חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016

ס״ח תשע״ז, 217, 428, 572, בג״ץ 10042/16.

ק״ת תשע״ז, 600.


תוכן עניינים
1.
מטרה
חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית ולעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית, להעמיק את גביית המסים ולהגדיל את הכנסות המדינה ואת תקבוליה, זאת תוך חיזוק הצמיחה במשק, שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים וצמצום הפערים, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018.
2.
הגדרות – פרק ב׳
”הכנסה חייבת בהפקדה“ – הכנסה לפי סעיף 2(1) או (8) לפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, ולמעט תשלומים ממרכיב חיסכון למצב אבטלה; לעניין הגדרה זו, ”ניכוי“ – למעט ניכוי כמפורט להלן:
(1)
(2)
ניכוי שהותר לפי סעיף 32(14)(ב) לפקודה;
”הכנסה מבוטחת“ – כהגדרתה בסעיף 47(א)(4) לפקודה;
”מצב אבטלה“, לעניין עצמאי – מצב שבו עצמאי חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, או מצב שבו הגיע העצמאי לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004 ואין לו הכנסה חייבת בהפקדה;
”מרכיב חיסכון למצב אבטלה“ – סכומים שהפקיד עצמאי לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 5 לשם משיכתם במצב אבטלה;
”עצמאי“ – מי שיש לו הכנסה חייבת בהפקדה;
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה בחוק קופות גמל;
”השכר הממוצע במשק“ – סכום השווה ל־12 פעמים השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי;
”שכר מינימום“, לחודש – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
”שנת מס“ – כהגדרתה בפקודה;
”השר“ – שר האוצר.
3.
חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה
(א)
עצמאי יפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשל הכנסה חייבת בהפקדה, בשנת מס, בשיעורים כמפורט להלן:
(1)
על חלק ההכנסה החייבת בהפקדה שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק – 4.45%;
(2)
על חלק ההכנסה החייבת בהפקדה שעולה על מחצית השכר הממוצע במשק ואינו עולה על השכר הממוצע במשק – 12.55%.
(ב)
מתשלומים שחייב עצמאי להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכו תשלומים שהפקיד העצמאי או שהופקדו בעדו בשל הכנסתו המבוטחת.
(ג)
תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי סעיף זה יופקדו לא יאוחר מתום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים.
(ד)
בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן (ג), הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי סעיף זה, לאחר תום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים, לא תקנה לעצמאי זכויות שתחולתן למפרע ויראו אותם כתשלומים שהופקדו במועד הפקדתם בפועל, והכל למעט לעניין חובת הפקדה לפי סעיף זה שבוצעה עד תום התקופה להפקדת התשלום לפי סעיף 6.
4.
חריגים לחובת הפקדה לקופת גמל לקצבה
חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי סעיף 3, לא תחול על אלה:
(1)
עצמאי שמתקיים לגביו, בתום שנת המס, אחד מאלה:
(א)
טרם מלאו לו 21 שנים;
(ב)
הוא הגיע לגיל הפרישה המוקדמת, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004;
(ג)
טרם חלפו ששה חודשים מהמועד שבו העצמאי נרשם לראשונה כעוסק לפי סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
(2)
עצמאי שמלאו לו 55 שנים ביום תחילתו של חוק זה.
5.
סכומים שיופקדו למרכיב חיסכון למצב אבטלה
מתשלומים שמפקיד עצמאי לקופת גמל לקצבה, בשנת מס, ייוחס למרכיב חיסכון למצב אבטלה הסכום הנמוך מבין שני אלה:
(1)
שליש מכל תשלום שהפקיד העצמאי לקופת גמל לקצבה;
(2)
הסכום הנקוב בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודה, לשנה.
6.
התראה על אי־הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה
(א)
לא הפקיד עצמאי שחלה עליו חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה, ושהכנסתו החייבת בהפקדה, בשנת מס, עולה על סכום השווה ל־12 פעמים שכר מינימום באותה שנת מס, תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 3, ישלח לו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התראה ולפיה אם לא יפקיד את התשלומים כאמור, בתוך 90 ימים ממועד משלוח ההתראה (בפרק זה – התקופה להפקדת התשלום), יוטל עליו קנס כאמור בסעיף 7 (בסעיף זה – התראה); ההתראה תישלח לאחר שקיבל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מידע מרשות המסים לפי הוראות סעיף 9 ולאחר המועד הנקוב בו.
(ב)
בהתראה יפורטו כל אלה:
(1)
חובתו של העצמאי להפקיד את התשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 3;
(2)
סכום התשלומים שעל העצמאי להפקיד כאמור;
(3)
המועד האחרון להפקדת התשלומים כאמור;
(4)
גובה הקנס שיוטל על העצמאי אם לא יפקיד את התשלומים כאמור;
(5)
האסמכתה לביצוע ההפקדה שעל העצמאי להמציא למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.
(ג)
התראה תישלח לעצמאי בדואר רשום, לפי מענו למשלוח דואר כפי שצוין בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה; התראה שנשלחה בדואר רשום כאמור, יראו אותה כאילו הומצאה כדין אם חלפו 30 ימים מיום שנשלחה, אלא אם כן הוכיח העצמאי שלא קיבל את ההתראה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מקבלתה.
(ד)
עצמאי שהומצאה לו התראה כאמור יפקיד, בתוך התקופה להפקדת התשלום, את סכום ההפרש שבין הסכום שהוא חייב להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה בשל שנת המס שלגביה נשלחה ההתראה, ובין הסכום שהפקיד בפועל לקופת גמל לקצבה בשל אותה שנה, וכן ימציא למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות אסמכתאות לביצוע ההפקדה כאמור לרבות אסמכתאות לביצוע הפקדות בשל אותה שנת מס שבוצעו טרם משלוח ההתראה.
7.
אי־הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה לאחר קבלת התראה – עבירה
(החל מיום 1 בדצמבר 2019; הסעיף יחול על הפקדות לפי סעיף 3, בשל שנת המס 2018 ואילך):
הומצאה לעצמאי התראה לפי הוראות סעיף 6 ולא הפקיד העצמאי עד תום התקופה להפקדת התשלום את סכום ההפרש לפי הוראות סעיף קטן (ד) של אותו סעיף, דינו – קנס 500 שקלים חדשים.
8.
עדכון סכום הקנס
סכום הקנס הקבוע בסעיף 7 יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום הקנס המעודכן.
9.
העברת מידע מרשות המסים למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
(החל מיום 1 בדצמבר 2017):
(א)
רשות המסים תעביר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, עד יום 31 בדצמבר בכל שנה, מידע לגבי כל עצמאי שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
חלה עליו חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה;
(2)
הכנסתו החייבת בהפקדה בשנת המס הקודמת עלתה על סכום השווה ל־12 פעמים שכר מינימום;
(3)
הוא לא הפקיד בשנת המס הקודמת את התשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 3, כולם או חלקם.
(ב)
מידע שיועבר לפי סעיף קטן (א) יכלול את אלה בלבד:
(1)
מספר זהותו של העצמאי;
(2)
שמו הפרטי ושם משפחתו של העצמאי;
(3)
מענו של העצמאי למשלוח דואר כפי שצוין בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה;
(4)
ההפרש בין הסכום שחייב העצמאי להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה בשל שנת המס הקודמת, לבין הסכום שהפקיד בפועל לקופת גמל לקצבה בשל אותה שנה.
שמירת מידע שהתקבל מרשות המסים
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות יחזיק מידע שהתקבל לפי הוראות סעיף 9 בנפרד מכל מידע אחר, ולא יעשה בו שימוש אלא לשם משלוח התראה לפי סעיף 6 או לשם הטלת קנס כאמור בסעיף 7.
חובת סודיות
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות או כל מי שפועל מטעמו ישמור בסוד מידע שהועבר אליו בידי רשות המסים, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות פרק זה או כל דין אחר או לפי צו של בית משפט.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצועו של פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
פרק ב׳ – תחילה, תחולה, הוראת מעבר ותקנות ראשונות
(א)
תחילתו של סעיף 7 ביום ג׳ בכסלו התש״ף (1 בדצמבר 2019) והוא יחול על הפקדות לפי סעיף 3, בשל שנת המס 2018 ואילך.
(ב)
תחילתו של סעיף 9 ביום י״ג בכסלו התשע״ח (1 בדצמבר 2017).
(ג)
תחילתם של סעיפים 3(ה8), 9(7ב) ו־9א(ג)(1) לפקודה, כנוסחם בסעיף 15(2), (3) ו־(4) לחוק זה, ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018).
(ד)
על אף האמור בסעיף 8, לא יראו את יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) כיום עדכון כמשמעותו בסעיף האמור.
(ה)
תקנות ראשונות לפי סעיף 23(ב3) לחוק קופות גמל, כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה, יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, עד יום ז׳ בתמוז התשע״ז (1 ביולי 2017).
דיווח לכנסת – הוראת שעה
בתום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה ימסור השר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת דיווח על יישום הוראות פרק זה.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
הגדרות – פרק ד׳
”מדד הפריפריאליות“ – אשכול הפריפריאליות של רשויות מקומיות לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי כל רשות מקומית;
”המדרג החברתי־כלכלי“ – אפיון רשויות מקומיות וסיווגן באשכול לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל רשות מקומית ולגבי יישוב במועצה אזורית – לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל יישוב במועצה האזורית או לגבי המועצה האזורית;
”עיר עולים“ – רשות מקומית ששר הפנים הכריז עליה שהיא עיר עולים או יישוב עולים בהתאם לסמכותו לפי סעיף 3 או 5א לפקודה, ערב יום תחילתו של חוק זה;
”פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה“ – הנתונים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידועים ב־31 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן;
”הקרן“ – הקרן שהוקמה לפי סעיף 22;
”רשות מקומית“ – עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, לרבות באזור יהודה ושומרון.
קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות
מוקמת בזה קרן במשרד הפנים שמטרתה צמצום פערים בין רשויות מקומיות.
תקציב הקרן ועדכונו
תקציב הקרן ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד הפנים בחוק התקציב השנתי ויעודכן מדי שנה ב־60% משיעור העדכון כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992; בסעיף זה, ”תכנית“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
חלוקת כספי הקרן
(א)
תקציב הקרן במלואו, יוקצה בכל שנת כספים לרשויות מקומיות, בהתאם לכללי חלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים, בהתחשב, בין השאר, באלה:
(1)
האפיון והסיווג של הרשות המקומית באשכול בהתאם למדרג החברתי־כלכלי וכן האפיון והסיווג של יישובים בתחום הרשות המקומית, ככל שישנם, בהתאם למדרג החברתי־הכלכלי;
(2)
אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית בהתאם למדד הפריפריאליות, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;
(3)
גודל האוכלוסייה ברשות המקומית;
(4)
מצבה הפיננסי של הרשות המקומית;
(5)
היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבני מגורים לצורך חישוב ארנונה;
(6)
שיעור התושבים ברשות המקומית שעלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן וכן מספר התושבים כאמור שעלו מאתיופיה לאחר יום כ״ו בטבת התשמ״ד (1 בינואר 1984);
(7)
עיוותים כלכליים בתקצובה של רשות מקומית שנגרמו בשל ביטול ההכרזה עליה כעל עיר עולים ובשל הקצאת תקציב הקרן לפי סעיף 25(א) ו־(ג).
(ב)
לעניין כללי החלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים בהתאם לסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
(1)
75% מתקציב הקרן יוקצה בכל שנת כספים לרשויות מקומיות שמתקיים בהן לפחות אחד מאלה:
(א)
רשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי־כלכלי שלהן הוא 1 עד 5 או יישובים בתחומי רשויות מקומיות כאמור;
(ב)
רשויות מקומיות שהאשכול במדד הפריפריאליות שלהן הוא 1 עד 5;
(ג)
רשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי־כלכלי שלהן הוא 1 עד 7 שמבין תושביהן עלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן או עלו לישראל מאתיופיה לאחר יום כ״ו בטבת התשמ״ד (1 בינואר 1984); שר האוצר ושר הפנים יקבעו כללים לגבי שיעור העולים וחלוקת התקציב בהתאם לשיעור התושבים העולים;
(2)
בכל שנת כספים יוקצו כספי הקרן כמפורט להלן:
(א)
10% לפחות מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(א);
(ב)
10% לפחות מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(ב);
(ג)
13% מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(ג).
פרק ד׳ – הוראת מעבר
(א)
על אף האמור בסעיף 24, בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), יוקצה חלק מתקציב הקרן בהתאם למפורט בטבלה שבתוספת לפרק זה.
(ב)
נותרו כספים לאחר הקצאת הכספים כאמור בסעיף קטן (א), יחולקו הכספים בהתאם לכללי החלוקה שקבעו שר האוצר ושר הפנים לפי הוראות סעיף 24.
(ג)
שר האוצר ושר הפנים, בהסכמת ראש הממשלה, רשאים להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לתקופה אחת נוספת של שנתיים לגבי הרשויות המקומיות הזכאיות להקצאת כספים מכספי הקרן בשנים 2023 ו־2024 בהתאם לתוספת; ואולם, הסכום שיוקצה לכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות לא יעלה על הסכום הקבוע לגבי אותן רשויות מקומיות בתוספת לעניין שנת 2024.
