חוק תרומת ביציות

חוק תרומת ביציות, התש״ע–2010

תוכן עניינים
1.
מטרת החוק
מטרתו של חוק זה להסדיר תרומת ביציות למטרת הולדה, תוך שמירה מרבית על כבודן, על זכויותיהן ועל בריאותן של התורמת והנתרמת, וכן להסדיר שימוש בביציות לצורכי מחקר, והכל תוך שמירה על מעמד האישה.
2.
הגדרות
בחוק זה –
”אם מיועדת“ – כמשמעותה בחוק ההסכמים;
”אם נושאת“ – כהגדרתה בחוק ההסכמים;
”בית חולים“ – בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם;
”ביציות עודפות“ – ביציות שנשאבו מגופה של מטופלת, מעבר לביציות שהיא מייעדת לצורך הטיפול בה;
”בית משפט“ – בית משפט לענייני משפחה;
”בנק זרע“ – בנק זרע שהמנהל הכיר בו לפי פקודת בריאות העם;
”הסכם לנשיאת עוברים“ – כהגדרתו בחוק ההסכמים;
”הפריה חוץ־גופית“ – הפריית ביצית של אישה בזרע, מחוץ לגוף האישה;
”הקצאת ביציות למטרת השתלה“ – ייעוד ביציות שנשאבו מתורמת לשם השתלתן;
”הקצאת ביציות למטרת מחקר“ – ייעוד ביציות שנשאבו מתורמת למטרת מחקר;
”השתלת ביציות“, ”השתלה“ – טיפול רפואי לשם החדרה ביציות שנשאבו מגופה של אישה, בין אם הן מופרות ובין אם לאו, לאברי הרבייה של אישה אחרת;
”ועדת החריגים“ – הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 20;
”ועדת הלסינקי העליונה“ – ועדת הלסינקי העליונה שמונתה לפי תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ״א–1980;
”חוק אימוץ ילדים“ – חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981;
”חוק הגנת הפרטיות“ – חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;
”חוק מרשם האוכלוסין“ – חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”טיפול מעבדתי בביציות“ – הפריית ביציות או טיפול אחר בביציות, הדרוש לשם הכנתן להשתלה;
”כתב הסכמה“ – טופס הסכמה שהורה המנהל לעניין הסכמת תורמת לשאיבת ביציות מגופה לשם השתלתן לפי סעיף 12(ו)(3);
”מאגר המידע“ – מאגר המידע שהוקם לפי סעיף 30;
”מחלקה מוכרת“ – מחלקה או יחידה בבית חולים, שהמנהל הכיר בה לפי פקודת בריאות העם לצורך ביצוע פעולות הכרוכות בהפריה חוץ־גופית;
”מטופלת“ – אישה הזקוקה לטיפול רפואי הכרוך בשאיבת ביציות מגופה בעבור עצמה;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה;
”מרשם היילודים“ – כמשמעותו בסעיף 33;
”נתרמת“ – מי שהגישה בקשה לתרומת ביציות בהתאם להוראות לפי סעיף 11;
”עובד סוציאלי“ – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996;
”פסיכולוג“ – כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977;
”פקודת בריאות העם“ – פקודת בריאות העם, 1940;
”פרטים אישיים“ – שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות, דת, וכן המצב האישי כאמור בסעיף 2(א)(7) לחוק מרשם האוכלוסין;
”קרוב משפחה“ – הורה, סב, אח או ילד;
”רופא“ – רופא מורשה לפי פקודת הרופאים;
”רופא אחראי“ – מנהל מחלקה מוכרת או סגנו;
”רופא מומחה“ – רופא בעל תואר מומחה לפי פקודת הרופאים;
”רופא מטפל“ – רופא מומחה ביילוד ובגניקולוגיה במחלקה מוכרת, שעבר הכשרה ביחידת הפריה חוץ־גופית, ומנהל המחלקה המוכרת הסמיכו להיות רופא מטפל לעניין חוק זה;
”שאיבת ביציות“, ”שאיבה“ – טיפול רפואי לשם הוצאת ביציות משחלותיה של אישה;
”תורמת“ – אישה המוכנה לתרום ביציות מגופה לצורך השתלתן;
”תורמת מטופלת“ – תורמת שהיא מטופלת;
”תורמת מתנדבת“ – תורמת שאינה מטופלת;
”תושב ישראל“ – מי שהוא תושב לעניין חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק האמור;
”השר“ – שר הבריאות.
3.
שאיבה ותרומה של ביציות למטרת הולדה
שאיבה ותרומה של ביציות יבוצעו למטרת הולדת ילד.
4.
ייחוד הוראות החוק
(א)
לא יבצע אדם שאיבת ביציות מתורמת, טיפול מעבדתי בביציות, הקצאת ביציות למטרת השתלה או למטרת מחקר, או השתלת ביציות, אלא לפי הוראות חוק זה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שאיבת ביציות מגופה של אם מיועדת, על הטיפול המעבדתי בביציות שנשאבו כאמור ועל השתלתן בגופה של אם נושאת, לצורך ביצוע הסכם לנשיאת עוברים, לפי חוק ההסכמים.
5.
הוצאת ביציות מחוץ לישראל
(א)
לא יוציא אדם מישראל ביציות שנשאבו בישראל, בין אם הן מופרות ובין אם לאו, לשם השתלתן מחוץ לישראל, אלא אם כן אישרה זאת ועדת החריגים לגבי ביציות שנשאבו מגופה של מטופלת, בעבור השתלתן בגופה.
(ב)
לא יוציא אדם מישראל, לצורכי מחקר, ביציות שנשאבו בישראל, בין אם הן מופרות ובין אם לאו, אלא באישור המנהל, שהתקבל לאחר התייעצות עם ועדת הלסינקי העליונה, ובלבד שהמחקר אושר במדינת חוץ בהתאם לדין החל לעניין זה באותה מדינה.
6.
הגבלות לעניין שאיבת ביציות והשתלתן
(א)
לא יבצע אדם טיפול רפואי בתורמת מתנדבת במטרה להבשיל ביציות לשם שאיבתן לצורך השתלה, אלא לאחר שהתקבל אישור לשאיבת הביציות מגופה של התורמת לפי הוראות סעיף 12.
