חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים

חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים

חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על־תיכוניים, התשס״ח–2008

1.
הגדרות [תיקון: תשע״ד, תשע״ז]
בחוק זה –
”אבחון מוכר“ – מסמך כתוב, החתום על ידי מאבחן מוכר לזיהוי לקות למידה אצל מועמד או תלמיד, שנערך בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף 4א;
”המועצה להשכלה גבוהה“ – המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (בחוק זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
”הממונה“ – מי שמונה בידי השר לפי סעיף 7
”הנציב“ – נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 (בחוק זה – חוק השוויון);
”הנציבות“ – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כמשמעותה בפרק ו׳ לחוק השוויון;
”ועדת ההכרה“ – הוועדה שהוקמה לפי הוראות סעיף 7א;
”ועדת המומחים“ – הוועדה שהוקמה לפי הוראות סעיף 7ד;
”לקות למידה“ – לקות המשליכה על תהליכים קוגניטיביים, והבאה לידי ביטוי בקשיים משמעותיים שאינם תואמים את הצפוי בגילו של בעל הלקות ברכישת מיומנויות או בשימוש בכישורים של קשב וריכוז, שפה, קריאה, כתיבה, המשגה, תפקוד ניהולי או יכולות חישוביות, חברתיות או רגשיות, ולמעט קשיי למידה הנובעים מאחד או יותר מאלה בלבד: פגיעה חושית, לקויות מוטוריות, מוגבלות שכלית–התפתחותית, מוגבלות נפשית או תנאים חיצוניים, כגון חסך סביבתי, תרבותי או חברתי–כלכלי;
”מאבחן מוכר“ – מי שקיבל תעודת הכרה לפי סעיף 7;
”מוסד על־תיכוני“ –
(1)
(2)
מוסד שקיבל היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3)
מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(4)
(5)
מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
(6)
מכינה קדם־אקדמית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (4);
(7)
מכינה קדם־אקדמית שאינה מנויה בפסקה (6) או מכינה קדם־הנדסאית;
”מועמד“ – מועמד לקבלה ללימודים במוסד על־תיכוני;
”מרפא בעיסוק“ ו”קלינאי תקשורת“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008;
”פסיכולוג מומחה“ – פסיכולוג מומחה כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977;
”רופא מומחה“ – רופא שהוא בעל תואר מומחה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976;
”תלמיד“ – מי שלומד במוסד על־תיכוני;
”הוועדה“ – ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת;
”השר“ – שר החינוך.
2.
זכות להתאמות
(א)
מועמד עם לקות למידה זכאי להתאמות בהליך הקבלה למוסד על־תיכוני, לפי הוראות חוק זה; לעניין זה, ”הליך הקבלה“ – לרבות בחינות ומטלות שמטרתן הערכה ומיון של מועמדים למוסדות על־תיכוניים, הנערכות על ידי גורם אחר ומשמשות בהליך הקבלה של המוסד.
(ב)
תלמיד עם לקות למידה זכאי להתאמות במסגרת לימודיו במוסד על־תיכוני שבו הוא לומד, לפי הוראות חוק זה.
3.
בקשה להתאמות
(א)
מועמד או תלמיד (בסעיף זה – המבקש) רשאי להגיש בקשה להתאמות לגורם המקצועי המוסמך במוסד על־תיכוני, בהתאם לכללים שקבע המוסד לעניין זה; הבקשה תוגש בצירוף אבחון מוכר, והמבקש רשאי לצרף לה גם חוות דעת של מרכז התמיכה במוסד.
(ב)
המוסד העל־תיכוני יבחן את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה, ויקבע את ההתאמות שלהן זכאי המבקש, בהתחשב באופיין ובמטרתן של הבחינות והמטלות הנדרשות במסגרת לימודי המבקש במוסד; ההתאמות ייקבעו על בסיס האבחון המוכר שהגיש המבקש זולת אם התקיים אחד מאלה:
(1)
חלות הוראות סעיף 9(א);
(2)
חלות הוראות סעיף 9(ב);
(3)
נקבע שאין מקום להתאמה מסוימת על סמך חוות דעת של הגורם המקצועי המוסמך.
(ג)
החלטת המוסד העל־תיכוני לפי סעיף קטן (ב) תהיה מנומקת ובכתב ותישלח למבקש בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה; המבקש רשאי לערור על ההחלטה בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף 4(ג)(7); החלטת הגורם המוסמך לדון בערר תהיה מנומקת ובכתב ותישלח למבקש בתוך 15 ימים מיום הגשת הערר.