תשלום שנתי (באלש״ח)
שם הרשותשנת 2017שנת 2018שנת 2019שנת 2020שנת 2021שנת 2022שנת 2023שנת 2025
אופקים49392818
אור יהודה1915117
אור עקיבא2016127
אזור
אילת6,7285,4674,2052,944
אשדוד4,2353,3282,4201,513
אשקלון5,4344,4153,3962,377
באר טוביה8,4405,8023,165527
באר יעקב16,13413,4458,9644,482
באר שבע65,63762,35559,07355,79149,22839,38229,53719,691
בית דגן95965936060
בית שאן1,2331,002771540
בית שמש681535389243
ברנר10,0488,3735,5822,791
גן יבנה11473338
דימונה34,14732,44030,73229,02525,61020,48815,36610,244
חבל אילות21,70920,62319,53818,45316,28213,0259,7696,513
חוף הכרמל3,3362,2941,251209
חצור2318138
טבריה1,6331,3271,021714
טירת הכרמל9,9508,2926,6334,9753,317
יבנה1471158452
יהוד־נווה אפרים
יקנעם עלית146944210
ירוחם5,6065,3265,0454,7654,2053,3642,5231,682
כפר יונה6,0304,3552,6801,005
כרמיאל713560408255
לוד3,0402,4701,9001,330
לכיש4,9524,7044,4574,2093,7142,9712,2281,486
מגדל העמק23718713685
מטה אשר1,20883045375
מצפה רמון10,3099,7939,2788,7627,7326,1854,6393,093
מרחבים19,20518,24517,28416,32414,40411,5238,6425,761
נהריה3,4592,8102,1621,513
נס ציונה3,3132,2771,242207
נצרת עלית7,0395,7194,3993,080
נשר60138617243
נתיבות125987145
עכו2,0561,6711,285900
עמק יזרעאל9,7526,7053,657610
עפולה5,1844,2123,2402,268
ערבה התיכונה2,0481,479910341
ערד1,7041,3851,065746
צפת8,6977,2475,7984,3482,899
קדימה־צורן
קרית אתא
קרית ביאליק2901868321
קרית גת19815611371
קרית ים
קרית מלאכי3,7963,0842,3731661
קרית שמונה1,3731,116858601
ראש פינה3,7262,6911,656621
רכסים
רמלה8,4726,8835,2953,706
רמת הנגב35,99934,19932,39930,59926,99921,59916,19910,800
רמת השרון21,46815,5059,5413,578
שדות נגב295239184129
שדרות55433220
שלומי
שער הנגב11272328
תמר94745434
מטרה – פרק ה׳
פרק זה נועד לקבוע הוראות שיהוו בסיס לקביעת תקציב הביטחון בחוקי התקציב כמפורט בפרק זה, במטרה ליישם תכנית רב־שנתית לצבא הגנה לישראל ולעודד התייעלות במערכת הביטחון כדי למקד את פעילות הצבא בליבת עיסוקו.
הגדרות – סימן א׳
”אזרוח“ – החלפת תקן של חייל המשרת לפי התחייבות לשירות קבע, בתקן של מי שהוא אזרח עובד צבא הגנה לישראל או עובד משרד הביטחון;
”גמלאות“ – גמלה לפי חוק שירות הקבע, לרבות קצבת גישור;
”החלטת הממשלה“ – החלטת ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי מס׳ ב/136 מיום ז׳ באב התשע״ו (11 באוגוסט 2016), לרבות נספחיה;
”הצעת תקציב הביטחון“ – הצעת התקציב המפורטת של משרד הביטחון, שהונחה על שולחן הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי הוראות סעיף 3(ב)(3) לחוק־יסוד: משק המדינה;
”הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון“ – הוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת כמשמעותה בסעיף 18 לחוק יסודות התקציב;
”ותק“ – ותק בשל שירות קבע בצבא הגנה לישראל בפועל;
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”חייל במתכונת העסקה מיוחדת“ – כל אחד מאלה:
(1)
חייל המאייש תפקיד שהתקן שלו ממומן על ידי גורם מחוץ לצבא הגנה לישראל;
(2)
חייל שמשרת שירות סדיר לפי הוראות פרק ג׳ לחוק שירות ביטחון ומזוכה בתנאי קבע;
(3)
חייל מילואים, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, שהתנדב לשירות מילואים בתנאי קבע;
(4)
חייל שחייב בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון שהתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, לפי סעיף 17(ב) לחוק האמור;
”קצבת גישור“ – כהגדרתה בסעיף 67א לחוק שירות הקבע;
”שכר“ – תשלום שמשלם צבא הגנה לישראל לחייל המשרת לפי התחייבות לשירות קבע, או תשלום שמשלם משרד הביטחון לאזרח עובד צבא הגנה לישראל, בעד שירות או עבודה ובמשך השירות או העבודה, או בעד סיום שירות או עבודה, וכן תשלומים והחזרי הוצאות המפורטים בתלוש המשכורת, ולרבות תשלומי מסים, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות, והפרשות מעסיק לקופת גמל, ובכלל זה קרן השתלמות, קופת גמל לקצבה, קרן פנסיה או קופת ביטוח, והכל למעט גמלאות;
”השרים“ – שר האוצר ושר הביטחון.
יישום החלטת הממשלה
(א)
השרים יפעלו ליישום הוראות החלטת הממשלה, בשים לב למטרות המנויות בסעיף 27, בנושאים אלה:
(1)
שיאי כוח האדם שייקבעו בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2020 יהיו בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
(2)
מספר ימי השירות של חיילים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שישולם תמורתם שכר בשנת 2017, כשהוא מחולק ב־365 ימים, למעט ימי שירות של חיילים במתכונת העסקה מיוחדת, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
(3)
מספר החיילים בדרגת אלוף משנה ומעלה, החל בשנת 2017 ועד שנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
(4)
מספר החיילים בדרגת רב סרן, שלהם ותק שעולה על 14 שנים, החל בשנת 2023 ועד שנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
(5)
תקציב השכר של צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2025, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
(6)
תקציב השכר של אזרחים עובדי צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2020, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
(7)
תקציב הגמלאות של צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2025, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
(8)
מספר הקצינים והנגדים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שיפרשו בכל שנה ויהיו זכאים לקצבה לפי חוק שירות הקבע, לרבות קצבת גישור, החל בשנת 2017 ועד לשנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה, לפי העניין (בסימן זה – מכסת פרישה שנתית);
(9)
(א)
ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל יעשה את כל הפעולות הנדרשות לשם אזרוח 32 תקני קבע לפחות בכל אחת מהשנים 2017 עד 2023 בהתאם לרשימת מקצועות שבהחלטת הממשלה, שמאוישים על ידי קצינים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שלהם ותק שעולה על 14 שנים, והכל בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
(ב)
אזרוח תקנים לפי סעיף קטן (א) לתקנים של עובדי משרד הביטחון בכל שנה מהשנים כאמור באותו סעיף קטן לא יעלה על 10% מסך התקנים שמיועדים לאזרוח באותה שנה, ואילו שאר התקנים באותה שנה יאוזרחו לתקנים של אזרחים עובדי צבא הגנה לישראל, והכל בהתאם להוראות החלטת הממשלה;
(ג)
שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את רשימת המקצועות שנקבעה בהחלטת הממשלה כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות החלטת הממשלה.
(ב)
הונחה הצעת חוק התקציב לשנת 2018 לפי הוראות סעיף 3(ו)(2) לחוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), יחולו הוראות פסקאות (1) ו־(5) עד (7) לסעיף קטן (א) גם על הצעת תקציב הביטחון לשנת 2018.
העברת יתרת מכסת פרישה
(א)
החל בשנת 2017 ועד שנת 2023 יהיה ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל רשאי להעביר יתרת מכסת פרישה שנתית לקצינים או לנגדים, לפי העניין, שלא נוצלה בשנה מסוימת, למכסת הפרישה השנתית של השנה העוקבת.
(ב)
החל בשנת 2024 ועד שנת 2040 יהיה ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל רשאי להעביר יתרת מכסה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שלא תעלה על 10% מהמכסה שנקבעה בהחלטת הממשלה לגבי השנה החולפת, לגבי קצינים או נגדים, לפי העניין, אלא אם כן ניתן לכך אישור שר האוצר.
סטייה מהוראות החלטת הממשלה
השרים רשאים, בהסכמה, לסטות מהוראות החלטת הממשלה בעניינים הקבועים בסעיף 29(א)(1) או (5), אם ראו כי מצב ביטחוני או כלכלי מיוחד מחייב זאת; על אף האמור בכל דין, סטייה כאמור תתאפשר רק עד יום 31 בדצמבר בשנה שבה אירע המצב הביטחוני או הכלכלי המיוחד.
ביצוע ותקנות
השרים ממונים על ביצוע הוראות סימן זה, והם רשאים, בהסכמה, להתקין תקנות לביצועו; תקנות כאמור יותקנו באישור הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.
שמירת תוקף וסמכויות
אין באמור בסימן זה כדי לגרוע –
(1)
(2)
(3)
מסמכות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי הוראות כל דין.
דיווח לכנסת
השרים יגישו לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, לא יאוחר מ־1 בנובמבר בכל שנה, דוח על יישום הוראות החלטת הממשלה בהתאם לסימן זה, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן:
(1)
היעדים שנקבעו לפי סעיפים 29 ו־30, מידת העמידה בהם בשנה שקדמה למועד הדיווח והתחזית לשנים הבאות;
(2)
השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על מערך משרתי הקבע, לרבות שינויים בהיקף ההתחייבות לשירות קבע בשנה שקדמה למועד הדיווח;
(3)
השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על הצרכים הביטחוניים והמקצועיים של צבא הגנה לישראל, וכן על יכולותיו למלא את המשימות המוטלות עליו;
(4)
השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על ההתייעלות הכלכלית של מערכת הביטחון;
(5)
השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על חלוקת הסכום המוקצב בתקציב הביטחון שאושר לפי הוראות סעיף 18 לחוק יסודות התקציב לעניינים אלה: כוח אדם, שוטף ואחזקה, פעילות והתעצמות.
תחילתו של סעיף 15(1) לחוק שירות ביטחון, כנוסחו בסעיף 35 לחוק זה, ביום ט׳ בתמוז התש״ף (1 ביולי 2020).
תקנות ראשונות
תקנות ראשונות לפי סעיפים 10(א)(5)(ג) ו־67ו(א) לחוק שירות הקבע, כנוסחם בסעיף 37 לחוק זה, יותקנו עד יום ז׳ בסיוון התשע״ז (1 ביוני 2017).
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
סימן ד׳ – תחילה, תחולה, הוראות מעבר וצווים ראשונים
(א)
תחילתו של סימן זה ביום א׳ באייר התשע״ז (27 באפריל 2017) (בסעיף זה – יום התחילה).
(ב)
הוראות סימן זה יחולו על תביעה להכרה לפי חוק משפחות חיילים או חוק הנכים, לפי העניין, בשל חבלה שאירעה מיום התחילה ואילך ועל תביעה כאמור בשל מחלה או החמרת מחלה, שהוגשה מיום התחילה ואילך.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות סימן זה לא יחולו על אלה:
(1)
תביעה להכרה בשל מחלה או החמרת מחלה שהתגלו לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014);
(2)
על החמרה של נכות שהוכרה לפי חוק הנכים.
(ד)
הוגשה לפני יום התחילה תביעה להכרה לפי חוק משפחות חיילים או חוק הנכים, לפי העניין, בשל מחלה או החמרת מחלה, ימשיך לחול, לגבי אותה המחלה או החמרת מחלה, לפי העניין, הדין שחל לגביה ערב יום התחילה, ולא יחולו לגביה הוראות סימן זה.
(ה)
צווים ראשונים לפי פסקה (3) להגדרה ”מחלת שירות“ שבסעיף 1 לחוק משפחות חיילים כנוסחו בסעיף 39(1)(ד) לחוק זה ולפי פסקה (4) להגדרה ”מחלת שירות“ שבסעיף 1 לחוק הנכים כנוסחו בסעיף 40(1)(ב) לחוק זה יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
הגדרות – סימן א׳
”בית חולים ציבורי כללי“ – כל אחד מאלה:
(1)
בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרת (בסימן זה – בית חולים ממשלתי כללי);
(2)
בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים (בסימן זה – בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים);
(3)
בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו (בסימן זה – בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית);
(4)
בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;
(5)
בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם, 1940, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);
”בסיס ההתחשבנות“ – ממוצע של מחצית העלויות של שירותי הבריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2013 ושל סך העלויות של שירותי הבריאות כאמור בשנים 2014 עד 2015, במחיר ברוטו לאותה שנה, כשהן מעודכנות למחירי שנת 2017 לפי שיעורי העדכון לאותן שנים, בתוספת שיעורי הקידום;
”הוראת מינהל“ – הוראת מינהל שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
”הנחת מחזור“ – הנחה בעבור שירותי בריאות שקופות החולים רוכשות בבתי החולים הממשלתיים הכלליים או בבתי החולים הכלליים שבבעלות רשות מקומית, שנקבעה בהוראת מינהל;
”הנחת תעריף“ – הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת חולים רוכשת בבית חולים ציבורי כללי, מעבר להנחת מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעבור שירות בריאות מסוים;
”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
”מחיר ברוטו“ – מחיר מלא בניכוי הנחת מחזור והנחת תעריף שניתנו בעבור אותו שירות בשנים 2013 עד 2015;
”מחיר מלא“ – מחירו המרבי של שירות בריאות, כפי שנקבע בצו לפי חוק הפיקוח, ולעניין בית חולים ממשלתי כללי ובית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית – מחיר כאמור בניכוי הנחת מחזור;
”מספר המבוטחים המשוקלל“ – כהגדרתו בסעיף 17 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
”סכום מופחת“ – סכום המשתלם בעד צריכה שהיא מעבר לתקרת צריכה ברוטו כוללת ומעבר לתקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות;
”צריכה“ או ”רכישה“, של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי – למעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה, ולמעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות המנויים בסעיף 71(א);
”שיעור הקידום“ – שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
משנת 2013 לשנת 2015 – 3.12%;
(2)
משנת 2014 לשנת 2015 – 1.4%;
(3)
משנת 2015 לשנת 2017 – שיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
(א)
בעד שירות דיפרנציאלי – שיעור הגידול באוכלוסייה בפועל בשנים 2015 ו־2016, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(ב)
בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות – 2.82%;
(ג)
בעד שירות בריאות אחר – 3.12%;
”שיעור העדכון“ – שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים, בצו, לפי חוק הפיקוח;
”שיעור הקפיטציה“, של קופת חולים – שיעור חלקה של קופת חולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות סעיפים 17 ו־18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
”שירות אשפוז במחלקות פנימיות“ – שירותי אשפוז במחלקות שהקוד שלהם ברשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים שמפרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים המעודכנים מזמן לזמן כפי שנקבעו בצווים לפי חוק הפיקוח, הוא: G00M1, G00M2, G00M3, G00M4, G00M5, G00M6, או במחלקה אחרת שיקבעו השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
”סוגי שירות בריאות“ – שירות בריאות שהוא שירות אשפוז במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר;
”שירות דיפרנציאלי“ – שירות בריאות שנקבע לו מחיר פרטני הכולל את ביצוע הפעולה הרפואית, ימי האשפוז, והשירותים הרפואיים האחרים הניתנים במסגרתו, כפי שיפרסמו השרים עד יום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017) בהודעה ברשומות; השרים רשאים לעדכן את ההודעה ב־1 בינואר בכל אחת מהשנים 2018 עד 2019, ובלבד שפרסמו הודעה מראש על כך ברשומות עד 30 בספטמבר של השנה שקדמה לאותה שנה; ואולם, לגבי שירותי בריאות חדשים שייכנסו לסל שירותי הבריאות כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, רשאים הם לעדכן את ההודעה לעניין הגדרה זו ללא פרסום הודעה מראש;
”השרים“ – שר הבריאות ושר האוצר;
”תאגיד בריאות“ – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”תוספת ריאלית“, ”שיעור קידום“ או ”שיעור עדכון“ – לרבות תוספת ריאלית, שיעור קידום או שיעור עדכון בשיעור שלילי;
”תוספת ריאלית“ – כמשמעותה בסעיף 61;
”תקרת צריכה ברוטו כוללת“ ו”תקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות“ – כמשמעותן בסעיף 55(ג).
