חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר)

תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר)

תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשס״ז–2007

ק״ת תשס״ז, 1150; תשס״ח, 712, 853; תשע״ד, 704.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:


1.
הגדרות
בתקנות אלה –
”אסיפה בוחרת“ – גוף שהוקם כאמור בתקנה 8;
”השר“ – השר הממונה על ביצוע החוק;
”מועצת הרבנות הראשית“ – מועצת הרבנות הראשית לישראל;
”מרשם אוכלוסין“ – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;
”ספרדי“ – לרבות יוצא תימן.
2.
שיטת הבחירות
רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות ישירות, שוות וחשאיות.
3.
מספר רבני עיר [תיקון: תשס״ח, תשע״ד]
(א)
ליישוב שהוא עיריה או מועצה מקומית יהיה רב עיר אחד שיכהן במשרה מלאה; ואולם ביישוב שמספר תושביו אינו עולה על 15,000, יקבע השר, בהסכמת מועצת הרשות המקומית את היקף המשרה; לא הסכימו השר ומועצת הרשות המקומית על היקף המשרה יכהן הרב בחלקיות משרה של 50%.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), עלה מספר התושבים היהודים ביישוב על 50,000, רשאי השר להורות, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, כי ליישוב יהיו שני רבני עיר, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם השתכנע שאכן קיים צורך שכזה וכי לפי מאפייני היישוב, רב עיר בן עדה אחת לא יוכל לתת מענה לצורכי התושבים בני העדה האחרת (ספרדי או אשכנזי).
(ג)
מועצות מקומיות או עיריות שאוחדו לפי חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004) (מס׳ 2), התשס״ג–2003, או לפי קביעה של שר הפנים לפי כל דין, כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה ואשר עובר לאיחוד כיהנו במועצות המקומיות או בעיריות שאוחדו שני רבני עיר אחד ספרדי ואחד אשכנזי, או יותר, יכהנו אף ברשות המאוחדת שני רבני עיר, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, וזאת על אף שלא התקיים האמור בתקנת משנה (ב).
(ד)
הוראות תקנת משנה (ב) יחולו גם על יישוב שבו מכהנים שני רבני עיר ביום תחילתן של תקנות אלה, או שמכהנים בו שני רבני עיר כתוצאה מאיחוד רשויות מקומיות כאמור בתקנת משנה (ג), אם התפנה מקומו של אחד הרבנים.
4.
כשירות להיבחר רב עיר
אלה כשירים להיבחר רב עיר:
(1)
מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שיש בידו כתב הסמכה תקף לפי תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), התשט״ו–1955, והוא כשיר להתמנות דיין;
(2)
מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;
(3)
מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר;
(4)
מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר (להלן – תעודת כשירות).
5.
תעודת כשירות
(א)
מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;
(2)
הוא עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים; בחינות אלה תערוך בכתב ועדת רבנים של שלושה או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית;
(3)
הוא חתם על תצהיר כי יקיים כל החלטה של מועצת הרבנות הראשית.
(ב)
השתכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק הבקי, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפטרו מן הבחינות האמורות בתקנת משנה (א)(2), ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.
(ג)
מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשירות שניתנה לפי תקנת משנה (א) או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו ועל יסוד אחת מן העילות האלה:
(1)
הרב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל;
(2)
הרב הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.
(ד)
תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי תקנת משנה (א)(2) כוחה יפה בלא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי תקנת משנה (ג).
(ה)
תעודת כשירות שניתנה לפי תקנת משנה (ב), תהיה בתוקף למשך 3 שנים, זולת אם בוטלה קודם לכן לפי תקנת משנה (ג); מונה בעל התעודה לכהונת רב עיר – תוקפה של תעודת הכשירות יהיה בלא הגבלת זמן.
(ו)
מי שהיתה בידו תעודת כשירות שפג תוקפה כאמור בתקנת משנה (ה) והגיש למועצת הרבנות הראשית בקשה לחידושה, תדון המועצה בבקשתו ותחליט בה בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה; מועצת הרבנות הראשית רשאית לחייב את מגיש הבקשה לעמוד בבחינות לפי תקנת משנה (א)(2), מקצתן או כולן; החליטה המועצה כאמור, יתקיימו הבחינות למבקש בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה.
(ז)
חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה, להשעיית תוקפה של תעודה כאמור או לביטולה; לענין זה, ”קרוב משפחה“ – כהגדרתו בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה), התשכ״ט–1969.