(ד)
מבקש רשאי להגיש, בכל עת, בקשה חוזרת להתאמות, ובלבד שצורפה לה חוות דעת מקצועית של מרכז התמיכה של המוסד ובה המלצה מנומקת להתאמות כאמור; על בקשה כאמור יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.
4.
הוראות לשילוב אנשים עם לקות למידה [תיקון: תשע״ד]
(א)
השר, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם לקות למידה ובאישור הוועדה, יקבע הוראות לשם שילוב אנשים עם לקות למידה בלימודים במוסדות המנויים בפסקאות (1) עד (4) ובפסקה (6) בהגדרה ”מוסד על־תיכוני“.
(ב)
השר או שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי העניין, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם לקות למידה ובאישור הוועדה, יקבע הוראות לשם שילוב אנשים עם לקות למידה בלימודים במוסדות המנויים בפסקאות (5) ו־(7) בהגדרה ”מוסד על־תיכוני“.
(ג)
הוראות לפי סעיף זה ייקבעו, בין השאר, בעניינים אלה, והכל בהתחשב בסוג לקות הלמידה:
(1)
התאמות למועמדים ולתלמידים עם לקות למידה;
(2)
פעילות תומכת לתלמידים עם לקות למידה;
(3)
מרכז תמיכה לתלמידים עם לקות למידה לכל מוסד על־תיכוני (בחוק זה – מרכז תמיכה);
(4)
קביעת נהלים ופרסומם על ידי כל מוסד על־תיכוני, ליישום הוראות לפי חוק זה באותו מוסד;
(5)
(נמחקה);
(6)
מיהו הגורם המקצועי המוסמך לעניין סעיף 3(ב) (בחוק זה – הגורם המקצועי המוסמך);
(7)
הליכי הערר לפי סעיף 3(ג), לרבות הגורם המוסמך לדון בערר.
הוראות לעניין אבחון מוכר [תיקון: תשע״ד]
השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, עם ועדת המומחים, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם לקות למידה ובאישור הוועדה, יקבע הוראות בעניינים אלה:
(1)
אמות מידה לשיטות אבחון מקובלות;
(2)
אופן קביעתן של שיטות אבחון מקובלות והמוסמך לקבען;
(3)
אופן עריכתו של מסמך אבחון מוכר.
5.
נהלים ליישום החוק ופרסומם
(א)
כל מוסד על־תיכוני יקבע נהלים ליישום ההוראות לפי חוק זה; נהלים כאמור יכללו, בין השאר, הוראות בדבר יידוע והגברת המודעות של הסגל האקדמי והסגל המינהלי במוסד בעניין שילוב אנשים עם לקות למידה בלימודים במוסד.
(ב)
מוסד על־תיכוני יפרסם נהלים כאמור בסעיף קטן (א), בתחילת כל שנת לימודים, באתר האינטרנט של המוסד, אם קיים כזה, בשנתון ובידיעון של המוסד ועל לוח המודעות במקום מרכזי בתחומי המוסד; פרסום כאמור יהיה נגיש לאנשים עם לקות למידה ויכלול גם מידע בדבר מרכז התמיכה במוסד ופרטי ההתקשרות עמו.
6.
מאבחן מוכר [תיקון: תשע״ד]
(א)
אדם כשיר לקבל תעודה כמאבחן מוכר מאת הממונה (בחוק זה – תעודת הכרה), אם התקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא בגיר;
(2)
הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
(3)
הוא לא הורשע בישראל או מחוץ לישראל בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה; לעניין זה, ”הורשע“ – לרבות מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991;
(4)
הממונה, על פי המלצת ועדת ההכרה, קבע שהוא עומד בדרישות ההכשרה, ומתקיים בו אחד מאלה:
(א)
הוא פסיכולוג מומחה;
(ב)
הוא בעל תואר מוסמך בלקויות למידה ממוסד אקדמי או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ;
(ג)
הוא רופא מומחה בנוירולוגיה, בפסיכיאטרייה, בנוירולוגיית ילדים, בפסיכיאטרייה של הילד והמתבגר, או רופא מומחה ברפואת ילדים בעל ניסיון של שלוש שנים בתחום התפתחות הילד;
(ד)
הוא מרפא בעיסוק בעל תואר מוסמך ממוסד אקדמי או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובכלל זה תואר מוסמך בריפוי בעיסוק או בהפרעות בתקשורת;
(ה)
הוא קלינאי תקשורת בעל תואר מוסמך ממוסד אקדמי או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובכלל זה תואר מוסמך בריפוי בעיסוק או בהפרעות בתקשורת;
(ו)
הוא בעל תואר מוסמך ממוסד אקדמי או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, שהממונה, לאחר התייעצות עם ועדת ההכרה, הכיר בהכשרתו כהכשרה מתאימה לשם הכרה כמאבחן מוכר.
