חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי)

תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי)

תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ״ט–1969

ק״ת תשכ״ט, 2108; תשל״ד, 1672; תשנ״ג, 786.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 43 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969, ולאחר התייעצות עם שר העבודה, אני מתקין תקנות אלה:


1.
תחולה [תיקון: תשנ״ג]
(א)
סדר הדין בתובענה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק, יהיה לפי תקנות אלה.
(ב)
בתובענה לפי סעיף 25(1) לחוק יחולו תקנות אלה בשינויים המחוייבים.
מקום השיפוט [תיקון: תשנ״ג]
מקום השיפוט בתובענה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק הוא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך.
פתיחת ההליך [תיקון: תשנ״ג]
הליך בתובענה על פי סעיף 24(א)(2) או 25(1) לחוק (להלן – סכסוך קיבוצי) יכול שייפתח על פי בקשת צד אחד, שתוכתר במלים ”בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי“ (להלן – בקשת צד), ויכול שייפתח על פי בקשת שני הצדדים שתוכתר במלים ”בקשה משותפת לדיון בסכסוך קיבוצי“ (להלן – בקשה משותפת).
2.
מען להמצאת כתבי בי־דין [תיקון: תשל״ד, תשנ״ג]
(א)
כמען להמצאת כתבי בי־דין למעביד שהוא צד לסכסוך קיבוצי יצויין מפעלו של המעביד הנוגע לסכסוך, הנמצא באזור שיפוטו של בית הדין הדן בהליך, ובהעדר מען כאמור – מרכז מפעלו של המעביד האמור זולת אם הוא הודיע על מען אחר.
(ב)
כאשר המדינה היא המעביד, יהיה המען להמצאת כתבי בי־דין אצל פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית הדין האזורי הדן בהליך, ומקום שבית הדין המוסמך לדון בהליך הוא בית הדין הארצי – אצל פרקליט המדינה.
3.
בקשת צד
בקשת צד תהא ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת, תחולק לסעיפים מסומנים במספרים סידוריים, ותכיל בצורה תמציתית את העובדות הצריכות לענין, את עיקר טענות המבקש ואת מבוקשו.
4.
בקשה משותפת
בקשה משותפת תהא ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת, תחולק לסעיפים מסומנים במספרים סידוריים, ותכיל בצורה תמציתית את העובדות הצריכות לענין והמוסכמות בין הצדדים, את העובדות הצריכות לענין שכל צד טוען להן, את עיקר טענותיו של כל צד ואת מבוקשו.
5.
צירוף
מסמכים לכל בקשה יצורף העתק של ההסכם הקיבוצי העומד לדיון והעתק של כל מסמך אחר שבידי המבקש והוא רוצה להזדקק לו במהלך הדיון.
6.
רשימת עדים
היה המבקש עומד להשמיע עדים, יפורטו בבקשה שמות העדים, ובבקשה משותפת יצויין שם הצד שיבקש להשמיעם; היה המבקש עומד להסתמך על חוות־דעת של מומחה – יצורף לבקשה העתק חוות־הדעת.
7.
תצהיר אימות [תיקון: תשנ״ג]
(א)
בקשת צד תהא נתמכת בתצהיר מטעם המבקש לפי טופס 3 שבתוספת, והתצהיר יצורף אל הבקשה או יבוא בסופה; בקשה משותפת תהא נתמכת בתצהיר כאמור מטעמו של כל אחד הצדדים החתומים על הבקשה והתצהירים יצורפו אל הבקשה.
(ב)
עובדות שהן בתחום ידיעתו האישית של המצהיר – יצהיר עליהן המצהיר שהן נכונות; על עובדות אחרות יצהיר שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו.
8.
חתימה [תיקון: תשנ״ג]
כל בקשה תיחתם בידי המבקש או בידי מורשו.
9.
עותקים
