חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–2017

חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–2017

תבנית חוק שהתקבל


חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–2017*




סימן א': הגדרות

הגדרות

1.

בפרק זה –



"בעל הזיכיון" – מי שהוענק לו זיכיון לפי שטר הזיכיון;



"בעל זיכיון המשנה" – מי שהוענק לו זיכיון-משנה לפי שטר זיכיון-המשנה שבתוספת ב' לחוק זיכיון צינור הנפט;



"גורם מפעיל" – הגורם שקיבל, לצורך פעילותו, זכות בנכסי הפעילות ובמפעל או לגביהם, ביום התחילה ואילך;



"חוק החברות הממשלתיות" – חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19751;



"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–19772;



"חוק זיכיון צינור הנפט" – חוק זיכיון צינור הנפט, התשכ"ח–19683;



"חוק רישוי עסקים" – חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–19684;



"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–19655;



"יום התחילה" – אחד המועדים הקבועים בסעיף 29 או יום הפרסום, לפי העניין;



"יום תחילת הפעילות" – המועד שבו הועברה הפעילות ולא יאוחר מהמועד האחרון שלפי סעיף 31;



"מיתקן הגנה קתודית" – מיתקן שנועד להגן מפני שיתוך (קורוזיה) באמצעות יצירת שדה חשמלי או מיתקן נלווה אחר הנדרש לכך במישרין, ובכלל זה קו תשתית להולכת מים או חשמל;



"מיתקן נפט" – כל אחד מאלה:




(1) קו תשתית להולכת נפט;




(2) מיתקן נלווה אשר נדרש להפעלתו של קו תשתית כאמור בפסקה (1) לרבות קו תשתית ומיתקן הגנה קתודית;



"המפעל" – כהגדרתו בסעיף 1 לשטר הזיכיון;



נכסי הפעילות" – כל המקרקעין, ובכלל זה המחוברים להם, המשמשים לפעילותו של גורם מפעיל, לרבות רצועת הקרקע כהגדרתה בסעיף 255יד לחוק התכנון והבנייה, והכל בין שניתן לגביהם אישור שר האוצר לפי סעיף 5 לשטר הזיכיון או לפי סעיף 5 לשטר שבתוספת א' לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי"ט–19596, ובין שניתן לגביהם אישור לפי הוראות פרק י'3 לחוק התכנון והבנייה, ובהתאם לאישור כאמור;



"נפט" – כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב–19527, לרבות מוצרי נפט;



"פעילות", של גורם מפעיל – פעילות של הולכה ואחסון של נפט, לרבות פריקה, טעינה וניפוק של נפט, וכל פעילות אחרת הדרושה לכך, המבוצעת בידי גורם מפעיל או מי מטעמו;



"קו תשתית" – קו תת-קרקעי להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–19828, מים, ביוב או נפט, והקרקע שבה הוא עובר;



"שטר הזיכיון" – שטר הזיכיון שבתוספת א' לחוק זיכיון צינור הנפט;



"תקופת הזיכיון" – התקופה שמיום כ"ו באדר התשכ"ח (26 במרס 1968) עד יום כ"ז באדר התשע"ז (25 במרס 2017).



סימן ב': הקמת חברה שתהיה הגורם המפעיל הראשון והענקת זכויות

הקמת חברה בבעלות מלאה של המדינה

2.

(א) רשם החברות ירשום, לפי הוראות סעיף 10 לחוק החברות, התשנ"ט–19999, חברה בבעלות מלאה של המדינה שתהיה הגורם המפעיל הראשון; שר האוצר ימציא לרשם החברות את הפרטים והמסמכים הנדרשים לפי סעיף 8 לחוק האמור, עד יום כ"א באדר התשע"ז (19 במרס 2017).



(ב) על חברה שהוקמה לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:




(1) על אף הוראות חוק החברות הממשלתיות, בתקופה שמיום רישומה עד יום כ"ט באדר התש"ף (25 מרס 2020), לא תיחשב החברה לחברה ממשלתית והוראות החוק האמור לא יחולו עליה; על אף האמור, יחולו בתקופה האמורה הוראות אלה:





(א) לשר האוצר יהיו נתונות כל סמכויות הפיקוח שקיימות לפי דין כדי לוודא פיקוח יעיל על הממשל התאגידי של החברה;





(ב) שר האוצר רשאי לדרוש כי דירקטוריון החברה יקיים ישיבה מיוחדת; הישיבה תתקיים בתוך שבעה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן נדרש לקיימה בתוך זמן קצר יותר; בישיבה ידונו בעניינים המפורטים בדרישה והחלטותיה יובאו מיד לידיעת השר או מי מטעמו;




(2) החל ביום א' בניסן התש"ף (26 במרס 2020) –





(א) יראו את החברה כחברה שהפכה לחברה ממשלתית בהתאם להוראות סעיף 8(א) לחוק החברות הממשלתיות;





(ב) יראו את הוראות תקנון החברה בעניינים המנויים בסעיף 6(1) ו-(2) לחוק החברות הממשלתיות כאילו נקבעו לפי סעיף 6 לאותו חוק;





(ג) שר האוצר יהיה השר האחראי לענייני החברה, והוא יודיע לוועדת הכספים של הכנסת עד יום א' באדר התש"ף (26 בפברואר 2020) אם החליט שלא לפנות לוועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 63(3) לחוק החברות הממשלתיות בנוגע לחברה;




(3) לא יראו את החברה כתאגיד שהוקם בחוק או לפיו;




(4) היה הגורם המפעיל חברה בבעלות מלאה של המדינה יראו אותו כגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]10.



(ג) בסעיף זה –




"חברה בבעלות מלאה של המדינה" – חברה שכל מניותיה הן בבעלות המדינה והזכות למנות את כל הדירקטורים שלה היא בידי המדינה;




"חברה ממשלתית" – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות.

עובדים

3.

(א) כל עובד של בעל זיכיון המשנה יהיה רשאי לעבור לעבוד בגורם המפעיל החל מיום תחילת הפעילות, ובלבד שנתן על כך הודעה לגורם המפעיל עד תום שישה חודשים מיום התחילה, בנוסח שבתוספת הראשונה.



(ב) על עובד שנתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – עובד עובר), יחולו הוראות אלה:




(1) כל הזכויות ותנאי העבודה שהיו לעובד עובר עד יום תחילת הפעילות, יישמרו לו ויראו אותן כזכויות הנובעות מעבודתו בחברה שהוקמה לפי הוראות סעיף 2(א);




(2) על אף האמור בכל דין, עובד עובר לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל המעבר.

הענקת זכויות לחברה



4.

(א) המדינה, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, תעניק, עד יום התחילה, זכות חכירה או זכות שימוש במקרקעין ובכלל זה המחוברים להם, מנכסי המפעל, או זכות לגבי המקרקעין כאמור, לחברה שהוקמה לפי הוראות סעיף 2(א); הזכויות יהיו לתקופה שתחילתה ביום התחילה וסיומה במועד שיורה עליו שר האוצר; החברה תהיה רשאית להעניק לבעל זיכיון המשנה זכות שכירות או זכות שימוש במקרקעין כאמור או זכות לגביהם עד יום תחילת הפעילות.



