצעות תחנת השידור המשמשת לשידורים בידי בעל הזיכיון (להלן – הרישיון), לפי הוראות סעיף 4 ובכפוף לתנאים אלה:
(1)
בתוך 60 ימים ממועד תחילת תיקון 25 הגישו בעל הזיכיון וחברה בעלת זיקה אליו בקשות לקבלת רישיון כללי – לאחד מהם, ולקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים – לשני, והכל לגבי כל האזורים הכלולים בכל הזיכיונות של בעל הזיכיון האמור ושל חברות בעלות זיקה אליו אשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד, ואחד מהם הגיש גם בקשה לרישיון מיוחד למוקד שידור; במסגרת בקשתו יתחייב מבקש הרישיון הכללי לפעול ככל שנדרש לשם התאמתה של רשת הכבלים לשמש כרשת בזק ציבורית;
(2)
בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה לפי הקבוע בהסכם שנחתם בין המדינה לבעלי הזיכיונות, בשל כך שהוא יהיה רשאי להמשיך ולהפעיל את תחנת השידור, בכפוף להוראות חוק זה ולרישיונות שיינתנו, גם לאחר תום תקופת הזיכיון, וזאת על אף האמור בסעיף 6יא(ב) ושאר הוראות החוק, כנוסחם ערב תחילתו של תיקון 25;
(3)
(א)
היה המבקש בעל הזיכיון, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שהמבקש יעביר את הפעילות הכרוכה במתן שידורים לחברה בעלת הזיקה, כפי שנקבע ברישיון;
(ב)
היה המבקש חברה בעלת זיקה, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שבעל הזיכיון יעביר למבקש את הזכויות ברשת הכבלים המשמשת לשידוריו.
מעבר מזיכיון לרישיון לשידורי כבלים [תיקון: תשס״א־2]
(א)
קיבלה החברה בעלת הזיקה רישיון כללי לפי הוראות סעיף 6יב2, לא ימשיך בעל הזיכיון לשדר שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לבקשתו לפי סעיף 6יב2(1); עד לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים יוסיפו הוראות הזיכיון לחול על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראות השר, ואם לא ניתן לו רישיון כללי לשידורי כבלים, יוסיפו הוראות הזיכיון כאמור לחול עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי סעיף 6יב.
(ב)
קיבל בעל הזיכיון רישיון כללי לפי הוראות סעיף 6יב2, לא ימשיך לשדר שידורי כבלים; עד לקבלת רישיון לשידורי כבלים על ידי החברה בעלת זיקה בהתאם לבקשתה לפי סעיף 6יב2(1), רשאי השר להורות כי הוראות הזיכיון יחולו עליה, במקום על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראותיו, ואם לא ניתן לה רישיון כללי לשידורי כבלים, יחולו ההוראות כאמור, עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי סעיף 6יב.
(ג)
לא ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים, או כל עוד לא ניתן, יחולו על בעל הזיכיון או על החברה בעלת הזיקה, לפי הענין, הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים, כאילו היו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, למשך המועדים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובלבד שהשר לא יתן החלטה באשר להמשך שידורים אלא לתקופה של 6 חודשים כל פעם.
(ד)
לא תסרב המועצה ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה, אך בשל כך שנמצא כי בעל הזיכיון לא מילא, במלואם או בחלקם, חיובים שהיה עליו למלא בתקופת זכיונו, ובלבד שבעל הזיכיון או החברה בעלת הזיקה, התחייבו למלא את החיובים שתקבע המועצה ברישיון, בדרך ובתנאים שתקבע כאמור.
מועד למתן החלטות בבקשות לרישיונות [תיקון: תשס״א־2]
השר או המועצה, לפי הענין, יתנו החלטתם בבקשה לרישיונות שהוגשו אליהם בהתאם להוראות סעיף 6יב2(1) בתוך 90 ימים ממועד קבלת הבקשה, או מהמועד שבו המציא המבקש כל מידע או ערך כל שינוי שנדרשו; דרישה למתן מידע או עריכת שינויים תענה על ידי המבקש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו.
תקנות וכללים [תיקון: תשס״א־2]
תקנות וכללים שנקבעו מכוח החוק לענין זיכיונות, יעמדו בתוקפם ויחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, לגבי רישיון לשידורי כבלים, זולת אם בוטלו או שונו קודם לכן לפי חוק זה.
זיכיון הנותר בעינו [תיקון: תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ב־2]
(א)
לא ניתן רישיון כללי כאמור בסימן זה, או כל עוד לא ניתן, ימשיך בעל הזיכיון לפעול על פי זכיונו עד תום תקופת הזיכיון; הוראות החוק כנוסחן ערב תחילתו של תיקון 25, לרבות העבירות לפי פרק ז׳ ותקנות וכללים שנקבעו על פי החוק יוסיפו לחול כאמור בשינויים אלה:
(1)
במקום סעיף 6יא(ב) כנוסחו ערב תחילתו של תיקון 25 יבוא: ”(ב) בוטל או פג תוקפו של זיכיון וניתן רישיון חדש, אחד או יותר, למתן שירותי בזק או לביצוע שידורים באמצעות תחנת השידור כולה או חלקה, ירכוש בעל רישיון שיזכה לכך במכרז, בתשלום, מאת בעל הזיכיון, את זכויותיו בתחנת השידור ששימשה לשידוריו, ובלבד שהתחנה ראויה לשימוש לצרכי רשיונו; באין הסכמה בין בעל הזיכיון לבעל הרישיון בדבר מצבה של תחנת השידור או בדבר גובה התשלום בעדה – יכריע השר במחלוקת ורשאי הוא לפטור מרכישת תחנת השידור, כולה או חלקה; על החלטת השר ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך 45 ימים מיום שהודע לצדדים דבר ההחלטה“;
(2)
יחולו על בעל הזיכיון הוראות סעיפים 4ח ו־5 לחוק, הוראות סעיף 6כה ופרק ז׳1 לפי הענין ובשינויים המחויבים; לענין ההוראות האמורות, יראו את בעל הזיכיון כבעל רישיון כללי לשידורי כבלים או כבעל רישיון כללי לפי הענין;
(3)
במקום סעיף 6ה(1)(ד) כנוסחו ערב תחילתו של תיקון 25 יבוא: ”פיקוח על ביצוע השידורים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ועל מתן השירותים בידי בעלי הזיכיונות, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל זיכיון בהתאם להוראות חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001“.
(ב)
ניתן רישיון כללי לפי הוראות סעיף 6יב2, והוחלט שלא ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לפי סעיף 6יב3, רשאי מי שניתן לו הרישיון הכללי להודיע לשר בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, על חזרתו מהבקשה לרישיון כללי; נמסרה הודעה כאמור, יבוטל הרישיון הכללי ויחולו הוראות סעיף קטן (א).
שיתוף פעולה – הוראת שעה [תיקון: תשס״א־2]
(א)
בעלי זיכיון, כולם או מי מהם, או חברות בעלות זיקה להם, אשר פנו בבקשה לקבלת רישיונות כלליים לשידורי כבלים, רשאים לפנות לשר ולמועצה בבקשה שיאושר להם לפעול בשיתוף פעולה, בתחומים ובנושאים הנוגעים לפעולתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ולתקופה אחת שיקבעו השר והמועצה שלא תעלה על שמונה שנים (להלן – תקופת שיתוף הפעולה), והכל אם שוכנעו כי הדבר דרוש לשם קידום התחרות בתחום התקשורת או מטעמים של טובת הציבור.
(ב)
אישור לפי סעיף זה אינו בא במקום אישור או פטור, הדרוש לפי הוראות כל דין.
(ג)
השר והמועצה רשאים ליתן את אישורם לשיתוף פעולה כאמור בסעיף קטן (א) שיבוצע באמצעות תאגיד אחר (להלן – התאגיד האחר) ובלבד שהוגשו בקשות לרישיונות כלליים לשידורי כבלים כאמור בסעיף קטן (א), ושהתאגיד האחר הגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים למשך תקופת האישור בלבד, הכל לפי חוק זה.
(ד)
בין המחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר יכול שיהיו גם מי שהיו בעלי זיכיון, כולם או חלקם, או חברות בעלות זיקה להם, או מי שהחזיקו אמצעי שליטה בבעלי זיכיון ביום תחילתו של תיקון 25, והוראות סעיף 6ח4(א)(4)(ב) לענין מגבלות על החזקת אמצעי שליטה או שליטה בתאגיד, יחולו לגבי התאגיד האחר בלבד; לענין סעיף זה, לא יראו ברישיונות הכלליים לשידורי כבלים שניתנו למי מהמחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר, כרישיונות כלליים לשידורי כבלים המפרים את המגבלות הקבועות בסעיף 6ח4; בסעיף קטן זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.
(ה)
ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים לתאגיד האחר, וכן ניתנו רישיונות כלליים לשידורי כבלים למי שהגישו בקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו כל החובות הנוגעות לענין שידורים ושירותים לפי חוק זה, בתקופת שיתוף הפעולה, הכל כפי שאושר כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), על התאגיד האחר בלבד, ויראו כל תיקון ברישיון הכללי לשידורי כבלים של התאגיד האחר גם כתיקון בכל אחד מהרישיונות האחרים שניתנו כאמור בסעיף קטן (א).
(ו)
השר והמועצה רשאים ליתן, מעת לעת, הוראות ברישיונות שניתנו לפי סעיף זה, הנדרשות לשם ביצועו.
(ז)
לענין סעיף זה, ”בעל זיכיון“ – כהגדרתו בסעיף 6ח4.
נתח שוק – הוראת שעה [תיקון: תשס״א־2]
בתום התקופה הקבועה בסעיף 6ח4(ב), יהיה רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הועדה, להתיר לבעלי אמצעי שליטה או לבעלי שליטה בעיתון אחד או יותר, להיות גם בעלי שליטה או בעלי אמצעי שליטה באחד מבעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים בלבד (להלן – בעל הרישיון הנשלט) וזאת על אף הוראות סעיפים 6ח4(א)(3) ו־6ח4(א)(4), ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
(1)
מספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על שליש ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים, וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ, ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים.
(2)
קיים בעל רישיון לשידורים שאינו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, שמספר מנוייו שליש לפחות ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות לשידורים; ובלבד שמספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על מחצית מכלל מנויי הטלוויזיה בכבלים וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
אישור לפי סעיף זה יינתן בכפוף לכך שנקבעו בו, בהסכמת הממונה על ההגבלים העסקיים, תנאים והוראות לאכיפת התנאים האמורים, לפי הענין, לרבות בדבר הסדרים הנוגעים להחזקות עודפות; בסעיף זה, ”בעל רישיון לשידורים“ – בעל רישיון לשידורים המציע שידורי טלוויזיה במתכונת רב ערוצית למנויים, אשר אינם מתן שידורי חוזי לפי דרישה בלבד, ולמעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
[תיקון: תשמ״ו־3, תשס״א־2]
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־3, תשס״א־2]
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
שירות נלווה לשידורים [תיקון: תשס״א־2]
נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.
תוכן שידורי כבלים [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
(ב)
במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה – אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
(ג)
בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה.
תוכן שידורי הכבלים [תיקון: תשנ״ו־4, תשס״א־2, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ג־2]
(בתוקף עד סוף שנת 2013:)
(א)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד; הפיקה רשות השידור את המישדרים האמורים בהתאם להוראות סעיף 44ג1 לחוק רשות השידור, התשכ״ה–1965, תהא גם רשות השידור רשאית לשדרם במסגרת שידוריה כאמור באותו סעיף, בתנאים שיוסכמו בינה לבין בעל הרישיון.
(ב)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
(ג)
במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן – מישדרים בעניני האזור).
(ד)
המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
(ה)
המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
(ו)
בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
(ו1)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים רשאי לנכות מהתמלוגים שהוא משלם לפי הוראות סעיף 6לו(א), סכומים שהוציא לצורך מימון ההפקה והשידור של מישדרים כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהסכומים שרשאים לנכות כל בעלי הרישיונות כאמור לא יעלו על סכום כולל של 25.5 מיליון שקלים חדשים לשנה; השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לענין ניכוי מהתמלוגים כאמור, לרבות לענין בדיקת הסכומים שהוצאו ואישורם.
(ו2)
(בתוקף עד סוף שנת 2012:) עלו הסכומים שהוצאו כאמור בסעיף קטן (ו1) על הסכומים שנוכו מהתמלוגים לפי אותו סעיף קטן, תמומן היתרה בין הסכומים כאמור מהתמלוגים שעל בעל רישיון לשידורי לוויין לשלם לפי סעיף 6נו(א), ובלבד שסך כל הסכומים שינוכו מתמלוגים לפי סעיף זה לא יעלה על הסכום הנקוב בסעיף קטן (ו1); המועצה תקבע הוראות בדבר העברת סכומי היתרה לפי סעיף קטן זה למי שהפיק בפועל את המישדרים כאמור בסעיף קטן (א).
(ו3)
(בתוקף בשנת 2013:) בוצע ניכוי כאמור בסעיף קטן (ו1) מהתמלוגים ששולמו או שיש לשלמם בעבור שנת 2012, לצורך מימון ההפקה והשידור של מישדרים כאמור בסעיף קטן (א) בשנת 2012, ונותרה יתרה של תמלוגים לאחר הניכוי האמור, תשמש היתרה לצורך מימון ההפקה והשידור של מישדרים כאמור בסעיף קטן (א) בשנת 2013.
(ו4)
(בתוקף בשנת 2013:) לסכום היתרה כאמור בסעיף קטן (ו3) ייווסף סכום נוסף לצורך מימון ההפקה והשידור של מישדרים כאמור בסעיף קטן (א) בשנת 2013, מתוך התמלוגים שבעל רישיון לשידורי לוויין משלם לפי סעיף 6נו(א) בעבור שנת 2012, באופן שכלל הסכום שישמש לצורך מימון ההפקה והשידור של מישדרים כאמור בשנת 2013 לא יעלה על 18.5 מיליון שקלים חדשים; מישדרים כאמור בסעיף קטן (א) יהיו בהיקף ובמתכונת לפי הוראות המועצה, שייקבעו בהתחשב בסכום האמור בסעיף קטן זה.
(ו5)
(בתוקף בשנת 2013:) חשב משרד התקשורת יקבע הוראות לעניין אופן העברת היתרה כאמור בסעיף קטן (ו3) והסכום כאמור בסעיף קטן (ו4) לידי מי שמפיק בפועל את המישדרים כאמור בסעיף קטן (א).
(ז)
בסעיף זה, ”אזור“ – שטח גיאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), ביותר מתחום אזור אחד.
אישור ערוצים משותפים [תיקון: תשס״א־2, תשס״ז־4, תשע״א־3, תשע״ד־2]
(א)
בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם, המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים בסעיף 6יט2(א), כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן:
(1)
ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת;
(2)
ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים, כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה.
(ב)
המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א), לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע, לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג)
המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
(ד)
המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ.
(ה)
בסעיף זה –
”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה;
”הפקה“ – לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור;
”ערוץ עצמי“ – ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ערוץ המשודר לפי הוראות סעיף 6כא(א), ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
”ערוץ משותף“ – ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים.
שידורי חדשות שאינם אזוריים [תיקון: תשנ״ט־2, תשס״א־2, תשע״ד־2, תשע״ו, תשע״ז]
(א)
(1)
בסעיף זה –
”בעל ענין“ – (נמחקה);
”החזקה“ – (נמחקה);
”מפיק חדשות עצמאי“ – מי שקיבל רישיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
”משדר ערוץ חדשות“ – משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רישיון שידור לפי סעיף 6לד1, לשדר חדשות ותכניות בעניני היום;
”שליטה“ – (נמחקה);
(2)
(בוטלה).