(ב)
השר, בהסכמת שר הבריאות ולאחר התייעצות עם ועדת המומחים, המועצה להשכלה גבוהה והנציבות, יקבע דרישות לעניין הכשרה עיונית ומעשית, תקופת התמחות או בחינות הסמכה בתחום לקויות הלמידה, הנדרשות לשם הכרה כמאבחן מוכר (בסעיף זה – דרישות הכשרה), ורשאי הוא לקבוע כאמור דרישות הכשרה שונות לגבי סוגי בעלי הכשרה, לגבי סוגי בעלי תואר ממוסד אקדמי או לגבי סוגי בעלי תואר ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ.
(ג)
השר, בהסכמת שר הבריאות ולאחר התייעצות עם ועדת המומחים, רשאי לקבוע, בצו, לגבי סוגי בעלי הכשרה, לגבי סוגי בעלי תואר ממוסד אקדמי או לגבי סוגי בעלי תואר ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, כי ההכשרה שלהם או התואר שלהם עומדים בדרישות ההכשרה, וכי יראו אותם כמי שהממונה קבע לגביהם שהם עומדים בדרישות ההכשרה כאמור בסעיף קטן (א)(4).
(ד)
בסעיף זה –
”מוסד אקדמי“ – מוסד על־תיכוני המנוי בפסקאות (1) עד (3) בהגדרה ”מוסד על־תיכוני“;
”מוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ“ – מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהממונה, לאחר התייעצות עם ועדת ההכרה, הכיר בו כנותן הכשרה מתאימה לשם הכרה כמאבחן מוכר.
7.
מינוי הממונה ומתן תעודת הכרה [תיקון: תשע״ד]
(א)
השר ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה לעניין חוק זה; אדם המבקש תעודת הכרה יגיש בקשה לממונה (בסעיף זה – הבקשה), בצירוף מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן תעודת הכרה לפי סעיף 6.
(ב)
מצא הממונה כי מתקיימים במבקש התנאים שבסעיף 6(א)(1) עד (4), יעביר את הבקשה לבחינת ועדת ההכרה.
(ג)
ועדת ההכרה תבחן את עמידת המבקש בדרישות ההכשרה כאמור בסעיף 6, ותעביר לממונה את המלצתה בעניין הבקשה.
(ד)
הממונה יחליט לגבי מתן תעודת הכרה על פי המלצת ועדת ההכרה, אלא אם כן שוכנע, מטעמים שיפורטו, כי אין לקבל את המלצתה.
(ה)
הממונה ייתן את החלטתו בבקשה לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום הגשת הבקשה.
(ו)
הממונה יפרסם את רשימת המאבחנים המוכרים לפי חוק זה, באופן שיקבע.
ועדת ההכרה [תיקון: תשע״ד]
(א)
השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, ימנה ועדה מייעצת של שישה חברים, והם:
(1)
עובד בכיר במשרד החינוך, העוסק בתחום לקויות למידה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)
נציג המנהל הכללי של משרד הבריאות, שהוא בעל מומחיות בתחום הקשור ללקויות למידה, מבין עובדי משרדו;
(3)
שני נציגי ציבור בעלי ידע ומומחיות בתחום לקויות למידה;
(4)
חבר סגל אקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה (בסעיף זה – חבר סגל אקדמי), שהוא בעל ידע ומומחיות בתחום לקויות למידה, לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה;
(5)
חבר סגל אקדמי שתחום התמחותו באחד מהתחומים המנויים בסעיף 6(4)(א) עד (ה), לפי העניין שלגביו מתבקשת תעודת ההכרה, לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה.
(ב)
חבר ועדת ההכרה ימונה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת של ארבע שנים; ואולם חבר הוועדה שהוא עובד המדינה יכול שימונה לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים.
(ג)
חבר ועדת ההכרה שתקופת כהונתו תמה, יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, לפי העניין.