(ב) המדינה, באמצעות שר האוצר ובתנאים שיקבע, תמחה, עד יום התחילה, לחברה שהוקמה לפי הוראות סעיף 2(א) את זכותה של המדינה לקבל, בתום תקופת הזיכיון, את נכסי המיטלטלין מנכסי המפעל.



(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מקרקעין המפורטים בתוספת השלישית יחולו ההוראות שבאותה תוספת; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, לאחר שנתן לגורם המפעיל או בעל זיכיון המשנה הזדמנות להשמיע את טענותיו, לשנות, בצו, את התוספת השלישית.



(ד) בסעיף זה, "מקרקעין" – ובכלל זה המחוברים להם.



סימן ג': מיסוי

פטור ממס לגבי תקופת הזיכיון

5.

לא יוטלו על בעל זיכיון, בעל זיכיון משנה, בעל רישיון של בעל הזיכיון, חברה אחרת שאישר שר האוצר לפי סעיף 22 לשטר הזיכיון או הגורם המפעיל ולא ייגבו מכל אחד מהם מס, אגרה, היטל או כל תשלום חובה אחר בעד תקופת הזיכיון, שלא ניתן היה להטיל או לגבות לפי חוק זיכיון צינור הנפט.

מיסוי בתום תקופת הזיכיון

6.

(א) הפעולות שלהלן יהיו פטורות מכל מס, אגרה, היטל או כל תשלום חובה אחר:




(1) השבת המפעל לידי המדינה בתום תקופת הזיכיון;




(2) הענקת זכות חכירה או זכות שימוש במקרקעין, ובכלל זה המחוברים להם, מנכסי המפעל, התחייבות להענקת זכות כאמור או הענקת זכות בנכס מיטלטלין מנכסי המפעל (בסעיף זה – הענקת זכות בנכס), בהתאם להוראות סעיף 4, לחברה שהוקמה לפי סעיף 2(א).



(ב) הוראות סעיף 103ה לפקודת מס הכנסה11, יחולו לעניין הענקת זכות בנכס כאמור בסעיף קטן (א)(2), ויראו לעניין זה את המחיר המקורי של הנכס, יתרת המחיר המקורי, שווי הרכישה ויום הרכישה כפי שהיו בידי בעל הזיכיון, אילו לא הוענקה הזכות בנכס, ולגבי נכס כאמור שהוא מלאי, יראו כעלות המלאי את הסכום שנקבע כמלאי סופי לעניין שומת בעל הזיכיון לשנת המס המסתיימת במועד הענקת הזכות בנכס.

ניהול פנקסים במטבע חוץ

7.

על אף האמור בסעיף 130א(ג) לפקודת מס הכנסה, גורם מפעיל או מי שהיה בעל זיכיון המשנה רשאי לנהל במטבע חוץ את פנקסי החשבונות שהוא חייב בניהולם לפי סעיף 130 לפקודה האמורה, לפי כללים שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שמטבע הפעילות שלו, כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים, הוא דולר או יורו.



סימן ד': סודיות וחופש המידע

סודיות וחופש המידע


8.

(א) כל ידיעה הנוגעת לגורם המפעיל, לרבות עסקאותיו בתחום הנפט ושוויו, ולמעט העניינים לפי סעיף 113(ד) לחוק העונשין אשר מידע העוסק בהם באופן בלעדי אינו ידיעה סודית לעניין בעל זיכיון המשנה, תחשב ידיעה סודית לעניין סעיפים 113 ו-113א לחוק העונשין, אלא אם כן שר האוצר התיר את הידיעה או עד להסדרה אחרת לפי סעיף 113 לחוק העונשין.



(ב) על אף האמור בפסקה (9) להגדרה "רשות ציבורית" שבסעיף 2 לחוק חופש המידע, התשנ"ח–199812, הוראות חוק חופש המידע יחולו על גורם מפעיל רק לעניין מידע בתחום איכות הסביבה, בריאות הציבור או העסקת עובדים, והכל בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) או מהסדרה אחרת לפי סעיף 113 לחוק העונשין.



סימן ה': הקמה ותחזוקה של נכס פעילות

הקמה ותחזוקה של נכס פעילות

9.

הגורם המפעיל יקים ויתחזק כל נכס מנכסי הפעילות ברמה נאותה ובהתאם להוראות כל גורם מוסמך לפי דין ובכלל זה חוק רישוי עסקים.



סימן ו': כניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם

סימן ו' – הגדרות

10.

בסימן זה –



"מיתקן נפט" – מיתקן נפט המשמש לפעילותו של גורם מפעיל;



"מקרקעין" – מקרקעין ציבוריים או מקרקעין פרטיים;



"תכנית" – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה.

סמכות כניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם



11.

(א) הגורם המפעיל או מי שפועל מטעמו, רשאי, לצורך פעילותו, לרבות לצורך הקמה, הפעלה או תחזוקה של מיתקן נפט, ובכפוף להוראות סעיף 12, להיכנס למקרקעין שבהם מצוי מיתקן נפט, ולעניין פסקאות (1), (4), (8) ו-(11) עד (13) שלהלן – גם למקרקעין הסמוכים למקרקעין כאמור, ולבצע בהם את הפעולות המפורטות להלן, לרבות פעולות נלוות הנדרשות לביצוען:




(1) לערוך מדידות ובדיקות לצורך תכנון הקמתו של מיתקן נפט;




(2) להתקין, לבנות או להציב את מיתקן הנפט;




(3) לחפור או להסיר אבן, אדמה ועץ;




(4) להקים ולתחזק קווים להולכה של מים או חשמל, המשמשים מיתקן נפט;




(5) לסמן באמצעות שלט את מיקומו של מיתקן הנפט ולתחזק את השלט;




(6) להקים גדר סביב מיתקן נפט המצוי מעל פני הקרקע ולתחזק את הגדר;




(7) להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן נפט קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע להקמתו, לקיומו או לפעילותו התקינה של מיתקן הנפט;




(8) לערוך סיור, תצפית או בדיקה, ובכלל זה לבצע מדידה במיתקן הגנה קתודית;




(9) לבצע בדיקה, תחזוקה, תיקון, או הסרה של מיתקן נפט וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;




(10) לחפור תעלות, מנהרות ומעברים מתחת לפני הקרקע;




(11) לפתוח כל דרך במקרקעין לשם ביצוע עבודות בקשר למיתקן נפט, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר את הדרך למצב הקודם; בפסקה זו –





"דרך" – לרבות מסילה, כביש, רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;





"עבודות בקשר למיתקן נפט" – לרבות תכנון, הקמה, שינוי, תיקון, פירוק, בדיקה או הפעלה של מיתקן נפט, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם כך, לרבות חפירה, ובקרה על ביצוע עבודות כאמור;




(12) לבצע כל פעולה שהגורם המפעיל חייב בביצועה לפי כל דין, לרבות לפי חוק המים, התשי"ט–195913, וחוק רישוי עסקים;




(13) לעבור ברכב, ובכלל זה מכונה ניידת או ציוד הנדסי כמשמעותו לפי חוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז–195714, במקרקעין הנמצאים סמוך למקום שבו נדרש ביצוען של פעולות המפורטות בפסקאות (1) עד (12), ולבצע פעולות נלוות הנדרשות לשם מעבר כאמור.



