חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | תקנות ההוצאה לפועל

תקנות ההוצאה לפועל

תקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979

ק״ת תש״ם, 386, 1078; תשמ״ב, 378; תשמ״ד, 563, 1676; תשמ״ו, 90, 534; תשמ״ט, 994; תשנ״א, 341, 504, 734; תשנ״ב, 320, 1206; תשנ״ג, 1049, 1096; תשנ״ה, 530, 1662, 1951; תשנ״ו, 48, 50; תשנ״ז, 140; תשנ״ח, 82; תשנ״ט, 266, 1068; תש״ס, 106; תשס״ב, 70, 148, 779; תשס״ג, 574; תשס״ד, 835; תשס״ה, 248; תשס״ט, 978, 1156; תש״ע, 316, 602, 896, 914; תשע״א, 696, 946, 970; תשע״ג, 796, 1228, 1392, 1538, 1618; תשע״ד, 607, 1718; תשע״ה, 210, 944, 1030, 1282, 1335, 1335, 1868, 1890; תשע״ו, 144, 1156.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, ולפי סעיף 46 לחוק בתי המשפט, התשי״ז–1957, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים
1.
הגדרות [תיקון: תשמ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ד, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ה־3]
בתקנות אלו –
”אישור בדבר פרטי החייב“ – כל אחד מאלה:
(1)
לגבי חייב יחיד הרשום במרשם האוכלוסין (להלן – המרשם) – אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים ממשרד הפנים, או מגוף אחר אשר יחליט עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, בדבר שם החייב, מענו, שם אביו ומספר הזהות שלו, כרשום במרשם;
(2)
לגבי חייב שאינו יחיד – אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים, בדבר שם החייב, מענו והמספר המזהה שלו כמפורט בתוספת השניה;
”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל שכתובתו www.eca.gov.il.
”בקשת ביצוע“ – בקשה לביצוע פסק דין או חוב שניתן על פי כל דין לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק דין בעניין אזרחי, שטר, תביעה על סכום קצוב, משכון או משכנתה כמשמעותם בחוק, החלטת ועדת אישורים לפי סעיף 5ז לחוק וכן החלטה או צו של רשם הניתנים לביצוע כפסק דין בהוצאה לפועל;
”זוכה“ – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
”כתב בי־דין“ – כל מסמך שיש למסרו או להמציאו על פי החוק או תקנות אלו, לרבות אזהרה, צו או הודעה;
”לשכה“ או ”לשכה ממוכנת“ – לשכת הוצאה לפועל שמותקנת בה מערכת מיכון והיא מופעלת באמצעות אותה מערכת;
”לשכה מקורית“ – הלשכה שבה נפתח תיק לפי תקנה 17;
”מנהל מערכת ההוצאה לפועל“ – מי ששר המשפטים מינה לאחראי על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המנהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי סעיף 4(ב) לחוק;
”מערכת מיכון“ – מערכת המופעלת על ידי אמצעים אלקטרוניים וכל אמצעי אחר, בין אלקטרוני ובין ידני;
”עובד מסלול מזונות“ – (למשך תוקפו של פרק א׳2 לחוק): עובד במסלול המזונות, כהגדרתו בחוק;
”פעולה מבצעית“ – עיקול מיטלטלין המצריך כניסה לחצרים, מכירת מיטלטלין, פינוי מקרקעין, מסירת הודעת פינוי, מכירת מקרקעין, חיפוש, מסירת נכס, מסירת קטין או עשיית כל דבר אחר בקשר לקטין וכל פעולה אחרת אשר רשם ההוצאה לפועל יראה אותה כפעולה מבצעית;
”שאילתה“ – בקשת מידע במערכת המיכון;
”תיק אלקטרוני“ – תיק המתנהל בלשכה ממוכנת;
2.
פירושים [תיקון: תשס״ט]
(א)
שאר המונחים שבתקנות אלה, משמעותם כמשמעות הנודעת להם בחוק, אם אין כוונה אחרת משתמעת.
(ב)
החלטות, צווים ומסמכים שסעיפים 81, 81א, או 81א1 לחוק חלים עליהם, דינם לעניין תקנות אלה כדין פסק דין.
3.
מנהל מערכת ההוצאה לפועל [תיקון: תשס״ט]
מנהל מערכת ההוצאה לפועל אחראי בפני שר המשפטים על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצוע סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי סעיף 4(ב) לחוק, ונתונות לו מכוח הסעיף האמור כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל.
אצילת סמכויות [תיקון: תשס״ט]
מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן לעובד מערכת ההוצאה לפועל.
4.
[תיקון: תשס״ט]
(בוטלה).
5.
רישומים [תיקון: תשמ״ט, תשס״ט]
בלשכה ממוכנת יירשמו כל אלה:
(1)
בקשות לביצוע המוגשות ללשכה לפי סדר הגשתן על פרטיהן ופרטי החייבים המפורטים בהן;
(2)
כל הפעולות המבצעיות שעשה מנהל לשכת ההוצאה לפועל או שהטיל על אחר לעשותן או שביצוען הועבר ללשכה אחרת;
(3)
כל הבקשות המופנות לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות החוק ותקנות אלה;
(4)
כל רישום אחר שיורה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל.
6.
העברת מידע בדבר פרטי חייב [תיקון: תשס״ט־2, תשע״ג]
(א)
לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, ימסור משרד הפנים את הפרטים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק, כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין;
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) –
(1)
לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר שמות ההורים, כאמור בפרט 3 בתוספת הראשונה לחוק, ותעשה בו שימוש, רק אם החייב הוא קטין;
(2)
לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר שם האב, כאמור בפרט 3 בתוספת הראשונה לחוק, ותעשה בו שימוש, רק אם לא ניתן לאתר את החייב על פי כתובתו; לעניין זה, ”תעשה בו שימוש“ – לרבות העברת המידע בדבר שם האב לזוכה אם אין בידיו כתובת מדויקת לצורך איתור בית המגורים של החייב;
(3)
לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר תאריך הלידה לשם בירור אם החייב קטין; מצאה הלשכה כי החייב אינו קטין, תמחק את המידע שנמסר בדבר תאריך הלידה.
(ג)
העברת המידע לפי תקנה זו תתבצע באמצעות תקשורת בין מחשבים; על מסירת מידע לפי תקנה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
7.
[תיקון: תשס״ט]
(בוטלה).
8.
[תיקון: תשס״ט]
(בוטלה).
9.
השימוש בטופס [תיקון: תשס״ט]
מסמך שיש לערכו לפי טופס מהטפסים שבתוספת הראשונה, יהא ערוך בשינויים המחוייבים לפי הנסיבות ואין חובה שיהא העתק מילולי ממנו.
בקשת ביצוע [תיקון: תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ג]
(א)
בקשות לביצוע יהיו ערוכות לפי טפסים 1 עד 1ה שבתוספת הראשונה, לפי העניין, ויוגשו בידי הזוכה ללשכה.
(ב)
בקשה לביצוע פסק דין, לא תוגש אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו שלושים ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב, ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין שלושים הימים במועד המצאת פסק הדין.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף המועד.
(ד)
היה החייב יחיד שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין, לא תתקבל בקשה לביצוע נגדו אם שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר הזהות שלו כפי שצוינו בבקשת הביצוע אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
(ה)
שוכנע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי אי־ההתאמה כאמור בתקנת משנה (ד) בפרטי החייב כפי שצוינו בבקשת הביצוע, מקורה בטעות טכנית כגון טעות סופר, סיכול אותיות, אותיות חסרות, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה, הוספה או החסרה של סימנים, יאפשר לזוכה לתקן את בקשת הביצוע לפי פרטי החייב המופיעים במרשם האוכלוסין.
חייב שנפטר [תיקון: תשע״ג]
(א)
בקשת ביצוע נגד חייב שנפטר תוגש בהתאם להוראות אלה:
(1)
מונה מנהל עיזבון – יציין הזוכה בבקשת הביצוע את שם מנהל העיזבון; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו בדבר מינוי מנהל העיזבון;
(2)
לא מונה מנהל עיזבון, וניתן צו ירושה או צו קיום צוואה – יציין הזוכה בבקשת הביצוע את היורשים לפי צו ירושה או הזוכים על פי צוואה, לפי העניין; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו הירושה או צו קיום צוואה ובו יפורטו שמות היורשים או הזוכים על פי הצוואה, לפי העניין;
(3)
לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה יחולו הוראות אלה:
(א)
הזוכה יציין בתצהיר כי לאחר בדיקה שערך נמצא כי לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ויפרט בתצהיר, ככל הידוע לו, מיהם הזכאים לרשת את החייב שנפטר, ויציין אותם בבקשת הביצוע;
(ב)
עד להמצאת צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה, יהיה ניתן לבצע הליכים ברישום בלבד, לרבות לפני המצאת אזהרה לפי החוק;
(ג)
מונה מנהל עיזבון, ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לאחר שבוצעו הליכים כאמור בפסקת משנה (ב), ימציא הזוכה העתק צו לפי העניין, ובהתאם לכך תומצא אזהרה והודעה על ההליכים שננקטו למנהל העיזבון, ליורשים או לזוכים לפי צוואה, לפי העניין – למי מהם שטרם הומצאה לו אזהרה בתיק.
(ב)
היתה בקשת הביצוע, בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק, תומצא גם ההתראה לפי הסעיף האמור, לגורמים שצוינו בבקשת הביצוע לפי תקנת משנה (א).
(ג)
נפטר החייב לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל כנגדו, או נודע לרשם ההוצאה לפועל במהלך ניהול התיק כי החייב נפטר, יורה רשם ההוצאה לפועל כי יצוינו בתיק ההוצאה לפועל מנהל העיזבון, היורשים או הזוכים על פי צוואה או הזכאים לרשת הידועים לזוכה, לפי העניין, ויורה על דרכי המצאת החלטותיו ועל המשך ניהול ההליך בהתאם לתקנה זו.
נספחים לבקשת ביצוע ותחליפיהם [תיקון: תשמ״ט, תשנ״ה, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ג]
(א)
לא תקובל לרישום בקשת ביצוע אלא אם כן יפורטו בה ויצורפו לה המסמכים המפורטים להלן, לפי העניין:
(1)
העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, ואם ניתנו שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציאם לחייב, יוגשו בצירוף אישור המצאה לחייב;
(2)
מקום שהזוכה מיוצג על ידי עורך דין – יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; היה זוכה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי, יצא ידי חובתו לפי פסקה זו גם אם ציין בבקשת הביצוע את מקום הפקדת יפוי הכוח הכללי;
(3)
פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו־2 או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה:
(א)
פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו־2 אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי תקנה 10(ה);
(ב)
החייב אינו יחיד.
הוראה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם.
(4)
פרטי חשבון בנק, שימסור הזוכה או בא כוחו אם הוא מיוצג, שאליו ניתן להעביר כספים.
(א1)
לא תקובל לרישום בקשה לביצוע של חוב חלוט לפי הוראות חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995 (להלן – חוק כביש אגרה), אלא אם כן יצורפו לה –
(1)
העתק מההודעה על החיוב שנשלחה לחייב או מהחלטתה של ועדת הערר שלפי סעיף 12ב לחוק כביש אגרה;
(2)
תיאור הדרך שבה הומצאה הודעת החיוב לחייב, ומסמכים המעידים על כך;
(3)
ייפוי כוח – לפי הוראות תקנת משנה (א)(2);
(4)
אישור בדבר פרטי החייב, אלא אם כן אישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל לקבלה לרישום לאחר שמצא כי פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו־2 תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין או אם תוקנו פרטי החייב לפי תקנה 10(ה), או ראה כי הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(א1), רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות כי לבקשות ביצוע המוגשות ללשכה ממוכנת, או לסוגים מהן, לא יצורף העתק מפסק הדין או מהפסיקתה וכי נוסח הפסיקתה יכלל בבקשה עצמה, ואם הן בקשות לביצוע של חוב חלוט לפי הוראות כביש אגרה, רשאי הוא להורות, כי במקום המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א1)(1) ו־(2), ייכלל נוסחם או תיאורם, לפי הענין, בבקשה עצמה.
(ג)
הופקד יפוי הכוח בלשכה, יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור.
(ד)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטור מצירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א)(3) ו־(א1)(4), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ה)
הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי הקבלה לרישום כאמור בתקנות משנה (א)(3) ו־(א1)(4), רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל.
אזהרה לחייב והמצאתה [תיקון: תשנ״ה, תשס״ט, תש״ע־2, תשע״א־3, תשע״ה]
(א)
אזהרה תהא ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת הראשונה, ותומצא לחייב בדרך שנקבעה בסעיף 7 לחוק; הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק, תהא האזהרה ערוכה לפי טופס 2א שבתוספת הראשונה.
(ב)
ראה מנהל לשכת הוצאה לפועל שלא ניתן לכלול בטופס האזהרה נוסח של פסק דין, פסיקתה, הוראת תשלום, צו, שטר, משכון או שטר משכנתה (בתקנה זו – הפסק), יעביר את טופס האזהרה שהפיק לזוכה, אשר יצרף לטופס העתק מאושר של הפסק ויחזירו ללשכה לשם ביצוע ההמצאה.
(ג)
היה הזוכה מיוצג על ידי עורך דין, יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את האזהרה לעורך הדין המייצג, אם ביקש זאת, כדי להמציאה לחייב בדרך שנקבעה בסעיף 7 בחוק בצירוף העתק מאושר של הפסק.
(ד)
אישור בדבר מסירת האזהרה או אזהרה שהוחזרה בידי הדואר מטעם כלשהו, יועבר –
(1)
לזוכה או לעורך דינו ויישמרו בידו לשם הצגתם לפי דרישה;
(2)
ללשכה באמצעות תקשורת בין מחשבים.
(ה)
הומצאה אזהרה לחייב בתיק מזונות, וביקש הזוכה הגדלת קרן החוב בתיק, לא יגדיל רשם ההוצאה לפועל את קרן החוב אלא לאחר שנשלחה הבקשה לתגובת החייב, וחלפו 14 ימים מיום השליחה בלי שהתקבלה תגובת החייב; התקבלה תגובת החייב בתוך 14 הימים האמורים – יועברו הבקשה והתגובה להחלטת הרשם; החליט רשם ההוצאה לפועל כי יש להגדיל את קרן החוב בתיק, לא תישלח אזהרה נוספת לחייב, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ו)
הומצאה אזהרה לחייב וביקש הזוכה הגדלת קרן החוב בתיק, שאינה נובעת מהוצאות שהוצאו לגביית החוב, תשולם אגרה ותישלח אזהרה ביחס להגדלת קרן החוב בתיק; תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות ותיקי משכון או משכנתה.
(ז)
נסגר תיק וביקש הזוכה את פתיחתו מחדש, ישלח הזוכה לחייב העתק מן הבקשה בהמצאה מלאה ויצרף את אישור המסירה לבקשה עם הגשתה ללשכה.
חקירת יכולת [תיקון: תשנ״ט־2, תשס״ה, תשס״ט]
(א)
הוזמן חייב להתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 67(א1) לחוק, יתייצב בלשכה הנוחה לו לפי בחירתו, בשעות קבלת קהל.
(א1)
חייב יתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 66ג(ב) בחוק, בלשכה שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו.
(ב)
התייצב חייב לחקירת יכולת כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), ישיב בו במקום, בהצהרה, על שאלון בדבר יכולתו לפי טופס 21 שבתוספת הראשונה, יחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א)(2) לחוק, ייחקר בו במקום בידי רשם ההוצאה לפועל ויקבל אישור על התייצבותו (להלן – אישור התייצבות). רשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים, אלא אם כן סבר שיש מקום להחלטה אחרת.
(ג)
לא יראו בחייב שהתייצב ומילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב) חייב המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיף 67(ד) לחוק, אף אם לא נחקר ביום התייצבותו חקירת יכולת בידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולפיכך יקבל החייב, בו במקום, אישור התייצבות; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב, על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת, לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור בסעיף 67(ב1).
(ד)
התייצב חייב ולא נחקר חקירת יכולת על ידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולא מילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב), ימסרו לו, בו במקום, אישור התייצבות והזמנה לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בשעות קבלת קהל, בתוך 14 ימים מיום התייצבותו; בהזמנה יוזהר החייב כי אם לא יתייצב כנדרש יהיה צפוי למאסר.
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יידרש חייב להתייצב לחקירת יכולת על פי סעיף 67(א1) לחוק, במקרים אלה:
(1)
הוא תאגיד;
(2)
הוא הוכרז חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק;
(3)
הוא הגיש, בתוך 21 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו, בקשה בטענת ”פרעתי“, כל עוד בקשתו לא נדחתה;
(4)
הוא הגיש במועד בקשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, כל עוד בקשתו לא נדחתה;
(5)
כאשר בקשת הביצוע היא לפסק דין למזונות, למימוש משכנתה, למימוש משכון או לפסק דין שאין בו חיוב כספי.
בקשת חייב לצו תשלומים [תיקון: תשנ״ט־2, תשס״ט]
(א)
הגיש חייב בתוך 21 ימים מעת שהומצאה לו האזהרה, בקשה לצו תשלומים שמתקיימות בה כל הוראות סעיף 7א לחוק (להלן – בקשה לצו תשלומים), יראו אותו כמי שהתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 67(א1) לחוק; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא או שהומצאו לידיו לפי סעיף 7ב(א) בחוק, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור בסעיף 67(ב1).
(ב)
הגיש החייב בקשה לצו תשלומים והחליט רשם ההוצאה לפועל לדחותה או לא לדון בה, יוזמן החייב להתייצב לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בתוך 14 ימים מיום המצאת ההזמנה, בשעות קבלת הקהל; ההזמנה תישלח לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, והיא תכלול אזהרה, שאם לא יתייצב החייב לחקירת יכולת במועד, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא יהיה צפוי למאסר אם התקיימו התנאים הנדרשים לכך בחוק.
[תיקון: תשמ״ט, תשס״ט]
(בוטלה).
ביצוע הליך לפני המצאת אזהרה [תיקון: תש״ע, תשע״ד]
(א)
ביקש הזוכה שהליך יינקט לפני מתן האזהרה לחייב, או לפני שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, ינמק בקשתו ויצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה.
(ב)
לעניין הליך במסלול מקוצר לפי פרק א׳1 לחוק, תוגש הבקשה לפי בקשת הזוכה באמצעות עובד הלשכה שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לעניין זה.
(ג)
(למשך תוקפו של פרק א׳2 לחוק): לעניין הליך במסלול מזונות לפי פרק א׳2 לחוק, תוגש הבקשה לפי בקשת הזוכה באמצעות עובד מסלול המזונות או ביוזמת עובד מסלול המזונות אם קיבל מידע שעלה ממנו חשש ממשי שהחייב עומד להבריח נכסים או לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פרעונו, או אם מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות לעשות כן; לבקשה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה.
שאלון וכתב ויתור על סודיות [תיקון: תשנ״ה, תשס״ט]
שאלון וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א לחוק ייערך לפי טופס 21 שבתוספת הראשונה.
תשלום חודשי מזערי [תיקון: תשנ״ה, תשס״ט]
תשלומי חייב על חשבון החוב הפסוק, המתבצעים עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו למתן צו תשלומים כאמור בסעיף 7א(ד) לחוק, לא יפחתו מסכום של 150 שקלים חדשים כל אחד.
בקשת זוכה להגדלת תשלומי חייב [תיקון: תשנ״ה, תשס״ט]
בקשת זוכה לראש הוצאה לפועל לפי סעיף 69א לחוק, לקבוע לחייב תשלומים גבוהים מאלה שקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים, תפרט את הנימוקים המיוחדים המצדיקים בקשה זו.
הגשת בקשות ללשכה [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ד־2, תשנ״ה, תשס״ט, תש״ע־4, תשע״ג־2, תשע״ו]
(א)
כל בקשה, זולת אם נעשתה תוך שמיעת המבקש בפני רשם ההוצאה לפועל, תהיה בכתב, חתומה בידי המבקש או בא כוחו, ותוגש או תישלח בדואר או בתקשורת בין מחשבים אל הלשכה שבה מתנהל התיק זולת בקשה דחופה שיש להגישה באופן ידני; בקשה כאמור שנשלחה בדואר לא תיחשב כבקשה שנתקבלה, אלא אם נתקבלה למעשה.
(א1)
בקשת זוכה לסגירת תיק או להקטנת חוב או לביטול הליכים יוגשו לפקיד בלשכה שבה מתנהל התיק או יישלחו באמצעות תקשורת בין מחשבים בלבד; בתיק מזונות ניתן להגיש בקשות להקטנת חוב גם באמצעות הדואר או הפקסימילה.
(א1א)
על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(א1) יהיה ניתן להגיש בבית משפט שלום, שאין לידו לשכת הוצאה לפועל, בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.
(א2)
בקשות אשר יוגשו ללשכה יהיו לפי טפסים 4 עד 4ו שבתוספת הראשונה, לפי העניין, ויצוין בהן קוד הסעד המבוקש כמפורט בכל טופס, לפי העניין, וכן תירשם תמצית הבקשה במקום המיועד לכך בטופס; האמור בתקנת משנה זו לא יחול על בקשות שמוגשות בתקשורת בין מחשבים.
(א3)
בקשה תהיה מודפסת או כתובה במכונת כתיבה, על גבי גיליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 21 × 29.7 ס״מ (A4), על צד אחד בלבד של הגיליון, ויש להותיר שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות; על אף האמור בתקנת משנה זו, אין לעורר התנגדות טכנית על בסיס פגם שבצורה.
(א4)
על המגיש בקשה באמצעות תקשורת בין מחשבים לוודא כי פרטי הצדדים שצוינו וכן פרטי הבקשה הוקלדו במלואם ובצורה מדויקת ומלאה.
(ב)
הבקשה תפרט את מספר תיק ההוצאה לפועל, את שמותיהם, מספרי זהותם ומעניהם של הזוכה ושל החייב, את הענין המבוקש ולגבי איזה מן החייבים הוא מבוקש.
(ג)
בבקשת חייב יפורטו נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), כתובת למשלוח דברי דואר, מענו המדויק האחרון, מספר המיקוד ואם טרם נקבע מספר מיקוד יצוין הדבר במפורש, וככל הניתן גם מספר טלפון לרבות מספר טלפון נייד; בקשה שאין מתקיימות בה הוראות תקנת משנה זו, לא תקובל בידי הלשכה.