(ב)
על אף הוראות סעיף 6סב1(א) ונוסף עליהן, רשאית המועצה לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד, בין במתכונת של ערוץ נפרד ובין במתכונת של מהדורות המשולבות בערוצים עצמיים של בעל הרישיון (בסעיף זה – שידורי חדשות כלליים), ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
(1)
שידורי החדשות הכלליים יופקו וייערכו לשידור בידי מפיק חדשות עצמאי;
(2)
(א)
התקשרות של מפיק חדשות עצמאי עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – ההתקשרות) תובא לאישורה המוקדם של המועצה; לא תאשר המועצה את ההתקשרות אלא אם כן שוכנעה כי יש בתנאי ההתקשרות כדי להבטיח את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם, וכן כי אין בהתקשרות כאמור כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים לציבור;
(ב)
בלי לגרוע מכלליות האמור, המועצה רשאית להתנות את מתן האישור בתנאים, לרבות בכך שהתמורה הכספית של ההתקשרות תבטיח, להנחת דעתה של המועצה, את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם; קבעה המועצה כאמור, לא תפחת התמורה הכספית של ההתקשרות אלא באישור מוקדם של המועצה;
(ג)
המועצה לא תאשר את ההתקשרות אלא ברוב חבריה ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי סעיף 6ב(ב)(2), ולאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, בהתאם לכללים שתקבע;
(3)
מפיק חדשות עצמאי לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין לבין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אחר או בעל רישיון לשידורי לוויין אחר: בלי לגרוע מהאמור, מפיק חדשות עצמאי יקבע מחיר אחיד לכל המתקשרים עמו, אשר ישמש בסיס לחישוב התמורה הכספית של ההתקשרות לפי מספר מנוייהם;
(4)
מפיק חדשות עצמאי לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או תשלום כלשהם בקשר עם שידורי החדשות, זולת מבעל הרישיון ובהתאם לתנאי ההתקשרות; אין באמור כדי למעט מזכותו של מפיק חדשות עצמאי למכור את משדרי החדשות לגורם המשדר חדשות בטלוויזיה, בישראל או מחוץ לישראל;
(5)
התקשר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים עם מפיק חדשות עצמאי להעברת שידורי חדשות כלליים במתכונת שאושרה, יעביר בעל הרישיון את שידורי החדשות באותה מתכונת, העברה מלאה וללא קטיעה, עריכה או עיכוב.
(ג)
המועצה רשאית לתת רישיון להפיק חדשות, כמפיק חדשות עצמאי, למבקש שהתקיימו בו כל אלה (בסעיף זה – המבקש):
(1)
הוא חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
(2)
מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה;
(3)
רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה;
(4)
מנהל החברה ישמש עורך ראשי של כל שידורי החדשות הכלליים שלה;
(5)
מי מן המפורטים להלן, וכל מי שהמפורטים להלן הם בעלי שליטה בו, אינו בעל ענין או בעל שליטה במבקש:
(א)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
(ב)
בעל רישיון לשידורי לוויין, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כאמור;
(ב1)
בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור;
(ג)
(1)
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (להלן – חוק הרשות השניה), לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור;
(2)
הוראות פסקה (1) לא יחולו על מבקש שבעל ענין בו הוא בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה, והוא יהיה רשאי להחזיק עד 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש, ובלבד שהוא אינו בעל שליטה במבקש, אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה אינו בעל ענין בבעל רישיון לשידורים או אינו בעל ענין בבעל רישיון כללי לפי חוק זה.
(ד)
(1)
עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור לרבות מי שהוא בעל ענין או בעל שליטה בהם;
(2)
על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רישיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון האמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ואינו בעל שליטה במבקש;
(ה)
(1)
מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו, ואינו משדר ערוץ חדשות;
(2)
על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רישיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי מי שמשדר חדשות כאמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי הענין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור ואינו בעל שליטה במבקש;
(6)
המבקש אינו כלול בין מי שאינם רשאים להשתתף במכרז לפי סעיף 41(א)(2) עד (4) לחוק הרשות השניה;
(7)
השליטה או אמצעי השליטה במבקש לא יוחזקו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה; אולם השר רשאי לקבוע שיעור של אמצעי שליטה מסוג בלשהו שרשאי להחזיק בהם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה, ובלבד ששיעור זה לא יעלה על שליש מאמצעי השליטה מאותו סוג.
(ד)
(1)
לא יינתן רישיון לפי סעיף קטן (ג), אם לדעת המועצה:
(א)
מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
(ב)
מתן הרישיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור;
(ג)
המבקש הוא אחד מאלה:
(1)
מפלגה, כמשמעותה בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992;
(2)
נציג או שלוח של מפלגה;
(3)
גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973;
(4)
גוף אחר הקשור למפלגה;
(5)
גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור;
והכל אם לדעת המועצה עלול המבקש להשתמש בשידורי החדשות הכלליים לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של הגופים האמורים.
(2)
המועצה תנמק בכתב החלטה שלא לתת רישיון מן הטעם האמור בפסקה (1)(א).
(ה)
מפיק חדשות עצמאי יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו, או של מנהלי בעל הרישיון, עובדיו ובעלי מניותיו.
(ו)
המועצה רשאית להחיל על מפיק חדשות עצמאי כללים שקבעה לפי חוק זה וכן רשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידורי חדשות כלליים; בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר:
(1)
הליכים למתן רישיון שידור כמפיק חדשות עצמאי ולביטולו;
(2)
חובותיו של מפיק חדשות עצמאי לדווח למועצה ואופן הדיווח;
(3)
חובתו של מפיק חדשות עצמאי לתעד ולשמור את שידוריו.
(ז)
הוראות סעיפים 6ח(ב)(5), 6י(א) ו־(ג), 6יא(א), 6כד, 6כה ו־6מב יחולו על מפיק חדשות עצמאי, בשינויים המחויבים.
(ח)
אין בכוחם של מסמכי היסוד של תאגיד שהוא מפיק חדשות עצמאי לגרוע מהוראות חוק זה.
(ט)
(1)
על משדר ערוץ חדשות יחולו הוראות סעיף זה, ואולם לא יחולו הוראות סעיף 6כד; המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות לענין הפרדתם של שידורי חדשות משידורי הפרסומת;
(2)
המועצה רשאית לתת למשדר ערוץ חדשות רישיון להפקת חדשות כמפיק חדשות עצמאי, ואם עשתה כן ועל אף האמור בפסקה (1), יחולו עליו, בכל הנוגע לשידוריו כאמור, הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ח).
שידורי חדשות בין־לאומיים שמקורם בישראל [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
בסעיף זה –
”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ – משדר ערוץ חדשות בין־לאומי שקיבל רישיון מהמועצה לפי סעיף קטן (ג);
”משדר ערוץ חדשות בין־לאומי“ – מי שמשדר חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, בשפה שאינה עברית ושאינם מלווים בכתוביות בעברית, והוא תאגיד הרשום בישראל ואם אינו תאגיד רשום כאמור – שידוריו הופקו ונערכו, כולם או חלק ניכר מהם, בישראל.
(ב)
על אף האמור בסעיפים 6כ(א) ו־6כ2, המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף 6כ2(ב)(2) עד (5), בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ ובמקום ”מפיק החדשות העצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ החדשות הבין־לאומי“.
(ג)
המועצה רשאית לתת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי בהתקיים כל אלה:
(1)
הוא חברה כהגדרתה בחוק החברות, התשנ״ט–1999;
(2)
התקיימו בו התנאים המנויים בסעיף 6כ2(ג)(4), (5)(ג) עד (ה) ו־(6), בשינויים המחויבים;
(3)
מרב הזיקות שלו אינן לישראל בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ז)(1).
(ד)
לא יינתן למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי רישיון לפי סעיף קטן (ג) אם לדעת המועצה התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המנויות בסעיף 6כ2(ד)(1), בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 6כ2(ד)(2).
(ה)
על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי יחולו הוראות סעיף 6כ2(ה) ו־(ז), בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“.
(ו)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא יפלה, בתנאי ההתקשרות ובתנאים לעניין העברת השידורים, בין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי לבעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי אחר.
(ז)
המועצה תקבע כללים כדי להבטיח –
(1)
שמרב הזיקות של משדר ערוץ חדשות בין־לאומי אינן לישראל;
(2)
את קיום הוראות סעיף 6כ2(ה) על ידי בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי או מבקש רישיון כאמור שבעל שליטה או בעל עניין בו הוא אחד מהמנויים בסעיף 6כ2(ג)(5)(א) או (ב).
(ח)
המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובכלל זה לעניין הליכים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ולביטולו ולעניין חובותיו של בעל רישיון כאמור לדווח למועצה ואופן הדיווח.
העברת שידורים [תיקון: תשמ״ו־3, תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ז]
(א)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו בחוק האמור, בהתאם לרישיונו כאמור בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט בשידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; המועצה רשאית לקבוע בכללים טעמים מיוחדים שבשלהם יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור מהחובה האמורה.
(ב)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.
(ג)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלוויינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.
אפיקי שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו־22 [תיקון: תשע״א־3, תשע״ד־3, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ו־3]
(א)
בסעיף זה –
”אפיק קיים“ – כהגדרתו בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה;
”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“, ”בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“, ”ערוץ 2“, ”הערוץ השלישי“ ו”תיקון מס׳ 33“ – כהגדרתם בחוק הרשות השנייה;
”המועד הקובע“ – יום תחילתו של תיקון מס׳ 33;
”המועצות“ – המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו;
”מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו“ – כמשמעותה בחוק הרשות השנייה.
(ב)
בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בדבר האפיקים שבהם ישודרו כל אחד מהשידורים המפורטים להלן, ורשאית היא להורות לו, מטעמים המצדיקים זאת, להעביר כל אחד מאותם שידורים לאפיק אחר:
(1)
שידורי הטלוויזיה שמשדר תאגיד השידור הישראלי לפי חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור השר הממונה על ביצוע החוק האמור;
(2)
שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור יושב ראש הכנסת;
(3)
שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם בחוק הרשות השנייה;
(4)
שידוריו של משדר ערוץ ייעודי;
(5)
שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
(ג)
בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לגבי האפיקים שבהם ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או לגבי העברת שידורים לאפיק אחר, לא תתיר המועצה להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורי ערוץ המשדר פרסומות המיועדות לציבור בישראל, שידורי ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצות, וזאת בתקופות אלה:
(1)
לעניין אפיק 10 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה – בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור;
(2)
לעניין אפיק 22 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור.
(ד)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר להורות למועצה כי בתקופה האמורה בפסקה (1) או (2) של אותו סעיף קטן, לפי העניין, או בחלק ממנה, לא תתיר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו.
(ה)
חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, רשאי השר להורות למועצה כי לא תתיר להעביר או לשדר באפיק 10 או 22, שידורי ערוץ המשדר שידורים מהסוגים המפורטים ברישה לסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לתקופה נוספת, והכל כפי שיורה.
(ו)
(1)
השר, לאחר התייעצות עם המועצות, רשאי להורות, לא יאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – רשימת האפיקים הראשונה).
(2)
העביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורו המועצות על אפיק נוסף או על רשימה נוספת של אפיקים רצופים, ככל האפשר במספרים עוקבים לרשימת האפיקים הראשונה, לצורך העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים; המועצות יורו כאמור על אפיקים נוספים, ככל שיידרש.
(3)
המועצות רשאיות לשנות את רשימות האפיקים האמורות בפסקאות (1) ו־(2), מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורו עליהן השר והמועצות, לפי העניין, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
(4)
לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים כאמור בפסקה (2) או (3), יחליט על כך השר.
(5)
באפיקים או ברשימות האפיקים כאמור בפסקאות (1) עד (3) לא ייכללו, בתקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה כמפורט להלן, אפיקים אלה:
(א)
אפיק 22 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
(ב)
אפיק 10 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה.
(ז)
(1)
האפיק שאינו אפיק קיים, שבו יועברו שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ייקבע באופן המפורט בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה, מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ו); המועצות רשאיות להעביר לאפיק אחר שידורים כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.
(2)
הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה, תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו אפיק עד למועד שתודיע לו עליו, במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.
שידורים במקרי חירום [תיקון: תשמ״ו־3, תשס״א־2]
במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאי השר להורות לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג״א.
[תיקון: תשמ״ו־3, תשנ״ח]
[תיקון: תשנ״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־3]
איסור פרסומת [תיקון: תשמ״ו־3, תשס״א־2]
(א)
בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
(ב)
בתום חמש שנים מיום תחילתו של פרק זה, רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.
עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים [תיקון: תשס״ח־4]
בעל רישיון לשידורי כבלים, לרבות משדר ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, ”קדימון“ – כהגדרתו בסעיף 6לד1(ז)(3), לרבות קדימון צולב כהגדרתו באותו סעיף.
שידורים אסורים [תיקון: תשמ״ו־3, תשס״א־2, תשס״ב־2]
בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר שידורים –
(1)
שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה בפקודת סרטי הראינוע, לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
(2)
שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו בחוק העונשין, התשל״ז–1977, ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
(1)
הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
(2)
הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
(3)
הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
(2א)
(נמחקה);
(3)
שהם תעמולה מפלגתית;
(4)
שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
(5)
שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.
[תיקון: תשמ״ו־3, תשס״א־2]
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
(סומן מחדש כסעיף 21א).
[תיקון: תשס״א־2]
(סומן מחדש כסעיף 21ב).
[תיקון: תשס״א־2]
(סומן מחדש כסעיף 21ג).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־3, תשס״א־2]
העברת שידורים [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ח, תשנ״ז־3, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ד, תש״ע־2, תשע״ג־2, תשע״ד־3]
(א)
נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יעביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, במוקד השידור העומד לרשותו, ולצורך כך רשאי השר ליתן הוראות לכל בעל רישיון כפי שימצא לנכון, ובלבד שהקיבולת המיועדת לשידורים שתעמוד לרשותו של בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים, לא תפחת מחמש שישיות.
(א1)
השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הועדה, רשאי לקבוע סדרי עדיפות לענין ערוצים ייעודיים.
(א2)
(בוטל).
(א3)
השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הממשלה והועדה, לקבוע כי משדר ערוץ ייעודי יהיה רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת בהתאם להוראות החלות לענין זה בסעיף 6לד1.
(ב)
(1)
בעד שימוש כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 5 בשינויים המחויבים. על החלטת השר ניתן לערער בפני בית משפט מוסמך. החלטת השר תינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על שנה.
(2)
הוראות פסקה (1) לא יחולו על משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף 6לד1;
(ג)
(בטל ביום המעבר כמשמעו בסעיף 120 לחוק השידור הציבורי הישראלי): בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יקצה, ללא תמורה, אפיק מאפיקי מוקד השידור העומד לרשותו לשידורי הטלוויזיה הלימודית, וזאת לתקופה שעד יום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006); אולם רשאים שר החינוך ושר האוצר, אם מצאו כי מן הנכון לעשות כן, לקבוע מועד מאוחר יותר (התקופה הוארכה עד ליום 1.11.2015); את דרכי השימוש באפיק כאמור תקבע המועצה.
הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על הוראות סעיף 5.
רישיון למשדר ערוץ ייעודי [תיקון: תשנ״ז־3, תשס״א־2, תשע״ז]
(א)
המועצה רשאית להעניק רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי, למי שבחרה במכרז שפרסמה, ולענין זה יחולו הוראות סעיף 6ח.
(א1)
נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), יוארך תוקף הרישיון עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) או עד מועד אחר שנקבע ברישיון, לפי המאוחר.
(ב)
מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור מישדרים לציבור, תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות במשדר הערוץ הייעודי, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ ייעודי, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין.
(ג)
המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון שידוריו של משדר ערוץ ייעודי בדרכים שאינן שידורי פרסומת; היה משדר הערוץ הייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והועדה כאמור בסעיף 6לד(א3), בשינויים המחויבים.
(ד)
בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים תנאים והגבלות בדבר שידורי הערוץ הייעודי לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ הייעודי יינתן מענה הולם לייעוד המיוחד שנקבע או למאפיינים המיוחדים לערוץ זה, ובכלל זה כי השידורים בחלקם, ובשיעור שלא יפחת מ־20% מהם, יהיו מהפקה מקומית; המועצה, באישור הועדה, רשאית לקבוע שיעור נמוך יותר להפקות מקומיות אם נוכחה כי קיימות נסיבות מיוחדות לעשות כן, או שטיבו של הערוץ או מהותו מחייבים לעשות כן.
(ה)
(1)
בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות;
(2)
מחצית לפחות מן השידורים כאמור בפסקה (1), למעט שידורי הפרסומת, יהיו בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור או בדיבוב, ובכללם מחצית לפחות מן השידורים בשעות צפיית שיא.
(ו)
המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ ייעודי כללים שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידוריו של משדר ערוץ ייעודי דרך כלל או למשדר ערוץ ייעודי מסוים, ובכלל זה כי השידורים יהיו בחלקם מהפקה מקומית.
(ז)
המועצה רשאית לקבוע, לגבי ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת – כללים נוספים או אחרים, לרבות בעניינים אלה:
(1)
הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת ומיקומם של שידורי פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;
(2)
איסור העדפת מפרסם רק בשל כך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר הערוץ הייעודי או מי מטעמו;
(3)
זמן שידור מרבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון או לשידורי קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ ייעודי להקצות בכל שעת שידור; לענין פסקה זו –
”קדימון“ – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים באפיק זה;
”קדימון צולב“ – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או על מישדרים בו;
(4)
הגבלה על מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;
(5)
שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסוימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור, לרבות ברגשות ציבור היעד;
(6)
מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;
(7)
עיתוים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המרבי לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את שידורי הפרסומת במרוכז;
(8)
סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי פרסומת;
(9)
סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או פרסומת בלתי מודעת;
(10)
סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ ייעודי או בבעל רישיון בדבר השתתפותם בשידורי פרסומת;
(11)
סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
(12)
סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
(13)
סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;
(14)
סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית; בפסקה זו, יראו בשידור פרסומת כאילו הוא תכנית טלוויזיה, לענין ההגדרה ”הפקה מקומית“;
(15)
סייגים בדבר שימוש בגוף אדם, באופן הפוגע בכבוד האדם;
(16)
קבלת אישור מוקדם להעתקי תמלילים ולסרטים של שידורי פרסומת וכן התניית השידורים או התניית אישור שידורם בתנאים שתקבע.
(ח)
השר רשאי לקבוע הוראות לענין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רישיון.
(ט)
הוראות סעיפים 6יא ו־6יב יחולו על משדר ערוץ ייעודי בשינויים המחויבים.
(י)
השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי הרישיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רישיון לפי סעיף זה בהתחשב, בין היתר, בסוג הערוץ הייעודי, דרכי מימונו ואופי שידוריו.
נטילת זמני שידור פרסומת [תיקון: תשנ״ז־3, תשס״א־2]
(א)
המועצה רשאית ליטול, במועדים שתקבע, ממשדר ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, שהפר בשידוריו כלל מכללי המועצה או הוראה שניתנה לפיהם או ששידר שידורים אסורים כמשמעותם בסעיף 6כה (להלן – שידור תוך הפרה), זמני שידור פרסומת כלהלן:
(1)
עבור כל דקה של שידור תוך הפרה – דקה אחת של שידורי פרסומת, ובלבד שסך כל הנטילה בשל שידור תכנית אחת כאמור, לא יעלה על זמן השידור המרבי שנקבע לו לשידורי פרסומת;
(2)
עבור שידור תוך הפרה שאורכו פחות מדקה – עד דקה של שידורי פרסומת.
(ב)
הורתה המועצה על נטילת זמן שידורי פרסומת, לא ישדר משדר ערוץ ייעודי את שידורי הפרסומת בזמן שהורתה המועצה.
(ג)
המועצה תודיע למשדר ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת על כוונתה ליטול פרקי זמן כאמור בסעיף קטן (א), לפחות עשרים וארבע שעות לפני ביצוע הנטילה.
(ד)
המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה.
ערוץ ייעודי בשפה הערבית [תיקון: תשס״א־2, תשע״א־3, ק״ת תשע״ו]
(המועד הנקוב בסעיף קטן (ב) נדחה בשנתיים ליום כ״ג בשבט התשע״ח (8 בפברואר 2018)).
(א)
הוענק רישיון לשידור ערוץ ייעודי בשפה הערבית, ולשם הבטחת נגישות מירבית לשידורים בשפה הערבית, רשאי משדר הערוץ האמור לשדרו גם במתכונת של שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המיועדים לקליטה ישירה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו, ובלבד שמסר לשר ולמועצה הודעה על המועד שבו יתחיל לשדר במתכונת האמורה.
(ב)
בתום שנתיים ממועד תחילתם של השידורים במתכונת האמורה בסעיף קטן (א), יראו את משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית, כאילו קיבל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה, שתנאיו הם התנאים הכלולים ברשיונו, וכל הסמכויות שהיו למועצה לפי חוק זה כלפיו יהיו בידי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו לפי החוק האמור.
(ג)
השר רשאי לקבוע כללים והסדרים לביצוע הוראות סעיף קטן (ב), לרבות התאמות הנדרשות מהמעבר מרישיון לפי חוק זה לרישיון לפי חוק הרשות השנייה, ורשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות את תחילתן של ההוראות שבסעיף קטן (ב) כפי שיקבע, ובלבד שכלל הדחיות לא יעלו על שנתיים.
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־3]
השימוש בהכנסות [תיקון: תשמ״ו־3, תשנ״ו־4, תשס״א־2]
(א)
בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים, בשיעור שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות במועצה.
(ב)
דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומים אחרים כאמור, ישמשו לכיסוי ההוצאות הדרושות לביצוע הוראות פרק זה לרבות לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות לפי סעיפים 6ה ו־6ה1; עודף הכנסות על הוצאות יופקד באוצר המדינה. השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי ליתן הוראות לצורך ביצוע סעיף קטן זה.
עונשין [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ח, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ב־2, ק״ת תש״ע]
(א)
העובר על הוראות סעיפים 6ז, 6כה(1), (2), (3) ו־(4) או 6מד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 8,913,000 שקלים חדשים.
(א1)
(בוטל).
(ב)
חבר המועצה העובר על הוראות סעיף 6ג, דינו – מאסר שנה.
(ג)
המונע או המעכב ביצוע שידורים או המפריע לביצועם, בכל דרך שהיא, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ד)
המפריע לבעל רישיון לשידורי כבלים או לשלוחיו, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בבדיקתו או בתיקונו של מוקד שידור, הנעשים כדין, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, ובהפרעה נמשכת – קנס נוסף בשיעור המרבי הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק האמור, לכל יום שבו היא נמשכת.
(ה)
ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שאדם ביצע את אחת הפעולות המנויות בסעיף 6ז(א) או (ב) בלי שקיבל רישיון מתאים לכך, יצווה על תפיסת המכשירים והציוד, שבהם או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969.
(ו)
האמור בסעיף קטן (ה) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
(ז)
מבלי לגרוע מהוראות פרק ד׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, המסייע להתקנה, להפעלה או לקיומם של שידורים או המסייע להתקנה או להפעלה של מוקד שידור כשהוא יודע, או שבנסיבות הענין היה עליו לדעת, כי אינם משודרים כדין ושלא ניתן לגביהם רישיון לפי חוק זה או שלא ניתן לגביהם היתר לפי כל דין, דינו מאסר ששה חדשים או קנס 1,068,000 שקלים חדשים (להלן – ”מוקד שידור אסור“ או ”שידורים אסורים,“ לפי הענין).
(ח)
לענין סעיף קטן (ז), ”סיוע“ –
(1)
השתתפות בשידורים אסורים, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידורים כאמור;
(2)
הספקת משדרים לתכניות לשידורים אסורים, לרבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע וטלוויזיה, סרטי הקלטה מגנטיים וקוליים וכן כתיבת יצירה לצרכי שידורים כאמור;
(3)
הספקת חדשות, ידיעות או תשדירי פרסומת לשידורים אסורים או למוקד שידור אסור, הזמנתם או תשלום בעדם;
(4)
ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים אסורים, לרבות סיוע בניהול עסק כאמור;
(5)
מימון פעולות ושידורים במוקד שידור אסור;
(6)
עזרה טכנית למוקד שידור אסור, להפעלתה ולקיום שידורים אסורים;
(7)
תיווך בין מפעיל שידורים אסורים, הבעלים או המחזיק של מוקד שידור אסור, לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעונינים בפרסומת;
(8)
העסקת אדם בצוות של מוקד שידור אסור;
(9)
ייצוג או תיווך של מפעיל מוקד שידור אסור, בעליו או מחזיקו לפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (8);
(10)
הרשאה לשימוש בחצרים לשידורי מוקד שידור אסור.
(ט)
נכלל תשדיר פרסומת בשידורים אסורים, ומבלי לגרוע מאחריות כל אדם לשידור תשדיר פרסומת כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי התשדיר סופק, הוזמן או שולם בידי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח את אלה:
(1)
הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שידורו של התשדיר;
(2)
התשדיר שודר שלא בידיעתו.
(י)
לענין סעיף קטן (ח)(3) ולענין סעיף קטן (ט), ”תשדיר פרסומת“, לרבות שידורים הממומנים בידי מפלגה או גופים אחרים ותעמולת בחירות;
(יא)
לענין סעיף זה, ”מוקד שידור“ – לרבות מיתקן שידור לווייני כהגדרתו בסעיף 6מג.
תקנות וכללים [תיקון: תשמ״ו־3, תשס״א־2]
(א)
תקנות לפי פרק זה, טעונות אישור הועדה.
(ב)
השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך ששים ימים מיום הדרישה, רשאי השר לקבוע כללים במקומה.
חיוב מכוח החלטת המועצה [תיקון: תשס״א־2]
החלטה שקיבלה המועצה בהתאם לסמכויותיה, בענין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים, ושלא פורסמה ברשומות, תחייב את בעל הרישיון לאחר שהובאה לידיעתו בכתב.
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ו־5, תשס״א־2]
(פקע).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ח]
[תיקון: תשס״א־2]
הגדרות [תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2]
”אמצעי שליטה“, ”בעל ענין“ ו”מפיק ערוץ“ – כמשמעותם בסעיף 6א;
”בעל רישיון לשידורי לוויין“ – מי שקיבל רישיון לפי פרק זה לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין;
”המועצה“ – המועצה שנתמנתה לפי סעיף 6ב;
”מיתקן שידור לווייני“ – מיתקן או התקן המשדר או המיועד לשדר שידור לווייני;
”מפיק ערוץ עצמאי“ – מי שמבקש לעשות שימוש בערוץ מערוצי בעל רישיון לשידורי לוויין בהתאם להוראות סעיף 6נב, לשם שידור ערוצו באמצעות בעל רישיון לשידורי לוויין;
”ציוד קצה לווייני“ – האמצעים לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, לרבות אמצעים המשמשים להפעלת שירותים דו־כיווניים והידודיים, המותקנים בחצריו של קולט השידורים;
”שידורים ארציים“ – שידורים המיועדים על פי דין לקליטה ברחבי המדינה בפריסה ארצית;
”שידור לווייני“ – הזנת מיתקן שידור לווייני בשידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, לרבות באמצעות אחר;
”שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו־כיווניים והידודיים המשודרים בצופן באמצעות לוויין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת, למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רבת ערוצים.
חובת רישיון [תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2]
(א)
לענין סעיף זה, ”שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין“ – כהגדרתם בסעיף 6מג ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
(ב)
לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רישיון מאת השר לפי פרק זה או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
(ג)
אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רישיון מאת השר לפי פרק זה או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, ”אזרח ישראלי“ – לרבות תאגיד הרשום בישראל.
(ד)
לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם מיתקן שידור לווייני, אלא אם כן קיבל לכך רישיון מאת השר לפי סעיף 4 ובהתאם לתנאיו.
(ה)
הוראות הפקודה, יחולו על בעל רישיון לפי פרק זה.
שידורים המיועדים בעיקרם לישראל [תיקון: תשנ״ח]
(1)
שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
(2)
שידור לווייני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.
רישיון ומכרז [תיקון: תשנ״ח]
(א)
השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רישיון לשידורי לוויין למי שהגיש בקשה לרישיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי סעיף 6מח(א), ורשאי הוא להורות כי רישיון לשידורי לוויין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רישיון לשידורי לוויין למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
(ב)
לבעל רישיון לשידורי.לוויין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, ואולם אם החליט השר ליתן רישיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.
כשירות לרישיון [תיקון: תשנ״ח]
לא יתן השר רישיון לשידורי לוויין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
(1)
הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל – אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור בסעיף 6מח(ג), מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
(2)
הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.
הליכים ותנאים למתן רישיון [תיקון: תשנ״ח, תש״ס]
(א)
השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רישיון לשידורי לוויין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
(1)
מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור – תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון לשידורי לוויין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, בעל רישיון למתן שירותי בזק, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
(2)
יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרישיון לשידורי לוויין;
(3)
הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון לשידורי לוויין;
(4)
מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרישיון לשידורי לוויין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
(5)
הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרישיון לשידורי לוויין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
(6)
היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרישיון לשידורי לוויין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה בפרק ב׳1;
(7)
הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרישיון לשידורי לוויין.
(ב)
השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרישיון לשידורי לוויין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
(ג)
תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
תנאי הרישיון [תיקון: תשנ״ח, תשע״ז]
השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברישיון לשידורי לוויין תנאים, לרבות בענינים המנויים בסעיף 6מח ובענינים אלה:
(1)
תקופת הרישיון לשידורי לוויין, לרבות הארכתה;
(2)
מיפרטי ציוד קצה לווייני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלווייני;
(3)
מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רישיון לשידורי לוויין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם בעלי רישיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
(4)
הטלת חובה על בעל רישיון לשידורי לוויין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו בחוק האמור, בהתאם לרישיונו כאמור;
(5)
חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלוויין של בעל הרישיון לשידורי לוויין, לשם העברת שידוריו;
(6)
חובותיו של בעל הרישיון לשידורי לוויין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלווייני;
(7)
המחירים המרביים שרשאי בעל הרישיון לשידורי לוויין לדרוש ממנוי;
(8)
ערבויות שעל בעל הרישיון לשידורי לוויין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון לשידורי לוויין ואופן חילוטן.