(ד)
לכל חבר של ועדת ההכרה ימנה השר ממלא מקום בדרך ובתנאים שבהם מינה את החבר.
(ה)
פקעה כהונתו של חבר ועדת ההכרה או שהועבר או הושעה מכהונתו, יכהן ממלא מקומו במקומו, עד למינוי חבר אחר במקומו.
תפקידי ועדת ההכרה [תיקון: תשע״ד]
אלה תפקידי ועדת ההכרה:
(1)
לבחון בקשות לקבלת תעודת הכרה ולהעביר לממונה את המלצותיה בעניין, כאמור בסעיפים 6 ו־7;
(2)
לייעץ לממונה בעניין הכרה בסוגי בעלי תואר ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, כאמור בסעיף 6(ד).
סדרי העבודה של ועדת ההכרה [תיקון: תשע״ד]
(א)
ארבעה חברי ועדת ההכרה, ובהם יושב ראש הוועדה, יהיו מניין חוקי לישיבות הוועדה ולהחלטותיה.
(ב)
ועדת ההכרה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה, ותפרסם אותם בנהלים.
(ג)
ועדת ההכרה רשאית להזמין את המבקש להתייצב לפניה ולהשיב על שאלותיה, וכן לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לה לצורך ההחלטה בבקשה.
(ד)
ועדת ההכרה רשאית להיוועץ במומחים נוספים, בהתאם לשיקול דעתה, אשר לא יהיו חברים מן המניין ולא יהיו בעלי זכות הצבעה בדיונים.
ועדת המומחים [תיקון: תשע״ד]
(א)
השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, ימנה ועדת מומחים של שמונה חברים, והם:
(1)
עובד בכיר במשרד החינוך העוסק בתחום לקויות הלמידה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)
נציג המנהל הכללי של משרד הבריאות שהוא בעל מומחיות בתחום הקשור ללקויות למידה, מבין עובדי משרדו;
(3)
שישה חברי הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה, שהם בעלי ידע, מומחיות והשכלה בתחומים שלהלן, אחד מכל תחום: תחום הפסיכומטריקה, תחום לקויות הלמידה, תחום הרפואה, תחום הריפוי בעיסוק, תחום קלינאות התקשורת ותחום הפסיכולוגיה.
(ב)
חבר ועדת המומחים ימונה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת של ארבע שנים; ואולם חבר הוועדה שהוא עובד המדינה יכול שימונה לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים.
(ג)
חבר ועדת המומחים שתקופת כהונתו תמה, יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, לפי העניין.
(ד)
לכל חבר של ועדת המומחים ימנה השר ממלא מקום בדרך ובתנאים שבהם מינה את החבר.
(ה)
פקעה כהונתו של חבר ועדת המומחים או שהועבר או הושעה מכהונתו, יכהן ממלא מקומו במקומו, עד למינוי חבר אחר במקומו.
תפקידי ועדת המומחים [תיקון: תשע״ד]
ועדת המומחים תייעץ לשר ולממונה, מזמן לזמן, בעניינים הנוגעים ליישום חוק זה, לרבות בעניינים אלה:
(1)
דרישות ההכשרה כאמור בסעיף 6(ב);
(2)
שיטות אבחון מקובלות לעניין חוק זה כאמור בסעיף 4א;
(3)
אופן עריכתו של מסמך אבחון מוכר.
סדרי העבודה של ועדת המומחים [תיקון: תשע״ד]
(א)
ארבעה חברי ועדת המומחים, ובהם יושב ראש הוועדה, יהיו מניין חוקי לישיבות הוועדה ולהחלטותיה.
(ב)
ועדת המומחים תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה, ותפרסם אותם בנהלים.
(ג)
ועדת המומחים רשאית להיוועץ במומחים נוספים, בהתאם לשיקול דעתה, אשר לא יהיו חברים מן המניין ולא יהיו בעלי זכות הצבעה בדיונים.
סייג למינוי [תיקון: תשע״ד]
לא ימונה לוועדה מי שהורשע בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה או מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; בסעיף זה ובסעיפים 7ח עד 7יב, ”ועדה“ – ועדת ההכרה או ועדת המומחים.
פקיעת כהונה [תיקון: תשע״ד]
חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)
הוא הורשע בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה;
(3)
חדל להתקיים בו התנאי שמכוחו מונה, ולגבי נציג הציבור – אם התמנה להיות עובד המדינה.