תקרת צריכה ברוטו
(א)
תקרת הצריכה ברוטו היא היקף הצריכה של שירותי בריאות, בידי כל קופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, אשר בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא של שירותי בריאות מעבר להיקף זה תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי סכום מופחת כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 62(א)(3)(א) (בסימן זה – תקרת צריכה ברוטו).
(ב)
תקרת הצריכה ברוטו של כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019 תהיה כמפורט להלן:
(1)
בשנת 2017 – 99% מבסיס ההתחשבנות;
(2)
בכל אחת מהשנים 2018 ו־2019 – תקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת, בתוספת שיעור העדכון לאותה שנה ותוספת ריאלית.
(ג)
תקרת הצריכה ברוטו לפי סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) תחושב לכלל שירותי הבריאות (בסימן זה – תקרת צריכה ברוטו כוללת) ולכל אחד מסוגי שירותי הבריאות בנפרד (בסימן זה – תקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות).
תקרת צריכה נטו
תקרת הצריכה נטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019, תהיה 81.5% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה.
רצפת צריכה ברוטו
(א)
היקף הצריכה המזערי, של שירותי בריאות, אשר גם בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא של שירותי בריאות מתחת להיקף זה תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי תשלום מזערי כאמור בסעיף 58 (בסימן זה – רצפת צריכה ברוטו), בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019, יהיה כמפורט להלן:
(1)
בשנת 2017 – 93.5% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה;
(2)
בשנים 2018 ו־2019 – כמפורט להלן, לפי העניין:
(א)
אם היקף שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה נמוך מ־92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת – 92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018 או 2019, לפי העניין;
(ב)
אם היקף שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה גבוה מ־92% ונמוך מ־95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת – מכפלת שיעור הצריכה בפועל בשנה הקודמת בתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018 או 2019, לפי העניין;
(ג)
אם היקף שירותי הבריאות של קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה הקודמת היה גבוה מ־95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה הקודמת – 95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2018 או 2019, לפי העניין.
(ב)
בסעיף זה, ”השנה הקודמת“ – השנה שקדמה לשנה שלגביה נקבעת רצפת הצריכה ברוטו.
רצפת צריכה נטו
סכום התשלום המזערי שתשלם כל קופת חולים לכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019 (בסימן זה – רצפת צריכה נטו), יהיה 81.5% מרצפת הצריכה ברוטו לאותה שנה.
שינוי תקרת הצריכה ברוטו
התקבלה החלטת ממשלה על הגדלת עלות סל שירותי הבריאות כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי למטרת רכש בבתי חולים (בסימן זה – עלות סל שירותי הבריאות) ועל הגדלת תקרת הצריכה ברוטו בהתאמה, באחת מהשנים 2017 עד 2019, יקבעו השרים, בצו, תקרת צריכה ברוטו הגבוהה מהתקרה הקבועה בסעיף 55, ובלבד שהסכום שייווסף לסך תקרות הצריכה נטו של כל קופות החולים בבתי החולים הציבוריים הכלליים כתוצאה מהעלאת תקרת הצריכה ברוטו כאמור, לא יעלה על הסכום שבו גדלה עלות סל שירותי הבריאות; תקרת הצריכה נטו, רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו יהיו בהתאם לתקרת הצריכה ברוטו שהוגדלה כאמור; קבעו השרים תקרת צריכה ברוטו בצו כאמור, תחול קביעתם לגבי השנה שלאחר השנה שבה קבעו כאמור.
הודעה על תקרות ורצפות צריכה
(א)
השרים יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2017 עד 2019, מהי תקרת הצריכה ברוטו הכוללת ומהי תקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות, לאותה שנה, וכן מהן תקרת הצריכה נטו, רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו לאותה שנה.
(ב)
השרים יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום 1 בספטמבר של כל אחת מהשנים 2018 ו־2019, מהן רצפת הצריכה ברוטו ורצפת הצריכה נטו המעודכנות שנקבעו להם לאותה שנה בהתאם להוראות סעיפים 57(א)(2) ו־58.
(ג)
(1)
על אף האמור בסעיפים 54 ו־61, השרים רשאים לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים ציבורי כללי מסוימים, שיעור קידום ותוספת ריאלית לתקרות הצריכה ברוטו, השונים משיעור הקידום והתוספת הריאלית, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן:
(א)
שינוי בשיעור הקפיטציה של קופות החולים;
(ב)
מיטות אשפוז נוספות או מכשירים מיוחדים נוספים שאושרו לבית חולים על פי כל דין; לעניין זה, ”מכשירים מיוחדים“ – כהגדרתם לפי סעיף 65ב לפקודת בריאות העם, 1940;
(ג)
שינוי בצריכת שירותי בריאות כתוצאה מפתיחתו של בית החולים שיוקם מכוח חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס״ב–2002 (בסימן זה – בית החולים באשדוד).
(2)
החישוב כאמור בפסקה (1) ייעשה באופן שהיחס בין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו של כל קופות החולים בכל בתי החולים באותה שנה, בניכוי שיעור העדכון, לבין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו של כל קופות החולים בכל בתי החולים, בשנה הקודמת, לא יעלה על שיעור הקידום והתוספת הריאלית לאותה שנה; ואולם, בחישוב שנעשה בהתחשב בשיקול כאמור בפסקה (1)(ג), יראו, לעניין סך תקרות הצריכה ברוטו ותקרות הצריכה נטו באותה שנה, את בית החולים באשדוד כאילו נקבעו לו תקרות צריכה כאמור אף אם הן לא נקבעו לו.
(ד)
השרים יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד יום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017), מהו שווי הנחות התעריף לפי סעיף 62(א)(3)(א)(3)(א).
תוספת ריאלית
(א)
התוספת הריאלית לכל אחת מהשנים 2018 ו־2019, תהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
בעבור שירות דיפרנציאלי – תוספת בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסייה בפועל בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(2)
בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות – 0.8%;
(3)
בעבור כל שירות בריאות אחר – 1.2%.
(ב)
השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לשנות את שיעורי התוספת הריאלית לגבי סוגי שירותי הבריאות השונים, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את הכמות המצטברת של השירותים לפני השינוי.
תשלום בעד שירותי בריאות
(א)
קופת חולים תשלם בעבור שירותי בריאות שרכשה בכל בית חולים ציבורי כללי, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019, סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות עד לרצפת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה שנה, ובלבד שבית החולים הציבורי הכללי הסכים לספק לקופת החולים, באותה שנה, על פי בקשתה, שירותי בריאות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותי הבריאות שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת, ומתקיימים תנאים נוספים שקבעו השרים לעניין זה, ככל שקבעו;
(2)
אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות מעבר לרצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה שנה בתוספת לא יותר מ־81.5% מהמחיר המלא בעבור שירותי הבריאות שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו;
(3)
(א)
אם קופת החולים רכשה שירותי בריאות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו הכוללת – תקרת הצריכה נטו בתוספת סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
בעבור רכישת שירות אשפוז במחלקות פנימיות, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – 20% מהמחיר המלא של השירות;
(2)
בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
(א)
בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי עד ל־108% מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – לא יותר מ־55% מהמחיר המלא של השירות;
(ב)
בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר ל־108% מתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – לא יותר מ־33% מהמחיר המלא של השירות;
(3)
בעבור רכישת שירות בריאות אחר, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור – סכום מופחת כמפורט להלן, לפי העניין:
(א)
בעבור רכישת שירות בריאות אחר עד לסכום שהוא צירוף של סכום תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות ושל שווי הנחות התעריף לאותו שירות – לא יותר מ־55% מהמחיר המלא של השירות; בפסקה זו, ”שווי הנחות התעריף“ – ממוצע השווי של מחצית מהנחות התעריף שניתנו על ידי בית החולים הציבורי הכללי לקופת החולים בעבור אותו שירות בשנת 2013 ושל מלוא הנחות התעריף שניתנו כאמור בשנים 2014 עד 2015, ובתוספת שיעור העדכון, שיעור הקידום והתוספת הריאלית לאותן שנים;
(ב)
בעבור רכישת שירות בריאות אחר מעבר לסכום שהוא צירוף של סכום תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות ושל שווי הנחות התעריף לאותו שירות – לא יותר מ־35% מהמחיר המלא של השירות כאמור.
(ב)
על אף האמור בפסקת משנה (א) –
(1)
רכשה קופת חולים סוג שירות בריאות בבית חולים ציבורי כללי, באחת מהשנים 2017 עד 2019, בסכום הנמוך מתקרת הצריכה ברוטו לאותו סוג שירות, ייווסף ההפרש שבין הרכש בפועל של אותו סוג שירות ובין תקרת הצריכה ברוטו לאותו סוג שירות, לתקרת הצריכה ברוטו של סוג שירות הבריאות שבעבורו משולם הסכום המופחת הגבוה ביותר באותה שנה; לעניין זה, ”סוג שירות הבריאות שבעבורו משולם הסכום המופחת הגבוה ביותר“ – סוג שירות הבריאות שרכשה קופת החולים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, אשר הסכום המופחת בעבור רכישתו לפי פסקת משנה (א) הוא בשיעור הגבוה ביותר;
(2)
נקבעה תקרת צריכה ברוטו בהתאם להוראות פסקת משנה (1), ישולם הסכום המופחת לפי פסקת משנה (א), באותה שנה, רק בעד רכישת שירותי בריאות מעבר לתקרה האמורה; ואולם, לא יהיה בכך כדי להשפיע על קביעת תקרת הצריכה בשנים אחרות.
(ב)
קופת חולים תעביר לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ־60 ימים מה־1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין הסכומים כמפורט להלן:
(1)
8.33% מרצפת הצריכה נטו לאותה שנה שנקבעה לקופת החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן קיבלה קופת החולים אישור מהשרים או מעובדי משרדיהם שהוסמכו לכך שלא להעביר את הסכום האמור בשל כך שבית החולים לא הסכים לספק לקופת החולים שירותי בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה הקודמת כאמור בסעיף קטן (א)(1);
(2)
הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב;
(3)
97% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב לעניין השירותים המובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו ושירותי רפואה דחופה (מיון), אלא אם כן ערערה קופת החולים על הודעת החיוב בהתאם למנגנון בירור לפי הוראת מינהל, ובית החולים לא השיב לערעור זה בהתאם להוראת המינהל כאמור.
(ג)
סכומים עודפים ששילמה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בשל הוראות סעיף קטן (ב) או סכומים שהיה על קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי ולא שולמו בשל הוראות הסעיף הקטן האמור, יוחזרו או ישולמו, לפי העניין, בתוספת ריבית לפי הוראות צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תוספת ריבית – בתי חולים), התשס״ה–2005, בתוך 30 ימים מתום הליך הבירור לפי הוראת המינהל האמורה בסעיף קטן (ב)(3).
(ד)
אין בהוראת סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי כל תשלום אחר שבו היא חייבת.
תשלום קבוע
(א)
התקבלה החלטת הממשלה על הגדלת עלות סל שירותי הבריאות, כנגד הפחתה מקבילה בתקצוב הישיר לבתי החולים הממשלתיים הכלליים, שחלות עליהם הוראות סימן זה ובכספי התמיכות המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים שחלות עליהם הוראות סימן זה ושאינם בתי חולים ממשלתיים כלליים, לגבי אחת מהשנים 2017 עד 2019, רשאים השרים לקבוע, בצו, לגבי אותה שנה, תשלום קבוע שישלמו קופות החולים לבתי החולים הציבוריים הכלליים, מעבר לתשלומים לפי סעיף 62, ובלבד שסך התשלום הקבוע שישולם כאמור לא יעלה על הסכום שבו הוגדלה עלות הסל כאמור והופחתו התקצוב הישיר וכספי התמיכות המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים.
(ב)
בצו לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את תנאי התשלום לפי אותו סעיף קטן, אופן התשלום ומועד התשלום, וכן הוראות לעניין הבטחת ביצוע התשלום.
תשלום מוגדל בעבור צריכת שירות אשפוז בבתי חולים בדירוג גבוה במדד הלימת אשפוז
(א)
משרד הבריאות יפרסם בהוראת מינהל עד יום ט״ז בשבט התשע״ח (1 בפברואר 2018) ומדי שנה לאחר מכן, מדד הלימת אשפוז לבתי חולים ציבוריים כלליים, שיכלול מדדים שונים אשר לפיהם יימדדו וידורגו כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים לפי נתוני השנה הקודמת, ובהם, בין השאר, משך אשפוז ממוצע, שיעור אשפוזים חוזרים, שיעור אשפוזים לאחר ביקור בחדר המיון ושיעור אשפוזים בני יום אחד, וישוקלל בהתאם לגודלם של בתי החולים (בסימן זה – מדד הלימת אשפוז).