(ד)
לבקשת חייב יצורף העתק צילומי של תעודת הזהות שלו, ובאין לו תעודת זהות העתק צילומי של תעודה מזהה אחרת, זולת אם צירף כבר העתק צילומי כאמור לבקשה קודמת שהגיש באותו תיק הוצאה לפועל.
(ה)
בקשה שלפי תקנות אלה יש להגיש בצירוף תצהיר או בצירוף ערובה, ולא צורפו לה תצהיר או ערובה, לפי העניין, לא תקובל לרישום.
המצאה לזוכה [תיקון: תשנ״א־2, תשס״ט]
(א)
הגישו החייב או צד שלישי בקשה ללשכה, יצרפו אליה, בנוסף למספר העותקים הנדרש, עותק לשם המצאה לזוכה; היו החייב או הצד השלישי מיוצגים על ידי עורך דין, ימציאו עותק הבקשה לזוכה בתוך שלושה ימים; רשם ההוצאה לפועל יקבע את המועד שבו ימסור הזוכה את תגובתו לבקשה, זולת אם החליט לדחותה; לא הגיב הזוכה במועד שנקבע לו, יחליט רשם ההוצאה לפועל בלא תגובת הזוכה.
(ב)
ראה רשם ההוצאה לפועל כי השהיית הדיון עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט בבקשה אף לפני קבלת תגובת הזוכה; העתק מההחלטה יישלח לזוכה; הזוכה או אדם אחר הרואה עצמו נפגע על ידי ההחלטה, רשאי לבקש את ביטולה או את שינויה תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצא לו העתק מההחלטה.
כתב בי־דין אלקטרוני [תיקון: תשע״ו]
(א)
כתב בי־דין המשוגר באמצעי אלקטרוני (להלן – כתב בי־דין אלקטרוני), שנדרשת לגביו חתימה, וכן תצהיר המשוגר באמצעי אלקטרוני (להלן – תצהיר אלקטרוני) ייחתמו, כל אחד, על צרופותיו, בחתימה אלקטרונית; אין באמור בתקנה זו לפטור מחובת האזהרה והזיהוי לפי כל דין.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להגיש באמצעי אלקטרוני ללשכת ההוצאה לפועל תצהיר שנחתם בחתימת יד של המצהיר או של מקבל התצהיר ובלבד שבעת הגשתו ייחתם אלקטרונית בידי מקבל התצהיר.
(ג)
כתב בי־דין אלקטרוני שלא מתקיימות בו הוראות תקנות אלה או הוראות מנהל מערכת ההוצאה לפועל לפי פרק זה, או שמסיבה אחרת התקבל בלתי שלם או פגום, לא יתקבל לרישום במזכירות ההוצאה לפועל, והודעה על כך תישלח למגישו בתוך עשרה ימים.
(ד)
הרואה את עצמו נפגע מאי־קבלתו לרישום של כתב בי־דין אלקטרוני או תצהיר אלקטרוני, רשאי, בתוך עשרה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי־קבלה לרישום כאמור בתקנת משנה (ג), לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של רשם; לא הגיש בקשה כאמור, יראוהו כמי שאינו מתנגד לאי־קבלה לרישום של כתב בי־הדין האלקטרוני.
המצאת בקשות בתקשורת בין מחשבים [תיקון: תשע״ו]
בקשה שהוגשה לאחר השעה 17:00 בימים א׳ עד ה׳ בשבוע או ביום ו׳ או ביום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק אחר, יראו אותה כאילו נשלחה ביום חול שלאחריו.
תמצית בקשה ותגובה [תיקון: תשנ״ה]
לבקשה או לתגובה המוגשות ללשכת ההוצאה לפועל, יצרף המגיש תמצית שלה שלא תעלה על 4 שורות כדי שהתמצית תוקלד למערכת המיכון.
שאילתה [תיקון: תשס״ט]
החייב או הזוכה רשאים להגיש שאילתה, מבין השאילתות הקבועות אחרי טופס 20 שבתוספת הראשונה, בדרך שיורה מנהל מערכת ההוצאה לפועל.
תיק אלקטרוני [תיקון: תשס״ט]
(א)
קשת ביצוע ומצורפיה ייסרקו ויתויקו בתיק אלקטרוני שיינתן לו המספר הסידורי של הבקשה (בתקנה זו – תיק אלקטרוני).
(ב)
כל בקשה, הליך או מסמך הנוגעים לתיק האלקטרוני ייסרקו, יתויקו בתיק ויקבלו מספר סידורי.
(ג)
כל החלטה שניתנה בתיק הבקשה, תוקלד לתיק האלקטרוני.
(ד)
התיק האלקטרוני יכלול דף חשבון שבו יירשמו כל הסכומים הנזקפים לזכותו או לחובתו של החייב על חשבון החוב הפסוק, בציון האסמכתה לכך.
עדכון תיק [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ה, תשס״ט]
(א)
זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב, שלא באמצעותה; דיווח כאמור יימסר ללשכה תוך שבעה ימים מקבלת התקבול.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מן הזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על תקבולים שקיבל מן החייב לשם רישום בדף החשבון הכלול בתיק, וכן רשאי הוא, על פי בקשת החייב, להורות על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש, ולפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.
העברת ביצוע פסק דין ללשכה אחרת [תיקון: תשס״ט]
(א)
לא יחליט רשם ההוצאה לפועל על העברת ביצוע פסק דין ללשכה אחרת אלא לאחר שנתן לזוכה הזדמנות להשמיע דברו.
(ב)
החליט רשם ההוצאה לפועל להעביר ביצועו של פסק הדין אל לשכה אחרת, יועבר התיק בשלמותו ללשכה האחרת, בצירוף החלטת ההעברה, ומשנעשה כן, יראו את הלשכה שאליה הועבר התיק כאילו הוגשה בקשת הביצוע בפניה, אולם הליכים שננקטו בלשכה המעבירה יעמדו בעינם; הודעה על העברת התיק לפי תקנה זו תומצא לזוכה ולחייב.
(ג)
החליט רשם ההוצאה לפועל – בלשכה בה מופעלת מערכת מיכון, כאמור בתקנה 5(ג) – להעביר ביצועו של פסק־דין ללשכת אחרת, יועברו ללשכה האחרת כל אותם בקשות ומסמכים, הנוגעים לאותו פסק דין, בצירוף החלטת ההעברה; משנעשה כן, יחולו על פסק הדין הוראותיה של תקנת משנה (ב).
העברת ביצוע הליך ללשכה אחרת [תיקון: תשס״ט]
(א)
חליט רשם ההוצאה לפועל להעביר ביצועו של הליך ללשכה אחרת, תישלח הודעה על כך ללשכה האחרת לשם ביצוע ההליך, וכן לזוכה.
(ב)
דו״ח על ביצוע ההליך, בצירוף המסמכים הנוגעים בדבר, יישלח אל הלשכה המעבירה וכן לזוכה בתכוף לאחר הביצוע.
(ג)
הליך שבוצע כאמור, רואים אותו כאילו ביצעה אותו הלשכה המעבירה לכל דבר, לרבות לענין ערר וערעור.
פסק דין הטעון הבהרה [תיקון: תשס״ט]
פנה רשם ההוצאה לפועל לבית המשפט לשם קבלת הבהרה, יציין את חלק פסק הדין הטעון הבהרה, ובית המשפט לפני שישיב, יתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו; תשובת בית המשפט תהווה חלק מפסק הדין בכל הנוגע לביצועו; העברת פסק הדין להבהרה לא תעכב את ביצועו ככל שהוא ניתן לביצוע כולו או חלקו, בלא הבהרה.
בקשה להשהיית הליך
בקשת החייב להשהות הליך או להימנע מנקיטתו, תהא בכתב ובצירוף תצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה ואת סוג הערובה המוצעת.
בקשת מעצר ועיכוב יציאה [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ד, תשס״ט]
(א)
בקשת מעצר למניעת הפרעה בביצוע ובקשת עיכוב יציאה מן הארץ, יהיו בכתב בצירוף תצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה ובצירוף אישור בדבר פרטי החייב שאת יציאתו מהארץ מבקשים לעכב, אלא אם כן הוגש אישור כאמור בתיק קודם לכן והזוכה ציין זאת בבקשתו או שהזוכה היה פטור מצירוף האישור על פי תקנות אלה.
בבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ יפרש המבקש את שמו ושם משפחתו של החייב גם באותיות לטיניות.
(ב)
ניתן צו לעיכוב יציאה, תומצא מיד הודעה על כך לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה.
(ג)
צו עיכוב יציאה מן הארץ יכול שיכלול הוראה כי הצו יהא בטל אם ישולם הסכום הנקוב בו, בלשכה או במשטרת בקורת הגבולות, או אם תינתן בלשכה ערובה כמפורט בצו.
(ד)
לא יהיה תוקף לצו עיכוב יציאה מן הארץ בתום שנה מיום נתינתו, יהיו אשר יהיו הזמן או התנאים שנקבעו בצו ביחס לתחולתו, מלבד אם ניתן לזמן פחות משנה; האמור בתקנת משנה זו לא יחול על צו שניתן לענין תשלום מזונות; על הגבלה שהטיל הרשם על החייב לפי סעיף 66 לחוק, על צו שניתן על חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ד לחוק או על צו שניתן לחייב באיחוד תיקים לפי סעיף 74ד לחוק.
(ד1)
ביטל רשם ההוצאה לפועל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תעביר לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך למשטרת ביקורת הגבולות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
(ה)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך צו עיכוב יציאה מן הארץ על־ידי מתן צו חדש.
בקשה להטלת הגבלה [תיקון: תשס״ט־2, תשע״ג]
בקשה להטלת הגבלה לפי פרק ו׳1 לחוק תהא בכתב ויפורטו בה ההגבלות שאותן מבקש הזוכה להטיל על החייב, וכן יצוינו בה פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו־2; אם פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו־2 אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי תקנה 10(ה) או אם החייב אינו יחיד, יצורף אישור בדבר פרטי חייב.
הטלת הגבלה [תיקון: תשס״ט־2]
(א)
החליט רשם ההוצאה לפועל על הטלת הגבלה שלא במעמד החייב, תישלח לחייב התראה לפי טופס 5 שבתוספת הראשונה.
(ב)
חלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה לפי תקנת משנה (א) או מיום הטלת ההגבלה, אם הוטלה במעמד החייב, כאמור בסעיף 66ב(א)(1) לחוק, והחייב לא פרע את חובו ולא התייצב לחקירת יכולת, תיכנס ההגבלה לתוקפה אלא אם כן נתן רשם ההוצאה לפועל החלטה אחרת.
(ג)
הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף 66ד(ג) לחוק תיכנס לתוקפה מיד עם הטלתה בלא צורך במשלוח התראה לפי תקנת משנה (א); הודעה על הטלת ההגבלה תישלח לחייב.
הודעה על הטלת הגבלה [תיקון: תשס״ט־2]
נכנסה לתוקף הגבלה, תישלח הודעה על כך לגורמים המפורטים בצו ההגבלה; הודעה כאמור תישלח בכל דרך לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים; בהודעה כאמור יצוינו שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו, מספר תיק ההוצאה לפועל, מספר ההליך שבו ניתנה ההגבלה, מועד מתן ההגבלה ותאריך פקיעתה ככל שקבע הרשם.
ביטול הגבלה [תיקון: תשס״ט־2]
בוטלה הגבלה בתיק, מן הסיבות המפורטות בסעיף 66ד(א) עד (ג) לחוק, תישלח הודעה על הביטול לגורמים שאליהם נשלחה ההגבלה, וכן לחייב ולזוכה; הודעה כאמור תישלח בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
חיפוש [תיקון: תשנ״ח, תשס״ט]
(א)
(נמחקה).
(ב)
היה החייב עומד לפני רשם ההוצאה לפועל, יכול רשם ההוצאה לפועל לצוות על כל שוטר, פקיד בית המשפט או עובד מערכת ההוצאה לפועל או אדם אחר, לערוך חיפוש על גופו ובכליו של החייב, הן לפי בקשה בעל פה והן מיזמתו. חיפוש כאמור ייערך שלא בפרהסיה.
(ג)
חיפוש על גופה של אשה יהא על ידי אשה.
(ג1)
חיפוש על גופו של החייב או בכליו ייערך בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו של החייב ופרטיותו.
(ד)
בקשה לעריכת חיפוש בחצרים שאינם בהחזקתו של החייב, תהא מלווה בתצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה.
בקשה למסירת מידע [תיקון: תשנ״ה, תשס״ט, תש״ע־3]
בבקשה למסירת מידע כאמור בסעיף 7ב לחוק, יציין הזוכה את הגורם שממנו מתבקש המידע ואת פרטי המידע המבוקשים.
צו למסירת מידע לפי סעיף 7ב(א) או (א1) לחוק, והמצאתו [תיקון: תש״ע־3]
(א)
ציווה רשם ההוצאה לפועל, על יסוד כתב ויתור על סודיות, בהתאם לסעיף 7ב(א) לחוק, על כל גורם כאמור בסעיף 7א(א)(2) לחוק למסור לידיו מידע על החייב לפי טופס 6 לתוספת הראשונה, או ציווה רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל, בהתאם לסעיף 7ב(א1) לחוק, על גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השלישית לחוק למסור לידיו את כתובתו של החייב לפי טופס 6א לתוספת הראשונה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הצו לאותו גורם.
(ב)
גורם שהומצא לו צו למסירת מידע לפי תקנה זו, ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוך 10 ימים מיום המצאת הצו, את מלוא המידע המבוקש שברשותו כנדרש בצו.
מסירת מידע לזוכה על כתובת החייב והשימוש בו [תיקון: תש״ע־3]
(א)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובת החייב שנמסר לו כאמור בסעיף 7ב(א1) לחוק.
(ב)
שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי המידע שהתקבל בדבר כתובתו של החייב נכון, רשאי הוא לשנות את כתובתו של החייב בתיק בהתאם למידע שהתקבל; הודעה על החלטת הרשם תומצא לזוכה ולחייב לכתובת כפי ששונתה בהחלטת הרשם.
צו למסירת מידע לפי סעיף 7ב(א1א) לחוק והמצאתו [תיקון: תשע״ה־4]
(א)
ציווה מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל על הגורם המפורט בטור א׳ בפרט 14 לתוספת השנייה לחוק (בתקנה זו – בעל רישיון לפי חוק התקשורת) למסור לו, ישירות או באמצעות גורם אחר מטעמו, את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של חייב, יישלח הצו בדרך ממוכנת באמצעות תקשורת בין מחשבים.
(ב)
צו כאמור בתקנת משנה (א) יכלול את שש הספרות הראשונות ממספר הזהות של החייב (בתקנה זו – ספרות מספר הזהות).
(ג)
בעל רישיון לפי חוק התקשורת שקיבל צו כאמור בתקנת משנה (א), יערוך הצלבה אוטומטית ממוחשבת בין ספרות מספר הזהות לבין נתוני מנוייו, ויעביר בתוך 10 ימים קובץ מידע ממוחשב ובו מספרי הטלפון הנייד או הנייח של כל המנויים ששש הספרות הראשונות במספר תעודת הזהות שלהם זהות לספרות כאמור, אם יש כאלה, יחד עם שמותיהם ומספר הזהות המלא, למעט מנויים שביקשו כי מספרים אלה יישארו חסויים (בתקנה זו – קובץ המידע).
(ד)
בעל רישיון לפי חוק התקשורת יעביר את קובץ המידע באמצעים מאובטחים שיבטיחו הגנה מפני חשיפת זהות המנויים.
(ה)
בעל רישיון לפי חוק התקשורת לא יעשה כל שימוש בפרט מן הפרטים המופיעים בצו כאמור בתקנת משנה (א), למעט האמור בתקנת משנה (ג) וימחק את הצו שקיבל לפי תקנת משנה (ב) מיד לאחר קבלתו ואת קובץ המידע שהעביר להוצאה לפועל כאמור בתקנת משנה (ג) מיד לאחר העברתו.
(ו)
עם קבלת הקובץ כאמור בתקנת משנה (ג) תיערך הצלבה אוטומטית ממוחשבת בין נתוני המנויים המופיעים בקובץ המידע לבין נתוני החייבים בתיקי ההוצאה לפועל על בסיס התאמה בין מספר הזהות לשם החייב.
(ז)
עם סיום ההצלבה יירשמו באופן ממוחשב בתיקי ההוצאה לפועל מספרי הטלפון של החייבים שלגביהם נמצאה התאמה; מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יעשה כל שימוש בקובץ המידע, למעט האמור בתקנת משנה (ו) ובתקנת משנה זו, ושאר המידע בקובץ המידע שאינו נוגע לחייבים יימחק מיד לאחר סיום ההצלבה.
(ח)
פנייה לחייב לפי סעיף 7ב(א1א)(2) לחוק תיערך באופן שיבטיח כי מידע על אודות הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו ייחשף לפני החייב בלבד, לא ביום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, ולא לאחר השעה 21:00 בערב וביום ו׳ – לא לאחר השעה 12:00; יובהר לחייב, במסגרת הפנייה הראשונה אליו לפחות, האופן שבו עליו לבקש כי עובדי מערכת ההוצאה לפועל לא ייצרו עמו קשר לפי הסעיף האמור, אם אינו מעוניין בכך, לרבות בקשה כאמור באמצעות פנייה טלפונית או משלוח דואר אלקטרוני.
(ט)
מסר החייב במסגרת פנייה טלפונית שנעשתה אליו כתובת השונה מכתובתו המצויה בתיק, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להורות על שינוי הכתובת ולתת על כך הודעה לזוכה ואם ראה צורך בכך, לבקש את תגובת הזוכה לשינוי הכתובת, וזו תינתן בתוך 7 ימים, ובחלוף פרק זמן זה להורות על שינוי הכתובת כאמור.
צו למסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) לחוק, והמצאת הצו [תיקון: תש״ע־3]
(א)
התקיימו התנאים האמורים בסעיף 7ב(א2) לחוק, והחליט רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על גורם מן הגורמים המפורטים בטור א׳ בחלק א׳ בתוספת השניה לחוק, למסור לידיו מידע על החייב, תישלח התראה לחייב לפי טופס 6ב שבתוספת הראשונה; לא תישלח התראה לחייב על פי תקנת משנה זו אם הומצאה לו כבר בעבר התראה באותו תיק לפי תקנת משנה זו.
(ב)
נשלחה ההתראה לחייב ולא נפרע החוב בתוך 7 ימים מיום המצאת ההתראה ולא נתן רשם ההוצאה לפועל החלטה אחרת, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל צו מסירת מידע לפי טופס 6ג לתוספת הראשונה לאותו גורם.
(ג)
גורם שהומצא לו צו למסירת מידע לפי תקנה זו, ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 10 ימים, את המידע שיש בידיו בהתאם לצו.
(ד)
התקבל מידע כמפורט בצו מגורמים המפורטים בפרטים 1, ו־6 עד 9 בתוספת השניה לחוק, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למסור את המידע ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו ואולם לא יימסר לזוכה מידע מגורם המפורט בפרט 1 לתוספת השניה לחוק על גובה הכנסתו של החייב.
(ה)
התקבל מידע כמפורט בצו מגורמים המפורטים בטור א׳ בחלק א׳ לתוספת השניה לחוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל למסור מידע לזוכה בהתאם לאמור בסעיף 7ב(ד) לחוק.
(ו)
לא יימסר מידע לזוכה, לפי תקנות משנה (ד) ו־(ה) אלא אם כן המידע מצוי בתיק שבו הוא זוכה.
(ז)
על אף האמור בתקנת משנה (ו), התקבל מידע לבקשת זוכה בתיק המתנהל בתיק איחוד, תישלח הודעה על כך לכלל הזוכים שנכללו בתיק האיחוד; זוכה המבקש לעיין במידע שהתקבל יגיש בקשה בהתאם לתקנות אלה ובלבד ששילם אגרה בהתאם לקבוע בתקנות 4א2 ו־4א3 לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ״ח–1968.
(ח)
התקבל בלשכת ההוצאה לפועל מידע שניתן למסרו לזוכה לפי תקנות משנה (ד) ו־(ה), תימסר על כך הודעה לזוכה בתוך 10 ימים מיום קבלת המידע והוא יהיה רשאי לעיין במידע בלשכה; התאפשרה העברת המידע לזוכה באמצעות תקשורת בין מחשבים, יועבר המידע בתוך פרק הזמן האמור.
מסירת צו לגורם שיש לו כמה משרדים או סניפים [תיקון: תש״ע־3, תשע״ה־4]
הניתן צו לפי תקנות 23ב 23ג1 או 23ד והיו לגורם מוסר מידע משרדים או סניפים בכמה מקומות, יומצא הצו למשרד הראשי שלו, או למקום אחר כפי שיוסכם בין מערכת ההוצאה לפועל והגורם מוסר המידע, ויראו אותו כאילו הומצא לכל שאר סניפיו.
צו למסירת מידע לפי סעיף 7ב(א3), לחוק והמצאתו [תיקון: תש״ע־3]
ציווה רשם ההוצאה לפועל, בהתאם לסעיף 7ב(א3) לחוק, על גורמים המנויים בטור א׳ של חלק ב׳ לתוספת השניה לחוק למסור מידע לפי המפורט בטור ב׳ לצדו, תחול תקנה 23ד(א) עד (ג), בשינויים המחויבים.
תוכן צו למסירת מידע שנשלח בדרך ממוכנת [תיקון: תש״ע־3]
נשלח צו למסירת מידע בדרך ממוכנת, יראו כאילו נשלחו טפסים 6 עד 6ג לתוספת הראשונה, לפי העניין, ותוכנם יחול על הגורם מוסר המידע.
דרך המצאת צווים ומסירת מידע [תיקון: תש״ע־3)
(א)
צווים ומידע לפי סעיף 7ב לחוק יכול שיימסרו באמצעות תקשורת בין מחשבים.
(ב)
מסר גורם מידע כאמור בתקנות אלה בדרך שאינה ממוכנת, יישלח המידע ללשכת ההוצאה לפועל במעטפה אטומה; פרטי המידע שיתקבלו בלשכת ההוצאה לפועל יוקלדו למערכת המיכון.
אבטחת מידע [תיקון: תש״ע־3]
(א)
מידע שהתקבל לפי תקנות אלה (להלן – מידע) יישמר במאגר מידע בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, עיון, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר; אין באמור כדי לגרוע מהוראות פרק ב׳ לתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ״ו–1986.
(ב)
מידע שהתקבל לפי סעיף 7ב לחוק יימחק על ידי מערכת ההוצאה לפועל מתיק ההוצאה לפועל עם סגירתו.
בקשה לעיון ולתיקון המידע [תיקון: תש״ע־3]
(א)
חייב רשאי לעיין במידע על אודותיו שבמאגר מערכת ההוצאה לפועל.