העברה מכהונה [תיקון: תשע״ד]
השר רשאי להעביר חבר ועדה מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(2)
הוא נעדר מיותר מחמש ישיבות רצופות של הוועדה;
(3)
הוא אינו ממלא כראוי את תפקידו;
(4)
הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה.
השעיה מכהונה [תיקון: תשע״ד]
הוגשו נגד חבר הוועדה כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 7ט(4).
ניגוד עניינים [תיקון: תשע״ד]
(א)
לא ימונה לחבר ועדה ולא יכהן בה מי שעלול להימצא באופן תדיר, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; לעניין זה, לא יראו חבר ועדה כמי שעלול להימצא באופן תדיר בניגוד עניינים רק בשל היותו חבר בוועדת ההכרה ובוועדת המומחים באותה העת.
(ב)
חבר ועדה יימנע מהשתתפות בדיון בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר ועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
(ג)
התברר לחבר ועדה כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך, בכתב, בהקדם האפשרי, ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה יושב ראש הוועדה – יודיע על כך לשר ולממונה.
(ד)
לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
(ה)
בסעיף זה –
”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרוב או עניין אישי של תאגיד שאותו אדם או בן משפחתו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו;
”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של אותו אדם;
”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999.
גמול והחזר הוצאות [תיקון: תשע״ד]
השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול או החזר הוצאות ואת שיעוריהם לחבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או נציג של גוף שהוא מייצג בוועדה, ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, תמורה או החזר הוצאות בעבור ההשתתפות; בסעיף זה, ”גוף מתוקצב“ – כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
סודיות [תיקון: תשע״ד]
מי שהגיע אליו מידע על אדם לפי חוק זה, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין.
8.
ביטול והתליה של תעודת הכרה או התניית תנאים בה [תיקון: תשע״ד]
הממונה, לאחר שנועץ בוועדת ההכרה רשאי להורות על ביטולה של תעודת הכרה או על התלייתה לתקופה שיקבע או על התנייתה בתנאים, בהתקיים אחד מאלה, ולאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו:
(1)
תעודת ההכרה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב;
(2)
חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודת הכרה לפי סעיף 6 או בהתאם לתקנות לפי חוק זה;
(3)
הוא מצא, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, כי בעל התעודה פעל באופן שיש בו כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו או שבשל התנהגותו הוא איננו ראוי לשמש מאבחן מוכר.
9.
הגבלות לעניין התאמות
(א)
אין בהוראות חוק זה כדי לחייב התאמה של בחינה, מטלה או חלק מהן, לאנשים עם לקות למידה, כאשר הדבר מתחייב מהדרישות המהותיות של הבחינה או המטלה.
(ב)
אין בהוראות חוק זה כדי לחייב מוסד על־תיכוני בנקיטת פעולה, אם קבע השר או שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי העניין, או מי שהסמיכו לכך, כי יש בה נטל כבד מדי בנסיבות העניין, בהתחשב, בין השאר, בסוג הפעולה, בהיקפה, בטיבה ובעלותה, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים או ממלכתיים לביצוע התאמות לאנשים עם לקות למידה לפי חוק זה ובהיקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שחייב בביצוע ההתאמות לפי חוק זה; קבע השר או שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי העניין, או מי שהסמיכו לכך, כי יש בפעולה נטל כבד מדי לפי סעיף זה, רשאי הוא לחייב את המוסד העל־תיכוני בנקיטת אמצעים חלופיים שהם סבירים בנסיבות העניין.
ביצוע ותקנות
(א)
השר או שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי העניין, ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב)
השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות בדבר אגרות בעד הגשת בקשה לפי סעיף 7 או בקשה למתן תעודת הכרה זמנית לפי סעיף 16.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום י״ב בשבט התשע״ה (1 בפברואר 2015) (בחוק זה – יום התחילה).
תקנות ראשונות [תיקון: תשע״ד]
תקנות ראשונות לפי סעיפים 4, ו־6(ב), יובאו לאישור הוועדה עד ליום ט׳ בכסלו התשע״ה (1 בדצמבר 2014).
החלה בהדרגה
חוק זה יוחל בהדרגה על מוסדות על־תיכוניים במשך תקופה של שלוש שנים מיום התחילה (בחוק זה – תקופת הביניים), בפריסה שווה בכל אחת משלוש השנים, לפי צווים שיקבע השר או שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי העניין, לאחר התייעצות עם הנציבות, ולעניין המוסדות האמורים בפסקאות (1) עד (4) ו־(6) בהגדרה ”מוסד על־תיכוני“ – גם עם המועצה להשכלה גבוהה.