(ב) הסמכות לפי סעיף קטן (א)(13) תהיה נתונה לגורם המפעיל גם לגבי מקרקעין הסמוכים למקרקעין שבהם יש לו זכות חכירה או זכות לשימוש בשטח שמעל פני הקרקע.

הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין

12.

(א) לא ייכנס גורם מפעיל או מי מטעמו למקרקעין המיועדים למגורים בתכנית, בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף 11, אלא אם כן –




(1) לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א), למעט פסקאות (8), (9) ו-(12) שבו – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו סעיף, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 23 ימים מיום מסירת ההודעה;




(2) לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(8) – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על סמכותו וכוונתו לבצע פעולות כאמור באותו סעיף ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה); בהודעה כאמור יפרט הגורם המפעיל את תדירותן של הפעולות והימים בשבוע שבהם מתוכנן לבצען וכן כי הגורם המפעיל יעשה מאמץ סביר להודיע לבעל המקרקעין אם הן צפויות להתבצע ביום אחר בשבוע;




(3) לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(9) ו-(12), – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו סעיף, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 10 ימים מיום מסירת ההודעה.



(ב) לא ייכנס גורם מפעיל או מי מטעמו למקרקעין שאינם מיועדים למגורים בתכנית, בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף 11 אלא אם כן –




(1) לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(2), (3), (4), (7), (10) או (11) – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו סעיף, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 16 ימים מיום מסירת ההודעה;




(2) לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(1), (5), (6), (8), (9) ו-(13) או (ב) – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על סמכותו וכוונתו לבצע פעולות כאמור באותו סעיף ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה).




(3) לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(12) – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו סעיף, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 10 ימים מיום מסירת ההודעה.



(ג) בעל מקרקעין שקיבל הודעה לפי סעיף קטן (א)(2) או (ב)(2) רשאי לפנות לגורם המפעיל בבקשה שיודיע לו על העיתוי המתוכנן לביצוע הפעולות, והגורם המפעיל ייענה לבקשה ככל שאין בכך כדי לפגוע בפעילותו או להכביד עליה; הודעה כאמור באותם סעיפים קטנים תימסר לבעל המקרקעין אחת לשנה ותפרט את האפשרות לפנות לגורם המפעיל בבקשה כאמור ואת דרכי ההתקשרות עם הגורם המפעיל לצורך הפנייה.



(ד) לא ניתן למצוא את בעל המקרקעין, יפרסם הגורם המפעיל, בעיתון יומי בשפה העברית, את פרטי זיהוי המקרקעין, שם בעל המקרקעין והפניה לאתר האינטרנט של הגורם המפעיל שבו תפורט ההודעה; פורסמה הודעה בעיתון כאמור, חזקה שבעל המקרקעין קיבל אותה ביום הפרסום.



(ה)

(1) בעל מקרקעין המיועדים למגורים בתכנית המתנגד לביצוע פעולות לפי סעיף 11, רשאי לפנות בהשגה למנהל מינהל הדלק שבמשרד התשתית הלאומיות, האנרגיה והמים (בסימן זה – המנהל) במועדים כמפורט להלן:





(א) המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (א)(1) – יפנה כאמור בתוך 23 ימים מיום מסירת ההודעה;





(ב) המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (א)(2) – יפנה כאמור בתוך 16 ימים מיום מסירת ההודעה;





(ג) המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (א)(3) – יפנה כאמור בתוך 10 ימים מיום מסירת ההודעה.




(2) בעל מקרקעין שאינם מיועדים למגורים בתכנית המתנגד לביצוע פעולות לפי סעיף 11, רשאי לפנות בהשגה למנהל במועדים כמפורט להלן:





(א) המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן(ב)(1) – יפנה כאמור בתוך 16 ימים מיום מסירת ההודעה;





(ב) המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (ב)(2) – יפנה כאמור בתוך 16 ימים מיום מסירת ההודעה;





(ג) המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (ב)(3) – יפנה כאמור בתוך 10 ימים מיום מסירת ההודעה.




(3) בפנייה לפי סעיף קטן זה יציין בעל המקרקעין את הפרטים המנויים בתוספת השנייה; שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה.




(4) פנה בעל מקרקעין בהשגה למנהל כאמור בסעיף קטן זה, יודיע על כך המנהל לגורם המפעיל, והגורם המפעיל יהיה רשאי להיכנס למקרקעין ולבצע בהם את הפעולות האמורות רק אם קיבל הרשאה לכך מאת המנהל.




(5) המנהל ימסור לבעל המקרקעין את החלטתו בהשגה, ואם החליט המנהל להרשות לגורם המפעיל להיכנס למקרקעין ולבצע בהם את הפעולות, יודיע על כך המנהל לבעל המקרקעין 7 ימים לפחות לפני המועד לביצוע הפעולות, בצירוף נימוקים.



(ו) כניסה וביצוע של פעולות לפי סעיף 11 במקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון טעונים אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום; בסעיף קטן זה, "מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:




(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;




(2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;




(3) צבא הגנה לישראל;




(4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–199815, שאינם יחידות כאמור בפסקה (2), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם למנהל;




(5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;




(6) מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני, כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו–200616, בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (5), שהשר הממונה על אותו גוף הודיע עליהם למנהל.



(ז) גורם מפעיל המתכוון להיכנס למקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור, כמשמעותם לפי חוק התכנון והבנייה, ולבצע בהם פעולות לפי סעיף 11, ימסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, גם לרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין.



(ח) הודעה מאת גורם מפעיל תשלח בדואר רשום לכתובת בעל המקרקעין כאמור בסעיף 2(א)(11) או (11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–196517; הודעה לרשות מקומית כאמור בסעיף 12(ז) תישלח בדואר רשום למשרדי הרשות המקומית.



(ט) בסעיף זה, "יום מסירת ההודעה" – בתום חמישה ימים מיום שליחת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), ואם פורסמה ההודעה בעיתון כאמור בסעיף קטן (ד) – יום פרסום ההודעה בעיתון.

ערעור

13.

(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל כאמור בסעיף 12(ה), רשאי לערער על החלטת המנהל לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה.



(ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת המנהל, לבטלה, או להתנותה בתנאים, ורשאי הוא לתת כל סעד שבית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתיתו.



(ג) הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את השימוש בסמכות לפי סעיף 11, אלא אם כן החליט על כך בית המשפט, בהחלטה מנומקת מטעם מיוחד.

סדרי דין בערעור

14.

שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בערעור לפי סעיף 13; באין סדרי דין, ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

ביצוע פעולות במקרקעין בלא הודעה

15.