(ב)
בקשת החייב לעיין במידע תוגש בכתב ויפורטו בה מספרי התיקים שבהם הוא מבקש לעיין.
(ג)
עיון במידע יהיה בכל דרך, לרבות באמצעות מצג או קבלת תדפיס או העתק של מסמך, הכל כפי שיורה מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
(ד)
חייב שעיין במידע ומצא שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; לבקשת החייב יצורפו תצהיר ומסמכים לאימות האמור בה ויחולו ההוראות שבתקנות 15 עד 15ב, הנוגעות לחייב.
(ה)
אישר הרשם לתקן את המידע או למחקו, תישלח הודעה על כך לחייב, לגורם שמסר את המידע ולזוכה אם נמסר לו המידע לפי תקנה 23ד; החלטת רשם לתיקון המידע אין בה כדי לחייב את הגורם שמסר את המידע לתקן את המידע ברישומיו.
הארכת מועדים [תיקון: תש״ע־3]
רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי שיקול דעתו, אם ראה לכך טעם, בנסיבות העניין, להאריך את המועדים שנקבעו בתקנות 23ב(ב) ו־23ד(ג).
המצאת כתבי בי־דין [תיקון: תשנ״ט, תשס״ט]
(א)
בכפוף לאמור בתקנות אלה, כתב בי־דין, למעט אזהרה (בתקנה זו – כתב), יומצא או יימסר בדרך הקבועה בפרק ל״ב לתקנות סדר הדין, והסמכויות הנתונות לפי אותו פרק בידי בית המשפט או הרשם יהיו בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם כתב שניתן להמציאו בדואר יישלח בדואר שאינו רשום וללא אישור מסירה, אלא אם כן נאמר בתקנות אלה במפורש אחרת.
(ב)
נשלח כתב בדואר, בדואר רשום, או בדואר רשום עם אישור מסירה, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השישי שלאחר משלוחו, אף אם הנמען נמנע או סירב לקבלו, והערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר, בדבר ההימנעות או הסירוב, ישמשו ראיה לאמיתותם.
(ג)
בלשכה ממוכנת רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות, כי יומצא כתב, דרך כלל או במקרים מיוחדים, בדרך שיורה, לרבות באמצעות מדיה מגנטית או תקשורת מחשבים (להלן – דרך ממוחשבת), ומשהורה כך לא יומצא הכתב בדרך אחרת, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על המצאה במסירה אישית אם שוכנע בקיומה של דחיפות מיוחדת בביצוע המסירה; הומצא צו לפי החוק בדרך ממוחשבת, יצוין בו, בין היתר, שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו, כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין כמשמעו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965 או פרטי הזיהוי של החייב כפי שהם מופיעים בתיק; נשלח כתב בדרך ממוחשבת, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השלישי שלאחר שידור מהמערכת הממוכנת של הלשכה.
(ד)
אישור בדבר מסירתו של כתב, וכתב שהוחזר על ידי רשות הדואר מטעם כלשהו, יועברו לזוכה או לעורך דינו, ויישמרו בידו לשם הצגתם על פי דרישה.
[תיקון: תשנ״ט־2, תשס״ט, תשע״א־3]
(בוטלה).
עיון במערכת מרחוק [תיקון: תשע״ו]
זוכה, חייב, בא כוח זוכה או בא כוח חייב, יוכלו לעיין בתיק באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל באמצעות כרטיס חכם או לאחר שקיבלו קוד זיהוי מאובטח ממנהל מערכת ההוצאה לפועל או ממי שהוא הסמיך לשם מתן קודי זיהוי.
הודעה על שינוי מען
מי שנמסר לו כתב בי־דין וכן הזוכה יודיע ללשכה על כל שינוי במענו למסירת מסמכים מיד לאחר שינוי המען; לא הודיע כאמור, רואים כל הודעה שנשלחה בדואר לפי המען אשר לפיו נמסר לו כתב הבי־דין לפני השינוי או שמסר עליו הזוכה ללשכה לפני השינוי, לפי הענין, כאילו הגיעה לידיו, אפילו הוחזרה בפועל על ידי הדואר בגלל שינוי המען.
שמיעת הצדדים [תיקון: תשס״ט]
רשם ההוצאה לפועל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי בקשת צד, לפני מתן החלטה או צו על פי החוק, או לאחר מכן אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור עובדה או להבהרת טענה, להזמין את הזוכה ואת החייב, או אחד מהם, או כל אדם שיש לו נגיעה בדבר, ולשמוע טענותיהם.
ביטול או שינוי החלטה או צו בלא טיעון נפגע [תיקון: תשס״ט]
(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, על פי בקשה שהוגשה לו לבטל או לשנות החלטה או צו שניתנו בלא שמי שרואה עצמו נפגע טען בפניו בכתב או בעל פה.
(ב)
בקשת ביטול או שינוי תוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל תוך שבעה ימים מהיום שבו נודע על מתן ההחלטה או הצו למי שרואה עצמו נפגע כאמור.
(ג)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לדחות את הבקשה על הסף ללא שמיעת הצדדים, או לבקש תגובת כל צד מעונין בתיק, או להזמין את הצדדים לטעון בפניו בכתב או בעל פה.
(ד)
האמור בתקנה זו אינו חל על החלטה או צו שניתנו מכוח סעיפים 19, 25, 48 או 58 לחוק.
הגשת בקשה לפי סעיפים 19, 25, 48, או 58 לחוק ודיון בה [תיקון: תשס״ט]
הגשת בקשה לפי סעיפים 19, 25, 48 או 58 לחוק, ודיון בה יהיו בדרך הקבועה בפרק כ׳ לתקנות סדר הדין, בשינויים המחויבים, ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי לסטות מסדרי הדין האמורים אם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך, וכן רשאי הוא לדחות את הבקשה בלי שקיים דיון.
[תיקון: תשס״ט, תשע״ו]
(בוטלה).
הגשת כמה שטרות לביצוע [תיקון: תשנ״ט־2, תשס״ט]
זוכה המבקש להוציא לפועל נגד חייב אחד כמה שטרות יגישם לביצוע, ככל הניתן, במסגרת בקשת ביצוע אחת; ראה רשם ההוצאה לפועל כי הזוכה הגיש לביצוע בתיקים נפרדים כמה שטרות נגד חייב אחד, רשאי הוא להורות, מיוזמתו או על פי בקשת החייב, כי שכר טרחתו של בא כוח הזוכה בכל התיקים לא יעלה על שכר הטרחה שהיה מגיע לו אילו הגיש את השטרות לביצוע בתיק אחד.
הגשת כמה תביעות על סכום קצוב [תיקון: תשס״ט]
(א)
זוכה המבקש להוציא לפועל נגד חייב אחד כמה תביעות על סכום קצוב, יגישן לביצוע, ככל הניתן, במסגרת בקשת ביצוע אחת.
(ב)
ראה רשם ההוצאה לפועל כי הזוכה הגיש לביצוע, בתיקים נפרדים, כמה תביעות על סכום קצוב נגד חייב אחד, רשאי הוא להורות, מיוזמתו או על פי בקשת החייב, כי שכר טרחתו של בא כוח הזוכה, בכל התיקים, לא יעלה על שכר הטרחה שהיה מגיע לו אילו הגיש את כל התביעות לסכום קצוב לביצוע בתיק אחד.
[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ה־2]
בקשת איחוד [תיקון: תשנ״ב, תשס״ט, תשע״א־2]
(א)
בקשה לאיחוד תיקים ובקשת חייב להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים (להלן – בקשת איחוד) תוגש בידי החייב ללשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו; רשם ההוצאה לפועל בלשכה שבה הוגשה הבקשה כאמור רשאי, בכל שלב, על פי בקשת מרבית הזוכים, להורות כי איחוד התיקים יתנהל בלשכה אחרת וכי הבקשה תועבר לאותה לשכה.
(ב)
חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת; נדחתה בקשת איחוד של חייב, לא יגיש בקשה נוספת אלא אם כן הראה כי בנסיבות הענין חל שינוי יסודי המצדיק זאת.
הגשת הבקשה [תיקון: תשנ״ב, תשס״ט, תשע״ו]
(א)
בקשת איחוד תהא ערוכה לפי טופס 7 שבתוספת הראשונה, והיא תוגש בצירוף תצהיר לשאלון וכתב ויתור על סודיות הערוכים לפי טופס 21 שבתוספת הראשונה, וכן המסמכים הדרושים לפי הטפסים האמורים.
(ב)
הבקשה, עם מצורפיה האמורים, תוגש במספר עותקים מספיק לשם המצאה לכל הזוכים בתוספת עותק ללשכה; מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יקבל בקשה שאינה ערוכה ומוגשת כהלכה או שאינה מלאה או שחסרים בה מסמכים.
תיוק ורישום [תיקון: תשנ״ב, תשס״ט]
(א)
בכל לשכה ינוהל פנקס איחודי תיקים ערוך לפי טופס 8 שבתוספת הראשונה, שיהיה פתוח לעיון הציבור.
(ב)
בקשת האיחוד, התצהיר והמצורפים להם יתוייקו בתיק אשר יצויין במספר הסידורי שניתן לאותה בקשה בטופס 8, והתיק ינוהל כאמור בתקנה 17, בשינויים המחוייבים.
(ג)
העתקים של קבלות על תשלום הסכומים כאמור בסעיף 74ו לחוק יתוייקו בתיק הבקשה.
[תיקון: תשנ״ב]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ב]
(בוטלה).
מינוי ממונה [תיקון: תשנ״ב, תשס״ט]
ניתן צו איחוד והחליט רשם ההוצאה לפועל למנות ממונה כאמור בסעיף 74יד לחוק, יתן לו כתב מינוי בנוסח לפי טופס 9 שבתוספת הראשונה ובו פירוט תפקידיו וסמכויותיו בהתאם לצו האיחוד ולתקנות אלה.
ביצוע צו איחוד [תיקון: תשמ״ו, תשס״ט]
(א)
ניתן צו איחוד, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל של הלשכה שבה ניתן הצו הודעה על האיחוד לכל התיקים שאוחדו, וכן לחייב ולזוכים שנכללו באיחוד.
(ב)
חייב לא ישלם כספים לזוכים שתיקיהם אוחדו ולא יגרום בדרך אחרת למימוש חוב שהצו חל עליו, אלא באמצעות הלשכה שבה מתבצע תיק האיחוד או הממונה על אותו תיק או על פי הוראות רשם ההוצאה לפועל.
(ג)
כל לשכה תדווח ללשכה שבה מתבצע תיק איחוד או לממונה על אותו תיק, על כל זיכוי או חיוב שהגיע לידיעתה ואשר יש בו כדי להשפיע על יתרת החוב בתיק האיחוד.
(ד)
הוחל בהליך בתיק איחוד, לא יבוטל ולא יושהה המשך ביצועו על פי בקשת זוכה אלא לאחר שניתנה לכל הזוכים האחרים הזדמנות להגיב על הבקשה; הוראה זו לא תחול כשהבקשה הוגשה בידי הממונה.
תיק נוסף [תיקון: תשנ״ב, תשס״ט]
(א)
נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, יגיש החייב הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה בקשת האיחוד, מיד לאחר שהדבר נודע לו, בהודעה ערוכה לפי טופס 10 שבתוספת הראשונה, במספר עותקים מספיק ללשכה, לכל הזוכים ולממונה.
(ב)
נפתח התיק הנוסף נגד החייב לאחר שניתן צו האיחוד, יוזמנו כל הצדדים להשמיע את טענותיהם לענין צירופו לתיק האיחוד; הודעה על מועד הדיון תישלח לצדדים בצירוף עותק של הבקשה לצירוף התיק הנוסף.
פרטים נוספים [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב, תשס״ט]
רשם ההוצאה לפועל רשאי, מפעם לפעם, לדרוש מהחייב פרטים על ענינים הכלולים בטפסים 7 ו־7א שבתוספת הראשונה וכן על שינויי נסיבות שחלו; הפרטים יוגשו תוך חמישה עשר ימים מיום הדרישה זולת אם נקבע לכך מועד אחר, והם יהיו ערוכים לפי טופס 7 שבתוספת הראשונה, בשינויים המחוייבים.
ביטול איחוד תיקים [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב, תשס״ט]
בוטל איחוד תיקים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לכל התיקים שאוחדו, וכן לחייב ולזוכים שנכללו באיחוד.
הודעה למנפיק כרטיס חיוב [תיקון: תשנ״ה־2]
ההודעה על פי סעיף 69ד(א)(3) לחוק תישלח למנפיק כרטיס החיוב באמצעות הדואר, ובהסכמת המנפיק יכול שתישלח לו באמצעי מגנטי ממוחשב או ישירות למחשב המנפיק; בהודעה כאמור יצויינו שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו.
שאילתה לקבלת מידע מהמרשם [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ט, תש״ע־2, תשע״ה־3]
(א)
שאילתה לקבלת מידע ממרשם החייבים המוגבלים באמצעים לפי סעיף 69ה(א) לחוק (להלן – המרשם) יכול שתוגש בלשכת ההוצאה לפועל או באתר האינטרנט.
(ב)
שאילתה לקבלת מידע מהמרשם בלשכת ההוצאה לפועל תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי טופס 28 שבתוספת הראשונה.
(ג)
בשאילתה לקבלת מידע מהמרשם באתר האינטרנט, יציין המבקש את הפרטים האלה על אודותיו: שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות, כתובת למשלוח דואר אלקטרוני; מספר השאילתות שניתן להגיש לפי תקנת משנה זאת לא יעלה על עשר ביום.
(ד)
בשאילתה יציין המבקש את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע.
(ה)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל יכין נהלים לאבטחת המידע ולמניעת העברת מידע מן המרשם בניגוד לתקנת משנה (ג).
(ו)
הוגשה שאילתה לפי תקנת משנה (ג) יימסר למבקש אם האדם שלגביו הוגשה השאילתה הוא חייב מוגבל באמצעים ותאריך ההכרזה על כך.
תיקון מחיקת מידע שבמרשם [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ט, תש״ע־2]
(א)
בקשת חייב, לפי סעיף 69ה(ה) לחוק, לתיקון או למחיקת מידע שגוי המצוי לגביו במרשם, תוגש בכתב ויפורטו בה המידע השגוי, מהות התיקון או המחיקה המבוקשים ונימוקי הבקשה.
(ב)
לפני שיחליט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה, יבקש תגובתם של הזוכים הנוגעים בדבר.
(ג)
הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע התיקון או המחיקה המבוקשים במרשם, תוך שבעה ימים מיום שהסכים לבקשה.
(ד)
בוצעו תיקון או מחיקה במרשם, תישלח על כך הודעה לכל מי שבתוך שלושת החודשים שקדמו לתיקון או למחיקה, קיבל את המידע השגוי מן המרשם, ככל הידוע למנהל לשכת ההוצאה לפועל.
(ה)
הודעה על סירוב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לתקן או למחוק מידע המצוי במרשם, תישלח למבקש בדואר בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה על סירוב.
איחוד תיקים של חייב מוגבל באמצעים [תיקון: תשנ״ה־2]
אוחדו תיקיו של חייב שהוכרז מוגבל באמצעים, כאמור בסעיף 69ו לחוק, יתנהל תיק האיחוד בלשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו, כאמור בתקנה 29(א).
הודעה לזוכה על איחוד תיקים [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ט]
צורף תיקו של זוכה לאיחוד תיקים כאמור בסעיף 69ו(א) לחוק, ישלח לו מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך.
[תיקון: תשנ״ב]
הגדרות [תיקון: תשנ״ב]
”בעל אישור“ – מי שקיבל אישור של בעל תפקיד לפי סעיף 5א לחוק;
”בעל תפקיד“ – כמשמעותו בסעיף 5(ג) לחוק;
”ועדת האישורים“ – כמשמעותה בסעיף 5א לחוק;
”תפקיד ביצוע“ – כמשמעותו בסעיף 5(א) לחוק.
בקשה לקבל אישור [תיקון: תשנ״ב, תשס״ט]
(א)
בקשה לקבל אישור של בעל תפקיד לפי סעיף 5(ב) לחוק (בפרק זה – אישור), תוגש לועדת האישורים על גבי טופס 10א שבתוספת הראשונה.
(ב)
בקשה לחדש אישור תוגש לועדת האישורים על גבי טופס 10ב שבתוספת הראשונה, לא יאוחר מיום 1 בדצמבר של כל שנה.
ערבות וביטוח בעל אישור [תיקון: תשס״ב, תשס״ט]
(א)
אישור יינתן או יחודש רק לאחר שהומצאו למנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לענין זה (בתקנה זו – מנהל מערכת ההוצאה לפועל), שניים אלה:
(1)
ערבות בנקאית בנוסח שהורה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל בסכום של 10,000 שקלים חדשים לכל תקופת האישור, שניתנה בידי בנק ישראלי לשם כיסוי הנזקים העלולים להיגרם בידי בעל האישור במהלך ביצוע תפקידו (להלן – הערבות); בלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, תשמש הערבות להבטחת כל חיוב כספי שבעל האישור יחויב בו כלפי החייב או הזוכה;
(2)
פוליסת ביטוח לתקופת האישור שהוציא מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981, המבטחת סחורה בהעברה, אחריות מקצועית של בעל האישור, אחריות כלפי צד שלישי ואחריות מעבידים (להלן – הפוליסה); הפוליסה תכסה תביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת הפוליסה, גם אם הוגשו בתוך שנה מתום תקופת הפוליסה.
(ב)
נוסח כתב הערבות ונוסח הפוליסה יהיו להנחת דעתו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל.
(ג)
הערבות תהיה בלתי מותנית, ולא תהיה ניתנת לביטול, שעבוד או עיקול.
(ד)
הערבות תוחזר לבעל האישור בתוך 60 ימים מיום פקיעת האישור, זולת אם החליט מנהל מערכת ההוצאה לפועל אחרת, עקב הגשת תובענה נגד בעל האישור או מסיבה מוצדקת אחרת.
(ה)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל יממש את הערבות לכיסוי נזקיו של מי שניזוק בידי בעל האישור או לטובת המדינה אם היא חויבה לפצות את מי שניזוק בידי בעל האישור, בתוך שבעה ימים מיום שהוצג לפניו אחד מאלה:
(1)
פסק דין של בית משפט בתובענה של אדם נגד בעל אישור או נגד המדינה על נזקים שנגרמו לו במהלך מילוי תפקידו של בעל האישור;
(2)
הסכם פשרה בתובענה כאמור בפסקה (1), שקיבל תוקף של פסק דין;
(3)
פסק בוררות שאישר בית משפט בתובענה כאמור בפסקה (1).
חובת דיווח [תיקון: תשנ״ב]
הגיש בעל אישור בקשה לחידוש האישור, יצרף לבקשה דיווח בכתב על כל אחד מאלה:
(1)
הוגש נגדו כתב אישום;
(2)
נפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל;
(3)
(4)
(5)
כל ענין העלול ליצור ניגוד עניינים עם חובותיו כבעל תפקיד.
הטלת תפקיד על פקיד של בית המשפט או של מערכת ההוצאה לפועל [תיקון: תשנ״ב, תשס״ט]
(א)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע על מי מפקידי בית המשפט או מערכת ההוצאה לפועל יכול מנהל לשכת ההוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע.
(ב)
הטלת תפקיד על פקיד בית המשפט או מערכת ההוצאה לפועל יכולה להיות לצורך הליך מסויים בלבד או לתקופה קצובה שקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
סיוע לעיקול נכס רשום [תיקון: תשנ״ב]
המצאה של צו לעיקול נכס שהעברתו טעונה רישום, לידי מי שממונה על הרישום, ניתנת לביצוע גם בידי פקידו של בעל תפקיד שהוא עורך דין.
כתב הטלת תפקיד [תיקון: תשנ״ב, תשס״ט]
(א)
הטיל מנהל לשכת הוצאה לפועל תפקיד ביצוע על בעל תפקיד, ימסור לידו כתב הטלת תפקיד ערוך לפי טופס 10ג שבתוספת הראשונה, וכן העתק מאושר מהצו שעל פיו נעשית הפעולה, שישמש אסמכתא לביצוע ההליך (להלן – אסמכתא).
(ב)
בעל תפקיד ישא עמו בעת עבודתו תעודת זהות, אישור תקף – אם הוא בעל אישור – כתב הטלת תפקיד ואסמכתא; והוא יציג את המסמכים האמורים לצורך הזדהות בפני כל אדם שאליו הוא פונה במסגרת תפקיד ביצוע שהוטל עליו.
(ג)
בעל תפקיד ישאיר עותק של כתב הטלת התפקיד בידי החייב או בחצריו, או בחצרים של כל אדם אחר שבהם נמצאים מטלטלי החייב, הכל לפי הענין.
אישור שפקע תוקפו [תיקון: תשנ״ב, תשס״ט]
בעל אישור שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה שהיא, יפקיד ברשות הועדה את אישורו וכן כל כתב הטלת תפקיד שבידיו ויימנע מביצוע כל פעולה הקשורה לאישור שהותלה או פקע לרבות פעולות שאושרו לפני התליית האישור או פקיעתו.
חובותיו של בעל תפקיד [תיקון: תשנ״ב, תשס״ט]
(א)
על בעל תפקיד יחולו כל החובות המוטלות על מנהל לשכת הוצאה לפועל בחוק ובתקנות שלפיו.
(ב)
מבלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א) או מכל חובה המוטלת על בעל תפקיד בחוק ובתקנות אלה או בכל דין אחר, בעל תפקיד –
(1)
יבצע את תפקידו בנאמנות, במסירות ובהגינות וימלא בקפדנות אחר הוראותיהם של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבתחום סמכותם הוא פועל, ואחר סדרי המינהל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל;
(2)
יציג את עצמו כמי שפועל מטעם מנהל לשכת ההוצאה לפועל בלבד, ולא יתחזה כשוטר או כפקח;
(3)
לא יעביר את כתב הטלת התפקיד לאחר ולא יתיר לאחר את השימוש בו;
(4)
לא יקבל מכל אדם שהוא תמורה כספית או טובת הנאה חומרית אחרת, פרט לסכום שקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כהוצאות בעד פעולה שביצע על פי כתב הטלת התפקיד.
בירור תלונה בועדת האישורים [תיקון: תשנ״ה]
במסגרת בירור תלונה לפי סעיף 5ז לחוק לפני ועדת האישורים, רשאית היא, מיוזמתה או לבקשת המתלונן, להזמין את המתלונן להשמיע את טענותיו לפניה.