6.
הודעה על בחירת רב [תיקון: תשע״ד]
(א)
השר רשאי לקבוע שיש לבחור רב עיר, הכל לפי הענין, משנתקיים אחד מאלה:
(1)
נפסקה כהונתו של רב עיר כאמור בתקנה 19;
(2)
יישוב נעשה עיריה או מועצה מקומית;
(3)
ברשות מקומית שהיא מועצה מקומית או עיריה לא הוקמה מועצה דתית ולא מכהן בה רב עיר;
(4)
איחוד רשויות מקומיות שכתוצאה ממנו נדרש הליך בחירה פנימי כאמור בתקנה 21(ג).
(ב)
החליט השר כאמור, יודיע על כך ברשומות.
(ג)
נתפרסמה הודעה ברשומות, יודיע השר למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות.
7.
ועדת הבחירות [תיקון: תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״ד]
(א)
לביצוע הבחירות תוקם ועדת בחירות של חמישה, בהרכב כלהלן:
(1)
שופט או דיין שמכהן או שיצא לגמלאות, שמינה השר בהסכמת ראש הרשות המקומית ובהיוועצות עם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;
(2)
נציג השר מקרב עובדי משרדו;
(3)
רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;
(4)
שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן: ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי הרשות או נבחריה, וכן נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב עובדיה או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר בוועדה או שמינה נציג, מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה העירונית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה, אלא אם כן החליטה המועצה למנות עובד הרשות המקומית;
(5)
(נמחקה).
(א1)
היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת ישמש משקיף בוועדה זולת אם השר מינהו לשמש חבר הוועדה כנציגו.
(א2)
במקרה של חילוקי דעות תכריע דעתו של היושב ראש.
(ב)
(בוטלה).
(ג)
המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.
(ד)
ועדת הבחירות תוכל לפעול, גם אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.
(ה)
חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב משפחה שלו, כהגדרתו בתקנה 5(ז), את מועמדותו לבחירה.
8.
מניין חברי האסיפה הבוחרת [תיקון: תשס״ח, תשע״ד]
(א)
מספר חברי האסיפה הבוחרת ברשות מקומית, שמספר תושביה שהיו רשומים במרשם האוכלוסין ביום שהושלמה בו הרכבתה של ועדת הבחירות כאמור בתקנה 7, הוא כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, יהיה כמפורט בטור ב׳ לצדו:
מספר התושבים ברשות המקומיתמספר חברי האסיפה הבוחרת
עד 50,00016
מ־50,001 עד 100,00024
למעלה מ־100,001 עד 200,00032
למעלה מ־200,00148
(ב)
חברי האסיפה הבוחרת ימונו כלהלן:
(1)
מחצית החברים ימונו בידי מועצת הרשות המקומית; לכל הפחות מחצית מחברי האסיפה לפי פסקה זו יהיו נשים;
(2)
רבע מהחברים ימונו בידי בתי הכנסת בהתאם להליך המפורט בתקנה 12;
(3)
שמינית מהחברים יהיו רבנים הנושאים במשרות רבניות בעלי מעמד ציבורי בתחומי הרשות המקומית; ובכלל זה רבני שכונות, רבני קהילות וראשי מוסדות תורניים, שימונו בידי השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית;
(4)
שמינית מהחברים יהיו נציגי ציבור מתחומי הרוח, החינוך, האקדמיה והמינהל, שימונו בידי השר בהסכמת ראש הרשות המקומית; לכל הפחות מחצית מחברי האסיפה לפי פסקה זו יהיו נשים;
(5)
הנציגים שייבחרו לפי פסקאות (3) ו־(4) ייתנו ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר.
(ג)
חבר האסיפה הבוחרת יהיה מי שכתובתו, על פי מרשם האוכלוסין, ברשות המקומית, ואשר מרכז חייו בתחום רשות מקומית זו.
(ד)
המנין החוקי באסיפה הבוחרת יהיה שליש ממספר חבריה; לא היה נוכח מניין כזה בפתיחת כנס האסיפה הבוחרת, יידחה הכנס ליום חול הקרוב באותה שעה ובאותו מקום ויתקיים בכל מספר של משתתפים.
(ה)
האסיפה הבוחרת תוכל לפעול גם אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת ממחצית מספר חבריה.
9.
הרכבה העדתי של האסיפה הבוחרת
ביישוב שיהא בו רב אחד לפי תקנה 3, הרכב האסיפה הבוחרת, בכללותו, ישקף, ככל האפשר, את הגופים והעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים ביישוב.