(ב)
על אף האמור בסעיף 62(א)(3)(א)(1) השרים רשאים לקבוע, בצו, עד יום י״ד באדר התשע״ח (1 במרס 2018) כי קופת חולים תשלם בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות 25% מהמחיר המלא של השירות שרכשה מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, לבתי חולים ציבוריים כלליים שידורגו בשליש העליון על פי מדד הלימת אשפוז.
מטופל המיועד להעברה
(א)
השרים רשאים לקבוע, בצו, עד יום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017), כי קופת חולים תשלם מחיר מלא בעבור שירותי אשפוז של מטופל המיועד להעברה בבית חולים ציבורי כללי, החל מהמועד שיקבעו השרים לעניין זה ובהתאם לתנאים ולכללים שיקבעו.
(ב)
עד מועד תחילתו של צו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 1 לצו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה), התשע״ד–2014, ויראו אותו כאילו ניתן לפי הוראות סעיף זה לגבי השנים 2017 עד 2019.
(ג)
בסעיף זה –
”בית חולים גריאטרי“ – מחלקה לאשפוז גריאטרי פעיל;
”חלופת אשפוז“ – אשפוז, שיקום או שירותי הנשמה ממושכת הניתנים בביתו של המטופל;
”מטופל המיועד להעברה“ – מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ־30 ימים ברציפות והוא בהנשמה ממושכת, או מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומוגדר בהתאם להוראת מינהל חולה סיעודי מורכב או חולה שיקומי גריאטרי, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
הוחלט כי ניתן להעבירו מחוץ לבית החולים הציבורי הכללי בהתאם להוראת מינהל ובהתחשב בצורך בשמירת הרצף הטיפולי;
(2)
קופת החולים לא הציעה מקום אחר להעברתו אליו, העומד בהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובכלל זה בדרישות סעיף 3(ד) לחוק האמור;
(3)
במרחק סביר ממקום מגוריו יש בית חולים גריאטרי המתאים לאשפוזו, ובו מיטת אשפוז פנויה, או שהוא נמצא מתאים לאשפוז בחלופת אשפוז לפי המלצתם של הרופא המטפל בו בבית החולים הציבורי הכללי ורופא מקופת החולים וניתנה הסכמתו והסכמת משפחתו לחלופת האשפוז שהוצעה; היתה מחלוקת לגבי התקיימותם של התנאים כאמור בפסקה זו, יכריע בדבר ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות.
חלוקה מחדש של סכומים בעבור צריכת שירות אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו
(א)
על אף האמור בסעיפים 16 עד 18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, צרכה קופת חולים שירות אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לסך תקרות הצריכה ברוטו שנקבעו לה בכל בתי החולים הציבוריים הכלליים (בסעיף זה – צריכה עודפת), יחולו הוראות אלה:
(1)
עד יום 1 בנובמבר בכל אחת מהשנים 2018 עד 2020 ייחשבו השרים או עובדי משרדיהם שהוסמכו לכך, לכל קופת חולים, לאחר שנתנו לה הזדמנות לטעון את טענותיה, את סכום הצריכה העודפת ואת חלקה היחסי של כל קופת חולים בסך תקרות הצריכה ברוטו של שירות האשפוז במחלקות הפנימיות בשנה הקודמת (בסעיף זה – חלקה היחסי של קופת החולים); לעניין זה, ”השנה הקודמת“ – השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע החישוב;
(2)
השרים יודיעו למוסד לביטוח לאומי על הסכומים והחלקים היחסיים שחושבו לפי פסקה (1) לכל קופת חולים, עד המועד הקבוע באותה פסקה; בתוך 30 ימים מהודעת השרים, יקזז המוסד לביטוח לאומי מחלקה של כל קופת חולים בסכום לחלוקה בהתאם לסעיפים 17 ו־18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, 40% מסכומי הצריכה העודפת שתחושב במחיר מלא (בסעיף זה – סכומי הקיזוז) ויחלק את סכומי הקיזוז בהתאם לחלקה היחסי של קופת החולים;
(3)
חלוקה כאמור בפסקה (2) תיעשה תוך שמירה על כך שאם כל קופות החולים רכשו באותה שנה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו בשיעור שווה, תקבל כל קופת חולים את הסכום שקוזז לה בהתאם להוראות אותה פסקה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על צריכה של קופת חולים בבית חולים כללי שבבעלותה, ולצורך סעיף זה בלבד תחושב לקופת החולים בכל בית חולים כללי שבבעלותה תקרת צריכה לשירות אשפוז במחלקות פנימיות.
(ג)
היו מאפייני האשפוז במחלקות פנימיות של מבוטחי קופת חולים מסוימת בבית חולים ציבורי כללי שבבעלות קופה אחרת, שונים ממאפייני האשפוז של מבוטחי קופת החולים שבית החולים הוא בבעלותה, וכתוצאה מכך היתה לאותה קופת חולים צריכה עודפת של שירות אשפוז במחלקות פנימיות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א) על הצריכה העודפת כאמור; בסעיף זה, ”מאפייני אשפוז“ – מאפייני האשפוז כפי שנקבעו במדד הלימת אשפוז, אלא אם כן קבעו השרים הוראות אחרות לעניין מאפייני אשפוז.
תשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון)
על אף האמור בסעיף 71(א)(7), בעד צריכת שירותי רפואה דחופה (מיון), תשלם קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי סכום שלא יעלה על 81.5% מהמחיר המלא של שירותים אלה.
תשלום בעד שירותי רפואה פרטית
השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, בצו, הסדר אחר מהקבוע בסימן זה להתחשבנות בעד צריכת שירותי בריאות בידי קופת חולים בבתי חולים ציבוריים כלליים במסגרת שירותי רפואה פרטית, לרבות קביעת שיעורים שונים לתקרות צריכה ברוטו, תקרות צריכה נטו, רצפות צריכה ברוטו ורצפות צריכה נטו, שיעורים שונים לשיעור הקידום, לתוספת הריאלית, ולסכום מופחת וכן תנאי תשלום שונים; קבעו השרים הסדר אחר בצו כאמור תחול קביעתם לגבי השנה שלאחר השנה שבה קבעו כאמור.
התחשבנות בין בית חולים לבין תאגיד בריאות
בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שבו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור בסעיף 62(א)(3) שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל־48.67% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור; השרים רשאים לקבוע, בצו, ביחס לבית חולים ולתאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת מהשנים 2017 עד 2019, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור, לאחר שנתנו לבית החולים ולתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיהם.
הסכמים בין קופת חולים לבית חולים בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם
(א)
על אף האמור בסימן זה, רשאים כל בית חולים ציבורי כללי וכל קופת חולים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי בריאות בבית החולים, ובלבד שההסכם ימלא אחר תנאים אלה:
(1)
בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות וזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי;
(2)
ההסכם יקבע כי אם יחול גידול בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר, לעומת תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לאותה שנה, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן, לפי הוראות סימן זה;
(3)
ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;
(4)
תקופת ההסכם לא תעלה על שלוש שנים או תהיה עד תום התקופה שבה יחולו הוראות סימן זה, לפי המוקדם;
(5)
ההסדר המוצע לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת;
(6)
במסגרת ההסדר יהיה רשאי בית החולים לתת לקופת החולים הנחות על תעריף של שירותי בריאות המהווים לא יותר ממחצית ממחזור ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים; לעניין זה ”מחזור ההתחשבנות“ – סך כל ההיקף הכספי של השירותים שמובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו, שרוכשת קופת החולים מבית החולים;
(7)
ההסכם יכלול את הוראות סעיפים 62(א)(3)(א)(1) ו־67, ולא יתנה על ההוראות כאמור.
(ב)
הגיעו בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים להסכם כאמור בסעיף קטן (א), יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה, לאישור השרים בהקדם האפשרי; סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם, מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.
(ג)
לא נחתם הסכם בין הצדדים כאמור בסעיף קטן (א), לא הועבר ההסכם לשרים בתוך שישה חודשים מיום שניתנה לצדדים הודעה כאמור בסעיף 60, או שההסכם בוטל כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים בהתאם להוראות סימן זה.
אי־תחולה על שירותי בריאות מסוימים
(א)
הוראות סימן זה לא יחולו על –
(1)
שירות בריאות הניתן לנפגע, כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970;
(2)
שירות בריאות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לבין קופת חולים או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, ”תושב“ – כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
(3)
שירות בריאות הניתן לעובד זר, כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי החוק האמור, אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, כאמור בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974;
(4)
שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לבין צבא הגנה לישראל; לעניין זה, ”חייל“ – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כאמור בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
(5)
שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים ובין גוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח;
(6)
(7)
שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות סעיפים 62(ב)(3) ו־67;
(8)
שירותי בריאות הניתנים בבית החולים באשדוד, אלא אם כן קבעו השרים, בצו, אחרת, ובכפוף להוראות סעיף 60(ג); קבעו השרים כאמור, יחולו הוראות סימן זה על שירותי בריאות הניתנים בבית החולים באשדוד בשנה שלאחר השנה שבה קבעו השרים כאמור;
(9)
(10)
שירות בריאות נוסף שקבעו השרים בצו בשנים 2017 עד 2019; צו כאמור ייקבע לא יאוחר מיום 1 במרס בשנה שבה חל יום תחילתו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים רשאים לקבוע, בצו, שיעורי תשלום הנמוכים מהמחיר המלא בעבור צריכת שירותים כאמור באותו סעיף קטן שהם פעולות ניתוחיות בעלות מאפיינים מיוחדים.
(ג)
הוראות סימן זה לא יחולו על שירותי בריאות הניתנים בבית החולים מעייני הישועה, אלא משנת 2019 ואילך; השרים יקבעו את השנה שלפיה יחושב בסיס ההתחשבנות לעניין שירותי בריאות כאמור.
הגדרות – סימן ב׳
”בסיס ההתחשבנות“ – סכום המכפלות של כל שירותי האשפוז הפסיכיאטרי שצרכו קופות חולים בבתי חולים פסיכיאטריים במחיר המלא של כל שירות כאמור, אף אם שולם בעבורו סכום מופחת;
”בית חולים פסיכיאטרי“ – בית חולים פסיכיאטרי או מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים ציבורי כללי, שכל אחד מהם הוא אחד מאלה:
(1)
בית חולים ממשלתי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
(2)
בית חולים בבעלות קופת חולים;
(3)
בית חולים בבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
(4)
בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;
(5)
בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם, 1940, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);
”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“, ”חוק הפיקוח“, ”השרים“, ”שיעור הקפיטציה“ ו”תאגיד בריאות“ – כהגדרתם בסימן א׳;
”מחיר מלא“ – מחירו המרבי של שירות אשפוז פסיכיאטרי, כפי שנקבע בצו לפי חוק הפיקוח;
”מספר המיטות המתוקנן“, בבית חולים פסיכיאטרי – הסכום של שני אלה כשהוא מחולק ב־365:
(1)
מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום, הרשומות בתעודת הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי בתחילת השנה, כשהוא מוכפל ב־365;
(2)
מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום, המתוכננות להיווסף לתעודת הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי באותה שנה, כשהוא מוכפל במספר הימים שנותרו באותה שנה מהמועד המתוכנן להוספתן;
”צריכה“ או ”רכישה“, של שירותי אשפוז פסיכיאטריים בידי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי – לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים, בבית חולים פסיכיאטרי שהוא תאגיד שבבעלות הקופה ולמעט צריכה או רכישה כאמור בבית חולים פסיכיאטרי הפועל במסגרת אותה קופה;
”תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי“, בשנה מסוימת – הסכום של שני אלה:
(1)
הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה של יום אשפוז פסיכיאטרי, כשהוא מוכפל ב־365 וב־95% ממספר המיטות המתוקנן של מיטות האשפוז;
(2)
הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה של אשפוז יום פסיכיאטרי, כשהוא מוכפל ב־252 ובמספר המיטות המתוקנן של מיטות אשפוז היום;
לעניין הגדרה זו, יחושב המחיר המלא של יום אשפוז פסיכיאטרי ושל אשפוז יום פסיכיאטרי, לפי סוג המיטה שלה הוא מיוחס.
תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים לשנים 2017 עד 2019
(א)
תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי (בסימן זה – תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים), בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019 תהיה הסכום המתקבל ממכפלת תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, ביחס שבין בסיס ההתחשבנות של אותה קופה באותו בית חולים בשנת 2014 (בסימן זה – שנת הבסיס), ובין סך בסיסי ההתחשבנות של כלל קופות החולים באותו בית חולים בשנת הבסיס; השרים יפרסמו, בהודעה ברשומות, את תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים של כל קופת חולים בכל בית חולים פסיכיאטרי; הודעה כאמור תפורסם עד יום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2017 עד 2019.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, בצו, ששנת הבסיס לעניין סעיף קטן (א) תהיה שנת 2016 או חלק ממנה.
תשלום בעד שירותי אשפוז פסיכיאטריים
(א)
בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019, תשלם כל קופת חולים בעבור שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה בכל בית חולים פסיכיאטרי, סכומים כמפורט להלן:
(1)
עד לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים – לא יותר ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים;
(2)
מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים – לא יותר מ־30% ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים.
(ב)
לעניין סעיף זה, תחושב צריכת שירותי האשפוז הפסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי לפי מחירם המלא.
התחשבנות בין בית חולים לבין תאגיד בריאות המפעיל שירותי אשפוז פסיכיאטריים
בבית חולים ממשלתי כללי ובבית חולים בבעלות רשות מקומית, שבהם פועל תאגיד בריאות המפעיל שירותי אשפוז פסיכיאטריים, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת, כאמור בסעיף 74(א)(2), שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל־95% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור.