(ב)
לא תבוצע השתלת ביציות אלא בגופה של נתרמת, או בגופה של אם נושאת שהתקשרה עם נתרמת בהסכם לנשיאת עוברים לפי חוק ההסכמים.
7.
שאיבה והשתלה במחלקה מוכרת
שאיבת ביציות מתורמת לשם השתלתן, הטיפול המעבדתי בביציות שנשאבו כאמור והשתלת הביציות, לא יבוצעו אלא במחלקה מוכרת.
8.
איסור סחר בביציות
לא ייתן אדם ולא יקבל, במישרין או בעקיפין, תמורה בעבור ביציות שנשאבו מגופה של אישה או המיועדות לשאיבה כאמור, או בעבור הקצאת ביציות למטרת השתלה או למטרת מחקר; לעניין סעיף זה, לא יראו כתמורה פיצוי ששולם לתורמת בהתאם להוראות לפי סעיף 43.
9.
איסור תיווך
(א)
לא יתווך אדם, במישרין או בעקיפין, בין תורמת לבין נתרמת, לשם שאיבת ביציות לצורך השתלה או לשם השתלת ביציות, אם התיווך נעשה בתמורה שנתינתה אסורה לפי הוראות סעיף 8, או אם הובטחה בעבור הביציות תמורה שנתינתה אסורה כאמור, ולא יקבל אדם תמורה בעד תיווך בנסיבות אלה.
(ב)
לא יתווך אדם, במישרין או בעקיפין, בין אישה לבין אדם אחר, לשם הקצאת ביציות למטרת מחקר, שנשאבו או שיישאבו מגופה, אם התיווך נעשה בתמורה שנתינתה אסורה לפי הוראות סעיף 8, או אם הובטחה בעבור הביציות תמורה שנתינתה אסורה כאמור, ולא יקבל אדם תמורה בעד תיווך בנסיבות אלה.
איסור התניה
לא יתנה אדם מתן טיפול רפואי לאישה, לרבות טיפול פוריות, או את המועד למתן טיפול כאמור, בהסכמתה לשאיבת ביציות מגופה לשם השתלתן או בהסכמתה להקצאת הביציות שיישאבו מגופה למטרת השתלה או למטרת מחקר.
בקשה לתרומה למטרת הולדה
מצא רופא מטפל כי מטופלת שהיא תושבת ישראל, שמלאו לה 18 שנים וטרם מלאו לה 54 שנים, אינה מסוגלת בשל בעיה רפואית להתעבר מביציות שבגופה, או שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד, לרבות בדרך של השתלת הביציות באם נושאת לפי חוק ההסכמים, יודיע למטופלת כי באפשרותה להגיש בקשה לתרומת ביציות; בקשה כאמור תוגש לרופא האחראי בטופס שהורה המנהל.
אישור ועדת אישורים לשאיבת ביציות מתורמת מתנדבת
(א)
לא יישאבו ביציות מתורמת מתנדבת לשם השתלתן אלא לפי אישור בכתב שנתנה לכך ועדת אישורים לפי הוראות סעיף זה.
(ב)
מנהל בית חולים ימנה ועדת אישורים מקומית בת שישה חברים, וזה הרכבה:
(1)
רופא מומחה שהוא מנהל יחידה או מחלקה בבית חולים שאינה עוסקת ביילוד, בגניקולוגיה או בהפריה חוץ־גופית, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
רופא מומחה ביילוד ובגניקולוגיה ובעל ניסיון בתחום ההפריה החוץ־גופית, שאינו הרופא המטפל;
(3)
פסיכולוג קליני;
(4)
עובד סוציאלי;
(5)
עורך דין;
(6)
נציג ציבור או איש דת; לבקשת התורמת, מי שיישב בדיון בעניינה לפי פסקה זו יהיה, ככל הניתן, בן אותה קבוצה דתית, חברתית או תרבותית, שהתורמת משתייכת אליה.
(ג)
בהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם לייצוגם, ככל הניתן בנסיבות העניין, של בני שני המינים.
(ד)
תורמת מתנדבת תגיש בקשה בכתב לוועדת אישורים לשם קבלת אישור לתרומת ביציות מגופה; לפני הדיון בוועדה, יינתן לתורמת הסבר בכתב, בשפה המובנת לה, בנוסח שהורה המנהל, הכולל, בין השאר, את הפרטים המפורטים להלן (בחוק זה – כתב הסבר):
(1)
פירוט הסיכונים הרפואיים הישירים והעקיפים הכרוכים בשאיבת ביציות והחלופות לדרכי השאיבה;
(2)
הפרטים שיישמרו במאגר המידע ובמרשם היילודים והתנאים למסירת המידע מהמאגר או מהמרשם;
(3)
זכויותיה של התורמת והאיסורים החלים עליה לפי הוראות חוק זה;
(4)
זכויותיה של התורמת לייעד ביציות להשתלה, להקפאה לצורך שימוש עתידי על ידה, למטרת מחקר או להשמדה, וכן לשינוי הייעוד של הביציות בהתאם להוראות לפי סעיף 44;
(5)
מעמד היילוד;
(6)
הנסיבות שבהן נדרש אישור ועדת החריגים לפי סעיף 20.
(ה)
תורמת מתנדבת שהגישה בקשה כאמור בסעיף קטן (ד) תופנה לעבור בדיקה רפואית ופסיכולוגית לשם בדיקת התאמתה לתרומת ביציות לפי הוראות סעיף זה.