ערעור על החלטת ועדת האישורים [תיקון: תשנ״ב, תשס״ט]
(בוטלה).
הגדרות [תיקון: תשנ״ו]
”הועדה הממליצה“ – הועדה הממליצה לענין חוקרי ההוצאה לפועל, כמשמעה בסעיף 68א(א) לחוק;
”הרשימה“ – רשימת חוקרי ההוצאה לפועל שקבע שר המשפטים לפי סעיף 68א(א) לחוק;
”בדיקה“ – בדיקה בדבר יכולת החייב כאמור בסעיף 68א(ג) לחוק, הנעשית בידי חוקר הוצאה לפועל שראש הוצאה לפועל מינה לפי סעיף 68א(ד) לחוק.
בקשה להיכלל ברשימה [תיקון: תשנ״ו, תשס״ט]
בקשה להיכלל ברשימה תוגש לועדה הממליצה, באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, לפי טופס 10ה שבתוספת הראשונה.
חובת הודעה [תיקון: תשנ״ו, תשע״א]
חוקר הוצאה לפועל יודיע לועדה הממליצה –
(1)
על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו ואת פרטי התיק;
(2)
על פתיחת חקירה נגדו בחשד לביצוע עבירה, למעט עבירת תעבורה כמשמעה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;
(2א)
על פתיחת חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירת משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, או על פתיחת חקירה נגדו לפי סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955;
(3)
אם הפך להיות לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981;
(3א)
אם הוכרז פושט רגל או פסול דין;
(4)
אם חל שינוי במענו האישי או במען משרדו ואת המען החדש;
(5)
על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים בין חובותיו כחוקר הוצאה לפועל לבין ענייניו האישיים או ענינים שהיו בטיפולו במסגרת מקצועו או עיסוקיו האחרים.
חובותיו של חוקר ההוצאה לפועל [תיקון: תשנ״ו, תשע״א]
(א)
חוקר הוצאה לפועל –
(1)
לא יציג עצמו ככזה בעל־פה או בכתב, אלא לצורך מילוי תפקידו;
(2)
יבצע את הבדיקה בעצמו, לא יעבירנה לאחר ולא ישתף אחר בביצועה;
(3)
לא ייצג חייב או זוכה בענין שביניהם ולא יתן להם שירותים בענין כאמור;
(4)
לא יבדוק ולא יחקור חייב אם ייצג אותו או את הזוכה או אם נתן לאחד מהם שירותים בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע הבדיקה;
(5)
לא יגלה מידע שהגיע אליו במסגרת מילוי תפקידו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע תפקידו.
(ב)
חוקר הוצאה לפועל רשאי לייצג חייב או זוכה, או לתת להם שירותים שלא בענין התיק שביניהם, אם עברו שלוש שנים לפחות ממועד סיום הבדיקה בתיק האמור.
(ג)
לענין תקנה זו, ”חייב“ או ”זוכה“ – לרבות אח, אחות, בן־זוג, הורה, בן או בת של חייב או זוכה ואם היה החייב או הזוכה חברה – לרבות חברה־אם וחברה־בת, כמשמעותן או כהגדרתן בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, לפי העניין, וכן חברה אחרת הנשלטת בידי אותו אדם.
בדיקת בקשות ושיקולי הוועדה הממליצה [תיקון: תשנ״ו, תשע״א]
(א)
הוועדה הממליצה תדון בבקשות שהוגשו לה ואם ראתה צורך בכך תזמין את המבקש לדיון בבקשתו.
(ב)
לצורך החלטת הוועדה בדבר מתן המלצה, סירוב לתת המלצה או ביטול המלצה, תשקול הוועדה, בין השאר, את היותו של המבקש בעל עבר פלילי או משמעתי, עיסוקים אחרים או עניין אישי אחר של המבקש העלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקיד של חוקר הוצאה לפועל ואת התאמתו לתפקיד.
הכשרה [תיקון: תשע״א]
לא ייכלל אדם ברשימת חוקרי ההוצאה לפועל אלא אם כן עבר הכשרה עיונית לעניין סמכויות חוקר ההוצאה לפועל, חובותיו ואופן ניהול הליך הבדיקה, הכל כפי שיורה מנהל מערכת ההוצאה לפועל.
הצגת הרשימה [תיקון: תשנ״ו, תשס״ט, תשע״א, תשע״ה־3]
בכל לשכת הוצאה לפועל תהיה רשימה של חוקרי ההוצאה לפועל. הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור בלשכות ההוצאה לפועל ותפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט.
ביטול המלצה [תיקון: תשנ״ו, תשע״א]
(א)
הוועדה הממליצה, רשאית, מיוזמתה או לפי בקשה או תלונה שהופנתה אליה, לשקול מחדש את המלצתה לגבי חוקר הוצאה לפועל.
(ב)
הוועדה הממליצה לא תמליץ על הוצאת שמו של חוקר הוצאה לפועל מן הרשימה, אלא לאחר שתיתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניה ואם ראתה כי נתקיים אחד מאלה:
(1)
נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב למנותו לחוקר הוצאה לפועל;
(2)
הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו בסעיף 68א לחוק ובתקנות אלה;
(3)
הוא התנהג באופן שאינו הולם את תפקידו;
(4)
הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
הזמנה לבדיקה [תיקון: תשנ״ו, תשס״ט, תשע״א]
לשכת ההוצאה לפועל תמציא הזמנה בכתב לבדיקה, לחייב והעתק לזוכה; הזמנה תהא ערוכה לפי טופס 10ו שבתוספת הראשונה.
בדיקה [תיקון: תשנ״ו, תשע״א]
(א)
הבדיקה תיערך בלשכת ההוצאה לפועל, אשר תעמיד לרשות חוקר ההוצאה לפועל את הסיוע הטכני הנדרש.
(ב)
יכול שהבדיקה תתקיים אף אם לא התייצב הזוכה.
(ג)
הבדיקה תתנהל בדלתיים סגורות, ורשאים להיות נוכחים בה החייב והזוכה ובאי כוחם, וכן מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי מטעמו.
(ד)
הבדיקה תתנהל בהתאם להוראות אלה:
(1)
בתחילת הבדיקה יזהה חוקר ההוצאה לפועל את החייב והזוכה, יסביר להם את תפקידו ואת משמעות הבדיקה, ויזהיר אותם מפני אמירת דבר שקר;
(2)
החייב יתבקש למסור הצהרה בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק כאמור בסעיף 7א(2)לחוק;
(3)
החוקר יבדוק את הפרטים המפורטים להלן, על יסוד עיון בבקשת החייב, בהצהרת החייב ובמסמכים שצורפו להן לפי סעיף 7א לחוק, עיון במסמכים אחרים שהמציא החייב ועיון במידע שנמסר לו מאת לשכת ההוצאה לפועל:
(א)
היקף נכסיו של החייב;
(ב)
גובה הכנסתו של החייב ומקורותיה;
(ג)
סך כל חובותיו והוצאותיו של החייב;
(4)
חוקר ההוצאה לפועל יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון שיכלול את אלה:
(א)
הפרטים שבדק כאמור בפסקה (3);
(ב)
ציון אם החייב השיב לשאלות שנשאל או סירב להשיב לשאלות שנשאל;
(ג)
פירוט מסמכים שלא נמסרו על ידי החייב;
(ד)
הסכם שאליו הגיעו הזוכה והחייב במהלך הבדיקה באשר לאופן פירעון החוב כאמור בסעיף 68א(ח) לחוק;
(ה)
בסיום הבדיקה יידע חוקר ההוצאה לפועל את הצדדים בדבר זכותם לבקש להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל לחקירת יכולת לפי הוראות תקנה 37כא.
פרוטוקול ודין וחשבון [תיקון: תשנ״ו, תשס״ט, תשע״א]
(א)
חוקר ההוצאה לפועל ינהל פרוטוקול של מהלך הבדיקה, וישלח בדואר עותק מודפס ממנו לחייב ולזוכה. על הפרוטוקול ועל ניהולו יחולו ההוראות החלות על ניהול פרוטוקול בדיון לפני רשם ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים.
(ב)
חוקר ההוצאה לפועל יעביר לרשם ההוצאה לפועל, תוך חמישה ימים מסיום הבדיקה, העתק מודפס של הפרוטוקול ודין וחשבון מנומק בדבר הממצאים והתוצאות של הבדיקה, וכן כל מסמך שנמסר לו לצורכי הבדיקה; דינו של העתק, לצורך הצגתו כראיה, כדין המקור.
(ג)
(נמחקה).
(ד)
(נמחקה).
[תיקון: תשנ״ו, תשע״א]
(בוטלה).
ביקורת על חוקר ההוצאה לפועל [תיקון: תשנ״ו, תש״ע־2, תשע״א]
(א)
חוקר ההוצאה לפועל יאפשר לגורם מטעם מערכת ההוצאה לפועל לערוך ביקורות לפי הוראות תקנה זו.
(ב)
הביקורת תתייחס, בין השאר, להליך הבדיקה, לאופן ניהולה ותיעודה ולהגשתה דין וחשבון לרשם ההוצאה לפועל.
(ג)
הביקורת תיערך באופן שוטף על עבודתם של חוקרי ההוצאה לפועל; דין וחשבון בדבר תוצאות הביקורת יוגש למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לוועדה הממליצה ולממונה על הרשמים.
בקשה להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל [תיקון: תשע״א]
הרואה את עצמו נפגע מהבדיקה שערך חוקר ההוצאה לפועל, הדין וחשבון שהוגש לרשם ההוצאה לפועל או כל פעולה אחרת של חוקר ההוצאה לפועל, רשאי לבקש מרשם ההוצאה לפועל בבקשה מנומקת בכתב, להתייצב לפניו לשם עריכת חקירת יכולת.
בקשה לדחיית מועד בדיקה [תיקון: תשע״א]
ביקש החייב לדחות את מועד הבדיקה, יגיש בקשה מנומקת בכתב לרשם ההוצאה לפועל.
דיווח [תיקון: תשע״א]
מנהל מערכת ההוצאה לפועל ידווח לשר המשפטים ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, על ביצוע הוראות פרק זה; דיווח ראשון יימסר לשר המשפטים בתום שנה ממועד תחילתן של תקנות אלה.
[תיקון: תשע״ה־3]
הגשת בקשה לרישום חייב במרשם חייבים משתמטים [תיקון: תשע״ה־3]
זוכה המבקש להגיש בקשה לכלול חייב במרשם חייבים משתמטים יגיש את הבקשה ערוכה לפי טופס 10ז שבתוספת הראשונה.
משלוח הזמנה או התראה לדיון [תיקון: תשע״ה־3]
(א)
הזמנה לדיון לפי סעיף 66ה(א)(3)(ב)(2) לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 10ח שבתוספת הראשונה.
(ב)
התראה לפי סעיף 66ה(ב) לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 10ט שבתוספת הראשונה.
שאילתה לקבלת מידע ממרשם חייבים משתמטים [תיקון: תשע״ה־3]
(א)
שאילתה לקבלת מידע ממרשם חייבים משתמטים לפי סעיף 66ו לחוק תבוצע באמצעות אתר האינטרנט.
(ב)
בשאילתה לקבלת מידע ממרשם החייבים המשתמטים באתר האינטרנט, יציין המבקש את הפרטים האלה: שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות, כתובת למשלוח דואר אלקטרוני וכן את מטרת בקשת המידע; כמו כן יציין המבקש את מספר תעודת הזהות של האדם או את מספר התאגיד שלגביו מתבקש המידע; מספר השאילתות שניתן להגיש לפי תקנת משנה זו לא יעלה על עשר ביום.
(ג)
מטרת בקשת המידע תהיה אחת מהמטרות המפורטות מטה:
(1)
בירור לשם התקשרות עסקית;
(2)
בירור מטעמים אישיים;
(3)
אחר.
יישום אמצעים טכנולוגיים בהעמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון באינטרנט [תיקון: תשע״ה־3]
בהעמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון הציבור, יישם מנהל מערכת ההוצאה לפועל אמצעים טכנולוגיים נאותים כדי –
(1)
למנוע, ככל האפשר, את האפשרות להעתקה ממוחשבת של פרטי החייבים הכלולים במרשם החייבים המשתמטים;
(2)
למנוע את אפשרות איתור פרטי החייבים הכלולים במרשם החייבים המשתמטים באמצעות שירותי חיפוש מקוון ברשת האינטרנט, שלא דרך אתר האינטרנט;
(3)
להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, וכן רמה סבירה של זמינות למבקש לעיין במרשם החייבים המשתמטים.
בקשה לתיקון המידע [תיקון: תשע״ה־3]
(א)
אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים וסבר שפרטיו הרשומים במרשם החייבים המשתמטים אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (בתקנה זו – מידע שגוי) רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתיקון המידע או למחיקתו; בבקשה יפרט את המידע השגוי, ואת מהות התיקון או המחיקה המבוקשים ואת נימוקי הבקשה.
(ב)
לפני שיחליט מנהל לשכת ההוצאה לפועל, יבקש את תגובתם של הזוכים הנוגעים בדבר.
(ג)
מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי יש לבצע תיקון או מחיקת פרטים, יבצע את תיקון הפרטים או מחיקתם, בתוך 48 שעות מעת שמצא כי מדובר במידע שגוי.
(ד)
בוצעו תיקון או מחיקה, תישלח על כך הודעה לכל מי שקיבל מידע ממרשם החייבים המשתמטים במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד תיקון הפרטים וכן לזוכה.
(ה)
הודעה על סירוב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לתקן או למחוק מידע המצוי במרשם החייבים המשתמטים, תישלח למבקש בדואר בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה על סירוב.
[תיקון: תשע״ה־4]
תוקף פרק זה למשך תקפו של סימן ב׳ בפרק ז׳1 לחוק.
הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר [תיקון: תשע״ה־4]
הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר כאמור בסעיף 69י18 לחוק תיערך לפי טופס 10י שבתוספת הראשונה.
בקשת חייב למתן צו הפטר [תיקון: תשע״ה־4]
בקשת חייב למתן הפטר כאמור בסעיף 69י5 לחוק תיערך לפי טופס 10יא שבתוספת הראשונה.
הודעה לנושים על פתיחת תיק במסלול הפטר [תיקון: תשע״ה־4]
הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר הנשלחת לנושים לפי סעיף 69י10 לחוק תיערך לפי טופס 10יב שבתוספת הראשונה.
התנגדות לבקשת הפטר [תיקון: תשע״ה־4]
(א)
נושה המבקש להגיש התנגדות לבקשת חייב להפטר יגיש את הבקשה ערוכה לפי טופס 10יג שבתוספת הראשונה; הבקשה תוגש ללשכה שבה מתנהל התיק במסלול ההפטר.
(ב)
ההתנגדות תוגש בצירוף אלה:
(1)
העתק מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד;
(2)
מקום שהמתנגד מיוצג על ידי עורך דין, יצורף גם ייפוי כוח של עורך הדין.
צו־עיקול מיטלטלין [תיקון: תשס״ט]
(א)
צו עיקול מיטלטלין יפרט את המיטלטלין שיש לעקלם ויכול שיינתן על כלל מיטלטלי החייב.
(ב)
הצו מסמיך את מנהל לשכת ההוצאה לפועל –
(1)
לעקל את המיטלטלין;
(2)
להוציאם ממקום הימצאם, להשאירם במקום הימצאם בתנאים שקבע, להתגבר על כל התנגדות לביצוע ההליך ולפרוץ מבנים וכלים, והכל – לרבות ביצוע העיקול – אף בהעדרו של החייב.
(ג)
הצו יפרט את אחריותו הפלילית והאזרחית של כל אדם אשר יתנגד בכוח לעיקול.
עיקול בחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב [תיקון: תשס״ט]
(א)
בקשה לעקל בחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב בלי לתת הודעה מוקדמת למחזיק החצרים, תהא בצירוף תצהיר שבו המבקש מאמת כי לפי מיטב ידיעתו נמצאים או עלולים להימצא באותם חצרים מיטלטלי החייב, את מקור ידיעתו וכן את הסיבות שבגללן יש לבצע את העיקול בלי לתת הודעה מוקדמת למחזיק החצרים.
(ב)
החליט רשם ההוצאה לפועל כי אין לתת הודעה מוקדמת כאמור, יצויין הדבר בצו העיקול.
ביצוע העיקול [תיקון: תשנ״ט־2, תשס״ט]
(א)
לשם ביצוע העיקול רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים שבהם יש לבצע את העיקול ולפתוח או להורות לפתוח כל מקום, מבנה וכלי שבהם נמצאים או עשויים להימצא מיטלטלין של החייב הניתנים לעיקול.
(ב)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להשאיר את המעוקלים במקום הימצאם או להעבירם למקום אחר ולאכסנם בו, ורשאי הוא להעמיד נאמן על שמירתם, הכל בתנאים שיקבע.
(ג)
השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים במקום הימצאם, יפרידם במידת האפשר מן המיטלטלין האחרים הנמצאים באותו מקום או יסגרם במנעול.
(ד)
(בוטלה).
(ה)
היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין ולא הוציא את המיטלטלין ממקום הימצאם, יציין זאת בדוח הביצוע.
עיקול מזומנים, שטרות ותכשיטים [תיקון: תשס״ט]
(א)
היו המעוקלים מזומנים, ירשום מבצע העיקול את דבר העיקול בדוח הביצוע, לרבות את סכום המזומנים שעוקל ויפקידם בקופת ההוצאה לפועל לזכות תיק ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול.
(ב)
היו המעוקלים שטרות, יציין מבצע העיקול בדוח הביצוע את סוגם, מספרם הסידורי או שם החותם והערך הנקוב בהם, ויפקידם בבנק או במקום בטוח אחר שקבע לכך רשם ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול או במועד שנקבע בהחלטת רשם.
(ג)
היו המעוקלים תכשיטים, יציין מבצע העיקול בדוח הביצוע את תיאורם המלא, ויפקידם בכספת שבלשכה או במקום בטוח אחר שהורה עליו רשם ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול או במועד שנקבע בהחלטת הרשם.
עיקול מחשב [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ט]
(א)
במעמד עיקול מחשב יתן מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב או למחזיק במחשב הודעה בכתב כי עליו למחוק, תוך 10 ימים, כל מידע המצוי במחשב; לא נכח החייב או המחזיק במחשב במעמד העיקול, ישאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה בכתב, כאמור, בחצרים שבהם בוצע העיקול.
(ב)
לא יוציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המחשב מחצרי החייב או מחצרי הצד השלישי המחזיק בו, אלא לאחר שחלפו 10 ימים מיום הטלת העיקול על המחשב.
(ג)
האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחול על מחשב שהוא חלק ממלאי עסקי המצוי ברשות מי שעיסוקו מכירה או השכרה של מחשבים.
(ד)
בתקנה זו, ”מחשב“ – מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, ציודו ההיקפי ומערכות התקשורת המחוברות אליו ולרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר.
עיקול מיטלטלין שהעברתם טעונה רישום [תיקון: תשס״ט]
היו המיטלטלין שמבקשים את עיקולם נכסים שהעברתם טעונה רישום, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל למי שממונה על הרישום הודעה בדבר העיקול, ומי שממונה על הרישום ירשום הערה בדבר העיקול במסמכים המתאימים שבניהולו.
עיקול מיטלטלין על ידי רישום [תיקון: תשמ״ט, תשס״ט]
(א)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות, כי עיקול על מיטלטלין שהעברתם טעונה רישום יוטל בדרך של רישום בלבד במסמכים המתאימים שבהם מופיע רישום המיטלטלין.
(ב)
ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול כאמור בתקנת משנה (א), יפרט הצו את המיטלטלין שעליהם הוטל העיקול והודעה על כך תישלח לממונה על הרישום לשם רישום העיקול במסמכים המתאימים שבניהולו; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 11 שבתוספת הראשונה והעתק הימנה יישלח לחייב.
שינוי עיקול שנרשם [תיקון: תשמ״ט, תשס״ט]
נרשם במסמכים המתאימים עיקול על מיטלטלין טעוני רישום לפי תקנות 42 או 43, לא יעתר ממונה על רישום לבקשה לשנות את הרישום אלא על פי צו של בית משפט, בית דין, או רשם ההוצאה לפועל המבטל את העיקול או המורה על רישום העברת הנכס לקונה.
ביטול עיקול [תיקון: תשמ״ט, תשנ״ט, תשס״ט]
(א)
הגיש החייב בקשה לביטול העיקול, כולו או חלקו, ימציא החייב, בתוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה, העתק ממנה לזוכה או לבא כוחו בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם כן דחה רשם ההוצאה לפועל את הבקשה לאחר שעיין בה.
(ב)
הזוכה יגיש בכתב את תגובתו לבקשה תוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לזמן את הצדדים לדיון בבקשה; לא הגיש הזוכה תגובה כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על ביטול העיקול כמבוקש.
פתיחת חצרים וכלים נעולים [תיקון: תשס״ט]
(א)
היו החצרים או הכלים שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם, ואם לא היתה דרך אחרת לביצוע ההליך, לפרוץ אותם, ובלבד שלאחר מכן ידאג לסגירתם אם היה צורך בכך. פתיחת חצרים או כלים או פריצתם תבוצע בפני עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
(ב)
במקום לפתוח את החצרים או הכלים כאמור, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל – כאמצעי ביניים עד לפתיחתם – לנעול את המקום באמצעי נעילה מתאים, ורשאי הוא להעמיד עליהם נאמן כאמור בסעיף 24 לחוק.
דו״ח העיקול [תיקון: תשנ״ב־2, תשס״ט]
(א)
מנהל לשכת הוצאה לפועל יפרט בדוח העיקול את המיטלטלין שעיקל, טיבם, סוגם, כמותם וערכם המשוער, אם ניתן לאמוד אותו, ואת אופן שמירתם והחסנתם; החייב, הזוכה והעדים, אם היו נוכחים בשעת העיקול, יידרשו לחתום על דוח העיקול ויוכלו להעיר בו כל הערה שימצאו לנכון.
(ב)
העתק מדוח העיקול יימסר לחייב ולזוכה, אם היו נוכחים בשעת העיקול; הוטל העיקול בהעדר החייב, ישאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל העתק מדוח העיקול במקום שבו בוצע העיקול; הוטל העיקול בהעדר הזוכה, יישלח אליו העתק בדואר בתכוף לאחר הטלת העיקול, ואם הועמד נאמן על המעוקלים – יימסר גם לו העתק מדוח העיקול.
(ג)
דוח העיקול יתוייק בתיק ההוצאה לפועל.
פירותיו של המעוקל
נשאו המעוקלים ריבית או פירות אחרים, ייחשבו גם הם למעוקלים, בתוקף אותו צו עיקול.