הסכמים בין קופת חולים לבית חולים פסיכיאטרי בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם
(א)
על אף האמור בסימן זה, רשאים כל בית חולים פסיכיאטרי וכל קופת חולים, לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי אשפוז פסיכיאטריים בבית החולים, ובלבד שההסכם ימלא אחר תנאים אלה:
(1)
בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי;
(2)
ההסכם יקבע כי אם יחול שינוי בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר, לעומת השנה שקדמה לה, מעבר לשינוי בשיעור הקפיטציה של הקופה ולשיעור השינוי במחיר המלא של השירותים, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן לפי הוראות סימן זה;
(3)
ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;
(4)
תקופת ההסכם לא תעלה על שלוש שנים או תהיה עד תום התקופה שבה יחולו הוראת סימן זה, לפי המוקדם;
(5)
ההסדר המוצע לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת.
(ב)
הגיעו בית חולים פסיכיאטרי וקופת חולים להסכם כאמור בסעיף קטן (א), יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה, לאישור השרים בהקדם האפשרי; סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם, מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.
(ג)
לא נחתם הסכם בין הצדדים כאמור בסעיף קטן (א), לא הועבר ההסכם לשרים בתוך שישה חודשים מיום שפורסמה הודעה כאמור בסעיף 73, או שההסכם בוטל כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים בהתאם להוראות סימן זה.
אי־תחולה על שירותי אשפוז פסיכיאטרי מסוימים
(א)
הוראות סימן זה לא יחולו על שירותים המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 71(א) ועל שירותים במרפאות פסיכיאטריות שאינן מעניקות שירותי אשפוז או שירותי אשפוז יום.
(ב)
הוראות סימן זה לא יחולו על בית החולים מעייני הישועה אלא משנת 2019 ושנת הבסיס לחישוב תקרת הצריכה הפרטנית תהיה שנת 2018.
פרק ו׳ – תחולה
הוראות פרק זה יחולו על שירותי בריאות ושירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי או בבית חולים פסיכיאטרי, לפי העניין, עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019).
דיווח לכנסת – הוראת שעה
השרים ידווחו לוועדת הכספים של הכנסת עד יום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018) על השפעת הסדר ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים לפי פרק זה על מצבם הפיננסי של קופות החולים ושל בתי החולים הציבוריים הכלליים ובתי החולים הפסיכיאטרים ועל אספקת שירותי הבריאות למבוטחי קופות החולים בהתאם לדרישות חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
חובת דיווח
שר האוצר יגיש לוועדת הכספים של הכנסת, מידי שנה, דיווח בנושאים אלה:
(1)
מספר המפעלים שפנו לקבל הטבות לפי סעיפים 51כ(א) ו־51כא(א) בשנת המס שקדמה לדיווח;
(2)
מספר המפעלים שהמנהלים החליטו להעניק להם אישור לפי סעיפים 51כ(א) ו־51כא(א) בשנת המס שקדמה לדיווח;
(3)
אומדן התועלת הצפויה למשק מהמפעלים שהמנהלים החליטו להעניק להם אישור לפי סעיפים 51כ(א) ו־51כא(א).
המועד להתקנת כללים
כללים לעניין ההגדרה ”הכנסה טכנולוגית מועדפת“ ולעניין הכנסה המיוחסת לייצור כאמור בפסקה (א) שבסיפה להגדרה ”הכנסה טכנולוגית“ שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות, כנוסחן בסעיף 80(15), כללים לעניין ההגדרה ”רווח הון“ שבסעיף 51כז(ב) לחוק לעידוד השקעות כנוסחו בסעיף 80(15) וכללים לעניין אופן ייחוס הכנסה לנכס לא מוחשי כאמור בסעיף 51כט(ה), כנוסחו בסעיף 80(15), יפורסמו עד יום ד׳ בניסן התשע״ז (31 במרס 2017).
הנוסח שולב בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, כהוראת שעה לשנים 2017 עד 2019.
תחילה ותחולה
תחילתו של סימן ב׳3 לחוק לעידוד השקעות, כנוסחו בסעיף 80(15) לחוק זה, ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), ובלבד שנקבעו על ידי שר האוצר כללים לעניין ההגדרה ”הכנסה טכנולוגית מועדפת“ שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות ולעניין ההגדרה ”רווח הון“ שבסעיף 51כז(ב) לחוק לעידוד השקעות כנוסחן בסעיף 80(15) לחוק זה (בסעיף זה – מועד התחילה), והוא יחול על הכנסות ורווחים שנוצרו לאחר מועד התחילה.
(ב)
ההגדרה ”הכנסה מועדפת“ שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות כנוסחו בסעיף 80(8) לחוק זה, תחול על הכנסה מנכס לא מוחשי מוטב של חברה שהיתה זכאית להטבות על הכנסות ממנו ביום כ״ד בסיוון התשע״ו (30 ביוני 2016), החל מיום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021).
(ג)
הוראות סעיף 51כז(א)(1) לחוק לעידוד השקעות, כנוסחו בסעיף 80(15) לחוק זה, יחולו על נכס לא מוחשי מוטב אשר נרכש לאחר מועד התחילה.
(ד)
הוראות סעיף 51כז(א)(2) לחוק לעידוד השקעות, כנוסחו בסעיף 80(15) לחוק זה, יחולו על נכס לא מוחשי מוטב אשר נוצר או נרכש, לפי העניין, לאחר מועד התחילה.
(ה)
הוראות סעיף 51כא1 לחוק לעידוד השקעות, כנוסחו בסעיף 84 לחוק זה, יחולו על מפעל מועדף מיוחד אשר המנהלים אישרו את תכניתו העסקית כמשמעותה בסעיף 51כ(א)(3) לחוק לעידוד השקעות, כנוסחו בסעיף 80(11) לחוק זה, בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019) לגבי דיבידנד שמקורו בהכנסה מועדפת חייבת, בניכוי המס החל עליה, אשר הופקה במהלך תקופת זכאות לתכנית כאמור שהוגשה לאחר מועד התחילה.
הוראת מעבר לעניין עררים
(א)
נדון ערר על החלטות מינהלת מרכז ההשקעות ומנהל מרכז ההשקעות על ידי הוועדה שמינו השרים לפי סעיף 25(ב) לחוק לעידוד השקעות כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – הוועדה), וניתנה בערר חוות דעת לשרים, אך השרים טרם קיבלו בו החלטה ערב יום תחילתו של חוק זה, יראו את חוות הדעת האמורה כאילו אושרה בידי השרים והיא תיחשב כהחלטת השרים.
(ב)
הוגש ערר על החלטות מינהלת מרכז ההשקעות ומנהל מרכז ההשקעות לשרים ערב יום תחילתו של חוק זה לפי סעיף 25(א) לחוק לעידוד השקעות כנוסחו ערב יום התחילה כאמור, תדון בו הוועדה בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, וחוות הדעת שתיתן תיחשב כהחלטת השרים.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
סימן א׳ – תחולה
הוראות סימן זה יחולו על הכנסה שהופקה ביום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) ואילך.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה, כהוראת שעה.
סימן א׳ – הוראת מעבר לשנת 2017
על אף הוראות סעיפים 87 ו־88 לחוק זה, נקבעה לנישום תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף 7 לפקודה, יחולו על הכנסתו החייבת של הנישום שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת שבה חל יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – תקופת השומה המיוחדת ל־2017) הוראות אלה:
(1)
על החלק השווה להכנסתו החייבת של הנישום שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־2017 כשהיא מוכפלת ביחס שבין מספר הימים שמיום תחילת תקופת השומה המיוחדת ל־2017 עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016) לבין כל ימי תקופת השומה המיוחדת ל־2017, יחולו הוראות סעיף 126 לפקודה כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה;
(2)
על יתרת הכנסתו החייבת של הנישום שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־2017 יחולו הוראות סעיף 126 לפקודה כנוסחו בסעיף 90(3) לחוק זה.
סימן א׳ – הוראת מעבר לשנת 2018
על אף הוראות סעיפים 87 ו־88 לחוק זה, נקבעה לחברה תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף 7 לפקודה, יחולו על הכנסתה החייבת שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת שבה חל יום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018) (בסעיף זה – תקופת השומה המיוחדת ל־2018) הוראות אלה:
(1)
על החלק השווה להכנסתה החייבת של החברה שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־2018 כשהיא מוכפלת ביחס שבין מספר הימים שמיום תחילת תקופת השומה המיוחדת ל־2018 עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) לבין כל ימי תקופת השומה המיוחדת ל־2018, יחולו הוראות סעיף 126 לפקודה כנוסחו בסעיף 90(3) לחוק זה;
(2)
על יתרת הכנסתה החייבת של החברה שהופקה או שנצמחה במהלך תקופת השומה המיוחדת ל־2018 יחולו הוראות סעיף 126 לפקודה כנוסחו בסעיף 87(7) לחוק זה.
סימן א׳ – הוראת מעבר לעניין הצמדת סכומים
על אף האמור בסעיף 120ב לפקודה, הסכומים הנקובים בסעיף 121 לפקודה כנוסחו בסעיף 87(4) לחוק זה ובסעיף 121ב(א) כנוסחו בסעיף 87(5) לחוק זה, לא יתואמו ביום תחילתו של חוק זה.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
סימן ב׳ – תחולה
נוסף על הוראות סימן זה יחולו הוראות אלה:
(1)
במניין התקופה האמורה בסעיף 62א(א)(3) לפקודה, כנוסחו בסעיף 94(2) לחוק זה, לעניין פעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו, תימנה גם התקופה שלפני יום תחילתו של חוק זה;
(2)
הוראות סעיף 77 לפקודה, כנוסחו בסעיף 94(3) לחוק זה, יחולו מיום תחילתו של חוק זה על רווחיה של חברה, לרבות רווחים שנצברו עד ליום תחילתו של חוק זה, ורשאי המנהל ליתן הוראות כאמור בסעיף 77(א) האמור, לגבי שנות מס שקדמו ליום תחילתו של חוק זה, ובלבד שחלפו לגבי שנים אלה חמש שנים לאחר שנת מס פלונית שלגביה רשאי המנהל ליתן הוראות כאמור.
סימן ב׳ – הוראות מעבר
(א)
הוראות סעיף 3(ט1) לפקודה, כנוסחו בסעיף 94(1) לחוק זה, לא יחולו על יתרת משיכות של כספים מחברה, הרשומה במאזן החברה נכון ליום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016), ובלבד שהיתרה האמורה, הושבה לחברה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017); על יתרת המשיכות שהושבה, כאמור יחולו הוראות אלה:
(1)
על יתרת משיכות של כספים שנוצרה לפני יום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), יחול הדין שחל ערב יום תחילתו של חוק זה;
(2)
על יתרת משיכות של כספים שנוצרה ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) ואילך, יחולו הוראות סעיף 3(ט).
(ב)
הוראות סעיף 3(ט1) לפקודה, כנוסחו בסעיף 94(1) לחוק זה, יחולו על נכס מסוג דירה שהועמד לשימוש בעל המניות המהותי ערב יום תחילתו של חוק זה, כמפורט בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, לפי בחירתו של בעל המניות המהותי:
(1)
בחר ב על המניות המהותי להשיב את הדירה באופן מלא לרשות החברה, עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018), לא יחולו עליו הוראות סעיף 3(ט1) לפקודה, כנוסחו בסעיף 94(1) לחוק זה, ואולם בגין השימוש בדירה מיום תחילתו של חוק זה ועד השבתה תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיף 2(2) או (10), לפי העניין, בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכל בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי;
(2)
בחר בעל המניות המהותי להמשיך ולהשתמש בדירה, יחול האמור בסעיף 3(ט1) לפקודה, כנוסחו בסעיף 94(1) לחוק זה, ויראו את מועד החיוב ביום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018);
(3)
בחר בעל המניות המהותי להעביר את הדירה לבעלותו עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) יחולו הוראות אלה:
(א)
יראו את העברת הדירה כהכנסתו של בעל המניות המהותי, כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן:
(1)
סכום ההכנסה יהיה בגובה יתרת שווי הרכישה בידי החברה לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963 (בסעיף זה – חוק מיסוי מקרקעין), ביום ההעברה, או יתרת המחיר המקורי, לפי העניין, והכל בניכוי הסכום האמור בסעיף 3(ט1)(6)(ב)(2) לפקודה, כנוסחו בסעיף 94(1) לחוק זה, ובניכוי סכום יתרת זכות הניתנת להיפרע על פי דין;
(2)
לעניין סיווג ההכנסה יחולו הוראות סעיף 3(ט1)(2) לפקודה, כנוסחו בסעיף 94(1) לחוק זה;
(ב)
על אף האמור בחוק מיסוי מקרקעין, מכירת הדירה בידי החברה לבעל המניות המהותי (בסעיף זה – יום ההעברה) לא תחויב במס שבח בידי החברה ובמס רכישה בידי בעל המניות המהותי;
(ג)
במכירת הדירה על ידי בעל המניות המהותי, יחולו הוראות אלה:
(1)
שווי הרכישה של הדירה יהיה יתרת שווי הרכישה בידי החברה לפי חוק מיסוי מקרקעין;
(2)
יום הרכישה של הדירה יהיה יום הרכישה של הדירה בידי החברה לפי חוק מיסוי מקרקעין;
(3)
על אף האמור בסעיף 48א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, על השבח הריאלי שעד יום ההעברה יחול חיוב במס בשיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה, ועל יתרת השבח הריאלי שמיום ההעברה ועד ליום המכירה, יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף 48א(ב)(1); ואולם, היתה החברה חברה משפחתית מיום התאגדותה ועד יום ההעברה, או חברת בית מיום התאגדותה ועד יום ההעברה שביקשה שהכנסתה תיחשב כהכנסתם של חברי החברה מיום התאגדותה ועד יום העברה, ושבעלי מניותיה במועד ההעברה הם יחידים בלבד – יחולו שיעורי המס הקבועים בסעיף 48א(ב) או (ב1) לחוק מיסוי מקרקעין;
(4)
במכירת הדירה לא יחולו הוראות פרק חמישי לחוק מיסוי מקרקעין;
(ד)
בגין השימוש בדירה החל ביום תחילתו של חוק זה ועד להעברתה לבעל המניות המהותי, תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיף 2(2) או (10), לפי העניין, בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכל בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי;
(4)
על אף האמור בפסקה (3), בחר בעל המניות המהותי לשלם את מס השבח ביום ההעברה, יחולו הוראות אלה:
(א)
יראו את העברת הדירה כהכנסתו של בעל המניות המהותי, כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן:
(1)
סכום ההכנסה יהיה בגובה יתרת שווי הרכישה בידי החברה לפי חוק מיסוי מקרקעין ביום ההעברה, או יתרת המחיר המקורי, לפי העניין, והכל בניכוי הסכום האמור בסעיף 3(ט1)(6)(ב)(2) לפקודה, כנוסחו בסעיף 94(1) לחוק זה, ובניכוי סכום יתרת זכות הניתנת להיפרע על פי דין;
(2)
לעניין סיווג ההכנסה יחולו הוראות סעיף 3(ט1)(2) לפקודה, כנוסחו בסעיף 94(1) לחוק זה;
(ב)
יום המכירה לפי חוק מיסוי מקרקעין יהיה יום ההעברה ושווי המכירה יהיה השווי לפי הוראות סעיף 17 לחוק מיסוי מקרקעין;
(ג)
מכירת הדירה בידי החברה לבעל המניות המהותי לא תחויב במס רכישה בידי בעל המניות המהותי;
(ד)
על אף האמור בסעיף 48א(א) לחוק מיסוי מקרקעין, החייב במס בגין השבח הריאלי במכירת הדירה בידי החברה לבעל המניות המהותי יהיה בעל המניות המהותי, בשיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה; לעניין שיעורי המס, היתה החברה חברה משפחתית מיום התאגדותה ועד ליום ההעברה, או חברת בית מיום התאגדותה ועד ליום ההעברה שביקשה שהכנסתה תיחשב כהכנסתם של חברי החברה מיום התאגדותה ועד יום העברה, ושבעלי מניותיה במועד ההעברה הם יחידים בלבד, יחולו שיעורי המס הקבועים בסעיף 48א(ב) או (ב1) לחוק מיסוי מקרקעין;
(ה)
במכירת הדירה בידי בעל המניות המהותי, יום הרכישה יהיה יום ההעברה ושווי הרכישה יהיה שווי המכירה לפי חוק מיסוי מקרקעין ביום ההעברה;
(ו)
בגין השימוש בדירה מיום תחילתו של חוק זה ועד לה עברתה לבעל המניות המהותי, תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיף 2(2) או (10), לפי העניין, בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכל בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי.