כל בקשה, יחד עם הנספחים המחוייבים, תוגש לבית־הדין בשבעה עותקים אם היא מוגשת לבית־הדין הארצי, או בשלושה עותקים אם היא מוגשת לבית־דין אזורי; בבקשת צד ימסור המבקש עותק אחד של הבקשה, עם הנספחות, במישרין לצד המשיב, ובעותק הראשון המוגש לבית הדין יאשר בחתימת ידו כי נעשה הדבר.
חובה להגיש לבקשת צד [תיקון: תשנ״ג]
המשיב בבקשת צד יגיש לבית הדין, תוך עשרים ואחד ימים לאחר שקיבל את עותק הבקשה, את תשובתו לבקשה, והיא תוכתר במלים ”תשובה לבקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי“; שופט או רשם רשאים להאריך את המועד הנקוב בתקנה זאת.
התשובה
(א)
התשובה המחוייבת על פי תקנה 10 תחולק לסעיפים מסומנים במספרים סידוריים ותכיל בצורה תמציתית את תגובת המשיב לכל העובדות, לכל הטענות ולמבוקש, הכל כפי שעולה מן הבקשה.
(ב)
האמור בתקנות 5, 6, 7, 8 ו־9 חל, בשינויים המחוייבים, על התשובה.
קביעת מועד לדיון
(א)
משנתקבלה התשובה לבקשת צד או משעבר המועד להגשתה ולא הוגשה – ייקבע מועד מוקדם ככל האפשר לדיון בבקשה ולא מאוחר מארבעה־עשר יום מהיום האחרון להגשת התשובה.
(ב)
משנתקבלה בקשה משותפת ייקבע מועד מוקדם ככל האפשר לדיון בבקשה ולא מאוחר מארבעה־עשר יום מיום קבלת הבקשה.
(ג)
הודעה על המועד שנקבע לדיון תימסר לצדדים במברק ובמכתב רשום.
(ד)
בית הדין רשאי להאריך את המועד הנקוב בתקנות משנה (א) ו־(ב).
רציפות הדיון
הדיון בבקשה יהא רצוף זולת אם ראה בית־הדין צורד לדחות, מטעמים שלטובת הטיפול בסכסוך ושיירשמו; טענת לוח־זמנים של בית־הדין וטענת־צד או בא־כוחו שזמנו אינו פנוי – לא ישמשו נימוק לדחייה.
חקירת עדים [תיקון: תשנ״ג]
(א)
ברשות בית־הדין רשאי כל צד להליך לחקור את מי שהצהיר מטעם הצד השני ולהשמיע עדים מתוך אלה ששמותיהם מפורטים בבקשה ובתשובה, הכל אם בית־הדין סבור כי הדבר חיוני לשם החלטה בבקשה.
(ב)
הוגשו תצהירים, יהיה על המצהירים להתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא אם כן הודיע בעל הדין שכנגד, בכתב, לבית הדין ולצד שמסר אותו תצהיר, שהוא מוותר על חקירתו של המצהיר.
(ג)
לא התייצב המצהיר לחקירה, לא ישמש תצהירו ראיה אלא ברשות מיוחדת של בית הדין.
התייצבות ברשות [תיקון: תשנ״ג]
(א)
התעוררה בסכסוך קיבוצי או בהליך לפי סעיף 24(א)(1ב) לחוק שצורף על פי תקנה 16, שאלת קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו, הפרתו או אכיפתו של הסכם קיבוצי או של הסדר קיבוצי אחר, וארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה אינו צד להליך, רשאי בית הדין להביא את הדבר לידיעת אותו ארגון כדי לאפשר לו להתייצב לפני בית הדין ולטעון לענין נושא הדיון; הוא הדין, בשינויים המחוייבים, בארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה.
(ב)
ברשות מיוחדת של בית־הדין רשאי להתייצב לפני בית־הדין ולטעון בא־כוח של קבוצת עובדים או של מעביד, הנוגעים בדבר במישרין והטוענים שעמדתם לענין העומד לדיון בבית־הדין שונה מעמדת הצד להסכם הקיבוצי.
(ג)
רשות בית־הדין לפי תקנת־משנה (ב) תינתן רק אם, לדעתו, רצוי לעשות כן למען יישוב יעיל של הסכסוך ולא יתפרש הדבר כהענקת מעמד והכרה לענין הסכסוך או לכל ענין אחר.
צירוף הליכים [תיקון: תשנ״ג]
(א)