בדיקת המעוקלים [תיקון: תשס״ט]
עוקלו מיטלטלין, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל עת להיכנס לחצרים ולפתוח כלים שבהם הם נמצאים, כדי לבדקם.
העמדת נאמן [תיקון: תשס״ט]
(א)
מנהל לשכת הוצאה לפועל שהעמיד נאמן על המיטלטלין המעוקלים, יזהירנו על חובותיו ואחריותו על פי החוק ויפרט כל יתר התחייבויותיו ואת השכר המגיע לו, אם נקבע.
(ב)
הנאמן יאשר כי קיבל את המעוקלים לשמירתו וכי הוזהר כאמור, ואם היה הנאמן אדם שאינו החייב – יציין גם את הסכמתו להיות נאמן על המיטלטלין.
מיטלטלין הפטורים מעיקול [תיקון: תשמ״ו, תשס״ט־2]
(א)
שווי המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי סעיף 22(א)(4) לחוק הוא בסך 1,300 שקלים חדשים ואם היו מכונות, בסך כולל של 5,000 שקלים חדשים.
(ב)
השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי סעיף 22(א)(7) לחוק, שסוגם מפורט בתוספת החמישית לחוק, הוא כמפורט בתוספת השלישית.
(ג)
השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי סעיף 22(א)(8) לחוק אינו עולה על סכום של 150 שקלים חדשים.
(ד)
בתקנה זו, ”שווי מוערך של מיטלטלין“ – שוויים המוערך במכירה מרצון ממוכר מרצון לקונה מרצון.
מיטלטלין שכבר עוקלו [תיקון: תשס״ט]
נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי המיטלטלין כבר עוקלו על פי החוק, אם בלשכתו או בלשכה אחרת, יורה כי הודעה על העיקול תתוייק בתיק שבו נעשה העיקול הקודם; הודעה כאמור תיחשב כהצטרפות לאותו עיקול.
בקשה לתפיסת רכב [תיקון: תשע״א־2]
ביקש זוכה תפיסת רכב, יצרף לבקשת התפיסה דין וחשבון עיון מרשם המשכונות לפי מספר הרכב; היה החייב חברה בעירבון מוגבל יצורף דין וחשבון רשם החברות המכיל רישום שעבודים.
מכירת מיטלטלין המעוקלים בעיקול זמני [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ט]
(א)
היו המיטלטלין מעוקלים בעיקול זמני שניתן לטובת תובע שזכה בתביעתו, כאמור בתקנות 381 ו־382 לתקנות סדר הדין האזרחי, לא יוצאו המיטלטלין למכירה אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הנקוב בה.
(ב)
לעניין תקנה זו, דין מכירת מיטלטלין המעוקלים בעיקול זמני שאישר בית המשפט, כדין מיטלטלין המוצאים למכירה בהליך מימוש משכון.
אופן המכירה [תיקון: תשנ״ה, תשס״ט]
(א)
המעוקלים יימכרו במכרז לפי פרק ג1, זולת אם הורה רשם ההוצאה לפועל על אופן מכירה אחר.
(ב)
נכסים פסידים יימכרו בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם לשיקול דעתו ובהתחשב בנסיבות הענין.
פרסומים [תיקון: תשס״ט]
(א)
לפחות שבעה ימים לפני המכירה הפומבית, יפרסם מנהל לשכת ההוצאה לפועל מודעה ובה יצויינו מספר התיק בהוצאה לפועל, שם הזוכה, שם החייב, המקום והזמן שנקבע למכירה, תיאור המיטלטלין העומדים למכירה ושומת ערכם, וכן המועד והדרך לבדיקתם על ידי כל מעונין לפני המכירה.
(ב)
המודעה תפורסם בלוח המודעות של הלשכה, ויכול מנהל לשכת ההוצאה לפועל להורות על פרסומה בעתון או בכל דרך אחרת.
(ג)
העתק של מודעת המכירה יתוייק בתיק ההוצאה לפועל ויצויין בו תאריך הפרסום וצורתו; העתק יישלח לחייב לפי מענו הידוע.
המכירה הפומבית [תיקון: תשמ״ט, תשס״ט]
(א)
המכירה הפומבית תיערך על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או על ידי מי שמוטל עליו התפקיד לפי סעיף 5 לחוק (להלן – מנהל מכירות), במקום ובמועד שנקבעו בהודעת המכירה.
(ב)
לפני מועד המכירה ישום מנהל המכירות את המיטלטלין שמכירתם מוצעת, ורשאי הוא לשם כך להיעזר בשמאי מומחה; היה מנהל המכירות אדם שהוטל עליו התפקיד כאמור, טעונה השומה אישור של מנהל לשכת ההוצאה לפועל שנתמנה לפי סעיף 4 לחוק.
(ג)
במעמד המכירה יכריז מנהל המכירות על מחיר המיטלטלין לפי השומה ויציעם למכירה פריט פריט, או כולם או מקצתם בסכום־חד; אי־נוכחותם של החייב או של הזוכה אין בה כדי לעכב את המכירה.
(ד)
המיטלטלין יימכרו למרבה במחיר, ובלבד שהמחיר המוצע לא יהא פחות ממחיר השומה; משהוכרז קונה במכירה הפומבית, ישלם מיד את המחיר, במזומנים או בשיק בנקאי, והמיטלטלין יימסרו להחזקתו.
(ה)
מסים, אגרות והיטלים החלים על הקונה מכוח כל דין, יחולו על הקונה במכירה פומבית.
(ו)
עובד מערכת בתי המשפט ועובד מערכת ההוצאה לפועל ובן משפחתו של כל אחד מהם אינם רשאים להשתתף במכירה לפי תקנה זו; לענין זה, ”בן משפחה“ – בן־זוג, ילד, הורה או אח.
הצעה למטה ממחיר השומה [תיקון: תשס״ט]
(א)
היתה ההצעה הגבוהה ביותר למטה ממחיר השומה, יעביר מנהל המכירות את ההצעה לאישורו של רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהמציע נתן ערבון בסכום של 10% מהמחיר המוצע.
(ב)
אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה, ישלם המציע את יתרת המחיר תוך שלושה ימים מיום שהודע לו על האישור והמיטלטלין יימסרו להחזקתו; חזר בו המציע מהצעתו, או לא שילם את יתרת המחיר תוך המועד האמור, יחולט הערבון, ודינו כדין מזומנים ששולמו לטובת הזוכה.
(ג)
לא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה תוך שלושים יום מיום המכירה הפומבית, או שהחליט קודם לכן שלא לאשרה, יוחזר למציע הערבון שנתן.
(ד)
אם עד שלא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה, נמצא מי שהצעתו עולה על אותה הצעה, יתן ערבון בסכום של 10% מהמחיר שהוא מציע, ומנהל המכירות יזמין את שני המציעים לשם תחרות ביניהם; האמור בתקנה זו בענין תשלום המחיר, מסירת המיטלטלין, דינו של הערבון, ואישור ההצעה על ידי רשם ההוצאה לפועל כשהיא למטה ממחיר השומה, יחול בשינויים המחוייבים גם על מציע כאמור בתקנת משנה זו.
(ה)
ערבון שלא חולט כאמור בתקנה זו יוחזר למציע שנתנו.
מכירת נכסים שערכם קבוע בשוק [תיקון: תשס״ט]
היו המיטלטלין נכסים שערכם קבוע בשוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, במקום המכירה הפומבית, להורות על מכירתם לפי ערכם בשוק, או למסרם לפי אותו ערך לזוכה לתשלום על חשבון החוב הפסוק, ובלבד שהזוכה הסכים לכך.
דין וחשבון [תיקון: תשמ״ט, תשס״ט]
(א)
מנהל המכירות יערוך דין וחשבון של המכירה, יפרט בו את הצדדים או נציגיהם שהיו נוכחים, שמות המציעים וסכומי ההצעות, המיטלטלין שהוצעו למכירה והמיטלטלין שנמכרו, המחיר ששולם בעד כל פריט ופריט או בעד כל המיטלטלין שנמכרו בסכום־חד, יום התשלום ואופן מסירת המיטלטלין, וכל התרחשות בקשר עם המכירה.
(ב)
נמכרו מיטלטלין שערכם פחות מ־5,000 שקלים חדשים, יערוך מנהל המכירות דין וחשבון כפי שיורה לו מנהל מערכת ההוצאה לפועל; נערך דין וחשבון כאמור, פטור מנהל המכירות מעריכת דין וחשבון לפי תקנת משנה (א).
העברת מיטלטלין [תיקון: תשס״ט]
(א)
היו המיטלטלין שנמכרו נכסים שהעברתם מרשות לרשות טעונה פעולה על ידי החייב, לרבות רישום, רשאי מנהל המכירות לעשות אותה פעולה, וידו כיד החייב.
(ב)
היו המעוקלים נכסים שמתנהל לגביהם רישום על פי דין, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על רישום העברת הנכס לקונה, ומשציווה כן, ייעשה הרישום.
אישור מכירה
הקונה מיטלטלין במכירה פומבית, יקבל מאת מנהל המכירות אישור על כך שיפרט את המיטלטלין שנמכרו, מחירם, תאריך המכירה ומועד מסירתם להחזקתו של הקונה.
יתרת מעוקלים [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ט, תשנ״ב־2, תשס״ט]
(א)
מכר מנהל המכירות מהמעוקלים כמות המספיקה לתשלום החוב הפסוק וההוצאות המשוערות, יפסיק את המכירה ויחזיר את יתרת המעוקלים לחייב.
(ב)
סירב החייב לקבל בחזרה את יתרת המעוקלים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירתם או להורות שינהגו בהם בכל דרך שתיראה לו, לאחר שהודיע על כך לחייב; נמכרו המעוקלים, ייזקפו כספי הפדיון על חשבון הוצאות איחסונם ומכירתם ויתרת הכספים תועבר לחייב.
(ג)
לא סולק החוב הפסוק ובידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל נשארו מעוקלים שלא נמכרו במשך שלשה חדשים מיום שנמסרו למשמורתו, ישלח לחייב הודעה בכתב כי עליו לקבל את המעוקלים לרשותו תוך חמישה עשר ימים ממשלוח ההודעה ולשלם את הוצאות האיחסון וההובלה, וכי אם לא יעשה כן יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתראה לו; העתק ההודעה יישלח לזוכה.
(ג1)
סולק החוב הפסוק ובידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל נשארו מעוקלים, תישלח לחייב הודעה בכתב כי עליו לקבל את המעוקלים לרשותו תוך חמישה עשר ימים ממשלוח ההודעה ולשלם את הוצאות האחסון וההובלה, וכי אם לא יעשה כן יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתיראה לו.
(ד)
לא עשה החייב כאמור בהודעה או שהודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל שאיננו מעונין במעוקלים, יפנה מנהל לשכת ההוצאה לפועל אל רשם ההוצאה לפועל בבקשה למתן הוראות; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתראה לו, לרבות מסירתם למוסד ציבורי או השמדתם.
[תיקון: תשנ״א]
הגדרות [תיקון: תשנ״א]
”מכירה“ – מכירת מיטלטלין מעוקלים במכרז;
”מיתקן“ – מיתקן שבו מתבצעות מכירות.
הטלת תפקיד על תאגיד [תיקון: תשנ״ב, תשס״ט]
מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על תאגיד, שאישר אותו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם, לרבות אחסונם והחזקתם עד למכירתם.
ועדות מכירות וסמכויותיהן [תיקון: תשנ״א, תשס״ט]
(א)
לשם אישור וביצוע של מכירות ימונו ועדות בנות שלושה חברים (להלן – ועדות מכירות); חברי הוועדות יתמנו מתוך רשימות שיערוך מנהל מערכת ההוצאה לפועל: האחת רשימת יושבי ראש הוועדות והשניה רשימת החברים האחרים בהן.
(ב)
לענין כל מכירה ימנה מנהל מערכת ההוצאה לפועל את יושב ראש ועדת המכירות והיושב ראש ימנה את שני חברי הוועדה האחרים.
(ג)
לענין מכירת מיטלטלין שעוקלו יהיו נתונות לוועדת מכירות הסמכויות של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
(ד)
לענין ערר לפי סעיף 80 לחוק, דין פעולה או החלטה של ועדת מכירות כדין פעולה או החלטה של מנהל לשכת הוצאה לפועל.
הודעת מכירה [תיקון: תשנ״א, תשנ״ה־2, תשס״ט]
(א)
מנהל המיתקן יעמיד במיתקן לעיון הציבור חוברת מכרזים שבה יפורטו פרטי המיטלטלין העומדים למכירה; מנהל המיתקן רשאי לפרסם את הפרטים האמורים גם בכל דרך אחרת שתיראה לו ושיאשר מנהל מערכת ההוצאה לפועל.
(ב)
(בוטלה).
הליכי המכירה [תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ט, תשע״א־2]
(א)
הצעה לרכישת המיטלטלין העומדים למכירה תוגש למנהל המיתקן בכתב ובמעטפה סגורה, בטופס שיקבע מנהל המיתקן; בהצעה יפורטו שם המציע, מספר זהותו, מענו, המספר הקטלוגי של כל פריט שמוצע לרכשו וסכום ההצעה לכל פריט בנפרד; המעטפה תונח בתיבת מכרזים נעולה.
(ב)
להצעה תצורף ערובה בשיעור של 10% מגובה ההצעה; מציע שהצעתו לא נתקבלה, תוחזר לו הערובה שהפקיד, בתוך חמישה עשר ימים מיום אישור המכירה בידי ועדת המכירות.
(ג)
פרטיה של כל הצעה יוכנסו למערכת המחשוב של מיתקן המכירות.
(ד)
מתוך רשימת השמאים החברים באיגודי שמאי הביטוח, יקבע מנהל המיתקן שמאי לענין מכירה פלונית; השמאי ישום כל פריט, העומד למכירה ויניח את השומה שערך במעטפה סגורה בתיבת המכרזים; פרטיה של השומה ייכנסו למערכת המחשוב של מיתקן המכירות.
(ה)
מנהל המיתקן, באישור יושב ראש ועדת המכירות, יקבע את מועד המכירה; במועד זה תיפתח תיבת המכרזים; ועדת המכירות תפתח כל הצעה ותבדוק את התאמתה לשומה האמורה בתקנת משנה (ד); בעל ההצעה הגבוהה ביותר לגבי הפריט הנמכר יוכרז כקונה של אותו פריט, ובלבד שהצעתו לא תפחת מסכום השומה; ההכרזה תינתן בכתב ותיחתם בידי כל חברי הוועדה.
(ו)
מנהל המיתקן יודיע בכתב לכל מציע שהצעתו אושרה, כי עליו לשלם את מלוא הסכום שהציע בעד הפריטים שרכש, בתוך שבעה ימים מיום המצאת ההודעה או בתוך מועד אחר שקבעה ועדת המכירות; חזר בו המציע מהצעתו או לא שילם את מלוא הסכום במועד, רשאית הוועדה לחלט את הערובה לטובת הזוכה, על חשבון החוב הפסוק.
(ז)
היתה ההצעה הגבוהה ביותר פחותה מסכום השומה, יוצאו המיטלטלין למכירה חוזרת, אולם הוועדה רשאית לאשר את המכירה למרבה במחיר גם אם הצעתו נמוכה מהשומה, אם היתה סבורה שלא יימצא מציע טוב ממנו.
(ח)
שילם הקונה את כל הסכום המגיע ממנו, יימסרו לו המיטלטלין ויינתן לו אישור בדבר המכירה, שבו יפורטו המיטלטלין שנמכרו, מחירם, תאריך המכירה ומועד מסירתם לחזקתו.
[תיקון: תשנ״א, תשנ״ה]
(בטלה).
מיטלטלין בעלי ערך נמוך [תיקון: תשנ״א, תשס״ט]
עוקלו מיטלטלין שמחמת ערכם הנמוך אין במכירתם כדי לכסות את הוצאות האחסון והמכירה, רשאית ועדת המכירות לנהוג במיטלטלין בכל דרך שתיראה לה, לרבות החזרתם לחייב.
מסים ואגרות [תיקון: תשנ״א]
מסים, אגרות או היטלים החלים על הקונה, לפי כל דין, יחולו עליו גם בהליכים לפי פרק זה.
תחולת תקנות [תיקון: תשנ״א, תשס״ט]
הוראות תקנות 59 ו־61 יחולו גם על מיטלטלין שהועברו למכירה וסמכויותיהם של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי התקנות האמורות תהיינה נתונות לוועדת המכירות.
מכירה בידי רשות [תיקון: תשנ״א]
דין מכירה כדין מכירה בידי רשות כמשמעותה בסעיף 34א לחוק המכר, התשכ״ח–1968.
צו עיקול מקרקעין] [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ט, תשע״א־2]
(א)
לבקשה לעיקול מקרקעין הרשומים על שם החייב בלשכת רישום מקרקעין יצורף נסח רישום המוכיח כי המקרקעין רשומים על שם החייב או פלט מידע שהתקבל בעקבות בקשת מידע לפי סעיף 7ב לחוק, מרשות מקרקעי ישראל או מרשם המקרקעין.
(א1)
ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול מקרקעי החייב, יפרט בצו את המקרקעין שעליהם הוטל העיקול והודעה על כך תישלח בדואר רשום עם אישור מסירה ללשכת רישום המקרקעין לשם רישום העיקול בפנקסי המקרקעין; ההודעה האמורה תהא ערוכה לפי טופס 12 שבתוספת הראשונה.
(ב)
ציווה בית המשפט על עיקול מקרקעין לפי סעיף 34(ב) לחוק, תירשם הערה על כך בתיק ההוצאה לפועל, ורואים את העיקול לענין ביצועו, כאילו הוטל על פי הליכים בהוצאה לפועל.
(ג)
(בוטלה).
הודעה לחייב
הודעה על העיקול תישלח לחייב בדואר רשום ובה יצויין כי:
(1)
כל עוד לא בוטל העיקול לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון, למעט פדיון משכנתה, אלא בהיתר מאת בית המשפט;
(2)
אם החוב הפסוק לא ישולם תוך שלושים יום מיום רישום העיקול יכול שיוצאו המקרקעין למכירה.
ביטול עיקול [תיקון: תשמ״ט]
הוראות תקנה 44א יחולו גם לענין עיקול מקרקעין.
צו למכירת מקרקעין [תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ט, תשס״ט־2]
(א)
עברו שלושים ימים מיום הטלת העיקול או עברה התקופה שנקבעה באזהרה לפי סעיף 7 לחוק – אם היה זה עיקול זמני שניתן לטובת תובע שזכה בתביעתו, כאמור בתקנה 381 לתקנות סדר הדין האזרחי – והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.
(ב)
ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מקרקעין שאינם משמשים דירת מגורי החייב ובני משפחתו, תומצא לחייב הודעה על כך בדואר רשום עם אישור מסירה; קביעת מועד הפינוי ומסירת הודעה עליו לחייב יהיו על פי תקנה 97, בשינויים המחויבים.
(ג)
היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם דירת מגורים של החייב, לא יורה רשם ההוצאה לפועל על מכירתם אלא לאחר שהזמין את הצדדים לדיון באמצעות טופס 12א בתוספת הראשונה; ההזמנה תומצא לצדדים בהמצאה מלאה.
(ד)
דיון במעמד הצדדים לפי תקנת משנה (ג), ייקבע בהקדם האפשרי.
(ה)
בדיון כאמור בתקנת משנה (ג) רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירת מקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו אם הוכח להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת להם מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף על ידי דירה אחרת, תשלום פיצויים או דרך אחרת כמפורט בסעיף 38 לחוק.
שומת המקרקעין [תיקון: תשס״ט]
(א)
עברו שבעה ימים מיום המצאת ההודעה והחייב לא שילם את החוב הפסוק, יצא שמאי מקרקעין מוסמך אל המקרקעין המעוקלים והשמאי יערוך דין וחשבון וישום את ערכם של המקרקעין; לשם כך רשאי הוא להיכנס אל המקרקעין.
(ב)
הדין וחשבון יפרט את המעוקלים, טיבם, סוגם, תיאורם, שטחם, מקום הימצאם לפי רחוב ומספר, מספרי הרישום לפי גוש וחלקה והשימוש בהם; אם יש על המקרקעין עצים, מטעים או כל גידולים חקלאיים, יצויינו ויתוארו גם אלה; אם יש שעבודים והגבלות על המקרקעין או על השימוש בהם יפורטו גם הם; נמצאו במקרקעין דיירים, שוכרים, אריסים או מחזיקים אחרים, יפורטו ככל האפשר שמותיהם, מעניהם ומספרי זהותם, וסוג הזכות שלפיה מחזיקים הם במקרקעין.
(ג)
העתקים מהדין וחשבון האמור יישלחו בדואר רשום לזוכה ולחייב והעתק יועבר לרשם ההוצאה לפועל בצירוף נסח של רישום המעוקלים בפנקסי המקרקעין; נוכח רשם ההוצאה לפועל כי המקרקעין היו משועבדים וכי מכירתם אין בה כדי להועיל לזוכה, רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לנוגעים בדבר להשמיע טענותיהם לפניו, לתת כל הוראה שימצא לנכון.
(ד)
חלק אחד הצדדים על השומה והמציא שומה של שמאי מוסמך הסותרת את השומה לפי תקנת משנה (א), יועבר הענין להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל שיקבע את השומה לצורך המכירה.
פרסום הודעת המכירה [תיקון: תשנ״ב־2, תשס״ט]
(א)
כעבור חמישה עשר ימים לפחות ממשלוח הדין וחשבון לזוכה ולחייב כאמור בתקנה 65(ג), תפורסם מודעה ברבים על מכירתם של המעוקלים; המודעה תפרט את המעוקלים ויצויין בה סכום השומה, התקופה להגשת הצעות קניה, והלשכה שאליה יש להגיש את ההצעות האמורות.
(ב)
המודעה תפורסם ברשומות, בעתון יומי, בלוח המודעות של הלשכה, או באחד מאלה, כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל, ויכול רשם ההוצאה לפועל להורות על פרסום בכל צורה אחרת.
הצעת קניה [תיקון: תשמ״ט, תשנ״ב־2, תשס״ט]
(א)
הצעות לקניית המקרקעין יוגשו על ידי המציעים תוך חמישה עשר ימים מיום פרסום מודעת המכירה או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע רשם ההוצאה לפועל; הצעת קניה תהא בכתב, תפרש את שמו, מענו ומספר זהותו של המציע – ואם היה המציע תאגיד, שמו, מענו ועיסוקו – ואת הסכום המוצע; להצעה יצורף ערבון בסכום שלא יפחת מ־10% מהמחיר המוצע. אולם בעל משכנתה או זוכה פטורים מלצרף להצעתם ערבון כאמור ותחתיו יבוא החלק המתאים מסכום המשכנתה או החוב הפסוק.