(ג)
לעניין סעיפים קטנים (ב)(3) ו־(4) –
”יתרת השבח הריאלי“ – ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח הריאלי עד יום ההעברה;
”שבח ריאלי עד יום ההעברה“ – החלק מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה ועד יום ההעברה לבין התקופה שמיום הרכישה ועד יום המכירה.
(ד)
הוראות סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין לא יחולו על נכס מסוג דירה שהועמד לשימוש בעל המניות המהותי בשנת המס 2015 ואילך.
(ה)
הוראות חוק מיסוי מקרקעין, לרבות לעניין הצהרות ושומה, יחולו על מכירות לפי סעיף קטן (ב)(3) או (4).
(ו)
על אף האמור בסעיף 64א(ב)(1) לפקודה, חברה משפחתית זכאית להודיע לפקיד שומה עד יום ד׳ בשבט התשע״ז (31 בינואר 2017) על חזרתה מבקשתה להיחשב כחברה משפחתית בשנת המס 2017.
(ז)
לכל מונח בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת לו בפקודת מס הכנסה או בחוק מיסוי מקרקעין, לפי העניין.
סימן ב׳ – הוראת שעה
(א)
על אף האמור בסעיף 125ב(2) ו־(3) לפקודה, שיעור המס על הכנסה מדיבידנד בידי יחיד שהוא בעל מניות מהותי, או בידי חברה משפחתית שהנישום, כמשמעותו בסעיף 64א לפקודה הוא בעל מניות מהותי, במישרין או בעקיפין, בחברה ששילמה את הדיבידנד, כאמור באותם סעיפים, שמקורו ברווחים שנצברו עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016) יהיה 25%, ולא יחולו על הדיבידנד האמור הוראות סעיף 121ב לפקודה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1)
ההכנסה מדיבידנד שולמה על ידי החברה מחלקת הדיבידנד והתקבלה בידי מקבלה בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד יום י׳ בתשרי התשע״ח (30 בספטמבר 2017);
(2)
בכל אחת משנות המס 2017 עד 2019, הסכום הכולל של הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית ותשלומים אחרים ששולמו למק בל ההכנסה מדיבידנד על ידי החברה מחלקת הדיבידנד, במישרין או בעקיפין, בהפחתת ההכנסה מדיבידנד שחויבה במס לפי סעיף זה, לא פחת מממוצע סכום התשלומים כאמור ששולמו לו על ידי החברה האמורה, במישרין או בעקיפין, בשנות המס 2015 ו־2016.
(ב)
הוראות סעיף 92(א)(4)(ב) לפקודה לא יחולו על דיבידנד שחלות עליו הוראות סעיף קטן (א).
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
סימן ג׳ – תחילה תחולה והוראות מעבר
(א)
תחילתו של סעיף 100 ביום ז׳ בתמוז התשע״ז (1 ביולי 2017).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של ההגדרה ”קיבוץ שיתופי“ שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי ושל סעיף 344(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 100 לחוק זה, ביום תחילתו של חוק זה; ואולם, עד יום ו׳ בתמוז התשע״ז (30 ביוני 2017), יחולו על קיבוץ שאינו קיבוץ שיתופי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 100 לחוק זה, הוראות סעיף 344(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 100 לחוק זה, כאילו היה קיבוץ שיתופי כאמור.
(ג)
חבר קיבוץ מתחדש שהגיע לגיל פרישה והיה זכאי במועד האמור בסעיף קטן (א) לגמלאות לפי פרקים י׳ או י״א לחוק הביטוח הלאומי, לא יחדל להיות זכאי להן רק בשל שינוי חישוב הכנסתו לפי סעיף 100.
דיווח לכנסת – הוראת שעה
המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עד יום ט׳ בתמוז התש״ף (1 ביולי 2020) על השינוי בדמי הביטוח שגבה מאגודות שיתופיות שהן קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש בעד חבריהן לעומת דמי הביטוח שגבה כאמור ערב יום תחילתו של חוק זה.
[תיקון: תשע״ז־2]
תיקון חוק הביטוח הלאומי – תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של סעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 103(1) לחוק זה, ביום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020).
(ב)
תחילתם של סעיפים 248 ו־257 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 103(12) לחוק זה, ביום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) והם יחולו על גמלה המשתלמת מיום זה ואילך.
(ג)
הוראות סעיפים 195, 196, 200, 200א, 202, 207, 209, 214, 220א, 310(א) ולוח ח׳1 לחוק הביטוח הלאומי, וביטול סימן ז׳ לפרק ט׳ לחוק האמור, כנוסחם בסעיף 103(2) עד (11), (13) ו־(21) לחוק זה, יחולו על גמלת נכות וקצבה חודשית נוספת המשתלמות בעד תקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך.
(ד)
סעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 103(14) לחוק זה, וביטול סעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 103(18) לחוק זה, יחולו על קביעת דמי ביטוח שהודעה עליה נמסרה לחייב לפי סעיף 359 האמור, ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
(ה)
סעיף 364 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 103(15) לחוק זה, יחול על קנס ותוספת שנקבעו ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
(ו)
סעיף 367ג לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 103(16) לחוק זה, יחולו על חוב דמי ביטוח שנוצר ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
(ז)
תחילתם של סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 103(17) לחוק זה ושל לוח י״א1 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 103(22) לחוק זה, ביום ז׳ בתמוז התשע״ז (1 ביולי 2017), והם יחולו על מקרה המזכה לגמלה שקרה במועד זה ואילך.
תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראת מעבר [תיקון: תשע״ז]
(א)
על אף האמור בסעיפים 195, 196, 200, 200א, 202, 207, 209, 214 ו־220א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 103(2) עד 103(10) לחוק זה, תשלומים ראשונים לפי סעיפים אלה, בעד התקופה שמיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) עד תום שישה חודשים מיום התחילה, ישולמו בתום ששת החודשים כאמור.
(ב)
מי שהשתלמה לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 (בסעיף זה – גמלת הבטחת הכנסה), ערב תקופת הוראת המעבר או במהלכה ובשל השינוי שחל בתוספת הוותק המשתלמת לו לפי הוראות סעיפים 248 ו־257 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיפים 103(12) ו־106 לחוק זה, הפסיקה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה באותה תקופה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה; לעניין זה –
”גוף ציבורי“ – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”תקופת הוראת המעבר“ – התקופה החל מיום התחילה עד המועד הקבוע בסעיף 104(ב).
(ג)
מי שהשתלמה לו קצבת אזרח ותיק לנכה לפי סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי (להלן – קצבת אזרח ותיק לנכה), ערב תקופת הוראת המעבר כהגדרתה בסעיף קטן (ב) או במהלכה ובשל השינוי שחל בתוספת הוותק המשתלמת לו לפי הוראות סעיפים 248 ו־257 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיפים 103(12) ו־106 לחוק זה, הפסיקה להשתלם לו קצבת אזרח ותיק לנכה באותה תקופה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לאזרח ותיק שמקבל קצבת אזרח ותיק לנכה לפי סעיף 13א(א1) לחוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989.
(ד)
(1)
נמסרה לחייב, לפני יום התחילה, הודעה על קביעת דמי ביטוח כאמור בסעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו ערב יום התחילה, ועד יום התחילה טרם חלף המועד להגשת ערר לפני ועדת השומה בהתאם להוראות אותו סעיף וטרם הוגש ערר כאמור, יחולו על הקביעה, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 103(14) לחוק זה לעניין הגשת השגה, וכן ביטול סעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 103(18) לחוק זה.
(2)
ערר על קביעת דמי ביטוח שהיה תלוי ועומד ערב יום התחילה לפני ועדת שומה לפי סעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו ערב יום התחילה וטרם הוחל בו בשמיעת טענות הצדדים, יועבר לפקיד השגות לפי הוראות סעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 103(14) לחוק זה; החלה ועדת השומה בשמיעת טענות הצדדים, תמשיך ועדת השומה לדון בערר לפי הוראות סעיפים 359 ו־372 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחן ערב יום התחילה.
תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראות שעה
(א)
בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017), יקראו את סעיפים 248 ו־257 לחוק הביטוח הלאומי, לגבי גמלה המשתלמת בעד אותה תקופה, כך שבכל מקום, במקום ”מעשר“ יבוא ”מתשע“.
(ב)
בתקופה שמיום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018) עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018), יקראו את סעיפים 248 ו־257 לחוק הביטוח הלאומי, לגבי גמלה המשתלמת בעד אותה תקופה, כך שבכל מקום, במקום ”מעשר“ יבוא ”משמונה“.
(ג)
בתקופה שמיום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), יקראו את סעיפים 248 ו־257 לחוק הביטוח הלאומי לגבי גמלה המשתלמת בעד אותה תקופה, כך שבכל מקום, במקום ”מעשר“ יבוא ”מארבע“.
(ד)
הוראות סעיפים 367א ו־367ג לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 103(16) לחוק זה, יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה; שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפם של הסעיפים האמורים לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים.
דיווח לכנסת – הוראת שעה
המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, על יישום הוראות סעיפים 367א עד 367ג, כנוסחם בסעיף 103(16) לחוק זה, ובכלל זה על הליכים שנפתחו וננקטו עד למועד הדיווח וסכומים שגבה המוסד לביטוח לאומי תוך שימוש בהליכים כאמור.
[תיקון: תשע״ז]
תיקון חוק הבטחת הכנסה – תחילה ותחולה
תחילתו של טור א׳ לתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף 108(3) לחוק זה, ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד תקופה שמהיום האמור ואילך.
תיקון חוק הבטחת הכנסה – הוראת שעה ותחולה [תיקון: תשע״ז]
(א)
הנוסח שולב בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980, כהוראת שעה.
(ב)
טור א׳ לתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף קטן (א), יחול על גמלה המשתלמת בעד תקופת הוראת השעה.
הגדרות
”איגוד מעטים“ – איגוד שאין לציבור עניין ממשי בו, שחמישה בני אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בענייניו, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, ובפרט – אך בלי לגרוע מן הכלל האמור – כשהם, ביחד, מחזיקים ברוב הזכויות באיגוד; לעניין זה, ייחשבו לאדם אחד אדם וקרובו, אדם ובא כוחו, וכן שותפים בשותפות רשומה לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975;
”בעל“ או ”בעלות“, לעניין דירת מגורים – מי שיש לו זכות במקרקעין בדירת מגורים; ואולם, לעניין דירת מגורים הנמצאת באזור כהגדרתו בסעיף 16א(א) לחוק מיסוי מקרקעין – ובלבד שהוא אזרח ישראל כהגדרתו באותו סעיף;
”דירה חייבת“ – דירת מגורים שחייב במס נדרש לשלם בעדה מס ריבוי דירות;
”דירת מגורים“ – דירה או חלק ממנה, שבנייתה הושלמה, הנמצאת בישראל או באזור כהגדרתו בסעיף 16א(א) לחוק מיסוי מקרקעין, והיא מיועדת למגורים לפי טיבה או לפי התכנית החלה עליה לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, או משמשת למגורים;
”זכות“ באיגוד" – כל אחת מאלה: הזכות לקבלת נכסי האיגוד בעת פירוקו, או הזכות לקבל רווחים;
”החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה“ – דירה להשכיר – החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה בע״מ, שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס׳ 770 מיום ה׳ בחשוון התשע״ד (9 באוקטובר 2013);
”חייב במס“ – יחיד שהוא בעלים של מספר דירות מגורים ששיעור הבעלות שלו בהן הוא 249% או יותר;
”מדד מחירי הדירות“ – מדד מחירי הדירות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מס“, ”מס ריבוי דירות“ – מס המוטל לפי פרק זה;
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”שומה“ – שומה מותנית לפי סעיף 121(א), שומת המנהל לפי סעיף 126 ושומה לפי מיטב השפיטה בהיעדר שומה עצמית לפי סעיף 127;
”שטח הדירה“ – שטח הנכס שעל בסיסו נעשה החיוב בארנונה של השנה שקדמה לשנת המס או שטח הדירה שמופיע באישור זכויות או בהיתר הבניה, לפי בחירת הנישום;
”שנת המס“ – תקופה של שנים עשר חדשים רצופים, שתחילתה ב־1 בינואר.