(ו)
ועדת אישורים תדון בבקשה שהוגשה כאמור בסעיף קטן (ד) לאחר שחלפו לפחות שלושה ימים מיום הגשת הבקשה, והיא רשאית לאשר שאיבת ביציות מגופה של תורמת מתנדבת לשם השתלתן, לאחר שפירטה בפני התורמת, בעל פה, את תוכן כתב ההסבר, ווידאה כי מתקיימים כל אלה:
(1)
התורמת היא תושבת ישראל שמלאו לה 21 שנים וטרם מלאו לה 35 שנים;
(2)
התורמת אינה פסולת דין, חסויה, עצורה או אסירה;
(3)
התורמת חתמה בפני ועדת אישורים על טופס שהורה המנהל, הכולל את כתב ההסבר ואת הסכמתה לשאיבת הביציות לשם השתלתן;
(4)
ועדת אישורים שוכנעה כי הסכמת התורמת ניתנה בדעה צלולה, מתוך רצון חופשי ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר; ולעניין תורמת שייעדה מראש את הביציות שנשאבו מגופה לנתרמת מסוימת – הסכמתה ניתנה שלא כנגד תמורה כספית או כל תמורה אחרת, במישרין או בעקיפין, מהנתרמת או מי מטעמה; ורשאית היא לזמן לשם כך את הנתרמת, אם הביציות מיועדות לנתרמת מסוימת, או כל אדם אחר, כפי שתמצא לנכון.
(ז)
החלטת ועדת אישורים לפי סעיף זה תהיה מנומקת ובכתב ותימסר לתורמת שהגישה את הבקשה, אלא אם כן סברה הוועדה, מטעמים שיירשמו, כי טובת התורמת מחייבת שלא לעשות כן.
(ח)
אישור ועדת אישורים לפי סעיף זה, יהיה תקף לשנה מיום שניתן.
אישור רופא אחראי להקצאת ביציות למטרת השתלה ולהשתלתן
(א)
ביציות שנשאבו מגופה של תורמת לא יוקצו למטרת השתלה ולא יושתלו בנתרמת או באם נושאת שהתקשרה עם נתרמת בהסכם לנשיאת עוברים לפי חוק ההסכמים, אלא לפי אישור שנתן לכך רופא אחראי לפי הוראות סעיף זה.
(ב)
רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת השתלה רק בתורמת שקיבלה את אישורה של ועדת אישורים לפי סעיף 12 ואת אישורה של ועדת החריגים לפי סעיף 24 ככל שנדרש.
(ג)
(1)
רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת השתלה, לאחר שהנתרמת נתנה את הסכמתה בכתב להכללת פרטיה האישיים לגביה לפי חוק זה במאגר המידע ובמרשם היילודים, בטופס הסכמה שהורה המנהל;
(2)
רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת השתלה, לאחר שהאם הנושאת נתנה את הסכמתה בכתב להכללת פרטיה האישיים לגביה לפי חוק זה במרשם היילודים, בטופס הסכמה שהורה המנהל.
(ד)
רופא אחראי לא יאשר הקצאה והשתלה של ביציות של תורמת לשם השתלתן, אלא אם כן הגבר שבזרעו יופרו הביציות נתן את הסכמתו לכך מראש ובכתב, לפעולה אחת או יותר כפי שציין, לרבות הסכמה להכללת פרטיו האישיים במאגר המידע ובמרשם היילודים, בטופס הסכמה שהורה המנהל; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין תורם זרע שהתקבל מבנק הזרע.
(ה)
רופא אחראי רשאי לאשר השתלת ביציות שנשאבו מגופה של תורמת, בגופה של נתרמת או של אם נושאת כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שווידא כי התקיימו כל אלה:
(1)
הנתרמת היא תושבת ישראל שמלאו לה 18 שנים וטרם מלאו לה 54 שנים;
(2)
הרופא המטפל מצא כי הנתרמת אינה מסוגלת בשל בעיה רפואית להתעבר מביציות שבגופה, או שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד;
(3)
הרופא האחראי קיבל אישור ממאגר המידע כי התקיימו כל אלה:
(א)
התורמת היא בת דתה של הנתרמת ואינה קרובת משפחתה;
(ב)
התורמת אינה קרובת משפחתו של מי שמיועד להיות האב הגנטי של היילוד;
(ג)
התורמת אינה נשואה;
(ד)
היו הביציות שנשאבו מהתורמת מיועדות להפריה בזרעו של תורם זרע – תורם הזרע אינו קרוב משפחה של התורמת או של הנתרמת;
(4)
נתרמו הביציות המיועדות להשתלה מתורמת שהיא נשואה או מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת – הרופא האחראי מסר לנתרמת ולבן זוגה כי התורמת נשואה או שאינה בת דתה של הנתרמת, לפי העניין, וקיבל את הסכמת הנתרמת ובן זוגה, בכתב, לקבלת הביציות מתורמת כאמור.
תנאים לביצוע שאיבת ביציות מתורמת מתנדבת
רופא מטפל לא יבצע שאיבת ביציות מגופה של תורמת מתנדבת אלא בהתקיים כל אלה:
(1)
ניתן אישור להקצאת הביציות ואישור להשתלת הביציות, לפי סעיף 13;
(2)
הרופא המטפל קיבל אישור ממאגר המידע כי לא בוצעו בתורמת המתנדבת, עד למועד ביצוע השאיבה, יותר משתי פעולות של שאיבת ביציות לשם השתלתן, וכי חלפו 180 ימים לפחות מהמועד האחרון שבו בוצעה בתורמת פעולה של שאיבת ביציות כאמור;
(3)
הרופא המטפל קיבל אישור ממאגר המידע שהביציות המיועדות להשתלה נשאבו מתורמת אחת, בפעולה אחת של שאיבת ביציות, ולא הוקצו ביציות משאיבה זו להשתלה ביותר משתי נשים אחרות;
(4)
הרופא המטפל וידא כי הפעולה של שאיבת ביציות אינה כרוכה בסיכומים לתורמת המתנדבת החורגים מהסיכונים הרגילים הכרוכים בפעולה מסוג זה.
תנאים לייעוד ביציות בידי מטופלת
על אף הוראות סעיף 13(ב), מטופלת המבקשת לתרום ביציות לא תידרש להגיש בקשה לוועדת אישורים לפי סעיף 12, ואולם בטרם תורה לייעד ביציות עודפות למטרת השתלה או למטרת מחקר תקבל כתב הסבר ותחתום על כתב הסכמה, ולא תורה כאמור אלא בהתקיים התנאים הקבועים בסעיפים 4, 8, 9, 10, 12(ו)(3), 13, 16, 18, 19, 21, 22, 27, 31 ו־44, בשינויים המחויבים.