(א) על אף האמור בסעיף 12, רשאי גורם מפעיל להיכנס למקרקעין כאמור בסעיף 11 לשם ביצוע פעולה המנויה באותו סעיף, אף בלא הודעה לפי סעיף 12, אם סבר שמתקיים אחד מאלה:




(1) הפעולה דחופה וחיונית למניעת דליפת נפט או למניעת נזק לאדם או לסביבה, ובלבד שהגורם המפעיל ייתן הודעה מפורטת לבעל המקרקעין ולמנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות לאחר ביצוע הפעולה;




(2) הפעולה נדרשת לשם מניעת נזק משמעותי לסביבה או לרכוש לרבות למיתקן נפט, ולא ניתן להמתין עד תום התקופה שבסעיף 12(א)(1) או (3) או (ב)(1) או (3), ובלבד שהגורם המפעיל נתן הודעה לבעל המקרקעין ולמנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות לפני ביצוע הפעולה.



(ב) הוראות סעיף 12(ד) יחולו לעניין הודעה לפי סעיף קטן (א).



(ג) הסמכות לפי סעיף קטן (א) תהיה נתונה לגורם המפעיל עד להשלמת ביצוע הפעולה להנחת דעתו.

פיצויים בעד נזק

16.

(א) גורם מפעיל שמשתמש בסמכות ומבצע פעולות לפי סעיף 11, יימנע עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק, ויחזיר את המקרקעין, ככל האפשר, למצב שהיו בו אילולא נעשה שימוש בהם.



(ב) נגרם נזק כתוצאה מביצוע הפעולות האמורות, ישלם הגורם המפעיל, לפי דרישת הניזוק, פיצויים על הנזק שנגרם.



(ג) החליט הגורם המפעיל לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), כולה או חלקה, ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך בתוך 60 ימים מיום קבלת הדרישה, וישלם לו, בתוך המועד האמור, את הסכום שאינו שנוי במחלוקת; כל אחד מהצדדים רשאי להעביר את הדרישה לפיצויים להכרעתה של ועדת ערר כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–200218, שתקבע את סכום הפיצויים; שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, יקבע את סדרי הדין של הוועדה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 45(ב) ו-46 לחוק האמור; יושב ראש ועדת הערר רשאי להורות לגבי כל עניין הנוגע לסדרי דין שלא נקבעה לגביו הוראה לפי סעיף זה.

איסור ביצוע פעולות מסוימות במקרקעין בלא אישור המנהל

17.

לא ישתול אדם עצים, לא יבנה ולא יחפור במקרקעין שבהם מצוי מיתקן נפט, למעט מיתקן הגנה קתודית, אלא אם כן הסכים לכך הגורם המפעיל, בכתב, ובהיעדר הסכמה כאמור – אם ניתן לכך אישור המנהל, לאחר שנתן לגורם המפעיל הזדמנות להשמיע את טענותיו.

עונשין

18.

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:




(1) שותל עצים, בונה או חופר במקרקעין שבהם מצוי מיתקן נפט, למעט מיתקן הגנה קתודית, בלא שניתנו לכך הסכמת הגורם המפעיל או אישור המנהל, בניגוד להוראות סעיף 17;



(2) מפריע לפעילות של גורם מפעיל או מי מטעמו המנויה להלן:




(א) הקמה, הפעלה, שינוי, בדיקה או תיקון של נכס פעילות;




(ב) פריקה, אחסון, הולכה, ניפוק או טעינה, של נפט;



(3) מפריע לקיומו של נכס פעילות.



סימן ז': הוראות לעניין נכסי פעילות ופעילות של גורם מפעיל בתחום נמל

הוראות לעניין תחולת חוק רשות הספנות והנמלים

19.

(א) הוראות חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד–200419 (בסימן זה – חוק רשות הספנות והנמלים) לא יחולו לגבי נכס פעילות שבתחום נמל המנוי בתוספת השנייה לחוק האמור ולגבי גורם מפעיל ופעילותו בקשר לנכס כאמור, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).



(ב) הוראות סעיפים 8, 10, 13, 14, 16, 19, 21, 22, 24, 29, 32(ב), 33, 42(א), (ג) ו-(ד) ו-43 עד 48 לחוק רשות הספנות והנמלים יחולו לגבי נכס פעילות כאמור בסעיף קטן (א) ולגבי גורם מפעיל ופעילותו כאמור בו, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:




(1) בסעיף 10 –





(א) בסעיף קטן (א), במקום "לתת שירותי נמל" יקראו "לתת כל סוג של שירותי נמל";





(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "בכתב ההסמכה" יקראו "ולעניין הסמכה לתאגיד מורשה שהוא גורם מפעיל – לתקופה שבה נתנה המדינה לגורם המפעיל זכות בנכסי הפעילות", במקום "תנאים, לרבות תנאים הנדרשים" יקראו "תנאים בעניינים הנוגעים לבטיחות ואיכות הסביבה, לרבות תנאים הנדרשים", ובסופו יקראו "לעניין זה, "גורם מפעיל" ו"נכסי הפעילות" – כהגדרתם בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–2017";





(ג) סעיף קטן (ג) – לא ייקרא;




(2) הפעלת סמכות המנהל לפי סעיף 13, לעניין תאגיד מוסמך שהוא גורם מפעיל, טעונה אישור שר האוצר;




(3) הפעלת סמכות שר התחבורה והבטיחות בדרכים לפי סעיף 14, לעניין הסמכה של תאגיד מוסמך שהוא גורם מפעיל, טעונה אישור שר האוצר;




(4) יקראו את סעיף 16, לעניין גורם מפעיל, כך שבמקום "לשר" יקראו "לשרים";




(5) הפעלת סמכות שר התחבורה והבטיחות בדרכים לפי סעיף 22(א), לקבוע נסיבות וטעמים להחדלת הפעלתו של נמל, לגבי נמל שמצוי בו נכס פעילות, טעונה הסכמת שר האוצר;




(6) יקראו את סעיף 32(ב), לעניין נמל שמצוי בו נכס פעילות, כך שבמקום "השר" יקראו "השרים".



(ג) אין בהוראות סעיפים 8, 24 ו-29 לחוק רשות הספנות והנמלים כדי לגרוע מחובת סודיות לפי כל דין.



(ד) על אף האמור בסעיף 9(ב)(2) ו-(3) לחוק רשות הספנות והנמלים, העמדת נכס שהוא מקרקעין מועברים תת-ימיים כמשמעותם בחוק האמור, לשימוש תאגיד מורשה שהוא גורם מפעיל, לפי הוראות אותו סעיף, לא תהיה כנגד דמי שימוש כאמור באותו סעיף.

הסכם לקבלת שירותים

20.

גורם מפעיל רשאי להתקשר בהסכם עם חברת נמל או חברת הפיתוח והנכסים, כהגדרתן בחוק רשות הספנות והנמלים, לצורך קבלת שירותים בתמורה; הסכם כאמור שנחתם בין בעל זיכיון המשנה ובין חברת הפיתוח והנכסים ערב יום התחילה ימשיך לעמוד בתוקפו ויראו אותו כאילו נחתם בין הגורם המפעיל לחברה כאמור.

גריעת מקרקעין מהמקרקעין המועברים

21.