פרשנות
לכל מונח בפרק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק מיסוי מקרקעין, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.
מס ריבוי דירות
(א)
חייב במס ישלם, בכל שנת מס, מס ריבוי דירות בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף 118 (בסימן זה – המס השנתי), בעד כל דירת מגורים שהיתה בבעלותו בכל שנת המס, למעט שתי דירות מגורים, לפי בחירתו.
(ב)
חל שינוי במהלך שנת המס במספר דירות המגורים שבבעלות חייב במס או בשיעור בעלותו באחת או יותר מהן, או הפך יחיד להיות חייב במס במהלך שנת המס, יחולו ההוראות האלה לעניין חישוב סכום המס לאותה שנת מס, לפי העניין:
(1)
מי שהפך להיות בעלים של דירת מגורים נוספת במהלך שנת המס, ישלם חלק יחסי מהמס השנתי, על דירת המגורים הנוספת או על דירת מגורים אחרת בבעלותו שיבחר בה, כיחס מספר הימים שהיה בעלים של דירת המגורים הנוספת באותה שנת מס, ל־365;
(2)
חייב במס שהפסיק להיות בעלים של דירת מגורים במהלך שנת המס (בפסקה זו – הדירה הנגרעת), ישלם חלק יחסי מהמס השנתי על דירה חייבת שיבחר בה, כיחס מספר הימים שהיה בעלים של הדירה הנגרעת באותה שנת מס, ל־365;
(3)
חייב במס שחל שינוי בשיעור בעלותו בדירת מגורים במהלך שנת המס ישלם מס כמפורט להלן:
(א)
חלק יחסי מהמס השנתי על כל אחת מהדירות החייבות שהיו בבעלותו לפני מועד השינוי, כיחס מספר הימים, באותה שנת מס, שבהם כל דירה היתה בבעלותו כאמור, ל־365;
(ב)
חלק יחסי מהמס השנתי על כל אחת מדירות המגורים שבחר בהן כדירות חייבות החל ממועד השינוי, כיחס מספר הימים, באותה שנת מס, שבהם כל דירה חייבת היתה בבעלותו החל ממועד השינוי, ל־365;
(4)
על אף האמור בסעיף קטן (א), חייב במס שצירוף של הסכום הקובע המיוחס לכל הדירות שבבעלותו, למעט הדירה שהסכום הקובע לגביה הוא הגבוה ביותר (להלן – סכום דירות ההשקעה), נמוך מ־1,150,000 שקלים חדשים, יהיה פטור מהמס על פי סימן זה.
סכום המס
(א)
מס ריבוי דירות יעמוד על שיעור של 1% מהסכום הקובע כפי שחושב לפי הנוסחה שבסעיף 2 לתוספת לפרק זה (בסימן זה – התוספת).
(ב)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת, ובלבד שבשינוי הנוסחה שלפיה יחושב הסכום הקובע כאמור בסעיף קטן (א) או רכיב מרכיביה, יובא בחשבון הערך המקורב של דירת מגורים באזור שבו נמצאת הדירה, לפי אומדנים סטטיסטיים.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), סכום המס השנתי, בעד כל דירה חייבת, לא יעלה על 18,000 שקלים חדשים.
(ד)
מס ריבוי דירות שישלם חייב במס שהוא בעל חלק מדירה חייבת יהיה סכום המס החל על אותה דירה כשהוא מוכפל בשיעור בעלותו בדירה.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכום הקובע שעליו ישלם החייב במס שסכום דירות ההשקעה שלו עולה על 1,150,000 שקלים חדשים אך נמוך מ־1,400,000 שקלים חדשים יהיה החלק היחסי כשהוא מוכפל בסכום המתואם; לעניין זה –
”הסכום המתואם“ – ההפרש בין סכום דירות ההשקעה ל־1,150,000 שקלים חדשים, כשההפרש מוכפל ב־5.6;
”החלק היחסי“ – הסכום הקובע לגבי הדירה החייבת לחלק בסכום דירות ההשקעה.
(ו)
הסכום כאמור בסעיף קטן (ג) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) לפי שיעור שינוי מדד מחירי הדירות שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון, לעומת מדד מחירי הדירות שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לכך, ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את הסכום המעודכן לפי סעיף קטן זה.
חזקות חלוטות לעניין בעלות
לעניין סימן זה
(1)
יראו כדירת מגורים בבעלותו של יחיד גם דירת מגורים שהיא בבעלותו של איגוד מעטים, אם יש ליחיד, באמצעות זכויות באיגוד, במישרין או בעקיפין, חלק בבעלות בדירה, בהתאם לזכויותיו באיגוד;
(2)
על אף האמור בכל דין ובכל הסכם, יראו יחיד ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, כבעלים אחד והחבות לפי חוק זה תהיה על היחיד ובן זוגו, יחד ולחוד.
דירות מגורים אשר לא יימנו לצורך הטלת המס
דירת מגורים כמפורט להלן לא תימנה כדירת מגורים לצורך הטלת מס ריבוי דירות:
(1)
דירת מגורים בבעלותם של עמותה לפי חוק העמותות, התש״ם–1980, הקדש ציבורי לפי חוק הנאמנות, התשל״ט–1979, או חברה לתועלת הציבור לפי חוק החברות, התשנ״ט–1999.
(2)
דירת מגורים שבעלה זכאי להטבות בשלה לפי פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, בשנות המס שבהן זכאי להטבות כאמור;
(3)
דירת מגורים שהיא דירה בבניין להשכרה, כמשמעותה בחוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס״ז–2007, אשר חברה בעלת בניין להשכרה כהגדרתה בחוק האמור, מקבלת הטבות מכוח אותו חוק בשל הבניין שבו נמצאת הדירה;
(4)
דירת מגורים שמשמשת להשכרה לטווח ארוך לפי מכרז שפרסמה המדינה או החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה;
(5)
דירת מגורים המושכרת למגורים בשכירות שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972, חל עליה;
(6)
דירת מגורים המהווה מלאי עסקי לעניין מס הכנסה;
(7)
דירת מגורים המוחכרת לתקופה שבשלה יש לחוכר זכות במקרקעין בדירת המגורים, לא תימנה כדירתו של המחכיר;
(8)
דירת מגורים שפוצלה בהתאם לכל דין, תחשב כדירת מגורים אחת;
(9)
מספר דירות מגורים שחוברו לדירה אחת, ייחשבו כדירת מגורים אחת;
(10)
דירת מגורים אשר בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, לא ניתן להעביר בה זכויות אלא כחלק מנחלה;
(11)
דירת מגורים שהתקבלה בירושה, ובלבד שלא הושכרה בשנה הראשונה לאחר פטירת המוריש – לא תימנה כדירת מגורים בשנה הראשונה כאמור;
(12)
דירת מגורים של מי שהוא יתום משני הוריו שטרם מלאו לו 18 שנים.
הודעת שומה מותנית
(א)
המנהל ישלח הודעה לחייב במס, לא יאוחר מה־30 בינואר של כל שנת מס, ובה יקבע המנהל לפי מיטב שפיטתו את הדירות החייבות לשנת המס, וכן את סכום המס השנתי שחב בו חייב במס (בסימן זה – הודעת שומה מותנית); הודעת השומה המותנית תכלול פירוט בדבר דירות המגורים שבבעלות החייב במס, האזור כהגדרתו בתוספת שבו נמצאת כל דירה כאמור, שטחה של כל דירה כאמור, הסכום הקובע לגבי כל דירה כאמור, וכן כל מידע אחר הדרוש לצורך עשיית השומה, בהתאם לנתונים המצויים בידיו.
(ב)
בקביעת הדירות החייבות בהודעת השומה המותנית, יבחר המנהל את דירות המגורים שהמס שישולם בעדן הוא הנמוך ביותר.
(ג)
המנהל רשאי, בתוך שמונה חודשים מהמועד שבו שלח לחייב במס הודעת השומה המותנית, אם שוכנע שנפלה בה טעות חשבון – לתקנה, ביוזמתו או לבקשת החייב במס.
(ד)
מי שחויב בתשלום המס לפי הודעת השומה המותנית, רשאי, בתוך 30 ימים מהמועד שבו קיבל את ההודעה, לבחור דירת מגורים אחרת שבבעלותו כדירה חייבת, באמצעות הגשת הודעה בדבר בחירה כאמור, בטופס שקבע המנהל; לא הגיש הודעה כאמור, לא יהיה רשאי לבחור דירת מגורים אחרת כדירה חייבת באותה שנת מס.
(ה). חייב במס אשר לא קיבל הודעת שומה מותנית עד ה־30 במרס של שנת מס, יגיש למנהל, לא יאוחר מה־30 במאי של שנת המס, הצהרה על דירות המגורים שבבעלותו, שבה יפרט, בטופס שקבע המנהל, את העניינים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף 122(א), וכן את סכום המס השנתי המגיע בעד הדירות החייבות שבחר בהן; החובה להגיש הצהרה לפי סעיף קטן זה לא תחול על חייב במס שהגיש קודם לכן הצהרה לפי סעיף 122(א) לגבי אותה שנת מס.
הצהרה והודעה על שינוי
(א)
חל שינוי במהלך שנת המס במספר דירות המגורים שבבעלות חייב במס או בשיעור בעלותו באחת או יותר מהן, או הפך יחיד להיות חייב במס במהלך שנת המס, יגיש החייב במס למנהל הצהרה בתוך 30 ימים מהיום שבו חל השינוי כאמור, שבה יפרט את כל אלה, בטופס שקבע המנהל:
(1)
פרטים בדבר כל דירת מגורים שבבעלותו, ובכלל זה כתובת הדירה ושטחה;
(2)
בחירתו לעניין דירות המגורים שיהיו דירות חייבות;
(3)
סכום המס המגיע לאותה שנת מס בעקבות השינוי נשוא ההצהרה;
(4)
פרטים לגבי השינוי ומועדו.
(ב)
חייב במס שחל שינוי בשטח דירת מגורים שבבעלותו בשנת המס, לעומת שנת המס הקודמת, יגיש למנהל, עד סוף שנת המס שבה חל השינוי, הודעה על כך בטופס שקבע המנהל.
סופיות בחירת הדירה החייבת
בחר חייב במס דירת מגורים כדירה חייבת, כאמור בסעיפים 121(ד) ו־(ה) או 122(א), לא יהא רשאי לשנות את בחירתו באותה שנת מס.
אופן ההגשה
(א)
הצהרות, השגות, בקשות לתיקון שומה והודעות שמגיש חייב במס לפי סעיפים 121(ד) ו־(ה), 122(א) ו־(ב), 127(א), 129 ולפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין כפי שהוא מוחל בסעיף 128 לחוק זה, יוגשו באופן מקוון באתר האינטרנט של רשות המסים באמצעות מערכת ממוחשבת אשר יפעיל ויתחזק המנהל לצורך הגשת דוחות באופן מקוון.
(ב)
הצהרה, השגה, בקשה לתיקון שומה או הודעה שהיתה חובה להגישה באופן מקוון ולא הוגשה בדרך זו, יראו אותה כאילו לא הוגשה.
שומה עצמית
הוגשה למנהל הצהרה לפי סעיף 121(ה) או 122(א), יראו את ההצהרה כקביעת המס בידי אותו אדם (בפרק זה – שומה עצמית).
שומת המנהל
המנהל רשאי, בתוך שמונה חודשים מהמועד שבו הוגשה השומה העצמית, לבדוק אותה ולעשות אחת מאלה:
(1)
לאשר את השומה העצמית;
(2)
אם יש למנהל טעמים סבירים להניח שהשומה העצמית אינה נכונה – לקבוע לפי מיטב שפיטתו את המס החל; שומה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בהתאם להסכם עם החייב במס;
(3)
אם שוכנע שנפלה בשומה העצמית או בשומה לפי סעיף זה, טעות חשבון – לתקנה, ביוזמתו או לבקשת החייב במס; תיקן המנהל כאמור שומה עצמית, ימשיכו לראות בה כשומה עצמית.
שומה בהיעדר שומה עצמית
(א)
לא הוגשה למנהל שומה עצמית, והמנהל סבור שאדם פלוני חייב בתשלום מס, רשאי המנהל לדרוש ממנו הגשת הצהרה כאמור בסעיף 121(ה) ומשלא נענה בתוך 30 ימים רשאי המנהל לקבוע לפי מיטב שפיטתו את הדירות החייבות לשנת המס, את האזור כהגדרתו בתוספת שבו נמצאת כל דירה, את שטחן של הדירות, את תקופת ההחזקה של החייב במס בהן, ואת סכום המס שהחייב במס חב בו, וכל דבר אחר הדרוש לצורך עשיית השומה לפי סעיף זה.
(ב)
בקביעת הדירות החייבות לפי סעיף קטן (א), יבחר המנהל את דירות המגורים שהמס שישולם בעדן הוא הנמוך ביותר.
תחולת הוראות חוק מיסוי מקרקעין על שומה
על שומה לפי פרק זה יחולו הוראות סעיפים 84, 85 ו־86 לחוק מיסוי מקרקעין, בשינויים המחויבים.
השגה וערעור
הוראות הפרק שמיני לחוק מיסוי מקרקעין יחולו על השגה וערעור על השומה לפי פרק זה, בשינויים המחויבים.