מסירת מידע לתורמת לאחר שאיבת ביציות והסכמה לביצוע פעולות בהן
(א)
תורמת שנשאבו מגופה ביציות, ימסור לה הרופא המטפל מידע לגבי מספר הביציות שנשאבו מגופה ואיכותן.
(ב)
תורמת שקיבלה מידע כאמור בסעיף קטן (א), תחתום בפני הרופא המטפל על טופס שהורה המנהל, הכולל את הסכמתה לבצע את הפעולות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כפי שתורה, לגבי הביציות שנשאבו מגופה וכן את מספר הביציות שהיא מסכימה לייעד לכל אחת מהפעולות האמורות:
(1)
השתלת הביציות;
(2)
הקפאת הביציות לשם שימוש עתידי על ידה;
(3)
מחקר לפי הוראות פרק ד׳;
(4)
השמדת הביציות.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), מספר הביציות שתייעד תורמת מתנדבת להקפאה לשם שימוש עתידי על ידה או למטרת מחקר לא יעלה על מספר ביציות השווה ל־20 אחוזים ממספר הביציות שנשאבו מגופה או על 2 ביציות, לפי הנמוך.
(ד)
הסכמה לפי סעיף זה להשתלה או להקפאה של ביציות תינתן לתקופה מסוימת או לתקופה בלתי מוגבלת, וההוראות המפורטות להלן יצוינו בטופס:
(1)
ניתנה הסכמה לתקופה מסוימת – יהיה ניתן להשמיד את הביציות בתום התקופה האמורה;
(2)
ניתנה הסכמה לתקופה בלתי מוגבלת – יהיה ניתן להשמיד את הביציות בתום תקופה שיורה המנהל, ובלבד שלא תפחת מ־10 שנים.
זיהוי ביציות
ביציות שנשאבו לפי הוראות חוק זה ויועדו להשתלה, להקפאה, למחקר או להשמדה, יישמרו באופן שיאפשר את זיהוין עד להשתלתן, להקצאתן למטרת מחקר או להשמדתן.
תיעוד
הרופא האחראי והרופא המטפל יתעדו את פעולותיהם לפי סעיפים 13 עד 15 ברשומה הרפואית של התורמת, לרבות את מספר הביציות שנשאבו מהתורמת ומספר הביציות שהוקצו לכל אחת מהפעולות המנויות בסעיף 16(ב), ולרשומה הרפואית יצורף כתב ההסכמה חתום על ידי התורמת וכן הוראות שנתנה לפי סעיף 44 לעניין חזרה מהסכמה ושינוי הייעוד; ניתן אישור ועדת החריגים לשאיבת הביציות או להקצאתן למטרת השתלה, בהתאם להוראות סעיף 24, יצורף האישור לרשומה הרפואית.
תוקפו של אישור לשאיבת ביציות, להקצאתן או להשתלתן
(א)
אישור לשאיבת ביציות מתורמת מתנדבת, שניתן לפי סימן זה, תקף לפעולה אחת בלבד של שאיבת ביציות.
(ב)
אישור להקצאת ביציות למטרת השתלה, שניתן לפי סימן זה, תקף להקצאת ביציות כאמור משאיבת ביציות אחת בלבד.
(ג)
אישור להשתלת ביציות. שניתן לפי סימן זה, תקף לפעולה אחת בלבד של השתלת ביציות.
מינוי ועדת החריגים והרכבה
(א)
השר ימנה ועדת חריגים ארצית, שתפקידה לאשר כל אחד מאלה:
(1)
שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות מתורמת המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת;
(2)
שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות מתורמת שהיא נשואה;
(3)
שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת;
(4)
הוצאת ביציות מחוץ לישראל בהתאם להוראות סעיף 5(א).
(ב)
ואלה חברי ועדת החריגים:
(1)
רופא מומחה ששימש בעבר מנהל מחלקה או יחידה בבית חולים, העוסקת בנושא פריון, מיילדות או הפריות, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
רופא מומחה;
(3)
פסיכולוג בעל תואר מומחה לפי חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977;
(4)
עובד סוציאלי;
(5)
עורך דין;
(6)
איש דת בן דתה של התורמת, ואם היו התורמת והנתרמת בנות דתות שונות – גם איש דת בן דתה של הנתרמת.
(ג)
העובד הסוציאלי חבר הוועדה ימונה בהתייעצות עם שר הרווה והשירותים החברתיים.
(ד)
איש הדת חבר הוועדה יהיה –
(1)
לגבי יהודים – נציג של הרב הראשי לישראל;
(2)
לגבי בני עדה דתית אחרת – נציג של ראש אותה עדה דתית בישראל.
(ה)
בהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם לייצוגם, ככל הניתן בנסיבות העניין, של בני שני המינים.
פנייה לוועדת החריגים
(א)
רופא אחראי יפנה לקבלת אישור מוועדת החריגים לביצוע אחת מהפעולות המנויות בסעיף 20(א)(1) עד (4).
(ב)
נתרמת רשאית לפנות לקבלת אישור מוועדת החריגים לביצוע אחת מהפעולות המנויות בסעיף 20(א)(1) עד (4).
(ג)
הוועדה תדון בפנייה לפי סעיף זה בכפוף לשיקולים בסעיף 22.
שיקולים לאישור בידי ועדת החריגים
(א)
ועדת החריגים רשאית לאשר שאיבה, הקצאת ביציות למטרת השתלה או השתלה של ביציות, כאשר התורמת מייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת, אם שוכנעה כי התקיים המפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין תורמת המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת שהיא קרובת משפחתה – קיימים טעמים דתיים המצדיקים תרומת ביציות כאמור;
(2)
לעניין תורמת המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת שאינה קרובת משפחתה – קיימים טעמים דתיים או חברתיים המצדיקים תרומת ביציות כאמור.