(ב)
בלשכה תתנהל רשימת המציעים וההצעות יירשמו בה לפי סדר קבלתן; רשימת המציעים תהא לפי טופס 13 שבתוספת הראשונה.
(ג)
הוראות תקנה 55(ו) יחולו גם לענין מכירת מקרקעין.
המכירה הפומבית [תיקון: תשנ״ט, תשס״ט]
(א)
בתום התקופה האמורה בתקנה 67 תיסגר רשימת המציעים ומנהל המכירות יזמין את המציעים למכירה הפומבית; הודעה על כך תומצא לחייב ולזוכה בדואר רשום עם אישור מסירה. בהזמנה למציעים ייאמר שהרוצה להשתתף, ביום המכירה הפומבית, בתחרות, חייב להשלים את הערבון שלו – לא יאוחר מאשר ביום שנקבע למכירה ולפני התחלת התחרות – עד לשיעור של עשרה אחוזים מסכום ההצעה הגבוהה ביותר שנתקבלה עד מועד סגירת רשימת המציעים, אחרת לא יהיה רשאי להשתתף בתחרות.
(ב)
ביום המכירה הפומבית יזמין מנהל המכירות את המציעים לתחרות, ינהל דין וחשבון של המכירה, ויעביר את הדין וחשבון לרשם ההוצאה לפועל; רשם ההוצאה לפועל יחליט סופית בדבר הכרזת הקונה ויתן אישור על כך, ויכול הוא לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו.
(ג)
משהוכרז קונה כאמור, יידרש על ידי מנהל המכירות לשלם את יתרת המחיר תוך שבעה ימים מיום המצאת הדרישה לכך, ואם חזר בו מהצעתו או שלא שילם את יתרת המחיר תוך התקופה האמורה, או תוך תקופה מוארכת כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל, יחולט הערבון שנתן, ודינו כדין מזומנים ששולמו לטובת הזוכה; רשם ההוצאה לפועל יחליט כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי המציע שלאחריו והאמור לגבי המציע הראשון יחול על אותו מציע, והוא הדין לגבי המציעים הבאים אחריו.
(ד)
לא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה או שלא נתן אישורו תוך שלושים יום מיום המכירה הפומבית, רשאי המציע לקבל בחזרה את הערבון שנתן.
(ה)
ערבון שלא חולט כאמור יוחזר למציע שנתנו.
מציע שהוכרז כקונה [תיקון: תשס״ט]
הוכרז מציע כקונה, ושילם את יתרת המחיר, יינתן לו אישור על כך חתום על ידי רשם ההוצאה לפועל; האישור ישמש אסמכתה להעברת המקרקעין על שמו בפנקסי המקרקעין.
רישום זכות
צו על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה בהם כאמור בסעיף 37 לחוק, ישמש אסמכתה לרישום בפנקסי המקרקעין.
בקשת עיקול [תיקון: תשמ״ב, תשנ״ה]
(א)
בקשת עיקול בידי צד שלישי תפרט את שמו המלא ומענו של הצד השלישי שבידיו נמצאים או עשויים להימצא נכסים של החייב ואם היו לו סניפים, יצויין בבקשה מען המשרד הראשי של הצד השלישי.
(ב)
בבקשה יצויין אם העיקול נדרש על כלל נכסי החייב או על נכס מסויים; היתה הבקשה לעקל נכס מסויים, יפרט הזוכה את הנכס, ואם היה הנכס זכות – את פרטי אותה זכות.
שליחת הודעת עיקול לצד שלישי [תיקון: תשנ״ה, תשס״ט]
(א)
ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול בידי צד שלישי, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לצד השלישי. הודעה כאמור יכול שתישלח בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
(ב)
היו לצד השלישי סניפים, תומצא ההודעה למשרד הראשי שלו, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הומצאה הודעה כאמור למשרד הראשי, יראו אותה כאילו הומצאה לכל שאר סניפיו של הצד השלישי.
הודעה לצד השלישי שהוא תאגיד בנקאי [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
היה הצד השלישי תאגיד בנקאי כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, ויש לו סניפים, יחול צו העיקול על נכסי החייב בכל אחד מן הסניפים שבהם הם מצויים, במועד שבו הגיעה ההודעה על כך מן המשרד הראשי לסניף, ולא יאוחר מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת ההודעה על העיקול למשרדו הראשי של התאגיד הבנקאי.
(ב)
בהודעת העיקול לצד השלישי, יירשם מספר תעודת הזהות של החייב; הודעה שלא צויין בה מספר תעודת הזהות של החייב לא תקובל.
הודעה לצד שלישי שהוא חברה מנהלת [תיקון: תשס״ט]
(א)
היה הצד השלישי חברה מנהלת, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005 ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את צו העיקול לחברה המנהלת או לגוף המתפעל, כהגדרתו בסעיף 45ב לחוק, ובלבד שהחברה המנהלת הודיעה למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו כאמור לגוף המתפעל.
(ב)
הודיעה חברה מנהלת כאמור בסיפה של תקנת משנה (א), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בניהולה של החברה המנהלת, במועד שהגיעה בו ההודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
(ג)
הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שהומצא לה הצו.
תוכן הודעת עיקול [תיקון: תשס״ט]
(א)
הודעת עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב תהא ערוכה לפי טופס 14 שבתוספת הראשונה, היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי סעיפים 44, 45ג ו־46 עד 48 לחוק, ותיכלל בה הוראה מפורשת שנכסי החייב הנמצאים בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר מכן, כפי שנקבע בה, מעוקלים כדין.
(ב)
הודעת עיקול בידי צד שלישי על נכס מסויים תהא ערוכה לפי טופס 15 שבתוספת הראשונה, היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי סעיפים 45 עד 48 לחוק, ותיכלל בה הוראה מפורשת שהנכס האמור הנמצא בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר מכן, כפי שנקבע בצו העיקול מעוקל כדין.
(ג)
נשלחה הודעת העיקול בדרך ממוכנת, יראו כאילו נשלחו טפסים 14 או 15 לתוספת הראשונה, לפי העניין, ותוכנם יחול על צד שלישי.
תשובת הצד השלישי [תיקון: תשנ״ה, תשס״ט]
(א)
צד שלישי שהומצא לו צו עיקול לפי פרק זה, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים הודעה כדרוש לפי סעיפים 44 ו־45 לחוק, הכל לפי הענין; נמצאים בידי הצד השלישי נכסים של החייב, יפרט אותם, ואם היה הנכס חוב – יציין סכומו וזמן פרעונו.
(ב)
היו לצד השלישי סניפים וההודעה בדבר צו העיקול הומצאה למשרדו הראשי, תתייחס תשובתו של הצד השלישי לפי תקנה זו למשרדו הראשי ולכל סניפיו.
צו למסירת מעוקלים
צו למסירת המעוקלים לפי סעיף 47 לחוק יפרש את אחריותו וזכויותיו של הצד השלישי.
תשלום הוצאות [תיקון: תשס״ט]
בקשה מאת הצד השלישי לתשלום דמי החסנה והוצאות אחרות שהוציא בשמירת הנכס ובמסירתו, תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בצירוף חשבונות וקבלות.
עיקול בידי אוצר המדינה [תיקון: תשמ״ט]
עיקול בידי אוצר המדינה יומצא לחשב המשרד שבידיו נמצא הנכס המעוקל.
מכירת הנכסים [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ד־2, תשס״ט]
(א)
על מכירתם של הנכסים שבידי צד שלישי יחולו, בשינויים המחוייבים, ההוראות שנקבעו לגבי מכירת נכסים מעוקלים.
(ב)
היה הנכס המעוקל חוב או זכות אחרת שפרעונו לאחר זמן, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, להורות על מימושו.
(ג)
הוטל עיקול על כלל נכסי החייב אצל תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או על אחדים מהם, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לתאגיד האמור, על פי בקשתו, איזה מן הנכסים המעוקלים עליו למכור; בקשת התאגיד תוגש בכתב והעתקים ממנה יועברו לזוכה, לחייב ולכל צד מעוניין.
ביטול העיקול [תיקון: תשס״ט]
ביטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול בידי צד שלישי, יודיע על כך לצד השלישי, לזוכה ולחייב.
בקשה למינוי כונס נכסים [תיקון: תשס״ט]
(א)
המבקש מינוי כונס נכסים, יפרט בבקשתו את הנכס שעליו יתמנה כונס הנכסים, תיאורו, טיבו ומקום הימצאו, ויציע בבקשתו מועמד שיהא כונס נכסים; לבקשה יצרף את הסכמתו בכתב של המועמד למינוי.
(ב)
לא ימנה רשם ההוצאה לפועל את הזוכה להיות כונס נכסים, זולת אם ראה טעמים מיוחדים לכך, אולם רשאי הוא למנות את עורך־דינו של הזוכה.
צו מינוי [תיקון: תשס״ט]
(א)
צו מינוי כונס נכסים יהא ערוך לפי טופס 16 שבתוספת הרשונה.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על פרסום המינוי בדרך שתיראה לו.
(ג)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח הודעה על המינוי לחייב ולזוכה, בצירוף העתק מצו המינוי; ההודעה לחייב תפרש את חובותיו לפי סעיף 56 לחוק.
ערובה [תיקון: תשס״ט]
(א)
הורה רשם ההוצאה לפועל שעל כונס הנכסים לתת ערובה, לא יינתן צו המינוי לפני שניתנה הערובה, אלא אם הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת.
(ב)
הזוכה רשאי לבקש כי הערובה תובטח על ידי החוב הפסוק.
נכס שנתמנה לו יותר מכונס נכסים אחד [תיקון: תשס״ט]
(א)
הוברר לכונס הנכסים כי לגבי הנכס שנתמנה לו, כבר נתמנה לפניו כונס נכסים אחר, שעדיין ממלא את תפקידו, יודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל ויבקש הוראות.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל את צו מינוי כונס הנכסים שנתן או לתת כל הוראה אחרת, כפי שנסיבות הענין מחייבות, ולשם כך הוא רשאי לדרוש הגשת כל מסמך ולהזמין לפניו כל אדם הנוגע לענין, לרבות כונס הנכסים האחר או מי שלפי בקשתו נתמנה כונס הנכסים האחר.
רישום [תיקון: תשס״ט]
נתמנה כונס נכסים לנכס שלגביו מתנהל רישום על פי כל דין, יתן מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על המינוי למי שמנהל אותו רישום, והערה על המינוי תירשם בפנקס שבו מתנהל הרישום. רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי מי שהתמנה לכונס נכסים ימציא את ההודעה על מינויו למי שמנהל את הרישום.
שכר והוצאות [תיקון: תשס״ט]
כונס הנכסים רשאי לנכות מהכספים שקיבל במילוי תפקידו את שכרו והוצאותיו שנקבעו לפי סעיף 59 לחוק, אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת.
דינים וחשבונות [תיקון: תשס״ט]
(א)
כונס הנכסים יגיש דין וחשבון על פעולותיו במועדים שנקבעו לכך על ידי רשם ההוצאה לפועל וכן עם סיום תפקידו.
(ב)
דינים וחשבונות של כונס הנכסים יהיו במספר עתקים מספיק ללשכה ולצדדים, ויאומתו בתצהיר.
אסמכתאות
כונס הנכסים ינהל פנקסים לרישום כל החשבונות הנוגעים לנכס שנתמנה לו, והוא יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות.
חשבון־נפרד [תיקון: תשס״ט]
כונס נכסים שקיבל כספים לזכות הנכס שנתמנה לו, יעבירם לחשבון נפרד כל עוד לא העבירם למנהל לשכת ההוצאה לפועל; היה כונס הנכסים עורך דין ולו חשבון פקדונות בבנק, יכול הוא להחזיק את הכספים באותו חשבון, אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת.
ציון תפקיד
בכל מסמך, הליך או פעולה של כונס הנכסים מכוח תפקידו, יצויין שהוא פועל ככונס נכסים.
סיום תפקידו של כונס הנכסים [תיקון: תשנ״ט, תשס״ט]
(א)
רצה כונס נכסים להתפטר מתפקידו, יגיש הודעה בכתב על כך לרשם ההוצאה לפועל, יפרט בה את נימוקיו ויצרף אליה דין וחשבון על פעולותיו עד ליום ההודעה; רשם ההוצאה לפועל ידון בענין בדרך שתיראה לו.
(ב)
סבר רשם ההוצאה לפועל כי יש סיבה לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו, יתן לו הזדמנות להשמיע דברו בפניו בטרם החליט בענין, אולם רשאי הוא להשעותו זמנית אף לפני ששמע טענותיו; החליט רשם ההוצאה לפועל לפטר את כונס הנכסים, רשאי הוא באותה החלטה למנות כונס נכסים אחר.
(ג)
סיים כונס הנכסים את תפקידו, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לחייב ולזוכה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי ההודעה תישלח גם לאדם אחר או שהיא תפורסם בדרך שקבע.
מכירה על ידי כונס נכסים [תיקון: תשס״ט]
על אף האמור בתקנות אלו בדבר מכירתם או מימושם של נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות בכל שלב של המכירה או המימוש כי הם יבוצעו על ידי כונס נכסים, אם ראה לעשות כן.
צו למסירת נכס [תיקון: תשס״ט]
היה פסק דין למסירת נכס, והחייב לא מילא אחריו תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור בתקנה 12, יצווה רשם ההוצאה לפועל לתפוס את הנכס ולמסרו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין.
ביצוע המסירה [תיקון: תשס״ט]
(א)
ניתן צו למסירת נכס כאמור, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס, יוציאנו ממקום הימצאו וימסרנו כנגד קבלה מתאימה למי שזכאי לקבלו.
(ב)
היה מנהל לשכת ההוצאה לפועל סבור שרצוי להשאיר את הנכס במקום הימצאו לתקופה מסויימת, או שאין אפשרות להוציאו מיד ממקום הימצאו, יעקל את הנכס בדרך האמורה בפרק ג׳ לתקנות אלו, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
נכס שאינו ניתן לתפיסה [תיקון: תשס״ט]
קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס, תומצא הודעה על כך למי שזכאי לקבל את הנכס.
מסירת קטין [תיקון: תשס״ט]
(א)
היה פסק הדין למסירת קטין או למתן אפשרות מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשיית כל דבר אחר בקשר לקטין, והחייב לא מילא אחריו תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור בתקנה 12, יצווה רשם ההוצאה לפועל לנקוט בכל הצעדים הנדרשים לביצוע הוראות בית המשפט בפסק הדין, ויודיע על כך לפקיד סעד כמשמעותו בסעיף 62(א) לחוק.
(ב)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל יקבע עם פקיד הסעד את הסידורים הדרושים לביצוע פסק הדין.
(ג)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל יערוך דו״ח על ביצוע פסק הדין או על אי ביצועו והסיבה לכך; לאחר קבלת הדו״ח רשאי רשם ההוצאה לפועל לבקש הוראות מבית המשפט שנתן את פסק הדין, כאמור בסעיף 62(ב) לחוק, ויודיע על כך לזוכה, לחייב ולפקיד הסעד.
עשיית מעשה [תיקון: תשס״ט]
הטיל פסק הדין לעשות מעשה כאמור בסעיף 63 לחוק ולא עשהו החייב תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור בתקנה 12, יורה רשם ההוצאה לפועל לעשות את המעשה על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או על ידי הזוכה, או על ידי כל אדם אחר.
הודעה בדבר פינוי מקרקעין [תיקון: תשמ״ט, תשנ״ט, תשס״ט]
(א)
היה פסק הדין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין תוך התקופה שנקבעה באזהרה כאמור בתקנה 12, יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי, והודעה על כך תומצא לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה; מועד הפינוי יהיה לפחות עשרים ואחד יום מיום המצאת ההודעה האמורה לחייב, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים, כי יש לקבוע מועד מוקדם יותר. לא בוצע הפינוי במועד הראשון שנקבע לכך, רשאי ראש הההוצאה לפועל לקבוע מועד אחר לפינוי, שיהיה קצר יותר מעשרים ואחד הימים האמורים.
(ב)
ההודעה לחייב על מועד הפינוי תהא ערוכה לפי טופס 17 בתוספת הראשונה, והיא תימסר על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב, וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; היו המקרקעין נעולים או שלא ניתן היה למסור את ההודעה כאמור, ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין, או יקבע אותה עליהם, ויערוך דין וחשבון על פעולתו.
פינוי מקרקעין [תיקון: תשס״ט]
(א)
לא פונו המקרקעין עד למועד שנקבע לכך כאמור, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין.
(ב)
היו המקרקעין נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם, ובלבד שבעת פתיחתם יהיה נוכח עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
(ג)
אי־נוכחותו של החייב או של הזוכה, אין בה כדי לעכב את ביצוע הפינוי.
(ד)
נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסור אותם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה במקום מתאים כפי שייראה לו, בהתחשב בנסיבות, וימכרם על פי צו של רשם ההוצאה לפועל ובדרך שנקבעה בצו; היו המיטלטלין פסידים, ימכרם מנהל לשכת ההוצאה מיד, כפי שנקבע לגבי מיטלטלין פסידים שעוקלו.
(ה)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל יערוך דין וחשבון על הפינוי ואופן ביצועו, יחתום עליו, ואם היו נוכחים עדים יחתמו גם הם.
(ו)
היה הפינוי פינוי חוזר לפי סעיף 66 לחוק, לא יחול עליו האמור בתקנה 97.
בקשה למימוש משכנתה [תיקון: תשס״ט, תשע״ג־3]
(א)
בקשה למימוש משכנתה תהא ערוכה לפי טופס 1ג שבתוספת הראשונה ותכיל את תיאור הנכסים הממושכנים, סכום החוב המגיע, תוך כדי הבחנה בין קרן, ריבית והוצאות, וכל תשלום נוסף בהתאם לתנאי המשכנתה.
(ב)
לבקשה יצורפו המסמכים הבאים, במספר עתקים מספיק ללשכה ולכל חייב שיש להמציא לו אזהרה לפי תקנה 100:
(1)
שטר המשכנתה או העתק מאושר הימנו;
(2)
נסח רישום של המקרקעין הממושכנים;
(3)
תצהיר לאימות החוב המגיע ושאר העובדות הכלולות בבקשה;
(3א)
לבקשה של תאגיד בנקאי לביצוע משכנתה שניתנה להבטחת הלוואה לדיור כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992 (בתקנה זו – החוק), יצורף תצהיר המעיד על כך שלפי רישומי התאגיד הבנקאי הוא פעל לפי סעיף 5א(ה) לחוק; לתצהיר יצורף העתק של אחת מהודעות הבנק ללווה לפי הסעיף האמור; אם החובה האמורה לא חלה על התאגיד הבנקאי, יצוין גם עניין זה בתצהיר;
(4)
מקום שבעל המשכנתה מיוצג על ידי עורך דין – יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים;
(5)
היה בעל המשכנתה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי – יצא ידי חובתו לפי פסקה (4) גם אם צירף העתק של יפוי הכוח, מאושר על ידי עורך דין.
(ג)
הופקד יפוי הכוח בלשכה – יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור.
אזהרה [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ט־2, תשס״ט]
(א)
בתכוף לאחר הגשת הבקשה למימוש משכנתה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה לפי סעיף 7 לחוק; באזהרה ייכללו פרטי שטר המשכנתה.
(ב)
האזהרה תפרט שאם החייב לא ישלם את המגיע ממנו, תוך 20 יום מיום המצאתה או תוך מועד קצר יותר שרשם ההוצאה לפועל קבע מטעמים מיוחדים, יינקטו הליכי מכירת המקרקעין הממושכנים.
צו מכירה [תיקון: תשס״ט]
(א)
לא שילם החייב את המגיע ממנו לפי שטר המשכנתה עד למועד הקבוע באזהרה, יצווה רשם ההוצאה לפועל על מכירתם של המקרקעין הממושכנים.
(ב)
המקרקעין יימכרו על פי ההליכים הקבועים לגבי מכירת מקרקעין מעוקלים.
[תיקון: תש״ע]
בקשות לביצוע במסלול מקוצר [תיקון: תש״ע]
בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שהחוב הפסוק אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים ביום הגשת הבקשה, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתה, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (בתקנות אלה – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
דרכי הגשת בקשה לביצוע במסלול מקוצר [תיקון: תש״ע]
(א)
זוכה המבקש ביצוע הליך במסלול מקוצר יציין זאת על גבי בקשת הביצוע; לבקשת הביצוע יצורפו המסמכים הנדרשים בתקנות אלה בהתאם לסוג בקשת הביצוע וכן שאלון, המהווה חלק בלתי נפרד מבקשת הביצוע, לפי טופס 21א שבתוספת הראשונה (בפרק זה – השאלון), ביחס לכל אחד מהחייבים בתיק.
(ב)
זוכה המבקש כי יינקטו הליכים כאמור בסעיף 20ה(א) לחוק בטרם קבלת מידע על החייב, יציין זאת בשאלון; הבקשה תוגש באמצעות עובד הלשכה שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לעניין זה.
החלת הוראות התקנות [תיקון: תש״ע]
הוראות תקנות אלה, למעט הוראות פרקים ב׳1, ד׳, ו׳, ז׳ ו־ח׳ ולמעט תקנות 22א עד 22ד, 114 ו־114א יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחויבים.
[תיקון: תש״ע, תשע״ג־4]
(בוטל).
[תיקון: תש״ע, תשע״ג־4]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ד]
תוקפו של פרק זה למשך תוקפו של פרק א׳2 לחוק.
דרכי הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות [תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2]
זוכה המבקש ביצוע הליך במסלול מזונות או העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות יציין זאת על גבי בקשת הביצוע; לבקשת הביצוע יצורפו המסמכים הנדרשים בתקנות אלה, שאלון ביחס לכל חייב בתיק, וכן הצהרת זוכה לגבי זוכה שאינו המוסד, המהווים חלק בלתי נפרד מבקשת הביצוע, לפי טפסים 21ב, 21ג 21ד ו־21ה שבתוספת הראשונה, לפי העניין.
דרכי דיווח של חייב [תיקון: תשע״ד]
חייב יגיש לפקיד לשכה שבה מתנהל התיק הודעה בכתב על תקבול ששילם לזוכה כאמור בסעיף 20טז(ג) לחוק או ישלח אותה באמצעות תקשורת בין־מחשבים, דואר או פקסימילה.