תשלום המס
(א)
תשלום המס על ידי חייב במס ייעשה בהתאם למפורט להלן, לכל שנת מס:
(1)
לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנת המס – ישולם מחצית מסכום המס;
(2)
לא יאוחר מיום 31 בדצמבר בשנת המס – תשולם יתרת המס.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שנוסף לו סכום מס לתשלום בשל שינוי כאמור בסעיף 117(ב)(1) או (3) שחל –
(1)
בתקופה שמיום 31 במאי עד יום 30 בנובמבר, בשנת המס – ישלם את סכום המס שנוסף לו, לא יאוחר מיום 31 בדצמבר באותה שנת המס;
(2)
בתקופה שמיום 1 בדצמבר עד יום 31 בדצמבר, בשנת המס – ישלם את סכום המס שנוסף לו, לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנת המס העוקבת.
(ג)
נמסרה לחייב במס הודעה בדבר שומה לפי סעיפים 126(2) או 127, ישלם את יתרת המס שהוא חייב בה לפי ההודעה, בתוך 15 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה; הגיש החייב במס השגה על שומה כאמור, ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת כאמור.
(ד)
ניתן פסק דין בערעור על השגה, ישולם סכום המס המגיע לפי פסק הדין בתוך 45 ימים מיום שניתן, זולת אם קבע בית המשפט העליון אחרת.
(ה)
ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בערעור על פסק דין לפי סעיף קטן (ד), ישולם סכום המס המגיע לפי פסק הדין בתוך 15 ימים מיום שניתן.
תשלום נוסף בשל אי־הגשת הצהרה
(א)
לא הגיש אדם הצהרה או הודעה לפי סעיפים 121(ה) או 122 או בעקבות דרישת המנהל כאמור בסעיף 127, יטיל עליו המנהל, נוסף על סכום המס המגיע לפי סעיף 118, תשלום נוסף בגובה סכום המס שלא שולם בשל אי־הגשת ההצהרה.
(ב)
הגיש חייב במס הצהרה לפי סעיפים 121(ה) או 122(א) לאחר המועד הקבוע להגשתה, יטיל עליו המנהל, בעד כל שבועיים של פיגור, תשלום נוסף בסכום הקבוע בסעיף 94א(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין.
גביית המס
על גביית המס יחולו הוראות סעיפים 92, 94ד, 95א ו־95ב לחוק מיסוי מקרקעין, בשינויים המחויבים.
הפרשי הצמדה וריבית
(א)
על סכומי מס שלא שולמו במועד אשר נקבע לתשלום לפי סימן זה, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמהיום שלאחר המועד שנקבע לתשלום המס עד יום התשלום בפועל.
(ב)
המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לדחות את המועד לתשלום המס, כולו או מקצתו, לתקופה שימצא לנכון, ובלבד שהחייב במס ישלם על תקופת הדחייה הפרשי הצמדה וריבית.
סמכות המנהל להקטין הפרשי הצמדה וריבית או סכום תשלום נוסף
(א)
המנהל רשאי להקטין את שיעור הפרשי ההצמדה וריבית או סכום התשלום הנוסף המוטל לפי סימן זה או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי האיחור שבשלו נוספו לחוב המס סכומים כאמור, לא נגרם על ידי מעשה או מחדל התלויים ברצונו של החייב במס.
(ב)
יראו תשלום נוסף כקנס לעניין חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ״א–1980.
המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית או התשלום הנוסף וקנסות
המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית, קנסות ותשלום נוסף שחב בהם חייב במס על פי פרק זה הוא ביום היווצרותם.
עבירות ועונשים
(א)
מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה שאינה נכונה, דינו – קנס שהוא פי שניים מסכום המס שלא שולם בשל אותה עבירה.
(ב)
אדם אשר במטרה להתחמק ממס עבר אחת מהעבירות המנויות להלן, דינו – קנס שהוא פי שלושה מסכום המס שהעלים או שהתכוון להעלים:
(1)
מסר בהצהרה על פי פרק זה, אמרה או תרשומת כוזבת;
(2)
השיב תשובה כוזבת בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה על פי פרק זה;
(3)
הכין או קיים הצהרה כוזבת או חוזה כוזב או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף הצהרה או חוזה או רשומות;
(4)
השתמש בכל מרמה, עורמה או תחבולה.
(ג)
אישום בפלילים של אדם, או הרשעתו על פי סעיף קטן (ב), אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.
סמכויות המנהל, הארכות מועדים, קביעת טפסים ודרישת ידיעות רשמיות
סמכויות המנהל לפי סעיפים 107 ו־112 לחוק מיסוי מקרקעין, ולפי סעיף 140 לפקודה, יהיו נתונות לו, בשינויים המחויבים, גם לצורך סימן זה.
סמכויות פיקוח
המנהל או מי שהוסמך לכך מבין עובדי רשות המסים בישראל, רשאי, לצורך ביצוע סימן זה
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סימן זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)
להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, ולערוך בהם בדיקות ומדידות, ובלבד שלא ייכנסו למקום המשמש למגורים אלא בהתקיים גם אחד מאלה:
(א)
התקבלה לכך הסכמת המחזיק בו;
(ב)
התקבל אישור בכתב מאת המנהל ונמסרה למחזיק בו הודעה על הכוונה להיכנס למקרקעין עשרים וארבע שעות מראש.
סמכויות אכיפה
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי פרק זה, רשאי מי שהוסמך לכך מכוח סעיף 97 לחוק מיסוי מקרקעין
(1)
לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;
(2)
לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש) בשינויים המחויבים;
(3)
לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.
הוראות לעניין שמירת סוד, פגמים וליקויים בהודעה
הוראות סעיפים 105 ו־108 לחוק מיסוי מקרקעין יחולו לעניין פרק זה, בשינויים המחויבים.
החזר מס ששולם ביתר
(א)
מצא המנהל כי חייב במס שילם מס יתר על הסכום שהוא חייב בו לשנת מס פלונית, יוחזר לו תשלום היתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמיום התשלום עד יום ההחזר.
(ב)
תשלום היתר יוחזר לחייב במס על ידי זיכוי חשבונו בבנק, והוא יודיע למנהל את שם הבנק, מספר החשבון וכל פרט אחר שיידרש כדי לאפשר את ההחזר.
אי־מתן ניכויים
סכומים ששולמו כמס לפי סימן זה לא יורשו כניכוי לפי הוראות חוק מסים אחר; לעניין זה, ”חוק מסים“ – חיקוק הדן בהטלת מסים או תשלומי חובה, ששר האוצר ממונה על ביצועו.
אצילת סמכויות
המנהל רשאי לאצול מתפקידיו ומסמכויותיו לפי סימן זה לאדם אחר בדרך כלל או לעניין מסוים או לאזור מסוים, למעט וסמכויות הפיקוח והאכיפה המנויות בסעיף 138.
ייצוג
מי שרשאי לייצג מול המנהל לעניין חוק מיסוי מקרקעין, רשאי לייצג גם לעניין פרק זה.
מערכת ממוחשבת לחישוב מס
המנהל יפעיל ויתחזק, באתר האינטרנט של רשות המסים, מערכת ממוחשבת המאפשרת למשתמש בה לחשב את סכום מס ריבוי הדירות שעשוי לחול לגבי דירת מגורים בהתאם לפרטים שיזין.
ביצוע ותקנות
(א)
שר האוצר ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
(ב)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות אגרות ותשלומים אחרים שיש לשלמם בעד פעולות ושירותים שנותן המנהל לצורך ביצוע הוראות פרק זה.
תחילה והוראות מעבר
(א)
תחילתו של סעיף 124, 15 ימים מיום פרסומה ברשומות של הודעת המנהל בדבר תחילת פעולתה של מערכת ממוכנת המאפשרת קבלת דיווחים מקוונים כאמור באותו סעיף; עד המועד האמור יוגשו הודעות, הצהרות, השגות, ובקשות לתיקון שומה באופן שאינו מקוון.
(ב)
על אף האמור בסעיף 121(א), לעניין שנת המס 2017, לא ישלח המנהל הודעת שומה מותנית, ומי שחייב במס בשנת המס האמורה, יגיש למנהל הצהרה כאמור בסעיף 121(ה) לגבי שנת המס עד יום ד׳ בניסן התשע״ז (31 במרס 2017), אשר יראו אותה כשומה עצמית לפי סימן זה, ויחולו לגביה כל הוראות סימן זה החלות על הצהרה.
(ג)
על אף האמור בפרק זה, חייב במס, שמכר דירת מגורים עד יום י״א בתשרי התשע״ח (1 באוקטובר 2017) (בפסקה זו – הדירה הנגרעת), יהיה פטור מחלק יחסי מהמס השנתי על דירה חייבת שיבחר בה, כיחס מספר הימים שהיה בעליה של הדירה הנגרעת באותה שנת מס ל־365, ובלבד שלא מדובר במכירה לקרוב.
(ד)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים וסכומים למתן מענק לחייב במס שלא רכש דירת מגורים מיום ט״ז בכסלו התשע״ז (16 בדצמבר 2016), ושמכר דירת מגורים עד יום י״א בתשרי התשע״ח (1 באוקטובר 2017) למי שאינו קרובו, בתנאים שיקבע ובלבד שהוא היה חייב במס ביום תחילתו של חוק זה; לא עמד החייב במס בתנאים שקבע השר, יוחזר המענק ויחולו על גביית המענק הוראות פקודת המסים (גבייה).

תוספת לפרק י״ב
(סעיפים 117, 118(א) ו־(ב), 121 ו־127)

1.
הגדרות [תיקון: ק״ת תשע״ז]
”אזור“ – אזור סטטיסטי, ובאין מידע בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי האזור הסטטיסטי – היישוב, ובאין מידע לגבי היישוב – תחום המועצה האזורית;
”אזור דירת המגורים“ – האזור שבו נמצאים הגוש והחלקה שעליהם ממוקמת דירת המגורים, לפי נתוני המרכז למיפוי ישראל; ובאין אפשרות לקבוע באיזה אזור נמצאת הדירה לפי הנתונים כאמור – האזור שבו נמצאת דירת המגורים לפי רשת קואורדינטות ברשת ישראל החדשה, ולעניין דירת מגורים שאינה נמצאת באזור – המועצה האזורית הקרובה ביותר לדירת המגורים לפי קו אווירי;
”אזור סטטיסטי“ – יחידת שטח רציפה שנוצרת מחלוקה גאוגרפית־סטטיסטית, שנקבע כאזור סטטיסטי לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החברתי־כלכלי“ – אפיון אזורים בישראל וסיווגם לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה, לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מדד הפריפריאליות“ – מדד הפריפריאליות של רשויות מקומיות לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מכנה“ – 30 בתוספת אלה:
(א)
ההפרש בין 7.482 לבין הערך הכלכלי־חברתי של האזור;
(ב)
ההפרש בין 6.728 לבין ערך הפריאפרליות באזור;
”מעריך“ – 4.194 בהפחתת 2.2% ממכפלת הערך חברתית־כלכלי בערך הפריפריאליות, בהפחתת 5.6% מהערך החברתי־כלכלי, ובתוספת הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
(1)
79.7% ממקדם שטח הדירה;
(2)
1.2% מערך הפריפריאליות;
(3)
2.8% מהתוצאה המתקבלת מהעלאת ערך המדד החברתי־כלכלי בחזקת 2;
(4)
2% מהתוצאה המתקבלת מהעלאת ערך מדד הפריפריאליות בחזקת 2;
”מקדם שטח הדירה“ – לוגריתם לפי בסיס 10 של שטח הדירה;
”המרכז למיפוי ישראל“ ו”רשת ישראל החדשה“ – כמשמעותם לפי פקודת המדידות;
”ערך חברתי־כלכלי“, לגבי דירת מגורים – ערך המדד החברתי־כלכלי של אזור דירת המגורים, לפי המדד החברתי־כלכלי בתוספת 4;
”ערך פריפריאליות“, לגבי דירת מגורים – ערך מדד הפריפריאליות של אזור דירת המגורים, לפי מדד הפריפריאליות בתוספת 4;
”פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה“ – הנתונים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידועים ב־31 באוקטובר שלפני שנת המס שלגביה מוטל המס לפי פרק זה.
2.
הנוסחה לחישוב הסכום הקובע [תיקון: ק״ת תשע״ז]
הנוסחה לחישוב הסכום הקובע היא העלאת 10 בחזקת המעריך כשהוא מוכפל בתוצאה המתקבלת מחלוקת 30 במכנה, והסכום הקובע יהיה התוצאה המתקבלת מהנוסחה בשקלים חדשים.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
הנוסח שולב בחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977, כהוראת שעה.
חוק הרשויות המקומיות – סייג לתחולה לעניין בחירות שהיום הקובע לעניינן חל לפני יום התחילה
הוראות סעיפים 3, 4, ו־7 לחוק הרשויות המקומיות, כנוסחם בסעיף 154 לחוק זה, לא יחולו על בחירות שהיום הקובע לעניינן, כהגדרתו בחוק הרשויות המקומיות, חל לפני יום תחילתו של חוק זה; על בחירות כאמור ימשיכו לחול הוראות חוק הרשויות המקומיות כנוסחן ערב יום תחילתו של חוק זה.
הנוסח שולב בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, כהוראת שעה.
סעיפים 74ב(א)(1), 74ג ו־74ד לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 162(1)(א), (2) ו־(3) לחוק זה, יחולו על ילד זכאי, כמשמעותו בסעיף 74ב לחוק האמור, שנולד ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) אלא אם כן נקבע בו אחרת.

התקבל בכנסת ביום כ״ב בכסלו התשע״ז (22 בדצמבר 2016).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • משה כחלון
    שר האוצר
  • ראובן ריבלין
    נשיא המדינה
  • יולי יואל אדלשטיין
    יושב ראש הכנסת

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
משרדנו עצר כתבת תחקיר שקרית ומגמתית כנגד איש תקשורת מוכר מחיקת רישום פלילי לפרופסור לרפואה ומרצה באוניברסיטאות ברחבי העולם עו"ד אסף דוק הביא לזיכוי תקדימי לנאשם בעבירות מעשה מגונה והטרדה מינית סגירת תיק פלילי ללקוח שנחקר בחשד לנהיגה פוחזת של רכב

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015