(ב)
ועדת החריגים רשאית לאשר שאיבה, הקצאת ביציות למטרת השתלה או השתלה של ביציות כאשר התורמת היא נשואה, אם שוכנעה כי התקיים המפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין תורמת נשואה המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת – קיימים טעמים דתיים המצדיקים תרומת ביציות כאמור;
(2)
לעניין תורמת נשואה שאינה מייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת – שאיבת הביציות נדרשת לשם השתלתן בנתרמת מסוימת אשר עקב מחסור בביציות מתאימות מתורמות שאינן נשואות, אין באפשרותה לקבל תרומת ביציות אלא מתורמת שהיא נשואה.
(ג)
ועדת החריגים רשאית לאשר שאיבה, הקצאת ביציות למטרת השתלה או השתלה של ביציות כאמור הנתרמת אינה בת דתה של התורמת והביציות לא יועדו מראש על ידי התורמת לנתרמת מסוימת, אם שוכנעה כי דתה של הנתרמת אוסרת עליה לקבל תרומה ממי שהיא בת דתה או עקב מחסור בביציות מתורמת בת דתה.
(ד)
ועדת החריגים רשאית לאשר הוצאת ביציות שנשאבו בישראל מגופה של מטופלת לשם השתלתן מחוץ לישראל, אם שוכנעה שהביציות נועדו להשתלה בגופה וכי קיימת הצדקה לאשר את השתלת הביציות מחוץ לישראל.
סמכויות ועדת החריגים וסדרי עבודתה
(א)
לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק זה רשאית ועדת החריגים לדרוש מהתורמת או מהנתרמת או מכל אדם אחר להופיע בפניה ולמסור לה מידע, ככל שהדבר דרוש לה לשם מתן החלטתה.
(ב)
ועדת החריגים תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בידי המנהל.
החלטת ועדת החריגים
(א)
מצאה ועדת החריגים כי לא התקיים תנאי שקיומו נדרש לצורך שאיבה, הקצאה למטרת השתלה או השתלה של ביציות לפי הוראות סעיף 22, לא תאשר את השאיבה, ההקצאה או ההשתלה, לפי העניין, מנימוקים שתפרט בכתב.
(ב)
מצאה ועדת החריגים כי התקיימו כל התנאים שקיומם נדרש לצורך שאיבה, הקצאה למטרת השתלה או השתלה של ביציות כאמור בסעיף קטן (א), רשאית היא לאשר בכתב את השאיבה, ההקצאה או ההשתלה, לפי העניין, מנימוקים שתפרט בכתב, ורשאית היא לאשר פעולה כאמור בתנאים כפי שתורה.
מסירת ההחלטה
(א)
ועדת החריגים תיתן את החלטתה בתוך 45 ימים ממועד הגשת הפנייה.
(ב)
ועדת החריגים תמסור את החלטתה לפי סימן זה, בצירוף הנימוקים להחלטה, לתורמת או לנתרמת, לפי העניין, ולרופא האחראי.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית ועדת החריגים שלא למסור לתורמת או לנתרמת את נימוקי החלטתה לפי הוראות סעיף 24, כולם או חלקם, וכן חומר רפואי, פסיכולוגי או אחר הנוגע אליהן, אם מצאה מטעמים שיירשמו, כי טובת התורמת, הנתרמת או היילוד שייוולד כתוצאה מתרומת הביציות, מחייבת זאת.
דיווח על החלטות ועדת החריגים
ועדת החריגים תדווח למנהל, אחת לשנה, על החלטותיה לאשר או לא לאשר שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות לפי סימן זה; בדיווח לפי סעיף זה, יצוינו, בין השאר, סוגי הבקשות שהוגשו, בלא פרטים מזהים, סוגי האישורים שנתנה הוועדה והנימוקים להחלטותיה.
הסכמה לייעוד ביציות למטרת מחקר
(א)
הסכמת תורמת לייעד ביציות למטרת מחקר כאמור בסעיף 16, תינתן בטופס שהורה המנהל, בהתאם להוראות סעיף זה.
(ב)
הסכמת תורמת לפי סעיף זה יכול שתינתן לייעוד ביציות למחקר מסוים שאושר כדין או לסוגים מסוימים של מחקרים שאושרו כדין לפני שנתנה את הסכמתה לפי סעיף זה.
(ג)
התורמת תציין בהסכמה לפי סעיף קטן (ב), אם הסכמתה כוללת גם ייעוד ביציות למטרת מחקר שייערך בחוץ לארץ.
(ד)
הסכמה לפי סעיף זה לשימוש בביציות למטרת מחקר תינתן לתקופה מסוימת או לתקופה בלתי מוגבלת, וההוראות המפורטות להלן יצוינו בטופס:
(1)
ניתנה הסכמה לתקופה מסוימת – יהיה ניתן להשמיד את הביציות בתום התקופה האמורה;
(2)
ניתנה הסכמה לתקופה בלתי מוגבלת – יהיה ניתן להשמיד את הביציות בתום תקופה שיורה המנהל, ובלבד שלא תפחת מ־10 שנים.
(ה)
הוראות סעיף זה יחולו גם על מטופלת שאינה תורמת המבקשת לייעד ביציות למטרת מחקר.
דיווח על ייעוד להקצאת ביציות למטרת מחקר
(א)
בית חולים שפועלת בו מחלקה מוכרת ידווח למנהל, אחת לשנה, על ייעוד להקצאת ביציות למטרת מחקר לפי פרק זה; בדיווח כאמור יפורטו –
(1)
מספר הנשים שנתנו את הסכמתן לפי סעיף 27;
(2)
מספר הביציות שיועדו למחקר;
(3)
מספר הביציות שהוקצו למחקר.
(ב)
המנהל רשאי לדרוש מבית חולים פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי סעיף קטן (א).
(ג)
המנהל רשאי לקבוע תנאים וכללים לעניין העברת ביציות שהוקצו למטרת מחקר, אל מחוץ לבית החולים, לרבות לעניין תשלום לבית החולים המעביר את הביציות כאמור בעבור הוצאות שהוציא לשם שמירתן.
הקצאת ביציות למטרת מחקר
(א)
ביציות שנשאבו מגופה של אישה לא יורצו למטרת מחקר, אלא לפי אישור בכתב שנתן לכך רופא אחראי לפי הוראות סעיף זה.