רשות מקרקעי ישראל וחברת הפיתוח והנכסים כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים, יגיעו להסכמה ביניהן לגבי גריעת קרקעות המפעל שבנמל אילת, מהמקרקעין המועברים כהגדרתם בחוק רשות הספנות והנמלים שאינם מקרקעין תת-ימיים; שר האוצר, בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, יכריע בכל מחלוקת הנוגעת לגובה הפיצוי שישולם לחברת הפיתוח והנכסים בשל גריעה כאמור.



סימן ח': תיקונים עקיפים

תיקון חוק התכנון והבנייה

[מס' 114]

22.

בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה– 196520



(1) בסעיף 1, בהגדרה "תשתיות לאומיות" במקום "מיתקן אחסון גז ודלק" יבוא "מיתקן אחסון נפט, גז ודלק";



(2) בסעיף 12ז, אחרי פסקה (3) יבוא:




"(4) לדון ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי סעיף 16(ג) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–2017.";



(3) בסעיף 61א(ב2) –




(א) בפסקה (1), אחרי "לעניין הקמת תשתית או תכנונה" יבוא "לרבות גורם מפעיל כהגדרתו בסעיף 255יד";




(ב) בפסקה (3), במקום "מיתקן אחסון גז ודלק" יבוא "מיתקן אחסון נפט, גז ודלק";



(4) בסעיף 63(8) אחרי "חשמל" יבוא "נפט";



(5) בסעיף 76ב(ג), אחרי "הקמה של התשתית הלאומית" יבוא "גורם מפעיל כהגדרתו בסעיף 255יד, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו,";



(6) אחרי סעיף 255יג יבוא:



"פרק י'3: הוראות לעניין נכסי פעילות



הגדרות

255יד.

בפרק זה –







"הגורם המפעיל", "יום התחילה", "נכסי הפעילות", "פעילות", של גורם מפעיל, "שטר הזיכיון" ו"תקופת הזיכיון" – כהגדרתם בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל;







"חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל " – חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–2017;







"נפט" – נפט ותוצרי תהליך זיקוק נפט, לרבות דלק וגז פחמימני מעובה (גפ"מ);







"רצועת הקרקע" – כמשמעותה בסעיף 6(א) ו-(ב) לשטר הזיכיון;







"רשות הרישוי" – כמשמעותה בסעיף 255כג.



הוראות מעבר לעניין תוקפם של אישורים ובקשות תלויות ועומדות

255טו.

(א) אישור שנתן שר האוצר לפי סעיף 5 לשטר הזיכיון או לפי סעיף 5 לשטר שבתוספת א' לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי"ט–195921, עד יום התחילה (בפרק זה – אישור שר האוצר), ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר המועד האמור ויראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין סעיף 261(ד), כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו באישור כאמור, לרבות לעניין הסטת קו תשתית המשמש להולכת נפט שמיקומו נקבע באישור שר האוצר, למיקום שונה בתחום רצועת הקרקע שאושרה בידי השר, והכל ובלבד שהגורם המפעיל הגיש תשריט לרשות הרישוי לפי הוראות סעיף 255טז(א).







(ב) על אף האמור בהוראות לפי סעיף 265(1) לעניין תוקפם של היתרים, אישור כאמור בסעיף קטן (א) אשר טרם בוצעו העבודות לפיו, יעמוד בתוקף ויהיה ניתן לבצע את העבודות לפיו, בכל עת; הגורם המפעיל יודיע על ביצוע העבודות לרשות המקומית שבתחומה צפויות להתבצע העבודות, 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצוען.









(ג) הוראות סעיף 5 לשטר הזיכיון ימשיכו לחול גם לאחר יום התחילה על בקשה לקבלת אישור שר האוצר לפי אותו סעיף שהוגשה לשר עד המועד האמור, ולעניין בקשה כאמור להקמת מיתקן אחסון נפט – עד יום כ"ז באב התשע"ו (31 באוגוסט 2016), ושביום התחילה טרם ניתנה בה החלטת השר; השר ייתן החלטה בבקשה כאמור בתוך ארבע שנים מיום התחילה; לעניין סעיף קטן זה, יראו בקשה שהוגשה למתכנן המחוז כאילו הוגשה לשר; הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו על בקשה שאושרה לפי סעיף קטן זה.



אישור תשריט

255טז.

(א) הגורם המפעיל יגיש לרשות הרישוי, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, תשריט המציין את גבולות נכסי הפעילות, השטח הבנוי או שטח שאושרה בו בנייה וטרם בוצעה, ייעודי הקרקע והוראות נלוות לרבות מגבלות על שימושי הקרקע והנחיות בענייני סביבה, ולעניין נכס מנכסי הפעילות שהוא קו תשתית להולכת נפט – גם תחום רצועת הקרקע שבה הונח קו התשתית, והכל בהתאם למצב הקיים ובהתאם לאישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי סעיף 255טו(ג).







(ב) רשות הרישוי תאשר את התשריט עד תום חמש שנים מיום התחילה, ויחולו לעניין אישורו הוראות אלה:








(1) רשות הרישוי רשאית, אם ראתה שגבולות נכסי הפעילות שהוקמו שונים מגבולותיהם לפי אישור שר האוצר, לקבוע בתשריט את גבולות נכסי הפעילות כפי שהוקמו בפועל, אם נוכחה שאין בשינוי הגבולות כאמור כדי להשפיע השפעה של ממש על הסביבה;








(2) רשות הרישוי רשאית לאשר את התשריט אף אם אינו תואם תכנית מתאר מקומית, מחוזית או ארצית.







(ג) נתן שר האוצר אישור לפי סעיף 255טו(ג), ולא התייחס התשריט שהוגש לרשות הרישוי לפי סעיף קטן (א) לאישור האמור, בשל מועד מתן האישור, תתאים רשות הרישוי, בחלוף 30 ימים מתום התקופה האמורה באותו סעיף, את התשריט גם לאותו אישור; הגורם המפעיל יידע את רשות הרישוי על מתן אישור כאמור.







(ד) תשריט שאושר לפי הוראות סעיף זה, לרבות כל התאמה שנערכה בו לפי סעיף קטן (ג), יראו אותו לעניין חוק זה, ובכלל זה לעניין סעיף 261(ד), כהיתר שניתן וכתכנית מפורטת שאושרה, לגבי העניינים שנכללו בו.







(ה) הוראות סעיפים 117 ו-118 יחולו לעניין הודעה על אישור תשריט כאמור בסעיף קטן (ד), שמירתו ופרסומו, בשינויים המחויבים.



הגשת תכנית ראשונה

255יז.

הגורם המפעיל יגיש, בתוך שנתיים מיום התחילה, תכנית לעניין נכסי הפעילות למוסד תכנון מוסמך.



בנייה נוספת לפני אישור תכנית ראשונה

255יח.