העברת שידורים ארציים על פי חובה [תיקון: תשנ״ט־2, תשס״א־2, תשע״ד־3]
(א)
הטיל השר חובה על בעל רישיון לשידורי לוויין כאמור בסעיף 6מט(4), לא יהיה בעל הרישיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרישיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
(ב)
לענין סעיף זה ולענין סעיף 6מט(4), ”שידורים ארציים“ – לרבות אפיק שידורי הטלוויזיה הלימודית המועבר במוקד שידור המשמש לשידוריו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לפי הוראות סעיף 6לד(ג), וכן שידוריו של משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף 6לד1.
לענין סעיף זה ולענין סעיף 6מט(4), ”שידורים ארציים“ – לרבות שידוריו של משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף 6לד1.
שיקולים במתן רישיון [תיקון: תשנ״ח]
במתן רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1)
מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
(2)
שיקולים שבטובת הציבור;
(3)
התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי לוויין;
(4)
תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.
שידורים לפי דרישה [תיקון: תשס״ז־4]
השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים בסעיף 6נ, להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”שידורים לפי דרישה“ – כהגדרתם בסעיף 6א.
זכויותיו של בעל זיכיון [תיקון: תשנ״ח]
(א)
מי שהיה בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רישיון לשידורי לוויין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
(ב)
מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזיכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה –
(1)
התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזיכיון;
(2)
מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרישיון לשידורי לוויין;
(3)
מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזיכיון;
(4)
יכולתו הטכנולוגית של בעל הזיכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רישיון לשידורי לוויין למנוייו;
(5)
היתרים והקלות שחלו בתנאי הזיכיון שקיבל בעל הזיכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזיכיון.
(ג)
הוראת סעיף 6ט(א)(1) לא תחול לענין סעיף זה.
שידורי חדשות [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־2, תשע״ז־2]
(א)
לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רישיון לשידורי לוויין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, ”שידורי חדשות“ – חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר בקשה של בעל רישיון להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, ויחולו הוראות סעיף 6כ2 או 6כ3, לפי העניין, בשינויים המחויבים.
החלת כללים על בעל רישיון [תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2]
המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רישיון לשידורי לוויין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות סימנים ב׳ ו־ה׳ לפרק ב׳1, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רישיון מסוים לשידורי לוויין או לכלל בעלי הרישיון כאמור, בענינים האמורים בסעיף 6ה(1), בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לוויין.
החלת כללים על מפיק ערוץ [תיקון: תשנ״ח]
התקשר בעל רישיון לשידורי לוויין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרישיון לשידורי לוויין, יחולו על בעל הרישיון לשידורי לוויין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברישיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרישיון לשידורי לוויין, הכל כפי שתקבע המועצה.
העברת שידורי רדיו [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־2]
(א)
בעל רישיון לשידורי לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי סעיף 6מט(4), לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרישיון לשידורי לוויין.
(ב)
בעל רישיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרישיון לשידורי לוויין.
שימוש בערוץ בעל רישיון בידי מפיק ערוץ עצמאי [תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תש״ע־2]
(א)
לא הגיעו בעל רישיון לשידורי לוויין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רישיון לשידורי לוויין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרישיון לשידורי לוויין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרישיון לשידורי לוויין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרישיון לשידורי לוויין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
(ב)
(1)
על שימוש בערוץ מערוצי בעל רישיון לשידורי לוויין כאמור, יחולו הוראות סעיף 5(ד) ו־(ה), בשינויים המחויבים;
(2)
על אף האמור בפסקה (1), בעל רישיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו בסעיף 6א.
(ג)
המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רישיון לשידורי לוויין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי סעיפים 6נב ו־6נג, ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
תמלוגים ודמי רישיון [תיקון: תשנ״ח]
(א)
השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרישיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רישיון לשידורי לוויין לפי פרק זה.
(ב)
קבע השר כי רישיון לשידורי לוויין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרישיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרישיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.
שמירת דינים [תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״א־3, תשע״ג־2, תשע״ד־2]
הוראות סעיפים 6ה, 6ח(ג), 6ט1, , 6יא, 6יט2, 6כ1, 6כב, 6כד, 6כד1, 6כה, 6לו(ב), 6לח(ב), יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות סעיפים 6ה1, 6יא1, 6יא2, 6כא1 ו־6לח1 יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה בסעיף 6כד(ב) לא תחול לענין שידורים לפי פרק זה.
[תיקון: תשס״א־2]
הגדרות ופרשנות [תיקון: תש״ס, תשס״א־2]
(א)
”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות ההתקן לאנטנה;
”שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל חוק.
(ב)
למונחים אחרים בסימן זה תהא המשמעות שיש להם בסעיף 17א.
התקנת צלחת קליטה – הוראות מיוחדות [תיקון: תש״ס]
(א)
התקנת צלחת קליטה תיעשה בהתאם להוראות סימן זה.
(ב)
התקנת צלחת קליטה על גג בנין הנעשית לפי סעיף 266א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבניה), פטורה מהיתר לפי פרק ה׳ לחוק האמור.
התקנת צלחת קליטה בבית משותף [תיקון: תש״ס]
(א)
לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת צלחת הקליטה על גג כאמור בהתקיים אלה:
(1)
בעל דירה בבית המשותף (להלן – מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג;
(2)
מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת צלחת הקליטה על הגג;
(3)
מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים.
(ב)
המפקח רשאי להתיר את התקנת צלחת הקליטה כאמור בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעוניין להסיר את צלחת הקליטה מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בניה על פי הוראות חוק התכנון והבניה.
(ג)
החליט המפקח בענין התקנת צלחת קליטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו.
(ד)
הוראות סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין יחולו על הדיון בפני המפקח גם לפי סעיף זה.
החלת הוראות [תיקון: תש״ס, תשס״א־2]
(א)
הוראות סעיפים 21ב, 21ג ו־22 יחולו לענין התקנת צלחת קליטה, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
(1)
במקום ”בעל רישיון“ יבוא ”בעל רישיון לשידורי לוויין“; לענין סעיף זה, ”בעל רישיון לשידורי לוויין“ – לרבות מתקין אחר של צלחת קליטה, בשינויים המחויבים;
(2)
במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
(3)
במקום ”רשת כבלים“ יבוא ”ציוד קצה לווייני“;
(4)
(א)
בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“;
(ב)
בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“.
(ב)
הוראות סעיף 12 לחוק המקרקעין, לא יחולו לענין ציוד קצה לווייני.
(ג)
איסור אספקת שידורים [תיקון: תש״ס]
בעל רישיון לשידורי לוויין לא יספק את שידוריו למנוי שצלחת הקליטה שלו הותקנה תוך הפרת הוראות סעיפים 145 או 266א לחוק התכנון והבניה, ובלבד שבעל הרישיון ידע על דבר ההפרה.
[תיקון: תשע״ד־2]
חדשות מקומיות – הוראת שעה [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (בסעיף זה – בעלי הרישיון) ישדרו חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום הנוגעים לאזור מסוים בלבד (בסעיף זה – חדשות מקומיות); בעלי הרישיון לא יפיקו את החדשות המקומיות במשותף.
(ב)
לשם קיום שידורי חדשות מקומיות יקצו בעלי הרישיון, מדי שנה, סכום שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים; כל בעל רישיון יישא בתשלום חלק מהסכום, לפי מספר המנויים שלו ביחס לכלל המנויים של בעלי הרישיון.
(ג)
המועצה, כהגדרתה בסעיף 6א, תקבע בכללים הוראות לעניין תוכנם, רמתם, היקפם, מתכונתם, אופן הפקתם ומועדיהם של שידורי החדשות המקומיות, בהתחשב בין השאר בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) וכן את אופן העברת הסכומים וחישוב מספר המנויים; בעלי הרישיון רשאים להציע למועצה, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של חוק התקשורת (בזק ושידורים, מס׳ 59 והוראת שעה), התשע״ד–2014, הצעה לעניין חלוקת הפקת שידורי החדשות המקומיות ביניהם לפי אזורים או בדרך אחרת, והמועצה רשאית לאשר את ההצעה, בשינויים או בלא שינויים.
(ד)
החדשות המקומיות לפי פרק זה ישודרו במשך שנתיים, החל ביום כ״ב בניסן התשע״ד (22 באפריל 2014).
[תיקון: תשס״א־2]
7.
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
8.
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
9.
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
חובת הביצוע של פעולות בזק ומתן שירותי בזק [תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־2]
(א)
בעל רישיון יבצע פעולות בזק ויתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
(ב)
ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה. בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המציע מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק.
מתן הוראות למניעת פגיעה מיידית [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
על אף האמור בסעיף 11(ב), ראה השר כי בשל פעולת בעל רישיון כאמור באותו סעיף קטן קיים חשש לפגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, אף בלא שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שהוראות כאמור ייכנסו לתוקפן לאחר שתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להתייחס להוראת השר בתוך שני ימי עבודה; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר כניסת ההוראות לתוקפן תינתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי הוראות סעיף 11(ב) (בסעיף זה – הליך השימוע).
(ב)
הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו המציא בעל הרישיון לשר כל מידע ומסמך שדרש.
(ג)
מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים למתן הוראות לפי סעיף 11(ב), רשאי הוא לאשר את ההוראות לפי סעיף קטן (א) או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי סעיף 11(ב).
ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק והגבלתם [תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־2, תשע״ב־5]
(א)
בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), השר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק, לעכב או להגביל פעולות בזק שהוא מבצע ושירותי בזק שהוא נותן.
(א1)
(1)
בעל רישיון שניתק שירות של מנוי בשל אי־פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מבעל הרישיון, לא יפסיק, יעכב או יגביל שירות שיחות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של חודשיים ממועד ניתוק השירות;
(2)
אין בהוראות פסקה (1) –
(א)
כדי למנוע מבעל רישיון לגבות תשלום בעד קו הטלפון העומד לרשות המנוי בתקופה האמורה באותה פסקה;
(ב)
כדי לגרוע מזכותו של מנוי לבקש מבעל רישיון הפסקה מוחלטת של שירות בזק;
(3)
בסעיף קטן זה –
”בעל רישיון“ – בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים;
”ניתוק שירות“ – הפסקה זמנית של שירות בזק;
”שיחה אל מוקד חירום“ – שיחה מאת מנוי של בעל רישיון אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.
(ב)
בכפוף לאמור בפרק ה׳, רשאי השר לקבוע בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת הוראות בדבר –
(1)
אופן ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק, סדר קדימויות להתקנת מיתקני בזק אצל מנויים, קביעת אזורי שירות ותנאים מיוחדים למתן שירותי בזק למקומות ישוב, לקבוצות או ליחידים;
(2)
הפעלת שירותי בזק וניהולם וכן בדבר רמת השירותים ואיכותם;
(3)
דרכי תחזוקה של מיתקני בזק והגנה עליהם;
(4)
סמכותו של בעל רישיון לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק באמצעות אחרים מטעמו, והתנאים לכך;
(5)
חובות דיווח שיחולו על בעל רישיון או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
(ג)
(בוטל).
שירותי בזק למוקדי חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית [תיקון: תשע״ב]
(א)
שיחה מאת מנוי של בעל רישיון למוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית תהיה בלא תשלום.
(ב)
דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט שיחות כאמור.
(ג)
בעל רישיון או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
(ד)
הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של בעל רישיון.
(ה)
בסעיף זה –
”בעל רישיון“ – כהגדרתו בסעיף 5ב(ו);
”מוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והוא אחד מאלה:
(1)
מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קרית שמונה והגליל) (ע״ר);
(2)
סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, בנצרת;
(3)
מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – חיפה והצפון (ע״ר);
(4)
מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – השרון (ע״ר);
(5)
מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל־אביב (ע״ר);
(6)
מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – ירושלים ע״ש לינדה פלדמן;
(7)
תאיר – מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע״ר);
(8)
מסל״ן – מרכז סיוע לנשים – נגב;
(9)
מרכז הסיוע לנשים דתיות;
(10)
”אלסואר“ – תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע״ר);
(11)
מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה;
”מוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, שעיקר פעילותו מתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון, והוא אחד מאלה:
(1)
ער״ן – עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ע״ר);
(2)
מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה.
שירותי בזק לכוחות הביטחון [תיקון: תש״ס, תשס״א־2, תשס״ג־2, תשס״ז]
(א)
בסעיף זה –
”בעל רישיון“ – כהגדרתו בסעיף 1, וכן בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי הפקודה;
”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – (נמחקה);
”כוחות הביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, שירותי הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
”מיתקן“ – מיתקן או התקן, לרבות מיתקן בזק;
”נציג כוחות הביטחון“ – מי שהוסמך לענין סעיף זה כנציג כוח מכוחות הביטחון, בידי העומד בראש כוח הביטחון;
”הפקודה“ – (נמחקה).
(ב)
ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר לפי בקשת שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אשר ניתנה משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ולאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובשים לב לנסיבות הענין, גם לשיקולים המפורטים בסעיף 4(ב) ולהשפעת ההוראה על בעל הרישיון ועל ציבור מנוייו, רשאי לתת הוראה לבעל רישיון, בדרך כלל או לענין מסוים, בענינים אלה:
(1)
מתן שירות בזק לכוחות הביטחון, כפי שיקבע בהוראה, והאופן והדרכים למתן שירות בזק כאמור;
(2)
התקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בידי בעל הרישיון או בידי נציג כוחות הביטחון בסיוע בעל הרישיון, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין;
(3)
קיום הוראות שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל, בענין סיווג ביטחוני של נושאי משרה מסוימים החשופים למידע מסווג, או של בעלי תפקידים מסוימים, או בענין שמירת סוד, אבטחת מידע או אבטחת ציוד ומיתקנים אצל בעל הרישיון; הוראות פסקה זו באות להוסיף על הוראות סעיף 4ד וצווים לפיו.
(ג)
התשלום בעד מתן שירותים או עשיית פעולות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בענין לבין בעל הרישיון, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות או הפעולה, אם קיים; באין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות.
(ד)
מידע הנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש הממשלה לפי סעיף זה חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים, אלא אם כן ניתן לכך אישור בכתב מאת נציג כוחות הביטחון.
(ה)
במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא בעל רישיון או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.
הוראות בשעת חירום [תיקון: תשס״ז]
(א)
בסעיף זה ובסעיף 13ב
”אירוע אסון המוני“ – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה;
”בעל רישיון“ – כהגדרתו בסעיף 1, וכן מי שקיבל רישיון לפי הפקודה;
”החלטה על שעת חירום“ – כל אחת מאלה:
(1)
הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
(2)
הכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה, או מתן אישור על ידי קצין משטרה, לפי סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה;
(3)
החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל״ח;
(4)
מסירת הודעה בדבר משבר תקשורת;
”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם בסעיף 13;
”מערכת בזק“ – מיתקן בזק, או מערכת של מיתקני בזק המשמשת או המיועדת לשמש לביצוע פעולות בזק או למתן שירותי בזק;
”משבר תקשורת“ – העדר יכולת להפעיל באופן תקין מערכת בזק או חשש ממשי להעדר יכולת כאמור, בנסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או בשל פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו, והכל למעט בנסיבות שבהן ניתנו הכרזה, אישור או החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”החלטה על שעת חירום“;
”נציג המשטרה“ – מי שנמנה עם כוחות המשטרה שהסמיך השר לביטחון הפנים לענין סעיף זה או סעיף 13ב;
”נציג מערכת הביטחון“ – מי שנמנה עם כוחות הביטחון שהסמיך שר הביטחון לענין סעיף זה או סעיף 13ב;
”תקופת הפעלת מערך מל״ח“ – תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 1716 מיום כ״ט בסיון התשמ״ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס׳ 1080 מיום ז׳ באדר א׳ התש״ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין;
”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו לענין סעיף זה.