מינוי נציגי הרשות המקומית לאסיפה הבוחרת
(א)
מועצת הרשות המקומית תקבע את הסיעות שייוצגו באסיפה הבוחרת ואת מכסת הנציגים לכל סיעה.
(ב)
הסיעות ומספר הנציגים לכל סיעה ייקבעו באופן המשקף את יחסי הכוחות במועצת הרשות המקומית.
(ג)
הסיעות שקבעה מועצת הרשות המקומית יבחרו את נציגיהן לאסיפה הבוחרת על פי מכסת הנציגים שנקבעה.
[תיקון: תשע״ד]
(בוטלה).
מינוי נציגי בתי הכנסת [תיקון: תשע״ד]
(א)
ועדת הבחירות תקבע את בתי הכנסת שנציגיהם ישתתפו באסיפה הבוחרת וכן את מספר הנציגים של כל בית כנסת כאמור.
(ב)
ועדת הבחירות תקבע את בתי הכנסת כאמור בתקנת משנה (א), בהתאם לתבחינים האלה: תינתן קדימות, ככל האפשר, לבתי כנסת שבהם המספר הגדול ביותר של המתפללים בעיר, או לבתי כנסת המשקפים מקבץ של בתי כנסת מעדה מסוימת או מגזר מסוים שלהם ייצוג משמעותי בתחומי הרשות המקומית, באופן שיינתן ייצוג הולם וראוי לכלל העדות והמגזרים ברשות המקומית; כמו כן יינתן ייצוג, ככל האפשר, לכלל תחומה של הרשות המקומית.
(ג)
תנאי לקביעת בית כנסת לפי תקנה זו הוא שבית כנסת הוא עמותה לפי חוק העמותות, התש״ם–1980, שבין מטרותיה – קיום תפילה או הפעלת בית כנסת.
(ד)
חברי האסיפה הכללית של עמותת בית הכנסת, שוועדת הבחירות החליטה כי הוא ייוצג באסיפה הבוחרת, יהיו רשאים לבחור את נציגם; הודעה על קיום הבחירות בבית הכנסת תינתן 14 ימים לפני מועד הבחירות; פרוטוקול האסיפה הכללית של עמותת בית הכנסת בחתימת מורשי החתימה של העמותה, מאושר ומאומת בידי עורך דין מטעם העמותה יישלח לוועדת הבחירות בתוך 14 ימים ממועד הבחירות בבית הכנסת.
בחירת רב עיר שני
ביישוב שמכהן בו רב עיר אחד ומתבקשת בו בחירת רב עיר שני לפי תקנה 3(ב), יחולו תקנות 9 עד 12, ואולם לעניין קביעת בתי הכנסת שנציגיהם ישתתפו באסיפה הבוחרת ומספר הנציגים של כל בית כנסת כאמור, ועדת הבחירות תעניק ייצוג לעדה של הרב אשר בחירתו מבוקשת (אשכנזי או ספרדי) בשיעור של 50% מנציגי בתי הכנסת שנקבע כי ייוצגו באסיפה הבוחרת או בשיעור חלקה היחסי של עדה זו מקרב האוכלוסייה הכללית ברשות המקומית, לפי הגדול מביניהם.
מינוי שני רבני עיר כאחד
ביישוב שלא מכהן בו רב עיר כלל ומבקשים למנות בו שני רבני עיר לפי תקנה 3, יחולו תקנות 9 עד 12, ואולם לעניין בתי הכנסת שנציגיהם ישתתפו באסיפה הבוחרת ומספר הנציגים של כל בית כנסת כאמור, ועדת הבחירות תקבע את בתי הכנסת שנציגיהם ישתתפו באסיפה הבוחרת באופן שחמישים אחוזים מבתי הכנסת יהיו אשכנזיים וחמישים האחוזים הנותרים ספרדיים.
כינוס האסיפה הבוחרת [תיקון: תשע״ד]
(א)
ועדת הבחירות תקבע מועד לעריכת הבחירות ומקום לכך, תודיע עליהם ברשומות, תפרסם הודעה בעיתון כמשמעו בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, ותשלח הודעה עליהם לכל אחד מחברי האסיפה הבוחרת וכן למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 30 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה בעיתון ולאחר תאריך משלוח ההודעה כאמור.
(ב)
ועדת הבחירות תתכנס 7 ימים לפני מועד הבחירות לאשר את המועמדים לבחירה, לאחר בדיקת היועץ המשפטי של המשרד לפי תקנה 17(ז)(2), ותשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.