(ב)
רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת מחקר, לאחר שווידא כי מתקיימים כל אלה:
(1)
ניתן אישור לפי כל דין לעריכת המחקר;
(2)
התורמת או המטופלת חתמה בפני הרופא המטפל על הסכמה להקצאת הביציות למטרת מחקר לפי הוראות סעיפים 15, 16(ב) ו־27, וההקצאה היא בהתאם להסכמתה כאמור;
(3)
מספר הביציות המוקצות למטרת מחקר לא יעלה על מספר ביציות השווה ל־20 אחוזים ממספר הביציות שנשאבו מגופה של התורמת או המטופלת, או על 2 ביציות, לפי הנמוך.
מאגר המידע
(א)
במשרד הבריאות יוקם מאגר מידע שיכלול מידע שהתקבל לפי הוראות סעיף 31.
(ב)
מאגר המידע ינוהל בידי רופא מומחה שימנה המנהל (בחוק זה – אחראי על מאגר המידע).
(ג)
המידע שבמאגר המידע ישמש רק לצורך מסירת אישור לרופא האחראי, לפי הוראות סעיף 13 ולרופא המטפל לפי הוראות סעיף 14, לצורך מסירת מידע למנהל בנק הזרע לפי סעיף 32 ולצורך מסירת מידע לרופא מומחה לפי הוראות סעיף 48.
הודעות למאגר המידע
(א)
בוצעה שאיבת ביציות מתורמת או אושרה הקצאת ביציות למטרת השתלה, ימסור הרופא המטפל או הרופא האחראי, לפי העניין, הודעה על כך למאגר המידע סמוך לאחר ביצוע השאיבה או אישור ההקצאה.
(ב)
בהודעה לפי סעיף קטן (א) ייכללו, בין השאר, המחלקה המוכרת שבה בוצעה שאיבת הביציות, וכן פרטיה האישיים של התורמת, מועד השאיבה או ההקצאה, ומספר הביציות שנשאבו או שהוקצו.
(ג)
לצורך בירור קרבת משפחה לשם מתן אישור להשתלת ביציות לפי הוראות סעיף 13(ה)(3), ימסור הרופא האחראי למאגר המידע את פרטיה האישיים של הנתרמת וכן את פרטיו האישיים של מי שמיועד להיות האב הגנטי, ואם הוא תורם זרע שהתקבל מבנק הזרע – את סימן הקוד כפי שהופיע על מבחנת הזרע.
קבלת מידע ממרשם האוכלוסין למעניין קרבת משפחה
(א)
אחראי על מאגר המידע שנמסרה לו בקשה מאת רופא לבירור קרבת משפחה, כאמור בסעיף 31, יפנה למרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, בבקשה לקבל ידיעה אם לפי הנתונים שבמרשם האוכלוסין, הנתרמת או מי שמיועד להיות האב הגנטי הם קרובי משפחה של התורמת; התקבלה במרשם האוכלוסין פנייה כאמור, תינתן עלי התשובה חיובית או שלילית, בלא פירוט נוסף.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), נמסר למאגר המידע סימן הקוד כפי שהופיע על מבחנת זרע של תורם זרע, לפי הוראות סעיף 31(ג), ימסור האחראי על מאגר המידע למנהל בנק הזרע את פרטי התורמת והנתרמת ואת סימן הקוד שהועבר לו כאמור, ומנהל בנק הזרע יבדוק אם קיימת קרבת משפחה בין תורם הזרע לבין התורמת או הנתרמת, ורשאי מנהל בנק הזרע לשם כך לפנות למרשם האוכלוסין בבקשה לקבל ידיעה ויחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים; מנהל בנק הזרע יודיע לאחראי על מאגר המידע את התשובה שקיבל ממרשם האוכלוסין, בהקדם האפשרי ממועד קבלת הפנייה.
(ג)
העברת מידע ממרשם האוכלוסין למאגר המידע לפי סעיף זה תיעשה לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות ולא לפי חוק מרשם האוכלוסין.
מרשם היילודים
הרשם שמונה לפי הוראות סעיף 29 לחוק אימוץ ילדים (בחוק זה – הרשם) ינהל מרשם שיכלול מידע שהועבר אליו לפי הוראות סעיף 34, וכן מידע כאמור בסעיף 35(א)(1); פרטי הרישום וצורתו ייקבעו על ידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם השר.
חובת הודעה למרשם
(א)
(1)
הושתלו ביציות שנשאבו מגופה של תורמת בנתרמת או באם נושאת שהתקשרה עם נתרמת בהסכם לנשיאת עוברים לפי חוק ההסכמים, והנתרמת או האם הנושאת הרתה, ימסור הרופא המטפל או הרופא האחראי הודעה על כך למרשם היילודים;
(2)
הודעה כאמור בפסקה (1) תכלול את פרטיהן האישיים של התורמת, ושל הנתרמת או האם הנושאת, לפי העניין, וכן את פרטיו האישיים של הגבר שבזרעו הופרו הביציות המושתלות, ואם הופרו הביציות בזרעו של תורם זרע שהתקבל מבנק הזרע – את סימן הקוד כפי שהופיע על מבחנת הזרע; בלי לגרוע מהאמור, נתרמה ביצית מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת – תצוין גם עובדה זו.
(ב)
(1)
הרתה נתרמת ונולד לה ילד מתרומת הביציות, או קיבל הורה מיועד למשמורת, לפי הוראות חוק ההסכמים, ילד שנולד לאם נושאת שהרתה, ימסור הרופא המטפל או הרופא האחראי, ככל שהדבר ידוע לו, הודעה על כך למרשם היילודים;
(2)
הודעה כאמור בפסקה (1) תכלול את שמו הפרטי, שם המשפחה ומספר הזהות של היילוד וכן את פרטיהם האישיים של הנתרמת ושל האב הגנטי של היילוד ככל שאינו תורם זרע.
(ג)
לא נולד ילד לנתרמת או לאם נושאת, ימסור הרופא המטפל או הרופא האחראי הודעה על כך למרשם היילודים והרשם ימחק את הפרטים הנוגעים להשתלה האמורה מהמרשם.