על פי בקשת־צד וברשות בית־הדין מותר שלהליך לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (1ב) לחוק או סעיף 25(1) לחוק יצורף, בשלב הדיונים שיורה עליו בית־הדין, הליך לפי סעיף 24(א)(1) לחוק.
(ב)
בצירוף הליכים לפי תקנת־משנה (א), מותר שיצורף כצד מעביד פלוני או עובד פלוני ומותר שיצורפו כלל המעבידים או כלל העובדים שעליהם חל ההסכם הקיבוצי העומד לדיון ושבהם נוגע הסכסוך, והכל כמפורש בצו בית־הדין, מבלי לנקוב בשם כל אחד ואחד מהם.
מסירה מיוחדת [תיקון: תשנ״ג]
(א)
צורף כצד להליכים מכוח תקנה 16 כלל המעבידים כאמור באותה תקנה, יימסר כל כתב בי־דין על ידי פרסום הודעה בשני עתונים יומיים והעמדת הכתב במזכירות בית־הדין לרשות כל אחד מהם, לשם עיון והעתקה.
(ב)
צורף כצד להליכים מכוח תקנה 16 כלל העובדים כאמור באותה תקנה, והם עובדים במקום־עבודה אחד, יימסר כל כתב בי־דין על ידי הצגתו במקום־העבודה; אם אין הם עובדים במקום־עבודה אחד – יימסר כל כתב בי־דין על ידי פרסום הודעה בשני עתונים יומיים והעמדת הכתב במזכירות בית־הדין לרשות כל אחד מהם, לשם עיון והעתקה.
(ג)
לענין תקנות משנה (א) ו־(ב) רשאי בית הדין להורות על דרך נוספת להבאת ההליך לידיעת כל המעורבים בסכסוך.
(ד)
נמסר כתב בי־דין בהתאם לתקנה זאת, יראוהו לכל דבר כאילו נמסר לידי כל אחד ואחד שאליו הוא מכוון.
הליכי ביניים וסעדים זמניים [תיקון: תשנ״ג]
בדיון בהליכי ביניים ובבקשות לסעדים זמניים בהליך לפי תקנות אלה יחולו תקנות 46 ו־129(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1992, ככל שהדבר מתיישב עם תקנות אלה ועם מהות הסכסוך הקיבוצי.
בקשה לסעד זמני – כבקשה בסכסוך [תיקון: תשנ״ג]
הוגשה בקשה לסעד זמני רשאי בית הדין לדון בה כאילו היתה בקשה בסכסוך הקיבוצי, אם הסכימו לכך הצדדים להליך.
מועדי ערעור [תיקון: תשנ״ג]
(א)
המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי שניתן בסכסוך קיבוצי הוא 14 ימים מיום השימוע או מיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם הוא ניתן בהעדר הצדדים, לפי המאוחר.
(ב)
המועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטה אחרת של בית דין אזורי בסכסוך קיבוצי הוא 7 ימים מיום השימוע או מיום שבו הומצאה ההחלטה למערער, אם היא ניתנה בהעדר הצדדים, לפי המאוחר.
(ג)
ניתנה רשות לערער יהא המועד להגשת הערעור על החלטת בית הדין האזורי 7 ימים מיום השימוע או מיום שבו הומצאה ההחלטה למערער אם ניתנה הרשות שלא בפני המבקש, לפי המאוחר; לא הוגש כתב ערעור תוך ימים יראו את בקשת הערעור ככתב הערעור.
השם [תיקון: תשנ״ג]
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות בית־הדין לעבודה (סדר־הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ״ט–1969“.
טופס 1 (תקנה 1): בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי
טופס 2 (תקנה 4): בקשה משותפת לדיון בסכסוך קיבוצי
טופס 3 (תקנה 7): תצהיר

י׳ באלול תשכ״ט (24 באוגוסט 1969).
  • יעקב ש. שפירא
    שר המשפטים
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק פלילי ללקוח שנחשד בעבירות מחשב וקבלת דבר במרמה ביטול הרשעה פלילית בעבירות גידול סמים אי הרשעה ללקוח בעבירת קבלת דבר במרמה הגם שלא הצביע על פגיעה קונקרטית בעיסוקו סגירת תיק ללקוח שנחשד באספקת סם לאדם אחר

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015