חובת דיווח בתקופת הביניים
(א)
בעלים של מוסדות על־תיכוניים יגישו מדי שנה, לא יאוחר מיום א׳ בטבת, דיווח בדבר ההחלה בתקופת הביניים של הוראות חוק זה, שבוצעה במהלך השנה החולפת במוסדותיהם, כמתחייב לפי סעיף 14, לשר החינוך או לשר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי העניין.
(ב)
השר או שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי העניין, יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר ההחלה בתקופת הביניים של הוראות חוק זה, שבוצעה במהלך השנה החולפת.
הוראות מעבר [תיקון: תשע״ד]
(א)
על אף הוראות חוק זה, רשאי הממונה לתת תעודת הכרה זמנית למי שהגיש בקשה לכך בתוך שישה חודשים מיום התחילה, ובלבד שהתקיימו במבקש כאמור כל אלה:
(1)
הוא בגיר;
(2)
הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
(3)
הוא לא הורשע בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה; לעניין זה, ”הורשע“ – לרבות מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991;
(4)
מתקיים בו אחד מאלה:
(א)
מתקיימים בו התנאים למתן תעודת הכרה לפי סעיף 6(א)(4)(ב);
(ב)
מתקיימים בו התנאים למתן תעודת הכרה לפי סעיף 6(א)(4)(א), (ג), (ד), (ה) או (ו), ובלבד שעסק בעריכת אבחונים לשם מתן התאמות לאנשים עם לקות למידה, בהיקף ניכר (בסעיף זה – אבחון בהיקף ניכר), בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(ג)
הוא בעל תואר בוגר ממוסד אקדמי או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ וכן בעל תעודה, שהממונה הכיר בה, המעידה על הכשרה של שנתיים בתחום לקויות למידה (בסעיף זה – תעודת הכשרה), ובלבד שעסק באבחון בהיקף ניכר בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(ד)
הוא בעל תעודת הוראה ממוסד על־תיכוני או ממוסד להכשרת מורים בחוץ לארץ שהממונה הכיר בו לעניין חוק זה ובעל תעודת הכשרה, ובלבד שעסק באבחון בהיקף ניכר בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(ה)
הוא בעל תעודת הכשרה, ובלבד שעסק באבחון בהיקף ניכר ב־15 השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(ו)
הוא בעל תואר בוגר בריפוי בעיסוק או בהפרעות בתקשורת ממוסד אקדמי או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובלבד שעסק באבחון בהיקף ניכר בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה.
(ב)
הוראות סעיפים 7 עד 7ג ו־8 יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה למתן תעודת הכרה זמנית, ועל ביטולה, התלייתה או התנייתה בתנאים.
(ג)
תוקפה של תעודת הכרה זמנית יהיה לתקופה של ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה או לתקופה של שלוש שנים מיום פרסומן של תקנות לפי סעיף 6(ב), לפי המאוחר.
(ד)
תלמיד שערב תחילתו של חוק זה ניתנו לו התאמות בעקבות אבחון שאינו אבחון מוכר, ימשיך להיות זכאי להתאמות כאמור, לתקופה שניתנו או עד לסיום לימודיו לתואר או לתעודה שלקראתם הוא לומד, לפי המוקדם.
(ה)
בסעיף זה, ”מוסד אקדמי“ ו”מוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ“ – כהגדרתם בסעיף 6(ד).
שמירת דינים
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי חוק השוויון, לרבות כל זכות או סעד לפי אותו חוק.

התקבל בכנסת ביום כ״ה באדר ב׳ התשס״ח (1 באפריל 2008).
  • אהוד אולמרט
    ראש הממשלה
  • יולי תמיר
    שרת החינוך
  • אליהו ישי
    שר התעשיה המסחר והתעסוקה
  • שמעון פרס
    נשיא המדינה
  • דליה איציק
    יושבת ראש הכנסת

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
אי הרשעה בעבירות תקיפה וגניבה ענישה מקלה: מאסר על תנאי בלבד ללקוח שהסיג גבול תקף ופצע אדם אחר בביתו ביטול מניעת העסקתו של מורה במשרד החינוך שהורשע בעברו במעשה מגונה בקטין הפרקליטות החליטה לגנוז תיק אונס חמור כנגד לקוח המשרד

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015