ניהול האסיפה הבוחרת
יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את כנס האסיפה הבוחרת וינהלה.
הצגת מועמדות [תיקון: תשס״ח]
(א)
מי שכשיר להיבחר לרב עיר רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מ־14 ימים לפני מועד הבחירות, וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לחבר בוועדת הבחירות לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.
(ב)
ברשות מקומית שפועלת בה מועצה דתית, תאשר ועדת הבחירות את מועמדותו של אדם אך ורק אם חתם על תצהיר ולפיו אם ייבחר לרב עיר, לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עריכת חופות, מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות, למעט עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.
(ג)
ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית, תאשר ועדת הבחירות את מועמדותו של אדם אך ורק אם חתם על תצהיר ולפיו אם ייבחר לרב עיר ויהיה זכאי לקבל שכר שאינו מגיע כדי מלוא השכר שזכאי לו רב עיר ברשות מקומית בעלת מספר תושבים זהה ואשר פועלת בה מועצה דתית, לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף כאמור אלא אם כן –
(1)
שכרו מהעסק או מהעיסוק הנוסף ושכרו מהרשות המקומית לא יעלו יחד על מלוא השכר שזכאי לו רב עיר ברשות מקומית בעלת מספר תושבים זהה ואשר בה פועלת מועצה דתית;
(2)
הוא קיבל אישור ממועצת הרבנות הראשית ומהשר לעסוק בעסק או בעיסוק הנוסף, לאחר שבחנו את מהות העיסוק הנוסף, את משך הזמן שיקדיש רב העיר לצורך כך ואת הכנסתו הצפויה של רב העיר מהעסק או מהעיסוק הנוסף ולאחר שנועצו בעניין עם ראש הרשות המקומית.
(ד)
ועדת הבחירות תאשר את מועמדותו של אדם אך ורק אם הצהיר כי אם ייבחר לרב עיר ויעסוק בעסק או בעיסוק נוסף בהתנדבות ובלא תמורה, ימסור על כך הודעה בכתב למועצת הרבנות הראשית ולרשות המקומית או למועצה הדתית, לפי העניין, ביום תחילת כהונתו, ושאם יחל לעסוק בעסק או בעיסוק הנוסף לאחר תחילת כהונתו – יודיע על כך כאמור במועד שבו החל לעסוק בו.
(ה)
לעניין תקנה זו לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –
(1)
כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;
(2)
קבלת הכנסות מנכס של רב עיר או מנכס של משפחתו;
(3)
קבלת הכנסה מיצירה ספרותית;
(ו)
בתקנה זו –
”יעסוק“ – בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחר, לרבות כעובד או כשלוח;
”עיסוק נוסף“ – עיסוק נוסף על העיסוק כרב עיר, לרבות עיסוק חד־פעמי;
”תמורה“ – תמורה כספית או תמורה חומרית אחרת;
”תמורה חומרית“ – לרבות העמדת משרד ושירותי משרד לרשות רב עיר לצרכיו הפרטיים, ולרבות העמדת רכב לרשותו הן לצרכיו הפרטיים והן לצורך העיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.
(ז)
לא ימונה לכהונת רב עיר מי שמתקיים לגביו אחד מן האמורים להלן:
(1)
הוא חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר, במועד הצגת מועמדותו, הודעה על התפטרותו מחברותו במועצה הדתית בהתאם לתקנה 3 לתקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), התש״ל–1970; נוסף על כך, העתק ההודעה יימסר ליושב ראש ועדת הבחירות;
(2)
מי שהורשע בעבירה אשר היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת קבע לגביה כי מפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.
הצבעה [תיקון: תשע״ד]
(א)
ההצבעה תהיה בקלפי והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – אם קיבל יותר מ־50% מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.
(ב)
נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור בתקנה 3, ייבחרו שני הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בתקנת משנה (א).
(ג)
קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.
(ד)
ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.