(א) רשות הרישוי רשאית לתת לגורם המפעיל, עד לאישור תכנית כאמור בסעיף 255יז, היתר, הקלה או היתר לשימוש חורג (בסעיף זה – היתר), לבנייה נוספת שמתקיים לגביה אחד מאלה:








(1) היקפה אינו עולה על 10% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר; לעניין אישור בנייה נוספת לפי פסקה זו במתחם אילת או במתחם אשקלון, יחושב שיעור שטח הבנייה הנוספת שניתן לאשר כאמור לגבי כל מתחם, בנפרד; לעניין זה –








"מתחם אילת" – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אילת;








"מתחם אשקלון" – השטח הכולל של נכסי הפעילות המצויים בתחום עיריית אשקלון או המועצה האזורית חוף אשקלון;








(2) היא תואמת את אישור שר האוצר, לרבות אישור שנתן לפי סעיף 255טו(ג), ואם אושר תשריט לפי סעיף 255טז – את התשריט;








(3) לא מתקיים לגביה האמור בפסקה (2), אולם אין במתן היתר סטייה ניכרת מאישור או מתשריט כאמור באותה פסקה.







(ב) ההוראות לפי סעיף 149 יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין בקשה להיתר לבנייה נוספת לפי סעיף קטן (א)(1) או (3).







(ג) הגיש גורם מפעיל בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א) לרשות הרישוי, תעביר רשות הרישוי את הבקשה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ולעניין רשות הרישוי כאמור בסעיף 255כג(ב) – ליועץ הסביבתי של הוועדה לתשתיות לאומיות ולמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; גורם כאמור שהועברה אליו בקשה לפי סעיף קטן זה רשאי להעביר לרשות הרישוי, בתוך חודש מיום שהועברה אליו הבקשה, את עמדתו לגביה; בתום התקופה כאמור, רשאית רשות הרישוי לתת החלטה בבקשה.







(ד) רשות הרישוי רשאית להתנות מתן היתר לפי סעיף זה בהכנת מסמך סביבתי, רק אם הבקשה שהוגשה לה כאמור היא בקשה לבנייה נוספת של מיתקן לאחסון נפט.







(ה) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לא אושרה תכנית כאמור בסעיף 255יז עד תום חמש שנים מיום התחילה, ייווספו לשיעור הבנייה הנוספת המרבי שרשאית רשות הרישוי להתיר לפי אותו סעיף קטן, 5% מסך שטחי הבנייה הכלולים באישורי שר האוצר.







(ו) היתר שנתנה רשות הרישוי לפי סעיף זה יראו אותו כתכנית מפורטת שאושרה וכהיתר שניתן.



היתר למימוש תכנית שאושרה

255יט.

אושרה תכנית שהגיש גורם מפעיל למוסד התכנון המוסמך לאשרה, ונדרשה הוצאת היתר מכוחה, רשאי הגורם המפעיל להגיש את הבקשה להיתר, לרבות בקשה למתן הקלה או היתר לשימוש חורג, לרשות הרישוי כאמור בסעיף 255כג(א), ולעניין תכנית כאמור שהיא תכנית לתשתית לאומית – גם לרשות הרישוי כאמור בסעיף 255כג(ב), לפי בחירתו.



ערר

255כ.

(א) על החלטת רשות הרישוי בבקשות כאמור בסעיפים 255טז 255יח ו-255יט ניתן להגיש ערר לוועדת ערר.







(ב) ועדת הערר לעניין סעיף קטן (א) תהיה אחת מאלה:








(1) אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור בסעיף 255כג(א) – ועדת המשנה לתכניות עבודה שהוקמה לפי סעיף 119ז;








(2) אם ההחלטה ניתנה בידי רשות הרישוי כאמור בסעיף 255כג(ב) – הוועדה לתשתיות.







(ג) הוראות סעיף 152(א) יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) והוראות סעיף 152(א1)(1) ו-(2) יחולו לעניין הגשת ערר לוועדת ערר כאמור בסעיף קטן (ב)(2).



פיצויים והיטל השבחה

255כא.

(א) על אף האמור בסעיפים 255טו(א) ו-(ב) ו-255טז, לא יראו את אישור שר האוצר או תשריט שאושר כאמור באותם סעיפים, כתכנית פוגעת לעניין סעיף 197 או כתכנית שבשל אישורה חלה השבחה במקרקעין, לעניין התוספת השלישית.







(ב) על אישור שנתן שר האוצר לפי סעיף 255טו(ג) ועל היתר לבנייה נוספת שנתנה רשות הרישוי כאמור בסעיף 255יח, יחולו הוראות סעיף 197 והתוספת השלישית החלות לעניין תכנית.



רציפות

255כב.

(א) כל היתר או אישור בנושא תכנון ובנייה שניתן או שיינתן לבעל זיכיון המשנה יראו אותו כאילו ניתן לגורם המפעיל.







(ב) הוענקה זכות בנכסי הפעילות לגורם מפעיל (בסעיף זה – גורם מפעיל קודם) והוענקה לאחר מכן לגורם מפעיל אחר (בסעיף זה – גורם מפעיל חדש) –








(1) יראו כל בקשה או ערר שהגיש הגורם המפעיל הקודם או בעל זיכיון המשנה לפי חוק זה, ובכלל זה המסמכים שצורפו לבקשה או ערר כאמור, כאילו הוגשו בידי הגורם המפעיל החדש;








(2) יראו כל היתר או אישור שניתן לגורם מפעיל קודם כאילו ניתן לגורם המפעיל החדש.







(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאי יושב ראש מוסד התכנון הדן בבקשה או בערר כאמור באותו סעיף קטן, לדרוש מהגורם המפעיל החדש לצרף לבקשה או לערר כאמור מסמך מעודכן מטעמו, אם סבר שהדבר נחוץ לשם שמירה על הבטיחות.



רשות הרישוי

255כג.

(א) רשות הרישוי לעניין פרק זה תהיה רשות הרישוי שהוקמה לפי סעיף 119ו, בשינויים המחויבים.







(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין אישור תשריט או בקשה לבנייה נוספת הכוללים שטח של שני מחוזות לפחות, תהיה רשות הרישוי, רשות הרישוי שלפי סעיף 6ב(ב)(1).";



(7) בסעיף 261(ד)(1), אחרי פסקת משנה (ט) יבוא:




"(י) גורם מפעיל כהגדרתו בסעיף 255יד, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו".

תיקון פקודת הנמלים

[מס' 5]

23.

בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–197122, בסעיף 1, בהגדרה "מנהל נמל", בסופה יבוא "ולעניין נמל אשקלון, אם היה הגורם המפעיל חברה בשליטת המדינה – עובד של הגורם המפעיל, שהשר מינהו כאמור; לעניין הגדרה זו –



"גורם מפעיל" – כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–201723;



"שליטה" – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–198124".

תיקון חוק החברות הממשלתיות

[מס' 35]

24.

בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–197525, בסעיף 63 –



(1) בפסקה (1), במקום "החליטה שטעמים של בטחון המדינה, של יחסי חוץ או של קשרי מסחר בין-לאומיים" יבוא "החליטה שטעמים של ביטחון המדינה או של יחסי חוץ";



(2) אחרי פסקה (2) יבוא:




"(3) חברה אשר שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, החליט שטעמים של קשרי מסחר בין-לאומיים מצדיקים שלא להחילן עליה."