בקשה לביצוע שטר [תיקון: תשס״ט, תשס״ט־2]
בקשה לביצוע שטר לפי סעיף 81א לחוק תהא ערוכה לפי טופס 1ד שבתוספת הראשונה.
פרטי הבקשה [תיקון: תשמ״ט]
ואלה הפרטים שתכיל הבקשה:
(1)
שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המבקש ומען להמצאת מסמכים;
(2)
שמו של החייב, וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם;
(3)
העובדה שהמבקש או החייב הוא קטין או פסול דין, אם הדבר הוא כך;
(4)
תיאור השטר והעובדות הנוגעות להחזקתו בידי המבקש ושאר העובדות המשמשות עילה לבקשה;
(5)
הסכום שיש לפרוע על פי השטר תוך הבחנה בין קרן, ריבית והפרשי הצמדה;
(6)
זמן ומקום הפרעון;
(7)
בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, במקרה של הגשת התנגדות.
נספחים לבקשת ביצוע שטר ותחליפיהם [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט, תשס״ד, תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ג]
(א)
לא תקובל הבקשה לרישום אלא אם כן יצורפו לה:
(1)
השטר המקורי עם עותק צילומי הימנו, על שני צדדיו;
(2)
עתקים או העתקים או תצלומים של הבקשה ושל המצורפות לפי פסקה (1) כמספר החייבים שנגדם מבוקש הביצוע;
(3)
מקום שהמבקש מיוצג על ידי עורך דין – יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים;
(4)
היה המבקש מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי, יצא ידי חובתו לפי פסקה (3) גם אם צירף העתק של יפוי הכוח, מאושר על ידי עורך דין;
(5)
פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו־2 או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה:
(א)
פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו־2 אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי תקנה 10(ה);
(ב)
החייב אינו יחיד;
תקנה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם או כאשר הבקשה היא לביצוע שיק, כהגדרתו בסעיף 73 לפקודת השטרות, שמספר זהותו של החייב מודפס על גביו לפי הדין.
(ב)
בלשכה ממוכנת יצורפו לבקשה רק השטר המקורי ועותק צילומי הימנו, על שני צדדיו, וכן אישור בדבר פרטי החייב, ככל שנדרש לפי תקנת משנה (א)(5).
(ג)
הופקד יפוי הכוח בלשכה – יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור.
(ד)
במעמד הגשת הבקשה לביצוע יוחזר למבקש השטר המקורי ויצויין בו בהטבעת חותמת נתקבל מספר התיק והלשכה שבה הוגשה הבקשה.
(ה)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על צירוף זוכה או חייב כצד לבקשה ובלבד שלא הוגשה התנגדות לביצוע לפי תקנה 106.
(ו)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטור מצירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א)(5) ו־(ב), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ז)
הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי הקבלה לרישום כאמור בתקנות משנה (א)(5) ו־(ב), רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל.
אזהרה [תיקון: תשמ״ט, תשס״ט]
בתכוף לאחר הגשת הבקשה לביצועו של השטר, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה לפי סעיף 7 לחוק, ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת הראשונה; באזהרה יפורטו פרטים מלאים של השטר.
התנגדות לביצוע ובקשה להפחתת תוספת הצמדה [תיקון: תשמ״ט, תשס״ט, תשע״ג־2, תשע״ו]
(א)
התנגדות לפי סעיף 81א(ג) לחוק תוגש תוך שלושים יום מיום שהומצאה האזהרה; ההתנגדות תוגש ללשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע, ותפרט את שמם ומענם של המתנגד ושל המבקש, את מספר תיק ההוצאה לפועל, את נימוקי ההתנגדות, את הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, את שם עורך דינו של המתנגד, או שהוא יטען לעצמו, ואת מענו להמצאת המסמכים.
(ב)
ההתנגדות תוגש בעותק אחד ובצירוף –
(1)
תצהיר בעותק אחד לאימות העובדות הכלולות בה;
(2)
עותק או תצלום או העתק מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד;
(3)
עתקים או העתקים או תצלומים של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים;
(4)
עותק או תצלום או העתק של הבקשה לביצוע שטר עם כל רצופותיה אם הוגשו כאלה בידי מגיש הבקשה;
(5)
מקום שהמתנגד מיוצג על ידי עורך־דין, יצורף גם יפוי כוח של עורך־הדין, או העתק ממנו אם היה יפוי כוח כללי, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה.
(ג)
הופקד יפוי הכוח בלשכה – יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור.
(ד)
(נמחקה).
תשלום אגרות [תיקון: תשמ״ד, תשמ״ט, תשס״ט]
(א)
המגיש בקשה לביצוע שטר ישלם עם הגשת טופס הבקשה את האגרה הקבועה בפריט (א)(6) של התוספת לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ״ה–1968.
(ב)
הוגשה התנגדות לביצוע הבקשה ובית המשפט קיבל את ההתנגדות, ישלם מבקש הביצוע את האגרה האמורה בתקנה 4 לתקנות בית משפט (אגרות), התשס״ז–2007.
העברת הדיון לבית המשפט [תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ט, תשנ״ב, תשס״ט]
(א)
הוגשה התנגדות לפי תקנה 106, יצווה רשם ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד, ויעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את כתב ההתנגדות וכל המצורפות אליו.
(ב)
משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק או העתק או תצלום אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו לפי תקנה 106(ב).
(ג)
דין עיכוב ביצוע לפי תקנה זו, כדין עיכוב לפי סעיף 17 לחוק, והליכים, לרבות סעד זמני, שננקטו לפני שצו העיכוב הומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל, יעמדו בעינם כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.
(ד)
החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, ימציא הזוכה את ההחלטה או פסק הדין, לפי העניין, בתוך 14 ימים מיום נתינתם, ללשכת ההוצאה לפועל, והיא תמשיך, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק שבו הוגשה הבקשה לביצוע השטר.
(ה)
התקבלה ההתנגדות או ניתן פסק דין לטובת החייב, יודיע החייב על כך ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 14 ימים.
הארכת מועד להגשת ההתנגדות [תיקון: תשמ״ט, תשס״ט]
(א)
בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה בתקנה 106 תוגש ללשכת הוצאה לפועל בכתב בצירוף תצהיר ובצירוף כתב ההתנגדות, ורשם ההוצאה לפועל ייתן הוראות ביחס לחיוב בריבית לפי סעיף 81א3 לחוק, ויעביר אותה לבית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות.
(ב)
בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד וכן רשאי הוא ליתן הוראות ביחס לחיוב בריבית לפי סעיף 81א3 לחוק.
[תיקון: תשס״ה]
משלוח התראה טרם בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב [תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ה־2]
(א)
התראה בדבר כוונה להגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק (להלן – בקשה לביצוע תביעה) תכלול באופן בולט לעין את האמור בנוסח ההתראה שבטופס 19א שבתוספת הראשונה (להלן – נוסח ההתראה) ותפרט את סכום התביעה, את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה, לרבות פרטי החוזה, ההתחייבות או החיקוק שמכוחם נוצרה, ואת מועד התהוותה.
(ב)
הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972, יכלול המבקש נוסף על נוסח ההתראה כאמור בתקנת משנה (א) גם את הנוסח שבטופס 19א1 שבתוספת הראשונה.
בקשה לביצוע תביעה [תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשס״ט־2]
(א)
בקשה לביצוע תביעה תהיה ערוכה לפי טופס 1ה שבתוספת הראשונה.
(ב)
על אף האמור בתקנה 15(א), התנגדות, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות או בקשה או תגובה לבקשה בענין בקשה לביצוע תביעה מהסוגים שעליהם יודיע שר המשפטים בהודעה שתפורסם ברשומות, יגיש הנתבע ללשכה שאליה הוגשה הבקשה או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי תקנות סדר הדין, אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק (להלן – לשכת ההגשה).
(ג)
נתבע שהגיש בקשה או תגובה לבקשה כאמור ללשכה שאינה הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפרט בה את הטעמים שלפיהם לשכת ההוצאה לפועל האמור היא המוסמכת לפי תקנת משנה (ב).
(ד)
נקבע דיון במעמד הצדדים בבקשה או בתגובה לבקשה שהוגשו ללשכת ההגשה ייערך הדיון בלשכת ההגשה.
(ה)
מלבד האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ד) תבוצע הבקשה לביצוע תביעה בלשכה שאליה הוגשה בידי התובע.
פרטי הבקשה [תיקון: תשס״ה]
אלה הפרטים שתכיל בקשה לביצוע תביעה:
(1)
שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המבקש ומען להמצאת מסמכים;
(2)
שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של הנתבע;
(3)
העובדה שמבקש או הנתבע הוא קטין, פסול דין או תאגיד, אם הדבר הוא כך;
(4)
הסכום שיש לפרוע על פי הבקשה לביצוע התביעה תוך פירוט קרן החוב והמועד שבו היתה אמורה להיפרע או נדרש פירעונה, הפרשי ההצמדה ואופן חישוב הריבית בגינה.
נספחים לבקשת ביצוע תביעה [תיקון: תשס״ה, תשס״ט]
הבקשה לביצוע תביעה תוגש בעותק אחד בצירוף –
(1)
כתב התביעה, ערוך לפי הנדרש בסימן ב׳ לפרק ג׳ של תקנות סדר הדין, בשינויים המחויבים;
(2)
כל מסמך התומך בתביעה, לרבות העתק הראיה בכתב כאמור בסעיף 81א1(א)(1);
(3)
העתק מההתראה ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב;
(4)
העתק תשובת החייב להתראה – אם השיב לה;
(5)
היה המבקש מיוצג בידי עורך דין – ייפוי הכוח של עורך הדין, שעורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; הופקד ייפוי הכוח בלשכה, יצוין בבקשה שם הלשכה ומספר התיק שבו הופקד ייפוי הכוח, לפי הענין; היה המבקש מיוצג בידי עורך דין לפי ייפוי כוח כללי, יצא המבקש ידי חובתו אם צירף העתק של ייפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין.
הגשה ממוכנת [תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ה־3]
(א)
מבקש רשאי להגיש בקשה לביצוע תביעה לפי הוראות פרק זה בדרך ממוכנת, וזאת בכפוף להוראות תקנה זו.
(ב)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט הודעה בדבר לשכות שקבע שניתן להגיש בהן בקשות לביצוע תביעה בדרך ממוכנת.
(ג)
לא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת אלא אם כן עמד המבקש בדרישותיו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל ביחס לתוכנה או לחומרה לשם הגשה בדרך ממוכנת, לרבות דרכי הגשה והמצאה ממוכנות (להלן – הדרישות) ואם נתן ללשכת ההוצאה לפועל הרשאה מראש לחייב את חשבון הבנק שלו בתשלומים ללשכת ההוצאה לפועל בעבור הגשת הבקשה וביצועה או הפקיד סכום כסף לכיסוי האגרות וההוצאות הצפויות בהתאם להוראת מנהל לשכת ההוצאה לפועל; הדרישות יפורסמו באתר האינטרנט.
(ד)
בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ג), רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות שלא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת, לרבות ממגיש מסוים או בענין מסוים, אם מצא הצדקה לכך בנסיבות הענין.
(ה)
מבקש שהגיש בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת יצרף לבקשתו התחייבות לשמור את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע התביעה לפחות למשך התקופה הנקובה בפרט 2(ב)(6) בתוספת לתקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים), התשמ״ו–1986.
(ו)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, במהלך התקופה האמורה בתקנת משנה (ה) להורות למבקש להמציא או להציג למנהל לשכת ההוצאה לפועל את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע.
אזהרה והמצאתה [תיקון: תשס״ה, תשס״ט]
(א)
בתכוף לאחר הגשת הבקשה לביצוע תביעה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לנתבע אזהרה לפי סעיף 81א1(ה) לחוק, ערוכה לפי טופס 2א שבתוספת הראשונה בצירוף העתק מהמסמכים הנקובים בתקנה 109ד(1) ו־(2).
(ב)
היה המבקש מיוצג בידי עורך דין יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את האזהרה לעורך הדין המייצג כדי שימציאה לנתבע בדרך שנקבעה בסעיף 7 לחוק בצירוף העתק מהמסמכים הנקובים בתקנה 109ד(1) ו־(2).
העברה בגין אי־קיום תנאים [תיקון: תשס״ה, תשס״ט]
(א)
החליט רשם ההוצאה לפועל על העברת התביעה לבית המשפט לפי סעיף 81א1(ו), יועברו הבקשה לביצוע תביעה וכל המצורפים אליה לבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה הבקשה לביצוע תביעה או לבית המשפט שליד לשכת ההגשה, אם הוגשה ללשכה זו בקשה או תגובה כאמור בתקנה 109ב(ב) לפי הענין; הודעה על ההעברה כאמור תימסר למבקש, ואם הומצאה אזהרה לנתבע, גם לנתבע.
(ב)
הועברה בקשה לביצוע תביעה לבית המשפט יודיע המבקש לבית המשפט, בתוך 30 ימים, אם ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט.
(ג)
הודיע המבקש, כי ברצונו להמשיך את ההליכים כאמור, ישלם את האגרה הנדרשת ויצרף להודעתו טופס כאמור בתקנה 7א לתקנות סדר הדין ויראו את כתב התביעה, שצורף לבקשה לביצוע התביעה, על המצורפים לו, כאילו נמסר לבית המשפט כאמור בתקנה 8 לתקנות סדר הדין במועד מסירת ההודעה כאמור.
(ד)
לא מסר המבקש הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) או הודיע, כי אין ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט, תימחק התביעה.
התנגדות לביצוע תביעה [תיקון: תשס״ה, תשס״ט]
(א)
התנגדות לביצוע תביעה לפי סעיף 81א1(ד) לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 19ג שבתוספת הראשונה, ויפורטו בה שמם ומענם של המתנגד ושם המבקש, מספר תיק ההוצאה לפועל, נימוקי ההתנגדות, הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, שם עורך דינו של המתנגד, אם אינו טוען לעצמו, מענו להמצאת המסמכים ופירוט הטעמים שבגינם לשכת ההוצאה לפועל שאליה הוגשה ההתנגדות היא המוסמכת לפי תקנה 109ב(ב) (להלן – כתב ההתנגדות).
(ב)
כתב ההתנגדות יוגש בצירוף –
(1)
תצהיר בעותק אחד לאימות העובדות הכלולות בו;
(2)
עותק או העתק, לרבות צילומי, מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד;
(3)
עותק או העתק, לרבות צילומים, של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו, במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים;
(4)
היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין – ייפוי הכוח של עורך הדין; הופקד ייפוי הכוח בלשכה, יצוין שם הלשכה ומספר התיק שבו הופקד ייפוי הכוח; היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין לפי ייפוי כוח כללי, יצא המתנגד ידי חובתו אם צירף העתק של ייפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין.
העברת הדיון לבית המשפט [תיקון: תשס״ה, תשס״ט]
(א)
עוכב ביצוע הבקשה לביצוע התביעה נגד המתנגד לפי סעיף 81א1(ד)(2) לחוק, יועברו הבקשה לביצוע תביעה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות.
(ב)
משהועברו לבית המשפט הבקשה לביצוע תביעה וכתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהיה דינו של כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע התביעה, על המצורפים לו, ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו לפי תקנה 109ח(ב)(1) ו־(2).
(ג)
החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, ימציא הזוכה את ההחלטה או את פסק הדין, לפי העניין, ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 7 ימים מיום נתינתם, ולשכת ההוצאה לפועל תמשיך, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק ובלשכה שבהם הוגשה הבקשה לביצוע התביעה.
הארכת מועד להגשת ההתנגדות [תיקון: תשס״ה, תשס״ט]
(א)
בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה בתקנה 109ח תוגש בכתב בצירוף תצהיר ותועבר לבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה.
(ב)
בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנות משנה (א) רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר עיכוב ההליכים.
אישור בדבר פרטי הנתבע [תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ג]
(א)
לא יינקטו הליכים לביצוע תביעה על סכום קצוב, לרבות המצאת אזהרה, אלא באחד מאלה:
(1)
המבקש המציא לתיק אישור בדבר פרטי החייב ביחס לנתבע;
(2)
המוציא לפועל אישר לנקוט הליכים, לאחר שמצא אחד מאלה:
(א)
כי פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו־2 תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין או אם תוקנו בהתאם לתקנה 10(ו);
(ב)
כי המדובר בחייב יחיד שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להתיר את ביצוע התביעה אף בלא צירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א) מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג)
הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי ביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטת רשם ההוצאה לפועל.
התאמת מועדים [תיקון: תשס״ה]
ביחס לנתבע לפי סעיף 81א1 לחוק יעמדו התקופות להתייצבות לחקירת יכולת לפי סעיף 7(א1) לחוק ולבקשת חייב לצו תשלומים לפי סעיף 7א לחוק על 30 ימים מיום המצאת האזהרה לנתבע.
הזמנה לחקירה [תיקון: תשנ״ט, תשס״ט]
ציווה רשם ההוצאה לפועל, על פי הסמכויות הנתונות לו בחוק, לחקור אדם, יזמין מנהל לשכת ההוצאה לפועל את מי שיש לחקרו להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל במועד שייקבע לכך; ההזמנה תהא ערוכה לפי טופס 20 שבתוספת הראשונה ותומצא לנמען בדואר רשום עם אישור מסירה.
סדרי הדין [תיקון: תשס״ט]
בביצוע סמכויותיו לפי סעיף 67(ב) לחוק יפעל רשם ההוצאה לפועל על פי תקנות סדר הדין, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
שאלון [תיקון: תשס״ט]
(א)
הורה רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשה או מיזמתו, שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, יקבע בצו את השאלות שעל החייב לענות עליהן ואת המועד לכך; הצו יפרט את האמור בסעיף 68(ג) לחוק.
(ב)
השאלון יהא ערוך לפי טופס 21 שבתוספת הראשונה.
המצאת צו לתשלום בשיעורים
צו לפי סעיף 69 לחוק יומצא לחייב אם ניתן שלא בפניו.
צו הבאה [תיקון: תשנ״ה, תשס״ט, תשע״ו]
(א)
החליט רשם ההוצאה לפועל ליתן נגד החייב צו הבאה כאמור בסעיף 69יב לחוק, יורה על הבאתו לפני רשם ההוצאה לפועל המכהן בלשכה הקרובה למקום מעצר החייב או למקום החזקתו, וכן רשאי הוא לצוות על שחרור החייב ממעצרו, אם יפקיד ערבון כספי בסכום שיקבע לשם הבטחת התייצבותו לפני רשם ההוצאה לפועל תוך 24 שעות.
(א1)
לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה לפי טופס 22 שבתוספת הראשונה וחלפו 14 ימים מיום ההמצאה.
(ב)
צו הבאה ייערך לפי טופס 25 שבתוספת הראשונה.
(ג)
אישור על שחרור ממאסר כאמור בסעיף 72א(ב) לחוק, ייערך לפי טופס 26 שבתוספת הראשונה.
(ד)
הודעת המשטרה לרשם ההוצאה לפועל על אי ביצוע צו מאסר או צו הבאה כאמור בסעיף 74יז(ב) לחוק, תיערך לפי טופס 27 שבתוספת הראשונה.
(ה)
הצהרת חייב וכתב ויתור על סודיות לפי סעיף 69יג לחוק, יוגשו לפי טופס 27א שבתוספת הראשונה.
צו מאסר [תיקון: תשס״ט]
ביטול צו מאסר [תיקון: תשס״ט]
צו מאסר לא יבוצע נגד חייב אשר סכום החוב שבגינו הוצא צו המאסר, שולם לזוכה על ידי החייב שנגדו הוצא צו מאסר, בכל דרך שהיא, לרבות בדרך של עיקול; כמו כן לא יבוצע צו מאסר נגד חייב, אם הזוכה הקטין את קרן החוב בתיק בגין תשלום מהחייב שנגדו הוצא צו מאסר בתוך התקופה האמורה בצו בסכום החוב שבגינו הוצא צו המאסר.
העברת כספים שנגבו [תיקון: תשס״ט]
(א)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר לזוכה כל סכום שנגבה בשבילו על ידי הלשכה, לאחר ניכוי האגרות שתשלומן נדחה וההוצאות שהזוכה חייב בהן.
(ב)
כספים שנגבו במכירה פומבית של נכס מקרקעין לא יועברו כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שהזוכה יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל נסח רישום מעודכן ליום הגשתו, ואם היתה משכנתה נוספת רשומה בנסח – גם העתק מאושר משטר המשכנתה.
(ג)
הוגשו בקשות ביצוע על ידי זוכים אחדים, יחולק כל סכום שנגבה כאמור בין כל הזוכים, לפי הכללים האמורים בסעיף 76 לחוק.
זקיפת הכנסות הביצוע [תיקון: תשס״ט־2]
(א)
כספים ששולמו על חשבון החוב יועברו לידי הזוכה, כאשר הסכום המצטבר שנזקף לזכותו עולה על 50 שקלים חדשים או שחלפו שלושה חודשים מיום התשלום, לפי המוקדם.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו אם מסר הזוכה פרטי חשבון בנק כאמור בסעיף 75(ד) לחוק.
זכות קדימה
זוכה או נושה שהוכיח כי זכותו קודמת או עדיפה על פי כל דין מזכותם של זוכים אחרים ישולם לו המגיע לו בהתאם לכך.
ביטול עיקולים ומינויים [תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2]
שולם או סולק בדרך אחרת מלוא החוב הפסוק, וביקש החייב ביטול הליכים –
(1)
אם התיק הוא תיק מזונות, תיק איחוד או שהיה בתיק צו למינוי כונס נכסים, או עניין אחר הדורש החלטת הרשם לפי דין, יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הבקשה לרשם ההוצאה לפועל לצורך מתן החלטה בדבר ביטול הליכים בתיק, ביטול המינוי או באותו עניין אחר הדורש את החלטת הרשם לפי דין;
(2)
במקרים שאינם כלולים בפסקה (1) יבטל מנהל לשכת הוצאה לפועל את ההליכים בתיק.
[תיקון: תשס״ט, תשע״א־2]
(בוטל).
ערר [תיקון: תשס״ט]
(א)
ערר על פי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, לפי סעיף 80(א) לחוק, יוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל, תוך שלושה ימים מהיום שנודע לעורר על הפעולה; הערר יוגש במספר עתקים מספיק לרשם ההוצאה לפועל ולצדדים ויפרט את נימוקי הערר.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט על סמך כתב הערר בלבד; ראה רשם ההוצאה לפועל צורך לברר טענותיהם של העורר או של הנוגעים בדבר, רשאי הוא להורות להמציא העתק מהערר לכל צד מעונין, ולתת להם הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו בכתב או בעל פה.