(ב)
(1)
נוכח השר כי קיים משבר תקשורת, יודיע לבעל רישיון כי קיים מצב כאמור (בסעיף זה – הודעה בדבר משבר תקשורת).
(2)
הודעה בדבר משבר תקשורת תיכנס לתוקפה מיד עם מסירתה לבעל הרישיון כאמור בפסקה (1), אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר, ותוקפה יפקע בתום 48 שעות ממועד כניסתה לתוקף, אלא אם כן נקבעה בהודעה תקופה קצרה יותר.
(3)
השר רשאי, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תוקפה של ההודעה בדבר משבר תקשורת בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על 96 שעות נוספות (בסעיף זה – תקופת ההארכה).
(4)
הממשלה רשאית, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שבעה ימים נוספים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – בתקופות ארוכות יותר.
(ג)
ניתנה החלטה על שעת חירום, למעט הכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה או אישור על ידי קצין משטרה לפי סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה, רשאי השר, בהסכמת נציג מערכת הביטחון, מטעמים של ביטחון המדינה או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים אלה:
(1)
ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, דרך כלל או לענין מסוים;
(2)
הגבלת ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, או הפסקת הפעלתה של מערכת בזק, באופן מלא או חלקי;
(3)
העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושו של בעל רישיון אחר, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של בעל רישיון אחר, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתה של מערכת בזק;
(4)
העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושם של כוחות הביטחון, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של כוחות הביטחון, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתן של מערכות בזק של כוחות הביטחון או שנועדה להבטיח מתן שירותי בזק לכוחות הביטחון, לכוחות פינוי והצלה או לגופי המשק החיוניים בתקופת הפעלת מערך מל״ח.
(ד)
(1)
הוכרז על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה או ניתן אישור על ידי קצין משטרה לפי סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה, רשאי השר, בהסכמת נציג המשטרה, מטעמים של ביטחון הציבור או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (4); ניתן אישור קצין משטרה כאמור, יודיע נציג המשטרה על כך לשר מיד.
(2)
נעשתה העברת תפקיד כמשמעה בסעיף 90יב לפקודת המשטרה, יבוא נציג מערכת הביטחון במקום נציג המשטרה לענין פסקה (1).
(ה)
(1)
הוראה שניתנה לבעל רישיון לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה ההחלטה על שעת חירום, והוראה שניתנה בתקופת הפעלת מערך מל״ח תעמוד בתוקפה במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ולא יותר משישים הימים הראשונים של תקופת ההפעלה כאמור, והכל אם לא נקבעה בהוראה תקופה קצרה יותר.
(2)
הממשלה רשאית, מזמן לזמן, להסמיך את השר, להאריך, בהסכמת שר הביטחון, את תקופת תוקפה של הוראה שניתנה לפי סעיף זה בתקופת הפעלת מערך מל״ח, בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות הנוספות כאמור יהיו במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ושכל אחת מהן לא תעלה על שישים ימים.
(ו)
בטרם מתן הוראה לפי סעיף קטן (ג) או (ד), תינתן לבעל הרישיון הנוגע בדבר, הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין, ובהתחשב, בין השאר, במהותו, היקפו וחומרתו של האירוע המחייב מתן הוראות כאמור.
(ז)
(1)
הודעה או הוראה לבעל רישיון לפי סעיף זה יכול שתינתן בכתב או בעל פה; ניתנה הודעה או הוראה כאמור בעל פה, תימסר ההודעה או ההוראה לבעל הרישיון גם בכתב, בהקדם האפשרי בנסיבות הענין.
(2)
הודעה או הוראה כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת נציג מערכת הביטחון ונציג המשטרה.
(ח)
על תשלום בעד מתן שירותים, עשיית פעולות או ביצוע הוראה אחרת כאמור בסעיף זה (בסעיף קטן זה – ביצוע הוראה) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 13(ג) לענין ביצוע הוראה לטובת כוחות הביטחון או כוחות הפינוי וההצלה, או הוראות סעיף 5(ד) ו־(ה) לענין ביצוע הוראה לטובת כל גורם אחר, הכל לפי הענין.
(ט)
בעל רישיון שפעל מכוח הוראה לפי סעיף זה, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות פלילית כאמור בסעיף 34יג לחוק העונשין, וכן לא יישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל הרישיון, עובדיו או הבאים מטעמו.
(י)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין אחר לענין החלטה על שעת חירום.
הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים [תיקון: תשס״ז]
(א)
לא ניתנה החלטה על שעת חירום לפי סעיף 13א ונוכח השר כי אירעה תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק בסיסיים או במתן שידורים, לרבות בשל אי־קיום קישור־גומלין, שאינן בגדר משבר תקשורת, והתקלה או ההפסקה כאמור נוגעות לציבור או לחלק מסוים ממנו, רשאי הוא לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים בסעיף 13א(ג)(1) עד (4), ובלבד שהוראות הנוגעות לצורכי כוחות הביטחון יינתנו בהסכמת נציג מערכת הביטחון או נציג המשטרה, לפי הענין.
(ב)
הוראות סעיף 13א(ו) עד (י) יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א).
(ג)
בסעיף זה –
”קישור־גומלין“ – כהגדרתו בסעיף 5(א), לרבות שימוש כהגדרתו בסעיף האמור;
”שידורים“ – שידורי כבלים כהגדרתם בסעיף 6א ושידורי טלוויזיה באמצעות לוויין כהגדרתם בסעיף 6מג;
”שירותי בזק בסיסיים“ – כל אחד מאלה: שירותי טלפון פנים־ארציים נייחים, שירותי טלפון הניתנים באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד, שירותי טלפון בין־לאומיים, שירותי תמסורת, שירותי גישה לאינטרנט וכן שירותי בזק נוספים כפי שיקבע השר בצו.
כללים
(א)
בעל רישיון רשאי, באישור השר, לקבוע כללים בכל ענין שאינו מפורט בסעיף 12 הנוגע לפעולות בזק שהוא מבצע או לשירותי בזק שהוא נותן.
(ב)
לא קבע בעל רישיון כללים כאמור בסעיף קטן (א) לענין פלוני, או שהגישם לאישור אך השר לא אישרם, רשאי השר לדרוש ממנו שיקבעם או שיתקנם, לפי הענין; לא מילא בעל הרישיון אחר דרישת השר תוך תשעים ימים מהיום שבו נדרש לעשות זאת, רשאי השר לקבוע את הכללים או לתקנם במקומו.
(ג)
השר רשאי להורות כי כללים שנקבעו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולם או מקצתם, יפורסמו באופן ובמקום שיקבע.
סמכות לקביעת תשלום [תיקון: תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ז־4, תשס״א־2, תשס״ה־2, תשע״ג־2]
(א)
השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות –
(1)
תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד השירותים הניתנים בידי בעל רישיון; קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה – תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
(1)
עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
(2)
נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
(א)
תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
(ב)
תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
(ג)
תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד שירותי הבזק או שירות מקביל להם, במדינות אחרות;
(2)
דרכים לחישוב התשלומים בעד שירותים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ג1)
(בוטל).
(ד)
השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן, או למדד אחר; הצמדה לענין סעיף קטן זה תיעשה בניכוי שיעור שייקבע בתקנות לשם התייעלות.
(ה)
(בוטל).
סל תשלומים חלופי [תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג־2, תשס״ה־2, תשע״א־2, תשע״ג־2]
(א)
נקבעו תשלומים לפי סעיף 15(א)(1) בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים קבועים), רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים בהתקיים כל אלה:
(1)
בעל הרישיון הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה – מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
(2)
חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו לבקשה;
(3)
חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
(א1)
על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לבעל הרישיון, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים, החל במועד ההודעה כאמור.
(ב)
חיוב מנוי של בעל רישיון לפי סל התשלומים החלופי כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), יהיה טעון הסכמתו של המנוי.
(ג)
תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (א1), יפורסמו בארבעה עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, שניים מהם בשפה העברית, אחד בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית, ובאתר האינטרנט של בעל הרישיון.
(ד)
נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי סעיפים 5 או 15 בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון לבעל רישיון אחר (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי בעל הרישיון להציע, באופן בלתי מפלה, לכל בעל רישיון אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של כל אחד מאלה:
(1)
שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים;
(2)
שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים ושירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם תשלום לפי סעיפים 5 או 15.
(ה)
הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו לעניין סעיף קטן (ד), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בסעיף קטן (א)(2) ו־(3), בכל מקום, במקום ”30 ימים“ יקראו ”14 ימי עבודה“ ובמקום ”15 ימים“ יקראו ”7 ימי עבודה“;
(2)
בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים ”בארבעה עיתונים יומיים“ יקראו ”במקום ובאופן שיורה השר“.
פיגורים
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך.
שירות שלא נקבע לו תשלום קבוע [תיקון: תשע״ג־2]
(א)
שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי סעיפים 5 או 15 או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה, רשאי בעל רישיון לדרוש בעדו תשלום סביר.
(ב)
השר רשאי להורות לבעל רישיון לדווח לו או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
(ג)
ראה השר כי בעל רישיון מתכוון לדרוש בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא לתת לבעל הרישיון הוראות בכל אחד מאלה:
(1)
בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
(2)
בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר;
(3)
בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שאותו שירות נכלל בו.
(ד)
(1)
בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
(א)
תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
(ב)
תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
(ג)
תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות;
ואולם, השר רשאי לבחון את התשלום בהתבסס על עלות לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר;
(2)
הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים 5 או 15 תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
(ה)
בסעיף זה –
”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;
”שירות בזק“ – לרבות כל אחד מאלה:
(1)
פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש כאמור בסעיף 5;
(2)
לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)(1) ו־(2) ו־(ד) – מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים.
[תיקון: תשס״א־2]
הגדרות [תיקון: תשנ״ז־5, תשס״א־2]
”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”בית משותף“ – כמשמעותו בחוק המקרקעין, לרבות בית כמשמעותו בפרק ו׳1 לחוק האמור;
”בעל דירה“ – כהגדרתו בסעיף 52 או 77א לחוק המקרקעין;
”מפקח“ – כהגדרתו בחוק המקרקעין;
”מקרקעין פרטיים“ – מקרקעין שאינם קרקע ציבורית;
”קרקע ציבורית“ – קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם וכן דרך;
”רכוש משותף“ – כמשמעותו בפרקים ו׳ ו־ו׳1 לחוק המקרקעין, למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסויימת בבית משותף;
”רשת“ – רשת בזק ציבורית, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק.
[תיקון: תשס״א־2]
הנחת רשת בקרקע ציבורית [תיקון: תשס״א־2, תשע״ז]
(א)
בעל רישיון שהוענקו לו סמכויות על פי סעיף 4(ו) (להלן בפרק זה – בעל רישיון) לענין קרקע ציבורית, וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הנחת רשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן, ובלבד שהנחת הרשת נעשית בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965:
(1)
לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה;
(2)
לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה לסעיף זה;
(3)
להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
(4)
לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
(5)
לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר בעל הרישיון את הדרך למצבה הקודם.
(ב)
לענין ביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א) הדרושות לקיום, לבדיקה, לאחזקה ולתיקון של רשת, יראו רשת שהונחה כדין לפני תחילת תיקון 25, וכן רשת שהונחה כדין לפני תחילתו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016, כרשת שהונחה בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה.
(ג)
כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני כהגדרתו בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה, טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן.
הודעה למחזיק [תיקון: תשס״א־2]
(א)
בעל רישיון המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי סעיף 18(א)(1) כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי סעיף 18(א)(2), (3) או (5), ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעין.
(ב)
לא ניתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.
ערעור
(א)
בסעיף זה ובסעיף 21
”הודעה“ – הודעה לפי סעיף 19;
”בית המשפט“ – בית המשפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
(ב)
בעל מקרקעין או מחזיק במקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות בסעיף 18, רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה.
(ג)
בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
(ד)
הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של בעל הרישיון, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.
סדרי הערעור
(א)
בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי – ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ב)
בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
(ג)
בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
(ד)
יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת בעל הרישיון שמסר או פרסם את ההודעה.
[תיקון: תשמ״ו־3, תשס״א־2, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
הנחת רשת במקרקעין פרטיים ואחזקתה [תיקון: תשמ״ו־3, תשמ״ט־2, תשנ״ז־5, תשס״א־2, תשע״ז]
(א)
הנחת רשת במקרקעין פרטיים תיעשה בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, וטעונה הסכמת בעל המקרקעין; אם המחזיק במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין (להלן בסעיף זה – חוכר) או דייר מוגן כמשמעותו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972 (להלן בסעיף זה – דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר כהסכמתו של בעל המקרקעין.
(ב)
היו המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת הרשת ברכוש המשותף הסכמת רוב בעלי הדירות, וזאת על אף כל הוראה אחרת, לרבות הוראה מיוחדת, שנקבעה בתקנון שעל פיו מתנהל הבית המשותף (להלן – התקנון); קבעו הוראות התקנון כי הנחת הרשת טעונה הסכמתם של פחות מרוב בעלי הדירות, יחולו הוראות התקנון; בסעיף זה, ”הוראה מיוחדת“ – הוראה בתקנון האוסרת הנחת רשת בבית המשותף.
(ב1)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות פסקאות (2) עד (6), רשאי כל בעל דירה לפנות בכתב לבעל רישיון בבקשה להניח רשת בבית המשותף (בסעיף זה – המבקש), אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב); הוראה זו לא תחול אם נקבעה בתקנון הוראה מיוחדת לענין זה והנחת הרשת מתבקשת לצורך העברת שידורים בלבד;
(2)
30 ימים לפחות בטרם יפנה המבקש אל בעל רישיון בבקשה להניח רשת, יודיע המבקש לנציגות הבית המשותף על כוונתו לעשות כן (להלן – הודעת המבקש).
(3)
נציגות הבית המשותף רשאית, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש –
(א)
לקבוע תנאים באשר לאופן הנחת רשת, לרבות תנאים שעניינם נוחות, חזות הבית או בטיחות, ובלבד שאין בתנאים שתקבע כדי למנוע את עצם הנחת הרשת במועד ובעלות סבירים;
(ב)
לפנות אל המפקח בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להנחת רשת, או בבקשה למנוע את הנחתה.
(4)
בנוסף לנציגות הבית המשותף רשאים לפנות למפקח, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש, גם המבקש וכל בעל דירה בבית המשותף, בענינים האמורים בפסקה (3)(ב).
(5)
המבקש רשאי, בתום 30 הימים ממועד הודעתו, לתאם את מועד כניסתו של בעל רישיון למקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה –
(א)
נציגות הבית המשותף לא קבעה תנאים להנחת רשת כאמור בפסקה (3)(א), או שקבעה תנאים כאמור והמבקש ובעל הרישיון הסכימו לתנאים האמורים;
(ב)
לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראות פסקאות (3)(ב) או (4).