(ד)
נמסרה למרשם היילודים הודעה לפי הוראות סעיף קטן (א) הכוללת סימן קוד כפי שהופיע על מבחנת זרע, ירשום הרשם במרשם את סימן הקוד של תורם הזרע שמזרעו הופרו הביציות; קיבל הרשם פנייה לפי סעיף 36, ולצורך בירור הפנייה נדרשים פרטיו האישיים של תורם זרע, ימסור מנהל בנק הזרע לרשם, לפי דרישתו, את הפרטים האישיים כאמור.
קבלת מידע ממרשם האוכלוסין
(א)
הרשם יפנה למרשם האוכלוסין לפי הוראות חוק מרשם האוכלוסין בבקשה לקבל מידע כמפורט להלן:
(1)
מידע לעניין לידת יילוד לנתרמת או לאם נושאת, בעקבות השתלת ביציות שנמסרה לגביה הודעה לפי סעיף 34(א), בדבר שמו של היילוד, מספר הזהות שלו, מינו ושמות הוריו, אם ראה כי לא הועבר מידע לגבי יילוד לפי הוראות סעיף 34(ב); הרשם ירשום את פרטי היילוד כאמור במרשם היילודים, ובלבד שנתן לאם היילוד הזדמנות להשמיע את טענותיה ושוכנע, לפני הרישום, כי היילוד נולד כתוצאה מתרומת הביציות;
(2)
מידע לעניין קרבת משפחה בעקבות פנייה לפי סעיף 36(ג).
(ב)
העברת מידע ממרשם האוכלוסין למרשם היילודים לפי סעיף זה תיעשה לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות ולא לפי חוק מרשם האוכלוסין.
מסירת מידע ממרשם היילודים [תיקון: תשע״א]
(א)
בית המשפט יתיר לרשם למסור תשובה חיובית או שלילית, לאדם שמלאו לו 18 שנים או לגבר ולאישה המעוניינים לברר, יחד, אם מי מהם נולד כתוצאה מתרומת ביציות ואם נולד מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת, אם שוכנע שנסיבות מיוחדות מצדיקות את מסירת התשובה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1)
אין במסירת התשובה כדי לגרום נזק לבריאותו הגופנית או הנפשית של האדם, או לסכן את חייו;
(2)
כושרו ובשלותו השכליים והנפשיים של האדם מאפשרים לו הבנה נאותה של התשובה ומשמעותה;
(3)
התועלת שבמסירת התשובה לאדם עולה על הנזק שייגרם לו מאי־מסירתה.
(ב)
התיר בית המשפט לרשם למסור תשובה כאמור בסעיף קטן (א), ימסור הרשם את התשובה בלא פירוט נוסף ובלא מידע המזהה את התורמת, האם הנושאת או הגבר שמזרעו הופרו הביציות וכתוצאה מאותה הפריה נולד האדם.
(ג)
(1)
גבר ואישה המעוניינים לברר, יחד, בעצמם או באמצעות מיופה כוחם, אם הם קרובי משפחה, יפנו לרשם בבקשה לקבל מידע לגבי קיומה של עובדה זו;
(2)
רושם נישואין יפנה לרשם כדי לברר אם גבר ואישה שנרשמו אצלו לנישואין הם קרובי משפחה.
(ד)
לא היתה קרבת משפחה בין גבר לאישה כאמור בסעיף קטן (ג), ימסור הרשם הודעה לפונה הכוללת את המידע האמור בלבד; היתה ביניהם קרבת משפחה, ימסור הרשם לגבר ולאישה, באמצעות עובד סוציאלי שמונה לפי סעיף 20(ג) לחוק ההסכמים, מידע בדבר סוג הקרבה בלבד; לצורך ביצוע תפקידו לפי סעיף קטן זה רשאי העובד הסוציאלי לקבל כל מידע ממרשם היילודים.
חיסיון מרשם היילודים
מרשם היילודים לא יהיה פתוח לעיון הציבור, והמידע הכלול בו יימסר רק בהתאם להוראות חוק זה.
שמירת סודיות
אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.
מסירת מידע לנתרמת
רופא אחראי ורופא מטפל לא יגלו לתורמת מידע המזהה את הנתרמת ולא יגלו לנתרמת מידע המזהה את התורמת, אלא אם כן התורמת ייעדה מראש את הביציות שיישאבו מגופה לאותה נתרמת; ואולם הרופא האחראי והרופא המטפל רשאים למסור לנתרמת מידע על התורמת שאינו מידע מזהה, אם סברו כי קיימים טעמים המצדיקים לעשות כן.
סייגים למסירת מידע ממאגר המידע וממרשם היילודים
(א)
לא יראו ויתור על סודיות רפואית לגבי רשומה רפואית או מידע רפואי כהסכמה למסירת מידע ממאגר המידע וממרשם היילודים.
(ב)
על אף הוראות פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות, העברת מידע ממאגר המידע וממרשם היילודים או מסירתו ממאגר המידע וממרשם היילודים, תיעשה לפי הוראות חוק זה בלבד.
עונשין
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1)
נותן או מקבל תמורה בעבור ביציות שנשאבו מגופה של אישה או המיועדות לשאיבה כאמור, או בעבור הקצאת ביציות למטרת השתלה או למטרת מחקר או הסכמה להקצאת הביציות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 8;
(2)
מתווך בין תורמת לנתרמת לשם שאיבת ביציות לצורך השתלתן, או לשם השתלת ביציות, בניגוד להוראות סעיף 9(א);
(3)
מתווך בין אישה לבין אדם אחר לשם הקצאת ביציות למטרת מחקר, בניגוד להוראות סעיף 9(ב).