(ג)
לאחר בירור הערר יתן רשם ההוצאה לפועל החלטה מנומקת בכתב וימציאנה לצדדים שלא היו נוכחים בשעת מתן ההחלטה.
רשות לערער [תיקון: תשמ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ט]
(א)
רשם ההוצאה לפועל בתתו החלטה או צו שאין מהם ערעור בזכות יכול לכלול בהם רשות לערער; לא עשה כן – רואים אותו שהוא סירב לתת הרשות האמורה.
(ב)
ניתנה רשות לערעור, יוגש הערעור תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני המערער, או מיום שהומצאו לו אם ניתנו שלא בפניו.
(ג)
הגשת הערעור והדיון בו יהיו כאמור בתקנה 120(ג) עד (ז).
(ד)
הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל, ולא קיבל רשות לערער לפי תקנת משנה (א), רשאי לבקש רשות לערער מאת שופט של בית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה בה ניתנו ההחלטה או הצו.
(ה)
בקשת רשות לערער לפי תקנת משנה (ד) תוגש, תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו; הבקשה תפרט את נימוקי הערעור ויצורפו אליה תצהיר לאימות העובדות, העתק מאושר מההחלטה או הצו שעליה מערערים והעתק מכל מסמך אחר שעליו מסתמך המערער; הבקשה והמצורפות אליה יהיו במספר עתקים מספיק לבית המשפט, לרשם ההוצאה לפועל ולמשיבים.
(ו)
החלטה המרשה לערער אינה ניתנת לערעור.
(ז)
החליט בית המשפט, לאחר שעיין בבקשה לפי תקנות משנה (ד) ו־(ה), שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד.
ערעור [תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ז, תשס״ט]
(א)
בית המשפט שהוגשה בפניו בקשת רשות לערער, רשאי הוא לדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם ולאחר שהיה סבור שלא תיפגע זכותו של צד מעונין באותו ערעור.
(ב)
ניתנה רשות לערער ובית המשפט לא דן בערעור כאמור בתקנת משנה (א), או שהיה על ההחלטה ערעור בזכות, יוגש הערעור תוך עשרים ימים מיום מתן הרשות לערער, או מיום ההחלטה שהערעור עליה הוא בזכות, אם ניתנו בפני המערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו.
(ב1)
ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995, יוגש לבית המשפט לעניני משפחה שנתן את פסק הדין שהוגש לביצוע, ואם פסק הדין המבוצע ניתן שלא על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יוגש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה. על ערעור כאמור יחולו תקנות 258כח עד 258לג לתקנות סדר הדין.
(ג)
ערעור יוגש במספר עתקים מספיק לבית המשפט, לרשם ההוצאה לפועל ולמשיבים; המערער יפרש בו הנימוקים שבעובדה או שבחוק, ויצרף אליו העתק מאושר מההחלטה או מהצו שעליהם הוא מערער ושל כל מסמך שעליו הוא מסתמך, וכן תצהיר לאימות העובדות, זולת אם כבר צורפו לבקשה לרשות לערער לפי תקנה 119(ה).
(ד)
המשיב בערעור יהיה מי שהיה בעל דינו של המערער בענין שבו ניתנה ההחלטה או הצו שעליהם הערעור, אולם רשאי בית המשפט להורות על צירופו של כל אדם אחר כמשיב; המשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה בצירוף העתקים מאושרים של המסמכים שהוא מסתמך עליהם.
(ה)
העתק מכתב הערעור והמצורפות אליו יומצאו למשיבים ולרשם ההוצאה לפועל.
(ו)
בית המשפט שלערעור יכול לאשר את ההחלטה או הצו שמערערים עליהם, לבטלו או לשנותו, הכל לפי ראות עיניו.
(ז)
בית המשפט שלערעור רשאי להורות למערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב, תוך מועד שקבע; לא קיים המערער את ההוראה בדבר הערובה, יירשם הערעור לדחיה ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין.
[תיקון: תשע״ו־2]
הטלת הוצאות [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
בתום הדיון בהליך המתנהל לפניו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להחליט לחייב בעל דין בתשלום הוצאות לטובת בעל דין אחר.
(ב)
החליט רשם ההוצאה לפועל לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 120ב.
(ג)
ניתן צו להוצאות בהליך, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון.
(ד)
הרשם יידע את בעלי הדין בדבר זכותם להשמיע את טענותיהם בדבר הטלת ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות.
(ה)
”הוצאות“ – למעט שכר טרחת עורך דין;
”בעל דין“ – חייב או זוכה.
קביעת סכום ההוצאות [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
בקביעת צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב הרשם,בין השאר, באלה:
(1)
שווי החוב המתנהל בתיק ההוצאה לפועל;
(2)
סוג הבקשה;
(3)
שכר טרחת עורך דין שנפסק בתיק למי מהצדדים;
(4)
דמי המצאת כתבי בי־דין;
(5)
שכר בטלה של הצדדים ושל העדים מטעמם;
(6)
שכר מומחים, דמי לינה ודמי נסיעה, דמי עלות אחסון נכס;
(7)
האגרות וההוצאות ששולמו בעד ניהול הליכים בתיק.
(ב)
בקביעת צו להוצאות ובקביעת שיעורן יהיה רשאי הרשם להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את ההליך ובהיות הצדדים מיוצגים.
שינוי והוספת טפסים [תיקון: תשמ״ב, תשס״ט]
(א)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי, לשם יעול הפעולות בלשכה, להורות על שינויים, ביטולם, שילובם, הפרדתם או קביעת צורתם של טפסים שונים הכלולים בתוספת הראשונה, וכן רשאי הוא לקבוע טפסים נוספים, שאינם כלולים בתוספת הראשונה, ולהורות על השימוש בהם.
(ב)
מסמך שיש לערכו לפי טופס מהטפסים הנוספים, והוא נמצא בשימושה של לשכה שמופעלת בה מערכת מיכון, חובה לערכו באופן שיהא העתק מילולי ממנו, ללא כל שינוי.
אימות מסמכים [תיקון: תשס״ט]
זוכה, חייב או מי שנקטו כלפיו הליך לפי החוק או לפי תקנות אלה, או מי שטוען לזכות בנכס שנקטו כלפיו הליך כאמור, רשאי לקבל ממנהל לשכת ההוצאה לפועל אישור שעותק, העתק או העתק צילומי מכל מסמך המתוייק בתיק ההוצאה לפועל או הנמצא במשמרתה של הלשכה, והנוגע לעניינו, מתאים למקור.
[תיקון: תשס״ט]
(בוטלה).
עיקול ללא בקשת זוכה [תיקון: תשנ״ה, תשס״ט, תש״ע, תש״ע־3]
(א)
הורה רשם ההוצאה לפועל, בלא בקשת זוכה, על עיקול בידי צד שלישי תישלח הודעה על כך לצד השלישי ולזוכה.
(ב)
הורה רשם ההוצאה לפועל על עיקול כאמור בתקנת משנה (א) והתנהל התיק במסלול מקוצר או במסלול מזונות, לא תישלח הודעה לזוכה.
הודעה על ביטול עיקול [תיקון: תשס״ט]
בוטל עיקול מכל סיבה שהיא לפי החוק או לפי תקנות אלו, יודיע על כך מנהל לשכת ההוצאה לפועל לזוכה, לחייב ולצד שלישי; הועמד נאמן לשמירה על המעוקלים, ולא בוטל מינויו, תינתן גם לו הודעה על כך.
[תיקון: תשמ״ט, תשס״ט]
(בוטלה).
סגירת תיק [תיקון: תשע״א־2]
(א)
ביקש הזוכה את סגירתו של התיק, ייסגר התיק.
(ב)
פרע החייב את מלוא החוב הפסוק, ייסגר התיק רק לאחר שתישלח הודעה על כך לזוכה ולאחר שחלפו שלושים ימים ממשלוח הודעה זו.
(ג)
שולם החוב בתיק ונותרה יתרה לתשלום של פחות מ־100 שקלים חדשים, ייסגר התיק כאמור בתקנת משנה (ב); תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות.
(ד)
עברו שנתיים מיום שנעשה הליך בהוצאה לפועל ולא נקט הזוכה בהליך נוסף באותו תיק יחולו הוראות אלה:
(1)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק;
(2)
לא נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, ייסגר התיק;
(3)
האמור בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור;
(4)
בוער התיק לפי תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בית משפט ובתי דין דתיים), התשמ״ו–1986, רשאי הזוכה להגיש בקשה חדשה לביצוע החוב בתיק שבוער; לבקשה יצורף גם חשבון מעודכן ומפורט של יתרת חובו של החייב לרבות פירוט התשלומים שביצע החייב או מי מטעמו על חשבון החוב, חתום ביד הזוכה או בא כוחו;
תקנת משנה זו לא תחול על תיקי משכנתה ותיקים למימוש משכון.
(ה)
נסגר תיק יופסקו ויבוטלו כל ההליכים שהוחל בהם, יוסרו העיקולים שנשארו ויבוטל כל רישום או מינוי בשל החוב.
תיקון טעות [תיקון: תשנ״ב, תשס״ט]
רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי החוק, וכן רשאי הוא ליתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות ובדבר כל ענין אחר, ככל שייראה לו צודק.
שכר טרחת עורך דין [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ט־2, תשס״ה]
לשכר טרחת עורך דין שישלם חייב, כאמור בסעיף 10 לחוק, יווספו הפרשי הצמדה וריבית מן המועדים המפורטים להלן, לפי הענין, עד יום התשלום:
(1)
בעד הגשת בקשה לביצוע פסק דין, שטר או תביעה על סכום קצוב – מיום שהוגשה בקשת הביצוע ללשכה;
(2)
בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל – מתום המועד הנקוב באזהרה לתשלום החוב;
(3)
נקבע שכר הטרחה בידי רשם ההוצאה לפועל – מיום שנקבע.
הארכת מועדים ופגרה [תיקון: תשנ״א־2, תשס״ה, תשס״ט]
(א)
קבע רשם ההוצאה לפועל מועד, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, להאריכו מזמן לזמן אף לאחר שנסתיים; נקבעו מועדים בתקנות אלו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להאריכם מטעמים מיוחדים שרשם; מועד שבסדר דין בפני בית משפט, רשאי בית המשפט להאריכו, לפי הקבוע בתקנות סדר הדין.
(ב)
תקופת פגרה של לשכת הוצאה לפועל לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שקבע בית משפט, רשם ההוצאה לפועל לענין הגשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, אלא אם כן הורה בית משפט, רשם ההוצאה לפועל, הוראה אחרת.
חייב שהוא פסול־דין [תיקון: תשס״ט]
(א)
היה החייב פסול־דין, יציין הזוכה עובדה זו בבקשה לביצוע. המצאת האזהרה לפסול דין תהיה בהמצאתה לאחד מהוריו או לאפוטרופסו, לפי העניין, ובאין לו הורים או אפוטרופוס – בהמצאה למי שפסול הדין גר עמו או נתון להשגחתו, והכל אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(ב)
הוברר לרשם ההוצאה לפועל שהחייב הוא פסול־דין ולא היה נראה מפסק הדין שעובדה זו היתה ידועה לבית המשפט שנתן את פסק הדין, יבקש רשם ההוצאה לפועל, בתוקף סמכותו לפי סעיף 12 לחוק, הבהרה מבית המשפט, וישהה את הליכי ההוצאה לפועל בענין זה, עד שיקבל את ההבהרה האמורה.
(ב1)
הוברר לרשם ההוצאה לפועל בהליך שנפתח שלא על פי פסק דין, כי חייב הוא פסול דין, וכי אחד מהוריו או אפוטרופסו, לפי העניין, אינם צד להליכים, ישהה את הליכי ההוצאה לפועל ויורה על המצאת האזהרה כמפורט בתקנת משנה (א).
(ב2)
הוגש הליך שלא על פי פסק דין נגד חייב שהוא קטין, ולא ציין הזוכה את דבר היותו של החייב קטין, תיידע לשכת ההוצאה לפועל את הזוכה בדבר היות החייב קטין, כדי שיבחן אם הוא מעוניין בניהול ההליך.
(ג)
”פסול־דין“ – לרבות קטין, וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962.
מינוי אפוטרופוס לחייב פסול־דין [תיקון: תשס״ט]
הוברר לרשם ההוצאה לפועל בהליכים שנפתחו שלא על פי פסקי דין, כי חייב הוא פסול דין כמשמעותו בתקנה 129(ג), ישהה את הליכי ההוצאה לפועל וימנה לו אפוטרופוס לדין.
ביטול
תקנות ההוצאה לפועל, התשכ״ח–1968 – בטלות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שלושים יום מיום פרסומן.
טופס 1
[תיקון: תשס״ט־2]
בקשה לביצוע פסק־דין (כספי בלבד) (תקנה 10(א))
טופס 1א
[תיקון: תשס״ט־2]
בקשה לביצוע פסק־דין (תקנה 10(א))
טופס 1ב
[תיקון: תשס״ט־2, תשע״א, תשע״ד]
בקשה לביצוע פסק דין בעניני מזונות (תקנה 10(א))
טופס 1ג
[תיקון: תשס״ט־2]
בקשה למימוש (משכנתא/משכון) (תקנה 10(א))
טופס 1ד
[תיקון: תשס״ט־2]
בקשה לביצוע שטר/שיק לפי סעיף 81א לחוק (תקנה 10(א) ו־102)
טופס 1ה
[תיקון: תשס״ט־2]
בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב (תובענה) לפי סעיף 81א1 לחוק (תקנה 10(א) ו־109(ב))
טופס 2
[תיקון: תשס״ט]
אזהרה (תקנה 12(א))
טופס 2א
[תיקון: תשס״ט]
אזהרה בתביעה על סכום קצוב (תקנה 12(א))
טופס 3
[תיקון: תש״ע]
(בוטל)
טופס 4
[תיקון: תשס״ט]
בקשות זוכה 1 (תקנה 25(א2))
טופס 4א
[תיקון: תשס״ט]
בקשות זוכה 2 (תקנה 15(א2))
טופס 4ב
[תיקון: תשס״ט]
בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים (תקנה 15(א2))
טופס 4ג
[תיקון: תשס״ט]
בקשות זוכה לפעולות כספיות (תקנה 15(א2))
טופס 4ד
[תיקון: תשס״ט]
בקשות חייב 1 (תקנה 15(א2))
טופס 4ה
[תיקון: תשס״ט]
בקשות חייב 2 (תקנה 15(א2))
טופס 4ו
[תיקון: תשס״ט]
בקשות צד ג׳ (תקנה 15(א2))
טופס 5
[תיקון: תשע״א־2]
התראה על הטלת הגבלה (תקנה 22ב(ב))
טופס 6
[תיקון: תש״ע־2]
צו למסירת מידע (תקנה 23ב ו־23ז)
טופס 6א
[תיקון: תש״ע־2]
צו למסירת מידע בדבר כתובתו של החייב (תקנות 23ב ו־23ז)
טופס 6ב
[תיקון: תש״ע־2]
התראה לפני מתן צו למסירת מידע (תקנות 23ד(א) ו־23ז)
טופס 6ג
[תיקון: תש״ע־2]
צו למסירת מידע (תקנות 23ד(ב) ו־23ז)
טופס 7
[תיקון: תשע״ו]
בקשה לאיחוד תיקים (תקנה 29א)
טופס 7א
[תיקון: תשע״ו]
(בוטל)
טופס 8
פנקס איחוד תיקים (תקנה 29ב)
טופס 9
[תיקון: תשנ״ב]
כתב מינוי ממונה על תיק איחוד (תקנה 32)
טופס 10
[תיקון: תשנ״ב]
הודעה על פתיחת תיק נוסף (תקנה 34(א))
טופס 10א
[תיקון: תשנ״ב]
בקשה לקבלת אישור של בעל תפקיד (תקנה 37א(א))
טופס 10ב
[תיקון: תשנ״ב]
בקשה לחידוש אישור של בעל תפקיד (תקנה 37א(ב))
טופס 10ג
[תיקון: תשנ״ב]
כתב הטלת תפקיד – הוראה לביצוע הליך (תקנה 37ה(א))
טופס 10ד
[תיקון: תשנ״ב, תשס״ט]
(בוטל)
טופס 10ה
[תיקון: תשנ״ו, תשע״ו]
שאלון אישי (תקנה 37י)
טופס 10ו
[תיקון: תשע״א]
הזמנה לבדיקה בדבר יכולת (תקנה 37טז)
טופס 10ז
[תיקון: תשע״ה־3]
רישום/תיקון רשומה במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (תקנה 37כד)
טופס 10ח
[תיקון: תשע״ה־3]
הזמנה לדיון לפני הכללה במרשם חייבים משתמטים (תקנה 37כה(א))
טופס 10ט
[תיקון: תשע״ה־3]
התראה בטרם רישום במרשם החייבים המשתמטים (תקנה 37כה(ב))
טופס 10י
[תיקון: תשע״ה־5]
הודעה לחייב בדבר הזכאות לכאורה להגיש בקשת הפטר (תקנה 37כט)
טופס 10יא
[תיקון: תשע״ה־5]
בקשת חייב לקבלת צו הפטר, שאלון וכתב ויתור על סודיות (תקנה 37ל)
טופס 10יב
[תיקון: תשע״ה־5]
הודעה לנושה על פתיחת תיק במסלול הפטר (תקנה 37לא)
טופס 10יג
[תיקון: תשע״ה־5]
התנגדות למתן צו הפטר לחייב מוגבל באמצעים (תקנה 37לב)
טופס 11
[תיקון: תשמ״ט]
הודעה בדבר עיקול נכס שהעברתו טעונה רישום (תקנה 43)
טופס 12
הודעה על עיקול מקרקעין לפי סעיף 34 לחוק (תקנה 62)
טופס 12א
[תיקון: תשס״ט־2]
הזמנה לדיון בעניין פינוי דירת מגורים (תקנה 64(ג))
טופס 13
הצעות לקניית מקרקעין (תקנה 67)
טופס 14
צו עיקול על כלל נכסי החייב שבידי צד שלישי (תקנה 73(א))
טופס 15
[תיקון: תשמ״ו]
עיקול על נכס מסוים שבידי צד שלישי (תקנה 73(ב))
טופס 16
מינוי כונס נכסים (תקנה 81(א))
טופס 17
[תיקון: תשע״ו]
הודעה על פינוי (תקנה 97(ב))
טופס 18
[תיקון: תשע״ו]
(בוטל)
טופס 19
[תיקון: תשע״ו]
(בוטל)
טופס 19א
[תיקון: תשס״ט]
התראה בטרם הגשה לביצוע של תביעה על סכום קצוב (תקנה 109א)
טופס 19א1
[תיקון: תשע״ה־2]
תוספת להתראה בטרם הגשה לביצוע של תביעה על סכום קצוב (תקנה 109א(ב))
טופס 19ב
[תיקון: תשס״ט]
(בוטל)
טופס 19ג
[תיקון: תשס״ה]
התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב (תקנה 109ח(א))
טופס 20
הזמנה לחקירה (תקנה 110)
טופס 21
[תיקון: תשע״ו]
שאלון וכתב ויתור על סודיות (תקנות 12א(ב), 14א, 29א(א), 112)
טופס 21א
[תיקון: תשע״ד]
שאלון והנחיות זוכה במסלול מקוצר (תקנה 101ג)
טופס 21ב
[תיקון: תשע״ד]
שאלון זוכה בפתיחת תיק מזונות – מסלול מזונות (תקנה 101ו)
טופס 21ג
[תיקון: תשע״ד]
שאלון מידע לביטוח לאומי בתיק מזונות – מסלול מזונות (תקנה 101ו)
טופס 21ד
[תיקון: תשע״ד]
הצהרת הזוכה שאינו המוסד לביטוח לאומי (תקנה 101ו)
טופס 21ה
[תיקון: תשע״ד־2]
בקשה להעברת תיק למסלול מזונות (תקנה 101ו)
טופס 22
[תיקון: תשס״ט]
התראה בדבר הבאה (תקנה 114(א1))
טופס 23
[תיקון: תשס״ט]
(בוטל)
טופס 24
[תיקון: תש״ע־2]
(בוטל)
טופס 25
[תיקון: תשנ״ה]
צו הבאה (תקנה 114(ב))
טופס 26
[תיקון: תשנ״ה]
אישור שחרור ממאסר לפי חוק הוצאה לפועל (תקנה 114(ג))
טופס 27
[תיקון: תשנ״ה]
הודעה בדבר אי ביצוע צו מאסר/צו הבאה (תקנה 114(ד))
טופס 27א
[תיקון: תשע״ו]
הצהרת חייב במסגרת צו הבאה (תקנה 114(ה))
טופס 28
[תיקון: תשנ״ה־2]
שאילתא לקבלת מידע ממרשם החייבים המוגבלים באמצעים (תקנה 36ב)
טופס 29
[תיקון: תשס״ט]
התראה בדבר מאסר (תקנה 114א(א))
טופס 29א
[תיקון: תשס״ט]
התראה בדבר מאסר – מזונות (תקנה 114א(ב))
[תיקון: תשס״ט]
(תקנה 1 – הגדרת אישור בדבר פרטי החייב)
סוגי החייביםהאישור הנדרש
רשות מקומית – עיריה, מועצה מקומית או מועצה אזוריתשם החייב – כמפורט ברשימת היישובים של משרד הפנים או הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שהם מפורסמים על ידם לרבות באתר האינטרנט הרשמי של המשרד;
אגודה שיתופיתסמל האגודה השיתופית החייבת – כרשום אצל רשם האגודות השיתופיות או כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט הרשמי של רשם האגודות השיתופיות;
עמותה רשומההמספר והסמל של העמותה החייבת כרשום אצל רשם העמותות או כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט הרשמי של רשם העמותות;
חברהשם החברה ומספר ח״פ כרשום בדוח רשם החברות.
[תיקון: תשס״ט־2]
סוג המיטלטליןסך שוויו המוערך בשקלים חדשים
מחשב אישי1,000
מדפסת200
טלוויזיה500
רדיו150
טלפון נייח150
טלפון נייד150
מכונת כביסה1,000

כ״ט בחשון תש״ם (19 בנובמבר 1979)
  • שמואל תמיר
    שר המשפטים
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק ללקוח שנחשד באספקת סם לאדם אחר סגירת תיק פרקליטות בהיעדר אשמה פלילית ללקוח שנחשד בשיבוש הליכי חקירה סגירת תיק פלילי ללקוח שנחשד בעבירת גניבה ממעביד ביטול הרשעה בעבירות של מכירת משקה משכר לקטין

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015