(6)
(א)
המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו־(4) להגשת הבקשה, ובלבד שבעל הרישיון טרם החל בביצוע הנחת הרשת.
(ב)
הוראות סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.
(ג)
בעל הרישיון יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין או המחזיק בהם, ולענין רכוש משותף – עם המורשה של בעלי הדירות כאמור בסעיף 6ל(א); ואולם, בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), יתאם בעל הרישיון את מועד כניסתו עם המבקש, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
(ד)
הסכמת בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1) תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה או הבקשה ובין שהיה לבעל דירה לאחר מכן.
(ה)
אין באמור בסעיף זה כדי להטיל על בעל דירה שאינו מעוניין להיות מנוי, חובה לחבר את חצריו לרשת או להשתתף בהוצאות הכרוכות בהנחת רשת ברכוש המשותף שבבית ובאחזקתה.
(ו)
הוחזרה החזקה מידי חוכר או דייר לבעל המקרקעין, יהיה בעל המקרקעין רשאי לדרוש מבעל הרישיון הסרת הרשת מהם והחזרתם, ככל האפשר, למצב שהיו בו אלמלא נעשה שימוש בהסכמה כאמור, וכל ההוצאות להסרת הרשת יחולו על בעל הרישיון.
(ז)
על אף הוראות סעיף זה בעל רישיון רשאי –
(1)
להשתמש בסמכות המוקנית לו בסעיף זה רק אם העניק לו השר, בהתאם להוראות סעיף 4(ו), את הסמכות;
(2)
לפנות לבית משפט שלום שבתחום סמכותו מצויים המקרקעין, בבקשה להתיר לו הנחת רשת במקרקעין פרטיים, הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים, אם בעל המקרקעין סרב ליתן הסכמתו לכך; בית המשפט רשאי להתיר הנחת רשת כאמור בתנאים שיקבע וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים.
(ח)
הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), או היתר שניתן לפי סעיף קטן (ז)(2), מהווים הרשאה לבעל רישיון ולאדם שהוא הרשה לכך, להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולעשית כל פעולה נילוות הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות סימן ח׳ לפרק ב׳1 או רשת שהונחה בהתאם להוראות פרק ו׳, כנוסחן ערב תחילתו של תיקון 25, יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה.
מורשה של בעלי הדירות [תיקון: תשמ״ו־3, תשנ״ז־5, תשס״א־2]
(א)
נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
(ב)
בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף 21ב(ב1), יהיה הזכאי להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון, בכל ענין כאמור בסעיף קטן (א) – המבקש כמשמעותו בסעיף 21ב(ב1), אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות הסעיף האמור.
[תיקון: תשס״א־2]
תשלום פיצויים ותיקון נזק [תיקון: תשס״א־2]
(א)
בעל רישיון וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי סעיף 18 או בהרשאה לפי סעיף 21ב, יימנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור.
(ב)
נגרם נזק עקב שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרישיון פיצויים לניזוק.
(ג)
החליט בעל הרישיון לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.
אי מניעת מעבר ביבשה, באויר ובמים
מיתקן בזק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס.
מיתקני בעל רישיון המחוברים למקרקעין [תיקון: תשס״א־2]
על אף האמור בסעיף 12 לחוק המקרקעין, מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.
הודעה על סלילת דרך
(א)
(1)
הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפני תחילת העבודה, לבעל הרישיון שבאזור תחולת רשיונו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור, ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לבעל הרישיון.
(2)
המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של בעל הרישיון, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לבעל הרישיון.
(ב)
ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר בעל הרישיון כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בזק.
(ג)
ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א), יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין בעל הרישיון לבין החייב במתן ההודעה.
שינויים במקרקעין [תיקון: תשס״א־2]
(א)
הציב בעל רישיון במסגרת רשיונו מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה – בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לבעל הרישיון הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; בעל הרישיון יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה.
(ב)
לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת בעל הרישיון.
(ג)
סירב בעל הרישיון לתת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום בעל הרישיון.
(ד)
בעל רישיון רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן בין בעל הרישיון לבין מבקש השינוי.
מיתקני בזק בבנינים
בעל רישיון רשאי לסרב לתת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות שבחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, ובתקנות שלפיו.
[תיקון: תשס״א־2]
הגדרות ופרשנות [תיקון: תשס״א־2]
(א)
”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבניין הצמוד לרעפים;
”מיתקן גישה אלחוטית“ – מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30×50×80 ס״מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה;
”מיתקן עגינה“ – מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין.
(ב)
למונחים אחרים בסימן זה תהא המשמעות שיש להם בסעיף 17א.
התקנת מיתקן גישה אלחוטית – הוראות מיוחדות [תיקון: תשס״א־2]
(א)
התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי בעל רישיון בהתאם להוראות סימן זה.
(ב)
התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בניין, הנעשית לפי סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה, פטורה מהיתר לפי פרק ה׳ לחוק האמור.
(ג)
לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.
התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף [תיקון: תשס״א־2]
(א)
ביקש בעל דירה בבית משותף (בסימן זה – המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבניין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
(1)
המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן – בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
(2)
המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את ההתקנה;
(3)
המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
(4)
המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור בסעיף 27ב(ג);
(5)
מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
(ב)
(1)
פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בעניין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה;
(2)
המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות חוק התכנון והבניה.
(ג)
החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
(ד)
הוראות סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.
החלת הוראות [תיקון: תשס״א־2]
(א)
הוראות סעיפים 21ב עד 22, יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
(1)
במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
(2)
במקום ”רשת“ יבוא ”מיתקן גישה אלחוטית“;
(3)
(א)
בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם השידור או הקליטה“;
(ב)
בסעיף קטן (ב1)(1), בסופו יבוא ”ומיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק לו שירותי בזק.“;
(ג)
בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה“.
(ד)
בסעיף קטן (ב1)(6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: ”(ד) בדיון אצל המפקח כאמור בפסקאות (ב1)(3)(ב) או (ב1)(4) יציג המבקש היתר כאמור בסעיף 27ב(ג)“.
(ב)
הוראות חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975, לא יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית לפי סימן זה.
ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בלא רישיון או היתר [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־6, תשס״ה, ק״ת תש״ע]
(א)
העובר על הוראות סעיף 2(ב), דינו – מאסר שלש שנים או קנס 215,000 שקלים חדשים.
(ב)
ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בניגוד להוראות סעיף 2(ב), יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969.
(ג)
סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
סמכות כניסה ותפיסה [תיקון: תשמ״ח, תשס״ה]
(א)
מי שהשר הסמיכו לכך (בסעיף זה – הממונה), רשאי –
(1)
להיכנס לכל מקום בעל אופי מסחרי שלגביו יש לו חשד סביר כי מתבצעת בו פעולה הנוגעת ליבוא, להחזקה, להפצה, למכירה, לתחזוקה או לחיבור לרשת בזק ציבורית, של ציוד קצה, המהווה עבירה לפי הוראות סעיף 36א(א) או שנקבע בתקנות לפי סעיף 53א שהיא עבירה, ולערוך במקום חיפוש; אולם אין להכנס למקום המשמש גם למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת שופט, והוראות הסעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
(2)
לתפוס כל ציוד קצה או מסמך (להלן בסעיף זה – חפץ) שיש חשד סביר שבו או באמצעותו נעברה עבירה.
(ב)
חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה – יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה.
(ג)
נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א) יאפשר הממונה, לבקשת אותו אדם, לצלם את המסמך.
(ד)
המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
(ה)
בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.
הפרת צו או הוראות [תיקון: תשס״ג־2]
(א)
המעביר לאחר שליטה בנותן שירות חיוני, או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור בניגוד להוראות סעיף 4ד(א1), או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
(ב)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1)
מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי סעיף 4ד והצווים מכוחו;
(2)
מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי סעיף 4ה לענין המשך מתן שירות חיוני;
(3)
מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי סעיף 4ה2.
(ג)
המפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה:
(1)
מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(1) או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
(2)
מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(2);
(3)
מנהל את נותן השירות החיוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(3);
(4)
אינו מוסר מידע לראש הממשלה ולשר, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(4);
(5)
מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(5);
(6)
מעביר או משעבד נכס מנכסי הרישיון של נותן השירות החיוני או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(6);
(7)
מביא להליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, לפשרה או להסדר לגביו, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, למיזוגו או לפיצולו, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(7) או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
(8)
אינו מקיים הוראות לפי סעיף 4ד(ג)(9);
(9)
אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי סעיף 4ד(ד)(2), (3) או (3א);
(10)
אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי סעיף 4ה1.
(ד)
המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(8), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
הפרת הוראות לפי סעיף 13 [תיקון: תשס״ג־2]
המפר הוראות שניתנו בכתב לפי סעיף 13, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו – גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
אחריות נושאי משרה [תיקון: תשס״ג־2]
(א)
נושא משרה בנותן שירות חיוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיפים 28ב ו־28ג על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו – קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה בנותן שירות חיוני“ – דירקטור, מנהל פעיל בנותן השירות החיוני, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בנותן השירות החיוני האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיפים 28ב או 28ג על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בנותן השירות החיוני הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה את כל שניתן כדי למלא את חובתו.
פגיעה במיתקן בזק [תיקון: תשס״א־2]
העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1)
משחית מיתקן בזק, גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו;
(2)
מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא;
(ד)
(ספרור שגוי במקור) המתקין או המפעיל או מפעיל מיתקן בזק בלא היתר בטיחות קרינה או בניגוד לתנאיו או בניגוד להוראות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו, בניגוד להוראות סעיף 27ב(ג).
הטרדה
המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.
שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק [תיקון: תשנ״ג־3, תשס״ה, תשס״ח־3, תשע״ו־4]
(א)
בסעיף זה –
”דבר פרסומת“ – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת, וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
”הודעה אלקטרונית“ – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
”הודעת מסר קצר“ – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
”מערכת חיוג אוטומטי“ – מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
”מפרסם“ – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה;
”תעמולה“ – הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;
”תרומה“ – למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי חוק המפלגות, התשנ״ב–1992, בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.
(ב)
לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד־פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
(ב1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
(1)
הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
(2)
המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
(3)
דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
(ד)
הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
(ה)
(1)
מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
(א)
היותו דבר פרסומת; המילים ”פרסומת“, ”בקשת תרומה“ או ”תעמולה“, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;
(ב)
שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
(ג)
(1)
זכותו של הנמען לשלוח בכל עת הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;
(2)
בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
(2)
על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
(ו)
(1)
מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(2)
מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ז)
בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).
(ח)
מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ט)
הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
(י)
(1)
שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.
(2)
בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).
(3)
בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
(א)
אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
(ב)
עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
(ג)
היקף ההפרה.
(4)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
(5)
חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:
(א)
שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);
(ב)
המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;
(ג)
דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
(יא)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין –
(1)
אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);
(2)
אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
(3)
אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);
(4)
אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;
(5)
פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.
(יב)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.
(יג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
מרמה ותחבולה [תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה]
(א)
העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977:
(1)
משתמש במרמה או בתחבולה במיתקן בזק שהותקן כדין; בפסקה זו, ”מיתקן בזק“ – לרבות התקן פענוח לשידורים מוצפנים;
(2)
משיג לעצמו או לזולתו, במרמה או בתחבולה, שירות בזק או שידורים הניתנים כדין;
(3)
מייצר, מוכר או מפיץ מכשיר שתכליתו לאפשר ביצוע מעשה כאמור בפסקה (1) או (2).
(ב)
הורשע אדם בשל מעשה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום פיצוי לבעל רישיון, למי שפועל מכוח היתר כללי או לבעל רישיון לשידורים, לפי הענין, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש כאמור.
(ג)
(בוטל).
חובת שמירת סודיות [תיקון: תשס״ה]
עובד של בעל רישיון, מי שפועל מכוח היתר כללי או מי מטעמם לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים.
הפרעה בעבודה [תיקון: תשס״ה]
המפריע שלא כדין לבעל רישיון, למי שפועל מכוח היתר כללי, או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו – קנס, ואם ההפרעה נמשכת – קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת.
צמחיה המפריעה למיתקן בזק
(א)
לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו.
(ב)
העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רישיון הפעלת סמכות לפי סעיף 18(א)(5), דינו – קנס.
פגיעה חמורה במיתקן בזק ברשלנות [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־4, תשנ״ו־6, תשס״א־2, ק״ת תש״ע]
מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או גרם לו נזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיתקן בזק, דינו – קנס 40,800 שקלים חדשים.
איסור עבודות [תיקון: תשמ״ח, תשע״ז]
(בוטל).
ציוד קצה שלא אושר [תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ב־5]
(א)
לא ייבא אדם, לא יחזיק, לא יפיץ, לא ימכור, לא יתחזק ולא יחבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב)
העובר על הוראות תקנות לפי סעיף 53א שנאמר בהן שהפרתן מהווה עבירה, דינו – קנס.
צו איסור וצו עשה [תיקון: תשמ״ח, תשע״ז]
נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי סעיפים 28, 28א, 31, 33, 35 או 36א, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.
[תיקון: תשע״ב־5]
הגדרות [תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־5, [הודעות]]
”בעל הרישיון“ – לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי;
”הוועדה המייעצת“ – ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים שהוקמה לפי סעיף 37א1;
”הכנסה שנתית“ – סך ההכנסות של בעל הרישיון בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
”הפרשי הצמדה וריבית“ – כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת;
המועצה" – כהגדרתה בסעיף 6א;
”הסכום הבסיסי“ –
(1)
לעניין בעל רישיון שביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בשנת פעילותו הראשונה – 232,060 שקלים חדשים (מעודכן לשנת 2016; 2103: 230,000 ש״ח; 2014-2015, 234,390 ש״ח);
(2)
לעניין בעל רישיון אחר –
(א)
אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100,896,270 שקלים חדשים (מעודכן לשנת 2016; 2103: 100,000,000 ש״ח; 2014-2015, 101,909,380 ש״ח) – 232,060 שקלים חדשים (מעודכן לשנת 2016; 2103: 230,000 ש״ח; 2014-2015, 234,390ש״ח) בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית;
(ב)
אם הכנסתו השנתית עולה על 100,896,270 שקלים חדשים (נכון לשנת 2014) – 1,614,340 שקלים חדשים (מעודכן לשנת 2016; 2103: 1,600,000 ש״ח; 2014-2015, 1,630,550 ש״ח) בתוספת 0.225% מהכנסתו השנתית;
”יושב ראש המועצה“ – כמשמעותו בסעיף 6ב.
הוועדה המייעצת [תיקון: תשע״ב־5]
(א)
השר ימנה ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים.
(ב)
(1)
הוועדה המייעצת תהיה בת שלושה חברים, בעלי ידע וניסיון המתאימים לתפקידיה של הוועדה, לפחות אחת מהם אישה, ושניים מהם יהיו נציגי ציבור.
(2)
שניים מהחברים יהיו כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, ואחד מהחברים לפחות יהיה בעל ניסיון של חמש שנים בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בתחום כלכלי, מסחרי, ניהולי או הסדרתי.
(3)
השר ימנה יושב ראש לוועדה מבין חבריה.