תיקון חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים

[מס' 7]

25.

בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–199826



(1) בתוספת השנייה, בפרט (11), בסופו יבוא "וכן גורם מפעיל כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–2017";



(2) בתוספת החמישית, בפרט (9), בסופו יבוא "וכן גורם מפעיל כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–2017".

תיקון חוק רשות הספנות והנמלים

[מס' 5]

26.

בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד–200427, בפרק ז' –



(1) בכותרת, לפני "הוראות מעבר" יבוא "תחולה";



(2) לפני סעיף 56 יבוא:




"תחולה לעניין נכס פעילות, גורם מפעיל ופעילותו של גורם מפעיל בקשר לנכס

55א.

חוק זה יחול לגבי נכס פעילות שבתחום נמל המנוי בתוספת השנייה, ולגבי גורם מפעיל ופעילותו בקשר לנכס כאמור, בכפוף להוראות סעיף 19 לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–2017; לעניין זה, "גורם מפעיל", "נכס פעילות" ו""פעילות", של גורם מפעיל" – כהגדרתם בחוק האמור."

תיקון חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)

27.

בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–201628



(1) בסעיף 38 –




(א) בהגדרה "בעל תשתית", אחרי פסקה (3) יבוא:





"(4) גורם מפעיל;";




(ב) בהגדרה "גוף תשתית שאינו ציבורי", האמור בה יסומן "(א)" ואחריו יבוא:





"(ב) גורם מפעיל שאינו חברה בשליטת המדינה";




(ג) אחרי ההגדרה "גוף תשתית שאינו ציבורי" יבוא:





""גורם מפעיל" – כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–201729;";




(ד) אחרי ההגדרה "מקים תשתית" יבוא:





""שליטה" – כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי";



(2) בסעיף 39 –




(א) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (2) יבוא:





"(3) סמכויות הוועדה כאמור באותו סעיף קטן לעניין סכסוך בין גורם מפעיל לבין בעל תשתית אחר או מקים תשתית יהיו רק ככל שהסכסוך נוגע לפעילותו של הגורם המפעיל; לעניין זה, ""פעילות", של גורם מפעיל" – כהגדרתה בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–201730.";




(ב) בסעיף קטן (ג) –





(1) בפסקה (2) –






(א) בפסקת משנה (א)(3), בפסקה (7) המובאת בה, אחרי פסקת משנה (ז) יבוא:







"(ח) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר";






(ב) בפסקת משנה (ג) –







(1) בפסקה (1), במקום "עד (ז)" יבוא "עד (ח)";







(2) בפסקה (2), אחרי פסקה (7) המובאת בה יבוא:








"(8) גורם מפעיל – חבר המנוי בפסקת משנה (ח)";






(ג) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:







"(ד) בסעיף קטן (ג), אחרי פסקה (2) יבוא:








"(3) היה גורם מפעיל צד לסכסוך – נציג שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים"";





(2) בפסקה (3), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:






"(ד) במקום פסקה (5) יקראו:







"(5) בסעיף 59ל –








(א) בסעיף קטן (ג), במקום "החברים בה" יקראו "הנוכחים בישיבה";








(ב) בסעיף קטן (ד), בסופו יקראו "ואולם אין באמור כדי לגרוע מחובת סודיות לפי כל דין".";



(3) בסעיף 40, בסופו יבוא:




"ואולם, אם צד לסכסוך הוא חברת תשתית כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי, שהיא גם גורם מפעיל, יחולו על הסכסוך הוראות אלה:




(1) סמכויות הוועדה יהיו רק אם הסכסוך נוגע לפעילותו של הגורם המפעיל; לעניין זה, ""פעילות", של גורם מפעיל" – כהגדרתה בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–2017;




(2) לחברי הוועדה יתווסף חבר שהוא עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר, ומשקיף שהוא נציג שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים;




(3) יקראו את סעיף 55ה(5) לחוק משק הגז הטבעי בהתאם להוראות סעיף 39(ג)(3)(ד), כנוסחו בסעיף 27 לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–2017."

ביצוע

28.

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.




סימן ט': תחילה והוראות מעבר

תחילה


29.

(א) תחילתם של סעיפים 3, 5 עד 7, 9 עד 20, 22, 24 עד 27 ו-32, בתום תקופת הזיכיון, אולם השנה הראשונה לגביה תחול חובה למסור הודעה כאמור בסעיף 12(ג) לצורך ביצוע פעולות כאמור בסעיף 12(א)(2) ו-(ב)(2) או לפרסם הודעה בעיתון בנוגע לפעולות אלו לפי סעיף 12(ד) תהיה 2018.



(ב) תחילתו של סעיף 23 ביום תחילת הפעילות.

הוראות מעבר לעניין רישיונות והוראת שעה



30.

(א) כל רישיון, אישור, הסמכה, היתר, רישום במרשם או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה (בסעיף זה – רישיון), שניתן לבעל זיכיון המשנה לפי דין, לרבות לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–198931, והיה בתוקף ערב יום תחילת הפעילות, ימשיך לעמוד בתוקפו עד תום שנה מהמועד האמור, ולעניין רישיון שניתן לפי חוק רישוי עסקים – עד תום שנתיים מהמועד האמור או עד המועד הנקוב ברישיון, לפי המאוחר, אלא אם כן הוגבל, הותלה או בוטל במהלך התקופה האמורה לפי הוראות הדין שמכוחו ניתן, ויראו רישיון כאמור כאילו ניתן לחברה שהוקמה לפי סעיף 2(א), ואולם, על אף האמור בכל דין, לרבות הדין שמכוחו ניתן הרישיון, עצם העברת הפעילות מבעל זיכיון המשנה לחברה האמורה לא יהווה עילה להגבלה, התליה או ביטול של הרישיון כאמור.



(ב) לא יוטל על גורם מפעיל שהוא חברה כאמור בסעיף קטן (א) כל תשלום חובה בעד הארכת תוקפו של רישיון לפי אותו סעיף קטן.



(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין רישיון המסדיר עניינים של תכנון ובנייה, ובכלל זה רישיון שניתן לפי פרק י'3 לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בסעיף 22(6) לחוק זה.

העברת הפעילות

31.

(א) העברת הפעילות מבעל זיכיון המשנה לחברה שתוקם לפי הוראות סעיף 2(א) תיעשה לא יאוחר מיום ט"ז בתשרי התשע"ט (25 בספטמבר 2018).



(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את מועד העברת הפעילות כאמור באותו סעיף קטן בשישה חודשים, אם מצא כי בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפותן מראש יש צורך בהארכה כאמור.



(ג) עד יום תחילת הפעילות –




(1) בכל מקום, למעט סימנים א' עד ד', וסעיפים 23, 25, 31 ו-32, במקום "הגורם המפעיל" יקראו "גורם מפעיל או בעל זיכיון המשנה, לפי העניין";




(2) יראו הודעה שמסר או פרסם בעל זיכיון משנה לפי סימן ו' כאילו נמסרה או פורסמה, לפי העניין, על ידי הגורם המפעיל.

פיקוח על מחירים



32.