משך הכהונה
(א)
רב עיר יכהן מיום בחירתו ורק לאחר שחתם על תצהיר כאמור בתקנה 5(א)(3); כהונתו תיפסק –
(1)
בהגיעו לגיל 70; ואולם מועצת הרבנות הראשית רשאית להאריך את גיל הפרישה, על פי בקשת רב העיר, ולאחר ששוכנעה שיש ביכולתו של הרב להמשיך ולמלא את התפקיד, למשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים; טרם קבלת החלטה לעניין זה, תאפשר מועצת הרבנות הראשית למועצה הדתית שמכהן בה הרכב נבחר או למועצת הרשות המקומית, לפי העניין, להשמיע את עמדתה;
(2)
בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תהיה בכתב שיימסר לשר, ותוקפה כעבור 96 שעות מן המסירה;
(3)
משקבעו השר ומועצת הרבנות הראשית, שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(4)
אם נבחר לרב ראשי לישראל או לרב עיר ביישוב אחר או לדיין בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הרבני הגדול;
(5)
אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה, לאחר שהחל לכהן כרב עיר, ובית המשפט קבע כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.
(ב)
נודע לשר כי רב עיר שנתקיימה בו אחת העילות שבתקנת משנה (א), ממשיך בפועל לכהן, יורה לו על הפסקת כהונתו לאלתר; רב עיר לא יהיה זכאי לשכר מיום שנוצרה העילה.
רב עיר חבר מועצה דתית
לא יכהן רב עיר כחבר מועצה דתית.
כהונת רבנים ברשויות מאוחדות
(א)
רב עיר ברשות מקומית שהיתה בה מועצה דתית ביום שמונה לכהונתו ושאוחדה עם רשות מקומית אחרת כאמור בתקנה 3(ג) כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, יכהן כרב עיר לפי תקנות אלה ברשות המאוחדת וזאת בתנאי שמכהנים בה בסך הכל לא יותר מרב עיר אחד בן אותה עדה (אשכנזי או ספרדי).
(ב)
רב עיר שכיהן בתחום רשות מקומית, שכתוצאה מאיחוד רשויות מקומיות, מעמדה המשפטי הפך לוועד מקומי, יחדל לכהן כרב עיר כמשמעותו בתקנות אלה לאחר שנתיים מיום איחוד הרשויות, ואולם אין בכך לפגוע במעמדו כעובד המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין.
(ג)
ברשות מקומית שאוחדה כאמור בתקנה 3(ג), ואשר כתוצאה מן האיחוד מכהנים בה שני רבנים אשכנזים, או שני רבנים ספרדים, או יותר, שנבחרו על פי כל דין, או שהם מכהנים למעלה מ־5 שנים בתפקידם, יפעלו כלהלן:
(1)
ייערך הליך בחירה בין הרבנים בני אותה עדה (להלן – הליך בחירה פנימי);
(2)
הליך הבחירה הפנימי יתקיים לפי תקנות אלה, ואולם יוכלו להגיש במסגרתו מועמדות רק הרבנים בני אותה עדה (ספרדי או אשכנזי) המכהנים אותה עת ברשות המאוחדת;
(3)
הליך הבחירה הפנימי יתקיים בתוך 6 חודשים מיום איחוד הרשויות; בוצע האיחוד לפני פרסום תקנות אלה, יתקיים הליך הבחירה הפנימי בתוך 6 חודשים ממועד הפרסום;
(4)
על הרבנים המכהנים כרבני עיר על פי תקנות אלה, והתמודדו במסגרת הליך הבחירה הפנימי ולא נבחרו, יחול האמור בתקנת משנה (ב).
סמכויות משלימות
לא נבחרו או נתמנו חברי ועדת הבחירות, או חברי האסיפה הבוחרת, בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים.
ביטול
תקנות בחירות רבני עיר, התשל״ה–1974 (להלן – התקנות הקודמות) – בטלות.
הוראות מעבר
(א)
מי שנבחר לרב עיר ערב פרסומן של תקנות אלה יחולו עליו התקנות הקודמות.
(ב)
במקום שאין בו מועצה דתית, רב שמונה כדין לפני יום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007), לכהן כרב הרשות המקומית, או שהוא מכהן בתפקידו למעלה מ־5 שנים, ייחשב רב עיר שנבחר לפי תקנות אלה.
(ג)
על אף האמור בתקנה 21(ב), ברשויות מקומיות שאוחדו ערב פרסומן של תקנות אלה, יחדל הרב לכהן כרב עיר בחלוף שנתיים ממועד הפרסום.

י״ג באלול התשס״ז (27 באוגוסט 2007).
  • אהוד אולמרט
    ראש הממשלה
תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק פלילי באזהרה ללקוח שנחשד במעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 שחרור ממעצר לקוח שתקף ופצע את בעל הבית שלו סגירת תיק מחוסר אשמה לאחות מוסמכת שנחשדה בתקיפת ילדיה הקטינים סגירת תיק חקירה נגד קטין שנחשד בהתפרצות לבית כנסת

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015