(4)
חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ג)
לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
(2)
הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי;
(3)
הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה המייעצת עובד המדינה; לעניין זה –
”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה המייעצת או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
”קרוב“ – בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, נכד, אח ובן זוג של כל אחד מאלה.
(ד)
חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
(3)
הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש חבר הוועדה המייעצת.
(ה)
הוגש כתב אישום נגד חבר הוועדה המייעצת בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
(ו)
חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.
(ז)
המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה.
(ח)
החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר ועדה ולא מונה חבר אחר במקומו.
(ט)
בישיבות הוועדה ייערך פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור, ובלבד שהמנהל לא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(י)
המנהל יוזמן לכל דיון של הוועדה; בישיבות הוועדה יביא המנהל לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי סעיף 37א8, בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל־פה – פרוטוקול של טיעון בעל־פה כאמור.
(יא)
השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דיון לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה.
(יב)
חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1)
(2)
חוק העונשין, התשל״ז–1977, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3)
עיצום כספי על בעל רישיון [תיקון: תשע״ב־5, [הודעות]]
(א)
הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט בתוספת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 37א5:
(1)
בשל הפרת הוראה כמפורט בחלק א׳ של התוספת – עד 12.5% מהסכום הבסיסי;
(2)
בשל הפרת הוראה כמפורט בחלק ב׳ של התוספת – עד 25% מהסכום הבסיסי;
(3)
בשל הפרת הוראה כמפורט בחלק ג׳ של התוספת – עד 50% מהסכום הבסיסי;
(4)
בשל הפרת הוראה כמפורט בחלק ד׳ של התוספת – עד גובה הסכום הבסיסי;
(5)
בשל הפרת הוראה כמפורט בחלק ה׳ של התוספת – עד 25,230 שקלים חדשים (מעודכן לשנת 2016; 2103: 25,000 ש״ח; 2014-2015, 25,480 ש״ח).
(ב)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.
עיצום כספי על מי שקיבל אישור סוג [תיקון: תשע״ב־5, [הודעות]]
הפר מי שקיבל אישור סוג, תנאי מתנאי אישור הסוג, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בסכום של עד 100,900 שקלים חדשים (מעודכן לשנת 2016; 2103: 100,000 ש״ח; 2014-2015, 101,910 ש״ח), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 37א5.
עיצום כספי על מי שפועל בלא רישיון, היתר או אישור [תיקון: תשע״ב־5, [הודעות]]
היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 232,060 שקלים חדשים (מעודכן לשנת 2016; 2103: 230,000 ש״ח; 2014-2015, 234,390 ש״ח), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 37א5:
(1)
ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בלא רישיון או היתר כללי, בניגוד להוראות סעיף 2(ב);
(2)
שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות סעיפים 6ז(א) או 6מד(ב);
(3)
ייבא, החזיק, הפיץ, מכר, תיחזק או חיבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 36א(א).
עיצום כספי על סחר בציוד תקשורת [תיקון: תשע״ד, [הודעות]]
היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות סעיף 51ג, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 232,060 שקלים חדשים (מעודכן לשנת 2016; 2103: 230,000 ש״ח; 2014-2015, 234,390 ש״ח), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 37א5.
סכום מרבי של העיצום הכספי [תיקון: תשע״ב־5, תשע״ד]
סכום העיצום הכספי המרבי לפי הוראות סעיפים 37א2 עד 37א4א לא יעלה על 20% מההכנסה השנתית של המפר, ולעניין מפר בשנה הראשונה לפעילותו – לא יעלה על 20% מהסכום הנקוב בפסקה (1) להגדרה ”הסכום הבסיסי“.
שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי [תיקון: תשע״ב־5, תשע״ד]
(א)
בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיפים 37א2 עד 37א4א, רשאי המנהל לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
(1)
המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים;
(2)
המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק או במתן שידורים באורח תקין וסדיר;
(3)
שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה;
(4)
משך ההפרה;
(5)
היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה;
(6)
הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה;
(7)
מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה;
(8)
הפרות קודמות של המפר;
(9)
פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
(10)
לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר;
(11)
לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
(ב)
המנהל יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי [תיקון: תשע״ב־5, תשע״ד]
(א)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור בסעיפים 37א2 עד 37א4א (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי סימן זה, ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
(1)
המעשה או המחדל (בסימן זה – המעשה) המהווה את ההפרה;
(2)
פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
(3)
סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
(4)
השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
(5)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות סעיף 37א8.
זכות טיעון [תיקון: תשע״ב־5]
(א)
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 37א7, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
(ב)
המנהל רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 60 ימים.
החלטת המנהל ודרישת תשלום [תיקון: תשע״ב־5]
(א)
(1)
המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 37א8, ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין ההפרות המפורטות בחלקים ג׳ ו־ד׳ של התוספת, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל, וימסור הודעה על כך לפי סעיף קטן (ב).
(2)
החלטת המנהל תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף 37א8(א) או (ב), לפי המאוחר; ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב90 -ימים כל פעם, מנימוקים שיודיע עליהם בכתב למפר.
(ב)
החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
(2)
שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
(ג)
בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
(ד)
לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 37א8(א) בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי סעיף 37א8(ב), אם נקבעה, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
סכום מעודכן של העיצום הכספי [תיקון: תשע״ב־5, תשע״ד]
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור בסעיף 37א8 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 37א15, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
(ב)
הסכומים הקבועים בהגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א וסכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיפים 37א2 עד 37א4א, יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
המנהל יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום העיצום הכספי [תיקון: תשע״ב־5]
עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 37א9.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשע״ב־5]
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו.
גבייה [תיקון: תשע״ב־5]
(א)
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).
(ב)
בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל רישיון לפי הוראות סעיפים 4(ד) או 4א1, כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.
מניעת כפל עיצום כספי [תיקון: תשע״ב־5, תשע״ד]
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיפים 37א2 עד 37א4א ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
עיכוב תשלום והחזר [תיקון: תשע״ב־5]
(א)
אין בהגשת עתירה לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000, על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
(ב)
החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות סימן זה, יוחזר סכום העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
פרסום בדבר הטלת עיצום כספי [תיקון: תשע״ב־5]
(א)
הטיל המנהל עיצום כספי לפי סימן זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
(1)
דבר הטלת העיצום הכספי;
(2)
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
(3)
סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו, וכן הסכום המרבי שהיה ניתן להטיל על המפר בשל ההפרה;
(4)
פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(5)
שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
(ב)
על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ג)
פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.
(ד)
הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.
(ה)
השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשע״ב־5, תשע״ד]
(א)
תשלום עיצום כספי לפי הוראות סימן זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיפים 37א2 עד 37א4א, המהווה עבירה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(ג)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה.
אצילת סמכויות [תיקון: תשע״ב־5]
המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי לפי סעיף 37א2 בשל הפרת הוראה המפורטת בחלקים א׳, ב׳ או ה׳ של התוספת ולפי סעיף 37א3.
[תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״א־2, תשע״ב־5]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב־5]
עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים [תיקון: תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ד־2]
(א)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1)
הפר הוראה מהוראות סעיפים 5 או 6יב, או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיהם;
(2)
הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי סעיף 6ט(א);
(3)
הפר הוראה שניתנה על ידי השר בהתאם לסמכותו לפי סעיפים 6ט1(ב), 6כב, 6לד(א) או 13;
(4)
הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי סעיף 6ח(ו);
(5)
לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
(6)
הפר הוראה שניתנה לו מכוח סעיף 4ג1;
(7)
גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות סעיף 51ג.
(ב)
היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1)
הפר הוראה לפי סעיפים 6ה1, 6יא2(ג) או (ד), 6כא, 6כד;
(2)
הפר תנאי מתנאי אישור שניתן לפי סעיף 6כ1 או כלל שנקבע לפי אותו סעיף;
(3)
הפר הוראה מהוראות סעיף 6כה;
(4)
הפר הוראה מהוראות הכללים שנקבעו לפי סעיפים 6ה(5), 6כ(ו), 6כד1 או 6נב;
(5)
הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי סעיף 6ח(ו);
(6)
הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי סעיף 6ט1(ב);
(7)
לא בצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
(8)
הפר הוראה לפי סעיף 6סב1.
[תיקון: תשס״ז־3, תשע״ב־5]
(בוטל).
הפרה נמשכת והפרה חוזרת [תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־5]
(א)
בהפרה כאמור בסעיף 37ב1 ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרה נוספת לפי סעיף 37ב1, אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.
דרישת העיצום הכספי ותשלומו [תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־5]
עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תש״ס־2]
לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית.
גביה [תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־5]
(א)
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
(ב)
בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרישיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תש״ס־2, תשע״ב־5]
(א)
תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרישיון לשידורים.
(ב)
הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
[תיקון: תשס״ז־3]
(בוטל).
דרכי מסירה [תיקון: תשס״א־2]
לענין הטלת עיצום כספי לפי פרק זה, מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה – הוראה), תיעשה לפי הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.
[תיקון: תשע״ב (מס׳ 5)]
הגדרות – פרק ז׳2 [תיקון: תשע״ב־5]
”בעל רישיון“ – לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי ובעל רישיון לשידורים;
”מפקח“ – מי שמונה לפי הוראות סעיף 37יא.
מינוי מפקחים [תיקון: תשע״ב־5]
(א)
השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
(ב)
לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
סמכויות מפקחים [תיקון: תשע״ב־5]
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין בעל הרישיון לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)
להיכנס בכל עת סבירה לחצריו של בעל רישיון ולחצריו של מקבל שירות בזק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, ”חצריו של בעל רישיון“ – לרבות מקום שבו מנהל בעל רישיון או מי מטעמו את עסקיו, לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק;
(4)
לערוך מדידות או בדיקות או ליטול דגימות של מיתקני בזק או ציוד בזק הנמצאים בחצריו של בעל רישיון כהגדרתם בפסקה (3) או בחצריו של מקבל שירות בזק, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.
בירור מינהלי [תיקון: תשע״ב־5]
היה למנהל הכללי של משרד התקשורת יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כאמור בסעיפים 37א2 או 37ב1(א), רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות בסעיף 37יב, לזמן נושא משרה בבעל הרישיון, שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו.
זיהוי מפקחים [תיקון: תשע״ב־5]
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
פיצויים על פגיעה במיתקן בזק [תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״ז]
(א)
בסעיף זה, ”ציוד הנדסי“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957.
(ב)
מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של בעל רישיון או של מי שפועל מכוח היתר כללי, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לבעל הרישיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לבעל הרישיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי כתוצאה מהפגיעה.
(ג)
השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסד ההכנסות וקביעה כאמור תשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור.
(ד)
הפוגע במיתקן בזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים בו אם הוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בזק.
(ה)
פגיעה לפי סעיף קטן (ב) הינה עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליה.
(ו)
הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ולא לגרוע מהן.
[תיקון: תשנ״ה]
(בוטל).
הגבלת אחריות בנזיקין
בכפוף לאמור בסעיף 41, בעל רישיון שהוענקה לו על פי סעיף 4(ו) חסינות לענין סעיף זה (בפרק זה – בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא –
(1)
לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
(2)
לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.
פטור מאחריות בנזיקין
בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם –
(1)
עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
(2)
עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה.
שמירת תניות אחידות [תיקון: תשמ״ח]
שום דבר האמור בפרק זה לא יגרע מתניות בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
(1)
הן מותנות עם כלל מקבלי השירות או סוגים שלהם;
(2)
הן אושרו בידי בית הדין לפי חוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982;
(3)
הן פורסמו ברשומות.
תוכן מסר בזק לא יימסר במשפט
השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של בעל רישיון לא יעיד בהליך משפטי, או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מסר בזק ולא יציג על פי הזמנה או צו את המקור של המסר שנחתם בידי השולח או מטעמו.
סייגים
הוראות סעיף 43 לא יחולו באחת מאלה:
(1)
שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
(2)
בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת.
תעתיק מסר בזק ישמש ראיה
השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד בעל רישיון שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה.
רישיון כללי לחברה
השר יעניק רישיון כללי לחברה.
הסכם העברת נכסים [תיקון: תשמ״ח]
(א)
בפרק זה, ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
(ב)
על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, מותר, בהסכם, להקנות לחברה את זכויות המדינה בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי מתן שירות בזק ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שירותי בזק ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן בפרק זה ”הסכם להעברת נכסים“.
(ג)
שר האוצר רשאי בצו לפטור את החברה –
(1)
מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם;
(2)
מתשלום מס בולים, כולו או מקצתו, בשל דו״ח על הקצאת מניות כאמור בסעיף 93 לפקודת החברות.
(ד)
על אף האמור בסעיפים 24 ו־95 לפקודת מס הכנסה, המחיר המקורי של הנכסים שהזכויות בהם הוקנו לחברה בהסכם להעברת נכסים, יהיה שווים כפי שנקבע בהסכם להעברת נכסים, ויראו את יום תחילת ההסכם האמור כיום הרכישה שלהם.
העברת זכויות סמכויות, חובות והתחייבויות
משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא החברה במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של הסכם להעברת נכסים.
תביעות התלויות ועומדות
השר רשאי לקבוע בצו לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור בסעיף 47(ב), וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה, כי החברה תבוא במקום המדינה.
[תיקון: תשנ״ט]
(בוטל).
סייגים לרישיון מיוחד
(א)
לא יינתן רישיון מיוחד לגבי הציוד שמשרד התקשורת עסק בו לפני קבלת חוק זה בכנסת – (להלן – ציוד המשרד) או לגבי ציוד זהה שיבוא במקומו.
(ב)
לא יינתן רישיון מיוחד לגבי ציוד הדומה לציוד המשרד אשר יבוא או המיועד לבוא במקומו, אלא לאחר שהשר התייעץ בחברה והחליט, לאחר ששקל בין השאר את ענין החברה בביצוע הפעולות או במתן השירות שהרישיון נוגע להם, כי טובת הציבור מחייבת לתת את הרישיון למי שביקש אותו.
[תיקון: תשע״א־2, תשע״א־5, תשע״ד]
איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד [תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־3]
(א)
בסעיף זה ובסעיף 51ב
”בעל רישיון“ – בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
”תקופת התחייבות“ – (נמחקה);
”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם בעל הרישיון או במהלך תקופת ההתקשרות.
(ב)
ביטל מנוי של בעל רישיון את הסכם ההתקשרות עמו, לא יגבה ממנו בעל הרישיון תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור בסעיף 51ב, וחובות שצבר המנוי; לעניין זה –
”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר למעט מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב כהגדרתו בסעיף 51ד(א);
”סכום התקרה“ – (נמחקה).
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.
עסקה לרכישת ציוד קצה מבעל רישיון רדיו טלפון נייד [תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־3]
(א)
הוסכם בין מנוי לבין בעל רישיון על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל הרישיון, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם בעל הרישיון, לא יהיה רשאי בעל הרישיון להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
(ב)
בעל רישיון לא יקשור בין התקשרות של המנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד להתקשרות של אותו מנוי אתו או עם אחר, לרכישה, להשכרה, להשאלה או להחכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, לרבות בדרך של מתן הנחה או הטבה אחרת כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.