(ב)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(1)
מבצע שאיבת ביציות שלא למטרת הולדת ילד, בניגוד להוראות סעיף 3;
(2)
מוציא מישראל ביציות שנשאבו בישראל, בניגוד להוראות סעיף 5;
(3)
מבצע טיפול רפואי בתורמת מתנדבת, בלי שהתקבל אישור, בניגוד להוראות סעיף 6(א);
(4)
מבצע השתלת ביציות שלא בנתרמת או באם נושאת, בניגוד להוראת סעיף 6(ב);
(5)
מבצע שאיבת ביציות מתורמת לשם השתלתן, טיפול מעבדתי בביציות שנשאבו כאמור או השתלת ביציות, שלא במחלקה מוכרת, בניגוד להוראות סעיף 7;
(6)
מתנה מתן טיפול רפואי לאישה או את המועד למתן טיפול כאמור, בהסכמתה לשאיבת ביציות מגופה לשם השתלתן או בהסכמתה להקצאת הביציות שיישאבו מגופה למטרת השתלה או למטרת מחקר, בניגוד להוראות סעיף 10;
(7)
רופא מטפל שאינו מוסר לתורמת או למטופלת שנשאבו מגופה ביציות מידע לגבי מספר הביציות שנשאבו מגופה ואיכותן, או מוסר לה מידע חלקי או כוזב, בניגוד להוראות סעיפים 15, 16(א) או 27(א).
(ג)
העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(1)
מבצע שאיבת ביציות מתורמת מתנדבת לשם השתלתן, בלי שקיבל לכך אישור בכתב מוועדת אישורים, בניגוד להוראות סעיף 12 או אישור לפי סעיף 13;
(2)
משתיל ביציות בנתרמת או באם נושאת, בלי שקיבל לכך אישור בכתב מרופא אחראי, בניגוד להוראות סעיף 13;
(3)
מקצה ביציות שנשאבו מגופה של תורמת או מטופלת למטרת השתלה או למטרת מחקר, בלי שקיבל לכך אישור בכתב מרופא אחראי, בניגוד להוראות סעיפים 13, 15 או 29;
(4)
מבצע פעולה בניגוד להוראת מטופלת לפי סעיף 15 או להוראת תורמת לפי סעיף 16(ב).
מעמד היילוד ואי פגיעה בסמכות בית דין דתי
(א)
יילוד שנולד כתוצאה מתרומת ביצית, יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר ועניין.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בחוק זה כדי לפגוע בדיני איסור והיתר לענייני נישואין וגירושין, ומסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים.
(ג)
הזכויות והחובות הקיימות בין הורים ושאר קרוביהם ובין ילדי ההורים לא יהיו קיימות בין התורמת ושאר קרוביה ובין היילוד שנולד כתוצאה מתרומת ביציות, ולא יהיו נתונות לתורמת, ביחס ליילוד, הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם.
פיצוי
(א)
המדינה תשלם לתורמת מתנדבת פיצוי בשל פעולת שאיבת ביציות שבוצעה בה למטרת השתלה, בסכום שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
(ב)
המדינה תשלם לתורמת מטופלת פיצוי שסכומו מחצית הסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א), בשל הסכמתה להקצאת ביציות עודפות למטרת השתלה.
חזרה מהסכמה ושינויי ייעוד
(א)
תורמת או מטופלת רשאית לחזור בה מההסכמה שנתנה לפי סעיפים 15, 16 או 27, לפי העניין, בכל עת לפני ביצוע הפעולה שלה הסכימה לייעד את הביציות שנשאבו מגופה, ולעניין הסכמה לייעד ביציות להשתלה – בכל עת לפני הפריית הביציות, והיא לא תישא באחריות אזרחית או פלילית בשל חזרתה מהסכמה כאמור.
(ב)
חזרה מהסכמה לפי סעיף זה תיעשה בטופס שהורה המנהל, הכולל את בקשת התורמת לחזור בה מההסכמה שנתנה לפי הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), לפי העניין, וכן את הסכמתה לשנות את הייעוד ולבצע פעולה אחרת בביציות שנשאבו מגופה, ואת מספר הביציות שהיא מסכימה לייעד לכל אחת מהפעולות.
(ג)
חזרה בה תורמת מהסכמתה לייעד ביציות להשתלה, כאמור בסעיף זה, תשיב את סכום הפיצוי שניתן לה לפי הוראות סעיף 43.
(ד)
חזרה בה תורמת מהסכמתה ולא ביקשה לשנות את הייעדו ולבצע פעולה אחרת בביציות שנשאבו מגופה, יהיה ניתן להשמיד את הביציות בחלוף 90 ימים מיום שחזרה בה מהסכמתה; תורמת שחזרה מהסכמתה כאמור והגישה בקשה בכתב בטופס שהורה עליו המנהל להשמדת הביציות – יושמדו הביציות בחלוף 90 ימים.
תחולה על המדינה
חוק זה יחול גם על המדינה.
שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה.
אגרה
נתרמת תשלם אגרה בעד אישור רופא אחראי להשתלת ביציות בגופה לפי סעיף 13, בסכום שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; סכומי אגרה שנגבו לפי סעיף זה ישמשו, בין השאר, לצורך תשלום פיצוי לתורמת כאמור בסעיף 43.
פיקוח
(א)
המנהל ימנה רופא מומחה עובד משרד הבריאות שיפקח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
(ב)
הרופא המומחה רשאי, לשם ביצוע תפקידו כאמור בסעיף קטן (א), לדרוש ולקבל מידע ממאגר המידע, ממחלקות מוכרות, מוועדות אישורים ומוועדת החריגים; הרופא המומחה ימסור למנהל, אחת לשנה, דין וחשבון בעניינים הנוגעים לתפקידו כאמור.
ביצוע ותקנות
(א)
השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב)
הוראות וטפסים שהורה המנהל לפי חוק זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
תחילה
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

התקבל בכנסת ביום כ״ה בסיון התש״ע (7 ביוני 2010).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה ושר הבריאות
  • שמעון פרס
    נשיא המדינה
  • ראובן ריבלין
    יושב ראש הכנסת
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
סגירת 4 תיקים ללקוח בעבירות סחר בסמים ומכירת משקאות משכרים לקטינים עבודות שירות בלבד ללקוח שהואשם בביצוע 2 התפרצויות לדירה וגניבת תכשיטים רבים שחרור ממעצר חשוד בתקיפת בני מיעוטים בחצי השנה האחרונה על רקע גזעני סגירת תיק משטרתי בחוסר אשמה ללקוחה שנחשדה בתקיפת זקן

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015