על אף האמור בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–199632, בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה לא יחולו על גורם מפעיל ועל בעל זיכיון המשנה צווים מכוח פרק ה' או ו' לאותו חוק שהיו בתוקף ביום התחילה; במהלך תקופה זו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים (להלן – השרים) יבחנו את הצורך בתיקון הצווים האמורים לשם התאמתם לפעילות הגורם המפעיל ובעל זיכיון המשנה; השרים רשאים להאריך את התקופה האמורה בשישה חודשים נוספים, ובלבד שעד לקבלת החלטה על ידי השרים כאמור לא יהיה שינוי במחירי החברה שתוקם לפי הוראות סעיף 2(א) ללקוחות במשק הישראלי שאינו נדרש משינוי בשל תנאי השוק.



תוספת ראשונה



(סעיף 3)



הודעת עובד עובר



1. אני החתום מטה (שם מלא של העובד העובר) מספר ת.ז. ___________ מסכים לעבור לעבוד בחברה שהוקמה לפי הוראות סעיף 2(א) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–2017 (להלן – החוק) החל מיום תחילת הפעילות כהגדרתו באותו חוק.



2. ידוע לי שבהסכמה זו אני מסכים לכך שיחולו עליי הוראות סעיף 3(ב) לחוק.




__________ _________

(חתימת העובד העובר) (תאריך)



תוספת שנייה



(סעיף 12(ה))



פרטים שיש לכלול בהשגה



(1) פרטי זיהוי המקרקעין שלגביהם מוגשת ההשגה;



(2) שם ומספר תעודת הזהות של המשיג;



(3) כתובת המשיג אליה יישלחו בדואר הודעות מאת המנהל והחלטתו, ואם הסכים לכך המשיג, יישלחו ההודעות וההחלטה לכתובת דואר אלקטרוני שמסר המשיג, בלבד;



(4) טעמים להתנגדות לביצוע הפעולה;



(5) מסמכים התומכים בעובדות הנטענות בהשגה.



תוספת שלישית



(סעיף 4(ג))



הוראות מיוחדות לעניין מקרקעין ובכלל זה המחוברים להם מנכסי המפעל



שטח

הוראות

1.

השטח שמתוחם על ידי נקודות הציון שלהלן:

יוחכר באמצעות רשות מקרקעי ישראל לעיריית אילת, לשימוש לטובת הציבור, תוך מתן עדיפות לשמירה על ערכי טבע ייחודיים.

רשת ITM (X)

רשת ITM (Y)

193,405

382,069

193,349.6

381,909

193,276

382,016

193,342.6

382,120

2.

השטח שמתוחם על ידי נקודות הציון שלהלן:

יוחכר לגורם המפעיל באמצעות רשות מקרקעי ישראל, והגורם המפעיל יעניק זכות שימוש לאחר, לשימוש לטובת הציבור, תוך מתן עדיפות לשמירה על ערכי טבע ייחודיים, בתנאים שיקבע הגורם המפעיל, לרבות לעניין הגבלת זכות השימוש לפי הוראת שר האוצר, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ושר הביטחון.

רשת ITM (X)

רשת ITM (Y)

193,349.6

381,909

193,098.4

381,794

193,094.1

381,797.9

193,276

382,016







בנימין נתניהו

ראש הממשלה


משה כחלון

שר האוצר






ראובן ריבלין

נשיא המדינה


יולי יואל אדלשטיין

יושב ראש הכנסת



** התקבל בכנסת ביום כ"ב באדר התשע"ז (20 במרס 2017); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – 1083, מיום כ"ט בתשרי התשע"ז (31 באוקטובר 2016), עמ' 551.

1 ס"ח התשל"ה, עמ' 132.

2 ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

3 ס"ח התשכ"ח, עמ' 62.

4 ס"ח התשכ"ח, עמ' 204.

5 ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.

6 ס"ח התשי"ט, עמ' 248.

7 ס"ח התשי"ב, עמ' 322.

8 ס"ח התשמ"ב, עמ' 218.

9 ס"ח התשנ"ט, עמ 189.

10 ס"ח התשי"ח, עמ' 92.

11 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.

12 ס"ח התשנ"ח, עמ' 226.

13 ס"ח התשי"ט, עמ' 169.

14 ס"ח התשי"ז, עמ' 145.

15 ס"ח התשנ"ח, עמ' 348.

16 ס"ח התשס"ו, עמ' 174.

17 ס"ח התשכ"ה, עמ' 270.

18 ס"ח התשס"ב, עמ' 55.

19 ס"ח התשס"ד, עמ' 456.

20 ס"ח התשכ"ה, עמ' 307; התשע"ז, עמ' 160.

21 ס"ח התשי"ט, עמ' 248.

22 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 20, עמ' 443; ס"ח התשע"ב, עמ' 23.

23 ס"ח התשע"ז, עמ...

24 ס"ח התשמ"א, עמ' 232.

25 ס"ח התשל"ה, עמ' 132; התשע"ז, עמ' 43.

26 ס"ח התשנ"ח, עמ' 348; התשע"ד, עמ' 815.

27 ס"ח התשס"ד, עמ' 456: התשע"ו, עמ' 644.

28 ס"ח התשע"ז, עמ' 49.

29 ס"ח התשע"ז, עמ'...

30 ס"ח התשע"ז, עמ'...

31 ס"ח התשמ"ט, עמ'108.

32 ס"ח התשנ"ו, עמ' 192.


תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

מאגר זה הוקם כדי להציג לציבור מידע מעודכן ומלא על חוקי ישראל. המאגר כולל את כל הפרסומים הרשמיים של החוקים של מדינת ישראל כפי שהתקבלו ופורסמו בספר החוקים. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
חוקי מדינת ישראל | מאגר חקיקה | מאגר חוקים

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק חקירה כנגד לקוחה שנחשדה בתקיפה שחרור חשוד ממעצר בעבירות תקיפה וחבלה סגירת תיק גניבה שנפתח נגד מורה בהיעדר אשמה פלילית ענישה מקלה: מאסר על תנאי בלבד ללקוח שפצע אדם אחר וחיבל ברכבו

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: [email protected]

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
.... | 21:31 03/03/2017
החזקת אקדח אוויר לצורך הרתה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 08:30 05/03/2017
צו תפיסה לא חוקי- לא יוגש כתב אישום?
הילה | 12:48 04/01/2017
4-AcO-DMT חוקי?
עומר | 13:46 31/12/2016
4-AcO-DMT חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:25 02/01/2017
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
מוטי | 10:39 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
עו''ד אלעד שאול אלבז | 11:20 03/11/2016
האם זה איום על שופט? אם זה חוקי?
אייל | 11:54 03/11/2016
שאלה על מערכת מנע של משטרת ישראל
אלון | 22:13 30/07/2016
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 15:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 12:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 18:17 23/09/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
מממ | 18:14 17/04/2015
הימורים באינטרנט באופן חוקי
עו''ד דן נתיב | 16:56 19/04/2015
חיפוש לא חוקי
???? | 05:57 15/03/2015
חיפוש לא חוקי
עו''ד איילון בירנבוים | 09:26 16/03/2015