איסור הגבלה או חסימה [תיקון: תשע״א־2, תשע״ד]
(א)
בסעיף זה –
”בעל רישיון“ – בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי;
”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם בסעיף 13;
”סחר בציוד תקשורת“ – ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה של ציוד תקשורת;
”ציוד תקשורת“ – ציוד שנועד או שנדרש לצורך קבלת שירותיו של בעל רישיון;
(ב)
בעל רישיון, מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה – ציוד קצה רט״ן) ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
(1)
האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
(2)
התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת;
(3)
האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של בעל רישיון (בסעיף זה – רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב) –
(1)
הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת של בעל הרישיון; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
(2)
הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
(א)
מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, מבעל רישיון, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט״ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה פרטנית ומפורשת, שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות; נמסרה בקשה כאמור לבעל רישיון, רשאים המנוי או קבוצת המנויים, לפי העניין, ובעל הרישיון לקבוע בהסכם ההתקשרות ביניהם, כי לא יהיה ניתן להסיר את ההגבלה או החסימה או לקבוע את התנאים להסרת ההגבלה או החסימה כאמור באותן פסקאות;
(ב)
השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים בסעיף 4(ב), ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין;
(ג)
ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט.
עפ״י תיקון תשע״ד, בעל רישיון או מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, שגרם להגבלה או לחסימה כאמור בסעיף זה לפני יום התחילה של התיקון, יסיר לבקשת המנוי את ההגבלה או החסימה האמורה בלי לגבות מהמנוי תשלום כלשהו על כך.
הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב [תיקון: תשע״א־5]
(א)
בסעיף זה –
”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
”בעל רישיון רדיו טלפון נייד“ – בעל רישיון כהגדרתו בסעיף 51א(א);
”הסכם התקשרות“ – הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב;
”הסכם התקשרות עם בעל רישיון“ – הסכם עם בעל רישיון לרכישת שירותיו, או לרכישת שירותיו ושירותים של בעלי רישיון אחרים;
”הסכם התקשרות משולב“ – הסכם עם בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לרכישת שירותים של בעל רישיון, אחד או יותר, ושירותים של בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
”ממוצע החשבונות החודשיים“ – ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי בעל רישיון הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם בעל רישיון או שירותי בעל רישיון ושירותי בעל רישיון רדיו טלפון נייד הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכל למעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;
”מנוי“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון, וממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ5,000 -שקלים חדשים;
(2)
מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב, בין השאר, לקבלת שירותי רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, ואשר ממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות.
(ב)
ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון כאמור רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור בסעיף 51ה, וחובות שצבר המנוי.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.
עסקה לרכישת ציוד קצה במסגרת הסכם התקשרות [תיקון: תשע״א־5]
ההוסכם בהסכם התקשרות על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל רישיון או מבעל רישיון רדיו טלפון נייד, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות, לא יהיה רשאי בעל הרישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול; לעניין זה, ”בעל רישיון“, ”בעל רישיון רדיו טלפון נייד“ ו”הסכם התקשרות׳“ – כהגדרתם בסעיף 51ד(א).
מתן שירותים למדינה
בכפוף להוראות סעיף 13, השר יקבע בתקנות את התנאים למתן שירותי בזק למדינה מאת בעל רישיון.
רישיון מיוחד לחברת דואר ישראל בע״מ [תיקון: תשמ״ו־2, תשס״ד]
לצורך קיום התברוקה לפי חוק הדואר, התשמ״ו–1986, יעניק השר לחברה כהגדרתה בחור האמור רישיון מיוחד ויחייב את בעל הרישיון שברשותו מיתקני בזק הדרושים לקיום התברוקה לאפשר לה את השימוש במיתקניו; על השימוש במיתקנים כאמור יחולו הוראות סעיף 5.
[תיקון: תשע״ז]
(בוטל).
פיקוח על ציוד קצה [תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשע״א־2]
(א)
השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר –
(1)
הדרכים והתנאים למתן אישור סוג, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה ובדיקות של מפרטים טכניים של ציוד כאמור;
(1א)
תנאים להסמכת מעבדה חיצונית לערוך בדיקות ומדידות כאמור בפסקה (1);
(1ב)
תנאים למתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג;
(2)
תשלומים או תשלומים מרביים בעד בדיקות ומדידות או בעד מתן אישור סוג כאמור בפסקה (1);
(3)
יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו ודרכי תחזוקתו;
(4)
חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או הדרושים לשם ביצוען של הוראות לפי סעיף זה.
(ב)
(בוטל).
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, הוראות בדבר הענינים המנויים בפסקאות (1), (3) ו(4) -של הסעיף הקטן האמור יכול שייקבעו בנוהל בידי המנהל הכללי של משרד התקשורת; הוראות שנקבעו בידי המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ואין חובה לפרסמן ברשומות.
(ד)
בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1)
מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
(2)
שיקולים שבטובת הציבור;
(3)
קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.
היתר לעבודות [תיקון: תשמ״ח]
(א)
השר או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המדינה או עובדי החברה, רשאי ליתן היתר לביצוע עבודות המנויות בסעיף 36.
(ב)
אדם הרואה עצמו נפגע מהחלטתו של מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לערור עליה לפני השר תוך עשרים ואחד ימים מיום שהגיעה לידיו.
תקנים ומפרטים [תיקון: תשס״א־2, תשע״ד]
השר רשאי להורות בדבר תקנים ומפרטים טכניים של מיתקני בזק, ציוד תקשורת כהגדרתו בסעיף 51ג, לרבות ציוד קצה ונס״ר ודרכי פרסומם.
תמלוגים [תיקון: ק״ת תשנ״ד, תשנ״ו־2, תש״ס־2]
(א)
בעל רישיון ישלם תמלוגים למדינה.
(ב)
התמלוגים ישולמו על הכנסות בעל הרישיון ממתן שירותי בזק שיקבעו השר ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ג)
שיעור התמלוגים יהיה 8% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן (ב), למעט מס ערך מוסף אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב) שיעור אחר לשירותים המנויים בהם כולם או חלקם.
(ד)
(בוטל).
(ה)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תמלוגים אשר לא שילם בעל רישיון במועד שנקבע לכך.
החלת פקודת המסים (גביה) [תיקון: תשס״ה־2]
על האגרות, דמי הרישיון והתמלוגים לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס כמשמעותו באותה פקודה; לענין זה, ”אגרות“, ”דמי רישיון“ או ”תמלוגים“ – אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.
[תיקון: תש״ס־2]
(בוטל).
תחולת פקודת הטלגרף האלחוטי [תיקון: תשס״א־2]
הוראות הפקודה יחולו על בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים, ועל מי שקיבל אישור סוג לפי חוק זה.
פטור מרישוי לפי חוק החשמל [תיקון: תשס״א־2]
סעיף 6(א) לחוק החשמל, התשי״ד–1954, לא יחול לענין ביצוע פעולות במרכיבי רשת בזק ציבורית, אשר המתח החשמלי בהם אינו עולה על 65 וולט.
[תיקון: תשס״א־2]
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
אישור ועדה [תיקון: תשמ״ח, תשס״ה]
תקנות, תשלומים ואגרות לפי סעיפים 4א, 4א1(ו), , 6ז(ה), 6כג(ה) ו־53א ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
תחילה
חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר –
(1)
הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדינה לשירותה של החברה;
(2)
הסכם כאמור בסעיף 47;
ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים.
תקנות לפי הפקודה [תיקון: תשמ״ח־2]
תקנות שהותקנו מכוח הפקודה לענין בזק יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה, למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה.
תעריפי פתיחה
(א)
התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
(ב)
הוראות סעיף 15(ד) יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א).
תחולת תניות על מקבלי שירות
(א)
השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור בסעיף 42 יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות.
(ב)
צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים.
רישיונות קיימים
רישיון שניתן לפי הפקודה ושהיה בתקפו ערב קבלתו של חוק זה בכנסת, רואים אותו כרישיון מיוחד שניתן לפי חוק זה.
פרסום
חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.
[תיקון: ק״ת תשמ״ה, ק״ת תשנ״ו, ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ג, תשס״ה־2, תשע״ב־5]
”רישיון“ – רישיון שניתן לפי סעיף 4 וכן היתר כללי שניתן לפי סעיף 4א1;
”הוראת רישיון“ – תנאי או הוראה שנקבעו ברישיון לפי חוק זה.
הפר הוראה לפי סעיף 4ט לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט;
הפר את הוראת סעיף 5א(ו) לעניין ניידות מספרים או הוראת רישיון לעניין זה;
הפר הוראה לפי סעיף 5ב לעניין חסימת שירותי מסרון;
הפסיק, עיכב, הגביל או ניתק שירות למנוי, בניגוד להוראות לפי סעיף 12(א) או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה;
גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות סעיפים 51א או 51ד;
העמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות סעיפים 51ב או 51ה;
הפר הוראת רישיון לעניין הסכם התקשרות עם מנוי, דרך ההתקשרות עמו ותנאי ההתקשרות, ובכלל זה לעניין היקף ההתקשרות, תקופת התחייבות, סיום ההתקשרות ותיעוד;
הפר הוראת רישיון לעניין שירות שחובה עליו לתת למנוי, ובכלל זה לעניין אופן מתן השירות וטיפול בתלונה שהוגשה לעניין שירות כאמור;
הפר הוראת רישיון לעניין תשלום הנגבה ממנוי בעד שירות, ובכלל זה לעניין גילוי נאות בחשבון, הודעה בדבר שינוי בתשלום, וחיוב ביתר;
הפר הוראת רישיון האוסרת לגלות רשימות או מסמכים שבהם מצוינים שמו או מענו של מנוי או כל מידע אחר הנוגע אליו, לרבות פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק ותנועת השיחות שלו, זמניהם ויעדם, לאדם שאינו המנוי או לאדם שהמנוי לא הסמיכו לכך, למעט מידע כאמור הנמסר לאחר מכוח סמכות לפי דין.
לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בהתאם להוראות סעיפים 4ג1 או 37יב(2), לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי סעיף 12(ב)(5), או לא מסר מידע או לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי הוראת רישיון;
הפסיק, עיכב או הגביל שירות שיחות של מנוי אל מוקד חירום בניגוד להוראות סעיף 12(א1) או הפר הוראת רישיון לעניין מתן גישה למנוי למוקד חירום;
גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי סעיף 51ג;
הפר הוראת רישיון לעניין מתן שירות בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים, ובכלל זה מתן שירות לכל דורש בתנאים כאמור;
הפר הוראת רישיון לעניין תנאים שעליו לקיים לשם מתן שירות למנוייו, ובכלל זה לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו, מועד תחילת מתן השירות למנויים ומתן שירות באמצעות אחר מטעמו;
הפר הוראת רישיון לעניין רמת השירותים למנויים, ובכלל זה לעניין הפעלת מרכז שירות, מוקד תיקון תקלות ומוקד שירות לקוחות, וטיפול בתלונות הציבור;
הפר הוראת רישיון לעניין נגישות מנויים לשירותים בין־לאומיים או שיוך מנויים לשירותים בין־לאומיים;
הפר הוראת רישיון לעניין חסימת גישה לשירות ארוטי;
הפר הוראת רישיון לעניין סל שירותים משותף.
הפר את הוראת סעיף 4ז לעניין התניית שירות בשירות או הוראת רישיון לעניין זה, או הפר הוראת רישיון האוסרת התניית שירות או מתן הטבה למנוי ברכישת ציוד קצה;
לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי סעיף 5א;
הפר הוראה שנקבעה לפי סעיף 12(ב)(1) עד (4) לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק;
[תיקון: תשע״ג־2]
הפר הוראה לפי סעיפים 15 ו־17(ב) או (ג) לעניין תשלומים בעד שירות בזק או הפר תנאים של סל תשלומים חלופי שהוצע לפי סעיף 15א;
הפר הוראת רישיון לעניין השימוש בתדרים שהוקצו לו;
הפר הוראת רישיון לעניין מניעת הפרעות למערכות בזק ומערכות אלחוט אחרות הפועלות כדין;
הפר הוראת רישיון בענייני ביטחון, ובכלל זה הוראה לעניין סיווג ביטחוני של נושא משרה, השתתפות משקיף בישיבות דירקטוריון של בעל הרישיון, לרבות ועדת דירקטוריון, או לעניין מסירת מידע למשקיף כאמור;
הפר הוראת רישיון או הוראה שניתנה מכוחו לעניין הקמה, התקנה, תחזוקה, תפעול ועדכון של רשת בזק ציבורית והקניית יכולות טכנולוגיות חדישות לשם מתן שירותים באמצעותה, ובכלל זה דרישות טכניות וטיב שירות בעניינים האמורים, והוראות לעניין עריכת בדיקות, רישום של בדיקות ותקלות ביומן התחזוקה ותיקון ליקויים ופגמים;
הפר הוראת רישיון לעניין ערבות או ביטוח;
השיק סל שירותים משותף בלא אישור המנהל.
העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון, בלא אישור השר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 4(ד1);
הפר הוראה לפי סעיף 4(ד2)(1), לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה בבעל הרישיון או לעניין הגבלות ותנאים במינוי נושאי משרה בו, ובכלל זה הוראת רישיון לעניין בעלות צולבת או ניגוד עניינים, הוראת רישיון הקובעת חובת דיווח בעניינים אלה והוראת רישיון לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי גורמים ישראליים;
הפר הוראה לפי סעיף 4(ד2)(2) או (3), לעניין קיום מערכת חשבונאית נפרדת, לעניין קיומם של תאגידים נפרדים בין בעל הרישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, או לעניין מימוש ההפרדה;
הפר הוראת צו שניתן בעניין שירות חיוני לפי סעיף 4ד;
הפר הוראה לפי סעיף 5 לעניין קישור גומלין או שימוש;
הפר הוראה לפי סעיף 5ג לעניין מתן שירותי נדידה;
[תיקון: תשע״ג־2]
הפר הוראה שניתנה לפי סעיף 11(ב), לעניין פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה במתן שירות בזק באורח תקין וסדיר או כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק או הפר הוראה שניתנה לפי סעיף 11א לעניין פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט כדי למנוע פגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק;
הפר הוראה שניתנה לפי סעיף 13 לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או הפר הוראה שניתנה לפי סעיפים 13א או 13ב לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, או הפר הוראת רישיון לעניין דיווח בעניינים אלה;
הפר הוראת רישיון לעניין החובה להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית בכל הארץ או באזור שירות, או בעניין החובה לספק באמצעותה שירותי בזק לכל דורש;
הפר הוראת רישיון האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה.
הפר הוראת רישיון שאינה מפורטת בחלקים א׳ עד ד׳.

נתקבל בכנסת ביום ז׳ באב התשמ״ב (27 ביולי 1982).
  • מנחם בגין
    ראש הממשלה
  • מרדכי ציפורי
    שר התקשורת
  • יצחק נבון
    נשיא המדינה
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
אח סיעודי שהורשע בעברו במעשה מגונה במסגרת תפקידו קיבל פטור מלא מאיסור עיסוק ושב לעבודתו ענישה מקלה: עבודות שירות בלבד לנהג מונית שביצע ברכבו מעשים מגונים חמורים בקטינה אותה הסיע שחרור חשוד ממעצר בעבירות של איומים ותקיפת בת זוג סגירת תיק פלילי ללקוח שנחשד בסחיטה באיומים של אישה עימה ניהל מערכת יחסים

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015